פשוט הרבה יותר קשה. את יכולה ללכת לאבחון.

השאלה - האם זה משנה בשלב הזה? נראה שמצאת דרך להסתדר ולהצליח עם זה. 

ואם אי אפשר לקצר תהליכים.

(סתם, זה פגש אותי היום בעבודה... היו לי איזה 3 דוחות דחופים להגיש, שכבר שבועיים אני יודעת שאני צריכה להגיש אותם, וזה היה נראה לי משהו ענק ומלחיץ שלוקח מלא מלא זמן ולא הצלחתי להתכנס לזה. כלומר, התיישבתי כבר עשר פעמים לכתוב אותם, וכל פעם כתבתי שורה וחצי בערך, וזה היה נראה משהו אינסופי.

בסוף הגיע הדד ליין של אחד מהם, אז לא היתה ברירה, וסיימתי אותו בשתי דקות. למדתי ממנו וסיימתי גם את השני, תוך רבע שעה. אבל כל הנפח שזה תפס לי בראש בשבועיים האלה, היה בלתי פרופורציונאלי בעליל לעומת הזמן שזה לוקח בפועל. איך זה קשור להפרעת קש"ר? זה כבר לא לריכוז שלי עכשיו 😜)

קוראים לזה "פאניקה של הרגע האחרון". אחלה תמריץ.

אפשר למצוא דרך אישית להתרכז. אני שם אזניות עם צוזיקה שחוסמות את הסביבה ועובד עד שנמאס. מספיק המון ככה. 

אני בדיוק ככה, לא מסוגלת לעבוד/ללמוד בלי הלחץ של הרגע האחרון ואני בטוחה שאין לי הפרעות קש"ר

האינדיקציה היא כמה נפח תופסת לי פעולה שהיא לכאוה קטנטונת.

אחת מהאסטרטגיות של התמודדות עם קש"ר היא פירוק של פעולות גדולות למשימות ממוקדות וקטנטנות, כי יש משהו במשימה הגדולה שנראה בלתי עביר.

אני סתם במצב רוח אבחנתי.

כל היום שולחת ילדים לאבחונים... חשבתי שהגיע שלב ה"קשוט עצמך תחילה".

בית ספר - אם זה הפרעת קש"ר בלי היפראקטיביות (add) אז יש הרבה סיכוי שלא מאבחנים את זה בגיל צעיר, כי הילד לא מפריע בבית ספר ואם הוא חכם ממש הוא גם יכול ל'פצות' על הרחפנות שלו בציון במבחן.

לגבי תואר- אנשים עם קש"ר יכולים להתרכז נהדר בדברים שממש מעניינים אותם.

בהצלחה רבה,

תעריכי את עצמך מאוד על ההצלחות העצומות עד כה, בע"ה תצליחי בעוד יעדים רבים בהמשך בבריאות, שמחה ואושר

צריך שיהיו 6 מתוך 9 תסמינים של קש"ר שמופיעים כבר בילדות.

אם לא היו לך את התסמינים האלו בילדות זה לא קש"ר כי מדובר במשהו נוירולוגי.

אבל- זה יכול להתפתח על רקע דברים אחרים כמו מצב נפשי ועוד שזה מאוד נפוץ אבל במצב כזה זה בר טיפול מהשורש ויכול לחלוף כשמטפלים בגורם.

בעקבות הודעתך חיפשתי מה התסמינים, וחלק מהם בהחלט ליוו אותי גם כילדה.

היפראקטיבית אני לא. אבל בעיית מוסחות וקשב... כנראה שכן.

טויב, עוד אבחנה לארסנל. ב"ה.

אני חושבת שבדור האחרון נהיה הרבה יותר קשב וריכוז, אנחנו מאוד מוסחים והכל תמיד בקצב מהיר מאוד ועוד יש כל כך הרבה גורמים שמחזקים את הקושי בריכוז. 

אבל לדעתי זה לא נכון להגיד את זה שזה הגיל וכו 

תמיד אפשר לשפר הכל

תנאי המציאות קשים הרבה פעמים אבל אם רוצים יכולים לשנות, לפחות קצת, משהו

בגלל זה לדעתי הדבר העיקרי שצריך לחזק זה את הרצון/המשמעות. 

(אני מדברת כמישהי שעברה תהליך בזה וגם למדה את הנושא.)

אני נשרתי חלקית בתיכון (כי לא התייחסו אליי חוץ מאיומים אני לא אפתח את זה פה נושא כאוב) ונשרתי מתואר מהסיבה הזאת. אחרי שעזבתי את התואר הייתי ממש במשבר הרגשתי כישלון... והאמת שאני לא זוכרת מתי זה בדיוק היה רק שהחלטתי לקחת את עצמי בידיים ולא לוותר על זה, החלטתי שאני רוצה להצליח לעשות תואר ולהיות סטודנטית רגילה בלי לעשות בעיות. מאז שהחלטתי שאני רוצה את זה--- עבדתי על עצמי להתרכז כל פעם עוד קצת יותר, להישאר עוד קצת בשיעורים, להחזיק את חוט המחשבה שלי ואם הוא מוסט ישר להחזיר אותו לנושא. כל פעם קצת יותר- עוד כמה שניות ועוד כמה דקות למתוח את גבול היכולת. עבדתי על חדות, על מיקוד. שליטה על המחשבות והאימפולסיביות. 

(יראת שמיים אמיתית זה כח חזק, הלוואי שהיה לי אותו). 

כשאני חושבת על איך הייתי אז ואיך אני עכשיו וואי איזה שיפור..

נכון שאני עדיין צריכה לעבוד על זה... יש לי קוצים בשיעור, וקורה שמדברים איתי ואני לא שומעת כלום ופתאום אני אתעורר ואגיד כזה: סליחה רגע מה אמרת?😅או שאני אנסה להתרכז בשיעור וידיאו אבל כל רגע אני אצטרך לחזור אחורה כי לא הבנתי שום מילה, הראש שלי לא היה פה. או שאני בכלל אצא ממנו ואעשה דברים אחרים (כמובן אקפוץ מדבר לדבר) כי לא אצליח לעשות שום דבר בעקביות.... אבל זה קורה הרבה פחות! ב"ה.

עוד עצות שאני יכולה לתת- 

תעשי פעילות גופנית זה פשוט טוב

תרחיקי דברים שמסיחים את הדעת (מה שנקרא סביבה נקיה) או תמצאי מקום שאת מרגישה שעוזר לך. ותייחדי מקום לדברים מסויימים בטח את מכירה את זה...

תקציבי לך זמן לדברים.

וכמובן- תמצאי את הדברים שמעניינים או מלהיבים אותך זה המרכז הכי טוב.

ושכחתי בעצם את הדבר הכי חשוב. מצב נפשי טוב. מצב רוח אופטימי, לתרום לחברה, לעשות טוב למישהו, להרגיש שאת עושה דברים גדולים בחיים! כל מצווה שאת עושה תחשבי איזה כיף לי, זכיתי אני מאושרת. עשיתי כך וכך. תרימי לעצמך כי זה באמת השווי האמיתי שלך (נראה לי הוא הרבה יותר אבל אי אפשר לדמיין את זה)

אוף נמאס לי שאני מכניסה את האמונה והמצוות בכל מקום אני צריכה להפריד עניינים פה?

למה כתבתי את זה- כי גם אני לא מאובחנת עם ADHD וביסודי לא היו לא בעיות לימודיות וגם לא אימפולסיביות.

איך שאני רואה את זה אצלי זה התפתח מהחוסר משמעות בתיכון. מכתה ט' כאילו...

ישר כח! ממש כיף לקרוא אותך, מלמד ומעורר השראה!

ותודה על השיתוף שלך. יש שם כמה דברים בהחלט ישימים.

ומדהים איך כח הרצון מכריע שם.

מעוררת השראה!

ותודה לה'

לפעמים הפרעות קשב

נגרמות כתוצאה מאי פניות ללמידה

עקב מצב נפשי / משבר/ טראומה (גם אם היא לא גדולה) שיכולה להעסיק אותך אפילו בחלק מהזמן.

רשמת שהגשת בסוף את העבודה כלומר התגברת על זה , הייתי מציעה להתרכז במה כן את יכולה לעשות .

ולא לרוץ לאבחון

איך להקל על עצמך , איך לעבוד נכון ? מתי לנוח? אסטרטגיות של סדר ארגון וזיכרון.

ואם אחרי כל זה את מרגישה קושי תפקודי ביום יום אז לפנות

אבל מגיע שלב שאת מתעייפת מלנסות להסתדר אסטרטגית בחיים, ומכל האנרגיות שמתבזזבזות לך בדרך,

ואז מגיע השלב, של אז למה לא להיעזר באיזון ביוכימי של המח, ולהתאמץ קצת פחות...

משפחה תשאלי אותו מה הלאה אולי יתן לך מה שאת רוצה

כמובן שללכת לנורירולוג זה יותר מדויק אם כן או לא

שווה לבדוק.

וגם התחיל לקחת ריטלין..

למה שלא תלכי להיבדק?

ככה תקבלי תשובה ותצאי מהספק...

יש כאלה שלא יכולים לשבת דקה ויש כאלה שיכולים לסיים בקושי שני תארים. אם הלך לך חלק בלימודים זה באמת נשמע ייחודי

נראה לי זה היה שם תמיד, אבל היו מספיק משאבי פיצוי. הם פשוט בהליכי הידלדלות. זה הגיל, מה לעשות.😌

יש לי הרצאה על זה

@קפיץ (סתם רציתי לתייג אותך שתראי שזה עובד)

חלק מהקושי זה קושי בהתארגנות ובניהול זמן ומשימות.

מתיש משהו.

להכין רשימות כדי שיהיה לך ברור מה את עושה בכל שלב.  ואחר כך לפרק כל רשימה לתתי משימות שהן יחסית אפשריות.

אני חושבת שהפרעות קשב וריכוז(בלי היפראקטיביות) נמצאות בתת איבחון כי זה לא בולט למבוגרים בגילאים הצעירים

אבל אם לא הפריע לך ללמוד ולהתקדם בחיים כנראה שזה בשליטה ולא דורש טיפול

לי היו תקופות שחשבתי שיש לי, בפועל ממה שאני רואה את הילדים שלי היום אני עם יכולות סופר של קשב וריכוז לעומתם

היוטיוב: "רוצה לראות 10 שימושים מדהימים בגללים של פרות??"

אני: אווו מעניין! אני מקשיב!

אני אישית, כשהבנתי על עצמי שאני נתקעת אם חסר לי מידע, יותר קל לי להגיד לעצמי " בואי נעבוד בתנאים לא מושלמים ונראה איך אפשר בכ"ז להתקדם" במקום לחכות עד בוש שיהיה לי את המידע החסר.

ניהול זמן זה לא תמיד קל, ולא תמיד קשור להפרעות קש"ר

השיטה שאני בחרתי זה לרכז על קובץ טקסט את מה שאני כן יודע, ולהתחיל לפרק למשימות שכן אפשר לבצע או יש לי כח לעשות עכשיו.  

מה שאני לא יכול לעשות עכשיו? לא נורא. במילא יש לי דברים אחרים להתקדם איתם.

לניהול משימות וניהול זמן. אני מאד אשמח להיתרם מהידע שלך. (או שתפנה אותי למקורות) זה באמת אחד הדברים שהכי דופקים אותי בחיים...

בניהול הזמן שלך ואז יהיה אפשר לחשוב מה הפתרונות המתאימים.

- עודף משימות

- היסח הדעת

- אופטימיות יתר (המחשבה שתספיקי 20 משימות ובסוף הספקת 3 - אולי לא הערכת נכון את המשימות)

- קושי במשמעת עצמית

וכו'...

לכל אחד פתרונות אחרים.

הייתי מתחילה מלנתח כל יום, מה עבד מצוין ומה היה יותר קשה או לא עבד.

שמתארת מצב של חוסר יכולת להתמקד.

אני תוהה לעצמי אם העליה בצריכת המסכים משפיעה על זה.

מהמרת שכן, מאד.

גם בלי המידע.

כלומר, מה שאתה מתאר זה מצוין אם המידע יגיע מתישהו, דרך מה שאתה כבר יודע או עם הזמן או ע"י מישהו שאתה מחכה לו וכו'.

אבל לפעמים אין מנוס וצריך להסתדר עם מה שיש.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.