בחברה שגדלת בה תוכלי להרגיש בנוח למרות הבעיות, כמו שבמשפחה שלך תרגישי בנוח למרות שהיא אינה מושלמת.

אולי תוכלי ליישם את זה על החברה החרדית, ולנסות להרגיש שם בבית וככה לחיות עם החסרונות. אישית ממה שאני מכיר זה לא ממש עובד אבל אלה החלטות שלך.

אני מכוונת יותר לחוזרים בתשובה,

לא לחרדים מבית שמחוייביים לכל המוסכמות.

קודם כל חיבוק❤ זה ממש לא פשוט... אני יכולה להזדהות קצת בחיפוש מגזר

אממ

אני לא מאוד יודעת לייעץ אבל כמה דברים:

א. אני יכולה לשתף לגביי שברגע שראיתי אנשים פחות או יותר כמו שאני מחפשת- נרגעתי. זה עזר לי להבין שמגזר לא קובע הכל וגם אם אני משתייכת למגזר מסויים זה לא אומר שאני חייבת להתיישר לפיו בכל דבר. לדוגמא אני גם מעדיפה את הדרך החרדית יותר אבל אין כמעט סיכוי שתראי אותי בבני ברק או בירושלים בתוך השטייגן החרדי יעני

אז איפה כן? בערים שיש שם חרדים מפוזרים כזה, אשדוד, רחובות, ראשון לציון, פתח תקווה... כאלו שאת לא רואה "חרדים" את רואה אנשים וכל אחד בבית שלו עם האופי שלו האחר, זה לא "מגזר" וזה משוחרר וכיף. "אנשים נורמלים" בהגדרה שלי, כאלה שאת לא מרגישה שעצבו אותם לפי פס מסויים. ברור שגם שם יש חסרונות של המגזר שיפריעו לך, אבל סך הכל זה רגוע יותר ויש פה המון שבידיים שלך. איך הבית שאת רוצה יראה.

אז תשאלי את עצמך איפה נמצאים האנשים שהם דוגמא בשבילך.

ב. אולי תתני יותר מקום לאופי מאשר למגזר, תמצאי את שאהבה נפשך, חיבור בעומק, שאתם מרגישים שבפנים אתם דומים (כי מבחוץ יכול להיות המון שונה, גם ברקע וכו). את מכירה את עצמך וזה עוזר, להתחבר לתפיסה של עצמך כמה שיותר בעומק שלה ולא ברבדים החיצונים. 

ג. מתחברת להצעה של הניק שמעליי בתגובה, לאיפה שגדלת ולתפיסה הראשונית של איך יראה הבית שלי יש מקום מאוד גדול

אולי תנסי משהו בכיוון. 

ולסיום- את תמצאי. כמו שיש אותך ורבות כמוך יש גם כמוך בנים. יכול להיות שזה סגנון יותר נדיר אבל תשתדלי לכוון לשם שמיים והשאר מאיתו.

העיקר בשמחה, באמת...

יש 2 גישות.

גישה א׳.

לרשום 300 דרישות של מה מחפשים.  רשימת מכולת.

גישה ב׳.

לקחת דף *עכשיו*.

לרשום שם קווים אדומים. 

לעבור כל יום -ולהוסיף- קווים אדומים (אם יש צורך )

לעבור כל יום -ולמחוק- קווים אדומים (אם מגיעים למסקנה שזה לא *באמת* קו אדום)

אחרי 3 חודשים,לעדכן את הדף *רק* יום אחד בכל 3 חודשים.

זה יחסוך המון המון אנרגיות ומחשבות ובלבולים ושגעונות.

 כי הכל כתוב בצורה מסודרת וזה לא שמישהו אחר כתב את זה, זה הבן אדם בכבודו ובעצמו.

אגב, זה נבדק מחקרית. אני אביא יותר מאוחר את המחקר. בינתיים להתחיל לפעול. בהצלחה. עד לניצחון.

כיף שאתה מגוון זה מוסיף הרבה

ראשית - המשוואה דת"ל = עיגול פינות לא נכונה. יש מספיק דת"ל תורניים שמקפידים קלה כבחמורה. גם הכותרת "חרדי" לא אומרת שאין עיגול פינות. הכל תלוי ביראת השמיים של האדם ובאופיו.

שנית - יש המון דברים לקחת בחשבון. חינוך ילדים, לבוש, מקום האישה, השקפה ועוד ועוד. אלו בירורים שאת צריכה לעשות עם עצמך כבר עכשיו לפני שאת נפגשת כדי לחסוך לשניכם עוגמת נפש וסיבוכים מיותרים.

איך עושים את זה? שאלה טובה. הקב"ה נתן לך כח להתאים לבעלך. זו כבר עבודה פנימית שלך להחליט מה את רוצה ועד כמה. 

(אם יהיו לך תובנות אשמח לשמוע, מתמודד עם מה שאת מתארת מהצד השני).

הניסיון האישי שלי הראה לי שיש קשר

יש איזו נוקשות טובה אצל החרדים נגיש אצלם אין מי שחושב שבסדר לא לשמור נגיעה ועוד הרבה דוג בסגנון,בדת"ל יש הרבה אווירת שאנטי כזאת.. לא אצל כולם ,נתקלתי לא מעט.

אם וכאשר בע"ה יצא משו ..קשר יוכל להחזיק ולהתקיים רק אם מקבלים אותי כמו שאני בלי טיפת שינוי השקפה לבוש והכל עם צד שני שמכבד ואת זה אני אבדוק.

הבעיה העיקרית זה חינוך ילדים..ה' יעזור.יש מסגרות ביניים, מאמינה שעם הזמן המגמה הזאת של החיבורים תמשך בע"ה

שחד וחלק יש דת"ל תורניים שרחוקים ממה שאת מתארת. תדאגי שימצאו אותך (בהנחה שאת מתאימה להם).

לבנות על זה שיקבלו אותך כמו שאת בלי טיפת שינוי זה קצת... אופטימי.

לא אומר שלא יכול להיות אבל מאוד מורכב.

וכן, תתחילי לחשוב על חינוך ילדים. לא כהחלטה מעכשיו אלא כהבנה מה גבולותיך וגמישותך.

את מחפשת בחור תורני. ברור לך שאם הוא חרדי זה כנראה יבוא עם חליפה ומגבעת? שהוא יצפה שכך בניו יסתובבו? שאם הוא ספרדי אשתו תלך עם גרביים? אשכנזי עם פאה?

שימי לב - אני ממש לא בא לייאש אותך, להיפך. רק רוצה לתת לך דברים להכין את עצמך אליהם.

כותב מניסיון אישי מהצד השני. 

אולי תיעזרי במאמנת

לראות בחיוב חלק מהדת"ל.. נשמע לי שי הרבה כאלה ממה שאת מחפשת רק צריך למצוא את האנשים הנכונים... יש כאלה בדת"ל עם פלאפון פשוט אם לשם את מכוונת לדוגמא

תודה.

קבעתי כבר יום שעה מקום עם בנאדם למען ה'.

בנוסף לכך, קחי בחשבון שאם את באמת מאמינה בערכי הציונות הדתית- כנראה יהיה לך קשה לחיות בסביבה חרדית אידאולוגית. וקשה עוד יותר לשמוע זלזול בדת"ל כמו שמצוי שם לצערנו.

כמו שציינתי כבר קבעתי פגישה

ואני יודעת שהציבור הדתי לאומי מאוד איכותי

פשוט יש גילאים שהרמה הדתית רק הולכת יורדת, נפגשתי עם בחורים דתיים ניסיתי להתגמש בקשרים שהיו לי עד המקסימום שיכולתי ולא הספיק.

אני יודעת מה כתבתם פחות או יותר, אני מכירה את המציאות  מתוך הכרת המציאות והיכרות מה חשוב לי אני מעדיפה מישהו חזק.

השאלה שלי הייתה איך לשים מה שמפריד לי בצד.

@מבקש אמונה אשמח לתגובתך, אתה מסתובב כאן ומכיר את הראש הדתל על גווניו השונים.

האם זה נכון שחרדי חוזר בתשובה בהכרח ירגיש הרגשת עליונות ויצפה שבחורה דתל תתישר לפי ערכיו או שיש מקום מכיל יותר? אני יודעת שזה משתנה בין אדם לאדם

השאלה מה הקו הכללי?

האם אני אופטימית מדי שיקבלו אותי כמו שאני?

והאם גם לחרדי חוזר בתשובה יש ביקורות על החברה אליה הוא הצטרף או שהוא חושב שהכל קדוש ומקודש ואין להרהר אחרי הזרם הזה?

אשמח לתשובה כמה שיותר כללית ואובייקטיבית.

תודה מראש.

מאשר חרדי מבית, או דתי מבית.

כל שינוי מהותי מלמד משהו על האדם עצמו.

אני חושבת שהחיפוש שלך בתוך מגזר הוא לא חכם במיוחד.

תחפשי בני אדם. לא סוג כובע.

תדברו פתוח על שאיפות, אמונות, חינוך ילדים.

לא ההשתייכות המגזרית היא זאת שמנחה את איך ייראו החיים שלך. 

@מבקש אמונה 

אבל יש תורניים גם בגילאים מבוגרים. תאמיני לי.

וכן, במקביל הרמה של הבנות גם יורדת לצערנו. 

אממ.. לא יודע מאיפה הובן שאני מכיר את הראש הדת"ל (ועל כל גווניו) אולי יש בלבול ביני לניק אחר?  סורי אני לא בתחום.

אני כן יכול לענות על השאלה האם גם לחוזר בתשובה חרדי יש ביקורת על הזרם הזה.

בהחלט כן!! כמוני לדוגמא, אני אמנם מתחבר יותר לכיוון החרדי (כמו שהגדרת - בלי לעגל פינות בעבודת ה') אבל בהחלט יש לי המון ביקורת 

נראה לי שיש גם בגילאים בוגרים חבר'ה דוסים כמו שאת מחפשת. חבל שאת לא מכירה

או דתי לאומי של התנחלויות חזקות

הלכת לדתי לאומי קלאסי אז לכי ליותר קיצון "חזק"

 נחשפתי לציבור הדתי לאומי החזק מה שונה ממנו בהקפדה מהציבור החרדי? 

חוץ מזה יש כאלה שמעדיפים לא להגדיר את עצמם וזה גם נכנס

+אהבתי מה ש @לאצעיר כתב לך .

+ לא הבנתי איך את משווה בין חוזרים בתשובה לציבור דתי לאומי אלו סגנונות שונים לחלוטין.

בהצלחה יקרה ♥

עדיין אף אחד לא באמת ענה לשאלה שלי

בעיקר קיבלתי המלצה לרדת מההצעה כשלא זה מה ששאלתי.

בהצלחה!

תראי את הבן אדם ותקטיני עד כמה שאפשר את ההסתכלות עליו מתוך עיניים בדידות.

תסתכלי על המכלול, ההקשר.

תחפשי את הטוב בצורה מובהקת. ותמסגרי את הפחות בחיבור את הטוב הזה.

(בונוס: תחשבי עם עצמך, מה המקום הדתי תופס אצלך? למה זה חשוב לך? מה במקום הזה חשוב לך? מה חשוב לך שיהיה?)

זו תגובה טובה:

התשובה לשאלה שלך היא מידת הענווה - לקראת נישואין וזוגיות

וכן, צריך גם לדעת את ההבדלים ולהיות מוכנה לקבל אותם.

ועוקב אחרי הדיון דווקא כי נמצא בהתלבטות דומה. 

פשוט כתבתי שיש הצעה ברקע ואת כתבת מה עם דתל תורני.. אני יודעת שכולם מתכוונים לטוב אז הכל בסדר.

תודה ל@חדשכאן הצדיק.

תודה לכולם!

לא עם ציבור.

אם יש דברים שלא באים בחשבון מבחינתך, ויכולה להיות להם השפעה על החיים שלך (למשל את לא תסבלי מציאות שבעלך ילך עם שטריימל) תגדירי מה הדברים הללו ותבררי אותם מראש, לפני שאת ניגשת להצעה.

בסוף, המכנה האנושי המשותף, רחב יותר מכל מכנה מגזרי כזה או אחר. ככה אני מאמינה. (אבל זה עוד לא הוכיח את עצמו, לצערי 😏)

אבל זה ככ לא יכול להיות נכון ,נשמע נאיבי בצורה קיצונית.

למשל יש ככ הרבה הנחות יסוד מוטמעות בציבור החרדי שמתגלות בשיח הכי ראשוני עד כדי כך שלפעמים יש תחושה שמייצרים אנשים כמו בבית חרושת, יכול להיות שהצד החרדי חושב את זה על דתל אבל קצת מסופקת, טרם גיליתי הפתעות בעניין..שמה שנותר זה רק לתרגם הכי קרוב לשפתך את מה שהם אומרים אלא אם הם באמת ''התקלקלו'' וזלגו החוצה.ואני מכירה באמת הרבה חרדים מסוגים שונים.

אני רצינית לחלוטין, למרות שכתבתי במפורש שהנחת היסוד שלי לצערי לא הוכיחה את עצמה.

 אני בוגרת המגזר החרדי

 ואני נפגשת עם חבר'ה משני המחנות. (מה שמצחיק זה, שאני באה עם פתיחות מלאה להכיר עולם אחר, אבל בד"כ בעולם האחר אין הכלה לעולם שלי. סתם נקודה למחשבה).

בסוף, כולנו בני אדם, כולנו מכוונים לעבודת ה', כולנו מתמודדים עם גוף ונפש ותשוקות וחלומות ממומשים או שלא.

זה נכון שיש הבדלי השקפות, אבל שוב, בעיני המכנה המשותף האנושי גדול יותר.

אבל כן, זה דורש פתיחות מחשבתית של שני הצדדים, והבנה שזוגיות יכולה להתקיים גם עם פערי השקפות מסויימים,

ואת הגישה הזו, קרוב לוודאי שלא תמצאי במגזר החרדי הקלאסי כל עוד את בוחנת אותו כמגזר. זה נכון.

בפרטים, כן אפשר למצוא.

למרות שכשאני חושבת על זה, פתיחות מחשבתית באה הרבה פעמים, (אבל לא תמיד) גם עם פתיחות דתית. ואז לא הרווחת כלום.

ולא סתם הגבתי לך שבמידה מסויימת יוצאים עם כל המגזר.

אם זה בסדר מבחינתך - ממש אשמח לשמוע על ההכלה שלך למגזר ממול מול חוסר ההכלה אותך. מתמודד עם משהו דומה. 

ומה יש לי להגיד על ההתמודדות הזו...

מבחינתי יש לי כמה עקרונות בסיס שאם הם קיימים אז המגזריות לא משנה לי. אני מוכנה לשמוע השקפות עולם נוספות, אני לגמרי פתוחה ללמוד תורות נוספות (נגיד את תורת הרב קוק), אני שמה בצד את עניין חינוך הילדים, כי שוב, כל עוד העקרונות החשובים לי מתקיימים, אז זה לא ממש משנה לי אם יקראו למקום הזה בית יעקב או מוריה או צופיה. לצורך העניין.

אממה, אני באה גם עם מטען תרבותי, שמושפע ארצה או לא ארצה, מהמקום שגדלתי בו, מהנורמות שגדלתי עליהן, מהסביבה הקרובה אלי. ולזה אני מרגישה שיש הרבה פחות הכלה. יעני את חושבת כך וכך כי את חרדית חשוכה ופרמיטיבית, חסרת השכלה בסיסית, או חסרת היכרות בסיסית עם העולם המערבי/ ישראלי וכו.

לחילופין, אני לא מספיק ציונית אידיאליסטית (שוב, גם לא אנטי. פשוט פחות מעסיק אותי) ויש חברה שזה מהותי מבחינתם.

כשאת כותבת שבפועל זה מורגש ועוד איך.

לגבי סיומת דבריך - דת"ל תורני. ישמחו מאוד במה שאת מתארת שאת מביאה ורוצה.

לגבי הציוניות - לא חייבים להתחבר (אם כי לא מזיק כמובן...) אבל כן להעריך את הבעל.

בכלל הערכה זה קריטי בכל קשר.

ואם אין לך בעיה עם החינוך כל עוד הוא תורני פתרת 80% מהבעיות הקשות. 

עזוב אני טעונה נורא.

אבל יש לכם איזו הנחת יסוד על עצמיכם שאתם פתוחים.

וזה פייק אחד גדול.

בכלל. דת"ל תורני מאוד.

הכי פתוח ומכיל את כולם בפועל אומר זאת מהפה ולחוץ. זאת אכן תופעה בציבור הדת"ל. עד כמה? לא יודע.

עם חילוניה הם לא היו נפגשים..

לדוג', יש לי כמה חברים שהכירו חילוניות בעבודה לימודים וכדו' ואף אחד מהם לא התחתן לפני שהבחורה חזרה בתשובה, לפחות חלקית.

כל עוד אתה מסתכל על המגזר כמגזר, אז התחושה היא צודקת.

אבל זזה מה שבדיוק כתבתי. מגזר מורכב מפרטים, ובפרטים אפשר למצוא:

חרדים עם פתיחות מחשבתית

דת"ל עם בלי עיגולי פינות הלכתיים (שזו הנחת היסוד של הפותחת. לא שלי)

אבל אולי זו פרשנות.

בסוף כששני אנשים מגיעים מעולמות שונים, הגיוני שיהיה שיח על איך דברים נראים בעולם ממנו באתי.

זה לא הופך אותי לנציגת המגזר ולא לדוברת שלו.

כהבדלי השקפה..הלוואי.

אני מחפשת את הפרטים האלו.

השתדלתי ללכת הכי מכילה ומבינה, אני באמת מבינה שמלמדים אותם לחשוב בצורה מסויימת אבל מה שנפגשתי איתו שבר שיאים..וואו

נשאלתי שאלות מעליבות ברמות למרות ששיקפתי את זה כמה פעמים ואמרתי דברים עקרוניים שהבדלי השקפה לא מעידים על רמה דתית (א"א לומר שאני נראית לייטית או משהו) פשוט כלום לא חדר שזה מדהים.

הוא שאל לדוג' אם אני אוכלת כשר (כי אני דת"ל ודתל הם..) ,לא שאל אם מהדרין/בדץ או רבנות אלא כשר אז עניתי כדי לנער אותו קצת שפעם בחודש אני מנשנשת שרימפס ואחת לשבועיים בערך איזה טרפה או נבלה-

הוא הבין כפשוטו, היה נינוח ורגיל ורק עבר לשאלה הבאה אם אני שומרת שבת.

זה פשוט וואו.מטריף. מה זה?

אבל את צריכה להבין שהשאלות האלו מגיעות כי הוא באמת לא מכיר את העולם שלך. בכלל. זו הדרך שלו לנסות להבין איפה את נמצאת, גם אם בצורה לא רגישה.

שוב - כשניגשים לנסות חיבורים כאלו צריך לבוא עם שיא הסבלנות, עין טובה וגם ענווה (כפי שהוזכר) ולדעת שיהיו המון קשיים בתקשורת בסיסית.

אם זה מגיע לרמת שאלות כאלה זה כבר מעיד על הרעלה, ממש הרעלה.

גם חרדי יודע מה לשאול אדם שני פוגע ושאף אחד לא יחרטט אותך

נשמע לי פשוט לא רגיש וציני על חשבונך..הייתי חותכת למרות שנראלי זה ברור לשניכם

בהצלחה מתוקה

תודה 

את צריכה להחליט אם מתאים לך או לא. לא באת לתקן את העולם, את רק מחפשת בן זוג. וכן, היחס הנ"ל נמצא ברמה כזו או אחרת (לפחות בהתחלה), זה אחד החסרונות במפגשים האלו.

אני מבטיח לך שדת"ל שנפגש עם חרדיה גם עושה טעויות, גם אם לא בצורה קיצונית כזו.

מספיק שאתה מגיע עם לבוש פשוט והצד השני חושב שזה מביע זלזול בה.

כנ"ל שימוש בסלנג וכדו'. אתה פשוט לא יודע מה הטריגרים המובנים של השני. 

שאני גם מכיר אישית ונתקלתי בתלמידים שלהם.

שהדרך שלהם לשמור על התלמידים היא לגנות בפניהם שוב ושוב ושוב עד כדי שטיפת מוח את הזרמים שאליהם הם מתנגדים.

ובאמת התלמידים  בטוחים שכך הם פני הדברים

שפעלת לא נכון. אולי היית -צודקת- אבל -לא חכמה-.

שזה בערך הכלל -הראשון- שמדברים עליו שוב ושוב ושוב ושוב בתחום ההכרויות.

חוץ מהשאלה המוזרה שלו,

הכל היה בסדר ? הוא שידר לך שהוא בחור רציני ? מתאים לך ? 

אגב, אני שמעתי או קראתי (לא זוכר)

על בחור דתי ששואל רב אם זה בסדר שהוא יעשה משלוחים של מסעדות שמוכרות בשר חזיר.

זאת אומרת שהוא עם כיפה, יקח משלוח עם בשר חזיר ויספק אותו ליהודים אחרים.

וכשקראתי את זה,  זה היה נשמע לי ***הזוי***. הייתי בשוק.

אז כן, אם יצא לי לדבר עם דתי או דתיה, אני יכול לשאול אותם מה דעתם

ואם זה ישמע -להם- מוזר (כי הם לא לייטים),

אז הדבר האחרון האחרון שאני מצפה שיענו לי זה ״ברור ובתור בונוס אני גם קונה בדרך שרימפס ומוסיפה על חשבון הבית״.

אלא מעדיף שיענו ברצינות ויסבירו ״זה נדיר מאוד שבחור דתי עושה כזה דבר״

שאמרתי שאני מנשנשת שרימפס?

הוא לא פסל אותי עלזה

פתחתי ניק רק לתשובה למישהי, שזה כמובן מתכון להיתקע פה לנצח, אז בחרתי ב"רק לתשובה" שהיה תפוס, אז הורדתי את הרווח ל"רקלתשובה" ואחר כך גיליתי שזה עבר רק כי היתה לי טעות הקלדה ומאז יש לי שם שאף אחד לא יתפוס לי.

זהו  

במקרה כזה כנראה שבאמת חבל על הזמן. מצד שני כדאי לא לשפוט את כל המגזר על פי  אחד, במיוחד שאת שוקלת להצטרף אליו ברמה זו או אחרת.

כדאי לדעתי פשוט לשאול קצת יותר כשמבררים איך השני רואה את החיבור הזה ומה הציפיות שלו. ולדעת גם לעשות את ההכנה מהצד שלך.

באסה בכל מקרה :-/

מצומצמת ואי חתירה אחר האמת, ולמי שגדל בדת"ל יהיה קשה עם זה.

אם המציאות עצמה מראה דברים שלא מתיישבים עם מה שאמרו לי זאת הזמנה  לבחון את התפיסה מחדש, לא?

אין מצב שהם לא מכירים דתל יראי שמים,קשה לי להאמין.

הם פחות בוחנים ויותר עובדים לפי אקסיומות.

אבל זה לא רק אצל חרדים. הרבה אנשים מסדרים את המציאות לפי תפיסת העולם שלהם.. רק שאצל חרדים זה בולט ומוקצן יותר לפעמים.

פעם זה היה מעצבן אותי, מתישהו הבנתי שהרבה חרדים הם תינוקות שנשבו ביחס שלהם לדת"ל.

יש כמובן חרדים שכן בוחנים. אני לא יודע אם יש טעם שתנסי להפוך מישהו לכזה, אבל אולי תנסי עוד פעם ותראי אם משהו זז כדי לא לחשוב בעתיד שאולי טעית.

הם מכירים דת"ל חזקים, אבל אני מניח שהם אומרים לעצמם (במודע או בתת מודע) "הם יוצאי דופן", "הם מתישהו יהיו חרדים", "זה לא באמת".

כמה כולנו בעצם תינוקות שנשבו של תפיסות העולם שעליהם הם גדלו.

וסליחה שהתערבתי.

לכן הפתרון הרבה פעמים זה פשוט להכיר..

ומוזמנת תמיד להתערב.. כולנו פה כדי ללמוד אחד מהשני

סתם.

הבנאדם כאדם היה ממש נחמד טוב מנומס הכל וזה מה שמשגע.

איך יכול להיות שעד הגיל הזה לא פגשת לפחות כמה דת"ל יראי שמים?

נשמע לי שהוא ציני וסרקסטי.

לא משהו אחר.

ועל זה לבד לא שווה לך להמשיך איתו.

זה לא משנה אם הוא חרדי או לא.

הלוואי ציני.

שום ציני.

זה היה הכי אמיתי שלו.

מאד מעניין אותי איך זה קורה.

ותכלס, יש מצב שיש לי איך לעזור, מוזמנת לפנות באישי, או דרך ברוקולי

אבל סבבה, כרצונך.

בתפר של דתי לחרדי מה שתיארתם פה

אשמח אם אוכל לשדך אותה מהממת היא

אני מחפשת מישהו. לא מישהי. (בינתיים)

לגבי ההודעה הזו

ממש מוזר - לקראת נישואין וזוגיות

סתם נהניתי לשעשע את עצמי

תכלס, אני מכירה. מוזמנת תמיד. אשמח לנסות לעזור

הבן אדם כנראה אדם טוב אבל הוא לא איתנו

למה הוא בכלל רצה לצאת? עם שאלות כאלה בסיסיות?

והניתוק..

אבל יש לו נק' גדולה עוורת בכל מה שקשור לדתל קשה עד א"א להזיז אותו ,כך נראה..

לפי מה שראיתי עד היום זה כן מלמד כיוון מחשבה כללי שקיים רק שאצלו זה הונכח בצורה בולטת וצורמת יותר (אולי אני מרגישה ככה כי זה הופנה אלי) ,הוא לא חשב שהוא אומר דברים לא במקום הוא דיבר כמו מישהו שמציין עובדות ידועות לכל.

לא יודעת למה רצה להפגש ועוד יותר למה רצה להמשיך, מעניין מה עובר לו בראש.

אבל לא רק. יש דברים שמובנים יותר שאשה "תתישר" לפי בעלה. לדוגמא - ספרדיה שמתחתנת עם אשכנזי תדע שלא יהיו קטניות בפסח וכדו'.

רלוונטי גם לנושא התורני - בהנחה שהבעל הוא שמוביל את הקו התורני בבית, אם הוא חרדי כנראה שככה הבית יראה.

כמובן שיש שאלה כמה מקום נותנים לצד השני ואיך.

כנראה שיש לו ציפייה כזו (למחצה, לשליש או לרביע). 

 אם יש משהו שאני בטוחה שהוא לא קלט ממני זה את זה, לא הסכמתי איתו על כלום.יכול שהוא חושב שזה ברור מאליו שככה זה חייב להיות.יותר הגיוני שהפן הבינאישי אולי גרם לו לתת עוד צ'אנס

מכיר את שני הציבורים.

זה ניתוק ברמה לא רגילה יחד עםההחלטות לא ברורות.

בעיני זה לא מלמד.

אני יודע על מה את מדברת אבל ברמה כזו זה סתם ניתוק.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת