אבל העיקר שאנשים שאין להם שום צורך רפואי יתפסו מיטה במחלקה. פשוט בושה.

איך תמיד כל אהבת הלהט"ב באה על חשבון נשים? 

לטענתם הפונדקאית רצתה להיות במחלקת נשים. ששם יותר שקט.

לגבי השאר- אין לי מה לומר.

חוץ מזה שה' יעזור.

כדאי לקרוא הכל לפני שתוקפים.

מחלקת יולדות זה כנראה רק כדי  לספק

"הדרכה צמודה המקנה הן את הידע בטיפול הראשוני בתינוק, והן עצות לטיפוח ההיקשרות עם התינוק. הדרכות הצוות במחלקת היולדות כוללות גם ליווי בהאכלה ובהחתלה ראשונה, והדרכה לקראת המקלחת הראשונה"

(מתוך הכתבה...)

היולדות שעברו לידה הן כנראה פרט שולי...

פשוט הזוי הזוי!!

אולי על ההנקה...

אבל מקלחת ראשונה?!

זה היה מזמן. אבל אני זוכרת שקיבלתי הדרכה.

פשוט הביאו לי את הילדה בבוקר- ותסתדרי.

שום הדרכה, מקסימום הגיעה אליי אחות שהיא יועצת הנקה, שלא עזרה לי יותר מידי, וגם זה רק כשהתעקשתי..

לידה שניה

וקיבלתי הדרכה כזאת (היה מיותר מאוד אבל אכן יש להם את ההדרכה הזאת)

אבל בלי קשר לזה זאת הזיה הם יכולים לבקש מאמא שלהם שתלמד אותם לקלח

לא צריך לאשפז בשביל זה

אשפוז זה למי שעבר פרוצדורה רפואית וזה פשוט טירוף

לאן עוד אפשר להגיע בשם הצורך שלהם בנראות... וביחס שווה..

כולל הדגמה והתנסות על בובה.

בהדסה עין כרם

ללא קשר לכתבה ההזויה הזו

מקסימום 2 מילים בשחרור של התינוק (וגם זה לא בטוחה)

ויועצת הנקה שמתרוצצת..

בכל מקרה את כל זה יכולים לתת להם במסגרת אחרת (שגם זה נראלי עקום, אבל זה כבר דיון אחר)

וקבלתי הדרכה מקיפה, כולל לתת לי להתנסות תחת השגחה אז כנראה יש בתי חולים שזה קורה בהם (אצלי ההדרכה עברה מעל הראש. יצאתי לבית הוריי ואצלנו אמו"ר ז"ל היה עושה את המקלחות הראשונות, ומבחינתו ממשיך גם עם הבאות בתור). 

בהדרכה קבוצתית.

במאיר ובבלינסון.

ייאמר לשבחם..

ועכשיו בהדסה בעיקרון הייתה הדרכה לשחרור ורצו שאחכה אבל אמרתי להם שזו לידה שניה אז הם אמרו לי בקצרה נהלים וכו שהם חייבים להגיד.

אגב, ההדרכה שיותר עזרה לי בפועל הייתה כשאחות טיפת חלב של הקופה הגיעה אליי הביתה.. יותר פרקטי בתכלס.

שיחררו אותי ביום ג' מוקדם בבוקר (לא זוכרת בדיוק מתי).

בטווח הזמנים הזה בקושי התייחסן לצרכים שלי או של הילד אז הדרכה, ליווי לקראת מקלחת ראשונה??

באיזה בית חולים זה קורה? 

את זה אי אפשר לקחת מבתי החולים שהייתי בהם. ואם אצלכם זה לא ככה כדאי שתשקלו להתאשפז בבית חולים אחר

להורים.

מניחה שזה המטרה לאשפז אותם שיהיו צמודים לרך הנולד.

אין שום קשר למחלקת יולדות

כאילו יש סיכוי שהם יהיו בחדר עם יולדת אמיתית אישה? לא מגיע לה קצת פרטיות בשירותים אמבטיה למשל כשכל האיברים הנשיים שלה במצב הכי רגיש ומתפרק שיש?

הרבה יותר הגיוני שהאם הפונדקאית תהיה שם. היא עברה לידה.

ולא על מיטה במחלקת נשים

באמת נשמע הזוי

אישה אחרי לידה צריכה שקט. ואם אין לה תינוק לטפל בו הגיוני שלא תהיה במחלקה כזו.

לגבי השאר. זה מאוד מקומם.

חברה שלי היתה פונדקאית ולא הסכימה להתאשפז במחלקת יולדות.

למה היא צריכה לשמוע בכיות תינוק וכו'?

ובקשר לזוג-אין מילים! מטורף לגמרי

מתוך הכתבה:

"מפרטי היוזמה עולה שבמקרה של זוג, אחד מהם יאושפז במחלקה והשני יהיה המלווה, בעוד הפונדקאית תתאשפז במחלקת נשים. הזוג המתאשפז יקבל ליווי והדרכה צמודה מהצוות הרפואי, ככל זוג המגיע ללדת. לדברי הנהלת בית החולים, המדיניות החדשה כוללת ביצוע התאמות בנהלים."

לא כתוב על מקרה פרטי.

היא צריכה לנח ולהתאושש מהלידה.

מחלקת יולדות זה לא המקום לנח ולהתאושש. 😏

זה כמו לא עלינו, אחרי לידה שקטה.

אין לה מה לעשות במחלקה מלאה בבכי תינוקות טריים.

כשיש תינוק מאושפז ביילודים ואמא שלו לא (נגיד, בקורונה כשהשאירו אמהות בבידוד, או  אם חס וחלילה אישה נפטרה בלידה)?

נותנים לבן משפחה אחר להתאשפז עם התינוק במקום היולדת?

כמו במקרה הזה.

אם זה ככה, זה מראה שבאמת האשפוז המדובר הוא טרלול פרוגרסיבי.

אחרת היו מאפשרים עבור כל תינוק קרוב משפחה שיתאשפז ויצור איתו קשר וכו' כמו שהם טענו בכתבה.

במצב של זוג להט''ב שמשתמש בפונדקאית- יש תינוק שרק נולד וצריך אשפוז, בלי הורה שצריך אשפוז.

בכתבה סיפרו שאיפשרו ל''הורה'' בריא להתאשפז בשביל לבנות קשר עם התינוק.

אני מנסה להקביל למצב דומה של תינוק שזקוק לאשפוז, ואין לו אמא שתתאשפז במחלקת יולדות במקביל לאשפוז שלו ביילודים (למשל כי היא חולה במחלה הדורשת בידוד ). לכאורה, אם המטרה היא בניית קשר עם התינוק, הדרכה לטיפול וכו', היו צריכים לאפשר גם לאבות הטרוסקסואליים להתאשפז במצבים שדיברתי עליהם. מעניין אותי האם זה באמת מה שקורה.

לטובת הזוג הלהט''ב המתואר.

לעומת אלמן שאיבד את אשתו במהלך לידה!

זועק לשמיים.

לי אמרו שאם אני משתחררת מוקדם (אחרי 16 שעות) והתינוקת תצטרך משהו רפואי אז יאשפזו אותה בילדים ושם יהיה לי מיטה ממש לא נוחה. ( באמת התאשפזתי איתה בגיל חודש וחצי המחלקתי ילדים והיה ממש ממש סבבה)

מה הבעיה שפשוט הם יהיו שם? 

מה שאמרו לך זה כי בדכ אחרי שמשתחררים ממחלקת ילודים אז לא חוזרים לשם. שם מאושפזים רק תינוקות מיד אחרי הלידה שלא יצאו הביתה עדיין.

כל המחלקה וכל ההתעסקות של הצוות שם היא בחולים.

אני לא הייתי רוצה לשים שם תינוק שנולד היום.

לפני שנים אומנם, אבל לא מאמינה שיש מספיק חדרים פרטיים לתינוקות פיציים.

אבל מי שמראש באה ללידת פונדקאות לדעתי עדיף בעיקרון שתהיה ביולדות.

ידוע שיולדות היא מחלקה מושקעת יותר ונעימה יותר (נגיד אוכל)

ומבחינה נפשית חשוב לפונדקאית ההפרדה הברורה מהתינוק ולא להקשות עליה ולהקיף אותה בנשים עם תינוקות כשהיא בלי. גם לפונדקאית יש התמודדות ויש הורמונים של אחרי לידה וכל זה. התנאים זה לא העניין, אפשר לקבל תנאים סבירים גם בנשים. וזה לא שיולדות זה כזה בית מלון... זה ממש משתנה גם בין בתי חולים.

בכל אופן אני רוצה לומר שזה לא שבכתבה הזו הענישו את הפונדקאית, זה ככה תמיד.

למה הם צריכים אישפוז?!???

שיבדקו להם את התפרים?

את הדימום? אולי שהרחם התכווץ?

אולי בשביל יועצת הנקה??

פשוט הזיה!!!!

וזה עוד בלי לדבר על זה שליולדות אמיתיות אין בקושי מקום ופרטיות...

ויבריח אחריו את כל הרעיון ההזוי הזה

כמה מגוחך אפשר להיות

מיכל קטשופ

ופדים קפואים

לחוויה מושלמת

(בטח יכולים להיות עוד רעיונות אבל לא רצה לעבור את הגבול בתיאורים.. 🙃)

אבל ברצינות..

עם כל הרעש בלילה

הבכיות של התינוקות מהמיטה ליד

הכריזה שמעירה אותך ב4 בבוקר לבוא לקחת את התינוק

אני באמת לא מבינה מה הם מוצאים בזה...

ושיעירו אותם בחמש בבוקר לבדוק סימנים (ככה אומרים, נכון?)

וילחצו להם על הרחם לבדוק שהיא התכווצה (אויש. נתקלתי בבעיה )

ובאמת מה נסגר עם השעות?? 

עד שנרדמתי לקצת זמן אחרי לילה לבן🥱🥱

ודווקא כשהייתי מאושפזת חודש אחרי הלידה הקודמת ובא איזה רופא לבדוק אותי בחמש לפנות בוקר אז הוא מסתכל בטפסים ואומר לי "אויי את חודש אחרי לידה, אני שניה בודק אותך ומייד את חוזרת לישון!"

סימנים לכמה המערכת הרפואית מקובעת?

מעניין באמת אם גם לגבר המאושפז ירצו לבדוק לחץ דם חום וסטורציה..

אולי אחכ הרעיון של אשפוז כבר לא יראה לו מבורך ככ

נראה לי הוא יברח כל עוד נפשו בו 😅😅😅😅

אם כבר מחלקת יולדות אז עד הסוף...

חכי, הזוג הראשון יברח ובצדק.

יש היום מלוניות עם תינוקיה בפיקוח רפואי מלא לתינוק.

למשל בשיבא אפשר לקבל חדר 6 שעות אחרי הלידה, אז זה קצת להתרוצץ בין חדר לידה, לתינוקיה ולמלונית, אבל בוודאי שזה הרבה יותר עדיף להם.

אם היה נולד לי תינוק בלי שאני ילדתי אותו, והייתי רוצה להיות צמודה אליו תחת השגחה רפואית, לא הייתי חושבת פעמיים, ברור שהייתי מעדיפה פתרון אחר.

אשפוז במחלקה זאת אופציה לא מרנינה במיוחד.

זה סתם נשמע מגניב כי זה תופס כותרות.

האמת חבל שזה תפס פה במה.

רק התחלנו את חודש הגאווה וכבר נכנס לכל פינה.

אחרי שראיתי איך נשים פה הגיבו ל*צורך* של זוגות גאים להביא ילדים לעולם

ואנחנו פה עוד נקראות ''שמרניות''

לא מתפלאת על זה באמת

דמוקרטיה אמרנו, נכון?

אגב, לטענתה גם בהדסה עושים את זה.

מחלקת נשים היא מרחב נשי!

הבעלים שמלווים את הנשים הם בגדר מלווים, זה לא המרחב שלהם

ובדרך כלל הם מבינים את זה ומנסים להיות רגישים ולא להשתלט על המרחב

אני ממש ממש לא אהיה מוכנה להיות מאושפזת במחלקה עם גבר

גורם לי ממש להרגיש שהעולם איבד את הערכים וההיגיון

יש לי כלכך הרבה דברים להגיד על למה זה לא הגיוני.

אבל בעיקר העולם פשוט השתגע. מישהו חייב לעצור איכשהו את הטירוף הזה

אני יודעת את זה כי באחת הלידות אושפזתי בחדר עם זוג שקיבל את הילד מהפונדקאית (זוג רגיל, שפשוט לא הצליחו ללדת ופנו לפונדקאות. האישה מתאשפזת ביולדות עם התינוק והבעל מלווה. האישפוז הוא בעיקר בשביל התינוק שצריך את היומיים מעקב האלה כמו כל תינוק)

מפונדקאית,

אז אפשר להבין למה לאשפז גבר שנולד לו תינוק מפונדקאית...

( אין צורך להתנפל עלי, בעיני זה לא הגיוני, אבל גם לא הגיוני במיוחד לאשפז ביולדות אשה בריאה שלא ילדה... )

אלא כי מאשפזים במחלקה של *נשים* גברים.

אפילו שהן אחד בתוך השניה

השחרור הוא מכל אחת בנפרד

בית החולים עצמו מתייחס לזה כשתי מחלקות

כשתינוק נשאר לאשפוז בגלל צהבת וכו, לרוב משחררים את האמא (שהרבה יותר הגיוני שהיא תישאר מאשר שגבר שלא ילד יתאשפז)

ומאותה סיבה האמת מוזר לי גם האשפוז של אישה בריאה שקיבלה תינוק.. 

אבל זה באמת פחות מקומם מגבר שמסתובב במרחב של נשים אחרי לידה

פחות הגיוני להשאיר תינוק שהרגע נולד לבד. צריך למצוא פתרונות גם לגברים.

זה זילות מאוד גדולה למה היא לידה עבור אישה.

וזה מאוד כואב לי לראות שיש בית חולים בישראל שככה מתייחס לזה.

לידה היא ממש חוויה שהגוף נפתח בה, כרוכה בסיכונים גדולים, ההתאוששות ממנה לא קלה בלשון המעטה

התינוק הוא אכן מרכז העניינים כי אישה עוברת לידה רק בשביל לזכות בתינוק אבל אי אפשר למחוק את זה שהיא עוברת חוויה לא פשוטה בכלל

ואישה אלרי לידה זכאית למרחב נשי, שמבין מה עובר עליה ומותאם להתאוששות שלה

לגברים מאושפזים אין שם מקום

בעלים מלווים זה סיפור אחר כי הם לרוב מבינים שהמרחב הוא נשי ומשתדלים לנהוג ברגישות

בלידה האחרונה התחננתי שישאירו לידי את התינוקת בלילה, והאחות בקשיחות אמרה שבלילה היא חייבת להיות בתינוקייה...

(נכון שהיה פה צרור של אילוצים שגרם לכך שלא אני ולא בעלי יכולנו להיות בתינוקייה - קיסרי, קורונה - אבל עדיין, אם היה ברור לאחות שהתינוקת זכאית להורה לידה, היא הייתה משאירה לי אותה ועוזרת לי לטפל בה כך שהיא לא תפריע ליולדות האחרות בחדר...)

אולי שווה לך ללידה הבאה להתייעץ עם ארגון אפס הפרדה..

לידי בביות מלא הייתה הפעם יולדת בקיסרי 

הייתי בביות מלא, אבל רק מהיום השני ללידה. ביום הראשון הם לא הסכימו בשום אופן. (וכיוון שבעלי היה בבידוד קורונה בבית - הבת שלי התגלתה כחולה כמה שעות אחרי הלידה - הוא אפילו לא יכול היה לבוא להיות איתי ועם התינוקת...)

מכיוון שאני יודעת מראש שהלידה הבאה שלי תהיה קיסרית, אוכל להתארגן לכך מראש:

שתהיה באפס הפרדה לגמרי, כולל בהתאוששות - שאוכל להיות שם גם עם בעלי וגם עם התינוק,

שאהיה בביות מלא מההתחלה,

וגם שאוכל להשתחרר מוקדם בע"ה...

מתפללת שזה יצליח...

שלגברים נותנים חדר, בעוד שיש מצבים שאישה אחרי לידה לא יכולה להיות ליד התינוק שלה.

כל עוד משחררים אישה שהתינוק שלה עדיין מאושפז בגלל צהבת או כל סיבה אחרת, ולא נותנים לה מקום נורמלי לשהות בו, אין שום הצדקה לתת לזוג גברים חדר 'להתאשפז' בו.

אם היו דואגים שכל אישה תוכל להיות עם התינוק שלה אחרי לידה בתנאים נוחים, אני בטוחה שהשרשור לא היה עד כדי כך מלגלג.

עדיין עצם המציאות של גברים שמגדלים תינוק היא מעוותת, וצריך להמשיך לומר את זה ולא להתרגל ולהתייחס לזה כאילו זה נורמלי.

אבל פה זה מעבר לזה. היחס אליהם מעוות ומגיעים פה למצבים באמת הזויים ברמת העיוות שלהם.

דווקא מאמהות הייתי מצפה ליחס יותר סובלני לתינוק שנולד וזקוק להורה שלו.

הרי לידה כזו תתרחש לעיתים רחוקות ולא באמת תבוא בשוטף ע״ח יולדות.

זה הפך מדיון עניני לדיון ילדותי.

הצורך של תינוק בהורה, וגם של הורה להיות ליד התינוק שלו, הוא בהחלט אמיתי.

אבל כשזה מגיע למצב שאישה אחרי לידה שהתינוק עוד מאושפז נשארת בלי חדר, ובמקביל גבר מאושפז במחלקת 'יולדות', אז זה מבטא עיוות גדול מאוד.ממש ברמת ההזוי. אם הייתי קוראת ספר כזה הייתי אומרת שהסופר הגזים וזה לא נשמע אמין בכלל...

והלגלוג הוא חלק מצורת מחאה (והרבה יותר עדינה מאיך שהצד השני מלגלג עלינו לפעמים. ע"ע מיצג השפחות ודומיו...)

ההצגה של זה כמשהו מקביל נובעת מאידאולוגיה להראות שהם חריגים וגם השימוש בלעג.

אני פחות מתחברת  לאידאולוגיה הזו, אני מתחברת יותר לתפיסה שיש מקום לכולם בעולם, גם לאנשים שחושבים אחרת ממני. לכן גם אם יש כאלו שלועגים לי אני לא יורדת לרמה שלהם. אני מספיק בטוחה בדרך שלי בלי להקטין וללעוג לאחרים.

אני לא יתייחס מגעיל לזוג גברים שבחרו להביא ילד בפונדקאות למרות שזה מזעזע מצמרר ונורא בעיניי.

התפיסה והפתרון שביילינסון הביאו הזויים וביזאריים, זה ממש מעורר צחוק לדמיין גבר במיטה במחלקת יולדות. זה פשוט מצחיק.

שימי אישה בשירותי גברים מול המשתנות ותגידי שיש לזה הגיון כלשהו, זה גם מצחיק.

שימי אבוש עם כרס בן 50 בקבוצת כדורגל מקצועית ותגידי שהוא שווה לכולם, זה גם מצחיק.

זה העמדת פנים מגוחכת שכולם מהנהנים לה ברצינות כאילו יש רגליים לדבר הזה, ואין שום סיבה לדעתי להתייחס אליה ככה גם. זה אפילו סיבה לצחוק בקול קצת רם יותר.

אמר לך שהם ישוכנו במיטת יולדת? אולי ישימו להם כורסא שנפתחת למיטה ליד מיטת התינוק?

הם פשוט אמרו שהם יאפשרו להם להתאשפז עם התינוק ולקבל הדרכה, כל דבר מעבר זה דימיון שלך.

במחלקת יולדות

היא לא מדמיינת

לא אמרו שהם יקבלו תנאים נוחים לשהייה ליד הילד

זה בהחלט ממש מגוחך

אין להם שום צורך באשפוז כי הם במצב בריאותי תקין שלא דורש שום השגחה

וזאת הנחיה מאוד מפלית נשים לרעה כי אישה אחרי לידה- שהיא בהחלט במצב הדורש השגחה רפואית משתחררת לפני התינוק שלה ולא דואגים לה לשום תנאים נוחים ומותאמים לשהייה ליד התינוק

אישה אחרי 3 ימים מהלידה, במצב רגיל שלא דורש השגחה מיוחדת, לא זקוקה להשגחה רפואית. נכון, קשה  להתנהל במצב שהתינוק נשאר באישפוז ואין לזה מספיק פתרונות הולמים.

כל זה לא קשור ללידת פונדקאית לגבר שתתרחש לעיתים רחוקות. הם לא תופסים שום מקום שיועד לאישה במצב הזה.

יולדת יש לו 2 מטרות: 1.מעקב אחר מצבה הרפואי

2. שהיה ליד התינוק וקבלת הדרכה

לא יודעת למה לא ברור שאישפוז לאחר לידה פונדקאית כולל רק את המטרה השניה והיא מספיק חשובה כדי לאשפז הורה.

אם היו הרבה מקרים כאלו, כנראה בתי החולים היו מקצים מקום למחלקת ילודים עם כורסא נפתחת ליד. אבל אין מספיק מקרים ולא פותחים מחלקה כזו, אז כרגע מחלקת יולדות זה המקום.

הרבה יותר שהם יתפסו מיטת יולדת

מאשר ישימו להם כורסא ליד מיטת התינוק

אמרו במפורש "אשפוז במחלקת יולדות" ולא סתם בחרו להציג את זה ככה לדעתי

יכלו לשים את הדגש על לתת להם מקום סמוך לתינוק לצרכי הדרכה (שזה יכול להיות בקלות מלונית)

לא, בחרו בכוונה לקרוא לזה דווקא אישפוז, ודווקא במחלקת יולדות

כד להכניס לנו את זה בכח לנורמה

וגם אם לכולם יש מקום בעולם, הם עדיין החריגים, השונים, מה לעשות..

ציניות, בהחלט

אבל זה לא בא מנסיון להקטין מישהו (אולי רק את התופעה)

זה בא להמחיש את עוצמת הזעזוע, האבסורד והגיחוך שברעיון לאשפז גבר בלי שום צורך רפואי במחלקת יולדות.

את כל הזמן מתמקדת בצורך של התינוק

אף אחת פה לא לעגה על הצורך של התינוק וגם לא חלקה עליו (שזה דיון אחר ולא העניין בכלל בשרשור הזה)

אלא על הדרך ההזויה והכי פחות הגיונית למלא אותו!!

ואני דווקא חושבת שזה בריא שהזעזוע לא מאופק

מראה שעוד לא איבדנו את הרגישות...

כי בסוף הנירמול מחלחל... 

להורות.

כי אם הקב''ה אסר על בני זוג גברים לחיות ביחד.

אז צריך להוקיע את זה וגם ללעוג.

לא על מישהו פרטי אלא על התופעה הזאת.

הקב''ה ברא עולם שבו בעל ואישה הם הורים לילדים ומי שמשנה ממעשה בראשית באופן מגמתי ותקשורתי ודאי שצריך ללעוג על המגמה הזאת וכל הלגיטימציה הזאת

זה מצב הגיוני?

תינוק בן יומו חייב לקבל מלווה למה במחלקת ילדים יש מיטה למלווה שאינו מאושפז ובילודים אין שום אפשרות להישאר איתו (חוץ מעל כיסא פלסטיק ליד התינוקייה/פגייה) 

ברגע שיהיה פתרון למצב כזה שבו האמא כבר לא מאושפזת אבל כן יש תנאים מינימליים למלווה ליילוד שכן מאושפז זה יהיה פתרון גם לכל המצבים האלו של פונדקאות בין עם מדובר בזוג רגיל או בזוג הומואים.

גם בלי להיות בעד פונדקאות להומואים אפשר להיות בעד התינוק שרק נולד ומגיע לו מלווה צמוד.

ברור! את צודקת!

זה מה שאני אומרת

יש כבר מצב לא הגיוני שמשאירים תינוק לבד כי אין לאמא שלו כבר מקום במחלקת יולדות

אז לבוא ולהכניס למקום שאין, מישהו שהצורך שלו להיות שם הוא הרבה יותר נמוך

זה עוד יותר מקומם!!

אני אמרתי את זה כדי להמחיש את ההייחסות של בית חולים לשתי המחלקות האלה כמחלקות נפרדות

ממש לא די להצדיק את זה.. משום כיוון..

של יילודים מאושפזים.

זה הזוי ברמה פסיכית שתינוק ששוחרר כבר ומאושפז במחלקת ילדים מקבל מיטה למלווה ואוכל לאם מניקה ואילו מאושפז במחלקת יילודים לא מקבל מיטה למלווה 

לא. לא הגיוני.

שיקימו מחלקה/יחידה נוספת בשביל זה.

לא על חשבון ה*יולדות*.

פתרון יותר טוב מהכנסת גברים למחלקה ועדין צריך למצוא להם פתרון ולא להשאיר תינוק לבד

כמובן שיש מקום לשיפור בנוגע לעוד מקרים, אבל זכות קיימת צריכים לתת לכולם.

להיות עם ההורה שלו

אבל המקום של ההורה הגבר לא צריך להיות במחלקת יולדות כי הם לא יולדות

מחלקת ילודים היא נפרדת ממחלקת יולדות

צריך לעשות חדרים יעודיים ומופרדים להורים גברים

בסמוך לתינוקיה, כלומר במסדרון של מחלקת יולדות.

אז יהיה שלט שמפריד בין מחלקת יולדות למחלקת יילודים, זה יספק מענה להתנגדויות? לא נראה לי..

אבל אשפוז במחלקת יולדות לא אמור בכלל להתחיל להיות אופציה..

ונשים שנאלצות להשתחרר בלי התינוק שלהן בגלל מחלה כגון צהבת או פגות זה הכי בסדר שיש

זה חוסר כבוד מטורף לנשים ולכל המושג ש מה היא לידה 

אין בעיה שהאבות ישבו על כסא ליד התינוק כל הלילה. ואם יש שניים אז בכלל שיעשו משמרות.

זה לא משתווה לשחרור יולדת כשהתינוק שלה מאושפז.

שלא נדבר על נושא ההנקה שלא רלוונטי לאבות 

אבל העניין הוא - שגבר במחלקה שמיועדת לנשים.. זה כבר בעיניי ממש בעייתי 

בטח אם הוא בריא 

אני לא הייתי מוכנה לחלוק חדר עם גבר בשום פנים ואופן. בטח לא אחרי לידה

גם אם הוא יהיה דראג קווין

הרי למה היה ברור שהאם החדשה היא המאושפזת והאבא מלווה?

כי זה טבעי למרקם הקיים.

ברגע שהם מאשפזים גברים הם צריכים למצוא פתרון מחוץ לקופסה שלא מאשפז גבר בריא ונרגש עם יולדת באותו חדר...

גם בזוג רגיל אפשר לחשוב על הצורך והאם אפשר למצוא פתרון אחר אבל שם לפחות האשה מאושפזת וזה טיפה יותר נעים מאשר גבר שמאושפז איתך🤦‍♀️

אשפוז של אישה שלא ילדה וקיבלה ילד בפונדקאות במחלקת יולדות לא דומה בעייני בכלל לאשפוז של גבר.

האשפוז של גבר זה כרגע מה שמפריע לי,

הדיון על מהות הפונדקאות לזוג גאה הוא אחר בכלל.

ההבנה של מהי לידה עבור אישה ומה המרחב שצריך להקיף אותה זה דבר נפרד, וממש מתסכל אותי לראות את חוסר ההבנה הזאת. 

לא מפריע לי שמאשפזים סתם, מפריע לי שנהיה לגיטימי לאשפז *גבר* במחלקת יולדות.

מצידי שגם הסבתות יתאשפזו כדי לקבל הדרכה לטיפול בנכדים, אבל העיקר שהמרחב ישאר נשי.

אבל כל הדברים שנאמרו פה על מה זה אישה אחרי לידה ומה הצורך שלה וכו נכונים בעיני גם לאישה שלא עברה לידה. ברור שיש הבדל מעצם זה שהיא אישה אבל בסוף גם היא אדם בריא שמתאשפז ללא צורך אמיתי, ולכן יש צורך למצוא פתרון אחר בשני המצבים.

אבל גם מצחיק -

אני, כיולדת אמיתית, רק רוצה כבר לברוח מבית החולים, להרגיש כמה שפחות חולה ונזקקת לחסדיהם של אנשים זרים.

אז מי האדם השפוי שיכניס את ראש הבריא מלכתחילה למיטה חולה??

אה, שכחתי. לא מדובר פה באנשים שפויים...

אוף, לא ייאמן לאן העולם עוד יכול להידרדר

ויופי, נוסף לי עוד פחד מהלידה הבאה לכשתהיה... תגידו לי בבקשה שאין סיכי שבשערי צדק הטרלול הזה ייכנס!...

זה יכנס גם לבית רפואה שבו אני יולדת.

אני מקווה שזה יתחיל ויגמר שם ושנשים יביעו את דעתן במעשים ולא יילכו ללדת שם כדי שהשגעון הזה יחלוף

אין יכולת לגוף בודד לשרוד בית משפט ודעה שולטת.

ואולי זה לטובה כי כשגם אנחנו נפגעים  זה מזכיר לנו שיש לנו אינטרס למדינת הלכה ולא רק להצליח לשרוד את חיינו הפרטיים.

לי מאוד חשוב שתהיה לבעלי אפשרות להישאר איתי ובשמחה שגם חברתי לחדר תישאר עם בעלה

אבל ממש לא הייתי מוכנה שיהיה מאושפז בחדר שלי גבר אחר

כי אם לא, אבל לאשפז גברים עם נשים מותר, זה עוד יותר מקומם.

להבין אם את זה מאפשרים לפני שמאפשרים לגבר להיות *מאושפז*

בבית רפואה שאני ילדתי בשעה 10 גברים יוצאים מהמחלקה

כל הלילה.

לא יודעת מה היה לשאר החדרים.

הוא לא מאושפז

הוא מלווה על כל המשתמע מכך

לא רשאי להשתמש בשירותים של החדר

לא במקלחת

צריך לדעת את מקומו ולא להרעיש, להסתובב מדי וכו

לא ככה גבר שיאשפזו אותו בחדר וירגיש שם מלך העולם

לסביות היה מפריע לך שיתאשפזו גם אם אף אחת מהן לא ילדה?

חוץ מזה שמדובר בגברים, הם גם תופסים מקום של יולדות, ודוחפים לנו בכח את האג'נדות שלהם (ברור שזו לא תמימות) ועוד דברים שנכתבו פה בשרשור.

במקרה שזה נשים שלא ילדו לפחות מדובר בנשים. שאר הדברים מעצבנים אותו הדבר.

היה מפריע לי מוסרית

פחות פיזית

שכל *אם* שנולד לה ילד בפונדקאות יכולה להתאשפז במחלקת יולדות...

ההרחבה לגברים היא מתוך מחשבה עליהם ולא מתוך מחשבה על הסביבה. 

הכסף הגדול של בתי החולים מגיע מיולדות..

זאת הסיבה שבתי החולים עושים הרבה הטבות וקריצות להריוניות כדי שילדו אצלם.

ברגע שאנחנו נצביע ברגליים ונפסיק ללדת שם, הם יהיו חייבים לחשב מסלול מחדש..

יולדות זה החמצן הכלכלי של בית החולים

ואפילו מי שלא תכננה בכלל ללדת שם, יכולה להרים טלפון, לשאול- 'זה נכון מה שפרסמו', ולהגיד- 'אה, אז אני אחפש בי''ח אחר'.

שיקבלו מאה שיחות כאלה, אולי זה ישפיע.

כי בארץ אין כמעט פונדקאות לזוגות חד מיניים ולעומת זה נשים דתיות כנראה תדרנה את רגליהן משם מהר מאד יגמר המשיגעס הזה

הלואי שכמו שידעו לעשות חרם על אנגל יעשו גם פה

הכל מלא דגלים של להטבים

חניתי ליד חנות שמוכרת להם ביגוד מיוחד

מנסים להחדיר את זה לחברה בתור נורמה

רק משיח יציל אותנו

להגיד באופן כללי לגבי הדיון כאן, וגם הדיון הקודם שהיה נגד להט"ב.

אני חושבת שזה שגבר יתאשפז במחלקת יולדות זה לא תקין.

אני חושבת שבשנים האחרונות יש עיוות מאוד גדול של ערכים, ואני בהחלט מתנגדת לזה.

*אבל*, קצת צורם לי שלצד טיעונים ענייניים וטובים, מגיע גם זלזול וצחוק.

בעיניי אפשר (וכדאי) להתנגד גם בלי לזלזל, וניסיון להקטין את הצד השני, לא מחזק אותנו או את העמדה שלנו יותר. לפעמים דווקא להיפך...

וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְכִי דֶרֶךְ לוֹ אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ.

כשיש בעולם טרלול, עלינו להילחם נגדו במלוא העוז.

ליצנות דע"ז מסייעת לנו להישמר ולשמור על שפיותנו. ולכן היא לא רק מותרת אלא גם מצוה!

***כמובן שאני נגד זלזול או פגיעה במישהו פרטי אלא על התופעה****

יש דברים שמגיעים לרמה כל כך גבוהה של אבסורד

שכבר אין מה לנסות לענות עליהם בטיעונים רציונאליים...

מה גם שברור שהמקור לזה הוא לא ענייני, אלא נסיון לכפות ולהכניס אג'נדות בכל מקום...

אם הצורך היה באמת ענייני נטו - טובת התינוק, או הדרכות כלשהן וכו..

היו מוצאים בקלות פתרונות אחרים שהיו אפילו יותר הגיוניים לגברים עצמם!!

לעשות מזה ליצנות זה פשוט להבהיר מה זה.

כי כל הסיפור הזה זה ליצנות אחת גדולה.וזה פשוט לתת את האמת כפי שהיא

רבי נחמן מברסלב אומר שעד עכשיו הטומאה ניסתה להלחם באמצעות הפילוסופיות ועכשיו בדורות האחרונים יכבשו את העולם-ינסו להרוס את העולם באמצעות ליצנות.

שנוצרים עיוותים כל כך הזויים

שחייבים לעמוד בקול ולומר שהמלך הוא עירום.

מחילה, אבל הרעיון של גבר מאושפז במחלקת יולדות - הוא מצחיק!

לאדם פרטי אתייחס ומתייחסת בכבוד גם אם לא מסכימה עם הדעות שלו. אבל על התופעה התופעה אשתמש בכל הכלים שיש לי כדי למחות נגדה, וזה כולל הומור. כי זה באמת מצחיק.

מרוב שזה הזוי

בעיניי משהו מאוד עמוק התערער אם אפשר להעלות הצעה כזאת ושעוד יקבלו אותה והיא תחשב נורמלית..

יש ככ הרבה מצבים שצריך לדאוג להם לפני.

איך דבר כזה עבר אני לא מבינה! 

מייד אחרי הלידה🤔 אם אני רוצה להתפנק ופרטיות זה או ההורים שלי או הבית שלי ובעלי יוצא עם הילדים.

אבל לפעמים מידי אדישים…

זה נחמד שיחסית אין דרישות

אבל זה מעצבן ההרגשה שאתה יותר מידי 'דרך אגב'

שיהיו בריאים…

לא בדיוק מבחירה,אבל האמת שהיא עזרה לי מאוד עם התינוק. ייאמר לזכותה.

באיזשהו שלב, אחרי שבועיים בערך, הלכתי שבוע לאמא שלי ואז חזרתי אליה לעוד שבועיים וכבר עברנו דירה

זה לא תמיד נוראי.

אבל אם את רוצה להשוות חמיות איומות אני לוקחת בהליכה,

חמותי אחרי אחת הלידות באה להתארח אצלי,נחתה לשבועיים פלוס ולקחה את בעלי לטיולים אין סופיים בבתי קפה,בזמן שאני קרסתי בבית עם ילד בן שנה וחצי וניו בורן בן פחות שבוע בלי אפשרות אפילו ללכת נורמלי לשירותים,וכשהעזתי להגיד מילה נפגעו עד לב השמיים,לא רק שאני לא מארחת ומבשלת,אני גם כועסת שהיא לקחה לי את הבעל לטייל....

יום שישי בצהריים עוד לא עשה קניות,מי דיבר על בישולים בכלל?

לא מדברת על זה שכמה שהשתדלתי שיהיה נקי היה רק בלאגן,בכל זאת בית מלא ילדים, וכי היא בהחלט מעבירה ביקורת.

ובעלי עוד אחר כך שמע כמה אני מפונקת....

שהרי יש לי לידות קלות...(נכון מהרגע שהגעתי לביח עד הלידה היה פחות מ10 דקות אבל תשיעי שלם היו לי צירים כואבים ממש שלא ישנתי בגללם,והייתי פשוט מותשת אחרי הלידה).

ושלא טוב לה אצלנו.

אז תמיד יש יותר גרוע.....

אני רוצה להגיד לך כל הכבוד ששרדת כדי לספר.

ואני גם רוצה להוסיף שעיקר האשמה היא על בעלך.

התפקיד שלו הוא לעצור אותה מלהגיע,

לעצור אותה מלבקר את ההתנהלות שלך,

לגבות אותך בבית במשימות שבדר"כ הן שלך בשוטף,

ובטח ובטח שלא לצאת איתה לטייל

אני מקווה שבלידות הבאות הוא למד וזה לא יקרה

אבל:

א.היא לא גרה בארץ היא באה לארץ בשביל חתונה של אחיינית שלה לא בשביל הלידה.

ב.היא נחתה לא בקשה או משהו כזה.לא נתנו לבעלי אפשרות להתנגד.

ג.זה היה לפני המעט 9 שנים מאז ילדתי עוד כמה פעמים

פשוט הם חיים את חייהם ורוצים שהכל ישתלב בהם

ואם אתה לא משתלב אז למה מה הבעיה להשתלב

אבל אם אתה משתלב אז מה אתה רוצה נו השתלבת

מדו כזה…

וזה לא סותר שיכול להיות שהם אנשים מקסימים סהכ אבל מי שמארח יולדת צריך להיערך לכך, היולדת היא לא זו שצריכה להשתלב ולהתאים את עצמה..

לא עדיף לך להיות בבית שלך עם פרטיות נוחות ותזמיני לך אוכל?

כי בגלל שזה בית הומה

ויש הרבה אנשים

כן גם יכול להיות כיף שם…

וגם כי ברית יצחק אצל המשפחה שלי

ואבא שלו בניגןד למקובל לא יהיה הסנדק

ולא יעשו את הסעודה אצלם

אז אמרנו שנכבד בזה…

אבל לא יכולה להתווכח עם תחושות.. מקווה שיעבור בטוב♥️

במשפחה של בעלי העניינים האלו מאוד מאוד כבדים ונלקחים בכובד ראש…

זה הדבר הראשון שצריך להילקח בחשבון

אם טוב לך ככה מעולה

אבל אם לא - אז צריך להיזהר עם ריצוי כזה לדעתי

יש גם הרבה אפור באמצע כמובן, אבל טובת היולדת היא מה שחשוב קודם כל. בעיניי.

יכול להיןת שאם היינו יודעים שככה יהיה לא היינו באים

אבל לא ידענו

ואנחנו כבר פה

אז להגיד למה באתי לא יקדם אותי אז אני מנסה לראות את הטוב ואת הכיבוד הורים וזהו🙃 זה מה יש ועם זה (נשתדל) לנצח

ולהפיק לקחים ללידה הבאה חחח

😵😵

הייתי יוצאת מדעתי...

בעלך אירגן לך הכל?

מקווה שאת נחה ולא מארגנת בעצמך ❤️❤️

עכשיו הוא מארגן

אגב תזכירו לי גודש של אחרי לידה כדאי או לא כדאי לשאוב? אי אפשר לגעת בי זה לא נוח

ונשארת שפויה.

שימי כרוב לבן על השד, אבל רק לחצי שעה ואז להוריד ומחר (או אחרי 6-7 שעות מינימום) לשים שוב.

לא יותר מזה כדי לא לייבש לגמרי את החלב

👍👍

שאחרי לידה את מסוגלת לחשוב ככה! ולהבין שיש גרועים יותר ולהתייחס לזה בזרימה וברוגע!

אחרי לידה הכל מבחינתי נורא וגורר בכי אוטומטי בלי טיפת שכל שמסוגלת להכנס..

כל הכבוד לך! ומזל טוב!

אני מראש מבינה שאף אחד לא חייב לי כלום

אז לא הייתי מתעצבנת

אחרי לידה אני/בעלי דואגים בעיקר לנוחות של עצמי

כל עזרה מסביב- בונוס

אבל אם אחרי לידה היו מזמינים אותי והייתי מחליטה לבוא לא הייתי עומדת בזה שלא ארגנו לי חדר

זה בעיניי בסיסי בהזמנה של יולדת גם אם אף אחד לא חייב לי כלום.

ולא הייתי מתעצבנת פשוט הייתי מבינה שאני לא באמת רצויה.

אם זה הבית בו שוכנת היולדת.

להקלה מינימלית

אני שאבתי דקה - שתיים מכל צד וזהו

פעם אחת הספיקה לי ואחר כך כבר היה קל יותר והתאזן

לפחות בהודעה את נשמעת שלקחת את זה בקלילות.. סחטיין!!!

לא לשאוב.

לסחוט להקלה

לא מרוקנת את השד. שואבת עד להקלה. זה משמעותי.

מזל טוב! תרגישי טוב!

אבל לקטנים את יכולה לקרוא בחומש לפני ולדבר אילם על נושאים מרכזיים

של אמילי עמרוסי.

גילאי 3-4 כזה.

בדרכה של תורה - מכון הר ברכה

זה מבוסס על הפסוקים, פחות מדרשים ופירושים.

זה עלון למשפחה שיש בו המון דברי תורה וגם פרשת השבוע לילדים

אנחנו לומדים אותו יחד כבר כמה שנים

שנקראת "סיפורי התורה שלי" בהוצאת מעינותיך.

ספר לכל חומש.

לכל פרשה יש: נושאים בפרשה, סיפורים קצרצרים על נושאים מהפרשה

ו3 סיפורים ארוכים שהם או סיפורי הפרשה עצמה בדרך סיפורית או סיפורים על נושאים/מצוות מהפרשה.

יש גם ציורים מתוקים וזה מצוין.

יש את הסדרה הזו בגרסה הבוגרת שנקראת "התורה שלי", בה לכל פרשה יש את הפסוקים מהתנך וגם סיפורים.

לנו יש את סדרת "סיפורי התורה שלי" ואני ממליצה ממש. (העדפתי אותה כי מותאמת יותר לגילאים הצעירים-גן בתחילת יסודי)

היינו עוברים באחת הסעודות על נושאים מהפרשה ומספרים סיפור.

כיום הילדים כבר קוראים בעצמם.

רק עכשיו קלטתי שכתבת שיש לך את זה

זה ממש משפיע על כל היום ועל ההרגשה האישית.

ואני מאוד רוצה את זה-

לקדם דברים שאני יודעת שצריך לקדם

שחשוב מאוד לקדם

יש את הכל בתוכך,השאלה היא מה יעזור לך להוציא את זה לפועל/ מה כביכול מונע ממך

אני מאמינה שהטוב שבנו יוצא כשטוב לנו

תתחילי מזה. צעדים קטנים יומיומיים ועקביים שיעשו לך טוב. שינה טובה. פחות טלפון. נוכחות ברגע. הצבת יעדים ברורה, שיהיו גם ישימים.

את נשמעת אישה מדהימה♥️

מתקדמת קצת קצת קצת, רוצה יותר....

לא כלכך יודעת איך להציב יעדים קטנים אבל אנסה

מנסה לחושב איזה מסגרת אני יכולה לקבוע לעצמי כדי להתקדם

מין רוטינות של רפלקציה איך הולך עם המטרות

לא יודעת ככ..

תוהה איך לייצר זמן של הקדשה כזו לעצמי.

אני בבית עם בת ה 8 חודשים אז יחסית רגוע,

ממש רגוע... אבל גם אין את הפניות של לבד רגע...

ותודה על הפרגון!!🥰

שזה להגדיר לעצמך את המטרות שלך. עכשיו את יכולה לבחור אחת- שתיים משמעותיות מביניהם ולהתמקד בהם בתקופה הקרובה. כדאי לפרק כל מטרה למטלות קטנות ומעשיות שאת יכולה ליישם ביום יום...

מעניין אם זה יעזור

כי גם דבר קשור לדבר

אבל צריך להתחיל ממשהו....

של הרגל חדש.

כל ר"ח אני מחשבת על מה אני רוצה לעבוד בחודש הזה, אבל לוקחת דברים קטנים שנבנים אחד על השני

כך שמעתי מרופא בתחום המוח שעבדתי איתו.

ולמען הדיוק זה עדיין ברמת המחקרים הבודדים שסוברים ככה אבל בעיניי זה גם תלוי למה קוראים הטמעה ולאיזה סד גודל של שינוי.

בפועל ראיתי גם על עצמי וגם על הילדים שמספיק חודש בשביל להטמיע בגדול את ההרגל החדש ואפשר כבר להוסיף עוד משהו.

כמובן הרגלים קטנים לא משהו בומבסטי.

(יש לי משהו אחד שאני כבר מעל עשור נאבקת לשנות ועוד לא הצלחתי אבל זה יוצא מן הכלל)

כל שבוע 2 משימות זה ממש הרבה מדי לדעתי. אולי אם את מחלקת כל מטרה לחלקים קטנים ואז לקחת כל שבוע חלק קטן אחד זה יעד יותר הגיוני

כשאת הולכת על הרבה מדי בבת אחת זה גם מבלבל וגם לא מחזיק לאורך זמן

אני בעד לקחת שינויים לאט לאט ולעבוד על כל נושא בנפרד כדי שזה באמת יחזיק לאורך זמן...

רוב מה שכתבת

מפעיל אחד את השני

אם ישנים מספיק

עושים ספורט

כותבים מחשבות

עושים דברים שממלאים

אז

אפשר להיות שמחים אקטיביים ומגשימי חלומות

מאיפה מתחילים?

ברור מלישון

חוסר שינה זה הפוגם הכי גדול של החיים

אחכ צעד צעד

(אני עשיתי דרך מהקל אל הכבד

ממה שהכי קל לשנות

ואז שזה הופך הרגל

אפשר להמשיך הלאה)

רציני.

נשמע כמו רשימה של האישה המושלמת.

אפשר להגיע לכיוון, אבל כל החיים הם עליות ומורדות, ולהצליח להחזיק את הכל בו זמנית לפעמים לא מעשי.

אז חמלה, לקבל אותך כמו שאת גם ככה, וחמלה זה לא ויתור, זאת אהבה לא מותנת תוצאה, הסתכלות בעיניים טובות על עצמך והתקדמות איטית ובלי ביקורת.

ולדעתי היא הדרך היחידה להתקדמות בריאה, כי אם המניע הוא ביקורת ולא אהבה, האהבה העצמית גם לא תגיע כשתגיעי "לפסגה".

ובפן הפרקטי הייתי מתחילה מספורט וזהו, לא כל יום, תתחילי מפעמים בשבוע, זה יניע את הגלגל.

אני חושבת שאצלי זה יכול להתחיל מלסגור את הטלפון... אז עכשו סוגרת והולכת לגדול תודה שפתחת את השרשור הזה ועוררת אותו גם לרצון ❤️

ממש התחברתי לרצונות

ולרשימה הזו

ממש נשמע כזו שאיפה ענקית ...

אבל באמת מתחברת גם למה שענו לך זה להתחיל מקטן

לקחת מחברת ולכתוב תודות מסקנות מחשבות תפילות

ורצונות

ולראות איך מתקדמים... .

הלוואי שתצלחי ותשמחי בעצמך

גם מתפללת על עצמי

לצאת מהדכדוך

לאהוב את עצמי להעריך לפרגן

ולראות בהתקדמויות קטנות צמיחה.

לא לשאוף לקפוץ מ0 ל100

למחוננים שלא צריך מבחן בשביל לדעת שהם מחוננים. כאלה שזה בולט אצלם. ומשעמם להם ממש בשיעורים, אז רוצים שהם כבר יתחילו להיכנס לתהליך כמה שיותר מוקדם.

שאר הילדים זה כנראה מלחיץ אותם אז עדיף לחכות עם זה

בכיתה ב אלה ילדים שיש להם מאפיינים מאוד ספציפים שמפורטים שם..

אנחנו בסוף החלטנו כן להגיש אותה השנה

שפעם היו עושים את המבחן בב', תוכניות המחוננים היו מתחילות בג'.

אחר כך שינו את ההמלצות, אבל התוכניות עדיין מתחילות בג', אז כדי להתחיל בזמן צריך לעשות את המבחן בב'.

יש המלצות, אבל הן לא מחוברות למציאות בשטח.

בפועל המבחן הכללי שעושים בבתי הספר נשאר בכיתה ב', ומי שרוצה לעשות בג' צריך לפנות למשרד החינוך באופן עצמאי.

באמת לא ברור העניין.

אני פחדתי שאשכח לרשום אותה עצמאית בכיתה ג' כי כזאת אני, שכחנית, אז היא ניגשה למבחן בכיתה ב' וזהו

למה הם לא עושים הפוך? מגישים את כולם בג' ואותם חריגים שייבחנו לבד בב'? למשרד החינוך פתרונים...

כשאני הייתי ילדה היו נבחנים בג' ומתחילים בד', לדעתי בגלל לחץ מהורים הורידו בשנה.

אצלנו לדעתי הייתה עוברת גם בב', אבל חשתי שאין לה את ההבנה מה זה מבחן, כי אין אצלם מבחנים

אז ארשום בג' ושתדעו שזה החודש להירשם למבחן הזה

היא ניהול הכעס שלו, למה טיפול זוגי? נשמע לי הרבה יותר הגיוני טיפול אישי בשבילו... (או הדרכת הורים משותפת לשניכם, אם גם את מרגישה שאין לך כלים)

ברור לי שצריך פה גם טיפול בשבילו. הוא גם לא מסרב באופן נחרץ, אבל די תקוע עם זה. לבד כנראה לא יילך ואני מרגישה שזה כ"כ משפיע על הזוגיות שגם העבודה צריכה להיות משותפת וזוגיות, ואני מאמינה שעם מטפלת טובה גם העבודה הזוגית תשפיע ותתרום לכל אחד באופן אישי.

בנוסף, אני מרגישה שאנחנו לא רואים את המציאות בדיוק באותו מבט (הגיוני סה"כ) ודברים שמבחינתי הם חמורים מאוד , מבחינתו לא כ"כ נורא. זה הוא יכול ללכת לטיפול אישי ולעבוד על הדברים שמפריעים לו, אבל עדיין יהיה את הפער הזה בנינו. ועל זה אני רוצה לעבוד.

לדעתי טיפול אישי משפיע על הזוגיות לטובה יותר מאשר זוגי, אבל אם הוא לא ילך לבד אז טיפול זוגי זה באמת רעיון טוב. אולי לשקול מישהו שעושה גם פגישות אישיות עם כל אחד מבני הזוג לבד. (אין לי המלצות כי לא מכירה, אבל מאמינה שיש כאלה...

זאת הדעה שלי מהניסיון האישי שלי, אבל כמובן שבסוף כל זוג ומה שנכון לו

וברור שגם טיפול זוגי משפיע בהחלט לטובה🙂

גילוי נאות, אני מטפלת זוגית בשומרון

ויש עוד לא מעט

יש את שי יהודאי

מוריה סטולוביץ בפסגות

ואמיר דנה בבית אל

על אמיר דנה שמעתי כבר כמה פעמים. יש לך מושג איפה אפשר למצוא את המספר שלו? לא מצאתי באינטרנט…

אני לא מראה, חוץ מבעלי ולילדים (אחרי שהם יודעים על ההריון).

אבל אין לי בעיה שיראו.

נראה לי שבאלבום שלי מהילדות, יש תמונה שלי מהאולטרסאונד.

תמונה אחת ממש חמודה

שזה משהו פרטי שהגוף שלי עובר, כי גם באמת נפשית הריון ראשון זה תהליך גדול שעוברים. והיה לי מוזר להראות כי זה הרגיש חודרני. בהריונות הבאים כבר היה לי יותר קל לעיכול ההריון עצמו והרגיש לי פחות פרטי, אז לא היתה לי בעיה להראות

לא התעמקתי בזה.

תמונת אולטרסאונד אחת של כל אחד..

הראתי לסבתא שלי בהריון האחרון. והיא פשוט התרגשה בטירוף!

(למי שיש חח, הלוואי והיה לכולם, אבל לכולם שומרת תמונות לשים שם ביום שנגיע לזה)

יצא לי גם לשתף בווטסאפ המשפחתי בתמונות שיצאו יפה (בשלב יותר מתקדם שרואים ממש פרצוף וכו)

יש תמונות ממש מתוקות וכיף להתרגש ביחד.

בכלל לא חשבתי על זה... בעיני זה כמו להראות תמונות של התינוק❤️

ואין לי שום בעיה שגם סתם אנשים רנדומליים יראו 😅 חושבת שבהריון הראשון הראתי לכולם, מאז זה פשוט לא עד כדי כך מעניין אבל לא אני חושבת שזה פרטי / לא צנוע או משהו

אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.

ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות

אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר

וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות

ולא הבנתי איך משתמשים בזה...

אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא

"מסודרים "

קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?

מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!

כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן

לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.

מהעונה הקודמת!

😵

היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭

לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂

בסכומים כזה לא משלמים מיסים? זה משתלם יותר מלפצל את הקניה?

אני גם הזמנתי היום בשיין. אבל הורדתי עד לסכום שהצאט אמר...

הai אמר שהמכס לפעמים הם משלמים ולפעמים לא. והסביר מה לבדוק מה כתיב. ואמר שמסכום מסוים משלמים מע"מ. אם הבנתי נכון, ואם הוא צודק. כי יש לו גם טעויות.

לפעמים הסל יוצא קצת יותר נמוך אבל המשלוח לא חינם/לא הביתה.. אז זה מתקזז תכלס

נכון לפעמים לא יהיה צריך

אבל אין שום הגדרה כזאת

והזמנתי שבוע שעבר הזמנה באלפי שקלים🙃 (לא לי אישית, לגמח.. ועדיין. הזמנה היא הזמנה)

אני תמיד מזמינה מעל רף המכס ואףפעם לא שילמתי. זה דבר ידוע ספציפית בשיין.

תמיד הרבה יותר מזה, הם סופגים את העניין ומסדרים את זה.

זה מה שכייף בשיין

את קונה קנייה ב700 שקל

מתלבטת על מידות? קונה 2 מידות

בסוף מודדים ומה שלא טוב בא שליח מהבית לקחת

הכי כיף שיש

אבל יש לי סל של 600₪ בערך מחכה לסגירה סופית

וזה רק השלמות לשני הילדים אחרי שבדקתי מה קניתי להם בסוף עונה שעברה(מליון שמלות לילדה, לא מספיק מכנסיים)

בלי דברים שלי, בלי מעיל שהשגתי, ובלי נעליים/מגפיים שהזמנו מעליאקספרס...🤭

קיצר 800 נשמע לי ממש סביר ואפילו נמוך..

קולקציות שלימות לילדים אתם מוצאות?

איך?

ניסיתי כמה פעמים ואחרי כמה כביסות זה התכווץ/הוציא צפים כאלה מהחולצה

מעניין אותי איך הולך לכן, בשביל לדעת לחסוך

קניתי בכל מיני חנויות ותמיד יוצאים גולגולים בפוטרים. אם מצאת חנות שלא אשמח לדעת

אני לא קונה הרבה בשיין לילדים האמת אבל האיכות היא פחות הבעיה לדעתי.

מיננה

לתינוקות - קרטרס

הכל בסוף עונה בשביל שנה הבאה

יש העדפות

מזארה לא יצא לי לקנות. גם מפלייס לא. אולי האיכות שלהם טובה אבל לא אגיע לשם במיוחד האמת. והמחירים בפער יותר גבוהים

אני קונה לעונה ומעיפה.. בן ובת, אין ירושות,הבגדים נשחקים

יש דברים טובים יותר ופחות

יש דברים שאני מוצאת רק בארץ ויש דברים שאני מוצאת רק בשיין...

לפעמים כשמגיעים לסכום מסוים הקופון מוגבל והמחיר של הקניה מתחיל לעלות.

לכן לפעמים כשמגיעים לסכום כדאי לעצור, לבצע קניה ולעשות אח"כ קניה נוספת

שוב- לא בגלל מיסים, בגלל הקופונים....

וקניתי לעצמי גם דברים לא הכי נצרכים

פשוט כי חרשתי

וזה שאני נשארת אותה מידה לא אומר שעכשיו לנצח נשארתי עם אותם בגדים

תכלס נכנסתי ל2 חשבונות שונים ושמתי את אותו סל

יצא הפרש של 200 ש"ח בערך

הזמנתי את הזול יותר

דרגת הVIP? הקופונים?

אבל ככל שהחשבון שלך יותר ותיק ועם יותר הזמנות

יצא לך יותר יקר

ככה מהניסיון שלי

וחשבון חדש לגמרי יוצא הכי זול

כשאני צריכה לעשות קנייה גדולה יחסית, כמו קנייה של עונה שלמה אני פותחת חשבון על מייל חדש ומנצלת את הקופונים...

לק"י

שקניות גדולות בשם יקרות יותר מקטנות, כלומר ככל שמזמינים יותר, המחיר פר פריט- עולה.

בשביל 4 אנשים שבתוכם מבוגר.

השאלה אם זה דברים שימושיים, זה בפן הפרקטי.

איך את בכללי עם להוציא כסף על עצמך?

גדלתי בבית שלא מוצאים בכללל על מותרות.

מעולם לא אוכלים במסעדות, גם האוכל הוא בסיסי מאוד במקרר...ועוד ועוד.

לי יש חולשה לבגדי ילדים,זא קניתי כמה פעמים כבר בחודשים האחרונים..

קונה כי צריך וגם כי נהנת ואחכ אוכלת את עצמי

באוטומט ממש

מהבחינה הזאת,

ומה שקרה זה שהייתי מרשה לעצמי להתפנק רק כשהרגשתי מסכנה, רק במצבים רגשיים נמוכים, רק אז היה 'מגיע לי' לבזבז על עצמי.

(מוטיבציה מאוד 'טובה' להישאר מסכנה)

או שהייתי שמה המון משקל על מתנות יום הולדת / ומתנות מהבעל - כי זה הזמן היחיד שיש לי למלא את החסך.

היינו רבים המון סביב זה, ואני זאת שהגבלתי את עצמי בבזבוז, לא הוא, אמנם לא בבגדים אבל בתחומים אחרים.

זה ממש העתק הדבק של מה שראיתי בבית.

בפן הפרקטי מה שעזר לי - זה לצאת מהמקום הרגשי של כסף וללכת לראש הפרקטי.

כמה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא בתחום הזה, ולא רק מבחינה הישרדותית, בידיעה שקניות בתחום הזה בשבילך זה גם לנפש.

ואז הגדרנו סכום חודשי והרגשתי מרחב נשימה, אפילו שהוא לא היה גדול, אבל הוא היה קיים ולא רק כצורך גם כפינוק.

ובפן הנפשי עשיתי עבודה פנימית, להרגיש ראויה לפינוק לא רק כשאני מסכנה, ושכסף זה גם לנפש ולא רק הישרדות.

אנחנו מאוד מושפעים מהתפיסות שגדלנו עליהם ביחס לכסף

אבל כסף לא נועד לחסכונות וגם לא לבזבוזים, כסף נועד בשביל לחיות

וזה מקסים להוציא כסף על הילדים וגם מקסים לשמור ולחסוך, השאלה תמיד זה מה האיזונים שאתם בוחרים ונכונים לכם

ובשביל להצליח לבחור ולהנות הטוב צריך לגבש תפיסה ויחס לכסף ממקום נקי ולא אמוצינאלי.

כשגדלים בבית פשוט שהכל נישב מותרות זה מייצר הרבה פעמים תפיסה מצומצמת, אין מקום לשפע. אני לא נגד למי שזה מתאים לו והוא מרגיש שמי, אבל להרבה מאיתנו זה לא עושה טוב וזה ממש בריא, כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם! זה ממש כיף לקנות בגדים יפים לילדים ואיזה יופי שאפשר לשמח ולפנק.

בקטע פרקטי- סעיפים שמאתגרים אותנו ואנחנו מרגישים שמגיעים להרבה קניות רגשיות, ממליצה להחליט על תקציב חודשי או רבעוני (נניח בבגדים יותר הגיוני להחליט על תקציב ל3 חודשים כי יש חודשים שקונים הרבה ויש חודשים שלא קונים בכלל), ומראש להחליט כמה את רוצה להיות ברווח בתחום הזה וכמה בהצטמצמות (כמובן יש הרבה אמצע, אבל שנייה לנסות למקם את עצמכם על הסולם שכמובן זה צריך להיות מושפע גם מהצרכים המשפחתיים וגם מהיכולות הכלכליות), ואחרי שאת מחליטה על תקציב נניח 1500 ל3 חודשים- להיות ממש בשמחה על כל בגד שאת קונה ונכנס בתוך התקציב,

אם היכולת הכלכלית שלכם כרגע לא מאפשרת לכם הוצאה גדולה על בגדים, אז מחליטים על תקציב מצומצם יותר, אולי זה מצמצם אבל אז זה יגרום לכם להיות יותר מאופסים ולא להתפזר

ואם כן יש יכולת- זה מאפשר שפע ורחבות, אבל קצת מנטרל את הקניות הרגשיות כי עדיין זה

בתוך מסגרת

ב"ה שיש את האפשרות לקנות מהספה בבית, אני גם קניתי במלא כסף, תודה לה' שיש על מי להוציא אותו..

ומקסימום תראי שיש דברים מיותרים- תחזירי