אבל העיקר שאנשים שאין להם שום צורך רפואי יתפסו מיטה במחלקה. פשוט בושה.

איך תמיד כל אהבת הלהט"ב באה על חשבון נשים? 

לטענתם הפונדקאית רצתה להיות במחלקת נשים. ששם יותר שקט.

לגבי השאר- אין לי מה לומר.

חוץ מזה שה' יעזור.

כדאי לקרוא הכל לפני שתוקפים.

מחלקת יולדות זה כנראה רק כדי  לספק

"הדרכה צמודה המקנה הן את הידע בטיפול הראשוני בתינוק, והן עצות לטיפוח ההיקשרות עם התינוק. הדרכות הצוות במחלקת היולדות כוללות גם ליווי בהאכלה ובהחתלה ראשונה, והדרכה לקראת המקלחת הראשונה"

(מתוך הכתבה...)

היולדות שעברו לידה הן כנראה פרט שולי...

פשוט הזוי הזוי!!

אולי על ההנקה...

אבל מקלחת ראשונה?!

זה היה מזמן. אבל אני זוכרת שקיבלתי הדרכה.

פשוט הביאו לי את הילדה בבוקר- ותסתדרי.

שום הדרכה, מקסימום הגיעה אליי אחות שהיא יועצת הנקה, שלא עזרה לי יותר מידי, וגם זה רק כשהתעקשתי..

לידה שניה

וקיבלתי הדרכה כזאת (היה מיותר מאוד אבל אכן יש להם את ההדרכה הזאת)

אבל בלי קשר לזה זאת הזיה הם יכולים לבקש מאמא שלהם שתלמד אותם לקלח

לא צריך לאשפז בשביל זה

אשפוז זה למי שעבר פרוצדורה רפואית וזה פשוט טירוף

לאן עוד אפשר להגיע בשם הצורך שלהם בנראות... וביחס שווה..

כולל הדגמה והתנסות על בובה.

בהדסה עין כרם

ללא קשר לכתבה ההזויה הזו

מקסימום 2 מילים בשחרור של התינוק (וגם זה לא בטוחה)

ויועצת הנקה שמתרוצצת..

בכל מקרה את כל זה יכולים לתת להם במסגרת אחרת (שגם זה נראלי עקום, אבל זה כבר דיון אחר)

וקבלתי הדרכה מקיפה, כולל לתת לי להתנסות תחת השגחה אז כנראה יש בתי חולים שזה קורה בהם (אצלי ההדרכה עברה מעל הראש. יצאתי לבית הוריי ואצלנו אמו"ר ז"ל היה עושה את המקלחות הראשונות, ומבחינתו ממשיך גם עם הבאות בתור). 

בהדרכה קבוצתית.

במאיר ובבלינסון.

ייאמר לשבחם..

ועכשיו בהדסה בעיקרון הייתה הדרכה לשחרור ורצו שאחכה אבל אמרתי להם שזו לידה שניה אז הם אמרו לי בקצרה נהלים וכו שהם חייבים להגיד.

אגב, ההדרכה שיותר עזרה לי בפועל הייתה כשאחות טיפת חלב של הקופה הגיעה אליי הביתה.. יותר פרקטי בתכלס.

שיחררו אותי ביום ג' מוקדם בבוקר (לא זוכרת בדיוק מתי).

בטווח הזמנים הזה בקושי התייחסן לצרכים שלי או של הילד אז הדרכה, ליווי לקראת מקלחת ראשונה??

באיזה בית חולים זה קורה? 

את זה אי אפשר לקחת מבתי החולים שהייתי בהם. ואם אצלכם זה לא ככה כדאי שתשקלו להתאשפז בבית חולים אחר

להורים.

מניחה שזה המטרה לאשפז אותם שיהיו צמודים לרך הנולד.

אין שום קשר למחלקת יולדות

כאילו יש סיכוי שהם יהיו בחדר עם יולדת אמיתית אישה? לא מגיע לה קצת פרטיות בשירותים אמבטיה למשל כשכל האיברים הנשיים שלה במצב הכי רגיש ומתפרק שיש?

הרבה יותר הגיוני שהאם הפונדקאית תהיה שם. היא עברה לידה.

ולא על מיטה במחלקת נשים

באמת נשמע הזוי

אישה אחרי לידה צריכה שקט. ואם אין לה תינוק לטפל בו הגיוני שלא תהיה במחלקה כזו.

לגבי השאר. זה מאוד מקומם.

חברה שלי היתה פונדקאית ולא הסכימה להתאשפז במחלקת יולדות.

למה היא צריכה לשמוע בכיות תינוק וכו'?

ובקשר לזוג-אין מילים! מטורף לגמרי

מתוך הכתבה:

"מפרטי היוזמה עולה שבמקרה של זוג, אחד מהם יאושפז במחלקה והשני יהיה המלווה, בעוד הפונדקאית תתאשפז במחלקת נשים. הזוג המתאשפז יקבל ליווי והדרכה צמודה מהצוות הרפואי, ככל זוג המגיע ללדת. לדברי הנהלת בית החולים, המדיניות החדשה כוללת ביצוע התאמות בנהלים."

לא כתוב על מקרה פרטי.

היא צריכה לנח ולהתאושש מהלידה.

מחלקת יולדות זה לא המקום לנח ולהתאושש. 😏

זה כמו לא עלינו, אחרי לידה שקטה.

אין לה מה לעשות במחלקה מלאה בבכי תינוקות טריים.

כשיש תינוק מאושפז ביילודים ואמא שלו לא (נגיד, בקורונה כשהשאירו אמהות בבידוד, או  אם חס וחלילה אישה נפטרה בלידה)?

נותנים לבן משפחה אחר להתאשפז עם התינוק במקום היולדת?

כמו במקרה הזה.

אם זה ככה, זה מראה שבאמת האשפוז המדובר הוא טרלול פרוגרסיבי.

אחרת היו מאפשרים עבור כל תינוק קרוב משפחה שיתאשפז ויצור איתו קשר וכו' כמו שהם טענו בכתבה.

במצב של זוג להט''ב שמשתמש בפונדקאית- יש תינוק שרק נולד וצריך אשפוז, בלי הורה שצריך אשפוז.

בכתבה סיפרו שאיפשרו ל''הורה'' בריא להתאשפז בשביל לבנות קשר עם התינוק.

אני מנסה להקביל למצב דומה של תינוק שזקוק לאשפוז, ואין לו אמא שתתאשפז במחלקת יולדות במקביל לאשפוז שלו ביילודים (למשל כי היא חולה במחלה הדורשת בידוד ). לכאורה, אם המטרה היא בניית קשר עם התינוק, הדרכה לטיפול וכו', היו צריכים לאפשר גם לאבות הטרוסקסואליים להתאשפז במצבים שדיברתי עליהם. מעניין אותי האם זה באמת מה שקורה.

לטובת הזוג הלהט''ב המתואר.

לעומת אלמן שאיבד את אשתו במהלך לידה!

זועק לשמיים.

לי אמרו שאם אני משתחררת מוקדם (אחרי 16 שעות) והתינוקת תצטרך משהו רפואי אז יאשפזו אותה בילדים ושם יהיה לי מיטה ממש לא נוחה. ( באמת התאשפזתי איתה בגיל חודש וחצי המחלקתי ילדים והיה ממש ממש סבבה)

מה הבעיה שפשוט הם יהיו שם? 

מה שאמרו לך זה כי בדכ אחרי שמשתחררים ממחלקת ילודים אז לא חוזרים לשם. שם מאושפזים רק תינוקות מיד אחרי הלידה שלא יצאו הביתה עדיין.

כל המחלקה וכל ההתעסקות של הצוות שם היא בחולים.

אני לא הייתי רוצה לשים שם תינוק שנולד היום.

לפני שנים אומנם, אבל לא מאמינה שיש מספיק חדרים פרטיים לתינוקות פיציים.

אבל מי שמראש באה ללידת פונדקאות לדעתי עדיף בעיקרון שתהיה ביולדות.

ידוע שיולדות היא מחלקה מושקעת יותר ונעימה יותר (נגיד אוכל)

ומבחינה נפשית חשוב לפונדקאית ההפרדה הברורה מהתינוק ולא להקשות עליה ולהקיף אותה בנשים עם תינוקות כשהיא בלי. גם לפונדקאית יש התמודדות ויש הורמונים של אחרי לידה וכל זה. התנאים זה לא העניין, אפשר לקבל תנאים סבירים גם בנשים. וזה לא שיולדות זה כזה בית מלון... זה ממש משתנה גם בין בתי חולים.

בכל אופן אני רוצה לומר שזה לא שבכתבה הזו הענישו את הפונדקאית, זה ככה תמיד.

למה הם צריכים אישפוז?!???

שיבדקו להם את התפרים?

את הדימום? אולי שהרחם התכווץ?

אולי בשביל יועצת הנקה??

פשוט הזיה!!!!

וזה עוד בלי לדבר על זה שליולדות אמיתיות אין בקושי מקום ופרטיות...

ויבריח אחריו את כל הרעיון ההזוי הזה

כמה מגוחך אפשר להיות

מיכל קטשופ

ופדים קפואים

לחוויה מושלמת

(בטח יכולים להיות עוד רעיונות אבל לא רצה לעבור את הגבול בתיאורים.. 🙃)

אבל ברצינות..

עם כל הרעש בלילה

הבכיות של התינוקות מהמיטה ליד

הכריזה שמעירה אותך ב4 בבוקר לבוא לקחת את התינוק

אני באמת לא מבינה מה הם מוצאים בזה...

ושיעירו אותם בחמש בבוקר לבדוק סימנים (ככה אומרים, נכון?)

וילחצו להם על הרחם לבדוק שהיא התכווצה (אויש. נתקלתי בבעיה )

ובאמת מה נסגר עם השעות?? 

עד שנרדמתי לקצת זמן אחרי לילה לבן🥱🥱

ודווקא כשהייתי מאושפזת חודש אחרי הלידה הקודמת ובא איזה רופא לבדוק אותי בחמש לפנות בוקר אז הוא מסתכל בטפסים ואומר לי "אויי את חודש אחרי לידה, אני שניה בודק אותך ומייד את חוזרת לישון!"

סימנים לכמה המערכת הרפואית מקובעת?

מעניין באמת אם גם לגבר המאושפז ירצו לבדוק לחץ דם חום וסטורציה..

אולי אחכ הרעיון של אשפוז כבר לא יראה לו מבורך ככ

נראה לי הוא יברח כל עוד נפשו בו 😅😅😅😅

אם כבר מחלקת יולדות אז עד הסוף...

חכי, הזוג הראשון יברח ובצדק.

יש היום מלוניות עם תינוקיה בפיקוח רפואי מלא לתינוק.

למשל בשיבא אפשר לקבל חדר 6 שעות אחרי הלידה, אז זה קצת להתרוצץ בין חדר לידה, לתינוקיה ולמלונית, אבל בוודאי שזה הרבה יותר עדיף להם.

אם היה נולד לי תינוק בלי שאני ילדתי אותו, והייתי רוצה להיות צמודה אליו תחת השגחה רפואית, לא הייתי חושבת פעמיים, ברור שהייתי מעדיפה פתרון אחר.

אשפוז במחלקה זאת אופציה לא מרנינה במיוחד.

זה סתם נשמע מגניב כי זה תופס כותרות.

האמת חבל שזה תפס פה במה.

רק התחלנו את חודש הגאווה וכבר נכנס לכל פינה.

אחרי שראיתי איך נשים פה הגיבו ל*צורך* של זוגות גאים להביא ילדים לעולם

ואנחנו פה עוד נקראות ''שמרניות''

לא מתפלאת על זה באמת

דמוקרטיה אמרנו, נכון?

אגב, לטענתה גם בהדסה עושים את זה.

מחלקת נשים היא מרחב נשי!

הבעלים שמלווים את הנשים הם בגדר מלווים, זה לא המרחב שלהם

ובדרך כלל הם מבינים את זה ומנסים להיות רגישים ולא להשתלט על המרחב

אני ממש ממש לא אהיה מוכנה להיות מאושפזת במחלקה עם גבר

גורם לי ממש להרגיש שהעולם איבד את הערכים וההיגיון

יש לי כלכך הרבה דברים להגיד על למה זה לא הגיוני.

אבל בעיקר העולם פשוט השתגע. מישהו חייב לעצור איכשהו את הטירוף הזה

אני יודעת את זה כי באחת הלידות אושפזתי בחדר עם זוג שקיבל את הילד מהפונדקאית (זוג רגיל, שפשוט לא הצליחו ללדת ופנו לפונדקאות. האישה מתאשפזת ביולדות עם התינוק והבעל מלווה. האישפוז הוא בעיקר בשביל התינוק שצריך את היומיים מעקב האלה כמו כל תינוק)

מפונדקאית,

אז אפשר להבין למה לאשפז גבר שנולד לו תינוק מפונדקאית...

( אין צורך להתנפל עלי, בעיני זה לא הגיוני, אבל גם לא הגיוני במיוחד לאשפז ביולדות אשה בריאה שלא ילדה... )

אלא כי מאשפזים במחלקה של *נשים* גברים.

אפילו שהן אחד בתוך השניה

השחרור הוא מכל אחת בנפרד

בית החולים עצמו מתייחס לזה כשתי מחלקות

כשתינוק נשאר לאשפוז בגלל צהבת וכו, לרוב משחררים את האמא (שהרבה יותר הגיוני שהיא תישאר מאשר שגבר שלא ילד יתאשפז)

ומאותה סיבה האמת מוזר לי גם האשפוז של אישה בריאה שקיבלה תינוק.. 

אבל זה באמת פחות מקומם מגבר שמסתובב במרחב של נשים אחרי לידה

פחות הגיוני להשאיר תינוק שהרגע נולד לבד. צריך למצוא פתרונות גם לגברים.

זה זילות מאוד גדולה למה היא לידה עבור אישה.

וזה מאוד כואב לי לראות שיש בית חולים בישראל שככה מתייחס לזה.

לידה היא ממש חוויה שהגוף נפתח בה, כרוכה בסיכונים גדולים, ההתאוששות ממנה לא קלה בלשון המעטה

התינוק הוא אכן מרכז העניינים כי אישה עוברת לידה רק בשביל לזכות בתינוק אבל אי אפשר למחוק את זה שהיא עוברת חוויה לא פשוטה בכלל

ואישה אלרי לידה זכאית למרחב נשי, שמבין מה עובר עליה ומותאם להתאוששות שלה

לגברים מאושפזים אין שם מקום

בעלים מלווים זה סיפור אחר כי הם לרוב מבינים שהמרחב הוא נשי ומשתדלים לנהוג ברגישות

בלידה האחרונה התחננתי שישאירו לידי את התינוקת בלילה, והאחות בקשיחות אמרה שבלילה היא חייבת להיות בתינוקייה...

(נכון שהיה פה צרור של אילוצים שגרם לכך שלא אני ולא בעלי יכולנו להיות בתינוקייה - קיסרי, קורונה - אבל עדיין, אם היה ברור לאחות שהתינוקת זכאית להורה לידה, היא הייתה משאירה לי אותה ועוזרת לי לטפל בה כך שהיא לא תפריע ליולדות האחרות בחדר...)

אולי שווה לך ללידה הבאה להתייעץ עם ארגון אפס הפרדה..

לידי בביות מלא הייתה הפעם יולדת בקיסרי 

הייתי בביות מלא, אבל רק מהיום השני ללידה. ביום הראשון הם לא הסכימו בשום אופן. (וכיוון שבעלי היה בבידוד קורונה בבית - הבת שלי התגלתה כחולה כמה שעות אחרי הלידה - הוא אפילו לא יכול היה לבוא להיות איתי ועם התינוקת...)

מכיוון שאני יודעת מראש שהלידה הבאה שלי תהיה קיסרית, אוכל להתארגן לכך מראש:

שתהיה באפס הפרדה לגמרי, כולל בהתאוששות - שאוכל להיות שם גם עם בעלי וגם עם התינוק,

שאהיה בביות מלא מההתחלה,

וגם שאוכל להשתחרר מוקדם בע"ה...

מתפללת שזה יצליח...

שלגברים נותנים חדר, בעוד שיש מצבים שאישה אחרי לידה לא יכולה להיות ליד התינוק שלה.

כל עוד משחררים אישה שהתינוק שלה עדיין מאושפז בגלל צהבת או כל סיבה אחרת, ולא נותנים לה מקום נורמלי לשהות בו, אין שום הצדקה לתת לזוג גברים חדר 'להתאשפז' בו.

אם היו דואגים שכל אישה תוכל להיות עם התינוק שלה אחרי לידה בתנאים נוחים, אני בטוחה שהשרשור לא היה עד כדי כך מלגלג.

עדיין עצם המציאות של גברים שמגדלים תינוק היא מעוותת, וצריך להמשיך לומר את זה ולא להתרגל ולהתייחס לזה כאילו זה נורמלי.

אבל פה זה מעבר לזה. היחס אליהם מעוות ומגיעים פה למצבים באמת הזויים ברמת העיוות שלהם.

דווקא מאמהות הייתי מצפה ליחס יותר סובלני לתינוק שנולד וזקוק להורה שלו.

הרי לידה כזו תתרחש לעיתים רחוקות ולא באמת תבוא בשוטף ע״ח יולדות.

זה הפך מדיון עניני לדיון ילדותי.

הצורך של תינוק בהורה, וגם של הורה להיות ליד התינוק שלו, הוא בהחלט אמיתי.

אבל כשזה מגיע למצב שאישה אחרי לידה שהתינוק עוד מאושפז נשארת בלי חדר, ובמקביל גבר מאושפז במחלקת 'יולדות', אז זה מבטא עיוות גדול מאוד.ממש ברמת ההזוי. אם הייתי קוראת ספר כזה הייתי אומרת שהסופר הגזים וזה לא נשמע אמין בכלל...

והלגלוג הוא חלק מצורת מחאה (והרבה יותר עדינה מאיך שהצד השני מלגלג עלינו לפעמים. ע"ע מיצג השפחות ודומיו...)

ההצגה של זה כמשהו מקביל נובעת מאידאולוגיה להראות שהם חריגים וגם השימוש בלעג.

אני פחות מתחברת  לאידאולוגיה הזו, אני מתחברת יותר לתפיסה שיש מקום לכולם בעולם, גם לאנשים שחושבים אחרת ממני. לכן גם אם יש כאלו שלועגים לי אני לא יורדת לרמה שלהם. אני מספיק בטוחה בדרך שלי בלי להקטין וללעוג לאחרים.

אני לא יתייחס מגעיל לזוג גברים שבחרו להביא ילד בפונדקאות למרות שזה מזעזע מצמרר ונורא בעיניי.

התפיסה והפתרון שביילינסון הביאו הזויים וביזאריים, זה ממש מעורר צחוק לדמיין גבר במיטה במחלקת יולדות. זה פשוט מצחיק.

שימי אישה בשירותי גברים מול המשתנות ותגידי שיש לזה הגיון כלשהו, זה גם מצחיק.

שימי אבוש עם כרס בן 50 בקבוצת כדורגל מקצועית ותגידי שהוא שווה לכולם, זה גם מצחיק.

זה העמדת פנים מגוחכת שכולם מהנהנים לה ברצינות כאילו יש רגליים לדבר הזה, ואין שום סיבה לדעתי להתייחס אליה ככה גם. זה אפילו סיבה לצחוק בקול קצת רם יותר.

אמר לך שהם ישוכנו במיטת יולדת? אולי ישימו להם כורסא שנפתחת למיטה ליד מיטת התינוק?

הם פשוט אמרו שהם יאפשרו להם להתאשפז עם התינוק ולקבל הדרכה, כל דבר מעבר זה דימיון שלך.

במחלקת יולדות

היא לא מדמיינת

לא אמרו שהם יקבלו תנאים נוחים לשהייה ליד הילד

זה בהחלט ממש מגוחך

אין להם שום צורך באשפוז כי הם במצב בריאותי תקין שלא דורש שום השגחה

וזאת הנחיה מאוד מפלית נשים לרעה כי אישה אחרי לידה- שהיא בהחלט במצב הדורש השגחה רפואית משתחררת לפני התינוק שלה ולא דואגים לה לשום תנאים נוחים ומותאמים לשהייה ליד התינוק

אישה אחרי 3 ימים מהלידה, במצב רגיל שלא דורש השגחה מיוחדת, לא זקוקה להשגחה רפואית. נכון, קשה  להתנהל במצב שהתינוק נשאר באישפוז ואין לזה מספיק פתרונות הולמים.

כל זה לא קשור ללידת פונדקאית לגבר שתתרחש לעיתים רחוקות. הם לא תופסים שום מקום שיועד לאישה במצב הזה.

יולדת יש לו 2 מטרות: 1.מעקב אחר מצבה הרפואי

2. שהיה ליד התינוק וקבלת הדרכה

לא יודעת למה לא ברור שאישפוז לאחר לידה פונדקאית כולל רק את המטרה השניה והיא מספיק חשובה כדי לאשפז הורה.

אם היו הרבה מקרים כאלו, כנראה בתי החולים היו מקצים מקום למחלקת ילודים עם כורסא נפתחת ליד. אבל אין מספיק מקרים ולא פותחים מחלקה כזו, אז כרגע מחלקת יולדות זה המקום.

הרבה יותר שהם יתפסו מיטת יולדת

מאשר ישימו להם כורסא ליד מיטת התינוק

אמרו במפורש "אשפוז במחלקת יולדות" ולא סתם בחרו להציג את זה ככה לדעתי

יכלו לשים את הדגש על לתת להם מקום סמוך לתינוק לצרכי הדרכה (שזה יכול להיות בקלות מלונית)

לא, בחרו בכוונה לקרוא לזה דווקא אישפוז, ודווקא במחלקת יולדות

כד להכניס לנו את זה בכח לנורמה

וגם אם לכולם יש מקום בעולם, הם עדיין החריגים, השונים, מה לעשות..

ציניות, בהחלט

אבל זה לא בא מנסיון להקטין מישהו (אולי רק את התופעה)

זה בא להמחיש את עוצמת הזעזוע, האבסורד והגיחוך שברעיון לאשפז גבר בלי שום צורך רפואי במחלקת יולדות.

את כל הזמן מתמקדת בצורך של התינוק

אף אחת פה לא לעגה על הצורך של התינוק וגם לא חלקה עליו (שזה דיון אחר ולא העניין בכלל בשרשור הזה)

אלא על הדרך ההזויה והכי פחות הגיונית למלא אותו!!

ואני דווקא חושבת שזה בריא שהזעזוע לא מאופק

מראה שעוד לא איבדנו את הרגישות...

כי בסוף הנירמול מחלחל... 

להורות.

כי אם הקב''ה אסר על בני זוג גברים לחיות ביחד.

אז צריך להוקיע את זה וגם ללעוג.

לא על מישהו פרטי אלא על התופעה הזאת.

הקב''ה ברא עולם שבו בעל ואישה הם הורים לילדים ומי שמשנה ממעשה בראשית באופן מגמתי ותקשורתי ודאי שצריך ללעוג על המגמה הזאת וכל הלגיטימציה הזאת

זה מצב הגיוני?

תינוק בן יומו חייב לקבל מלווה למה במחלקת ילדים יש מיטה למלווה שאינו מאושפז ובילודים אין שום אפשרות להישאר איתו (חוץ מעל כיסא פלסטיק ליד התינוקייה/פגייה) 

ברגע שיהיה פתרון למצב כזה שבו האמא כבר לא מאושפזת אבל כן יש תנאים מינימליים למלווה ליילוד שכן מאושפז זה יהיה פתרון גם לכל המצבים האלו של פונדקאות בין עם מדובר בזוג רגיל או בזוג הומואים.

גם בלי להיות בעד פונדקאות להומואים אפשר להיות בעד התינוק שרק נולד ומגיע לו מלווה צמוד.

ברור! את צודקת!

זה מה שאני אומרת

יש כבר מצב לא הגיוני שמשאירים תינוק לבד כי אין לאמא שלו כבר מקום במחלקת יולדות

אז לבוא ולהכניס למקום שאין, מישהו שהצורך שלו להיות שם הוא הרבה יותר נמוך

זה עוד יותר מקומם!!

אני אמרתי את זה כדי להמחיש את ההייחסות של בית חולים לשתי המחלקות האלה כמחלקות נפרדות

ממש לא די להצדיק את זה.. משום כיוון..

של יילודים מאושפזים.

זה הזוי ברמה פסיכית שתינוק ששוחרר כבר ומאושפז במחלקת ילדים מקבל מיטה למלווה ואוכל לאם מניקה ואילו מאושפז במחלקת יילודים לא מקבל מיטה למלווה 

לא. לא הגיוני.

שיקימו מחלקה/יחידה נוספת בשביל זה.

לא על חשבון ה*יולדות*.

פתרון יותר טוב מהכנסת גברים למחלקה ועדין צריך למצוא להם פתרון ולא להשאיר תינוק לבד

כמובן שיש מקום לשיפור בנוגע לעוד מקרים, אבל זכות קיימת צריכים לתת לכולם.

להיות עם ההורה שלו

אבל המקום של ההורה הגבר לא צריך להיות במחלקת יולדות כי הם לא יולדות

מחלקת ילודים היא נפרדת ממחלקת יולדות

צריך לעשות חדרים יעודיים ומופרדים להורים גברים

בסמוך לתינוקיה, כלומר במסדרון של מחלקת יולדות.

אז יהיה שלט שמפריד בין מחלקת יולדות למחלקת יילודים, זה יספק מענה להתנגדויות? לא נראה לי..

אבל אשפוז במחלקת יולדות לא אמור בכלל להתחיל להיות אופציה..

ונשים שנאלצות להשתחרר בלי התינוק שלהן בגלל מחלה כגון צהבת או פגות זה הכי בסדר שיש

זה חוסר כבוד מטורף לנשים ולכל המושג ש מה היא לידה 

אין בעיה שהאבות ישבו על כסא ליד התינוק כל הלילה. ואם יש שניים אז בכלל שיעשו משמרות.

זה לא משתווה לשחרור יולדת כשהתינוק שלה מאושפז.

שלא נדבר על נושא ההנקה שלא רלוונטי לאבות 

אבל העניין הוא - שגבר במחלקה שמיועדת לנשים.. זה כבר בעיניי ממש בעייתי 

בטח אם הוא בריא 

אני לא הייתי מוכנה לחלוק חדר עם גבר בשום פנים ואופן. בטח לא אחרי לידה

גם אם הוא יהיה דראג קווין

הרי למה היה ברור שהאם החדשה היא המאושפזת והאבא מלווה?

כי זה טבעי למרקם הקיים.

ברגע שהם מאשפזים גברים הם צריכים למצוא פתרון מחוץ לקופסה שלא מאשפז גבר בריא ונרגש עם יולדת באותו חדר...

גם בזוג רגיל אפשר לחשוב על הצורך והאם אפשר למצוא פתרון אחר אבל שם לפחות האשה מאושפזת וזה טיפה יותר נעים מאשר גבר שמאושפז איתך🤦‍♀️

אשפוז של אישה שלא ילדה וקיבלה ילד בפונדקאות במחלקת יולדות לא דומה בעייני בכלל לאשפוז של גבר.

האשפוז של גבר זה כרגע מה שמפריע לי,

הדיון על מהות הפונדקאות לזוג גאה הוא אחר בכלל.

ההבנה של מהי לידה עבור אישה ומה המרחב שצריך להקיף אותה זה דבר נפרד, וממש מתסכל אותי לראות את חוסר ההבנה הזאת. 

לא מפריע לי שמאשפזים סתם, מפריע לי שנהיה לגיטימי לאשפז *גבר* במחלקת יולדות.

מצידי שגם הסבתות יתאשפזו כדי לקבל הדרכה לטיפול בנכדים, אבל העיקר שהמרחב ישאר נשי.

אבל כל הדברים שנאמרו פה על מה זה אישה אחרי לידה ומה הצורך שלה וכו נכונים בעיני גם לאישה שלא עברה לידה. ברור שיש הבדל מעצם זה שהיא אישה אבל בסוף גם היא אדם בריא שמתאשפז ללא צורך אמיתי, ולכן יש צורך למצוא פתרון אחר בשני המצבים.

אבל גם מצחיק -

אני, כיולדת אמיתית, רק רוצה כבר לברוח מבית החולים, להרגיש כמה שפחות חולה ונזקקת לחסדיהם של אנשים זרים.

אז מי האדם השפוי שיכניס את ראש הבריא מלכתחילה למיטה חולה??

אה, שכחתי. לא מדובר פה באנשים שפויים...

אוף, לא ייאמן לאן העולם עוד יכול להידרדר

ויופי, נוסף לי עוד פחד מהלידה הבאה לכשתהיה... תגידו לי בבקשה שאין סיכי שבשערי צדק הטרלול הזה ייכנס!...

זה יכנס גם לבית רפואה שבו אני יולדת.

אני מקווה שזה יתחיל ויגמר שם ושנשים יביעו את דעתן במעשים ולא יילכו ללדת שם כדי שהשגעון הזה יחלוף

אין יכולת לגוף בודד לשרוד בית משפט ודעה שולטת.

ואולי זה לטובה כי כשגם אנחנו נפגעים  זה מזכיר לנו שיש לנו אינטרס למדינת הלכה ולא רק להצליח לשרוד את חיינו הפרטיים.

לי מאוד חשוב שתהיה לבעלי אפשרות להישאר איתי ובשמחה שגם חברתי לחדר תישאר עם בעלה

אבל ממש לא הייתי מוכנה שיהיה מאושפז בחדר שלי גבר אחר

כי אם לא, אבל לאשפז גברים עם נשים מותר, זה עוד יותר מקומם.

להבין אם את זה מאפשרים לפני שמאפשרים לגבר להיות *מאושפז*

בבית רפואה שאני ילדתי בשעה 10 גברים יוצאים מהמחלקה

כל הלילה.

לא יודעת מה היה לשאר החדרים.

הוא לא מאושפז

הוא מלווה על כל המשתמע מכך

לא רשאי להשתמש בשירותים של החדר

לא במקלחת

צריך לדעת את מקומו ולא להרעיש, להסתובב מדי וכו

לא ככה גבר שיאשפזו אותו בחדר וירגיש שם מלך העולם

לסביות היה מפריע לך שיתאשפזו גם אם אף אחת מהן לא ילדה?

חוץ מזה שמדובר בגברים, הם גם תופסים מקום של יולדות, ודוחפים לנו בכח את האג'נדות שלהם (ברור שזו לא תמימות) ועוד דברים שנכתבו פה בשרשור.

במקרה שזה נשים שלא ילדו לפחות מדובר בנשים. שאר הדברים מעצבנים אותו הדבר.

היה מפריע לי מוסרית

פחות פיזית

שכל *אם* שנולד לה ילד בפונדקאות יכולה להתאשפז במחלקת יולדות...

ההרחבה לגברים היא מתוך מחשבה עליהם ולא מתוך מחשבה על הסביבה. 

הכסף הגדול של בתי החולים מגיע מיולדות..

זאת הסיבה שבתי החולים עושים הרבה הטבות וקריצות להריוניות כדי שילדו אצלם.

ברגע שאנחנו נצביע ברגליים ונפסיק ללדת שם, הם יהיו חייבים לחשב מסלול מחדש..

יולדות זה החמצן הכלכלי של בית החולים

ואפילו מי שלא תכננה בכלל ללדת שם, יכולה להרים טלפון, לשאול- 'זה נכון מה שפרסמו', ולהגיד- 'אה, אז אני אחפש בי''ח אחר'.

שיקבלו מאה שיחות כאלה, אולי זה ישפיע.

כי בארץ אין כמעט פונדקאות לזוגות חד מיניים ולעומת זה נשים דתיות כנראה תדרנה את רגליהן משם מהר מאד יגמר המשיגעס הזה

הלואי שכמו שידעו לעשות חרם על אנגל יעשו גם פה

הכל מלא דגלים של להטבים

חניתי ליד חנות שמוכרת להם ביגוד מיוחד

מנסים להחדיר את זה לחברה בתור נורמה

רק משיח יציל אותנו

להגיד באופן כללי לגבי הדיון כאן, וגם הדיון הקודם שהיה נגד להט"ב.

אני חושבת שזה שגבר יתאשפז במחלקת יולדות זה לא תקין.

אני חושבת שבשנים האחרונות יש עיוות מאוד גדול של ערכים, ואני בהחלט מתנגדת לזה.

*אבל*, קצת צורם לי שלצד טיעונים ענייניים וטובים, מגיע גם זלזול וצחוק.

בעיניי אפשר (וכדאי) להתנגד גם בלי לזלזל, וניסיון להקטין את הצד השני, לא מחזק אותנו או את העמדה שלנו יותר. לפעמים דווקא להיפך...

וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְכִי דֶרֶךְ לוֹ אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ.

כשיש בעולם טרלול, עלינו להילחם נגדו במלוא העוז.

ליצנות דע"ז מסייעת לנו להישמר ולשמור על שפיותנו. ולכן היא לא רק מותרת אלא גם מצוה!

***כמובן שאני נגד זלזול או פגיעה במישהו פרטי אלא על התופעה****

יש דברים שמגיעים לרמה כל כך גבוהה של אבסורד

שכבר אין מה לנסות לענות עליהם בטיעונים רציונאליים...

מה גם שברור שהמקור לזה הוא לא ענייני, אלא נסיון לכפות ולהכניס אג'נדות בכל מקום...

אם הצורך היה באמת ענייני נטו - טובת התינוק, או הדרכות כלשהן וכו..

היו מוצאים בקלות פתרונות אחרים שהיו אפילו יותר הגיוניים לגברים עצמם!!

לעשות מזה ליצנות זה פשוט להבהיר מה זה.

כי כל הסיפור הזה זה ליצנות אחת גדולה.וזה פשוט לתת את האמת כפי שהיא

רבי נחמן מברסלב אומר שעד עכשיו הטומאה ניסתה להלחם באמצעות הפילוסופיות ועכשיו בדורות האחרונים יכבשו את העולם-ינסו להרוס את העולם באמצעות ליצנות.

שנוצרים עיוותים כל כך הזויים

שחייבים לעמוד בקול ולומר שהמלך הוא עירום.

מחילה, אבל הרעיון של גבר מאושפז במחלקת יולדות - הוא מצחיק!

לאדם פרטי אתייחס ומתייחסת בכבוד גם אם לא מסכימה עם הדעות שלו. אבל על התופעה התופעה אשתמש בכל הכלים שיש לי כדי למחות נגדה, וזה כולל הומור. כי זה באמת מצחיק.

מרוב שזה הזוי

בעיניי משהו מאוד עמוק התערער אם אפשר להעלות הצעה כזאת ושעוד יקבלו אותה והיא תחשב נורמלית..

יש ככ הרבה מצבים שצריך לדאוג להם לפני.

איך דבר כזה עבר אני לא מבינה! 

הם התייעצו עם אאג

סתם מעצבן ומלחיץ 

אנחנו עשינו ניתוח שקדים ושקד שלישי - ומראש קיבלנו המלצה לקחת אנטיביוטיקה.

שכנתי לחדר עשתה רק כפתורים ואני זוכרת ממש איך הרופא אמר לה בשחרור - להתחיל להביא אנטיביוטיקה ברגע שמתחיל חום.

איזה קטע שלא קיבלתם המלצה כזאת.

אני ממש מקווה איתך לטוב. 

אנטיבייטיקה למקרה שיתחיל חום

אבל פה הם לא מןכנים לתת, רופא ילדים לא לוקח סיכון ושולח למיון, גם מוקד שולח למיון

הבירור הוא מהיום ה 5 לחום, היום זה היום ה 3

נכון מוזר? מצד שני היינו בביח גדול תל השומר והם התייעצו עם עוד רופאים

אחרי ניתוח. לנו נתנו מוקסיפן כשיצא ריח כזה לא טוב מהפה שלו.

אמרו שזה תהליך תקין של אחרי ניתוח

כדאי מחר ללכת שוב ולהתעקש על בדיקות או משהו? במידה והחום ממשיך או לחכות לשלישי כבר

השנה לקחנו דירת איירביאנד בי

היו גם שנים שנשארנו בבית אבל כל יום יצאנו לאנשהו (מעין, מוזיאון וכו).

זה באמת עבודה קשה עם קטנים אבל אנחנו מאד נהנים בכל זאת.

כילדה יצאנו כל שנה ל3 ימים,

שינה בבית ספר שדה בעיקר

והתוכנית היתה מסלולים...

ההורים שלי תמיד אמרו שדווקא כשהיינו קטנים היה יותר קל כי הלכנו יפה וכשגדלנו התחלנו להתלונן  😅

אני היום כאמא פחות אעשה את זה כי מסלולים זה פחות בשבילי ואז אם הילדים לא מתרגלים זה באמת לא הכי מתאים...

עדיין אפשר לחשוב על מקומות לא יקרים מדי (למרות שאולי עכשו זה שלב די מאוחר) - בית ספר שדה, אנא, מקומות אירוח אולי לא במקומות קלאסיים של הצפון שמבוקשים מאוד ולבנות תוכנית באיזור - ים, מעין, מסלול קטן... תלוי מה האופי שלכם.

מניסיון משפחתי בשנים האחרונות (כשיוצאים עם ההורים שלי ואנחנו כבר נשואים עם ילדים אז זה נהיה שבט) - באמת המקומות הפשוטים באיזורים לא מבוקשים מאוד הופכים את המחיר לריאלי יותר - הבית הארחה בהר ברכה, בסוסיא וכאלה... זה לא צפון כמו שמדמיינים קיץ אבל מאפשר.

וגם לצאת לימים בודדים זה פתרון.

אני חושבת שכדאי לעשות תכנון של הקיץ ככה שלכם ולילדים יהיה מול העיניים למה לצפות.

בעיקרון כל עוד הרכב הכיל את כולנו - יצאנו כמעט כל שנה לצימר. היו פעמים שהיה מוצלח, והיו פעמים שפחות...

אחר כך עשינו הפסקה ארוכה בנופשים העצמיים שלנו (כן הצטרפנו למשפחה שלי לנופש משפחתי מורחב, שלפעמים בכלל היה אצל ההורים שלי בבית), ולפני שנה הרגשנו שהמשפחה האישית שלנו חייבת את זה, ויצאנו שוב לנופש משלנו בצימר. (בחרנו מקום נגיש בתחבורה ציבורית, כדי שנוכל לנסוע וגם להתנייד במהלך הנופש)

היה לנו טוב מאוד, אבל גם מתיש... כך שאני מבינה את בעלך ומבינה גם אותך.

השנה אנחנו חושבים לצאת לקמפינג, גם מבחינת המחיר וגם כדי שלא נצטרך להתארגן על זה מראש יותר מדי. נקווה שיהיה טוב...

אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מאחד משפחתית, לצאת לנופש משותף. מצד שני, אפשר גם ליצור חוויות משפחתיות מאחדות אחרות, שכוללות לינה בבית... (אנחנו למשל כמה פעמים הפכנו את הבית לבית מלון, וזה היה כיף מאוד לילדים ומגבש)

קמפינג בלי להתארגן יותר מדי?? 🫣😁

סתם הבנתי שהתכוונת ללסגור מראש. אבל זה יצא מבדר. 

בצפון.

אז לא ישנו ברחוב...

ישנו בצימר. היה מאוד מאוד נחמד. הילדים שלו בברכה ביום שישי, ובשבת עצמה היו בג'קוזי בלי להפעיל אותו.

הכל כולל אוכל מוכן עלה לנו- 1350.

הלכנו לבית הכנסת, לגן השעשועים, טיילנו באזור של בננות, יש גם מתחם לצימר עם טניס שולחן, כדורסל, נדנדות.

ברוך ה' שמחנו מאוד

שזה תשלום יחסית נמוך לשבת, אבל זה כי היינו בצימר הזוגי ופשוט הוספנו מיטה, מזרון ולול.

בסוף שילמנו 1200 כי הוא רצה מזומן והיה לנו רק ביט

עולה 3500-4000 ל3 לילות, אפילו פחות. סוגרים כבר בחורף, מחפשים המלצות בבוקינג.

3 חדרי שינה פחוס סלון פלוס מטבח פחוס שני חדרי רחמה לפחות. אנחנו צריכים 6 מיטות אבל תמיד היה יותר.

עד היום הדירות היו ממש טובות (בסטדרטים שלנו)

מטיילים באתרי שמורות הטבע, אוכלים בעיר, עושים קניות בסופר גדול באיזור (רמי לוי וכאלה)

מביאים מהבית כלים לבשל.

שווה לקחת דירה עם מכונת כביסה, מאוד נוח שאפשר לכבס מגבות ובגדי ים ובגדים שהילדים אוהבים לטיולים. מחליפים הרבה בטיולים האלו,

כי אנחנו אוהבים להיכנס לנחלים, מעיינות, הכינרת וכו' וגם טיולעם יבשים מלכלכים.

תבדקו קירבה לבתי כנסת.

שני רכבים.

חלק כתבו שלא מעדיפים לישון בבית בסוף יום-בעלי

וחלק כתבו שכן לוקחים צימר ונהנו-מה שאני אומרת

ברור שהכי כיף לישון בסוף בבית

אבל זו החוויה יותר לילדים,הם כל הזמן מתבאסים שכל החברים יוצאים

בחופש לכמה ימים ואנחנו כמעט ולא...,

ברור לי שלא כולם יוצאים,זה יקר וקשוח לכולם

השאלה אם טיולים יומיים לא יוצא כבר יותר יקר מכמה לילות בצימר...כי החופש ארוך 🤦

זו חוויה אחרת. כשיש רק קטנטנים וזו המון עבודה להיות מחוץ לבית, באמת עדיף טיולים יומיים.

כשהילדים גדלים, בשביל להיפתח ולהתנתק ולהחליף אווירה עדיף לצאת כמה ימים (אם יש אפשרות כלכלית)

טיולים יומיים כשיש גם בנים וגם בנות, גם גדולים וגם קטנים,

זה אומר שרוב הסיכויים שחלק לא יבואו. זה גם שיקול מבחינתי.

נסיעה לצפון הרחוק יותר, אני לא אעשה בנסיעות יומיות..

אבל מה שטוב לכם 🙂

בשנתיים האחרונות גם התחלנו לצאת לטיול משפחתי בחו"ל (במקום חופשה אחת בארץ. לצערי בארץ צפון היה יחסית בעייתי בתקופה האחרונה).

מבחינתי אני לא אצא בלי הילדים (מקסימום לילה אחד עם בעלי במקום קרוב) אז נופש זה רק כולנו יחד. בתחושה שלי זה מאוד מגבש ונזכרים תמיד בחוויות שהיו לנו יחד. כמובן שזה תלוי תקציב היו תקופות שהיינו הולכים לקמפיינג או מתאימים את החופשה למשהו פשוט יותר תלוי תקציב. בארץ אנחנו הכי נהנים מצימר עדיף עם בריכה פרטית שם אנחנו מתארגנים על על האש/ארוחות בוקר ורוב היום מטיילים בחוץ. מרגיש לי יותר זורם עם ילדים בניגוד למלון (מה גם שחדר במלון מוגבל בדרך כלל להורים +2 ילדים).

היינו פעם ברוח ברמה ברוכים קלע אלון המקום היה ממש מהמם חיסרון אחד שהבריכה לא מגודרת יש רק אפשרות לנעול את הצימר עצמו (עם ילדים קטנים ולא שוחים יותר בעייתי)

באילת היינו ביאלרנט דירות אפרסמון זה בריכה לאיזה 3-4 דירות אבל למזלנו זה היה אנחנו ועוד משפחה והתחלקנו בשעות על הבריכה.

היינו גם ביאלרנט במגדל עם בריכה

לרוב יותר קל למצוא צימר עם ג'קוזי פרטי בריכות יש בדרך כלל למתחם של 2 צימרים ומעלה זה היינו הרבה פעמים עם עוד משפחה אחת שנסענו יחד. כבר לא זוכרת את השמות של המקומות.

אבל אין מצב לוותר על נופש, כל שנה בשביל הילדים.

מתיש נכון אבל כ"כ חשוב להם לביחד ושלא ינטרו לך טינה בגיל גדול, לא חשוב איך אני יודעת 😉 

מתאמים עם האחים (לפעמים ממש מאורגן כולם  לפעמים יותר ספונטני)  ואז כל נושא הילדים פחות קשוח 😉

יש להם חברה ותעסוקה

וגם להורים כיף

בקיצור קונספט מומלץ ממש 

וגם טיולים יומיים אם יש לכן

ממש תודה על התגובות! החכמתן אותי

מצד שני אני כן חושבת שיש מקום גם לצאת לטייל למשהו שאתם לא מאד נהנים ממנו כדי שלילדים תהיה חוויה של טיול וזמן איתכם.

אז צריך לאזן ולנסוע למשהו שמתאים לכם אבל לא לצפות שזה יהיה נופש של רגל על רגל...

אנחנו אוהבים קמפינג וטיולים בטבע

יש בצפת קבוצות וואטצפ של אנשים שמשכירים את הדירה שלהם במחיר יותר זול מצימר.

כמובן התנאים הם לא תנאים של צימר (אין בריכה, אין ג'קוזי) וגם צריך להיות זהירים ליפול על בית נקי (להתבונן היטב בתמונות!)

אבל זה נחמד

ולילדים קטנים החוויה של בית אחר עם משחקים אחרים (במידה שהמארחים מאשרים לשחק בהם) היא חוויה ממש נחמדה.

אם מוצאים בית בעתיקה זה בכלל שווה.

חלק מציעים גם צימרים ממש..

קיצר שווה להכנס לקבוצה כזו ולבדוק אופציות.

אולי למישהי פה יהיה קישור עדכני לקבוצה כזו

אנחנו יוצאים פעמיים בשנה

כי זה חשוב לנו

זה צבירת חוויות עם הילדים

ואנחנו עובדים קשה מאוד בזמן הזה

וחוזרים עייפים

אבל זה שווה לנו

אוהבים מאוד את אנ"א

אבל בעיני הדגש הוא על פניות.

לצאת כולל לינה זה ממש קשוח, לפעמים אנחנו עושים את זה אבל לא כל שנה,

ולפעמים ישנים אצל חמותי או אחים שלנו שזה יותר קל מבחינה לוגיסטית.

יציאות יומיות הרבה יותר קל, זול, ומועיל לנו. זה ממש לא צריך להיות מפוצץ.

זה מעיין שלא מכירים, פארק שווה, בישול בשטח, לפעמים מסלול (לצערי לא לקחנו את הילדים כ"כ למסלולי הליכה, אנחנו צריכים להכיר להם את זה יותר). מזרקות, אתרי עתיקות/מורשת...

פעם ב... אטרקציה בתשלום כמו קיר טיפוס וכאלה.

צריך להיות על זה, להגיע מאורגנים ולדעת לאן הולכים ומה עושים, להצטייד כמו שצריך - בעיקר אוכל אבל גם משחקים לשטח - אפילו ברמת הכדור/מטקות/צלחת מעופפת. אפשר להשקיע יותר עם מחצלת, ערסל, ציליה, ועוד ועוד זה כיף ממש. העיקר הפניות וההנאה שלנו ההורים שאנחנו על זה, במצב רוח טוב, שמחים, פתוחים להתנסות ומשחק.

אבל עד עכשיו יצאנו, בעיקר לבתי מלון

לא יוצאים ליותר מלילה גג שניים. ממצים לגמרי מבחינתו

השנה לא קבענו כלום האמת. עדיין.

ליצור חוויות של טיול פעם-פעמיים בשנה זה השקעה משפחתית חשובה לדעתי גם אם זה מורכב

יוצאים לטיולים של 3 ימים במהלך השבוע/חמשוש

דירת אירוח, צימר, אירוח כפרי מכבד לא להתכלב אבל כן ברמה נורמלית

במקומות שמתאים לילדים להסתובב חופשי ומרחבים שהם יכולים לשחק אז לעניין הזה מלון ממילא לא רלוונטי בעיני

קמפינג אני לא אוהבת אז פחות בקטע, אבל כן עושים להם פעילויות שטח כמו סאג', מדורה, יצירות מהטבע וכד'

לגבי 1, אין לי ניסיון. אולי כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות, ולמצוא איך הכי נח לה.

2. תמשיכי בשעה הרגילה.

3. לא שמעתי שיש קשר לזמנים הנקה ושאיבה.

אני יודעת שזמן לקחתי הגלולות יכול להשפיע.

לי אישית לא היו כתמים, גם כשלא הקפדתי על השעה. וגם עם הנקות ושאיבות לא דווקא בשעות בלי קשר לזמנים.

לי למזלי היו כמה וכמה הנקות מוצלחות לפני כן, אז ידעתי שה"בעיה" לא בי...

אני לא יודעת אם באמת היה לה רפלוקס סמוי או לא (הרופא לא שלל ולא אישר, וגם לא נתן תרופה) - רק יודעת לומר לפי הרופא שצריך להיניק כשהתינוק כמה שיותר בישיבה (לא יודעת איך עושים את זה תכל'ס🙄 אבל אולי תנסי), ואחרי ההאכלה להניח אותו באלכסון (בטרמפולינה זה הכי טוב. הוצאנו מהמחסן את הטרמפולינה שקיבלנו בילד השני ולא באה לידי שימוש, והבת שלי חצי גרה שם...)

עוד דבר שכדאי לבדוק הוא לשון קשורה. לבת שלי הייתה מסתבר לשון קשורה, שאף אחד (מהרופאים בבית החולים ועד לרופא הילדים) לא זיהה רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...

ואם גם בבקבוק היא מסתבכת - מציעה לנסות את הבקבוק של לנסינו. זה הבקבוק היחיד שהבת שלי הסכימה לקחת.

בהצלחה יקרה! זה באמת קשה ומתסכל❤️

לשים בטרמפולינה לישון פשוט?

בסהכ מה שהיא עושה רוב היום זה לאכול ולישון הרי.

ולגבי הבקבוק

חשבתי שזה הגיוני שגם עם הבקבוק לא נעים לה לאכול, כי זה כואב /צורב במידה דומה להנקה, לא? היא אוכלת מהבקבוק ותוך כדי מתחילה להתפתל אז לא חשבתי שזו בעיה עם הבקבוק דווקא כי אנחנו משתמשים בכמה סוגים.. אבל אולי אני טועה?

בהמשך היא תתחיל גם קצת לשחק שם.

ולא יודעת לומר בקשר לבקבוק, בעצם... יכול להיות שאצלנו היא לא הסתדרה עם בקבוקים אחרים בגלל הלשון הקשורה, וזה לא קשור לרפלוקס שאולי היה לה ואולי לא.

בכל אופן, את יכולה לנסות להאכיל אותה בבקבוק כשהיא שוכבת בטרמפולינה, אני חושבת שזה גם יכול לעזור.

כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ברמה גבוהה, יכולה לעזור למצוא פתרונות 

אבל לעניין הזה בינתיים לא מצאתי פתרון

כי גם אם אני מניקה בתנוחה זקופה, אם היא לא נינוחה היא פשוט זורקת את הראש אחורה ומקשיתה את הגב וצורחת מרעב וכאב

מה לעשות אם זה לא עוזר?

נראה לי שצריך לחזור אליו, לא? 

אצלי זה היה קשור באופן ישיר לריפלוקס. וזה מאוד משפיע על היכולת להתחבר כמו שצריך בהנקה.

צריך לבדוק אצל רופא שמבין בזה, המון רופאי ילדים לא יודעים לזהות לשון קשורה אחורית (אצלי שלושה רופאים אמרו לי שאני טועה, עד שלקחתי לרופאה מומחית וראיתי ישועות).

וגם יועצת הנקה שנחשבת מאד מקצועית. אבל עכשיו אני דואגת שאולי כן יש לשון קשורה ולא עלו על זה?

מה שם הרופאה אם אפשר לשאול?

ויועצת ההנקה שבדקה את הבת שלי היא אודליה גור אריה.

שניהם בירושלים, אם נגיש לך.

תפני אליהם

יעל דובסטר גם נחשבת מעולה

אני מאוד התרשמתי מד''ר יעל דובסטר.

גם ד''ר בוצר אמור להיות מקצועי מאוד בתחום.

באיזה אזור נוח לך?

הציל אותנו ככל הנראה מריפלוקס סמוי, אמנם ההנקה הרגיעה אותה אבל היא לא היתה רגועה בשום מצב אחר חוץ מהנקה ו/או מנשא.

ממליצה על יעקב דרמון מירושלים.

בטיפול הראשון כאילו לא קרה כלום, בטיפול השני פשוט קסם, אי אפשר להסביר.

להורים סיפרנו בהריון הראשון מיד בבדיקה החיובית, בשני אחרי אולטרסאונד עם דופק

אחיות שלי ראו עלי ממש בהתחלה, הרבה לפני שסיפרתי. מצידי הייתי מספרת כנראה בחודש שלישי- רביעי כזה

לחברות בחודש רביעי- חמישי

להורים סוף שלישי

לאחים חודש חמישי

מרוב שהייתי בחרדות שזה יגמר לא העזתי לספר

להורים סיפרנו אחרי סקירה ראשונה

ואח"כ לאט לאט לאחים

לחברות קרובות

בעבודה

לא חושבת שיש בזה נכון ולא נכון (חוץ מבעבודה שיש חוק),

אתם צריכים להרגיש בנוח

ואני תוהה מתי לספר

נגיד בעבודה מתחשק לי למשוך עד שבוע 20+

אבל מסביב אני מתלבטת 

בגדול הייתי מספרת למי שחשוב לי לפני שרואים

כי אז זה כבר מתחיל להיות קצת מביך

החלטות טובות!

בהריון ראשון לאמא שלי ממש ממש בהתחלה, קצת אחרי שגיליתי, ביתר ההריונות קצת יותר מאוחר סביב שבוע 10, לחמותי טיפה אח"כ, ולאחים מתי שהסתדר.

לחברות טובות מתי שהתחשק לי, לרוב מוקדם מאוד, בהתאם לתמיכה שהייתי זקוקה לה. לחברות פחות טובות מתי שראו, לא טרחתי לספר.

בעבודה- ממש מוקדם, הרבה לפני שצריך.

ממש השתנה.

לאמא שלי בדרך כלל ספרתי אחרי הדופק או לפני אם הרגשתי ממש לא טוב,  להורים של בעלי בהריון הראשון בשבוע 9 ובשבוע 13 חמותי סיפרה לכולם אז מאז אנחנו מספרים לה רק אחרי סקירה ראשונה

לחמי וחמותי אזור שבוע 10 כזה

לאחים וכו אחרי סקירה ראשונה

ולשאר העולם בדכ נותנת לגלות לבד😅

מבחינתי גם שבעלי יספר להורים שלו באותו זמן, לא רואה הבדל בין ההורים

ואכן סיפר להם בערך ככה או ממש כמה ימים אחרי, אבל סתם בלי סיבה מיוחדת לא יצא שסיפר ממש מיד..

לאחים והאחיות מספרים בתחילת חודש חמישי (למרות שהאחיות הקרובות שלי חשדו לפני🤭)

לשאר העולם, נותנת לגלות לבד, ומשוחחת על זה חופשי מחודש חמישי 

שתיה מוגזת

תה

מים קרים

קרטיבים

גלידה

במצטבר היה יכול לצאת פחות מ4 כוסות ביום. לפעמים חלק מזה היה יוצא בהקאות..

פודקאסט של אפרת וקסלר.

הכעס מגיע כתוצאה מהשורש.... בהצלחה 

תוכלי לשלוח לי קישור בבקשה?

זה האתר שלה ארכיון Podcasts - אפרת וקסלר - הורות מגדלת ומובילה

וזה בספוטיפיי https://open.spotify.com/show/3a5OZ3OiuK5kTOQOqgTuyV

התחברתי לשיעורים של הרבנית מיטל דאודי- ביוטיוב.. 

של הרבנית חבצלת סולטין ושל הרבנית דינה ראפ.

לא זוכרת אם יש שם התייחסות ספציפית לנושא הכעס...

הרי הסיפור הוא לא הילדים ומה שהם עושים אלא היכולת שלנו לנהל את האנרגיות הרגשיות שלנו.

סליחה שאני לא מציעה מקור מידע ספציפי, אוכל לחפש לך בהמשך, אולי מחר, אבל אצטרך תזכורת.

לא עברתי הפלה

אבל

הכי נורמלי בעולם להקשיב למה שאת מרגישה ולרצות לחזור לשגרה

אף אחד לא אמור להגיד לך איך את מרגישה

זה הגוף שלך

את עברת את זה

אחרים עברו את זה יותר ממרחק

שלא יתערבו לך

ואם הם כן מתערבים

תבקשי מהם שלא

אין שום ספר הדרכות איך להרגיש אחרי הפלה ולכן כל אחת יכולה להרגיש ולחוש איך שמתאים לה.

אני גם לא חושבת שכולן חוות הפלה בצורה כל כך קשה כמו שנראה לך.

פשוט מי שחווה את זה בצורה מאוד קשה אז נוטה יותר לשתף את זה כאן או בחיים האמיתיים.

אני ראיתי את אחיות שלי שמאוד קרובות אלי שעברו הפלות בשבועות מוקדמים יחסית

אצל אף אחת זה לא היה טראומטי במיוחד, כן עצוב וכואב אבל נורא מהר חזרו לשגרה.

(רק אחת מהן שעברה הפלה אחרי שחיכתה הרבה שנים להריון אז זה באמת היה ממש ממש כואב ועצוב)

כנראה יש לך חוסן אישי מאד גבוה וזה מעולה.

תקשיבי ללב שלך ותהי הכי כנה עם עצמך (נראה שדוקא במקרה הזה לרצות אחרים יהיה להיות שבורה "בכח").

לפעמים גם האסימון נופל באיחור והעצב מגיע אחרי כמה שבועות/חודשים וזה גם בסדר, תמשיכי להיות קשובה לעצמך.

אגב, פה בפורום הכי טבעי שהנשים שלקחו את זה יותר קשה יכתבו פה בניגוד לנשים האחרות. מי שלא לקחה את זה קשה פחות תרגיש צורך לשתף ולחפש תמיכה.

הייתה לי הפלה בעבר, בשלב קצת יותר מוקדם ממה שתיארת. הצטערתי, התבאסתי, ועברתי הלאה. ממש לא חוויתי את זה באופן דרמטי.

ולגבי לקחת חופשת מחלה, תעשי מה שטוב לך! אני יכולה לספר לך שעברתי בעבר הפלה בשלב מאוחר בהריון וקיבלתי חל"ד מלא וניצלתי רק 9 שבועות במקום 15 ומלא אנשים העירו לי שזה טעות, אבל עבורי זה היה הרבה יותר מתאים.

אין נכון או לא נכון, על אחת ומה שמתאים לה, זה לא אומר עליך שום דבר רע!!!

(היו לי תחושות קשות אחרות, שנבעו מהטראומה שצפה לי מבתי חולים)

אבל העובר הפסיק להתפתח בשלב מוקדם מאוד, וממהתחלה הייתה הרגשה שההיריון לא תקין. והוא גם הגיע קצת בהפתעה, שנה וקצת אחרי הולדת תאומים, ובדיעבד אני שמחה שלא נולד לי אז תינוק, כי זה היה צפוף מדי עם התאומים.

אז לא יודעת מה לומר עלייך, אם התחושות שלך כרגע נורמליות או לא. יכול להיות שהן נובעות מבריאות נפשית - של עיכול והבנה שאם כבר אין, אז אין מה לבכות, כי זה לא יעזור.

אבל יכול להיות גם שזו מעין הדחקה, ולכן אני חושבת שכדאי לך לשים לב לעצמך בהמשך, כי אולי תחושות האבל יצופו פתאום בעוד חודש-חודשיים, ואז תצטרכי לתת להן מקום אף שלכאורה כבר התקדמת הלאה...

בשורות טובות❤️

יכולה לומר לך מניסיוני שכנראה את עדיין לא מעכלת.. את עדיין בהדחקה.

באיזה שהוא שלב יפול לך האסימון ותרגישי את הכאב הזה.

יש הרבה טריגרים שיכולים לגרום לך לכאוב... זה יכול להיות לפני המקווה או כשתקבלי מחזור שוב או כשתראי נשים בהריון בשלב שלך.

אל תלחיצי את עצמך עכשיו להתאבל. אבל כשזה יגיע תתני מקום להתאבל ולבכות. אל תדחיקי את זה.

חיבוק גדול ממני❤️❤️❤️

יכול להיות שבהמשך תחווי תחושת פספוס או אובדן. תהיי קשובה לעצמך, לעבוד מהבית נשמע מעולה, להיות בחוסר מעש זה גם לא בריא.

אם בהמשך תרגישי שאת צריכה אוורור תתני לעצמך את זה, ולכן חשוב לדעתי להשאיר את התגובה שלך לאירוע לא סופית עדיין, אלא לפעול לפי מה שמרגיש לך נכון באותו זמן.

של "לא מגיע לי תינוק", לתחושות של השלמה או אפילו המונח אושר בו נקטת. תשהי עוד קצת בפער הזה...

(ובלי קשר, רבות חשות מגוון של עוצמות ביחס להרגשות שלהן, בטח סביב הפלה. אישית ההרגשה בהפלה הראשונה שלי היתה של אכזבה קלה, יחד עם ציפיה ותקווה, ובכל הפלה נוספת - היו 3 רצופות - ההרגשה החמירה)

להגיע למימוש, אבל מצד שני לא בכיתי, לא הרגשתי רגשות אשמה, זה היה נראה לי די טבעי וחלק מחבילת הפוריות של העידן הזה.

השתדלתי לשמור על מנוחה בהתאם לכוחות שלי בימים שאחרי, אבל לא נמנעתי נגיד מארוע משפחתי שהיה למחרת הגרידה. לא רקדתי כמובן.

גם לא היו רגשות שליליים שהופיעו מאוחר יותר, אבל תהיי קשובה לעצמך ואם את רואה שכן מגיעות תחושות יותר של דאון, לא להתנגד להן. תני מקום, תשהי בהן כמה שהן מבקשות ממך כדי שיעלמו ברגע הנכון ולא ימשיכו לזמזם כשאנחנו לפעמים בהתנגדות לחוויה כלשהי. תרגישי טוב, ובעיקר תרגישי טוב עם עצמך בכל תחושה שעולה לך, את ממש נורמלית.

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....

טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

לק"י

חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.

ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.

אני מועכת הכל במזלג.

יש לי ילדים שבגיל הזה אכלו רק גרבר, והתינוק הנוכחי למשל כבר אוכל הכל כמעט..

בבוקר- חתיכות לחם קטנטנות טבולות בטחינה וחביתה

צהריים- אורז וקציצות מרוסק גס, קוסקוס ומרק (בגדןל מה שאנחנו אוכלים אא"כ זה לא מתאים עדיין אז משתדלת שיהיה לו מרק טחון)

ערב- משתנה. מרק/ לחם מטוגן/ פנקייק מקמח מלא/ שאריות מא. צהריים/ ביצה קשה מרוסקת עם טחינה/ פשטידה כלשהיא/ אבוקדו