כהמשך לאשכול של 140 התגובות;
_____
אף אחד מאלו שלא חב"דניקים פה לא באמת מוכן להבין ולהכיל דעה אחרת משלו. ובטח לא להיות חב"דניק.
כי תכל'ס, לא משנה אילו תשובות יעלו פה, אפילו המבוססות והרהוטות ביותר, באחד השלבים תבוא ההתחמקות מהאמת המציקה והמחייבת.
סוג של שריטה דת"לית. בעצם מאוד אנושית. כי גם לחב"דניק מלידה קשה לעמוד בכל הדרישות ממנו.
זה באמת מאוד אנושי ונורמאלי שכשצץ בחיים עניין ששייך לאמת מוחלטת שמפריעה לשגרה הנוחה והקיימת אז מעדיפים להתעלם,
לדלג הלאה או לברוח, או, לקשקש בדמגוגיות ובטענות שטותיות, העיקר שלא להתחייב. וואלה טבעי ומובן.
רק מה, אדם שמחשיב את עצמו לאמיתי וכנה לא יכול לברוח מהאמת. וגם לא יכול לבחור לעצמו את האמת.
כי אמת יש אחת. אחד – אלוקים.
ואם נצא מנקודת הנחה שאצל כל יהודי, בין דת"ל בין חב"דניק, נקודת הפתיחה היא 'אלוקים', אז כל הגישה הטיפשית שלנו לחיים תשתנה.
[ובגלל שיש לנו גם ישות גדולה לכל אחד (עובדה – "מחשיב את עצמו ל...") והתבטלות מוחלטת לקב"ה קיימת רק אצל יחידי סגולה בודדים, אז זו העבודה הכי קשה -
לקבל ולהכיל את האחר.]
והדבר הראשון שאמור להנחות אותנו כיהודים זה רצונו של הקב"ה עפ"י תורה ושו"ע.
אבל, מה לעשות וחוץ מתורה שבכתב יש גם תורה שבע"פ, והא בהא תליא.
וחו"מ יש גם את פרד"ס התורה. ובתוך הפרד"ס, בחלק ה'סוד' שבו, התגלתה תורת החסידות ע"י הבעש"ט בצורה המאפשרת לכל יהודי ללמוד עניינים גבוהים בצורה נכונה. ובכלל לתת מימד נוסף עמוק ובהיר לתורה שבכתב ושבע"פ. וא"א להתעלם גם ממנו. אם אתה הולך על האמת המוחלטת – אז בבקשה עד הסוף.
עד הסוף זה אומר גם ללמוד דברים שאולי לא מסתדרים לך מיד בשכל שלך כי אתה לא מכיר אותם ולא נתקלת בהם אף פעם.
זה נורא יפה להגיד שאני אוהב את כולם ולוקח מכל דרך ביהדות את הטוב והיפה. באמת שזה מקסים.
זה גם נורא חמוד לעשות צחוק מהנהגות שמוזרות לי. כמו ניגון קדוש ששרים בזמנים מסוימים בלבד....
אבל בחסידות חב"ד זה לא עובד ככה. בחב"ד אין מקום לחפף.
יש עיקרון ודרך בעבודת ה' שתחילתה בבעל התניא והיא ממשיכה ע"י ממשיכי דרכו אדמור"י חב"ד לדורותיהם.
אדמו"רי חב"ד לא ידעו פשרות בשום תחום ובעיקר בתחום הנהגת החסידים בעבודת ה'. הדרך מאוד ברורה.
תמצאו לי עוד רבי, אדמו"ר שדורש כ"כ הרבה מחסידיו כמו אדמו"רי חב"ד. אין כזה.
ותמצאו לי אדם שגדל כחב"דניק, היום הוא מחפף בתורה, במצוות ובהנהגות וכו' והוא שלם עם עצמו. אין כזה.
תורת חב"ד היא רחבה מאוד שמתחילה בספר קטן שהוא הבסיס להכל. מישהו פה למד פעם תניא ברצינות?
לימוד רציני, עפ"י ספרי חסידות או עם חסיד שבקיא? נראה שלא.
המחבר כותב שם בפירוש "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נ"ע" – ומביא לכל דבר מקור, אם מהנגלה ואם מהנסתר.
לכל דבר ועניין יש מקור, בסיס ותשובה.
אבל הדבר הראשון שדורשת חסידות חב"ד זה להוריד ת'אף. תהיה 'ביטול'. תהיה 'פנימי'.
תזכור את העניין העיקרי שלך בעולם הזה: "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" –
הפס' עליו מיוסד ספר התניא – 'לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד בדרך ארוכה וקצרה' (מתוך דף השער).
עבודת ה' עפ"י התניא, עפ"י ספרי החסידות, מאמרים וליקוטי שיחות, נותנת לנו את הכלים למעשינו ועבודתנו בעולם הזה – "וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאת כל העולמות עליונים ותחתונים להיות לו דירה זו בתחתונים" (תניא פרק לג). לבנות לקב"ה דירה פה בעולם הזה הגשמי. להוריד את השכינה בחזרה למקומה הטבעי.
מי שיפתח את המאמר הראשון של הרבי, המאמר בו הוא קיבל עליו את הנשיאות בי' שבט התשי"א, מאמר המבוסס על הפס' "באתי לגני אחותי כלה" (שה"ש) כבר אז הרבי מסביר שע"י שבעה חטאים נסתלקה שכינה מהארץ לרקיע השביעי ושבעה רועים הורידוה בחזרה כשמשה הוריד אותה לארץ. ולאחר מכן, בחטא העגל נסתלקה שוב לרקיע השביעי. כל הדורות מאז, היו בהם ענקי עולם, הורידו את השכינה בחזרה בהדרגה לכיוון המקום בו היא מתאווה להיות. לדור שלנו נשארה העבודה האחרונה, להוריד אותה לפה, לעולם העשייה, ואז תושלם עבודתנו בזמן הגלות!
ואז, יבוא המשיח.
מהבסיס הזה אפשר להמשיך הלאה.
לשאול שאלות, תהיות, לרדת לפרטים של רבי וחסיד, הייחודיות של הרבי האחרון, משיח, חי, מת, נביא, יהדות, נצרות, וכפירה בעיקר – ציונות.
זה עלול להיות מרתק.
מי שרוצה – מוזמן.
