פשוט הרבה יותר קשה. את יכולה ללכת לאבחון.

השאלה - האם זה משנה בשלב הזה? נראה שמצאת דרך להסתדר ולהצליח עם זה. 

ואם אי אפשר לקצר תהליכים.

(סתם, זה פגש אותי היום בעבודה... היו לי איזה 3 דוחות דחופים להגיש, שכבר שבועיים אני יודעת שאני צריכה להגיש אותם, וזה היה נראה לי משהו ענק ומלחיץ שלוקח מלא מלא זמן ולא הצלחתי להתכנס לזה. כלומר, התיישבתי כבר עשר פעמים לכתוב אותם, וכל פעם כתבתי שורה וחצי בערך, וזה היה נראה משהו אינסופי.

בסוף הגיע הדד ליין של אחד מהם, אז לא היתה ברירה, וסיימתי אותו בשתי דקות. למדתי ממנו וסיימתי גם את השני, תוך רבע שעה. אבל כל הנפח שזה תפס לי בראש בשבועיים האלה, היה בלתי פרופורציונאלי בעליל לעומת הזמן שזה לוקח בפועל. איך זה קשור להפרעת קש"ר? זה כבר לא לריכוז שלי עכשיו 😜)

קוראים לזה "פאניקה של הרגע האחרון". אחלה תמריץ.

אפשר למצוא דרך אישית להתרכז. אני שם אזניות עם צוזיקה שחוסמות את הסביבה ועובד עד שנמאס. מספיק המון ככה. 

אני בדיוק ככה, לא מסוגלת לעבוד/ללמוד בלי הלחץ של הרגע האחרון ואני בטוחה שאין לי הפרעות קש"ר

האינדיקציה היא כמה נפח תופסת לי פעולה שהיא לכאוה קטנטונת.

אחת מהאסטרטגיות של התמודדות עם קש"ר היא פירוק של פעולות גדולות למשימות ממוקדות וקטנטנות, כי יש משהו במשימה הגדולה שנראה בלתי עביר.

אני סתם במצב רוח אבחנתי.

כל היום שולחת ילדים לאבחונים... חשבתי שהגיע שלב ה"קשוט עצמך תחילה".

בית ספר - אם זה הפרעת קש"ר בלי היפראקטיביות (add) אז יש הרבה סיכוי שלא מאבחנים את זה בגיל צעיר, כי הילד לא מפריע בבית ספר ואם הוא חכם ממש הוא גם יכול ל'פצות' על הרחפנות שלו בציון במבחן.

לגבי תואר- אנשים עם קש"ר יכולים להתרכז נהדר בדברים שממש מעניינים אותם.

בהצלחה רבה,

תעריכי את עצמך מאוד על ההצלחות העצומות עד כה, בע"ה תצליחי בעוד יעדים רבים בהמשך בבריאות, שמחה ואושר

צריך שיהיו 6 מתוך 9 תסמינים של קש"ר שמופיעים כבר בילדות.

אם לא היו לך את התסמינים האלו בילדות זה לא קש"ר כי מדובר במשהו נוירולוגי.

אבל- זה יכול להתפתח על רקע דברים אחרים כמו מצב נפשי ועוד שזה מאוד נפוץ אבל במצב כזה זה בר טיפול מהשורש ויכול לחלוף כשמטפלים בגורם.

בעקבות הודעתך חיפשתי מה התסמינים, וחלק מהם בהחלט ליוו אותי גם כילדה.

היפראקטיבית אני לא. אבל בעיית מוסחות וקשב... כנראה שכן.

טויב, עוד אבחנה לארסנל. ב"ה.

אני חושבת שבדור האחרון נהיה הרבה יותר קשב וריכוז, אנחנו מאוד מוסחים והכל תמיד בקצב מהיר מאוד ועוד יש כל כך הרבה גורמים שמחזקים את הקושי בריכוז. 

אבל לדעתי זה לא נכון להגיד את זה שזה הגיל וכו 

תמיד אפשר לשפר הכל

תנאי המציאות קשים הרבה פעמים אבל אם רוצים יכולים לשנות, לפחות קצת, משהו

בגלל זה לדעתי הדבר העיקרי שצריך לחזק זה את הרצון/המשמעות. 

(אני מדברת כמישהי שעברה תהליך בזה וגם למדה את הנושא.)

אני נשרתי חלקית בתיכון (כי לא התייחסו אליי חוץ מאיומים אני לא אפתח את זה פה נושא כאוב) ונשרתי מתואר מהסיבה הזאת. אחרי שעזבתי את התואר הייתי ממש במשבר הרגשתי כישלון... והאמת שאני לא זוכרת מתי זה בדיוק היה רק שהחלטתי לקחת את עצמי בידיים ולא לוותר על זה, החלטתי שאני רוצה להצליח לעשות תואר ולהיות סטודנטית רגילה בלי לעשות בעיות. מאז שהחלטתי שאני רוצה את זה--- עבדתי על עצמי להתרכז כל פעם עוד קצת יותר, להישאר עוד קצת בשיעורים, להחזיק את חוט המחשבה שלי ואם הוא מוסט ישר להחזיר אותו לנושא. כל פעם קצת יותר- עוד כמה שניות ועוד כמה דקות למתוח את גבול היכולת. עבדתי על חדות, על מיקוד. שליטה על המחשבות והאימפולסיביות. 

(יראת שמיים אמיתית זה כח חזק, הלוואי שהיה לי אותו). 

כשאני חושבת על איך הייתי אז ואיך אני עכשיו וואי איזה שיפור..

נכון שאני עדיין צריכה לעבוד על זה... יש לי קוצים בשיעור, וקורה שמדברים איתי ואני לא שומעת כלום ופתאום אני אתעורר ואגיד כזה: סליחה רגע מה אמרת?😅או שאני אנסה להתרכז בשיעור וידיאו אבל כל רגע אני אצטרך לחזור אחורה כי לא הבנתי שום מילה, הראש שלי לא היה פה. או שאני בכלל אצא ממנו ואעשה דברים אחרים (כמובן אקפוץ מדבר לדבר) כי לא אצליח לעשות שום דבר בעקביות.... אבל זה קורה הרבה פחות! ב"ה.

עוד עצות שאני יכולה לתת- 

תעשי פעילות גופנית זה פשוט טוב

תרחיקי דברים שמסיחים את הדעת (מה שנקרא סביבה נקיה) או תמצאי מקום שאת מרגישה שעוזר לך. ותייחדי מקום לדברים מסויימים בטח את מכירה את זה...

תקציבי לך זמן לדברים.

וכמובן- תמצאי את הדברים שמעניינים או מלהיבים אותך זה המרכז הכי טוב.

ושכחתי בעצם את הדבר הכי חשוב. מצב נפשי טוב. מצב רוח אופטימי, לתרום לחברה, לעשות טוב למישהו, להרגיש שאת עושה דברים גדולים בחיים! כל מצווה שאת עושה תחשבי איזה כיף לי, זכיתי אני מאושרת. עשיתי כך וכך. תרימי לעצמך כי זה באמת השווי האמיתי שלך (נראה לי הוא הרבה יותר אבל אי אפשר לדמיין את זה)

אוף נמאס לי שאני מכניסה את האמונה והמצוות בכל מקום אני צריכה להפריד עניינים פה?

למה כתבתי את זה- כי גם אני לא מאובחנת עם ADHD וביסודי לא היו לא בעיות לימודיות וגם לא אימפולסיביות.

איך שאני רואה את זה אצלי זה התפתח מהחוסר משמעות בתיכון. מכתה ט' כאילו...

ישר כח! ממש כיף לקרוא אותך, מלמד ומעורר השראה!

ותודה על השיתוף שלך. יש שם כמה דברים בהחלט ישימים.

ומדהים איך כח הרצון מכריע שם.

מעוררת השראה!

ותודה לה'

לפעמים הפרעות קשב

נגרמות כתוצאה מאי פניות ללמידה

עקב מצב נפשי / משבר/ טראומה (גם אם היא לא גדולה) שיכולה להעסיק אותך אפילו בחלק מהזמן.

רשמת שהגשת בסוף את העבודה כלומר התגברת על זה , הייתי מציעה להתרכז במה כן את יכולה לעשות .

ולא לרוץ לאבחון

איך להקל על עצמך , איך לעבוד נכון ? מתי לנוח? אסטרטגיות של סדר ארגון וזיכרון.

ואם אחרי כל זה את מרגישה קושי תפקודי ביום יום אז לפנות

אבל מגיע שלב שאת מתעייפת מלנסות להסתדר אסטרטגית בחיים, ומכל האנרגיות שמתבזזבזות לך בדרך,

ואז מגיע השלב, של אז למה לא להיעזר באיזון ביוכימי של המח, ולהתאמץ קצת פחות...

משפחה תשאלי אותו מה הלאה אולי יתן לך מה שאת רוצה

כמובן שללכת לנורירולוג זה יותר מדויק אם כן או לא

שווה לבדוק.

וגם התחיל לקחת ריטלין..

למה שלא תלכי להיבדק?

ככה תקבלי תשובה ותצאי מהספק...

יש כאלה שלא יכולים לשבת דקה ויש כאלה שיכולים לסיים בקושי שני תארים. אם הלך לך חלק בלימודים זה באמת נשמע ייחודי

נראה לי זה היה שם תמיד, אבל היו מספיק משאבי פיצוי. הם פשוט בהליכי הידלדלות. זה הגיל, מה לעשות.😌

יש לי הרצאה על זה

@קפיץ (סתם רציתי לתייג אותך שתראי שזה עובד)

חלק מהקושי זה קושי בהתארגנות ובניהול זמן ומשימות.

מתיש משהו.

להכין רשימות כדי שיהיה לך ברור מה את עושה בכל שלב.  ואחר כך לפרק כל רשימה לתתי משימות שהן יחסית אפשריות.

אני חושבת שהפרעות קשב וריכוז(בלי היפראקטיביות) נמצאות בתת איבחון כי זה לא בולט למבוגרים בגילאים הצעירים

אבל אם לא הפריע לך ללמוד ולהתקדם בחיים כנראה שזה בשליטה ולא דורש טיפול

לי היו תקופות שחשבתי שיש לי, בפועל ממה שאני רואה את הילדים שלי היום אני עם יכולות סופר של קשב וריכוז לעומתם

היוטיוב: "רוצה לראות 10 שימושים מדהימים בגללים של פרות??"

אני: אווו מעניין! אני מקשיב!

אני אישית, כשהבנתי על עצמי שאני נתקעת אם חסר לי מידע, יותר קל לי להגיד לעצמי " בואי נעבוד בתנאים לא מושלמים ונראה איך אפשר בכ"ז להתקדם" במקום לחכות עד בוש שיהיה לי את המידע החסר.

ניהול זמן זה לא תמיד קל, ולא תמיד קשור להפרעות קש"ר

השיטה שאני בחרתי זה לרכז על קובץ טקסט את מה שאני כן יודע, ולהתחיל לפרק למשימות שכן אפשר לבצע או יש לי כח לעשות עכשיו.  

מה שאני לא יכול לעשות עכשיו? לא נורא. במילא יש לי דברים אחרים להתקדם איתם.

לניהול משימות וניהול זמן. אני מאד אשמח להיתרם מהידע שלך. (או שתפנה אותי למקורות) זה באמת אחד הדברים שהכי דופקים אותי בחיים...

בניהול הזמן שלך ואז יהיה אפשר לחשוב מה הפתרונות המתאימים.

- עודף משימות

- היסח הדעת

- אופטימיות יתר (המחשבה שתספיקי 20 משימות ובסוף הספקת 3 - אולי לא הערכת נכון את המשימות)

- קושי במשמעת עצמית

וכו'...

לכל אחד פתרונות אחרים.

הייתי מתחילה מלנתח כל יום, מה עבד מצוין ומה היה יותר קשה או לא עבד.

שמתארת מצב של חוסר יכולת להתמקד.

אני תוהה לעצמי אם העליה בצריכת המסכים משפיעה על זה.

מהמרת שכן, מאד.

גם בלי המידע.

כלומר, מה שאתה מתאר זה מצוין אם המידע יגיע מתישהו, דרך מה שאתה כבר יודע או עם הזמן או ע"י מישהו שאתה מחכה לו וכו'.

אבל לפעמים אין מנוס וצריך להסתדר עם מה שיש.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

בשמן שומשומין ראשי

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

 לק"י

ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊