אין לי מיליםפה לקצת

לראשונה בישראל: אשפוז לזוגות גאים במחלקת יולדות | ישראל היום


זוג גברים שלא עבר לידה יאושפז במחלקת יולדות

הפונדקאית שעברה לידה, במחלקת נשים


עולם משוגע. מטורף.

אין לי מילים.

מכעיס ממשאני10
מחלקות יולדות כל כך מלאות שממש מגרשים נשים לפעמים כדי לפנות ליולדות חדשות. בקושי מאפשרים לנשים שהילד שלהן עוד באשפוז להישאר גם בבית החולים. מקצרים את הימים של האשפוז ליולדות - פעם היה 3 ימים ללידה רגילה, היום יומיים.. לא יפתיע אותי אם בהמשך זה יתקצר עוד.


אבל העיקר שאנשים שאין להם שום צורך רפואי יתפסו מיטה במחלקה. פשוט בושה.


איך תמיד כל אהבת הלהט"ב באה על חשבון נשים? 

ראיתי את זה גם אתמול.. הכעיס אותי ברמות. ממש.חצילוש
מה שעלה לי בראש, שנשים פשוט לא יבואו ללדת שם בבלינסון. שיכאב להם בכיס.
קראתי את התגובה של הזוג.מוריה

לטענתם הפונדקאית רצתה להיות במחלקת נשים. ששם יותר שקט.


לגבי השאר- אין לי מה לומר.

חוץ מזה שה' יעזור.

מה זה קשור?תוהה לעצמי
שתהיה איפה שהיא רוצה. למה הם צריכים לתפוס מיטה במחלקת יולדות?!
הגבתי *רק* על זה שאת היולדת העבירו למחלקת נשים.מוריה

כדאי לקרוא הכל לפני שתוקפים.

לא התכוונתי לתקוףתוהה לעצמי
רק רציתי לומר שאין שום קשר בין מה שהם אמרו לבין ההזיה הזו שנתנו להם מיטה באשפוז.
על ההזיה הזו הגבתי שאין לי מה לומר.מוריה
חוץ מזה שה' יעזור.
עזבי לתפוס מקום.. זה פשוט עיוותחצילוש
אולי יתנו גם לזוגות שמאמצים אישפוז במחלקת יולדות? למשפחות אומנה? מה נסגר? מחלקת *יולדות* זה עבור יולדות שעברו *לידה* שהיא פרוצדורה רפואית מסכנת חיים וצריך להתאושש ממנה. מנסים לשבש לנו את המוח.. מצד שני, לא ברור לי איך דבר כזה לא יראה הזוי לכל אדם, אז זה קצת מראה מול איזו תנועה חסרת מעצורים אנחנו עומדים, ואולי זה יגרום לאנשים להתעורר מהחלום הפרוגרסיבי..
מה פתאום..קורדיליה

מחלקת יולדות זה כנראה רק כדי  לספק

"הדרכה צמודה המקנה הן את הידע בטיפול הראשוני בתינוק, והן עצות לטיפוח ההיקשרות עם התינוק. הדרכות הצוות במחלקת היולדות כוללות גם ליווי בהאכלה ובהחתלה ראשונה, והדרכה לקראת המקלחת הראשונה"

(מתוך הכתבה...)

היולדות שעברו לידה הן כנראה פרט שולי...

פשוט הזוי הזוי!!

הצחיקו אותי. קודם כל שנשים שיצא מהם יצור חיחצילוש
יקבלו בבתי החולים את ההדרכה המיטבית הזאת. 
אני קיבלתי הדרכה כזו. בלידה הראשונה.מוריה
קיבלת הדרכה איך לקלח?קורדיליה

אולי על ההנקה...

אבל מקלחת ראשונה?!

אאל"ט כן. קיבלתי הדרכה איך לטפל בתינוק.מוריה

זה היה מזמן. אבל אני זוכרת שקיבלתי הדרכה.

יפה. כי אני לא. ואני ילדתי בבלינסוןעלמא22

פשוט הביאו לי את הילדה בבוקר- ותסתדרי.

שום הדרכה, מקסימום הגיעה אליי אחות שהיא יועצת הנקה, שלא עזרה לי יותר מידי, וגם זה רק כשהתעקשתי..

זה היה לקראת השיחרור. ולא בבלינסון.מוריה
אני ילדתי עכשיו בבלינסוןוהרי החדשה

לידה שניה

וקיבלתי הדרכה כזאת (היה מיותר מאוד אבל אכן יש להם את ההדרכה הזאת)


אבל בלי קשר לזה זאת הזיה הם יכולים לבקש מאמא שלהם שתלמד אותם לקלח

לא צריך לאשפז בשביל זה


אשפוז זה למי שעבר פרוצדורה רפואית וזה פשוט טירוף

לאן עוד אפשר להגיע בשם הצורך שלהם בנראות... וביחס שווה..

אני קיבלתימקקה

כולל הדגמה והתנסות על בובה.

בהדסה עין כרם

 

ללא קשר לכתבה ההזויה הזו

אז המציאות היא שברוב בתי החולים נשיםחצילוש
יכולות רק לחלום על תשומת לב שכזו כמתואר בכתבה. מקסימום יועצת הנקה מתנשפת שמתרוצצת בין היולדות ולא מספיקה להגיע לכל האמהות המתוסכלות שלא מצליחות כשבינתיים האחיות במחלקה לוחצות עליהן לתת לתינוק מטרנה..
ב2 בתי החולים שהתאשפזתילהשתמח
הייתה הדרכה קבוצתית באורך של כשלושת רבעי שעה, על הטיפול בתינוק. בנוסף ליועצת הנקה.
יפה. אני יודעת על הרבה מקרים שלאחצילוש
אני גם לא נתקלתי בהדרכות לטיפולקורדיליה

מקסימום 2 מילים בשחרור של התינוק (וגם זה לא בטוחה)

ויועצת הנקה שמתרוצצת..

בכל מקרה את כל זה יכולים לתת להם במסגרת אחרת (שגם זה נראלי עקום, אבל זה כבר דיון אחר)

 

לי יועצת הנקה של בית החולים נתנה לי כרטיס ביקורדיאט ספרייט
שלה שאפנה אליה באופן פרטי....
גם אני קבלתי הדרכה בלידה ראשונהoo
והצעה להדרכה בשאר הלידות
בדיוק!קורדיליה
ילדתי בתה"ש לפני 10 שנים כמעטמהלכת בדרכה

וקבלתי הדרכה מקיפה, כולל לתת לי להתנסות תחת השגחה אז כנראה יש בתי חולים שזה קורה בהם (אצלי ההדרכה עברה מעל הראש. יצאתי לבית הוריי ואצלנו אמו"ר ז"ל היה עושה את המקלחות הראשונות, ומבחינתו ממשיך גם עם הבאות בתור). 

באמת מקלחות ראשונות גם אני לא עשיתיחצילוש
וגם בקרוב אחרי הלידה בע"ה לא יהיה לי ולבעלי אומץ.. רק אבא שלי או אמא שלי🙈
אני גם הייתיעוד מעט פסח

בהדרכה קבוצתית.

במאיר ובבלינסון.

בשיבא קיבלתיהשקט הזה

ייאמר לשבחם..

ועכשיו בהדסה בעיקרון הייתה הדרכה לשחרור ורצו שאחכה אבל אמרתי להם שזו לידה שניה אז הם אמרו לי בקצרה נהלים וכו שהם חייבים להגיד.


אגב, ההדרכה שיותר עזרה לי בפועל הייתה כשאחות טיפת חלב של הקופה הגיעה אליי הביתה.. יותר פרקטי בתכלס.

בלידה -הראשונה- ילדתי ב8 בערב ביום א'דיאט ספרייט

שיחררו אותי ביום ג' מוקדם בבוקר (לא זוכרת בדיוק מתי).

בטווח הזמנים הזה בקושי התייחסן לצרכים שלי או של הילד אז הדרכה, ליווי לקראת מקלחת ראשונה??

באיזה בית חולים זה קורה? 

באיזה בית חולים ילדת??והרי החדשה
אולי רק במחלקות של ביות מלא יש כזה יחס אבל ילדתי בשני בתי חולים ולגמרי מקבלים עזרה איך להניק, איך לקלח, לחתל, להלביש...


את זה אי אפשר לקחת מבתי החולים שהייתי בהם. ואם אצלכם זה לא ככה כדאי שתשקלו להתאשפז בבית חולים אחר

ברוך ה' בלידות האחרות כבר ילדתי בבית חולים קרובדיאט ספרייט

להורים.

לגמרי..שייצרו אזור מותאם למי שמלווה תינוק בתינוקיהמיקי מאוס

מניחה שזה המטרה לאשפז אותם שיהיו צמודים לרך הנולד.

אין שום קשר למחלקת יולדות

כאילו יש סיכוי שהם יהיו בחדר עם יולדת אמיתית אישה? לא מגיע לה קצת פרטיות בשירותים אמבטיה למשל כשכל האיברים הנשיים שלה במצב הכי רגיש ומתפרק שיש?


הרבה יותר הגיוני שהאם הפונדקאית תהיה שם. היא עברה לידה.

סליחה שלא קשור לנושא, אבלסתם אחת
לידה זו *לא* פרוצדורה רפואית.
אוקיי, נכוןחצילוש
היא תהליך שמתרחש באופן טבעי, וכולל פרוצדורות רפואיות נלוות בדרך כלל, מתוכננות או לא מתוכננות. לידה קיסרית היא פרוצדורה רפואית, כנ"ל לידת ואקום, לידה שכוללת אפיזוטומיה, הוצאת שליה ידנית, תפרים וכו' וכו'. לידה לא חייבת להיות התערבותית מבחינה רפואית, אבל היא לגמרי מצב רפואי. יולדת היא בהגדרה חולה שיש בו סכנה.. טרימינולוגית התכוונו לדברים שונים..
את צודקת בעיקרוןסתם אחת
אני פשוט חושבת שלהגדיר לידה כפרוצדורה רפואית, או אפילו רק להתייחס אליה כמאורע שמחייב פרוצדורות רפואיות, יכול לעשות נזק.
מסכימה איתך מאוד. לא מתייחסת לזה ככהחצילוש
כי התשלום הגבוה לביה"ח הוא על מיטה במחלקת יולדותמהלכת בדרכה

ולא על מיטה במחלקת נשים

חחח היא כנראה רצתה שהם יתנו לה שקטממשיכה לחלום

באמת נשמע הזוי

הגיוני.מוריה

אישה אחרי לידה צריכה שקט. ואם אין לה תינוק לטפל בו הגיוני שלא תהיה במחלקה כזו.

 

לגבי השאר. זה מאוד מקומם.

לא בטוח שדווקא בגללםאחתפלוס

חברה שלי היתה פונדקאית ולא הסכימה להתאשפז במחלקת יולדות.

למה היא צריכה לשמוע בכיות תינוק וכו'?

ובקשר לזוג-אין מילים! מטורף לגמרי

לפי הקישור שהבאתי כתוב שם שזה יהיה הנוהלפה לקצת

מתוך הכתבה:

"מפרטי היוזמה עולה שבמקרה של זוג, אחד מהם יאושפז במחלקה והשני יהיה המלווה, בעוד הפונדקאית תתאשפז במחלקת נשים. הזוג המתאשפז יקבל ליווי והדרכה צמודה מהצוות הרפואי, ככל זוג המגיע ללדת. לדברי הנהלת בית החולים, המדיניות החדשה כוללת ביצוע התאמות בנהלים."


לא כתוב על מקרה פרטי.

אבל זה נוהל הגיוני מבחינת היולדת.מוריה

היא צריכה לנח ולהתאושש מהלידה.

מחלקת יולדות זה לא המקום לנח ולהתאושש. 😏

 

זה כמו לא עלינו, אחרי לידה שקטה.

אין לה מה לעשות במחלקה מלאה בבכי תינוקות טריים.

כן. זה הדבר היחיד ההגיוני פהיעל מהדרום
לגבי הפונדקאיתYaelL
מקובל תמיד שפונדקאית או כל אשה שילדה אבל היא ללא תינוק תשהה במחלקת נשים. החלק הזה הוא לא הבעיה. זה לא עונש להיות בנשים. ביולדות ערוכים לטפל גם בתינוק ואשה שמאושפזת ללא תינוק אין לה צורך להיות ביולדות וזה אפילו עלול להפריע לה במיוחד אחרי לידה שקטה.
ומה הנוהל הרשמיעוד מעט פסח

כשיש תינוק מאושפז ביילודים ואמא שלו לא (נגיד, בקורונה כשהשאירו אמהות בבידוד, או  אם חס וחלילה אישה נפטרה בלידה)?

נותנים לבן משפחה אחר להתאשפז עם התינוק במקום היולדת?

במחלקת ילודיםYaelL
לא אמור להיות מאושפז מבוגר... התינוק נמצא במחלקת תינוקות עם שאר התינוקות שצריכים להיות שם. חוץ מהיולדת אף אחד אחר לא מתאשפז. גם האבא מגיע לבקר אבל לא נחשב מאושפז.
התכוונתי להתאשפז ביולדותעוד מעט פסח

כמו במקרה הזה.


אם זה ככה, זה מראה שבאמת האשפוז המדובר הוא טרלול פרוגרסיבי.

אחרת היו מאפשרים עבור כל תינוק קרוב משפחה שיתאשפז ויצור איתו קשר וכו' כמו שהם טענו בכתבה.

גם במקומות בהם אין ממש מחלקת ילודיםYaelL
עדיין יש מחלקת תינוקות שמיועדת לתינוקות במצבים מיוחדים שדורשים השגחה צמודה או במצבים כגון אלה שתארת שאין איתם אמא. זה לא שהם יהיו ביולדות לבד. לא ישימו תינוק בחדר של יולדת לבד.
נראה לי לא הבנת אותיעוד מעט פסח

במצב של זוג להט''ב שמשתמש בפונדקאית- יש תינוק שרק נולד וצריך אשפוז, בלי הורה שצריך אשפוז.

בכתבה סיפרו שאיפשרו ל''הורה'' בריא להתאשפז בשביל לבנות קשר עם התינוק.


אני מנסה להקביל למצב דומה של תינוק שזקוק לאשפוז, ואין לו אמא שתתאשפז במחלקת יולדות במקביל לאשפוז שלו ביילודים (למשל כי היא חולה במחלה הדורשת בידוד ). לכאורה, אם המטרה היא בניית קשר עם התינוק, הדרכה לטיפול וכו', היו צריכים לאפשר גם לאבות הטרוסקסואליים להתאשפז במצבים שדיברתי עליהם. מעניין אותי האם זה באמת מה שקורה.

לגמריYaelL
אם אין יולדת אז התינוק נמצא בהשגחת הצוות. לא מאשפזים בן משפחה אחר.
אז יש כאן אפליהעוד מעט פסח

לטובת הזוג הלהט''ב המתואר.

לעומת אלמן שאיבד את אשתו במהלך לידה!

זועק לשמיים.

ואי לגמרי, פשוט נוראלא מחוברת
אבל למה לא לאשפז תינוק כזה אז במחלקה לילדים?לא מחוברת

לי אמרו שאם אני משתחררת מוקדם (אחרי 16 שעות) והתינוקת תצטרך משהו רפואי אז יאשפזו אותה בילדים ושם יהיה לי מיטה ממש לא נוחה. ( באמת התאשפזתי איתה בגיל חודש וחצי המחלקתי ילדים והיה ממש ממש סבבה)

מה הבעיה שפשוט הם יהיו שם? 

במחלקת ילדים יש ילדים חוליםפה לקצת
אף אחת לא רוצה שהילד שלה בגיל יום יהיה בחברת תינוקות חולים


מה שאמרו לך זה כי בדכ אחרי שמשתחררים ממחלקת ילודים אז לא חוזרים לשם. שם מאושפזים רק תינוקות מיד אחרי הלידה שלא יצאו הביתה עדיין.

תכל התינוקות מתחת לגיל שנה היו בחדרים לבד.לא מחוברת
והיו עוד חדרים ריקים הרבה פחות עמוס שם ממחלקת יולדות. 
גם התינוקות מתחת לגיל שנה מגיעים לשם כי הם חוליםפה לקצת

כל המחלקה וכל ההתעסקות של הצוות שם היא בחולים.

אני לא הייתי רוצה לשים שם תינוק שנולד היום.

אני נתקלתי בתינוק פיצי עם עוד בחדריעל מהדרום
לק"י


לפני שנים אומנם, אבל לא מאמינה שיש מספיק חדרים פרטיים לתינוקות פיציים.

אני הייתי עם תינוק מאושפז בגיל חודש, לא בחדר לבדבארץ אהבתי
זה באמת לא אידיאלי להביא לשם תינוק שרק נולד.
זה לא מצב רגילYaelLאחרונה
לא יודעת איפה ראית את זה. כשהבת שלי אושפזה במחלקת ילדים בגיל 3 חודשים היא היתה בחדר של 4 ילדים, בגילאים שונים, לא כולם היו תינוקות. והיה עמוס מאוד, היו גם ילדים ששכבו בפרוזדור. זה מצב הרבה יותר אופייני ברוב בתי החולים בארץ. בעיקר בחורף.
מי שרצתה תינוק באמת מעדיפה כנראה להיות בנשיםאנונימיות

אבל מי שמראש באה ללידת פונדקאות לדעתי עדיף בעיקרון שתהיה ביולדות.

ידוע שיולדות היא מחלקה מושקעת יותר ונעימה יותר (נגיד אוכל)

זה ממש לא מה שקורה בפועלYaelL

ומבחינה נפשית חשוב לפונדקאית ההפרדה הברורה מהתינוק ולא להקשות עליה ולהקיף אותה בנשים עם תינוקות כשהיא בלי. גם לפונדקאית יש התמודדות ויש הורמונים של אחרי לידה וכל זה. התנאים זה לא העניין, אפשר לקבל תנאים סבירים גם בנשים. וזה לא שיולדות זה כזה בית מלון... זה ממש משתנה גם בין בתי חולים.

בכל אופן אני רוצה לומר שזה לא שבכתבה הזו הענישו את הפונדקאית, זה ככה תמיד.

איזה טירוף!!קורדיליה

למה הם צריכים אישפוז?!???

שיבדקו להם את התפרים?

את הדימום? אולי שהרחם התכווץ?

אולי בשביל יועצת הנקה??

פשוט הזיה!!!!

וזה עוד בלי לדבר על זה שליולדות אמיתיות אין בקושי מקום ופרטיות...

 

 

 

לדעתי הזג הראשון יברח אחרי לילה אחדקורדיליה

ויבריח אחריו את כל הרעיון ההזוי הזה

כמה מגוחך אפשר להיות

דווקא לא. תסתכלי על תגובות גברים להט"בים ברשתחצילוש
מגיע להם הכל, הם האנשים הכי יפים, הכי אמיצים והכי מדהימים שיש. לגבר הלבן הפריווילג כנראה מותר לרמוס את זכותה הבסיסית של יולדת להחלמה מיטבית כל עוד הוא מגדיר את עצמו כ"חבר בקהילה"..
אז אולי כדאי לחבר להם גםקורדיליה

מיכל קטשופ

ופדים קפואים

לחוויה מושלמת

(בטח יכולים להיות עוד רעיונות אבל לא רצה לעבור את הגבול בתיאורים.. 🙃)

בעע🤢חצילוש
חחח...קורדיליה

אבל ברצינות..

עם כל הרעש בלילה

הבכיות של התינוקות מהמיטה ליד

הכריזה שמעירה אותך ב4 בבוקר לבוא לקחת את התינוק

אני באמת לא מבינה מה הם מוצאים בזה...

 

🤣לפניו ברננה!

ושיעירו אותם בחמש בבוקר לבדוק סימנים (ככה אומרים, נכון?)

וילחצו להם על הרחם לבדוק שהיא התכווצה (אויש. נתקלתי בבעיה )

לקחת מדדים🤣השקט הזה

ובאמת מה נסגר עם השעות?? 

עד שנרדמתי לקצת זמן אחרי לילה לבן🥱🥱

 

ודווקא כשהייתי מאושפזת חודש אחרי הלידה הקודמת ובא איזה רופא לבדוק אותי בחמש לפנות בוקר אז הוא מסתכל בטפסים ואומר לי "אויי את חודש אחרי לידה, אני שניה בודק אותך ומייד את חוזרת לישון!"

 

 

 

לגמרי סיוט 😏לפניו ברננה!
כן. יש כאלה שאומרות "סימנים"יעל מהדרום
השאלה סימנים למה זההשקט הזה

סימנים לכמה המערכת הרפואית מקובעת?


מעניין באמת אם גם לגבר המאושפז ירצו לבדוק לחץ דם חום וסטורציה..

אולי אחכ הרעיון של אשפוז כבר לא יראה לו מבורך ככ

שיחטטו לו שם למטה כמו שנוגעים בנופרח חדש

נראה לי הוא יברח כל עוד נפשו בו 😅😅😅😅

בדיוק...קורדיליה

אם כבר מחלקת יולדות אז עד הסוף...

 

לגמרי, הוא מוזמן גם לקבל במקומיחצילוש
אנטי די אחרי לידה. ושיתפרו אותו ושילחצו לו על הבטן מכל מיני כיוונים ויעירו אותו בשביל זה באמצע הלילה.. הוא מוזמן גם לשתות מחית שזיפים מגעילה כדי להצליח להתפנות ושאחות תגיע כל שניה לבדוק אם הוא נתן שתן או צואה. ולפני האישפוז אם אפשר לתת לו אפידורל לגב וזריקת פיטוצין לירך. 
ווווואאאייי חחחחח קורעתתתת צחקתי ממשרות כ1
כי הם לא יודעים מה זה אשפוז ביולדות..אמאשוני

חכי, הזוג הראשון יברח ובצדק.

יש היום מלוניות עם תינוקיה בפיקוח רפואי מלא לתינוק.

למשל בשיבא אפשר לקבל חדר 6 שעות אחרי הלידה, אז זה קצת להתרוצץ בין חדר לידה, לתינוקיה ולמלונית, אבל בוודאי שזה הרבה יותר עדיף להם.

אם היה נולד לי תינוק בלי שאני ילדתי אותו, והייתי רוצה להיות צמודה אליו תחת השגחה רפואית, לא הייתי חושבת פעמיים, ברור שהייתי מעדיפה פתרון אחר.

אשפוז במחלקה זאת אופציה לא מרנינה במיוחד.

זה סתם נשמע מגניב כי זה תופס כותרות.

האמת חבל שזה תפס פה במה.

רק התחלנו את חודש הגאווה וכבר נכנס לכל פינה.

בדיוק מה שהגבתי למטה.. שיקחו מלונית בתשלוםחצילוש
לא מתלפאתפרח חדש

אחרי שראיתי איך נשים פה הגיבו ל*צורך* של זוגות גאים להביא ילדים לעולם

ואנחנו פה עוד נקראות ''שמרניות''

לא מתפלאת על זה באמת

דמוקרטיה אמרנו, נכון?

 

אין קשרYaelL
בין הזכות שלהם להביא ילדים לעולם לשהייה שלהם במחלקת יולדות שהיא מיותרת.. 
נעמה עמית כתבה תגובה לזה בפייסבוק שלהמוריה
Naama Amit


אגב, לטענתה גם בהדסה עושים את זה.

זה הדבר הכי לא מכבד נשים שישממשיכה לחלום

מחלקת נשים היא מרחב נשי!

הבעלים שמלווים את הנשים הם בגדר מלווים, זה לא המרחב שלהם

ובדרך כלל הם מבינים את זה ומנסים להיות רגישים ולא להשתלט על המרחב


אני ממש ממש לא אהיה מוכנה להיות מאושפזת במחלקה עם גבר

וזה אפילו מבלי להתייחס לעיקרון של הענייןממשיכה לחלום

גורם לי ממש להרגיש שהעולם איבד את הערכים וההיגיון

מזעזע ומכעיסבשבילך..

יש לי כלכך הרבה דברים להגיד על למה זה לא הגיוני.

אבל בעיקר העולם פשוט השתגע. מישהו חייב לעצור איכשהו את הטירוף הזה

זה מחריד ומזעזע, אגב אישפוז הפונדקאיתמק"ר
לפי כללי משרד הבריאות פונדקאית מאושפזת תמיד במחלקת נשים ולא ביולדות


אני יודעת את זה כי באחת הלידות אושפזתי בחדר עם זוג שקיבל את הילד מהפונדקאית (זוג רגיל, שפשוט לא הצליחו ללדת ופנו לפונדקאות. האישה מתאשפזת ביולדות עם התינוק והבעל מלווה. האישפוז הוא בעיקר בשביל התינוק שצריך את היומיים מעקב האלה כמו כל תינוק)

אם יש כבר נוהל שמאשפזים אמא שנולד לה תינוקקופצת רגע

מפונדקאית,

אז אפשר להבין למה לאשפז גבר שנולד לו תינוק מפונדקאית...


( אין צורך להתנפל עלי, בעיני זה לא הגיוני, אבל גם לא הגיוני במיוחד לאשפז ביולדות אשה בריאה שלא ילדה... )

הזעקה זה לא כי מאשפזים אותם,מוריה

אלא כי מאשפזים במחלקה של *נשים* גברים.

זו מחלקהoo
של יולדות וילודים, הסיבה שיש שם רק נשים כי רק הן יולדות או רק הן קבלו ילד מפונדקאית. עכשיו השתנה המצב וצריך להתאים את המחלקה גם לגברים שמקבלים ילד.
יולדות ויילודים זה שתי מחלקות נפרדותקורדיליה

אפילו שהן אחד בתוך השניה

השחרור הוא מכל אחת בנפרד

בית החולים עצמו מתייחס לזה כשתי מחלקות

כשתינוק נשאר לאשפוז בגלל צהבת וכו, לרוב משחררים את האמא (שהרבה יותר הגיוני שהיא תישאר מאשר שגבר שלא ילד יתאשפז)

ומאותה סיבה האמת מוזר לי גם האשפוז של אישה בריאה שקיבלה תינוק.. 

אבל זה באמת פחות מקומם מגבר שמסתובב במרחב של נשים אחרי לידה

ההנחיה של משרד הבריאותoo
זה להיות במלונית או אישפוז, באמת יותר הגיוני מלונית אבל לא תמיד יש מלונית. גם לאמא עם תינוק שנשאר בגלל צהבת מציעים לפעמים להאריך את האישפוז אם יש מקום.


פחות הגיוני להשאיר תינוק שהרגע נולד לבד. צריך למצוא פתרונות גם לגברים.


גם אם צריך למצוא פתרונות, זה לא הפיתרוןממשיכה לחלום

זה זילות מאוד גדולה למה היא לידה עבור אישה.

וזה מאוד כואב לי לראות שיש בית חולים בישראל שככה מתייחס לזה.


לידה היא ממש חוויה שהגוף נפתח בה, כרוכה בסיכונים גדולים, ההתאוששות ממנה לא קלה בלשון המעטה

התינוק הוא אכן מרכז העניינים כי אישה עוברת לידה רק בשביל לזכות בתינוק אבל אי אפשר למחוק את זה שהיא עוברת חוויה לא פשוטה בכלל

ואישה אלרי לידה זכאית למרחב נשי, שמבין מה עובר עליה ומותאם להתאוששות שלה

לגברים מאושפזים אין שם מקום

בעלים מלווים זה סיפור אחר כי הם לרוב מבינים שהמרחב הוא נשי ומשתדלים לנהוג ברגישות

אבל התינוק לא לבדYaelL
תינוק שלא בביות נמצא בתינוקיה בהשגחת הצוות. לא שמים תינוק לבד בחדר.
לבד ללא הורהoo
כל תינוק זכאי להיות עם ההורה שלו מרגע הלידה
הלוואי שזה היה כל כך ברור בכל בתי החוליםמתואמת

בלידה האחרונה התחננתי שישאירו לידי את התינוקת בלילה, והאחות בקשיחות אמרה שבלילה היא חייבת להיות בתינוקייה...

(נכון שהיה פה צרור של אילוצים שגרם לכך שלא אני ולא בעלי יכולנו להיות בתינוקייה - קיסרי, קורונה - אבל עדיין, אם היה ברור לאחות שהתינוקת זכאית להורה לידה, היא הייתה משאירה לי אותה ועוזרת לי לטפל בה כך שהיא לא תפריע ליולדות האחרות בחדר...)

איזה באסהoo
אולי היא חששה שלא תוכל לעזור לך בזמן שתצטרכי עזרה
אולי...מתואמת
מה שבטוח שבתי החולים עוד רחוקים מהלגיע להבנה כללית שהמקום הטבעי של התינוק הנולד הוא ליד הוריו...
באמת? חשבתי שהיום זה כבר ברורילד בכור

אולי שווה לך ללידה הבאה להתייעץ עם ארגון אפס הפרדה..

לידי בביות מלא הייתה הפעם יולדת בקיסרי 

זה בתכנון שלי...מתואמת

הייתי בביות מלא, אבל רק מהיום השני ללידה. ביום הראשון הם לא הסכימו בשום אופן. (וכיוון שבעלי היה בבידוד קורונה בבית - הבת שלי התגלתה כחולה כמה שעות אחרי הלידה - הוא אפילו לא יכול היה לבוא להיות איתי ועם התינוקת...)


מכיוון שאני יודעת מראש שהלידה הבאה שלי תהיה קיסרית, אוכל להתארגן לכך מראש:

שתהיה באפס הפרדה לגמרי, כולל בהתאוששות - שאוכל להיות שם גם עם בעלי וגם עם התינוק,

שאהיה בביות מלא מההתחלה,

וגם שאוכל להשתחרר מוקדם בע"ה...

מתפללת שזה יצליח...

וסביר להניח שעד אז כבר זה יהיה קיים יותר.מוריה
וברור יותר. ומאפשר יותר.
אמן. אם כי לא השתנה הרבה בתחום הזהמתואמת
בשנה וחצי האחרונות, מאז שילדתי... אז אני לא יודעת אם באמת יש תקווה שיהיה שינוי מהותי עד שאלד שוב
זה נכנס יותר למודעות. ולרצון.מוריה
מקווה ממש... תודה!מתואמת
ההורהYaelL
יכול להיות לידו. אבל בית החולים לא צריך מספק לו חדר עם מיטה ושירותים כמו שיולדת מקבלת. גם כשילד מתאשפז במחלקת ילדים לא מקבלים את זה. ישנים על כורסא ליד הילד.
כשילד מתאשפזoo
יש לו חדר עם עוד שותף אחד או שניים, לא תינוקייה עם הרבה תינוקות.
אז מה הפואנטה שלך?YaelL
את חושבת שזה מוצדק שלזוג אבות יתנו חדר ביולדות כדי להיות עם התינוק שלהם? זה מה שאת אומרת בעצם.
או מקום חילופי הולםoo
הצורך הוא אמיתי בניגוד להרבה תגובות מלגלגות
התגובות המלגלגות מגיעות בגלל העיוותבארץ אהבתי

שלגברים נותנים חדר, בעוד שיש מצבים שאישה אחרי לידה לא יכולה להיות ליד התינוק שלה.

כל עוד משחררים אישה שהתינוק שלה עדיין מאושפז בגלל צהבת או כל סיבה אחרת, ולא נותנים לה מקום נורמלי לשהות בו, אין שום הצדקה לתת לזוג גברים חדר 'להתאשפז' בו.

אם היו דואגים שכל אישה תוכל להיות עם התינוק שלה אחרי לידה בתנאים נוחים, אני בטוחה שהשרשור לא היה עד כדי כך מלגלג.

עדיין עצם המציאות של גברים שמגדלים תינוק היא מעוותת, וצריך להמשיך לומר את זה ולא להתרגל ולהתייחס לזה כאילו זה נורמלי.

אבל פה זה מעבר לזה. היחס אליהם מעוות ומגיעים פה למצבים באמת הזויים ברמת העיוות שלהם.

שוםoo
דיון לא מצריך תשובות לועגות.


דווקא מאמהות הייתי מצפה ליחס יותר סובלני לתינוק שנולד וזקוק להורה שלו.


הרי לידה כזו תתרחש לעיתים רחוקות ולא באמת תבוא בשוטף ע״ח יולדות.


זה הפך מדיון עניני לדיון ילדותי.

אני כתבתי על מה שאמרת 'הצורך הוא אמיתי'בארץ אהבתי

הצורך של תינוק בהורה, וגם של הורה להיות ליד התינוק שלו, הוא בהחלט אמיתי.

אבל כשזה מגיע למצב שאישה אחרי לידה שהתינוק עוד מאושפז נשארת בלי חדר, ובמקביל גבר מאושפז במחלקת 'יולדות', אז זה מבטא עיוות גדול מאוד.ממש ברמת ההזוי. אם הייתי קוראת ספר כזה הייתי אומרת שהסופר הגזים וזה לא נשמע אמין בכלל...

והלגלוג הוא חלק מצורת מחאה (והרבה יותר עדינה מאיך שהצד השני מלגלג עלינו לפעמים. ע"ע מיצג השפחות ודומיו...)

מסכימה ממשהמקורית
זהoo
לא קורה במקביל, לנשים זה קורה כל יום כי זה נפוץ שתינוק נשאר מעבר ל3 ימים, לידת תינוק בפונדקאות לגבר זה משהו שקורה לעיתים רחוקות.


ההצגה של זה כמשהו מקביל נובעת מאידאולוגיה להראות שהם חריגים וגם השימוש בלעג.


אני פחות מתחברת  לאידאולוגיה הזו, אני מתחברת יותר לתפיסה שיש מקום לכולם בעולם, גם לאנשים שחושבים אחרת ממני. לכן גם אם יש כאלו שלועגים לי אני לא יורדת לרמה שלהם. אני מספיק בטוחה בדרך שלי בלי להקטין וללעוג לאחרים.

לכולם יש מקום, לא לכל תפיסהרקלתשוהנ

אני לא יתייחס מגעיל לזוג גברים שבחרו להביא ילד בפונדקאות למרות שזה מזעזע מצמרר ונורא בעיניי.

 

התפיסה והפתרון שביילינסון הביאו הזויים וביזאריים, זה ממש מעורר צחוק לדמיין גבר במיטה במחלקת יולדות. זה פשוט מצחיק.

שימי אישה בשירותי גברים מול המשתנות ותגידי שיש לזה הגיון כלשהו, זה גם מצחיק.

שימי אבוש עם כרס בן 50 בקבוצת כדורגל מקצועית ותגידי שהוא שווה לכולם, זה גם מצחיק.

 

זה העמדת פנים מגוחכת שכולם מהנהנים לה ברצינות כאילו יש רגליים לדבר הזה, ואין שום סיבה לדעתי להתייחס אליה ככה גם. זה אפילו סיבה לצחוק בקול קצת רם יותר.

 

מיoo

אמר לך שהם ישוכנו במיטת יולדת? אולי ישימו להם כורסא שנפתחת למיטה ליד מיטת התינוק?

הם פשוט אמרו שהם יאפשרו להם להתאשפז עם התינוק ולקבל הדרכה, כל דבר מעבר זה דימיון שלך.

כורסא נפתחת זה לא למאושפזפה לקצת
גם אמא שיושבת ליד הילד שלה במחלקת ילדים על כורסא נפתחת לא נקראת מאושפזת
המיטהoo
עליה ישן ההורה היא לא האישו, האישו הוא שההורה יקבל שירות מותאם לצרכיו ולצרכי התינוק במהלך האישפוז שלהם יחד. האישפוז בכלל לא צריך להיות דומה לאישפוז יולדת, כמו שאישפוז אישה שקיבלה ילד בפונדקאות שונה מיולדת.
את אומרת לי?פה לקצת
תגידי את זה לגאון שהחליט להשוות יולדת לגבר שמקבל תינוק מפונדקאית.
אשפוז שווה מיטה בדרך כלל.רקלתשוהנ
כתוב שהם יהיו מאושפזיםממשיכה לחלום

במחלקת יולדות

היא לא מדמיינת

לא אמרו שהם יקבלו תנאים נוחים לשהייה ליד הילד

זה בהחלט ממש מגוחך

אין להם שום צורך באשפוז כי הם במצב בריאותי תקין שלא דורש שום השגחה

וזאת הנחיה מאוד מפלית נשים לרעה כי אישה אחרי לידה- שהיא בהחלט במצב הדורש השגחה רפואית משתחררת לפני התינוק שלה ולא דואגים לה לשום תנאים נוחים ומותאמים לשהייה ליד התינוק

 

 

 

 

גםoo
אישה שקבלה תינוק מפונדקאות לא זקוקה לאישפוז ובכל אופן יכולה להתאשפז.


אישה אחרי 3 ימים מהלידה, במצב רגיל שלא דורש השגחה מיוחדת, לא זקוקה להשגחה רפואית. נכון, קשה  להתנהל במצב שהתינוק נשאר באישפוז ואין לזה מספיק פתרונות הולמים.


כל זה לא קשור ללידת פונדקאית לגבר שתתרחש לעיתים רחוקות. הם לא תופסים שום מקום שיועד לאישה במצב הזה.

ואישפוזoo

יולדת יש לו 2 מטרות: 1.מעקב אחר מצבה הרפואי

 

2. שהיה ליד התינוק וקבלת הדרכה

 

לא יודעת למה לא ברור שאישפוז לאחר לידה פונדקאית כולל רק את המטרה השניה והיא מספיק חשובה כדי לאשפז הורה.

 

אם היו הרבה מקרים כאלו, כנראה בתי החולים היו מקצים מקום למחלקת ילודים עם כורסא נפתחת ליד. אבל אין מספיק מקרים ולא פותחים מחלקה כזו, אז כרגע מחלקת יולדות זה המקום.

בינתיים מהכתבה היה נשמעקורדיליה

הרבה יותר שהם יתפסו מיטת יולדת

מאשר ישימו להם כורסא ליד מיטת התינוק

אמרו במפורש "אשפוז במחלקת יולדות" ולא סתם בחרו להציג את זה ככה לדעתי

יכלו לשים את הדגש על לתת להם מקום סמוך לתינוק לצרכי הדרכה (שזה יכול להיות בקלות מלונית)

לא, בחרו בכוונה לקרוא לזה דווקא אישפוז, ודווקא במחלקת יולדות

כד להכניס לנו את זה בכח לנורמה

וגם אם לכולם יש מקום בעולם, הם עדיין החריגים, השונים, מה לעשות..

 

אבל יש! מלונית! הם יכולים לשלם וללכתחצילוש
או לחילופין במקרה שהתינוק בריא לגמרי, בלי צהבת וכו', אחרי 6 שעות להשתחרר הביתה.. 
אני לא הייתי קוראת לתגובת מלגלגותקורדיליה

ציניות, בהחלט

אבל זה לא בא מנסיון להקטין מישהו (אולי רק את התופעה)

זה בא להמחיש את עוצמת הזעזוע, האבסורד והגיחוך שברעיון לאשפז גבר בלי שום צורך רפואי במחלקת יולדות.

את כל הזמן מתמקדת בצורך של התינוק

אף אחת פה לא לעגה על הצורך של התינוק וגם לא חלקה עליו (שזה דיון אחר ולא העניין בכלל בשרשור הזה)

אלא על הדרך ההזויה והכי פחות הגיונית למלא אותו!!

ואני דווקא חושבת שזה בריא שהזעזוע לא מאופק

מראה שעוד לא איבדנו את הרגישות...

כי בסוף הנירמול מחלחל... 

👍👍לפניו ברננה!
כל מילה!
מסכימה ממשYaelL
לא ראיתי תגובות לועגות אלא זעזוע ממצב הזוי. אין שום קשר לזכות של להטבים להורות או לצורך של תינוק.
אז אני כן זלזלתי בזכות של להטבים הורותאחתפלוס

להורות.

כי אם הקב''ה אסר על בני זוג גברים לחיות ביחד.

אז צריך להוקיע את זה וגם ללעוג.

לא על מישהו פרטי אלא על התופעה הזאת.

הקב''ה ברא עולם שבו בעל ואישה הם הורים לילדים ומי שמשנה ממעשה בראשית באופן מגמתי ותקשורתי ודאי שצריך ללעוג על המגמה הזאת וכל הלגיטימציה הזאת

האמת שאין בי שום רצון ללעוג רק לבכותאחתפלוס
על הטירוף שקורה פה בעולם שלנו ,אז אולי אכן הלעג הוא במקום צער-צער השכינה.
וזה שמשחררים אמא כשהתינוק נשאר מאושפז בגלל צהבתעדיין טרייה

זה מצב הגיוני?

תינוק בן יומו חייב לקבל מלווה למה במחלקת ילדים יש מיטה למלווה שאינו מאושפז ובילודים אין שום אפשרות להישאר איתו (חוץ מעל כיסא פלסטיק ליד התינוקייה/פגייה) 

ברגע שיהיה פתרון למצב כזה שבו האמא כבר לא מאושפזת אבל כן יש תנאים מינימליים למלווה ליילוד שכן מאושפז זה יהיה פתרון גם לכל המצבים האלו של פונדקאות בין עם מדובר בזוג רגיל או בזוג הומואים.

גם בלי להיות בעד פונדקאות להומואים אפשר להיות בעד התינוק שרק נולד ומגיע לו מלווה צמוד.

זה ממש ממש לא הגיוני!קורדיליה

ברור! את צודקת!

זה מה שאני אומרת

יש כבר מצב לא הגיוני שמשאירים תינוק לבד כי אין לאמא שלו כבר מקום במחלקת יולדות

אז לבוא ולהכניס למקום שאין, מישהו שהצורך שלו להיות שם הוא הרבה יותר נמוך

זה עוד יותר מקומם!!

אני אמרתי את זה כדי להמחיש את ההייחסות של בית חולים לשתי המחלקות האלה כמחלקות נפרדות

ממש לא די להצדיק את זה.. משום כיוון..

 

בדיוק.אולי זה הזדמנות שסופסוף יעשו מקום למלוויםמיקי מאוס

של יילודים מאושפזים.

זה הזוי ברמה פסיכית שתינוק ששוחרר כבר ומאושפז במחלקת ילדים מקבל מיטה למלווה ואוכל לאם מניקה ואילו מאושפז במחלקת יילודים לא מקבל מיטה למלווה 

לא בהכרחYaelL
יש מקומות שאין בהם ממש מחלקת ילודים והתינוקות  נמצאים תמיד ביולדות. וכשיש צהבת גם האמא נשארת. 
מאשפזים במחלקת *יולדות* גברים.מוריה

לא. לא הגיוני.


שיקימו מחלקה/יחידה נוספת בשביל זה.

לא על חשבון ה*יולדות*.

מסכימה שצריך למצואoo

פתרון יותר טוב מהכנסת גברים למחלקה ועדין צריך למצוא להם פתרון ולא להשאיר תינוק לבד

כמו אותן נשים ששיחררו אותם ואת התינוק לא. 🤦‍♀️מוריה
כל התינוקותoo
מקבלים 3 ימים עם האמא, גם תינוק שנולד בפונדקאות זכאי לאותם 3 ימים.


כמובן שיש מקום לשיפור בנוגע לעוד מקרים, אבל זכות קיימת צריכים לתת לכולם.

אף אחד לא מערער על זכאות התינוקממשיכה לחלום

להיות עם ההורה שלו

אבל המקום של ההורה הגבר לא צריך להיות במחלקת יולדות כי הם לא יולדות

מחלקת ילודים היא נפרדת ממחלקת יולדות

צריך לעשות חדרים יעודיים ומופרדים להורים גברים

מסכימהoo
ואיפה החדרים האלו יהיו?אמאשוני

בסמוך לתינוקיה, כלומר במסדרון של מחלקת יולדות.

אז יהיה שלט שמפריד בין מחלקת יולדות למחלקת יילודים, זה יספק מענה להתנגדויות? לא נראה לי..

שילכו למלונית.. וישלמוחצילוש
יש אופציה כזאת. בבלינסון בוודאות.
אין בעיה שימצאו פיתרוןקורדיליה

אבל אשפוז במחלקת יולדות לא אמור בכלל להתחיל להיות אופציה..

נשים שהתינוק שלהם באשפוז ארוך בפגיהתוהה לעצמי
ממש לא מאושפזות בזמן הזה בבית חולים. הן מוצאות דרכים להסתדר.
ונשים שמאושפזות אחרי לידה מוקדמת בבילינסוןחצילוש
כשהפגייה נמצאת בשניידר, הולכות יפה מאוד לשניידר כשהן אחרי לידה והרבה פעמים אחרי לידת חירום קיסרית.. אבל הלהט"בים הם האור לאנושות, ההעדפה המינית שלהם מצילה אם העולם החשוך הזה ממפלצות כמו אבי מעוז, מגיע להם את כל המלכות, אפילו לא עד חצי המלכות.
באמת אפשר לבכותממשיכה לחלום

ונשים שנאלצות להשתחרר בלי התינוק שלהן בגלל מחלה כגון צהבת או פגות זה הכי בסדר שיש

זה חוסר כבוד מטורף לנשים ולכל המושג ש מה היא לידה 

לגמרי. ושהם יקבלו מקום נחשק במחלקת אפס הפרדהחצילוש
על חשבון יולדת שצריכה להניק ויגידו לה שאין לה מקום.
אמאלה. איזה הליכה נוראיתשקיעות אדומות
במקרה כזה של פונדקאותהרקולסית

אין בעיה שהאבות ישבו על כסא ליד התינוק כל הלילה. ואם יש שניים אז בכלל שיעשו משמרות.

זה לא משתווה לשחרור יולדת כשהתינוק שלה מאושפז.

שלא נדבר על נושא ההנקה שלא רלוונטי לאבות 

לגמרי, זה לא שהם צריכים התאוששותרקלתשוהנ
כמו כל מלווה של חולה שישן על הכורסאות האלה. למה הם צריכים חדר אשפוז?
מסכימה איתך. בשני המקרים זה לא הגיוניהמקורית

אבל העניין הוא - שגבר במחלקה שמיועדת לנשים.. זה כבר בעיניי ממש בעייתי 

בטח אם הוא בריא 

אני לא הייתי מוכנה לחלוק חדר עם גבר בשום פנים ואופן. בטח לא אחרי לידה

גם אם הוא יהיה דראג קווין

 

נכון. אבל ברגע שמרחיבים את זה לגברים צריך לשנותמיקי מאוס

הרי למה היה ברור שהאם החדשה היא המאושפזת והאבא מלווה?

כי זה טבעי למרקם הקיים.

ברגע שהם מאשפזים גברים הם צריכים למצוא פתרון מחוץ לקופסה שלא מאשפז גבר בריא ונרגש עם יולדת באותו חדר...

אז הנוהל הזה הוא הבעיהאני10
הזוי לתפוס מקום במחלקה עמוסה בשביל מישהו שאין לו צורך רפואי בזה. לא משנה אם מדובר באמא או אבא
נכון 👍קופצת רגע
נכון, זה מה שמקובלYaelL
לא רק פונדקאית אלא כל אשה שעברה לידה אבל אין לה תינוק, גם במצב של לידה שקטה. שלא יצטרכו להיות מוקפות בנשים עם תינוקות.
וואי רציתי לכתוב את זההשקט הזה
שבאמת בשניה הראשונה זה מכעיס ןמקומם וטרלול פרוגרסיבי אבל בתכלס ממה שאני מכירה זה הנוהל גם בלידת פונדקאות של זוג רגיל. פשוט העתיקו את הנוהל לזוגות גאים כי עכשיו יש להם אופציה של פונדקאות בארץ.


גם בזוג רגיל אפשר לחשוב על הצורך והאם אפשר למצוא פתרון אחר אבל שם לפחות האשה מאושפזת וזה טיפה יותר נעים מאשר גבר שמאושפז איתך🤦‍♀️

אבל בעיניי זה כל מהות ההבדלממשיכה לחלום

אשפוז של אישה שלא ילדה וקיבלה ילד בפונדקאות במחלקת יולדות לא דומה בעייני בכלל לאשפוז של גבר.


האשפוז של גבר זה כרגע מה שמפריע לי,


הדיון על מהות הפונדקאות לזוג גאה הוא אחר בכלל.

ההבנה של מהי לידה עבור אישה ומה המרחב שצריך להקיף אותה זה דבר נפרד, וממש מתסכל אותי לראות את חוסר ההבנה הזאת. 

אבל זאת בדיוק הנקודה.פה לקצת

לא מפריע לי שמאשפזים סתם, מפריע לי שנהיה לגיטימי לאשפז *גבר* במחלקת יולדות.

מצידי שגם הסבתות יתאשפזו כדי לקבל הדרכה לטיפול בנכדים, אבל העיקר שהמרחב ישאר נשי.

מסכימה איתכן שגבר במחלקת יולדות זה הזויהשקט הזה
ומופרך


אבל כל הדברים שנאמרו פה על מה זה אישה אחרי לידה ומה הצורך שלה וכו נכונים בעיני גם לאישה שלא עברה לידה. ברור שיש הבדל מעצם זה שהיא אישה אבל בסוף גם היא אדם בריא שמתאשפז ללא צורך אמיתי, ולכן יש צורך למצוא פתרון אחר בשני המצבים.

איכס סורי אבל אין לי מילה אחרתפיצישלי
הזוי ומכעיסמתואמת

אבל גם מצחיק -

אני, כיולדת אמיתית, רק רוצה כבר לברוח מבית החולים, להרגיש כמה שפחות חולה ונזקקת לחסדיהם של אנשים זרים.

אז מי האדם השפוי שיכניס את ראש הבריא מלכתחילה למיטה חולה??

אה, שכחתי. לא מדובר פה באנשים שפויים...


אוף, לא ייאמן לאן העולם עוד יכול להידרדר

ויופי, נוסף לי עוד פחד מהלידה הבאה לכשתהיה... תגידו לי בבקשה שאין סיכי שבשערי צדק הטרלול הזה ייכנס!...

לגבי גם מה שאני חשבתי, מה יקרה אם בלידה הבאהפה לקצת

זה יכנס גם לבית רפואה שבו אני יולדת.

אני מקווה שזה יתחיל ויגמר שם ושנשים יביעו את דעתן במעשים ולא יילכו ללדת שם כדי שהשגעון הזה יחלוף

כשיש טרלול הוא נכנס לכל מקוםאם מאושרת
לאחרונה נתקלתי במקרה הזוי שבית חולים דתי נכנע לארגונים המטורללים.


אין יכולת לגוף בודד לשרוד בית משפט ודעה שולטת.


ואולי זה לטובה כי כשגם אנחנו נפגעים  זה מזכיר לנו שיש לנו אינטרס למדינת הלכה ולא רק להצליח לשרוד את חיינו הפרטיים.

הנה מה שדנה ורון אומרת על זהמאוהבת בילדי

הזיה. אולי שיפתחו להם מחלקת יולדים... 😬🙄סתם אחת
אני בעד מחלקת יולדיםיעל מהדרום
אני בעד שילדו קודם כל חצילוש
אפשר גם. אי אפשר לקחת רק את החלק הקל😅יעל מהדרום
הפונדקאית במחלקת נשים והגברים במחלקת יולדותרקלתשוהנ
זה פשוט לא יאומן


בבלינסון הגבר יכול להישאר בלילה עם אשתו במחלקה?פה לקצת
אגב בעייני זה ממש לא אותו דברממשיכה לחלום

לי מאוד חשוב שתהיה לבעלי אפשרות להישאר איתי ובשמחה שגם חברתי לחדר תישאר עם בעלה

אבל ממש לא הייתי מוכנה שיהיה מאושפז בחדר שלי גבר אחר

כן. השאלה אם זה מותר שם בכלליעל מהדרום
לק"י


כי אם לא, אבל לאשפז גברים עם נשים מותר, זה עוד יותר מקומם.

בדיוק. לזה התכוונתי כששאלתי.פה לקצת

להבין אם את זה מאפשרים לפני שמאפשרים לגבר להיות *מאושפז*

 

בבית רפואה שאני ילדתי בשעה 10 גברים יוצאים מהמחלקה

יודעת על מישהי שהייתה בחדר לבד ובעלה נשאר איתהשקיעות אדומות

כל הלילה.

לא יודעת מה היה לשאר החדרים.

ברור שזה לא אותו דבר, בעל מלווה גם אם הוא נשאר בלימק"ר

הוא לא מאושפז

הוא מלווה על כל המשתמע מכך

לא רשאי להשתמש בשירותים של החדר

לא במקלחת

צריך לדעת את מקומו ולא להרעיש, להסתובב מדי וכו


לא ככה גבר שיאשפזו אותו בחדר וירגיש שם מלך העולם

ולמשללמה לא123

לסביות היה מפריע לך שיתאשפזו גם אם אף אחת מהן לא ילדה?

אני חושבת שלכל הסיפור הזה יש כמה צדדים בעייתייםיעל מהדרום
לק"י


חוץ מזה שמדובר בגברים, הם גם תופסים מקום של יולדות, ודוחפים לנו בכח את האג'נדות שלהם (ברור שזו לא תמימות) ועוד דברים שנכתבו פה בשרשור.


במקרה שזה נשים שלא ילדו לפחות מדובר בנשים. שאר הדברים מעצבנים אותו הדבר.

בד"כ אחת מהשתיים יולדת, נדיר שהן לוקחות פנדקאותמק"ר

היה מפריע לי מוסרית

פחות פיזית

לפחות באפס הפרדה כן זה אפשריאני10
לא יודעת לגבי ביות
זה מתוך זהבתוך בני ישראל

שכל *אם* שנולד לה ילד בפונדקאות יכולה להתאשפז במחלקת יולדות...

ההרחבה לגברים היא מתוך מחשבה עליהם ולא מתוך מחשבה על הסביבה. 

ההבדל הוא שהיא אישה, וזה לא מתנגש על היולדותחצילוש
נכון. לכן אמרתי, עליהם ולא על הסביבהבתוך בני ישראל
פשוט ממש, יותר משנדמהדפני11

הכסף הגדול של בתי החולים מגיע מיולדות..

זאת הסיבה שבתי החולים עושים הרבה הטבות וקריצות להריוניות כדי שילדו אצלם.


ברגע שאנחנו נצביע ברגליים ונפסיק ללדת שם, הם יהיו חייבים לחשב מסלול מחדש..

יולדות זה החמצן הכלכלי של בית החולים

לגמריעוד מעט פסח

ואפילו מי שלא תכננה בכלל ללדת שם, יכולה להרים טלפון, לשאול- 'זה נכון מה שפרסמו', ולהגיד- 'אה, אז אני אחפש בי''ח אחר'.

שיקבלו מאה שיחות כאלה, אולי זה ישפיע.

מאחר ובלינסון כנראה הולך להפסיד הרבה כסף מהענייןמהלכת בדרכה

כי בארץ אין כמעט פונדקאות לזוגות חד מיניים ולעומת זה נשים דתיות כנראה תדרנה את רגליהן משם מהר מאד יגמר המשיגעס הזה

אני מאוד מאוד מקווה שזה באמת מה שיקרהפה לקצת
שנשים יצביעו ברגליים ולא יילכו ללדת שם
את כל כך צודקתמקקה

הלואי שכמו שידעו לעשות חרם על אנגל יעשו גם פה

הייתי היום בדרום ת"אדור רביעי

הכל מלא דגלים של להטבים

חניתי ליד חנות שמוכרת להם ביגוד מיוחד

מנסים להחדיר את זה לחברה בתור נורמה


רק משיח יציל אותנו

רק רוצהסליל

להגיד באופן כללי לגבי הדיון כאן, וגם הדיון הקודם שהיה נגד להט"ב.


אני חושבת שזה שגבר יתאשפז במחלקת יולדות זה לא תקין.

אני חושבת שבשנים האחרונות יש עיוות מאוד גדול של ערכים, ואני בהחלט מתנגדת לזה.

*אבל*, קצת צורם לי שלצד טיעונים ענייניים וטובים, מגיע גם זלזול וצחוק.


בעיניי אפשר (וכדאי) להתנגד גם בלי לזלזל, וניסיון להקטין את הצד השני, לא מחזק אותנו או את העמדה שלנו יותר. לפעמים דווקא להיפך...

מסכימה גם לי זה צרםoo
מלכים א יח' כזאם מאושרת

וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְכִי דֶרֶךְ לוֹ אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ.


כשיש בעולם טרלול, עלינו להילחם נגדו במלוא העוז.

ליצנות דע"ז מסייעת לנו להישמר ולשמור על שפיותנו. ולכן היא לא רק מותרת אלא גם מצוה!


***כמובן שאני נגד זלזול או פגיעה במישהו פרטי אלא על התופעה****

ממש ככה..קורדיליה

יש דברים שמגיעים לרמה כל כך גבוהה של אבסורד

שכבר אין מה לנסות לענות עליהם בטיעונים רציונאליים...

מה גם שברור שהמקור לזה הוא לא ענייני, אלא נסיון לכפות ולהכניס אג'נדות בכל מקום...

אם הצורך היה באמת ענייני נטו - טובת התינוק, או הדרכות כלשהן וכו..

היו מוצאים בקלות פתרונות אחרים שהיו אפילו יותר הגיוניים לגברים עצמם!!

 

מסכימה. במיוחד כשזה תופעה שהיא כל כך בטאבורקלתשוהנ
לגמריפרח חדש
כ''כ נכוןאחתפלוס

לעשות מזה ליצנות זה פשוט להבהיר מה זה.

כי כל הסיפור הזה זה ליצנות אחת גדולה.וזה פשוט לתת את האמת כפי שהיא

רבי נחמן מברסלב אומר שעד עכשיו הטומאה ניסתה להלחם באמצעות הפילוסופיות ועכשיו בדורות האחרונים יכבשו את העולם-ינסו להרוס את העולם באמצעות ליצנות.

 

מה לעשותלפניו ברננה!

שנוצרים עיוותים כל כך הזויים

שחייבים לעמוד בקול ולומר שהמלך הוא עירום.


מחילה, אבל הרעיון של גבר מאושפז במחלקת יולדות - הוא מצחיק!


לאדם פרטי אתייחס ומתייחסת בכבוד גם אם לא מסכימה עם הדעות שלו. אבל על התופעה התופעה אשתמש בכל הכלים שיש לי כדי למחות נגדה, וזה כולל הומור. כי זה באמת מצחיק.

מסכימהחצילוש
ממש, מרגיש לי שזה או לבכות או לצחוקממשיכה לחלום

מרוב שזה הזוי

בעיניי משהו מאוד עמוק התערער אם אפשר להעלות הצעה כזאת ושעוד יקבלו אותה והיא תחשב נורמלית..

אבל זה באמת רעיון טיפשי ומגוחךפה לקצת
אף אחד לא צוחק על אדם ספציפי אלא על הרעיון המשוגע והלא שפוי הזה.
זה כל כך עצוב! ואי כואב לי בלב באמתלא מחוברת

יש ככ הרבה מצבים שצריך לדאוג להם לפני.

איך דבר כזה עבר אני לא מבינה! 

ההשכבות ערב גומרות אותיייטוט

2 ילדים מתוקים גילאי 4 ו2, הולכים לישון באותה שעה בחדר משותף.

בשבוע האחרון הם לא מפסיקים לדבר אחד עם השני.

לא משנה אם אני שם או לא, עם פודקאסט או בלי פודקאסט.

עכשיו השארתי אותם לבד ועושים תחרות צעקות אחד עם השני. הלכו לישון מאוחר אתמול, אז הם עייפים, אבל הם מתדלקים אחד את השני. כבר שעה ורבע במיטה והם לא מראים כיוון לישון. מרעישים וחוגגים.

יש עצות?

להפרידאפרסקה

או בזמנים או בחדרים.

שאחד ילך לישון רבע שעה לפני השני, בתקווה שירדם ואז השני נכנס לישון.

או לחלופין, שניהם הולכים לישון באותה שעה אבל בחדרים נפרדים, ואז כששניהם ישנים עמוק מעבירים אחד למיטה האמיתית שלו.

ורק רוצה להגיד שזה שלב קשהה מאוד הגילאים האלה ואני מצדיעה לך 🫡

תודה, להפעם עבדטוט

אני צריכה לחשוב איך אפשר להפריד בשעות, אף אחד מהם לא ירצה להיות הראשון, וללכת לישון לבד הם לא יתנו. וגם לא להשאר לבד בסלון

ממש רוצה להשאיר את ההרגל לישון במיטה שלהם, היום לקחתי את הגדול למיטה שלנו, הוא נלחץ ממש שלא יצליח להרדם, היה היסטרי, בכה ובכה אפילו שאמרתי לו שהוא לא צריך להרדם, רק לשכב בשקט ולעצום עיניים.

אשמח לשמוע איך זה עובד ברמה הפרקטית

אם את לבד איתםאפרסקה

זה באמת מאוד קשה אם הם לא משתפים פעולה.. אם בעלך גם בבית בזמן ההשכבות אפשר להתפצל, אחד נשאר בסלון והשני מרדים, בעלי נגיד אוהב לשבת איתם בחדר עד שנרדמים כי אז הוא יכול פשוט להיות בפלאפון בשקט שלו.

אם את לבד אז תלוי ביכולת שלהם לישון לבד, אפשרי לשים אחד לישון ובינתיים להיות עם השני בסלון או שזה צרחות ובכי?

ובאמת כמו שאמרתי קודם לא בטוח יש פתרון קסם אלה גילאים קשים 😅

יואו מזדהה ומקווה לעצות😐איזמרגד1

יש לי בדיוק אותם גילאים, 4.5 ו2, וכרגע אנחנו פשוט מפרידים אותם בהרדמות, וההרדמות שלהם לוקחות נצח ושניהם צריכים שיהיו זמינים אליהם אז זה תופס אותי ואת בעלי לשעה לפחות בערב וזה סיוט לא נורמלי

סורי שפרקתי על השרשור שלך כבר אין לי מושג מה לעשות🫤

השכבות זה לפעמים מחרפן...... ליבי איתךיעל מהדרום

גם אצלנו זה ככה^כיסופים^

אבל אני דווקא אוהבת את זה, חושבת שזה חלק משמעותי מהגיבוש שלהם חוויות הילדות

יש קוים ברורים כמו לא יוצאים מהחדר ובלי צעקות ומכות

ואני מתעסקת בבית ונהנתי לשמוע אותם מדברים ושרים♥️

אם זה כבר מוגזם אז אני אומרת לגדולה לעשות איתו (שוב 😉) קריאת שמע ואז בד"כ הם מתעייפים

כשאת איתם - מה את עושה?מתואמת

ניסית לספר להם סיפורים בעצמך (בלי ספר, מהראש) ולשיר להם שירים בקולך שלך?

אצלנו זה אחד הדברים היחידים שעובד (רק לחלק מהילדים).

באופן כללי, מזדהה איתך מאוד❤️ (אנחנו בדיוק בעיצומה של מלאכת יצירת "כלוב" לבת השנתיים שלנו, אחרי שהבנו שזה הדבר היחיד שישאיר אותה במיטה וכך יגרום לה להירדם בסוף🙈)

כל עוד הם לא יוצאים מהמיטה, בעיניי מדהיםשושנושי

אני גם עם ילדים בגילאים האלה, וממש אוהבת את הדו שיח הזה שקיים רק בערב (ולמה רק אז?)

יש ימים שגם אני מאותגרת, מה שעושה בימים כאלה זה לשבת איתם בחדר, לשיר שירים, מנגינות מרגיעות, לפתוח מיטה ולנמנם איתם..

תנסי למצוא דרכים להנות מהזמן הזה.

ממש מקווה שתמצאי את הדרך.

אגב - אלופה שאת מצליחה לגרום להם להישאר במיטה ולא לצאת, אצלי יש ימים שהם יוצאים מהמיטה כאילו בוקר, 1-0 לך

מפריע לך להיות איתם בהשכבה?והרי החדשה

אם לא - אולי תספרי להם סיפורים עד שנרדמים?

אצלנו בגילאים האלה עשיתי איתם תורות, כל ילד בוחר סיפור, הגדול היה נרדם בשניה אחרי הסיפור שלו והקטן היה מקשקש שעות אבל בנחת.

משהו בלשמוע סיפור מכניס אותם לקצב של שינה.

עכשיו אגב אני לא מספרת אלא הם שומעים סיפור מהפלאפון. כל יום אחד מהם בוחר ראשון והשני אחריו.

(יש לי את אותו הפרש כמו שלך)

שניהם נטרקים ישר אחרי הסיפורים...

פעם ההשכבות אצלי היו שעתיים שלוש

היום חצי שעה זה המוגזם.

אולי מוקדם להם מדי להכנס למיטה ב19?רינת 24

הקטן עוד ישן צהריים?

וואי מזדהה ממשקל"ת

ועוד אצלנו זה 3 , תכניסי עוד ילדה בת 3 באמצע..😤

למדנו להתחיל הרדמות לא לפני 19:30 כי בן השנתיים ישן שנצ בגן ולא מראה סימני עייפות קודם. בנוסף, הם מאד נהנים לא רק לדבר אלא פיזית להשתולל ולקפוץ בין המיטות, אז הם יודעים שיש שלב קדם שינה בו אנח מרשה להתפרק ולקפוץ על המיטות ואחכ הולכים לישון. שמה מוזיקת הרגעה ברקע ואז בדרכ נרדמים מהר, לפחות הגדולים.

אני משכיבה יחד שתי בנות בגילאים הללושמיכת פוךאחרונה

קוראת איתן ק''ש ושמה להם סיפור (של שרה קיסנר ולאה פריד).

זה מונע מהן לדבר ביניהם והן נרדמות יחסית מהר ב''ה...

אולי יש פה מישהי שהתנסו ביעוץ פיננסי?אונמר

אני רוצה לעבור איזשהו תהליך,

שנבין איך להתנהל נכון עם הכסף.

גם להשקיע וגם לא לבזבז.

אנחנו במצב סבבה אבל לא משקיעים וחבל לי.

דיברתי עם מישהו בשם 'אושר פיננסים

נתנו לי הצעה של ליווי של 4 חודשים מלא כולל הכל, בעלות של 8900.

הגיוני?

אולי מישהי התנסתה בליווי של פעמונים או מקימי יודעת להגיד לי מה הם מציעים?

כן חשוב לי שיהיה רציני ומומחה.

ממש תודה ♥️

לא מכירהאמאשוני

אבל על פניו נשמע לי ממש מוגזם.

כל הידע קיים, זה בסדר לרצות ליווי, אבל המחיר נשמע לי ממש מופקע.

ולא יודעת למה צריך 4 חודשים לתוכנית.

אם זה המחירים אז אפיק השקעה טוב זה ללמד קורס כזה 😄

תאמת שחשבתי על זה חחאונמר

שאם אתם באים ללמד אותי לא ליפול בפח של אנשי מכירות ולנהל את הכסף שלי,

קצת מוגזם לבקש ממני כל כך הרבה עם הסבר של 'רנחנו גם ככה הסדר לך את האיזון הכלכלי פלוס ככה שזה ישמע בפנים ההוצאה הזו'

הלווו בדיוק מאנשים כאלה אתם אמורים להזהיר אותי חח

לנו הציעו בזום ב700₪ לפני מע''מסוף טוב

בינתיים לא המשכנו עם זה

מענין. מה כוללת ההצעה? ומי זה?אונמר

אפשר באישי כמובן...

אפשר ללמוד על השקעות דרך יוטיובנעמי28

אבל ענייני כסף הרבה פעמים מגיעים עם מטען נפשי ולכן דוחים אותם.

אם את מרגישה שרק לווי יעזור לכם, לטווח הארוך זה משתלם (אולי תעשי השוואת מחירים בין ליווים שונים)

אם את מרגישה שרק הידע חסר לך, הכל קיים ובחינם.

אני מתבלבלת ברשתאונמר

אין לי מטען רגשי מוגזם דווקא, ואני ברוגע על זה.

נטו רוצים לדעת שאנחנו עושים נכון

וברשת יש כל כך הרבה שעות....

מקימי ופעמונים זה שונהאן#שרלי

במקימי כל המלווים עובדים בזה, כולם בעלי מומחיות בתחום. ופוגשים כל שבוע עשרות משפחות

בפעמונים המלווים הם מתנדבים שכל אחד מלווה משפחות בודדות.

בכללי ממליצה על מקימי

אבדוק עם מקימי באמתאונמר

יודעת בערך להגיד לי מה הם מציעים? איזה סוג של עזרה?

לא ניסיתישלומית.

אבל מכירה מישהו בשם שחר וולף ששמעתי שהוא תותח, לא יודעת כמה לוקח.

והמחיר נשמע ממש מוגזם

תודה 🩷אונמר

לא מכירה אותםפרח פורח

ממליצה על הדס +972 54-771-2858

גרה בעלי מקבלת גם בזום, לוקחת סכום משמעותית פחות. מקצועית מאד.

גם אם לא יסתדר איתה תעשו סקר שוק ותדייקו מה אתם מחפשים.

אם חסר בעיקר ידע - הכל קיים בגוגל.

חסר אומץ לעשות פעולות אז יכול להיות שמספר פגישות בודדות יספיקו.

תלוי בכם.

תודה 🩷אונמר

אני רקמדברה כעדן.

אם יש לכם כסף מהמילואים, זה קביל לקבל על יעוץ כלכלי... ויש לי המלצה בפרטי בשמחה...

אשמח להמלצה בפרטי..אונמר

עשינו ליווי אצל ברקשאלה גנים

ברק השקעות

מכירה?

עלה סכום דומה אבל זה היה שני מסלולי ייעוץ, גם כלכלי וגם פיננסי

אז לדעתי רק כלכלי אמור לעלות פחות...

הם חֵברה ממש רצינית ומוּכרת

בהצלחה!!

מחזקת אתכם לעשות את זה

עשינו את זה אחרי הרבה שנות נישואין והצטערתי על כל שנה שפספסנו...

לא מכירה, לא יודעת גם מה ההבדל בין כלכלי לפיננסיאונמר

חח

מה זה אומר שני מסלולים? שאת בוחרת אחד מהם? או שעושה את שניהם?

ואיך הם עזרו לכם? מה התהליך בערך מכיל?

תודה 🩷

אפשר לבחור אחד מהם או שניהםשאלה גנים

אחד קשור יותר למה שאת אמרת, התנהלות כלכלית נכונה

השני קשור לפנסיה (כתבתי בטעות פיננסי חחח התכוונתי פנסיוני)

תכלס לא עזר לנו הכלכלי כי בעבר כבר עשינו ליווי אז הם גילו שאנחנו עושים הכל כבר כמו שצריך... זה היה סתם מיותר שלקחנו את הליווי הזה (חשבתי שיהיה להם מה לחדש לנו)

בפועל התהליך שעשינו כבר כלל פגישה לפני, תוך כדי ולסיום התהליך. עם הכוונה שמתאימה להכנסות וההוצאות שלנו.

פשוט להתנהל נכון עם פקמים וזה...

תהליך מאוד דורש ומאתגר (עד היום) אבל חשוב מאוד מאוד

יעוץ פנסיוני זה משהו אחרמדברה כעדן.

זה לא מה שהפותחת שאלה

תודה לכולם ממש 🩷אונמר

אנסה לבדוק עם מקימי גם.

פעמונים אני מבינה שזה מתנדבים אז פחות יתאים לי.

באינטרנט לא מספיק הצלחתי להתמצא במה לחפש ואיפה ואיך. יש כל כך הרבה דעות.

כן מבינה שזה כסף לפח לשלם כל כך הרבה, ושאין שם איזה מכרה ידע סמוי ששמור רק להם.

הענין הוא שאני לא מחפשת מישהי שתתן לי רשימה של הוצאות הכנסות ואיך לסדר.

אני כן מחפשת משהו מעבר לזה, שיתנו לי מעקב יותר צמוד וחוות דעת יותר אישית. מישהו מקצועי שיעבור איתנו ויגיד אם תקין או לא ומה כן כדאי לעשות עם הכסף שנשאר בצד, וכמה הגיוני שנשים בצד כל חודש ביחס להכנסות הוצאות שלנו.

מרגישה שלבד אנחנו או נוציא קצת מידי וחבל או נוציא הרבה מידי ונצטמצם.

אם יש למישהי עוד איך לעזור אשמח 🩷

אני מלווה בפעמוניםאנונימית בהו"ל

ואני לא חושבת שיש אדם בעולם שיכול להגיד לכם אם אתם מוציאים מעט מדי או יותר מדי.

זה ממש שיקולים ספציפיים שלכם.

אני אקח כדוגמא את הנושא של תרומות- ראיתי משפחות שאמרו שהם בכזו מצוקה, אז כרגע לא תורמים כלום, ומשפחות שאמרו שרק בזכות הצדקה מגיע להן השפע ולמרות הקשיים הכלכליים תרמו מעל למעשר.

מי צודק???

שניהם.

איש מקצוע כן יכול להגיד האם כמות הכסף לחסכון תואמת את המטרות שלשמן החסכון מיועד (אם זה לפנסיה שלכם, לקניית בית, לחתונות של הילדים...). הוא כן יכול להעריך כמה כסף תצטרכו לפי הנתונים שלכם ומה שאתם רוצים לעשות בו.

אבל להגיד לך האם לקנות פחות בגדים ו/או להרשות לעצמך לצאת לעוד פעם בחודש בית קפה???

זה רק אתם יכולים להחליט.

זה בטוחאונמר

אבל יש ממוצע הגיוני

זוג עם שני ילדים שמכניסים 50,000 והכל יוצא על קניות הבילויים כנראה איש מקצוע יגיד להם שחבל כי זה הרבה הרבה מעל הממוצע.

לא שזה מצבנו חלילה חחח רק נותנת דוגמא...

הבאת מקרה קיצוןאנונימית בהו"ל

אבל אפילו זה, אני יכולה לראות מצבים שזה די סבבה. לא חושבת שתפקידו של איש מקצוע להגיד להם מה לעשות, מקסימום לשקף כמה הוצאות עתידיות צפויות להיות בהמשך, ולפי זה יעשו את הבחירה שלהם.

הכלל היחיד החד משמעי הוא לא להוציא יותר ממה שאתה מכניס.

אם אתם עומדים במקום די הגיוני סה''כ (וטווח ה'הגיוני' הוא רחב מ-א-ו-ד, יעידו השרשורים הכלכליים פה בפורום), הדבר המרכזי שאיש מקצוע יתן לכם זה הערכה כמה כסף תצטרכו לחסוך בחודש כדי להגיע ליעדים הפיננסיים שלכם. אבל באמת שזה אפשרי גם לבד.

אני כן חושבת שהליווי נותן ערך מוסף של מחויבות לתהליך. וזה דבר שבעיניי הרבה פעמים שווה לשלם עליו.

אבל לצפות שמישהו יכנס לך להכנסות/הוצאות כשסה''כ התזרים שלך סבבה... נשמע לי מוזר.

הגעתי לרצון הזה דרך זה שהליווי שהציעו לי כולל אתאונמר

זה. שבמקום שאני צריכה לשבת על התזרים, למשך 4 חודשים זה בידיים שלהם והם עובדים עליו ודברים איתי.

נשמע הזוי?

וואלה לא ידעת. אולי.

את מתכוונתאנונימית בהו"ל

שהם עוברים במקומך על התדפיסים של האשראי? ואז אומרים לך מה הממוצע שלך בכל סעיף? זה נשמע הגיוני.

אבל שהם יגידו לך שאת מוציאה יותר מדי על בגדים ופחות מדי על אוכל?

זה לא הגיוני בעיניי. בסוף כל אדם הוא כל כך שונה, שאיך הם יכולים לדעת??? יש אחת שממש חשוב לה לקנות לכל ילד בגדים חדשים משלו, אבל הם צמחוניים ולא קונים בשר. איך הם ידעו מה מתאים לכם ומה לא???

בעיניי, יועץ טוב אמור לשקף את המצב. לא לקבל החלטות בשבילכם.

ואם הוא כן יקבל, נשמע לי ממש קשה לעמוד בהחלטות של מישהו אחר, שלא מכיר אתכם לעומק ולא מבין את הצרכים הייחודיים שלכם.

אבל אולי כן אפשר לתת רעיונות ולפתוח את הראש לגבי אזורים שבהם ההוצאות גבוהות יותר.

תכל'ס, אני לא מכירה.

אנחנו עוברים עם המשפחה ביחד, חושבים כמה צריך להוריד, נותנים לבני הזוג לבחור מאיפה להוריד.

ומסיבים את תשומת ליבם לדברים שבד''כ נוטים לשכוח מהם (כמו בלת''מים של תיקוני רכב או החלפת מכשירי חשמל).

כן התכוונתי שעובר על ההגדרותאונמר

לא שיגידו לי שקניתי מידי הרבה בגדים .

בשביל זה את יכולה להוריד רייזאפהמקורית

ולא צריך לשלם על ליווי

אם כבר ליווי אז בשביל השקעות וכד

וגם - יש חברות אשראי שמציגות את הפילוח לבד באתר

גם אני ממליצה בחום על רייזאפכל היופיאחרונה

איתם כבר כמה שנים ושווה כל שקל

והרבה הרבה הרבה יותר זול ממה שאת שוקלת...

אני דווקא עוקבת אחרי מישהישיפור

שעוזרת לאנשים להגיע למצב הזה של הוצאות יותר קטנות מהכנסות. ממה שהיא כותבת נשמע שהיא עוזרת להם לתכנן תקציב של הוצאות בכל תחום כולל חסכונות ובלתמים, ואם צריך אז לחשוב איתם איפה אפשר להוריד הוצאות או להעלות הכנסות.

קוראים לה בתיה סוכי והיא נשמעת מאוד מקצועית ונעימה.

עוד מישהי המליצה לי עליה באמתאונמר

את היית אצלה בליווי? מענין אותי מה היא מציעה.

אולי אנסה ליצור איתה קשר באמת.

לא הייתי, אני רק עוקבת אחריה בסטטוסיםשיפור

רוצה מספר?

ממליצה על צוריאל הורוביץ112233445566

שווה כל שקל!!!!

לגבי השקעות^כיסופים^

את זכאית לייעוץ חינם מהבנק

פחות מומלץ112233445566

יועצים של הבנק הם סוכני מכירות של הבנק ולא יועצים אובייקטיבים

שבוע טוב אשמח לעצות בקשר לעזרה בביתירדנית

2 הגדולים שלי בני 14 ו13

הבכורה אחת כזאת שרואה איפה צריך עזרה ולוקחת על עצמה, אם מחלקים תפקידים לפני שבת תקח את התפקידים שאף אחד לא רוצה, אחרי שכולם יפרשו והיא תראה שאני ממשיכה לעבוד תתן יד, גם אם טני אומרת לה שאני מסתדרת היא ממשיכה.

אחותה ההפך הגמור, שקועה מאוד בעצמה, בטוחה שהיא עושה הכי הרבה, גם את התפקידים שלוקחת על עצמה אחרי תחנונים עושה כלאחר יד (לא מעירה על זה).

מוצאי שבת לדוגמא יש חצי שעה ארבעים דקות שתריך לתת יד, לפנות, לסדר לשטוף כלים ולשטוף סלון מטבח.

הגדולה מתחילה לפנות, אני מבקשת מהשניה לקום לעזור היא ממשיכה לשבת, השניה מסיימת לפנות מתחילה לסדר ולארגן לשטיפה ובסוף גם שטפה והכינה טוסטים לכולם כשהיא בכלל לא אוהבת.

אני באמת מנסה לא להשוות, אבל זה זועק.

היא רואה את כולם עובדים וממשיכה לשבת, במעט שהיא עושה היא גם בטוחה שהצילה את העולם.. אני יודעת שהיא מרגישה ככה וזה באמת קשה לה אבל אני לא מצליחה להישאר שלוות נפש מול זה.

זה משפיע עליי שלא רוצה לפנק אותה, ומצד שני רוצה לפנק את הגדולה. וגם דואגת שהיא גדלה להיות אנוכית ואגואיסטית.

אני מאוד לא רוצה ליצור את ההפרדה הזאת ביניהן ולתת לכל אחת לעשות מה שהיא רוצה ויכולה, ומצד שני היא חיה בבית זה לא יכול להיות שלא תתן יד.

וזה לא שיש מיליון עבודות, אין לי כבר תינוקות ואני די משתלטת על כל העבודה שיש ובכל זאת מצד החינוך חושבת שכולם צריכים לעזור..

גם לגדולה אני דואגת שהיא מרגישה אחריות יותר מדי לעשות את כל העבודות שהשאר לא עושים ולוקחת על עצמה יותר מדי.

ממש מזדהה,בדיוק מה שקורה אצליעל הנס

כבר מגיל קטן ממש היו הבדלים וככל שהן גדלו זה בולט ממש.

קודם כל זה דינמיקה בינהן,

אני כן רואה שהגדולה לא בשטח ולא משנה מה הסיבה הקטנה כן יודעת לתת יד.

אבל אני צריכה לפרט לה ממש ברחל ביתך הקטנה,הגדולה מבינה בלי לדבר בלי להסביר לשנייה לוקח יותר זמן לקלוט,

עוד משהו שיש קלחת של בלאגן,הרבה לחץ אוסף של מסימות מוזיקה,היא מאבדת את עצמה,פשוטו כמשמעו,לא מוצאת ידיים ורגליים.

לקחתי אותה לשיחה והסברתי לה,

ןשאלתי איזה דברים היא יכולה לקחת על עצמה כל שבוע והיא אחראית עליהם בלי שאני אצטרך לבקש וגם אמרתי לה שאם לא יתאים אפשר להחליף את תחומי האחריות.

בפועל היא כן אחראית על תחום מסוים שעוזר לי ממש,ולפעמים היא מתנדבת לעזור בעוד דברים ומרגישה על גג העולם.

אבל אני לא מצפה ממנה ומעריכה את מה שהיא כן עושה.

לא יודעת עם זה יעזור,אבל גם אני ואחעתי היינו ככה היא לא נתנה יד לכלום עד שהתחתנתי.

וגם אחר כך זה לא התקרב למה שאני עשיתי.

לגבי הגדולה את גם צודקת,אני הרגשתי גם ככה,לגבי עצמי וההוגים גם בנוסף באו עוד בדרישה של תעזרי עוד ....וכשהתחתנתי זה ממש פגע לי בתפעול של הבית שלי,לא היה לי טיפת חשק לנקות ולסדר כלום,הייתי שוטפת לפעמים פעם בחודש....אבל זה גם עבר בסוף.

ויש דברים שעד היום אני לא מוכנה לעשות בכלל בבית שלי ויש מצב שכן הייתי עושה אם לא היה לי את המחויבות הזו בתור בחורה.

אבל לבת שלי אני כל הזמן אומרת לה שזה לא אחריותה העזרה שלה רק אם היא רוצה ומתחשק לה ואם לא מתאים לה שתחרר אנחנו אחראים על הבית ולא היא.

אז אני מקווה שהיא מרגישה תורמת ולא רק חייבת לעזור....

וואי בול כמו שתיארתירדנית

כשיש לחץ ועומס היא בורחת, ואני יכולה להבין אותה. אבל בסופו של דבר החיים לחוצים ועמוס, לא כדאי להתרגל במגרש הביתי? אולי זה יעזור לה קצת לפתח חוסן ולא להיבהל מכמה משימות שנופלות בו זמנית.

רעיון טוב השיחה, מרגישה שזה כמו פיל שיושב בחדר ואני כל פעם מנסה להתעלם ממנו ובסוף מתעצבנת מחדש

קראתי בכללי בעוד תגובותעל הנס

לא רציתי להקיש יותר מידי מהמקרה שלי למקרה שלך.

אבל לפי דעתי תבדקי אם יש רקע של רגישות יתר.

אצלי זה בהחלט חלק משמעותי מהעסקת חבילה שלה.

מוזיקה,לחץ אין ספור מטלות גורם לה לרצות להכנס לחדר חשוך/למיטה ולרצות להעלם.

בימי שישי או כשאין לחץ יותר קל לה לעזור.

איך היא תתמודד במשך החיים? אני לא דואגת,היא תתמודד,היא תהיה מספיק גדולה לקחת אחריות,

לא מעוניינת שהבת שלי תרגיש כלפי רגשות שליליים כי כרגע אני רק כועסת,דורשת,ולא מכילה.

מכירה את מה שאת מתארת באופן אישימתואמת

משני כיוונים (כאחות וכאמא).

המסקנה (אולי הכואבת) שלי שזה פשוט אופי. וחוזקות ויכולות. לכל אדם יש את האופי שלו ואת היכולות שלו, ואי אפשר לצפות את אותו דבר משני אנשים שונים, גם אם הם אחים.

[הדוגמה הטובה ביותר לכך היא מהפרשה שלנו, מיעקב ועשיו, שאומנם גדלו באותו בית ואפילו יחד באותו רחם, אבל היו שונים כל כך, והחינוך שהתאים ליעקב לא התאים לעשיו. הרש"ר הירש מרחיב על זה הרבה.]

התפקיד שלנו כהורים הוא למצוא את הדרך לליבו של כל ילד בהתאם ליכולותיו ולאופיו, ואם בעזרה בבית עסקינן - למצוא את הדרך המדויקת שבה הוא יכול לעזור, גם אם זה יהיה רק לסדר את השולחן במוצאי שבת אחרי שכולו פנוי ולשים עליו עציץ...

והעבודה הכי קשה, כמו שאמרת, היא לנקות את הלב מהכעס ולאהוב את הילד כפי שהוא ומתוך מה שהוא.

זו אחת מעבודות חיי הקשות, ומניחה שגם לאמי זה היה כך...

❤️❤️❤️

הלוואי, אני באמת עוד לא במקום לפרגן להירדנית

על כל פעולה קטנה שהיא עושה ומרגיש לי שהיא תרגיש שזה לא אמיתי

זו עבודה ממש קשה...❤️מתואמת

לפעמים שווה ללכת לייעוץ/טיפול בשביל זה.

לפרגן על המאמץ לצאת מאיזור הנוחותטארקו

לא על התוצאה שנעשתה..

אהבתישיפור

תסמונת הבכורה והילד השניאמאשוני

זה ממש נפוץ מה שאת מתארת אז הסירי דאגה מליבך,

את שום התנהגות "לא הגיונית" במה שקורה אצלכם בבית.

המודעות חשובה כדי לאזן, אבל אין קשר ללא לפנק בגלל חוסר שיתוף פעולה.

אם זה היה הפוך והשניה הייתה נולדת קודם, אז רוב הסיכויים שההתנהגות הייתה הפוכה.

גם הקרבה לגיל ואותו מין מקצינים את ההתנהגות.

אז מבחינת אהבה שתיהן ראויות לאותה אהבה, כל אחת ועם מה שהיא מתמודדת.

כנראה שלא קל לגדול להיות ילד שני..

בכל אופן, כדי לעדן את ההתנהגויות של שתיהן,

כדאי לעשות חלוקת תפקידים קבועים מראש.

הבת השניה מרגישה שבמעט שהיא עושה היא מצילה את העולם- שיבושם לה.

הבכורה מרגישה צורך לעזור מעבר- לעצור אותה, ולהסביר שאת מסתדרת מצויין גם בלי העזרה הנוספת

(ברור שזה כיף שמישהו נותן לך יד עד הסוף, אבל אסור שהיא תרגיש מחוייבות למשימות כפי שאת רואה או קרוב לכך. זה לא בריא לגדול ילד הורי)

בהצלחה!

יש לשניה קשב?שמעונה

מאוד מאוד מזכיר לי את עצמי... אני הייתי צריכה שיראו אותי ובחוויה שלי העבודה אף פעם לא נגמרה

זו נקודה בהחלט חשובה!מתואמת

מתקשר למה שכתבתי על אופי ויכולות. באמת למי שיש לו קושי ממשי - יכול להיות שיהיה גם קושי בעזרה בבית... כשמבינים את זה זה קצת מקל.

אני חושדת בקשב קלאסי של בנותירדנית

קשיי התארגנות במרחב, מריחת זמן וכו

אבל כל מה שקשור ללימודים היא מעבר למצופה..

זה מה שכואב לי, שבזמנים שאני כן מצליחה לתת לה את האהבה והפרגון אני מרגישה שהיא פורחת, אני רואה אותה מתמלאת לנגד עיניי.

אבל אז יכולה לבקש ממנה משהו קטן ממש והיא עונה איזה תשובה חסרת התחשבות ואני מרגישה כמו בלון שיצא לו האוויר.. וזה כאילו לא משנה כמה אהבה וקבלה נותנים זה אף פעם לא מספיק

מרגישה שיש פה גבול דק בין לראות אותה ולתת לה אהבה בלי סוף, לבין לדרוש ממנה ולצפות ממנה כדי שתלמד להתמודד עם החיים

לצפות ממנה להתמודד בחייםאמאשוני

לא מרגיש כמו בלון שיצא לו האוויר.

אני חושבת שאת צריכה לברר עם עצמך בכנות כמה זה מפעיל אותך כמי שמקבלת ממנה את העזרה, לבין הדאגה לעתיד שלה.

מה עם לעשות תפקידים מוגדרים וקבועים לכל החודש?שימושית

כל ר"ח מעדכנים תפקידים.

וכשהגדולה סיימה עם התקידים שלה אז זהו והיא לא לוקחת על עצמה תפקידים נוספים?

כמובן תפקידים בהתאמה- יש כאלה שאוהבים להיות שר החוץ ויש כאלה שאוהבים למיין ויש כאלה שאוהבים לנקות עם מים והלאה אז לתת תפקידים שדי תואמים אופי

גם מבחינת סגנון העבודה וגם מבחינת הקצב.

הצעתי לה את כל התפקידיפ שקיימיפירדנית

כולל להכין עוגות ועוגיות למרות שהיא עושה בלאגן תוך כדי..

קשה לה להתמיד, היא דוחה ודוחה ולא תמיד זה מתאים לי..

בת אחר. שתי באמת עוזרת פחות בבית אבל אין לה בעיה ללכת לשליחויות או לשמור על אחים של בגינה.

לקפל כביסה? להכניס מכונות?שימושית
עבר עריכה על ידי שימושית בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 8:39

הצעת לה לעשות עם אוזניות ולשמוע שירים קצביים או תוכן מעניין תוך כדי? תחרות נגד השעון?

אבל הכי חשוב בעיניי זה השורה לפני שכתבתי- שהגדולה לא תעשה את התפקידים של אחותה אחרי שהיא גמרה את שלה- גם למען הגדולה וגם למען הקטנה

עדיף להביא עוזרת/מנקה מאשר שהגדולה תעשה אותם.

מוסיפה- מה שאת לא יכולה שהיא תדחה- או שתגידי לה מוגדק ממש עוד X דקות - עד שעה Y זה צריך להיות מבוצע

או שאל תבקשי ממנה מראש

אני חושבת שהנזק מלהיות אמורים לבצע משהו ולא לעשות אותו גדול מהנזק שלא לעשות כלום.

זה ממש חשוב, שהיא מתרגלת שזה בסדר להתחייבירדנית

ולא לבצע.

לגבי הבכורה אני יכולה להגיד לא לעשות אבל היא פשוט נשארת באזור ובודקת מה צריך לעשות ועושה. היא עושה את זה בקלילות ובלי להתרעם או להתלונן.

לא הבנתי, את חושבת שזה טוב להתרגל להתחייב לעשותשימושית

משהו ולא לבצע אותו?

ולגבי הגדולה- את צריכה להיות מאוד ברורה איתה שלא לקחת תפקידים נוספים. את יכולה גם להגדיר מתי כן ומתי לא (נניח במוצ"ש לא אבל בשאר השבוע כן)

במיוחד במיוחד אם את רוצה שהקטנה יותר גם תשתתף ותעזור

התכוונתי שחשוב מה שאמרת ירדנית

שזה לא טוב שהיא מתרגלת ככה, אבל יצא עקום חח

בבית שלי אני הייתי הבת השניההבוקר יעלה

אחותי היתה זאת שתמיד עוזרת ואני ההפך. אמא שלי לא דרשה מאיתנו בכלל אבל אחותי עם תסמונת הבכורה עשתה הכל בלי שיבקשו ואני המצאתי תירוצים..

הייתי מפונקת מאוד ועצלנית.

ואמא שלי כל הזמן השוותה אותנו ומשם למדתי לא להשוות בין ילדי כי זה פגע בי מאוד.(השוותה בעוד דברים )

וכשהתחתנתי היה לי קשה מאוד להתרגל לעשות דברים בבית..

בכל אופן יש כאן שני עניינים.

גם בבית שלי כיום הבכורה עוזרת יותר והשני לא. זו תסמונת כזאת. וזה גם אופי.

אין לי עצה טובה אלא לקבל את הבת השניה עם כל הקושי.

מה שאני עושה ועוזר לי זה טבלת משימות וכל אחת משתבצת למה שרוצה, אבל חייב מספר מסוים של משימות ביום..

משתדלת מאודירדנית

ואין לה משימות לכל יום, למרות שאחת מוציאה את אחים שלה, ואחרת אחראית על הכביסה..

אבל גם לפני שבת שמחלקת משימות היא עושה מעט מאוד ורק לאחר יד כדי לסמן וי..

אצלי אחד הילדים (לא הבכור) הוא החרוץ ולוקח על עצמוכתבתנו

משימות. כמובן גם הבכור עם האחריות השמורה לבכורות, אבל זה יותר בא לידי ביטוי בזמנים של צורך מיוחד, ופחות בשיגרה והזה שמתגייס תמיד ויודע להושיט יד עד שמגיעים למטרה- זה אופי.

אני חושבת שחשוב לשמור על איזשהו איזון. לתת לילדה הרגשה שאת רואה אותה ואת העזרה שלה- תודה שפינית, תודה ששטפת, תודה שהכנת אוכל לילדים. ואיפה שאפשר לעצור אותה כי זה יותר מידי בעיניך- אז להגיד לה בפירוש, את זה את לא צריכה לעשות, עשית המון וזו עזרה גדולה. ואם היא הכינה עכשיו טוסטים לכולם והיא לא אוהבת, אז תכיני לה חביתה או תחתכי לה סלט כדי להכיר לה טובה ולהחזיר לה. וגם לזו שיושבת- לא לוותר, מה שהיא צריכה בעיניך לעשות- להתעקש על זה ולא לתת לה להתחמק. בעיני זה גם באיזשהי צורה 'לראות' את הגדולה, שהיא רואה שגם לאחים יש מחויבויות שלא יעבור בשקט אם הם ידלגו עליהם. וגם לה להגיד תודה על העזרה ושזה היה לך משמעותי (מעריכה שזה מחזק מאוד אצל הילדים את התחושה החיובית, כי ראו שהם עשו, ומבטאים את ההוקרה על זה, זה גם תמריץ לעתיד).

וכן, לגיטימי בעיני לצ'פר על זה, אבל גם זה בחוכמה- לא ברעש, ולא למתוח את החבל מידי. נגיד, פעילות בתשלום שסתם ככה הילדים משלמים על עצמם, לפעמים אני אגיד למתנדב (ולאוזניו בלבד) שאת זה אנחנו נשלם לו על כל העזרה שלו בבית. אם רוצה עוד בגד שסתם ככה לא הייתי קונה כי אין עכשיו צורך, אז אומרת כן, או לדאוג להכין לו (או לכולם) את האוכל שהוא אוהב במיוחד. אבל לא המון מתנות אקסטרה שמרגישים מהן הבדל גדול וכאילו שהוא ילד מועדף (זה משתנה מבית לבית מה נכנס בתחום הזה, אבל נגיד גם את השעון שהוא רוצה, וגם את הקורקינט, וגם את הטלפון, וגם את האוזניות, וגם וגם וגם כשלאחים לא, וזה מעורר קנאה). מקוה שהצלחתי להסביר את זה..

ולנסות לתפוס אצל הבת שפחות נותנת יד במה היא כן טובה ואת זה לחזק. אם היא טובה בלהיות עם האחים הקטנים, לספר להם או לשחק איתם, או לצאת איתם לגינה או מקלחות ועל זה להחמיא לה- אז זו הרבה פעמים עזרה מאוד גדולה באופן אחר. או אם ספציפית היא טובה בקיפול כביסה או קניות (אני לא יודעת גילאים, אז אולי לא רלוונטי) וכד', הרעיון מובן- לרתום את מה שהיא כן עושה בכיף לטובת הבית.

בהצלחה! 🤍

כן צודקת, חושבת שבאמת זו דרך נכונהירדנית

לצ'פר את הגדולה בלי שירגישו.

גם אצלנו ככהעדינה אבל בשטח

והבכורה שגדלה יותר ויותר , מתחילה פחות טפחות להיות בבית (לומדת עם חברות, יוצאת, עובדת) וראו איזה פלא, זו שמתחתיה פתאום נהייתה יד ימיני, ויש תקופות שהיא בהחלט עושה יותר מהגדולה, אני חושדת בה בקשב קל מידי פעם, אבל יותר חושבת שזה קשור למיקום שלה בבית ולמיקום הפיזי,

לגבי הגדולה שלוקחת תפקידים על עצמה, כשהיא בבית לרוב אני כן אצפה ממנה לעזור במה שצריך, לא להחליף אותי , ואני לא מעמיסה עליה חלילה, לעזור, אבל כששתיהן בבית ובעיקר כשאני לא, היא כן תעשה יותר , כי היא יוזמת לוקחת אחריות. אני חושבת שזה שיש לה את הנקודות "בריחה" מהבית , וזה שאני משדרת והיא יודעת שיש תפקידים שהם לגמרי שלי, זה מאפשר לה לגדול ישר. האמת? נתפסתי למשהו שמישהי פה כתבה, שהיתה זו שעוזרת ואחרי החתונה התעייפה, גם אני הייתי ככה, בבית שגדלתי בו הייתי הילדה האחראית ויד הימין של אמא שלי, הייתי עושה נפלאות בבית, ואיך שהץחתנתי נחתי שניה, האמת? לא ממש ידעתי לנהל את הבית, כל הזמן היה בלאגן ,למרות שבבית של ההורים שלי , הייתי זאת שמסדרת, האמת שהארום שלי לא היה תמיד מסודר, אז אולי באופי הייתי בלגניסטית ומרצה? אני לא יודעת..

מעניין ממש מה שהעלית, אבל שורה תחתונה, זה כנראה קורה ברוב הבתים עם בנות צמודות, וזה בסדר..

מגיבה לגבי השניהאיזמרגד1

מהתגובות נשמע שמה שמפריע לך בעיקר זה העתיד, איך היא תהיה מוכנה לחיים וכו' אם היא לא תעזור היום ותתמודד עם מה שיש בבית, ופחות מפריע לך מה שקורה בפועל בבית, קראתי אותך נכון?

האמת שיש המון כאלו שלא עזרו בבית ולמדו להתמודד עם החיים עם הזמן והכל בסדר...

כאילו לדעתי כדאי יותר להתמקד באיך שנכון להגיב היום ומה שנכון לה ולבית היום ולא מתוך חשש לאיך יראה העתיד שלה...

אניoo

לא רואה חובה כזו שילד יהיה שותף במלאכות הבית

אני חושבת שזה עול שההורים צריכים לשאת אותו

אם ילד עושה ושותף זה נהדר

אם לא אז לא

אצלי זה רשות בלבד

אחד עושה מעצמו מגיל קטן (בעיקר דברים שהוא אוהב כמו בישול

אבל גם עוזר בשטר כשצריך)

שני לא עשה כמעט כלום עד גיל 16 ואז התחיל הרבה יותר לעשות

מעצמו

השלישי קטן ובינתיים בעיקר משאיר מלא בלגן אחריו

אני בסדר עם זה

נותנת לכל אחד להתפתח בקצב שלו

מעלה עוד נקודהאמונה :)

לגבי זה שהיא לא מבינה לבד מה העזרה שצריך עכשיו-

בעיני את זה ממש להבין ולא להשוות

כי זו פשוט יכולת שלחלק יש ולחלק לא, זה לא נובע מאגואיסטיות

בתור בכורה תמיד ציפו ממני להבין לבד במה לעזור ובאמת לא הצלחתייי למרות שרציתי לעזור

מתישהו התפקיד שלי נהיה לשטוף כלים למרות שלא אהבתי כי זו הייתה המשימה היחידה שהרגישה לי מוגדרת והצלחתי ללמוד שכיור מלא = לשטוף כלים

אבל בית מבולגן נגיד- באמת שלא הייתי שמה לב (וגם כשכן לפרק את זה למה צריך לעשות עכשיו היה לי קשהה)

ואמא שלי לא רצתה לפרק לי למה לעשות כי "את אמורה להבין ולראות לבד, מה את לא רואה?!"

ובאמת בקושי עזרתי והיה על זה מלא פיצוצים

תכל'ס עד היום הרבה יותר קל לי לתקתק את כל הבית שלי (והוא נראה מצוין ב"ה) מאשר לעזור אצלם.

אז באמת תביני אותה שהיא לא מצליחה לראות מה צריך, זו פשוט יכולת שלא תמיד יש אותה גם כשאת אכפתית ורוצה לעזור

וממש תפרקי לה למשימות קטנות מה בדיוק החלק שלה...

לגבי לסדראמאשוני

את ממש צודקת.

מה שאני עושה זה מרכזת אלי את כל הבלאגן

ואז ממיינת לפי קבוצות הגיוניות.

קודם כל כל אחד לוקח את החפצים/ דפים שלו

ואז מגיעים שוב, ואני מגדירה לכל ילד 2-3 קבוצות לסדר. כולל קבוצת "לזבל"

בד"כ זה מספיק, אם צריך אז עושים עוד נגלה.

זה לא מצריך יותר מדי חשיבה.

אני לא עושה נגלות בעצמי (אם יש דברים שלי מבקשת מאחד הילדים קח את זה, שים במיטה שלי)

ככה אני לא עובדת קשה מדי, והם לא מרגישים אבודים מול המשימה.

בד"כ בסוף נשארים הדברים המורכבים יותר שדורשים החלטה. (איפה לסדר או האם אפשר לזרוק)

גם כביסה, אנחנו מתחילים מלמיין ביחד את הערימות. כל אחד ממיין מה שהוא יודע, בסוף נשאר לי למיין מה שהם לא יודעים.

ואז כשיש ערימות מוגדרות יותר קל לטפל בכביסה. (חלק הם מקפלים וחלק אני)

וואי ממש תודה על השיתוף הזהעדינה אבל בשטח

יש לי שני ילדים שפשוט מבקשים ממני כל פעם לפרט להם מה יש לעשות, וזה מעצבן אותי ברמות, כי לדעתי חלק מבגרות זה פשוט לראות במה צריך לתת יד, ולהיות שם, אני כל הזמן אומרת להם: זה הבית שלכם, אתם יודעים איך הוא אמור להיראות (לפני שבת), תסתכלו סביבכם, ותראו מה צריך לעשות, ועכשיו כשאת אומרת שזה ממש קושי , ופשוט לא היית רואה, זה גורם לי להסתכל על הכל אחרת, ולהיות יותר סבלנית אליהם, ממש לפרט , תודה שוב

נראה לי קורה כמעט בכל בית דיאן ד.

אני מכירה את זה מהבית של ההורים שלי.

אחותי הצעירה בקושי עזרה בבית ואנחנו האחיות היינו מתפוצצות עליה.

אמא שלי יותר הבינה והכילה

ואגב יש לה בעיות קשב וריכוז אז אולי זה קשור.

האמת לכל אחת היו תקופות שפחות עזרה בבית

ואמא שלי לא ויתרה, היתה מדברת איתנו שוב ושוב ושוב

היו מבצעים/ תורנויות/ כללים כל פעם השתנה

אבל השיח היה שבבית שלנו חייבים לעזור (רק אחותי הצעירה חמקה יחסית כנראה כי היא הכי קטנה אז איכשהו נסלח לה)

אני גם רואה אצל גיסתי, היא בת 17

בקושי בקושי בקושי עוזרת בבית, ורק כשמבקשים וגם אז עושה טובה ענקית.

לנו היא אמרה מפורש, שגם כשהיא עוזרת היא משתדלת שזה לא יהיה טוב כדי שלא יבקשו ממנה שוב

אבל זאת נראה מערכת יחסית שלימה בעייתית והעזרה בבית זה רק סימפטום אחד שלה.

כשהיא מגיעה אלינו היא סוס עבודה, עוזרת חבל על הזמן.

אני דווקא חושבת על כיוון אחרגלי מטר

אני מבינה מאוד את הרצון לחנך את הבת השניה שלך שתדע לעזור, אבל נשמע שהלחץ שמופעל עליה וההשוואות לאחותה לא משיגות את המטרה.

אני מאוד משתדלת בחינוך הילדים שלי כשיש איזו בעיה ללכת לפי הכלל של- אם הדרך שבה אני פועלת כרגע לא משיגה תוצאות טובות ומזיקה, אז קודם כל להפסיק. קודם כל סור מרע ואחר כך עשה טוב.

לכן אני מציעה לך בתור התחלה פשוט להפסיק לדרוש ממנה לעזור, כי כרגע הדרך שבה זה קורה לא טובה ולא יעילה. יכול להיות שברגע שתופסק הדרישה לעזור וכבר לא יהיו סביב זה רגשות אשמה וכעסים יהיה שינוי לטובה. מן הסתם היא מרגישה את התסכול שלך ממנה ואת הקושי סביב זה, וזה לא מה שיגרום לה לעזור. להיפך, זה מרחיק ומוריד מוטיבציה.

אני מציעה בזהירות שתנסי לשחרר את הציפיות שלך ממנה ותנסי להתחבר אל הבת שלך ממקום אחר, תנסי לחזק את הקשר איתה סביב נושאים ניטרליים שאינם שנויים במחלוקת. תעשו דברים שכיף לכן לעשות יחד, אם תתחברו סביב תחום אחר זה יכול לעשות רק טוב לדינמיקה בבית.

כמובן שחשוב לשים לב להשקיע גם בזמן עם הבכורה, ואם נראה לך שזה מתאים את יכולה גם להסביר לה שאת מרפה מבקשות העזרה מהצעירה ומחכה שתיווצר אצלה מוטיבציה פנימית כי את נותנת בה אמון שהיא תיקח אחריות ותיקח חלק בבית כשהיא תהיה מוכנה וכשירד ממנה הלחץ.

במצבים כאלה של קונפליקט כדאי לזכור שהדבר הכי חשוב בחינוך הוא חיזוק והעמקה של מערכת היחסים בינינו לבין הילד, זה המפתח להכל, וצריך לשמור על הקשר מכל משמר כי בלעדיו אין כלום. כשיהיה ביניכן קשר זורם ומקרב יותר, נטול אשמה וביקורת, בעז"ה יווצר שיתוף פעולה טוב ויכולת לחנך ולהשפיע.

מוסיפה מצד הילדהואני שר

בתור בת שניה בין כמה בנות

ההשוואה לאחרות היא קשה

ומותירה משקעים

יודעת שעבודות הבית קשות לי כנראה יותר מהן

עד היום תוהה אם זה עצלות או קושי אחר

אבל בכל מקרה יש משהו מאוד מתסכל בתחושה שלא משנה מה תעשי לא תהיי טובה/מהירה/תקתקנית/יסודית כמו אחותך

ועוד לחץ זה לא מה שיעזור כנראה.

ברור שההשוואה מתבקשת כשמסתכלים על זה מהצד

אבל לילדה זה נורא

לא משנה ממה זה נובע

זה הופך את ההגדרה העצמית שלה להיות ביחס לאחותה הטובה ממנה

אין לי תשובה מה עושים

תכף אמא ל2 בנות

ומתה מפחד מההשוואות שבטוח יהיו לי

כתבו לך דברים כל כך יפיםאפונהאחרונה

אני רוצה להוסיף משהו

הרבה פעמים אנחנו מצפים שילד ידע איך לעשות את הדברים ברגע שהחלטנו שהוא כבר מסוגל.

יש ילדים שבאמת לומדים את המיומנויות האלה בצורה אינטואיטיבית,

אבל יש ילדים - ותכלס זה הגיוני וככה אמור להיות - שצריכים לעשות את זה ביחד איתך כמה פעמים כדי ללמוד את הטכהיקה ולצבור נסיון.

היא כבר די גדולה אבל בכל זאת, וגם יש לה אחים קטנים... ממליצה לעשות ביחד איתה איפה שאת יכולה. לבשל יחד, לקפל יחד, לשטוף רצפה ביחד.

שאלה בקשר להתארגנות בוקר עם הילדים.אליה:)

אז ככה אשמח שתגידו לי מה דעתכן,

בעלי מתחיל עבודה בתשע, מרחק של 10 דקות נסיעה מהבית, אין פקקים.

קם בשמונה בנחת אוכל א.בוקר, מתאמן וכו' מתארגן ויוצא.

אני- קמה בשש וחצי מארגנת את שתי הבנות עם הלחץ והטירוף והצרחות של התינוקת ובחירת הבגדים של הגדולה שתמיד רוצה משהו אחר ממה שבחרה בערב, ויוצאת בשבע ארבעים מהבית עם הלשון בחוץ..

בכל הזמן הזה בעלי פשוט ישן.

מבחינתו אין לו שום סיבה לקום לעזור כשהוא מתחיל בתשע, לקום בשבע לא בא מבחינתו בחשבון.

הוא לא מבין למה אני צריכה עזרה ולמה אני חושבת שהוא בכלל צריך לטרוח לקום. חייבת לציין שביום החופשי שלי אני גם זו שקמה לארגן לבד והוא עדיין קם מאוחר ולא נותן לי בוקר אחד קצת לישון...(חוץ מזה ששעות העבודה שלו ממש נוחות, לפעמים מסיים בשתיים לפעמים ב12- הכוונה לצהריים.. אני עובדת יותר ממנו..)

תעזרו לי לתווך לו את זה שהוא חי בסרט.

זו כבר שנה שנייה שאני בלופ הזה והוא לא מבין( אפילו בחופשת לידה הייתי קמה לארגן את הגדולה אחרי לילה בלי שינה והוא היה קם בנחת...)

איזה מתסכל!!פרח חדש

אולי תשאירי את הקטנים ותצאי לעבודה יום יומיים תעשי ככה והוא ילמד את העניין..

זה לא נחמד לעשות לו את זה אבל נשצע ממה שכתבת שכבר דיברת איתו על זה ולא עזר..

האמת, לא רואה למה הוא צריך להביןרקלתשוהנ

פשוט תגידי לו שאת לא מסכימה לארגן אותם לבד, אפשר ששניכם תישנו עד קצת יותר מאוחר ממה שאת ישנה בדרך כלל ותקומו יחד לארגן אותם.

אם הוא אף פעם לא עושה את זה אז מובן למה הוא חושב שזה קליל, כולה רגע להתלבש למרוח משהו בלחם ולצאת. שכמובן אין יותר רחוק מהמציאות מזה.

האמת היא שאני חושבת שאם הגעתם למצב כזה קיצוני שאת שוב ושוב קמה ועובדת והוא שוב ושוב ממשיך לישון, יש בעיה בהצגת העמדה שלך.

אולישיפור

בזמן שאתה רגועה, ואתם יושבים על קפה בנחת תפתחי מולו שהבקרים מאוד קשים לך, תספרי מה קשה לך, כמה את עייפה וקשה לך לקום כל יום ואת מושכת את העייפות הזאת כל היום בעבודה. ותראי אולי הוא מעצמו יציע עזרה. אם לא, אז תנסי לבקש ממנו, "אולי תוכל יכול לעזור לי עם (היום החופשי? הפיזורים? משהו אחר שיעזור לך)?"

הוא בכללי שותף בגידול של הילדים? רואה אותך ומנסה לעזור לך? אם לא אולי כדאי לשקול ייעוץ/ טיפול בנושא.

וממליצה לקרוא את הספר "לדעת להכנע" נראה לי שהוא יכול לעזור לך

אבל למה לעזורנעומית

זה הילדים שלו

שעות השינה של שניהם

זה ממש חלק מהתפקיד שלו, הוא לא עוזר כי קשה לה.

הוא עוזר כי הוא הביא ילדים וצריך לדאוג לגידול שלהם.

על פניו נשמע שאין לו שום סיבה לשנות התנהגותממצולות

נוח לו מה שקורה עכשיו

את לוקחת את כל האחריות

ואין לו בשביל מה להתאמץ לשנות אותה

את צריכה לגרום לו להבין שזה לא הולך להימשך כך

ורק אז אולי הוא ישנה משהו

זה אומר שאת נגיד אומרת לו ערב לפני

מחר אני יוצאת בשעה X

או מחר אני ממשיכה לישון עד שעה Y

הבגדים של הגדולה פה

הבגדים של הקטנה כאן

צריך לעשות א.ב.ג

וזהו

משחררת לגמרי

יאחרו לגן או יבואו לא מסורקות

זה כבר לא עניין שלך

אחרי שהוא כבר יקח חלק פעיל

תוכלי למצוא את דרך האמצע

אבל כרגע זה נראה שאת צריכה ללכת לקיצוניות

הזאת בשביל שהוא יבין

לדעתיקל"ת

הדרך הזו תיגרום רק לעוד יותר התנגדויות ופיצוצים..משברים בזוגיות פותרים קודם בשיח ותקשורת ולא במעשים קיצוניים.

אצלנו המצב היה קצת דומהאמיץ(ה)

אני משתפת במה שהיה אצלנו ואולי זה יעזור.

בעלי אדם שנושא השינה מאד קשה לו. הוא ישן מאד מאד עמוק.

אחרי תקופה שראיתי שאני זו שמארגנת ושה מתחיל להעמיס עלי רגשית הושבתי אותו לשיחה ועשינו תיאום ציפיות. הבהרתי שככה אני לא רוצה להמשיך, כי זה משפיע גם על הזוגיות ואני מתחילה להרגיש כעס עליו שהיא לא קם.

חילקנו את האחריות לשלושה ימים שלי ויומיים עליו. ושישי יחד ומנצלים אותו כבר לזמן זוגי.

בדר"כ אני קמה לעזור לו, אבל הוא יודע שהאחריות עליו ואני קמה מאד בנחת בימים האלו. כנ"ל גם הפוך, כשהוא הבין כמה זה לא פשוט ואני בלחץ ועמוסה יותר קל לו להתאמץ ולקום לעזור בבקרים "שלי".

איך ההכנסה שלו? הוא מרוצה מהחיים בכללי?אמאשוני

אם בשביל אותה משכורת הוא היה קם ב4 לפנות בוקר,

ואת היית נשארת להתמודד עם אותו עומס, היית סבבה עם זה?

כדי להגיע לרמת חיים מסויימת צריך להתאמץ, והמאמץ צריך להיות משותף.

אבל אם אפשר להגיע לאותה רמת חיים בפחות מאמץ, זה טבעי לרצות להתאמץ פחות.

כלומר זה שהסתדר לו עבודה קרובה לבית ושעות גמישות- זה לא מה שיגרום לו לקום מוקדם בבוקר.

אם הסתדר ל5 ככה בשביל להמשיך לישון- הוא ימשיך לישון.

צריך להבין מה התמורה שהוא מקבל מצורת החיים הזו, האם זו באמת חוסר אכפתיות וחוסר ראיית הזולת, או שהוא בסה"כ נהנה מפירות עמלו ומאיך שהוא הצליח לסדר את החיים.

למה את צריכה שהבנות יתארגנו מוקדם אם אבא שלהם בבית?

תארגני את התינוקת ותצאי בנחת לעבודה.

הוא יקום, יארגן אותם תיק תק ויצא.

הוא אוסף אותן?המקוריתאחרונה

לדעתי לא תקין שגם בחופשת לידה התאמצת ככ

וכן מותר לך ביום החופשי קצת להתפנק. וגם בכלל.

גם בעלי ככה רוב הזמן בבוקר.. אני מארגנת ולוקחת כל יום אבל הוא אוסף וכשאני מרגישה שאני צריכה הפוגה מהבקרים - הוא בהחלט נרתם. וזה באמת חלק מהיתרונות של העבודה שלו. (אחד החסרונות הוא עבודה בשעות פחות שגרתיות, אבל מצד שני יש לו גם גמישות בבוקר ובכלל).

מסכימה עם מה שרשמה @אמאשוני . אצל בעלי זה ממש ככה. נהנה מפרי עמלו.

אני חושבת שזה מהמם שנח לו ונחמד לו, אבל שבו לדבר. לא חי בסרט, אלא - שומע? קשה לי העול הזה לבד ואני צריכה לדעת שאם אני צריכה, אתה פה בשבילי

לגבי זה שאת עובדת יותר ממנו - יכול להיות שזה מציק לך? הוא מרוויח יותר ממך או הפוך? זה יכול לפגוע בערך של הגבר בעיני האישה אם הוא גם מרוויח פחות וגם עובד פחות וגם "מרשה" לעצמו סתלבט כשאת מפרפרת.

ואם הוא מרוויח יותר - מעבר לזה שקשה לך, שימי לב אם זה לא מטרגר לך נק שגם את היית רוצה לעבוד פחות, לנוח יותר, ומה ניתן לעשות עם זה כדי שגם לך ירווח גם בלי קשר לעזרה שלו

מרגישה שפיתחתי הפרעת קשב עם השנים והאמהות, יכולואז את תראי

להיות?

חוזרים מהמסגרות ביחד וכולם תודה לה'

אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא

זכות שלי

ופשוט לא מצליחה להתרכז

אמא

שמעתי מה סיפרתי לך?

אמא

רוצה לראות מה עשיתי?

ועודדדדד

גם כשאני לבד בבית, לא תמיד זוכרת מה רציתי לעשות ויש בלי סוףףףףף מה לעשות

לא מצליחה להתמיד באימונים, בהרגלים, בקריאת תהילים כמו פעם

ועוד ועוד

מזדהות? רעיונות??

לא בטוח שזה הפרעת קשבכל הישועות

יותר נשמע שכמות המשימות עלתה וגם כמות הפניות שפונים אלייך בו זמנית.. טבעי עם האימהות והשנים.. וזה באמת יוצר תחושת עומס גדולה ממש. מזדהה עם התחושה..

כשפונים אליי כמה ביחד או כשאת באמצע משהו, תרגישי בנוח להגיד "רק רגע אני רק גומרת לשמוע אותו הוא היה באמצע להראות לי את הציור או "רק שניה אני רק גומרת לכוון את המכונת כביסה ואוכל להקשיב לך". אין ברירה.. זה יותר נכון ככה.

ומבחינת משימות והרגלים זה עוזר לעשות רשימות ולשבץ ביומן כדי לא לשכוח..

אכן החיים נהיים עמוסים עם האימהות..

^^^ תוסיפי על זה עייפות, מוח שנמחק מההריונות וכו'יעל מהדרום

וואי ממש. המנהלת שלי בעבודה לא הבינההמקורית

למה אני רושמת כל דבר שהיא אומרת

אז אמרתי לה: אני עם טפשת פוסטפרטום כבר 8 שנים

לי נשמע כמו עומסהמקורית

וציפיות גבוהות משגרה עמוסה

רק להגיד❤️

שמספיק ואת מתמידה מהטיפול בהם!

היש יותר מזה?

רוצה להגיד לך שאת מלכה ואת לא צריכה בכלל להרגיש אשמה שאת לא עושה דברים אחרים

מה שכן כן הייתי מנסה לקחת לעצמך יותר זמן אישי זה חשוב

נשמע שכמעט כל אמא עמוסה חווה ככה

יש לי רגשות אשם על זה שלא תמיד שומעת את כולםואז את תראי

ולא תמיד מצליחה לשמוע הכל מתי שהם היו רוצים שאשמע...

גם אני ככה.שיפור

יש לי יכולת קשב מעולה. יכולת פיצול קשב גרועה.

גם אין כ"כ תועלת בלהקשיב לכמהיעל מהדרום

לק"י

ואצלי לפחות הם דורשים יחס מלא. למרות שלפעמים אני יכולה לשלב בין שני ילדים. לאחד להקשיב בחצי אוזן, ולשני לתת הוראות וכדו'.

אבל הם לא אוהבים את זה.

תנסי הפוךאמאשוני

במקום לנסות לשמוע את כולם בו זמנית,

תנסי לשמוע רק יחד אחד כל פעם.

בפניות והשקעה.

לא עכדיו שעה, אבל כן לתת לו להוציא 10 דקות רצוף.

שאר הילדים יצטרכו להתאפק.

כשכל ילד יודע שיגיע תורו וישמעו אותו, הצורך להשמיע כל הזמן ילך ויפחת.

תנסי להיות פנויה ממטלות הבית בזמן הזה שאת איתם. כשאת לא איתם, לעבוד לפי רשימות.

דיברתי על זה עם חברות, זה ממש מכה של הדוראביולאחרונה

אנחנו כל הזמן מתזזות ממקום למקום, המסכים מרצדים כל הזמן... אז יש לא מעט בעיות קשב...

לא יודעת איך לטפל, רק מזדהה

אבחון קשב וריכוז לקראת גיל 40קנקן שבור

מישהי יודעת להגיד לי מניסיון איך זה עובד? אל מי צריך לפנות?

בכללי בשביל לטפל בקשב וריכוז חייב טיפול תרופתי או שיש עוד דרכים?

אשמח לכל מיגע

תודה

פסיכיאטר/ נורולג בעיקרוןהמקורית

פסיכיאטר יכול לעשות אבחנה מבדלת. לפעמים זה "מתחפש" לקשב וריכוז וזה משו אחר כי הסימפטומים דומים

איך מתחילים? מקבלים הפניה מרופא משפחה?קנקן שבור

רופא משפחה לא יכול לתת אבחון/מרשמים?

סליחה על הבורות..

אני פניתי לנוירולוג (בתור בגיר)שושנושי

המליץ על מוקסו אבל לא התנה את הביצוע בקבלת טיפול תרופתי.

מפה לשם מתגלגלים בסוגי תרופות ומינונים.

תחשבי לפני הפגישה טוב טוב מה חשוב לך ועל מה לא מוכנה לוותר.

את מוכנה לוותר על תיאבון? מוכנה לוותר על שעות שינה? רוצה רק להתרכז או גם לקבל תמריץ?

מפריע לך משהו ממכר?

לפי התשובה לכל אחת מהתופעות לוואי, הרופא יוכל לכוון לכדור הנכון.

עוד משהו - אם יש רקע של הפרעות נפשיות, כדאי להגיע עם שם ההפרעה וקרבה. יש תרופות שעלולות להעלות את הסיכון להתפרצות אצל בני משפחה.

מה זה מוקסו? תרופה?קנקן שבור

תודה על התגובה

אין רקע נפשי משפחתי ידוע

יש בעיקר תסכול על חוסר ריכוז בעבודה וחוסר התמדה במשימות

הסיבות שלך הן בדיוק הסיבות שבגללן אני פניתישושנושי

מוקסו זה מבחן. ילדים מקבלים דרך הקופה. מבוגרים צריכים לשלם פרטי, עולה כמה מאות.

בלאומית נותנים דיי בקלות בלי מבחן. רק על סמך שאלון של הרופא.

עברתי לאחרונה קופה, במאוחדת - הם לא עושים בעיות, קיבלתי מרשם לשלושה חודשים אבל הרופא המליץ לעשות את המבחן.

לא יודעת אם יש התניה לקבלת מרשמים נוספים עד ביצוע המבחן.

אחרי הכלשושנושי

ניסיתי כמה כדורים ומינונים שונים. לאחרונה, אני מעדיפה למצוא את הכלים להתרכז ולא לסמוך על הכדור.

כל פעם שלוקחת את הכדור יש תחושה מוזרה אחרת.

גם אחרי שמצאתי את הכדור "המושלם", עדיין - לא יודעת. לא סגורה על זה.

הכדור עוזר לי, מאוד! אבל משהו מרגיש אחרת.

ממש מקווה למצוא את הכלים להתמודד עם הקושי בלי כדור.

וואו תודה ממש על התגובה המפורטת, שואלת עודקנקן שבור

יש כלים להתמודד בלי תרופה?

(יש מחלה כרונית ברקע, יציבה והכל, אבל עם טיפול תרופתי יומי, לכן יש איזה רצון, אולי ילדותי, לא להוסיף עוד כדור...)

אני גם במאוחדת, להתחיל ברופא משפחה? לבקש לעשות את המבחן?

תקבעי מייד תור לנוירולוגשושנושי

לא יודעת אם רופא משפחה יכו להביא הפניה למבחן, תנסי אולי באמצעות פנייה דיגיטלית.

לגבי התמודדות בלי תרופה - אני מאמינה שבתור בגירה זה אפשרי. עם הרבה עבודה עצמית.

להקפיד לסיים מטלה, ורק סיום לעבור למטלה אחרת.

אם בטעות עוברת, אני מחזירה את עצמי בכח למה שעשיתי..

יש טיפול קוגפאן למבוגרים. לא מכירה מקרובשיפור

תודה אנסה לברר, אם מישהי מכירה אשמח להחכיםקנקן שבור

אם את כן חושבת לקחת תרופהיראת גאולה

ואת לוקחת כדור קבוע, יכול להיות שעדיף ללכת לפסיכיאטר להתאמת תרופה, הם יותר מבינים בהתאמה תרופתית.

תלוי כמובן בסוג הכדור וכו', אבל זה נתון שלהבנתי הקטנה כדאי לקחת בחשבון אם מדברים על תרופה.

בנוסף, ממליצה על הפודקאסט 'נכנסים לפוקוס' של שיפי פרידמן.

תודה, אבדוק. מה הפודקאסט הזה? במה הוא יכול לסייעקנקן שבור

הוא נותן טיפים, שיטות, איך להתמודד?

אני כבר לא ממש זוכרתיראת גאולה

הוא עוסק בקשב וריכוז.

אבל הוא נתן לי הרבה מידע וסידר לי מידע, מה שרופאים לא מדברים / מפרטים.

תסתכלי על הכותרות שלה, נשמע לי שזה בדיוק מה שאת מחפשת.

יש כל מיני אפשרויותעל הניסים

יש קוגפאן, יש אימון קשב.

לדעתי יכול להיות מאוד יעיל. אולי תרצי לקחת כדור פעם ב, במקרים דחופים, ובשאר הזמן ללמוד לנהל את הפרעת הקשב.

בכל מקרה בשביל קוגפאן חייבים אבחנה רשמית של קשב, והגיוני שגם בשביל אימון קשב.

מוקסו מאוד לא מדויק, במיוחד לאנשים שעובדים קבוע במטארקו

גם לילדים?פרח חדש

שואלת כי יש לי תור השבוע לאחד הילדים

כן.טארקו

בישראל זה מאוד מקובל לאבחן ככה

אבל זה אבחון מאוד מוטה

ומאוד בעייתי לאנשים(ילדים/מבוגרים) שמורגלים במסכים או לחלופין מאוד לא חשופים למסכים.

אני לא רוצה להטעות אבל ממליצה לגשת לקרוא מחקרים בעניין.

בעיקרון כבר לא כ"כ מקובל לאבחן ככהעל הניסים

אבל יש עדיין רופאים שמשתמשים בזה. הבינו שזה לא כ"כ אמין.

הבן שלי מאובחןפרח חדש

אבל לוקח תרופה וטוען שלא עוזרת לו בכלל

אז הרופאת ילדים שמתמחה בקשב שלחה למוקסו לעשות פעם בלי תרופה ופעם עם תרופה ולראות מה קורה..

זה קצת מוזר לשלוח למוקסו בשביל זה..טארקו

ולא לתת לו להתנסות בכללי בחיים בתרופה אחרת כי כנראה התרופה שהוא לוקח לא מתאימה לו והוא צריך לנסות אחרת, מינונים אחרים וכו עד שיגיע למה שהכי מתאים לו..

ניסינו מלא סוגים...פרח חדש

ומינונים?טארקו

אולי באמת זו דרך שתשפוך אור. לא יודעת.

לי נראה שזה לא ייתן הרבה מידע..

ניסינו באמת הרבהפרח חדש

וכל מיני טריקים

אני כבר לא בטוחה שזה קשב וריכוז..

(נפנפי את השאלה אם זה לא מתאים)טארקו

הייתם גם אצל פסיכיאטר/נוירולוג התפתחותי או רק אצל רופאת ילדים מומחית קשב?

ההתמחות הזו זה דבר מדהים שקרה בעולם

ומציל במקרי קש"ר "רגילים"

אבל במקרים מורכבים יותר לפעמים צריך מישהו שיש לו היכרות עמוקה יותר עם העולם הנוירולוגי-פסיכיאטרי כדי להבין טוב יותר את התמונה הרחבה.

דווקא נשמע לי הגיונייראת גאולהאחרונה

זו דרך מדידה לראות האם קיימת השפעה לתרופה.

כן תקראיבשורות משמחות

את הספרים של דר שירלי הרשקו

היא מסבירה יפה וטוב את העניין ומציעה תרגילים לביצוע כמו כן גם מאבחנת ומטפלת

שבוע 10 כל הזמן מריחה ריח לא טובמטילדה

היוש, פעם אחרונה שהייתי פה היה לפני הזרעות...

ב"ה בסבב הרביעי הצליח...

אני כמעט כבר לא פה אבל בסוף כל פעם שכן צריכה לשאול משהו שקשור, זה המקום לעשות את זה, אין על הפורום הזה.

אני בהריון שבוע 10

וכל הזמן מריחה ריח לא טוב, הבית נקי, אף אחד לא מריר כלום ולי כל הזמן יש ריח באף שלא נעים לי

אני משתגעת מזה

מישהי מכירה? רעיונות מה אפשר לעשות?

את איפה שהוא על הרצף של הבחילות...שימושית

מוכר מאוד, חלק מהחבילה חחהרמה

חוש הריח מתחדד ומפרש כל דבר כמסריח

תקופה מעצבנת ברמות

מבינה אותך ממש

זה עובר סביב שבוע 14

שיהיה בשעה טובה❤️🙏🙏

תודה וואי הריון ששי ולא זוכרת את זה משום הריוןמטילדה

איף. זה מעצבן

בכלל ההריון הזה ממש שונה מקודמיו

אולי זה מעיד שסוף סוף יש לנו מהמין השני 😜

הרבה פעמים זה עובר אבל לא תמידשימושית

אוי ויי אל תגידי לי את זה😱מטילדה

זה בלתי נסבל

כל נשימה זה משב ריח לא נעים

חייבת שזה יעבור בקרוב חח

ממש מאחלך ומקווה בשבילך שיעבורשימושית

אבל בהריון הראשון לא הבנתי מה פגום בי שזה לא עובר כמו שכולם אומרים, ורק בשבוע 36 הרופא במיון יולדות אומר לי באגביות שזה נפוץ מאוד שזה לא עובר

מאז אני מקפידה להניח את האופציה הזו על השולחן חח

תודה❤️ באמת כדאי לדעת שזאת אופציהמטילדה

מוכר מאוד מאוד מאודדיאן ד.

היה לי בהריון ראשון.

הרגשתי שאני חיה בתוך פח זבל מהלך.

וכלום לא עוזר.

סבונים - ריח מסריח

מרכך כביסה - עוד יותר מסריח

בישולים - אל תתקרבו אלי

הכל הכל הכל היה מגעיל ברמות.

ולקח לי זמן להבין שזה לא שהבית לא נקי או שלא מאוורר מספיק אלא האף שלי פשוט מקולקל

הדבר היחיד שעזר לי זה להתאמן על לנשום מהפה ולסבול. זהו.

מאד מעודד😂😂😂מטילדה

וואי בול אנישמ"פאחרונה

הייתי בטוחה שהיה לי גופה בבית. באמת.( מסכן בעלי הכרחתי אותו להזיז בערך את כל הרהיטים, להריח את התקרה וכו' )

היה שלב שהייתי לועסת מסטיק מנטה חזק עם מסכה ככה שהריח נכנס לי לאף

משום מה בתים של אנשים אחרים היה לי יותר בסדר.

אחרי שילדתי עבר

אולי תנסי ללעוס מסטיקים?איזמרגד1

יש סיכוי שזה יעזור?

יכול להיות...אני לא חובבת מסטיקים אבל שווה לנסות..מטילדה

קרה לי בהריון הראשון עם המטבח של חמי וחמותייעל מהדרום

לק"י

ובשעה טובה🤩

תודה❤️מטילדה

ריחות בהריון זה ממש קשהפרח חדש

בעבודה שלי יש משהי שמביאה כל יום אוכל עם ריח מאוד חזק

ואני משתגעת לשמוע אותה אוכלת..

כאילו הריח יחד עם הרעש של הסכום שנוגע בקופסת אוכל עושה לי חלחלההה מזעזעת וזה בלי להיות בהריון

אני כבר יודעת שבבוא היום בעז"ה כשאני אהיה שם בהריון אני לא אחזיק מעמד

ולא יודעת באמת אני יעשה

זאת אישה מבוגרת מאוד, ופעם כשהיתה שם עובדת אחרת שמאוד סבלה מהקאות בתחילת הריון היא היתה אומרת שזה כי היא מפונקת

בדיקת הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי בדיקה ולא היה פס שני, אז הנחתי את הבדיקה בצד

אחרי רבע שעה נזכרתי בבדיקה וניגשתי לבדוק וראיתי פס חלש

אמין או לא?

על הקופסא כתוב שאחרי 10 דקות לא אמין

לפי ההוראות נראה שלא אמין...רקלתשוהנ

מניחה שהייתי עושה עוד בדיקה, למרות שכתוב מפורש שזה לא תוצאה נכונה.

למה שלא תעשי עוד אחת?איזמרגד1

לא יודעת אם אמין או לא, כנראה שלא הייתי סומכת על זה מספיק בשביל לשמוח...

אני אעשה מחר, אבל רציתי לדעת כבר היוםאנונימית בהו"ל

תעשי שוב מחר בבוקרמחכה להריון

בגדול תמיד שהיה לי שלילי היה שלילי גם אחרי כמה ימים...הפס היה ממש נראה לעין?

אומנם חלש אבל קיים מאודאנונימית בהו"ל

קרה לי ככה בהריון הראשון^כיסופים^

איזה מותח זה

עד לפני כמה ימים רציתי הריון בטירוףאנונימית בהו"ל

משהו פתאום נרגע

כאילו יש לי כל כך הרבה תכנונים קדימה ואני לא יודעת איך הריון (מבורך ורצוי מאוד!) ישתלב בתוכם

משחחרת ונותנת לה' לנהל את זה

אעדכן מחר ;)

עדכוןאנונימית בהו"ל

עשיתי בידקה הבוקר ועקבתי, הופיע פס חלש אחרי חמש דקות

ואז לקחתי מקלון נוסף ועשיתי עוד אחת ויצא פס חלש אחרי ארבע דקות

בשניהם הפס התחזק בדקות שאחרי

הריון?

הפסים חלשים מאוד אבל קיימים

זה בדיקות של תשובה כנהאנונימית בהו"ל

אומרת בזהירות שנשמע לי שכןאחת כמוני

כןןן יאא כנראה את בהריוןמחכה להריוןאחרונה

בשעה טובההה