אבל העיקר שאנשים שאין להם שום צורך רפואי יתפסו מיטה במחלקה. פשוט בושה.

איך תמיד כל אהבת הלהט"ב באה על חשבון נשים? 

לטענתם הפונדקאית רצתה להיות במחלקת נשים. ששם יותר שקט.

לגבי השאר- אין לי מה לומר.

חוץ מזה שה' יעזור.

כדאי לקרוא הכל לפני שתוקפים.

מחלקת יולדות זה כנראה רק כדי  לספק

"הדרכה צמודה המקנה הן את הידע בטיפול הראשוני בתינוק, והן עצות לטיפוח ההיקשרות עם התינוק. הדרכות הצוות במחלקת היולדות כוללות גם ליווי בהאכלה ובהחתלה ראשונה, והדרכה לקראת המקלחת הראשונה"

(מתוך הכתבה...)

היולדות שעברו לידה הן כנראה פרט שולי...

פשוט הזוי הזוי!!

אולי על ההנקה...

אבל מקלחת ראשונה?!

זה היה מזמן. אבל אני זוכרת שקיבלתי הדרכה.

פשוט הביאו לי את הילדה בבוקר- ותסתדרי.

שום הדרכה, מקסימום הגיעה אליי אחות שהיא יועצת הנקה, שלא עזרה לי יותר מידי, וגם זה רק כשהתעקשתי..

לידה שניה

וקיבלתי הדרכה כזאת (היה מיותר מאוד אבל אכן יש להם את ההדרכה הזאת)

אבל בלי קשר לזה זאת הזיה הם יכולים לבקש מאמא שלהם שתלמד אותם לקלח

לא צריך לאשפז בשביל זה

אשפוז זה למי שעבר פרוצדורה רפואית וזה פשוט טירוף

לאן עוד אפשר להגיע בשם הצורך שלהם בנראות... וביחס שווה..

כולל הדגמה והתנסות על בובה.

בהדסה עין כרם

ללא קשר לכתבה ההזויה הזו

מקסימום 2 מילים בשחרור של התינוק (וגם זה לא בטוחה)

ויועצת הנקה שמתרוצצת..

בכל מקרה את כל זה יכולים לתת להם במסגרת אחרת (שגם זה נראלי עקום, אבל זה כבר דיון אחר)

וקבלתי הדרכה מקיפה, כולל לתת לי להתנסות תחת השגחה אז כנראה יש בתי חולים שזה קורה בהם (אצלי ההדרכה עברה מעל הראש. יצאתי לבית הוריי ואצלנו אמו"ר ז"ל היה עושה את המקלחות הראשונות, ומבחינתו ממשיך גם עם הבאות בתור). 

בהדרכה קבוצתית.

במאיר ובבלינסון.

ייאמר לשבחם..

ועכשיו בהדסה בעיקרון הייתה הדרכה לשחרור ורצו שאחכה אבל אמרתי להם שזו לידה שניה אז הם אמרו לי בקצרה נהלים וכו שהם חייבים להגיד.

אגב, ההדרכה שיותר עזרה לי בפועל הייתה כשאחות טיפת חלב של הקופה הגיעה אליי הביתה.. יותר פרקטי בתכלס.

שיחררו אותי ביום ג' מוקדם בבוקר (לא זוכרת בדיוק מתי).

בטווח הזמנים הזה בקושי התייחסן לצרכים שלי או של הילד אז הדרכה, ליווי לקראת מקלחת ראשונה??

באיזה בית חולים זה קורה? 

את זה אי אפשר לקחת מבתי החולים שהייתי בהם. ואם אצלכם זה לא ככה כדאי שתשקלו להתאשפז בבית חולים אחר

להורים.

מניחה שזה המטרה לאשפז אותם שיהיו צמודים לרך הנולד.

אין שום קשר למחלקת יולדות

כאילו יש סיכוי שהם יהיו בחדר עם יולדת אמיתית אישה? לא מגיע לה קצת פרטיות בשירותים אמבטיה למשל כשכל האיברים הנשיים שלה במצב הכי רגיש ומתפרק שיש?

הרבה יותר הגיוני שהאם הפונדקאית תהיה שם. היא עברה לידה.

ולא על מיטה במחלקת נשים

באמת נשמע הזוי

אישה אחרי לידה צריכה שקט. ואם אין לה תינוק לטפל בו הגיוני שלא תהיה במחלקה כזו.

לגבי השאר. זה מאוד מקומם.

חברה שלי היתה פונדקאית ולא הסכימה להתאשפז במחלקת יולדות.

למה היא צריכה לשמוע בכיות תינוק וכו'?

ובקשר לזוג-אין מילים! מטורף לגמרי

מתוך הכתבה:

"מפרטי היוזמה עולה שבמקרה של זוג, אחד מהם יאושפז במחלקה והשני יהיה המלווה, בעוד הפונדקאית תתאשפז במחלקת נשים. הזוג המתאשפז יקבל ליווי והדרכה צמודה מהצוות הרפואי, ככל זוג המגיע ללדת. לדברי הנהלת בית החולים, המדיניות החדשה כוללת ביצוע התאמות בנהלים."

לא כתוב על מקרה פרטי.

היא צריכה לנח ולהתאושש מהלידה.

מחלקת יולדות זה לא המקום לנח ולהתאושש. 😏

זה כמו לא עלינו, אחרי לידה שקטה.

אין לה מה לעשות במחלקה מלאה בבכי תינוקות טריים.

כשיש תינוק מאושפז ביילודים ואמא שלו לא (נגיד, בקורונה כשהשאירו אמהות בבידוד, או  אם חס וחלילה אישה נפטרה בלידה)?

נותנים לבן משפחה אחר להתאשפז עם התינוק במקום היולדת?

כמו במקרה הזה.

אם זה ככה, זה מראה שבאמת האשפוז המדובר הוא טרלול פרוגרסיבי.

אחרת היו מאפשרים עבור כל תינוק קרוב משפחה שיתאשפז ויצור איתו קשר וכו' כמו שהם טענו בכתבה.

במצב של זוג להט''ב שמשתמש בפונדקאית- יש תינוק שרק נולד וצריך אשפוז, בלי הורה שצריך אשפוז.

בכתבה סיפרו שאיפשרו ל''הורה'' בריא להתאשפז בשביל לבנות קשר עם התינוק.

אני מנסה להקביל למצב דומה של תינוק שזקוק לאשפוז, ואין לו אמא שתתאשפז במחלקת יולדות במקביל לאשפוז שלו ביילודים (למשל כי היא חולה במחלה הדורשת בידוד ). לכאורה, אם המטרה היא בניית קשר עם התינוק, הדרכה לטיפול וכו', היו צריכים לאפשר גם לאבות הטרוסקסואליים להתאשפז במצבים שדיברתי עליהם. מעניין אותי האם זה באמת מה שקורה.

לטובת הזוג הלהט''ב המתואר.

לעומת אלמן שאיבד את אשתו במהלך לידה!

זועק לשמיים.

לי אמרו שאם אני משתחררת מוקדם (אחרי 16 שעות) והתינוקת תצטרך משהו רפואי אז יאשפזו אותה בילדים ושם יהיה לי מיטה ממש לא נוחה. ( באמת התאשפזתי איתה בגיל חודש וחצי המחלקתי ילדים והיה ממש ממש סבבה)

מה הבעיה שפשוט הם יהיו שם? 

מה שאמרו לך זה כי בדכ אחרי שמשתחררים ממחלקת ילודים אז לא חוזרים לשם. שם מאושפזים רק תינוקות מיד אחרי הלידה שלא יצאו הביתה עדיין.

כל המחלקה וכל ההתעסקות של הצוות שם היא בחולים.

אני לא הייתי רוצה לשים שם תינוק שנולד היום.

לפני שנים אומנם, אבל לא מאמינה שיש מספיק חדרים פרטיים לתינוקות פיציים.

אבל מי שמראש באה ללידת פונדקאות לדעתי עדיף בעיקרון שתהיה ביולדות.

ידוע שיולדות היא מחלקה מושקעת יותר ונעימה יותר (נגיד אוכל)

ומבחינה נפשית חשוב לפונדקאית ההפרדה הברורה מהתינוק ולא להקשות עליה ולהקיף אותה בנשים עם תינוקות כשהיא בלי. גם לפונדקאית יש התמודדות ויש הורמונים של אחרי לידה וכל זה. התנאים זה לא העניין, אפשר לקבל תנאים סבירים גם בנשים. וזה לא שיולדות זה כזה בית מלון... זה ממש משתנה גם בין בתי חולים.

בכל אופן אני רוצה לומר שזה לא שבכתבה הזו הענישו את הפונדקאית, זה ככה תמיד.

למה הם צריכים אישפוז?!???

שיבדקו להם את התפרים?

את הדימום? אולי שהרחם התכווץ?

אולי בשביל יועצת הנקה??

פשוט הזיה!!!!

וזה עוד בלי לדבר על זה שליולדות אמיתיות אין בקושי מקום ופרטיות...

ויבריח אחריו את כל הרעיון ההזוי הזה

כמה מגוחך אפשר להיות

מיכל קטשופ

ופדים קפואים

לחוויה מושלמת

(בטח יכולים להיות עוד רעיונות אבל לא רצה לעבור את הגבול בתיאורים.. 🙃)

אבל ברצינות..

עם כל הרעש בלילה

הבכיות של התינוקות מהמיטה ליד

הכריזה שמעירה אותך ב4 בבוקר לבוא לקחת את התינוק

אני באמת לא מבינה מה הם מוצאים בזה...

ושיעירו אותם בחמש בבוקר לבדוק סימנים (ככה אומרים, נכון?)

וילחצו להם על הרחם לבדוק שהיא התכווצה (אויש. נתקלתי בבעיה )

ובאמת מה נסגר עם השעות?? 

עד שנרדמתי לקצת זמן אחרי לילה לבן🥱🥱

ודווקא כשהייתי מאושפזת חודש אחרי הלידה הקודמת ובא איזה רופא לבדוק אותי בחמש לפנות בוקר אז הוא מסתכל בטפסים ואומר לי "אויי את חודש אחרי לידה, אני שניה בודק אותך ומייד את חוזרת לישון!"

סימנים לכמה המערכת הרפואית מקובעת?

מעניין באמת אם גם לגבר המאושפז ירצו לבדוק לחץ דם חום וסטורציה..

אולי אחכ הרעיון של אשפוז כבר לא יראה לו מבורך ככ

נראה לי הוא יברח כל עוד נפשו בו 😅😅😅😅

אם כבר מחלקת יולדות אז עד הסוף...

חכי, הזוג הראשון יברח ובצדק.

יש היום מלוניות עם תינוקיה בפיקוח רפואי מלא לתינוק.

למשל בשיבא אפשר לקבל חדר 6 שעות אחרי הלידה, אז זה קצת להתרוצץ בין חדר לידה, לתינוקיה ולמלונית, אבל בוודאי שזה הרבה יותר עדיף להם.

אם היה נולד לי תינוק בלי שאני ילדתי אותו, והייתי רוצה להיות צמודה אליו תחת השגחה רפואית, לא הייתי חושבת פעמיים, ברור שהייתי מעדיפה פתרון אחר.

אשפוז במחלקה זאת אופציה לא מרנינה במיוחד.

זה סתם נשמע מגניב כי זה תופס כותרות.

האמת חבל שזה תפס פה במה.

רק התחלנו את חודש הגאווה וכבר נכנס לכל פינה.

אחרי שראיתי איך נשים פה הגיבו ל*צורך* של זוגות גאים להביא ילדים לעולם

ואנחנו פה עוד נקראות ''שמרניות''

לא מתפלאת על זה באמת

דמוקרטיה אמרנו, נכון?

אגב, לטענתה גם בהדסה עושים את זה.

מחלקת נשים היא מרחב נשי!

הבעלים שמלווים את הנשים הם בגדר מלווים, זה לא המרחב שלהם

ובדרך כלל הם מבינים את זה ומנסים להיות רגישים ולא להשתלט על המרחב

אני ממש ממש לא אהיה מוכנה להיות מאושפזת במחלקה עם גבר

גורם לי ממש להרגיש שהעולם איבד את הערכים וההיגיון

יש לי כלכך הרבה דברים להגיד על למה זה לא הגיוני.

אבל בעיקר העולם פשוט השתגע. מישהו חייב לעצור איכשהו את הטירוף הזה

אני יודעת את זה כי באחת הלידות אושפזתי בחדר עם זוג שקיבל את הילד מהפונדקאית (זוג רגיל, שפשוט לא הצליחו ללדת ופנו לפונדקאות. האישה מתאשפזת ביולדות עם התינוק והבעל מלווה. האישפוז הוא בעיקר בשביל התינוק שצריך את היומיים מעקב האלה כמו כל תינוק)

מפונדקאית,

אז אפשר להבין למה לאשפז גבר שנולד לו תינוק מפונדקאית...

( אין צורך להתנפל עלי, בעיני זה לא הגיוני, אבל גם לא הגיוני במיוחד לאשפז ביולדות אשה בריאה שלא ילדה... )

אלא כי מאשפזים במחלקה של *נשים* גברים.

אפילו שהן אחד בתוך השניה

השחרור הוא מכל אחת בנפרד

בית החולים עצמו מתייחס לזה כשתי מחלקות

כשתינוק נשאר לאשפוז בגלל צהבת וכו, לרוב משחררים את האמא (שהרבה יותר הגיוני שהיא תישאר מאשר שגבר שלא ילד יתאשפז)

ומאותה סיבה האמת מוזר לי גם האשפוז של אישה בריאה שקיבלה תינוק.. 

אבל זה באמת פחות מקומם מגבר שמסתובב במרחב של נשים אחרי לידה

פחות הגיוני להשאיר תינוק שהרגע נולד לבד. צריך למצוא פתרונות גם לגברים.

זה זילות מאוד גדולה למה היא לידה עבור אישה.

וזה מאוד כואב לי לראות שיש בית חולים בישראל שככה מתייחס לזה.

לידה היא ממש חוויה שהגוף נפתח בה, כרוכה בסיכונים גדולים, ההתאוששות ממנה לא קלה בלשון המעטה

התינוק הוא אכן מרכז העניינים כי אישה עוברת לידה רק בשביל לזכות בתינוק אבל אי אפשר למחוק את זה שהיא עוברת חוויה לא פשוטה בכלל

ואישה אלרי לידה זכאית למרחב נשי, שמבין מה עובר עליה ומותאם להתאוששות שלה

לגברים מאושפזים אין שם מקום

בעלים מלווים זה סיפור אחר כי הם לרוב מבינים שהמרחב הוא נשי ומשתדלים לנהוג ברגישות

בלידה האחרונה התחננתי שישאירו לידי את התינוקת בלילה, והאחות בקשיחות אמרה שבלילה היא חייבת להיות בתינוקייה...

(נכון שהיה פה צרור של אילוצים שגרם לכך שלא אני ולא בעלי יכולנו להיות בתינוקייה - קיסרי, קורונה - אבל עדיין, אם היה ברור לאחות שהתינוקת זכאית להורה לידה, היא הייתה משאירה לי אותה ועוזרת לי לטפל בה כך שהיא לא תפריע ליולדות האחרות בחדר...)

אולי שווה לך ללידה הבאה להתייעץ עם ארגון אפס הפרדה..

לידי בביות מלא הייתה הפעם יולדת בקיסרי 

הייתי בביות מלא, אבל רק מהיום השני ללידה. ביום הראשון הם לא הסכימו בשום אופן. (וכיוון שבעלי היה בבידוד קורונה בבית - הבת שלי התגלתה כחולה כמה שעות אחרי הלידה - הוא אפילו לא יכול היה לבוא להיות איתי ועם התינוקת...)

מכיוון שאני יודעת מראש שהלידה הבאה שלי תהיה קיסרית, אוכל להתארגן לכך מראש:

שתהיה באפס הפרדה לגמרי, כולל בהתאוששות - שאוכל להיות שם גם עם בעלי וגם עם התינוק,

שאהיה בביות מלא מההתחלה,

וגם שאוכל להשתחרר מוקדם בע"ה...

מתפללת שזה יצליח...

שלגברים נותנים חדר, בעוד שיש מצבים שאישה אחרי לידה לא יכולה להיות ליד התינוק שלה.

כל עוד משחררים אישה שהתינוק שלה עדיין מאושפז בגלל צהבת או כל סיבה אחרת, ולא נותנים לה מקום נורמלי לשהות בו, אין שום הצדקה לתת לזוג גברים חדר 'להתאשפז' בו.

אם היו דואגים שכל אישה תוכל להיות עם התינוק שלה אחרי לידה בתנאים נוחים, אני בטוחה שהשרשור לא היה עד כדי כך מלגלג.

עדיין עצם המציאות של גברים שמגדלים תינוק היא מעוותת, וצריך להמשיך לומר את זה ולא להתרגל ולהתייחס לזה כאילו זה נורמלי.

אבל פה זה מעבר לזה. היחס אליהם מעוות ומגיעים פה למצבים באמת הזויים ברמת העיוות שלהם.

דווקא מאמהות הייתי מצפה ליחס יותר סובלני לתינוק שנולד וזקוק להורה שלו.

הרי לידה כזו תתרחש לעיתים רחוקות ולא באמת תבוא בשוטף ע״ח יולדות.

זה הפך מדיון עניני לדיון ילדותי.

הצורך של תינוק בהורה, וגם של הורה להיות ליד התינוק שלו, הוא בהחלט אמיתי.

אבל כשזה מגיע למצב שאישה אחרי לידה שהתינוק עוד מאושפז נשארת בלי חדר, ובמקביל גבר מאושפז במחלקת 'יולדות', אז זה מבטא עיוות גדול מאוד.ממש ברמת ההזוי. אם הייתי קוראת ספר כזה הייתי אומרת שהסופר הגזים וזה לא נשמע אמין בכלל...

והלגלוג הוא חלק מצורת מחאה (והרבה יותר עדינה מאיך שהצד השני מלגלג עלינו לפעמים. ע"ע מיצג השפחות ודומיו...)

ההצגה של זה כמשהו מקביל נובעת מאידאולוגיה להראות שהם חריגים וגם השימוש בלעג.

אני פחות מתחברת  לאידאולוגיה הזו, אני מתחברת יותר לתפיסה שיש מקום לכולם בעולם, גם לאנשים שחושבים אחרת ממני. לכן גם אם יש כאלו שלועגים לי אני לא יורדת לרמה שלהם. אני מספיק בטוחה בדרך שלי בלי להקטין וללעוג לאחרים.

אני לא יתייחס מגעיל לזוג גברים שבחרו להביא ילד בפונדקאות למרות שזה מזעזע מצמרר ונורא בעיניי.

התפיסה והפתרון שביילינסון הביאו הזויים וביזאריים, זה ממש מעורר צחוק לדמיין גבר במיטה במחלקת יולדות. זה פשוט מצחיק.

שימי אישה בשירותי גברים מול המשתנות ותגידי שיש לזה הגיון כלשהו, זה גם מצחיק.

שימי אבוש עם כרס בן 50 בקבוצת כדורגל מקצועית ותגידי שהוא שווה לכולם, זה גם מצחיק.

זה העמדת פנים מגוחכת שכולם מהנהנים לה ברצינות כאילו יש רגליים לדבר הזה, ואין שום סיבה לדעתי להתייחס אליה ככה גם. זה אפילו סיבה לצחוק בקול קצת רם יותר.

אמר לך שהם ישוכנו במיטת יולדת? אולי ישימו להם כורסא שנפתחת למיטה ליד מיטת התינוק?

הם פשוט אמרו שהם יאפשרו להם להתאשפז עם התינוק ולקבל הדרכה, כל דבר מעבר זה דימיון שלך.

במחלקת יולדות

היא לא מדמיינת

לא אמרו שהם יקבלו תנאים נוחים לשהייה ליד הילד

זה בהחלט ממש מגוחך

אין להם שום צורך באשפוז כי הם במצב בריאותי תקין שלא דורש שום השגחה

וזאת הנחיה מאוד מפלית נשים לרעה כי אישה אחרי לידה- שהיא בהחלט במצב הדורש השגחה רפואית משתחררת לפני התינוק שלה ולא דואגים לה לשום תנאים נוחים ומותאמים לשהייה ליד התינוק

אישה אחרי 3 ימים מהלידה, במצב רגיל שלא דורש השגחה מיוחדת, לא זקוקה להשגחה רפואית. נכון, קשה  להתנהל במצב שהתינוק נשאר באישפוז ואין לזה מספיק פתרונות הולמים.

כל זה לא קשור ללידת פונדקאית לגבר שתתרחש לעיתים רחוקות. הם לא תופסים שום מקום שיועד לאישה במצב הזה.

יולדת יש לו 2 מטרות: 1.מעקב אחר מצבה הרפואי

2. שהיה ליד התינוק וקבלת הדרכה

לא יודעת למה לא ברור שאישפוז לאחר לידה פונדקאית כולל רק את המטרה השניה והיא מספיק חשובה כדי לאשפז הורה.

אם היו הרבה מקרים כאלו, כנראה בתי החולים היו מקצים מקום למחלקת ילודים עם כורסא נפתחת ליד. אבל אין מספיק מקרים ולא פותחים מחלקה כזו, אז כרגע מחלקת יולדות זה המקום.

הרבה יותר שהם יתפסו מיטת יולדת

מאשר ישימו להם כורסא ליד מיטת התינוק

אמרו במפורש "אשפוז במחלקת יולדות" ולא סתם בחרו להציג את זה ככה לדעתי

יכלו לשים את הדגש על לתת להם מקום סמוך לתינוק לצרכי הדרכה (שזה יכול להיות בקלות מלונית)

לא, בחרו בכוונה לקרוא לזה דווקא אישפוז, ודווקא במחלקת יולדות

כד להכניס לנו את זה בכח לנורמה

וגם אם לכולם יש מקום בעולם, הם עדיין החריגים, השונים, מה לעשות..

ציניות, בהחלט

אבל זה לא בא מנסיון להקטין מישהו (אולי רק את התופעה)

זה בא להמחיש את עוצמת הזעזוע, האבסורד והגיחוך שברעיון לאשפז גבר בלי שום צורך רפואי במחלקת יולדות.

את כל הזמן מתמקדת בצורך של התינוק

אף אחת פה לא לעגה על הצורך של התינוק וגם לא חלקה עליו (שזה דיון אחר ולא העניין בכלל בשרשור הזה)

אלא על הדרך ההזויה והכי פחות הגיונית למלא אותו!!

ואני דווקא חושבת שזה בריא שהזעזוע לא מאופק

מראה שעוד לא איבדנו את הרגישות...

כי בסוף הנירמול מחלחל... 

להורות.

כי אם הקב''ה אסר על בני זוג גברים לחיות ביחד.

אז צריך להוקיע את זה וגם ללעוג.

לא על מישהו פרטי אלא על התופעה הזאת.

הקב''ה ברא עולם שבו בעל ואישה הם הורים לילדים ומי שמשנה ממעשה בראשית באופן מגמתי ותקשורתי ודאי שצריך ללעוג על המגמה הזאת וכל הלגיטימציה הזאת

זה מצב הגיוני?

תינוק בן יומו חייב לקבל מלווה למה במחלקת ילדים יש מיטה למלווה שאינו מאושפז ובילודים אין שום אפשרות להישאר איתו (חוץ מעל כיסא פלסטיק ליד התינוקייה/פגייה) 

ברגע שיהיה פתרון למצב כזה שבו האמא כבר לא מאושפזת אבל כן יש תנאים מינימליים למלווה ליילוד שכן מאושפז זה יהיה פתרון גם לכל המצבים האלו של פונדקאות בין עם מדובר בזוג רגיל או בזוג הומואים.

גם בלי להיות בעד פונדקאות להומואים אפשר להיות בעד התינוק שרק נולד ומגיע לו מלווה צמוד.

ברור! את צודקת!

זה מה שאני אומרת

יש כבר מצב לא הגיוני שמשאירים תינוק לבד כי אין לאמא שלו כבר מקום במחלקת יולדות

אז לבוא ולהכניס למקום שאין, מישהו שהצורך שלו להיות שם הוא הרבה יותר נמוך

זה עוד יותר מקומם!!

אני אמרתי את זה כדי להמחיש את ההייחסות של בית חולים לשתי המחלקות האלה כמחלקות נפרדות

ממש לא די להצדיק את זה.. משום כיוון..

של יילודים מאושפזים.

זה הזוי ברמה פסיכית שתינוק ששוחרר כבר ומאושפז במחלקת ילדים מקבל מיטה למלווה ואוכל לאם מניקה ואילו מאושפז במחלקת יילודים לא מקבל מיטה למלווה 

לא. לא הגיוני.

שיקימו מחלקה/יחידה נוספת בשביל זה.

לא על חשבון ה*יולדות*.

פתרון יותר טוב מהכנסת גברים למחלקה ועדין צריך למצוא להם פתרון ולא להשאיר תינוק לבד

כמובן שיש מקום לשיפור בנוגע לעוד מקרים, אבל זכות קיימת צריכים לתת לכולם.

להיות עם ההורה שלו

אבל המקום של ההורה הגבר לא צריך להיות במחלקת יולדות כי הם לא יולדות

מחלקת ילודים היא נפרדת ממחלקת יולדות

צריך לעשות חדרים יעודיים ומופרדים להורים גברים

בסמוך לתינוקיה, כלומר במסדרון של מחלקת יולדות.

אז יהיה שלט שמפריד בין מחלקת יולדות למחלקת יילודים, זה יספק מענה להתנגדויות? לא נראה לי..

אבל אשפוז במחלקת יולדות לא אמור בכלל להתחיל להיות אופציה..

ונשים שנאלצות להשתחרר בלי התינוק שלהן בגלל מחלה כגון צהבת או פגות זה הכי בסדר שיש

זה חוסר כבוד מטורף לנשים ולכל המושג ש מה היא לידה 

אין בעיה שהאבות ישבו על כסא ליד התינוק כל הלילה. ואם יש שניים אז בכלל שיעשו משמרות.

זה לא משתווה לשחרור יולדת כשהתינוק שלה מאושפז.

שלא נדבר על נושא ההנקה שלא רלוונטי לאבות 

אבל העניין הוא - שגבר במחלקה שמיועדת לנשים.. זה כבר בעיניי ממש בעייתי 

בטח אם הוא בריא 

אני לא הייתי מוכנה לחלוק חדר עם גבר בשום פנים ואופן. בטח לא אחרי לידה

גם אם הוא יהיה דראג קווין

הרי למה היה ברור שהאם החדשה היא המאושפזת והאבא מלווה?

כי זה טבעי למרקם הקיים.

ברגע שהם מאשפזים גברים הם צריכים למצוא פתרון מחוץ לקופסה שלא מאשפז גבר בריא ונרגש עם יולדת באותו חדר...

גם בזוג רגיל אפשר לחשוב על הצורך והאם אפשר למצוא פתרון אחר אבל שם לפחות האשה מאושפזת וזה טיפה יותר נעים מאשר גבר שמאושפז איתך🤦‍♀️

אשפוז של אישה שלא ילדה וקיבלה ילד בפונדקאות במחלקת יולדות לא דומה בעייני בכלל לאשפוז של גבר.

האשפוז של גבר זה כרגע מה שמפריע לי,

הדיון על מהות הפונדקאות לזוג גאה הוא אחר בכלל.

ההבנה של מהי לידה עבור אישה ומה המרחב שצריך להקיף אותה זה דבר נפרד, וממש מתסכל אותי לראות את חוסר ההבנה הזאת. 

לא מפריע לי שמאשפזים סתם, מפריע לי שנהיה לגיטימי לאשפז *גבר* במחלקת יולדות.

מצידי שגם הסבתות יתאשפזו כדי לקבל הדרכה לטיפול בנכדים, אבל העיקר שהמרחב ישאר נשי.

אבל כל הדברים שנאמרו פה על מה זה אישה אחרי לידה ומה הצורך שלה וכו נכונים בעיני גם לאישה שלא עברה לידה. ברור שיש הבדל מעצם זה שהיא אישה אבל בסוף גם היא אדם בריא שמתאשפז ללא צורך אמיתי, ולכן יש צורך למצוא פתרון אחר בשני המצבים.

אבל גם מצחיק -

אני, כיולדת אמיתית, רק רוצה כבר לברוח מבית החולים, להרגיש כמה שפחות חולה ונזקקת לחסדיהם של אנשים זרים.

אז מי האדם השפוי שיכניס את ראש הבריא מלכתחילה למיטה חולה??

אה, שכחתי. לא מדובר פה באנשים שפויים...

אוף, לא ייאמן לאן העולם עוד יכול להידרדר

ויופי, נוסף לי עוד פחד מהלידה הבאה לכשתהיה... תגידו לי בבקשה שאין סיכי שבשערי צדק הטרלול הזה ייכנס!...

זה יכנס גם לבית רפואה שבו אני יולדת.

אני מקווה שזה יתחיל ויגמר שם ושנשים יביעו את דעתן במעשים ולא יילכו ללדת שם כדי שהשגעון הזה יחלוף

אין יכולת לגוף בודד לשרוד בית משפט ודעה שולטת.

ואולי זה לטובה כי כשגם אנחנו נפגעים  זה מזכיר לנו שיש לנו אינטרס למדינת הלכה ולא רק להצליח לשרוד את חיינו הפרטיים.

לי מאוד חשוב שתהיה לבעלי אפשרות להישאר איתי ובשמחה שגם חברתי לחדר תישאר עם בעלה

אבל ממש לא הייתי מוכנה שיהיה מאושפז בחדר שלי גבר אחר

כי אם לא, אבל לאשפז גברים עם נשים מותר, זה עוד יותר מקומם.

להבין אם את זה מאפשרים לפני שמאפשרים לגבר להיות *מאושפז*

בבית רפואה שאני ילדתי בשעה 10 גברים יוצאים מהמחלקה

כל הלילה.

לא יודעת מה היה לשאר החדרים.

הוא לא מאושפז

הוא מלווה על כל המשתמע מכך

לא רשאי להשתמש בשירותים של החדר

לא במקלחת

צריך לדעת את מקומו ולא להרעיש, להסתובב מדי וכו

לא ככה גבר שיאשפזו אותו בחדר וירגיש שם מלך העולם

לסביות היה מפריע לך שיתאשפזו גם אם אף אחת מהן לא ילדה?

חוץ מזה שמדובר בגברים, הם גם תופסים מקום של יולדות, ודוחפים לנו בכח את האג'נדות שלהם (ברור שזו לא תמימות) ועוד דברים שנכתבו פה בשרשור.

במקרה שזה נשים שלא ילדו לפחות מדובר בנשים. שאר הדברים מעצבנים אותו הדבר.

היה מפריע לי מוסרית

פחות פיזית

שכל *אם* שנולד לה ילד בפונדקאות יכולה להתאשפז במחלקת יולדות...

ההרחבה לגברים היא מתוך מחשבה עליהם ולא מתוך מחשבה על הסביבה. 

הכסף הגדול של בתי החולים מגיע מיולדות..

זאת הסיבה שבתי החולים עושים הרבה הטבות וקריצות להריוניות כדי שילדו אצלם.

ברגע שאנחנו נצביע ברגליים ונפסיק ללדת שם, הם יהיו חייבים לחשב מסלול מחדש..

יולדות זה החמצן הכלכלי של בית החולים

ואפילו מי שלא תכננה בכלל ללדת שם, יכולה להרים טלפון, לשאול- 'זה נכון מה שפרסמו', ולהגיד- 'אה, אז אני אחפש בי''ח אחר'.

שיקבלו מאה שיחות כאלה, אולי זה ישפיע.

כי בארץ אין כמעט פונדקאות לזוגות חד מיניים ולעומת זה נשים דתיות כנראה תדרנה את רגליהן משם מהר מאד יגמר המשיגעס הזה

הלואי שכמו שידעו לעשות חרם על אנגל יעשו גם פה

הכל מלא דגלים של להטבים

חניתי ליד חנות שמוכרת להם ביגוד מיוחד

מנסים להחדיר את זה לחברה בתור נורמה

רק משיח יציל אותנו

להגיד באופן כללי לגבי הדיון כאן, וגם הדיון הקודם שהיה נגד להט"ב.

אני חושבת שזה שגבר יתאשפז במחלקת יולדות זה לא תקין.

אני חושבת שבשנים האחרונות יש עיוות מאוד גדול של ערכים, ואני בהחלט מתנגדת לזה.

*אבל*, קצת צורם לי שלצד טיעונים ענייניים וטובים, מגיע גם זלזול וצחוק.

בעיניי אפשר (וכדאי) להתנגד גם בלי לזלזל, וניסיון להקטין את הצד השני, לא מחזק אותנו או את העמדה שלנו יותר. לפעמים דווקא להיפך...

וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְכִי דֶרֶךְ לוֹ אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ.

כשיש בעולם טרלול, עלינו להילחם נגדו במלוא העוז.

ליצנות דע"ז מסייעת לנו להישמר ולשמור על שפיותנו. ולכן היא לא רק מותרת אלא גם מצוה!

***כמובן שאני נגד זלזול או פגיעה במישהו פרטי אלא על התופעה****

יש דברים שמגיעים לרמה כל כך גבוהה של אבסורד

שכבר אין מה לנסות לענות עליהם בטיעונים רציונאליים...

מה גם שברור שהמקור לזה הוא לא ענייני, אלא נסיון לכפות ולהכניס אג'נדות בכל מקום...

אם הצורך היה באמת ענייני נטו - טובת התינוק, או הדרכות כלשהן וכו..

היו מוצאים בקלות פתרונות אחרים שהיו אפילו יותר הגיוניים לגברים עצמם!!

לעשות מזה ליצנות זה פשוט להבהיר מה זה.

כי כל הסיפור הזה זה ליצנות אחת גדולה.וזה פשוט לתת את האמת כפי שהיא

רבי נחמן מברסלב אומר שעד עכשיו הטומאה ניסתה להלחם באמצעות הפילוסופיות ועכשיו בדורות האחרונים יכבשו את העולם-ינסו להרוס את העולם באמצעות ליצנות.

שנוצרים עיוותים כל כך הזויים

שחייבים לעמוד בקול ולומר שהמלך הוא עירום.

מחילה, אבל הרעיון של גבר מאושפז במחלקת יולדות - הוא מצחיק!

לאדם פרטי אתייחס ומתייחסת בכבוד גם אם לא מסכימה עם הדעות שלו. אבל על התופעה התופעה אשתמש בכל הכלים שיש לי כדי למחות נגדה, וזה כולל הומור. כי זה באמת מצחיק.

מרוב שזה הזוי

בעיניי משהו מאוד עמוק התערער אם אפשר להעלות הצעה כזאת ושעוד יקבלו אותה והיא תחשב נורמלית..

יש ככ הרבה מצבים שצריך לדאוג להם לפני.

איך דבר כזה עבר אני לא מבינה! 

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.