אני נחרדת.
אני מזועזעת.
אני בוכה על הילדה המסכנה.
זה לא עוזב אותי. מה עבר על הקטנה הזו?
איפה ההורים בסיפור הזה?
לא רואים דם בטיטול? משהו? במשך שנה וחצי!
איפה המטפלות במעון שאשכרה בחור מוציא ומחזיר אותה?
השתמשו בה כחפץ. כבובה לשימוש סיפוק עצמי.
זה מחרפן אותי. ומזעזע אותי.
ומשגע אותי איפה כל הגורמים האחראים עליה היו?
איך דבר כזה קורה?
זה פשוט נורא.
וזהו, מבחינתי זו פסגת הרוע שהדעת מסוגלת להכיל.
ושאלוקים לא ינסה אותנו בחיים אמן.
דיייייייי קשה לי מזההההה
יהודי???
איפה הרחמים
אבאלה גיהנום
בן 17.
מהמגזר החרדי.
לא מעיד לא כלום.
חולים יש בכל מקום.
אבל זה שיא הרוע שיצא לי להיתקל פה.
ואני מתה לשמוע את ההורים. את המטפלות.
אין מהם הגה.
לא מכילה את זה אבאלה
איך כתבת... שלא נתנסה, תכלית החולי
בהצלחה להורים ולמטפלות 😣😣😣
אה
ותודה לקרוב משפחתה הסוטה שהלך להתוודות. אמר שלא עשה כלום.
להיות עד ולשתוק זה אותה עבירה בדיוק.
אחרת היו ממשיכים עד אינסוף.
שלא נדע מצרות.
לא מהצד הזה ולא מהצד השני.
אבל הוא טוען שלא הוא עשה את המעשים.
מנוול מסריח בדיוק באותה מידה.
מה קשורה הקיצוניות למעשה המחריד?
ומניין שכל הבנים במגזר קיצוניים?
חשוב מאוד מאוד לציין את זה
המגזר החרדי הוא מגזר שונה בכל הקשור לעבירות מין לדעתי
בגלל ההגבלות
בגלל האיסורים
בגלל שהנושא לא מדובר או מדובר יותר מדי
וגם, אין להם אופציות לפורקן מיני בתוך הקהילה עם בנות גילם
זה לא סותר את זה שתיתכן פדופיליה רגילה כביכול, ולא יודעת כמה הדבר הזה נחקר, אבל יש למגזר החרדי מאפיינים שונים וטריגרים שונים למעשי זוועה כאלו ואחרים לדעתי
פדופיליה זה לא דבר שאדם נורמלי ירצה לעשות.
זאת סטיה שלא נגרמת בגלל הפרדה או חוסר מענה למתן פורקן
פשוט לא
לא מוצאת את המילים להסביר את עצמי אפילו
אבל זה לחלוטין לא סיבה ותוצאה
אני כותבת פה עת הגיגיי, סהכ, כאמור - לא מגובה מחקרית
אבל ההגיון שלי אומר שבגלל שנדרשת 'יצירתיות' מסוימת, זוועתית ככל שתהיה, אז זה מגיע לקיצוניות גדולה הרבה פעמים
או בגלל שחונקים את הילדים והנוער בדיבורים על שזל, בסוף הם מאבדים את זה.
במגזר חרדי, בקהילות סגורות לעולם האינטרנט ולעולם שבחוץ, עולות זוועות מיוחדות. כך לעניות דעתי
להבין מה עומד מאחורי מעשים מסוימים אין משמעותו הצדקה.
(זה אגב, חלק מהותי מאוד מהבנת נפש האדם. גם על פי היהדות. בעיקר אולי. כי זה שמאפשר תהליך של שינוי ו תשובה)
זה פשוט להבין מה עומד מאחוריהם. וזה אגב, מהליך מחשבהמאוד חשוב בחיים לדעתי.
אגב2, לא לנסות להבין מה עומד מאחורי דברים, זה הדרך הבטוחה בערך להנציח בעיות כאלה. תראי מה קרה עם אלימות במשפחה. במקום לטפל בגברים האלימים, נותנים להם עונשים מקלים, והנשים בוחרות למקלט. האלימות הזו, האכזריות הזו, יש לה שורש מסוים שכדי לטפל בו צריך להבין מאיפה היא באה.בלי להצדיק. כדי לטפל, וכדי שנחיה בחברה בריאה יותר ובטוחה יותר
יש בחברות שמרניות במיוחד אלמנטים שמקלים מאוד על עברייני מין
ויש פגיעות שיותר אופייניות למגזר החרדי וברור שראוי להביט לזה בעיניים
מאידך, יש כמובן פגיעות שונות שיותר אופייניות במגזרים יותר מתירניים
אבל פתולוגיות מיניות כמו פדופילים וזוועות שכאלה יש בכל המגזרים. אדם נורמלי מבחינה מינית לא יחפש סיפוק אצל תינוקת לא משנה כמה יחנקו לו את המיניות
אומרת - למיטב ידיעתי, קרימונולגיה של עבירות מין במגזר חרדי באופן ספציפי לא נחקרה.
אני לא שוללת את מה שאת אומרת. ברור שזה לא נורמטיבי.
אבל כמה ילדים נפגעים במקוואות או במוסדות חינוך ל"ע? המון. למה? לא בהכרח כי יש סטייה לילדים, אלא כי הם פגיעים יותר וחשופים יותר לסכנה באותו זמן. יותר 'זמינים' וחלשים.
אני רק העליתי השערה מתוך ההגיון שלי, וזה עדיין נראה לי כמו משהו, חולני ככל שיהיה, שיכול לקרות כשחונקים לאדם את המיניות בצורה קיצונית. או הפוך - כשהוא כבר משולל כל רסן.
במגזר החילוני משמרות צניעות יכסחו אותו אם ינסה. אז להתעלל בחסרי ישע, קל יותר. ככה גם אני חושדת. אבל כמובן אין מחקרים
והסטטיסטיקה של פגיעות זהה בכל המגזרים
לא יכולים להיות מחקרים שונים בתחום של איסוף מידע שמגיע מתלונות שהוגשו. פשוט לא הגיוני
זה לא עניין של דעה,זה נתונים יבשים
אבל טוב, נו, אולי אני לא יודעת הכל באמת
זהים בכל המגזרים, קיצוניים כמתירנים
זה קשור
כי זה עניין של הרבה 'אסור' שגורם לפרוץ המון גבולות בקטע חולני כבר
וראיתי בכמה תתי מגזרים שבהם זה יותר נפוץ לצערנו.
זה עניין של איך מגישים את זה ועל מה שמים דגש
אסף את קרובת משפחתו בהזדמנויות שונות מהמעון.
הלך איתה לאתר בניה.
שם חבר שלו אנס אותה וביצע בה מעשי סדום.
כשהילדה היתה מתחילה לבכות, נכמרו רחמיו (עאלק) והיה מחזיר למעון.
ככה בהזדמנויות שונות.
עד שהרגיש לא בסדר עם עצמו וסיפר למשטרה.
ככה שנה וחצי.
מחלות קשות מאוד! ביסורים רבים מאוד! מוות איטי וכואב אמן!
ומי שקשה לה התגובה שלי שתעבור הלאה.
לא להתחיל להתייפיף ״יהודי״ וכו..
כי לא נשמע לי הגיוני, במחילה.
ובכל מקרה איכס. גועל נפש!!!
זוועה!!
וזו בהחלט צריכה להיות קריאת התעוררות לחברה החרדית.
סיפור כזה עם אישה שבן זוגה עשה בילד שלה בן השנה מעשים כאלה בחדר הכושר,
גם אז זו היתה קריאה לציבור החילוני להתעורר?
נמאס לי שמקרה כ"כ קיצוני שקורה אחת ל50 שנה צריך לגרום לי כחרדית אשמה?
סיפור זוועה כזה הוא נוראי וקיצוני בכל קנה מידה ולא נראה לי שקשור לעובדת היותו חרדי
יותר נראה לי קשור להתעללות שהוא כנראה עבר כשהיה ילד או משהו בסגנון.
אני יכולה לקבל את העובדה של כתות שיוצאות מהציבור שלנו והסגידה לבן אנוש שיוצרת מעשים אפלים, אבל לא מקרה של
אדם בודד וחולני, זה יכול לקרות בכל מקום, חילוני/דתי/מסורתי ואפילו דת"ל
זה מזעזע
אמורה להיות מוסרית יותר.
ובפועל יש שם הרבה עוולות וחוסר מוסריות.
ובכל חברה יש עוולות שנוגדות את הערכים שלה
קצוות יש בכל מקום, ואין מה ללמוד ממקרה כ"כ קיצוני וממעשה של בודד
שוודאי שלא מעיד על הכלל
ואל תשכחי שיש לאנשים ספציפיים רצון להבליט מעשים מסוימים בחברות מסוימות בזמנים מסוימים
ואני ח"ו לא באה להקטין ממעשה הזוועה הזה
הפריע לי שהחברה החרדית צריכה לקבל קריאת התעוררות מהמקרה הזה
שהוא כ"כ שפל וקיצוני וח"פ
לא כל מקרה בודד קשור לחברה שבה הבחורים האלה גדלו
ואני לא באה להצטדק, אבל נמאס לי מהרפש שזורקים עלינו כל היום.
נשמע כאילו החברה החרדית מלאה סוטים ואנסים שרק מחפשים קורבנות כל היום , יאללה, באמת שנמאס
יש הרבה מה לתקן מכל מיני מישורים, אבל לא כל מקרה קשור אליי כחרדית
אבל כן לדעתי בנושא של מוגנות ופגיעות מיניות יש לאן להתקדם בחברה החרדית
בין אם בשבירת קשר השתיקה
בין בשיח על מוגנות, שהרבה פעמים לא קיים לצערנו
ובין בטיפול בפוגעים.
הרבה פעמים מתוך הרצון לשמור על החברה החרדית כנקייה כלפי חוץ, יוצרים עוול גדול יותר בתוך החברה עצמה כשהפוגעים לא נחשפים ולא מקבלים את עונשם הראוי.
ונכון שהחברה החרדית גדולה, ובטח שזה לא נוגע לכולם. אבל זו חברה שמתאפיינת בהתנהלות שונה הרבה פעמים מהמקובת והרצוי במקרים כאלה
אבל אני מתעקשת שמקרה כ"כ קיצוני לא חייב להיות מקושר לחברה החרדית דווקא כי הוא חרדי.
אם סיפור כזה היה מתפרסם כל שנה, וואלה צודקת, צריך לפשפש ולבדוק למה קטינים תוקפים תינוקת
זה סיפור כ"כ קיצוני ולכן כ"כ מזעזע את כולם, ודווקא בגלל זה אני לא רואה שום קשר לחברה החרדית
וזה מעצבן אותי הניסיון לצבוע את כל המגזר הזה כסוטה שתוקף תינוקות (ואני בטוחה שיש למישהו עניין לעשות את זה) רק בגלל מקרה אחד כזה
לא רוצה לגלוש יותר למקום הזה
כי אני מכירה הרבה מקרים נוספים
זה שתוקפים מינית ילדים בני 3 בת"ת
או מוציאים אותם באופן יומיומי בהסעה מהת"ת כדי לפגוע בהם
ילדים שנוגעים בהם במקוואות
או ילדות שנאנסותבאופן יומיומי על ידי קרובי משפחתם בקהילה סגורה במושבה רחוקה
זה לא אומר דרשני לקהילה החרדית?.
כל אלו מקרים שהיו ולצערנו עדיין ככל הנראה קורים מתחת לאף שלנו.
זה שמנסים להכפיש חרדים תחת כל עץ רענן לא אומר שמי מהמגזר שאשמים בעוולות נוראיות לא מחויבים בחשבון נפש. זה דבר אחד וזה דבר אחר לדעתי.
וזה שלרוב ילדים קטנים הם הנפגעים - זה אמור להדליק נורת אזהרה, כי בניגוד למגזר חרדי - במגזר הכללי זה לא ככ רווח, הגילאים הצעירים האלה.
ואני ממש בעד להפיץ טוב על המגזר החרדי, כי באמת יש בו המון המון המון טוב, אבל זה לא אומר שבשם הטוב נכסה על העוולות והזוועות ונגיד שידינו לא שפכו את הדם הזה.
אגב, אני לגמרי חלק מהמגזר הזה בעצמי וגם ילדיי. אבל צריך להסתכל לאמת בעיניים ולא לצעוק את זעקת הקוזק הנגזל כשיש אמת בדהרים
ילדים קטנים במגזר החרדי
ילד בן 3 בת"ת הוא לא תינוק, אבל הוא ילד קטנטן. וזה קורה וקרה גם להם
זה רק מוכיח שככל שלא מטפלים, הבעיות נהיות חמורות יותר ולא קטנות מעצמן
ברור זיש על מה לעבוד, אבל שוב, במגזר החרדי יש יותר פגיעות מיניות בילדים
הישראלי לדמוקרטיה מ2020
וקראתי על עוד פרופסור שחקר את זה ב2022
וכמובן שגם זה בתת דיווח
גם לי זה מאד צרם.
במיוחד שאנשים שכן מבינים בתחום חוזרים ואומרים שאין בחברה החרדית יותר פגיעות מיניות. ואני לא מסכימה עם מי שכתבה שאין דרך לבדוק את זה
מחקרים מקצועיים יודעים לקחת בחשבון גם את העובדה שבחברה החרדית יש פחות דיווח
המידע שאני נתקלתי בו, אומר שבחברה החרדית גם יותר ילדים וגם בגילאים צעירים יותר
א. איך שמתייחסים לספרדים.
ב. זה שבחורים ליטאיים מחברון וממיר שווים מאות אלפי שקלים כשבאים לשידוך.
לא מוסרי. סליחה.
ולפגוע,
אבל כשיש הרבה ילדים, ומעט השגחה הורית בהתאם, כשנער בן 17 אחראי על בת דודתו התינוקת ויכול לעשות ככל העולה על רוחו בלי שאף אחד
בלי שאף אחד יודע, קורים דברים כאלה.
ואין מה לעשות, ילדים ששומרים על ילדים קטנים מהם זה כן מאפיין של החברה החרדית.
ואחוזי ההטרדה שם יותר נמוכים
זה לא קשור למשפחה גדולה רק
זה קשור אולי למנטליות
לחינוך שונה
להתמודדות ושיח שונה על מיניות
לתעסוקה של הילדים בזמן פנוי
לא בהכרח לריבוי ילודה. אם כי זה גורם שאולי כן משפיע כמובן על היכולת 'לאחוז ראש' לגבי כל ילד
יש טאבו ואסור לדבר על זה.
מלא נערים (וגם נערות) עושים דברים בסתר, וההורים חושבים להשאיר אותם בסגירות הרמטית.
די עם זה.
צריך לפתוח, לדבר, להבין את המצוקה, לא להיחרד עם גילינו פורנו.
זה לא שאם אמרנו "אוי אוי אוי" הנער\ה יפסיקו. ממש לא.
הם ימשיכו. אולי עם יותר רגשות אשמה, אולי אם יותר תחושה שההורים לא מבינים,
אבל הם ימשיכו עם זה.
בציבור החרדי ההרמטיות והטאבו עוד יותר נוקשים,
אז בכלל... זו דרך בטוחה להגיע למדרון.
ובעיניי עדיף אחף פעמים פורנו מאשר אח שנוגע באחותו, או בן דוד בבת דודה.
לא נשמע שהוא רק 'ליטף' אותה.
גם לי זהה לא הגיוני ולכן אני מחכה לשמוע את ההורים.
איך לא ראו דם.
איך המטפלות לא הרימו גבה שבחור לוקח באמצע היופ ומחזיר.
איך אף אחד לא שם לב שהוא מחזיר אותה בוכה.
איך אין עליה ועל הבגדים שלה אבק.
זה מזעזע אותי.
כן?
שום קרוב משפחה אחר לא היו נותנים להוציא
לא סופר סופר חריג למטפלת שהוא מוציא אותה מידי פעם באמצע היום ומחזיר אותה אח"כ?!?!?!
היא לא שאלה שאלות? לא חשבה לדווח לאמא?
באיזה תירוץ בדיוק הוא מוציא אותה פעם אחרי פעם ככה סתם?
רבונו של עולם איזה עולם אכזר
די אני לא יכולה
לא יכולה
לא יכולה
פורסם גם לפני כמה שנים תחקיר ענק על ילדים קטנים שהיו מוציאים ממסגרות החינוך בהסעות ועושים להם זוועות.
לא זוכרת בדיוק את הפרטים, אבל זה היה..
פשוט נוראי. טרגדיה נוראה.
זה גם מה שמטריף את דעתי.
איפה המטפלות??????
מה קורה שם?
עד כדי כך הרמטי זה היה?
מחריד
ישחק על זה שהוא צעיר וכל חייו לפניו
שצריךלשקום אותו
בטח יחתום על עסקת טיעון מביכה
בדיוק שבוע שעבר נחשפתי לפרשה אחרת מזעזעת של בדרן 'חרדי' שאנס את הבת שלו. השופט שגזר את עונשו כתב בתירוץ לעומש המביך שקיבל שזה בגלל ש'זו מעידה חד פעמית, עם ילדה אחת' . קיבל פרס שלא פגע בעוד ילדות
יימח שמו
אין שופטים בירושלים
ואשתו צריכה לקבל משאית מדליןת על האומץ שלה להתלונן עליו.
הרבה נשים מפחדות מאיך זה ישפיע על השידוכים על הילדים האחרים וכו.
גיבורה.
והוא איש שפל.
עוולות יש בכל מקום.
דעתי בסביבה שלי ידועה.
פחות מעדיפה לשתף אותה בפורום כדי שלא יצא עקום.
לא סותר שהיא אמיצה בטירוף.ואני באופן אישי גאה בה למרות שהיא לא מכירה אותי.
אלופה.
אמא לביאה.
אבל גם אל תגידי שאין מה לקרוא לתיקון עמוק בחברה.
כי כשאת כותבת שאימהות היו משתיקות דבר כזה,
וזה עניין של נורמה, בגלל ה"שידוכין"
זה תמרור אדום ענק.
איך פעם אמר הרב שייטנמן זצל? בדור שלנו, אפילו אברהם אבינו ע"ה לא היה מוצא שידוך
נותנים חשיבות לדברים ככ לא רלוונטיים.. כואב לי לחשוב עת ילד/ה או נער/ה שנאלצים לשתוק כי 'מה יגידו'
וזה גם גובל באיסור של 'לא תעמוד על דם רעך' כי מי שמתחיל ולא עוצרים אותו - סופו מי ישורנו
זו דעתי.
ולהתמקד בדברים הטובים שבכל חברה.
הפורום זה לא המקום לתקן עולם. ובטח לא מטרת השרשור הזה.
יש דברים מסוימים שמרתיחים אותי בסביבה שלי ואני אומרת בפנים של אותן נשים.
הרבה יותר אפקטיבי בעיני.
ובבקשה בבקשה נעצור פה🙊 מה שנקרא הוא לא מה שנשמע וזה יכול לצאת ממש עקום.
מניסיוני המר בקבוצות וואטצאפ.
מסכימה איתך
לא תשמעו מילה מההורים, כי הם לא ידעו
לגננות לא היה מושג כי קרוב משפחה שלה לקח אותה, ותרבות הילד מגדל ילד שכיחה
וכנראה גילו
ולכן הוא הסגיר את עצמו
לפני ש"יטפלו בו ", כמו שמגיע לו בחברה סגורה שלא מערבים משטרה...
אונס יומיומי בכלא שהלוואי שיקבלו.
הם צריכים להרגיש קצת כנראה.
חולים בראש.
בית המשפט פה דפוק בשורש. היום קראתי כתבה ששיחררו אדם שאנס קשישנ בת 82 ניצולת שואה כי לא הוכח שהתנגדה לו.
ממש אחרית הימים. טירוף הדעת.
בגלל שלא הוכח שהתנגדה לו
היא הגיעה לבית חולים ונאלצה לעבור ניתוח, ברור שזה לא היה בהסכמה
אלא שמכתב האישום עולה שהיא ניהלה איתו שיחות בעלות 'אופי מיני'. הוא הקליט אותה וזה הוצג במשפט
עזבי שהוא מנוול והשם ייקח אותו בייסורים.
הוא אנס גם קשישה אחרת וישב על זה בכלא
אבל זיכוי בהרכב מלא בכזה מקרה עם עבר כמו של המנוול הזה - אני מקווה שיש להם קצה קצהו שלהסבר נורמלי לדבר הזה. ואם לא - שישאירו מפתחות וילכו.
שכן גם שיחות בעלות 'אופי מיני' (עם קשישה בת 82?? וואט?!?!) יכולות להגיע לאונס. בטח בנסיבות המקרה הזה
זוועה
מדינה בפשיטת רגל.
אני לא רגועה בכלל.
שזה ממש שונה ממה שהוצג
התקשורת גםסתם אמרה שהיא ניצולת שואה. היא לא
הבחור המנוול הערל הזה לא תמים, אבל זה שיעור בשבילנו על כוחה של התקשורת להטות דעת קהל
לפי השערות שקראתי, זה סוג של נקמה של הפרקליטות בשופט אשר קולה, איך שהדברים יצאו, על זה שהוא זיכה את זדורוב ושם להם מסמרים בגלגלים כשנחשפו במערומי שחיתותם
כי זה עוד יותר משגע אותי!!
תנו לי הסבר הגיוני אחד, אחד, אחד!!!
למה בן דוד של ילדה בת שנה וחצי עד שנתיים וחצי, יכול להוציא אותה סתם באמצע היום, לא מדברת אפילו על סוף יום שיכול להגיד שביקשו ממנו לקחת אותה הביתה. סתם באמצע יום ואז להחזיר.
מישהי יכולה לתת אחד כזה??
בחלק בן דודה.
זה ההסבר שגם אני מחפשת.
מחכה לשמוע את ההורים.
לא הבנתי איך נותנים אותה לקרוב משפחה??
אצלנו לא נותנים להוציא ילד בלי ליידע
נגיד חמותי באה לאסוף אז מתקשרים אלי לשאול אותי
אפילו אם אבא שלי בא מתקשרים.
אין רחמים בעולם??? זה תינוקת!!!! תינוקת!!!!
תינוקת. קטנטנה.
אותו בן דוד רשע מרושע מוציא ומחזיר, באופן שיטתי, בשלל תירוצים, ושום מטפלת לא חושבת לדווח? לשאול את ההורים? לעדכן?? או מנהלת המעון?? המטפלות ומנהלת המעון אשמות כאן במידה רבה. זה חוסר אחריות נוראי! ומדליק אלף נורות אדומות!
אף אחת מהמטפלות לא אמרה לאמא,
אפילו כבדרך אגב (!!!)
מי זה שבא לקחת?
או סתם שיש מישהו שלקח?
מה נסגר איתן??
אני עוד התקשרתי במהלך השנה שוב להזכיר להן שאף אחד אבל אף אחד מלבדי ומלבד בעלי לא מוציא את הילדים.
גם אם הילדים רצים אליו בצהלה.
האמת שהגדול שלי בחבד ושם ההקפדה על זה גדולה מאד! לא מביאים לאף אחד בלי אישור מפורש שלי. בטלפון.
בלי טלפון לא משחררת את הילד.
חוץ מטירוף ושיגעון אין שום תשובה שאני מצליחה להבין
טירוף ושיגעון מתגלים בגיל מוקדם יותר.
ואם הוא מטורף, שההורים שלו יאשפזו אותו במוסד סגור.
אני בטוחה, יותר נכון רוצה להיות בטוחה, שההורים המסכנים שלו לא ידעו כלום.
אמא
מהרגע ששמעתי על זה, פשוט בחילה.
מזעזע
מעצבן אותי שכל פעם שיש ביקורת על דברים שהמדינה מסבסדת לאנשים עם הכנסה נמוכה, ישר קופצים ואומרים שהמדינה מעודדת אבטלה.
לדוגמה ראיתי עכשיו בפייסבוק מישהו שהתעצבן על מחיר מלא שהוא משלם במעון כי הוא לא זכאי לדרגה, והתעצבן שהמדינה מעודדת אבטלה וכמובן שרוב התגובות לכלכו על הממשלה וההתנהלות שלה.
עכשיו כמו שכולן יודעות, הלוואי והיה אפשר להישאר בבית ולקבל דרגה במעון. אפילו הארכת חופשת לידה שמגיעה לנו על פי חוק!! אנחנו לא יכולות להינות ממנה כי נשלם דרגה מלאה...
אני בחרתי להרוויח כמה שאני מרוויחה?? כולם חייבים לעבוד בהייטק ולהרוויח 40-50 אשח כדי שלא תבכו למה רק לכם מורידים הרבה מס מהמשכורת? תגידו תודה על מה שנשאר לכם אחרי המיסוי כי אנחנו גם את זה לא מרוויחים.
אתם חושבים שאנחנו מביאים ילדים רק כדי להנות מעוד 400 שקל בחודש של נקודות זיכוי?
לא בחרתי את המקצוע שלי, ולא את כמות הילדים שלי רק בגלל שיקולים של הטבות מהמדינה! כאילו זה בכלל משתלם פחחח...
זהו, שחררתי 😁
אני לא אדם פרטי שדואג רק למשכורת שלי, אני מאמינה שריבונו של עולם נתן לי כוחות לא רק כדי שאני אפרנס את בני ביתי אלא כדי שאקדם את מדינת ישראל. יש לי כפרט בעם הזה אחריות לא רק על עצמי אלא גם לדאוג כפסיכולוגית לבריאות הנפש הציבורית. וכך אני חושבת על מקצועות אחרים, ורואה את התעסוקה שלי לא רק מה יהיה נוח לי אלא איך אוכל לקדם
תהיו בלתי נראות
בלתי נשמעות
בלתי קיימות
זה גם ככה קשה. ומביך. ויש לי בטן של הריון עדיין. ונשירת שיער מטורפת שרואים טותה. ואני מתפדחת כולי. ולמרות שאני מנסה לנחם אותי שבלניות רגילות להכל אני מובכת נורא. וגם ככה אני מסתבכת על הטבילה. אוף. לא יודעת מה יש לי. לא מצליחה לצלול טוב.
ועד שאני גומרת אני רק רוצה לברוח משם ומעצמי. ואז את מחכה לי ליד החדר ואומרת שאת מתלבטת אם להגיד לי משהו...
לא!
לא!
לא!
אל תגידי ואל תגידי שאת רוצה להגיד
פשוט לא.
האינטואיציה שלי אומרת שזה משהו מאד לא נעים לשמיעב, ואין לי שום יכולת להכיל ביקורת משום סוג. גם אם זה לטובתי.
בבקשה. זה כל כך רגיש. לא רוצה לצאת מהמקווה בתחושה של אני לא טובלת יותר לעולם.
ואחר כך לבכות שעות ולאכול סרטים על מה היא רצתה להגיד.
איכס. איכס. איכס.
אין יותר מלחיץ מ"אני מתלבטת אם להגיד לך משהו"...
אוף.
חיבוק גדול!
חוויה של טבילה מעורבבת עם כ"כ הרבה רגשות, אני תמיד מדמיינת שיש נשים (סליחה) שמנות ממני/ מכןערות ממני/ מבוגרות ממני/ מוזרות ממני שטבלו פה .. אז... לא יזכרו אותי...
מעולם לא נתקלתי באמירה כזו של בלנית, נשואה מעל 20 שנה, ההפך אני ממש מרגישה שהן מנסות להיות בלתי נראות, לא מסתכלות עלי , מסתובבות לצד השני , ומסתכלות רק על הטבילה כשאני בתוך המים( בעיקר באחד המקוואות בעיר שלי, אבל גם בשני הן בסדר). אני חושבת שאת יכולה לבקש שהבלנית לא תסתכל, שתסתובב ותסתכל רק אם כל בראש במיים, והטבילה כשרה, זה בעצם התפקיד,שלה. לא דום דבר מעבר.
ולנסוע למקווה איר זה יותר זמן, וכמו שאני מכירה את עצמי אני פשוט רוצה לגמור עם זה כמה שיותר מהר
אצלנו בזמן שהטובלת יורדת לבור הטבילה הבלנית עומדת עם הגב אליה או מרימה את המגבת למעלה שתחצוץ.
יש רק בלנית אחת?
אצלנו יש כמה
את המשפט הנ"ל היא אמרה לי כשחזרתי לחדר להתארגן
אם כן תבקשי מהאחראית שלא ישבצו אותה אצלך, ומקווה שיהיה לך בלנית נעימה ורגישה יותר
זה זמן כזה רגיש, שצריך להיות אובר ואקסטרה רגישים 
אצלנו אני בכלל לא רואה את הפנים של הבלנית... היא דופקת על הדלת שלי ומיד מסתובבת לחדר של הבור ואני הולכת אחריה ואז נכנסת למים ורק אז היא מסתכלת על הטבילה ומיד יוצאת ומחכה עד שאני אכנס לחדר שלי חזרה.... גם ככה כל הקטע של הטבילה לא נחמד להרבה נשים!
ומה זה המשפט הזה לא הבנתי, לא משנה מה היא רצתה להגיד זה ודאי לא עניינה!!
להיות בלחץ מעכשו מתאריך משוער של 3 ימים לפני פסח?😂
זה צרה של עוד הרבה זמן! תתעסקי בצצרות של עכשיו בלבד!!! (בסוף זה משוער, את יכולה ללדת גם שבועיים קודם, ר"ח או בכלל ברח אייר ..בקיצור אל תדאגי!!
אבל חבל על האנרגיות שלך
כשזה יגיע זה יגיע וזה יהיה הכי מדויק.
אגב, לקחת בחשבון ששנה הבאה שנה מעוברת?
אולי את בכלל אמור ללדת בפורים?
אז זה כן ערב פסח...
זו כבר לא השנה הבאה אלא השנה... (לרגע ניסיתי להבין מה הסיכוי שהיא תלד באדר של שנה הבאה🤦🏻♀️😅)
שנה הבאה בשנה הלועזית...
אגב, שאלתי אותה את זה כי היה לי את זה בהריון קודם
איך שגיליתי על ההריון חישבנתי שאני אמורה ללדת בפסח וכמעט התעלפתי
ואחרי כמה זמן אחזתי שבעצם אמורה להיות שנה מעוברת
ובאמת ילדתי בסוף בליל פורים.
אם לא היתה שנה מעוברת כנראה שהייתי יולדת בערב בדיקת חמץ...
כי השנה הלועזית בכלל לא מושפעת מעוד אדר... אדר ב' הוא רק בשנה העברית שכבר התחלנו😀
והסיפור שלך באמת מצחיק.. איזה הקלה זה בטח היה...
מן הסתם אם זה המשוער, את עדיין לא יודעת את מין העובר.
אם זה בן, אפשר להיחלץ על בר מצוה בשבת הגדול עוד 13 שנים(;
חח סתם בהומור.
בע'ה הכי חשוב שיהיה בבריאות טובה ובידיים מלאות ולכי תדעי.. החיים מפתיעים (ומצטרפת למי שכתבה שתבדקי כי השנה מעוברת)
אני פעם לא יצאתי לטיול באיזשהו תאריך כי אמא שלי היתה לקראת לידה. בסוף ילדה יותר מחודש אחר כך!
אז בנחת ובבריאות בע'ה
בר מצווה חול המועד פסח יותר מסובך...
מי תביא דירה לשבת הגדול?
אני פעם הבאתי דירה לשבת בר מצוה בפסח אבל רק אחרי שהם התחייבו לי שהם לא מכניסים לבית אוכל. (יש אצלנו הקפדות מאוד גדולות בפסח ולא התאים לי החשש שנכנס משהו שיפסול לי את הכלים). כן השארתי להם כיבוד מפנק.
אבל דירה לשבת הגדול? עם כל הטירוף של אמצע הניסיונות.. וגם בדר'כ הרוב בבית שלהם בשבת כזו כי ההורים/החמות לא ששים לארח..
אבל באמת הרחקתי ממש(;
והכל שטויות
הכי חשוב בבריאות בע'ה
ברית בשבת הגדול (יומיים לפני החג) ואחכ בר מצוה שבוע וחצי לפני פסח. היה מאתגר, אבל מוצלח ביותר. לא השגנו דירות לכולם אז לפי הדירות- הגיעו האורחים.
ולא ידעתי בהריון שזה בן, אז לא הייתי לחוצה כל ההריון.
ביקום
(גילוי נאות, אני הייתי השפית 
)
אלופה!
בטח היתה חוויה מיוחדת..
האמת שגם לברית בישלנו... אני הייתי המדריכהאמהלהובעלי והבת שלי עבדו. (לברית האחרונה, לא זו שהיתה אי אז מיד אחרי פסח )
פשוט עשינו חשבון שיש ממש מעט אנשים שישארו לסעודה ושום קייטרניג לא הסכים בכמות כזו
גם זה היה מושלם כמובן
אין כמו שמחות ביתיות....
אני חושבת על האופציה של ברית בפסח😂 אנחנו לא אוכלים בפסח מחוץ לבית (שזה אגב חלק ממה שמלחיץ אותי באופציה של להיות מאושפזת בפסח) אז זה יהיה מורכב ממש
אני חושבת שאני רוצה בת רק כדי לחסוך לי את הלחץ מזה😂
כשאסור עדיין לאכול מצות וכבר אי אפשר חמץ. אכלו שם בערך גפילטע פיש וזהו. אבל זה היה לפני המון שנים.
כיום באמת שיש כ''כ הרבה דברים שאפשר לקנות בכשרויות הכי גבוהות ובלי שרויה ובלי כל מיני בעיות.. בע'ה שיעבור בשלום ובטוב!
אבל אצלנו קבעו אותה בשחרית של ותיקין כדי שיהיה אפשר עדיין לעשות המוציא על חמץ.
היה ערב חג מטורף אפילו יותר משנה רגילה...
שאחרי 4 בנות נולד להן בן, והברית היתה בדיוק בערב פסח🙂
אצלנו היתה אמורה להיות ברית בפסח, הקייטרינג כבר התחיל להכין (ללא קטניות, ללא שרויה, ככה זה בכשרות מהדרין בפסח..) וקנינו כבר הרבה מצות לכבוד הברית, ואז יום לפני הברית התברר שצריך לדחות בגלל צהבת... אז בסוף היתה ברית אחרי פסח עם אוכל של פסח (ולחמניות, ומהמצות נשאר לנו עד החופש בערך...).
אני איתך אחותי
המשוער שלי ביום האחרון של פסח
ואני בעננים איזה תאריכיםםםםם ללדת בהם אמאלה!
יום הולדת בפסח זה מיוחד, אז יש במה להתעודד😅
אז בלי
לחץ אחותי, הכל אפשרי😉
סתם כדי להירגע🙂
דיליההספקתי להילחץ ולהתחיל לנקות לפסח.
חחחח......
משוגעת
עכשיו רק עצוב לי שלא זכיתי.
בעיני לא להילחץ אבל כן לחשוב על זה בשעשוע ואתגר במובן החיובי,
חלק מהחוויה של הריון, להיות במחשה על התלמ ועל המשמעות שלו (היה לי תלמ ביום כיפור לפני 8 שנים, חוויה עצומה היה להתלהב מזה.)
היה בסדר גמור. ממש דאגתי מהאוכל בבית חולים האמת (והייתי שם ארבעה ימים) והיה ממש לא נורא
אחת במעייני הישועה והיה סיוט כי לא נתנו שם בפסח להכניס אוכל, ואני איסטניסטית ולא נוגעת באוכל של הבית חולים אז היו צריכים לעבוד קשה להכניס לי אוכל🤦🏻♀️ היה סיוט. הייתי מאושפזת מלמחרת החג הראשון וילדתי רק בערב שביעי של פסח אחרי שבת חול המועד בבי"ח... אז השתחררתי רק אחרי החג. זה היה לפני הרבה שנים והמחלקה היתה ישנה והיתה לי חוויה על הפנים.
הלידה האחרונה שוב היתה בפסח אבל הפעם ילדתי באיכילוב והיה מושלם! זה חדרים פרטיים אז לא היה כ"כ משנה לי מבחינת האוכל וכו כי בכל מקרה כל אחת אוכלת בחדר שלה ואני אכלתי אוכל מהבית בנחת בלי להחביא😉.
מבחינת התארגנות לחג- רק הוצאתי חמץ מינימום בלי פרויקטים של ארגון ומיון שלא קשורים לחמץ, הכל בנחת ורגוע. דווקא היה נוח שחול המועד וכולם בחופש ועזרו עם הילדים בבית בשמחה, אבל יש לי משפחה מדהימה שגרים קרוב אז זה באמת מאד הקל. אחרי החג בעלי טיפל בכלי פסח והחמץ (ואחרי שהתאוששתי מהלידה סידרתי את הארונות מחדש😉). אם יש לך עוד שאלות- בכיף.
הייתי בטוחה שאלד בחג ראשון ואז הברית תהיה בחג שני שהיה יומיים ופחדתי מזה ממש
בסוף ילדתי לפני וככ שמחתי שלא היה לי אכפת מכלום חח
הברית הייתה בחול המועד, עשינו בבית הכנסת, הזמנו קייטרינג, היה מעולה.
חייבים להתחיל לחסוך לשבת בר מצווה באיזה מקום כי אף אחד לא ייתן את הבית שלו בשבת הגדול חח
ואולי השנה מראש תקפידו יותר בנושא חמץ כדי שיהיה יותר קל לנקות
לדוגמה לא לאכול חמץ בחדרים
כי לנקות בית עם בטן של חודש 9 לא סימפטי גם בלי קשר לתל"מ שניה לפני פסח
אני חששתי הריון שלם מברית בתשעה באב בלי לדעת בכלל מה מין העובר.
בסוף יצאה ברית בשבת והיה יותר כאב ראש אפילו😂
אל תחשבי על זה ככה
תהיי בראש שאת לא קובעת את המציאות והכל יסתדר לטובה גם אם זה בתוך החג וכו' זה כבר מוריד מהלחץ
גם הייתי בתקופה הזו לקראת לידה ואנשים יותר נלחצו ואמרו לי שלא תלדי ביום הזה ולא ביום הזה...
כאילו מי אנחנו ומה הבחירה שלנו בדברים האלה בכלל??
ב"ה ותודה על מה שיש מתי אני אלד זה לא משנה העיקר שהחוויה תהיה טובה בבריאות ובידיים מלאות
תכלס אי אפשר לצפות כלום.. ובעז"ה ה' יתן לנו חוויה שמחה וטובה וידיים מלאות
אבל רק אומרת שגם אני באחת הלידות הייתי צריכה ללדת בסביבות פסח, בסוף ילדתי חודשיים לפני , אז תשמחי, תנשמי, וכשתגיעי לגשר תחצי אותו ותעשי אך ורק מה שצריך מבחינת הלכה ..
ילדתי בן 4 ימים לפני פסח, צירים תוך כדי נקיונות... , ברית בחול המועד, בחדר לידה, המיילדת שאלה אותי מה תעשי בבר מצוה? 13 שנה שברנו את הראש, בסוף ארגננו בר מצוה בשבת הגדול בארוח במקום כלשהו( ממי תבקשי דירה בערב פסח)(. ו.... הגיע הסגר הראשון של הקורונה... חגגנו משפחה מצומצמת בבית, עליה לתורה במרפסת ( אאוטינג מטורף למי שמכירה אותי, הי...).אז למדנו שכל התוכניות שלנו בערבון מוגבל בשנים האחרונות... בכל אופן מבינה את הלחץ מלידה בערב פסח, זה דורש התארגנות ומחשבה מראש, במיוחד אם יש עוד ילדים. אחר כך זה דוקא תאריך נחמד ליום הולדת, בשיא הנקיונות של פסח אנחנו עוצרים וחוגגים לו. לרוב כולם בבית( יש לנו כבר גדולים ובשגרה לא כולם כל יום בבית).
הייתה ברית בפסח, אחד המוצלחים!!!
קדםאחרונהשיהיה בשמחה ובידיים מלאות!
איך מתמודדות עם העומס המעשי והמנטלי של תקופת החגים והחיים בכלל?
הרשימה הלא נגמרת של מטלות?
אני נתקפת קיפאון ולא מצליחה לעשות כלום - שזה רק מוסיף לעומס וללחץ..
פתרונות הבו!
זה קודם כל להניח מסך בצד, לשכב רבע שעה ולעצום עיניים. זה מרגיע. אחרי זה מסדרת מחשבות (אפשר על דף גם)
מה אני רוצה לעשות
מה אני צריכה לעשות
מה חייב לעשות
בסדר הזה
מתחילה ממה שאני רוצה בדרכ אחרת זה יידחק לפינה (כל עוד הלוז הגיוני כן?)
ואז מה שאני לא מתחילה - אני עושה אותו לאט. זה מרגיע את הגוף. רק אחרי שאני מסיימת, מתקדמת הלאה.
המקוריתאחרונהלי יש מגנט של לוח מחיק על הדלת, וכשיש לי עומס בראש אני כותבת שם הכל וזה ממש מוריד את הלחץ
ואז אני מסננת לי מה חייב ומה כדאי שיהיה, ומתנהלת לפי זה
וכמובן שאין כיף יותר מלמחוק כל דבר שעשית כבר🙂
ונושאים לרשימות
מתבלבל לי הכל
רשימה להערב איפוס בית כביסה וכו
רשימה לשבת הקרובה הבעל"ט
רשימה לערב יוה"כ
רשימה ליוה"כ עצמו, משחקים חדשים אוכל לילדים וכו
רשימה לסוכות, חוה"מ ושמחת תורה...
אני למשל עשיתי רשימת קניות כללית לחגי תשרי. התפריטים אצלנו די קבועים ולכן הלכתי על המוכר, הרכבתי רשימה, הגדלתי אותה 🤭( בכמויות) וסיימתי. מה שיישאר אם כבר זה השלמות, ובאמת לשבוע הבא יש לי רשימה של ירקות בעיקר והשבוע קניתי דברים יותר בסיסיים כמו ביצים חלב קוטג וכו. גמככה החגים מתפרשים על פני שבועיים וחצי סהכ. אז הכל ביחד רוחבי יותר קל לי וגם פחות יציאות לקניות.
אני מכניסה בפנים הכל - מבגדים עד לקישוטי סוכה ומפיות מיוחדות. גם משחקים ליוםכיפור הייתי מכניסה בפנים. בעדיפות שלי זה תמיד שיהיה הכל מראש. מצדי עוד מאוגוסט😅
איפוס בית אני לא עושה רשימה. לדעתי לא חייב. זו רוטינה קבועה. רק דברים ספציפיים שאני לא רגילה לעשות רושמת כדי לא לשכוח
איך עושים את זה?? חייבת לחזור מסיבה כלכלית
בילדה הראשונה חזרתי אחרי 8 חודשים
אשמח לכל טיפ שעזר לכן להסתגל לעבודה ולשגרה מהר
ומי שהניקה איך עשיתן את זה עם שילוב תמל?
מתכננת לתת תמל למעון ושאחזור ב4+ להניק וגם בלילה הנקה
מפחדת שיהיה גודש איך עושים את זה
אני חזרתי גם אחרי 4 חודשים,
וכן ניסיתי בתקופה הראשונה שאיבות תוך כדי ואם היה צריך היה גם תמל.
אחרי 9 חודשים נשברתי והפסקתי שאיבות והמשכתי עוד קצת הנקה אחרי ובלילה אבל זה מחזיק מעמד הרבה פחות טוב ודיי מהר הפסקתי פשוט לגמרי.
אז קחי בחשבון שלפעמים כשלא שואבים בעבודה זה משפיע גם על האחרי...
בהצלחה!!!
בעבודה וזה גמר אותי פיזית
חוסרת אחרי החגים משלבת מעכשיו תמל בבית
ח
ואחרי זה רק בקבוק.
לשלב גם וגם לא הצלחתי. ברגע שעברתי לבקבוק עברתי לגמרי
אם את רוצה להביא תמל הייתי כן שואבת בהתחלה ומורידה שאיבות לאט לאט שלא יהיה גודש.
הסתגלות לעצמי
להסתגל לפרידה מהתינוק
מהשינוי בסדר יום
וגם בשבילו
למרות שלא הייתי בטוחה אם הוא צריך
גם אם הוא לא יודע להביע את הקושי שלו פוחד מפרידה, עדיין הוא היה רגיל להיות 24/7 עם אמא ופתאום לעבור ל8 שעות רצופות במקום אחר עם מלא רעש וילדים ובלי אמא נראה לי ממש יותר מדי
כדאי לעשות בהדרגה של כמה ימים...
והגדולה שלי (שנה ו9) אצלה ואם אוציא את התינוקת מה עם הגדולה? זה יהיה לי קשה להוציא את שניהן מוקדם או שהגדולה תשאר ותבכה
היינו אמורים לקחת לחוג "רובוטיקה" אבל טעינו והגענו לחוג "אלקטרוניקה" והילד אותו אנחנו מייעדים לגדולות (כיתה א') נכנס לזה ואהב (אוהב לחקור ולהבין איך דברים עובדים) ואבא שלו דיי טוען שהילד מתלהב ורוצה, אבל הרובוטיקה יותר עדיף בעיני (יותר נחשב, יותר מתקשר לי עם הייטק ושכר גבוה ופיתוח בעוד שאלקטרוניקה נראה לי מעשי ופחות זוהר כמו איזה איש כפיים בצבא או פחות מכגיס) וגם לרשום לשני חוגים זה טו מאצ'.
סתם יודעת שזו דילמה סופר מטופשת, אבל קצת מבאס, הילד התלהב אבל בעיני זה אפרורי ולא מושך. יודעת שאלוהים גדול וזו רק התחלה.
שקדי מרקלדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..
אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.
אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות
ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.
למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.
הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?
חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב
זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)
כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️
איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?
אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....
ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?
אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....
(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)
באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים
ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום
וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי
הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....
והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.
ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.
זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר
ממתקיתהעיקר שהילד נהנה וטוב לו.
לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.
אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI
העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.
אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך
זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.
אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅
ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.
תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.
הילד נהנה ומתפתח? נהדר.
ואז את תראיגם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם 
למקצוע שלו לחיים.
לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.
והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.
אל דאגה...
והניחי לו לנפשו.
ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים
ויותר מזה-
בעיני, מי שמגיע לחייו הבוגרים כשהוא העשיר את עולמו הפנימי את תחומי ההתעניינות שלו, כשיגיע לבגרות ולתחום העיסוק בו יבחר, הוא יגיע הרבה יותר יצירתי, חכם ועם יותר עושר פנימי.
ואגיד לך עוד משהו-לפעמים עיסוק במשהו בגיל צעיר מדי עלול לפתח אנטי, במיוחד כשהילד לא נמשך או לא בחר את זה, אלא זה היה רצון ההורים. מכירה כמה וכמה שההורים לחצו עליהם ללמוד נגינה מגיל קטן וכשטיפה גדלו- זרקו את זה.
אין ערובה לשום דבר.
תני ללכת למה שמעניין אותו. עכשיו המיקוד זה לגדל ילד שסקרן לחיים וללמידה, שנהנה, שכיף לו, תני לו לטעום ולחוות ולהתנסות ולהתעשר בידע ובחוויות.
בסוף בסוף בע'ה יבחר את העיסוק שלו לפי נטיית ליבו וכשרונותיו.
קוריוז מצחיק לסיום- כשהייתי באולפנה, היתה איתי בכיתה מישהי שמאוד מאוד רצתה ללמוד במגמת ספרות. וההורים שלה לא הסכימו, כי רצו תחום ריאלי ולא היתה לה ברירה והיא נרשמה למגמת ביולוגיה.
מה קרה כשהלכה ללמוד תואר ראשון (והבחירה סופסוף היתה בידה)? - הלכה ללמוד ספרות..(:
לא הייתי שמה לב לטעות.
שוק העבודה יראה שונה לגמרי
דווקא חשמלאים (כן אלה שעובדים עם הידיים) כנראה ירוויחו יותר ממנהדסי תוכנה
אבל יש עוד לפחות 20 שנה עד שהוא יגיע לשם
והחוג לא באמת ישפיע על מה שהוא יהיה בעתיד
קרקע.
היום אין קשר ביני לבין התעמלות ;)
אבל ברצינות, זו אמורה להיות שעה של כיף בלי דרישות לוחצות, בלי הסללה לכיוון מסוים, פשוט לעשות משהו כיף לשם הכיף...
לקריירה יש עוד מספיק זמן לדאוג בעיני...
רק חייבת להגיד שחוג רובוטיקה לא תמיד כזה מפתח לכיוון של הייטק, בטח לא בגיל הזה😅
הבן שלי היה ברובוטיקה והם בעיקר בנו רובוטים לפי הוראות ונהנו לראות אותם עושים דברים. בעלי תקופה היה מדריך בחוג רובוטיקה וגם כן, למדו לתפעל איזה שהוא רובוט מוכן מראש.
אז אין לי מושג איך החוגים אצלכם אבל אצלנו זה ממש לא משהו שנראה שישפיע על העתיד🤭
בה עושה היום משהו רחוק מאווווד מתכנות
שרואים שאתם רוסים? 🤭 (סתם, זוכרת שציינת את זה פעם. אלא אם כן התבלבלתי עם מישהי אחרת)
זה מאוד רוסי לרשום את הילד לחוג מתוך מחשבה על העתיד המקצועי שלו ולדחוף אותו לשם, אבל זו טעות. הילד לא נועד למלא את הציפיות שלנו ואנחנו לא אמורים להחליט בשבילו מה יהיה המקצוע שלו.
תנו לו להיות ילד ולהנות מהחוג. איזה כייף שהוא נהנה ומתלהב! חסכתם מאבק אחד
יש עוד המון שנים עד שתוכלו לראות איזה מקצוע מתאים לו, ובסוף הוא יבחר את מה שהוא נמשך אליו, ויכול להיות שזה יהיה שונה מאוד ממה שאתם מתכננים לו...
אהלן,
למישהיא יש המלצה איפה אני יכולה למצוא שמלות הנקה חגיגיות לשבת/חג? עדיפות לחנות שאוכל למדוד פיזית על הגוף ולא דרך האינטרנט..
חגיגיות עם רוכסן
ובכללי אני לא קונה "שמלות הנקה" אלא שמלות עם כפתורים/וי/ רוכסן וכו'
לתאירי יש דברים מהממים אבל הסטודיו שלה בקרית מלאכי
מורידה את הכתפיה מהכתף ואז ממש נוח לי להניק, ויש סרפנים ממש יפים וחגיגיים (כי כבר נמאס לי שכל השמלות שבת שלי הן מעטפת או כפתורים)
שהפתח מרובע גדול עם גומי כזה
יש לי חולצת בסיס ואני פשוט שולפת את השרוול
יש לך רעיונות למקומות ספציפיים בהם אוכל למצוא?
אני מאוד אוהבת את הסגנון והגזרות
וגם היה לי ממש נוח.
הייתי שמחה לשמוע אם משהו לא תקין אצלי או שיש מזדהות.
אז ברור שאנחנו חיים בעידן של שפע וחד פעמי, אבל מרגיש לי שהצרכים של הילדים פשוט לא נגמרים.
כאילו כל היום אני סביב לקנות להם מה שהם צריכים וזה רק ממשיך ומתעדכן כל הזמן.
סתם דוגמאות: הגדולה מבקשת גוזיות כי הן בלויות, לאחת נשבר הבקבוק בביצפר, לשני חורים בגרביים, לקטנה צריך צעד ראשון דחוף, המורה ביקשה מחשבון מדעי, משקפיים מחכים בתור, מתנה ליומולדת שעדיין לא קניתי, לגברת שוב נעלם עגיל….. שלא נדבר על חגים שעכשיו וקולקציית חורף לרענן. בקיצור, הם כל הזמן צריכים.
עכשיו עזבו כסף, זה מתיש אותי. ויותר מזה, לא נשאר לי כח ופניות לקנות לעצמי (וגם אני מרגישה שכבר צריכה לחדש מלא דברים כמו חזיות, קרם פנים, סניקרס…)
אני מנסה להבין אם הלופ הזה נורמלי ועל מה לוותר.
פליז תעשו לי סדר בראש
חשבתי שתכתבי על ילדים שכל הזמן מבקשים מותרות. צעצועים, ממתקים, דברים שקנו לחברים וכד'.
אבל את כותבת על דברים שבאמת נצרכים.
צריך למצוא את הדרך לנהל את הקניות האלה בצורה שהכי נוחה לך.
אם זה לקנות דרך האינטרנט ולא להסתובב פיזית בחנויות.
אולי לנסות להיערך מראש ולא להיתקע עם משהו דחוף שחייבים לקנות. (למשל לקנות כמה בקבוקים, ואם נשבר מייד יש חדש).
אפשר לעשות רשימה של דברים שצריך לקנות, ולקנות באופן מרוכז.
זה תלוי גם אם אתם גרים במקום עם חנויות נגישות, או שכל קנייה זה לצאת במיוחד.
ודברים שאת צריכה לעצמך, תשלבי עם הקניות לילדים.
אפשר גם לבדוק כל דבר עד כמה הוא נצרך ודחוף, ועל חלק מהדברים לוותר או לדחות את הקנייה.
הנה הילדון קרע מכנסיים, הנה מדי בית ספר לילדה,הנה נקרע לה הרוכסן בחצאית שהיא הכי אוהבת
כיפות ציציות גרביונים קולקציית חורף טרנינגים פיגמות
ואצלי יש רק 2 ב"ה, אבל בן ובת ואין ירושות אז הכל חדש כל פעם וכן זו התעסקות
וזה עוד בלי העונה של הקלפים, גולות כי לכולם יש, ספרי קריאה.. ב"ה אין לזה סוף
אני עושה ככה: ביגוד זה עליי, כולל ציוד לימודי
כל השאר - בעלי כי זה בנוסף.לתחזוק של הבית באוםן בלעדי שלי כמעט
אבל אני לא מוותרת על עצמי האמת.
כמו לפני חגים, כמו לפני חופשים ולפני חזרה לבית הספר.
אין סיבה חודש אחרי תחילת הלימודים להיזכר שחסר בגדים או בקבוקים או נעלי צעד ראשון או מחשבון מדעי.
לדעתי את צריכה ליזום בתקופות של קניות הצטיידות מקיפה ולא רק חולצות סמל נגיד.
נכון שאין קשר בין נעלי צעד ראשון לתחילת הלימודים,
אבל זאת הזדמנות לעשות יישור קו על כל מה שצריך בתקופה הקרובה.
אם נשבר בקבוק חדש פתאומי שתיקח בקבוק מי עדן עד שתהיה הזדמנות לקנות, לא דחוף. אם נשברה קופסת האוכל שיקחו בשקית אוכל לבינתיים.
אם זה דברים קטנים כמו מתנה ליום הולדת של חבר או חטיף למחר או קרם לשיער שפתאום נגמר, אני שולחת אותם לבד לקנות בסופר הקרוב.
יש כרטיס אשראי אצלם ופירוט אשראי אני רואה מה סליקה עם כרטיס ומה בגוגל פיי ואז יש לי מעקב רציף אחרי החיובים שהם משתמשים.
לעצמי אני לוקחת יום חופש מרוכז מדי פעם וקונה.
זה מזכיר לי שב1.9 הלכתי לקנות משקפי שמש ובכל בחנויות נגמרו מבצעי הקיץ עד 31.8
והייתי בשוק מי מסיים מבצעים עד שסוף סוף אפשר ללכת לקנות בלי ילדים סביבי כל היום..
לא יודעת, זה מרגיש לי שזה לא נגמר.
מדובר בשישה ילדים, גילאים שונים.
פשוט לא מצליחה לרכז את זה!
וברור שקנית הכל ללימודים והצטיידנו מעל ומעבר אבל כל הזמן צצים עוד ועוד
וכמה שנראה לי שעשיתי להם קניות הם שוב צריכים דברים
מרגישה שזה לא סביר כל היום להזמין ולהזמין לקפוץ לפה לקפוץ לשם
(וכן, בכוונה לא התייחסתי למותרות. אבל הם אוכלים את הראש עם הבקשות האלו)
מאוד עזור לי לקפוץ מדי פעם לחנות יד2
וגם לבקש דברים בקבוצות מסירה ולא אוגרות בסביבה...
אני גם לא טובה בקניות בצורה די קיצונית
והייתי רוצה יותר להצליח לקנות מה שהם צריכים בזמן
אבל גם זה כן נראלי עוזר להרגיל אותם קצת לצרכנות יותר מווסתת...
קונה מראש ובזול.
בדר'כ בסופי עונה, המבצעים, עושה קניות של ביגוד לשנה הבאה. יכול לצאת לי זול ברמת עשרה שקלים לחולצה/מכנס/חצאית (תמנון, קיווי, גולף, פוקס). עושה ככה גם עם בגדי שבת.
יש לי בארון למעלה ארגזי בד של איקאה ובהם אני מכניסה את הביגוד החדש, לרוב כבר מכובס, מקופל ומוכן,(וגם את הבגדים שעוברים מאחד לשני ויהיו רלוונטים בשנה הבאה).
כך כשמגיעה עונה חדשה, אני פותחת את הארגזים ומגלה שפע. לרוב כמעט ולא צריכה השלמות.
היה לי לא מזמן מקרה שהיינו צריכים לצאת לאירוע, ובדיוק מכנסי השבת של אחד הבנים הוכתמו קשות והזוג השני נקרע. שניה לפני שנכנסתי לפאניקה נזכרתי בארגז, פתחתי והיו שם 3 זוגות חדשים.. אחד לקחנו ואת השאר השארנו לחדש בחגים.
עכשיו למשל, לראש השנה, היו לי לכל אחד מהילדים בגד חגיגי חדש, שאף לא אחד מהם נקנה עכשיו ולא הצריך אותי להתרוצץ ערב חג..
המינוסים שעלולים להיות:
צריך טיפה מקום אחסון (כי אם ראיתי מכופתרות חגיגיות לשבת שבדר'כ עולות 60₪ יורד במבצע ל10 או 20, אקנה כבר כמה מידות הלאה ואשמור לשנה-שנתיים הבאות)
עלולה להיות טעות בהערכה של המידה. כמעט כבר לא קורה לי.
יצא לי שלא זכרתי שכבר קניתי וראיתי פריט במבצע וקניתי עוד מאותו סוג. (עדיין, שווה מבחינה כלכלית ומבחינתם הלחץ)
מתנהלת ככה גם לגבי פריטים אחרים. השנה למשל לא הייתי צריכה בכלל לקנות עטיפות שקופות לספרים ולמחברות, גם לא צבעים, טושים, מחקים, מחדדים וכדומה.. כי בשנה שעברה קניתי כמה סוגים ונשארה כמות. הציוד לבית הספר מאוחסן לי בארון פתוח במחסן, בקופסאות שקופות לפי נושאים, ופשוט שולפים כשצריך.
היום בבוקר, שניה לפני שיצא לתלמוד תורה, הבן שלי פתאום אומר לי שצריך מחברת 14 שורות.. אין בעיה חמוד שלי, לך למחסן, תוודא שהוצאת את קופסת המחברות הנכונה וקח מחברת. (וקח גם עטיפה שקופה מהקופסה ליד(;)
אגב, בן אחר היה צריך מחברת 14 שורות לפני שבוע ולא היה, כי קניתי בטעות חבילות של סוג אחר. אז נכון שהייתי צריכה לקנות. אבל כשכבר קניתי, קניתי חבילה של כמה וכמה. וכשייגמר, בע'ה מקווה לשים לב ולמלא מלאי ולא לחכות שהם יצטרכו.
כשקניתי בקבוקים לבית הספר, קניתי עוד אחד ספייר. כדי שאם יישבר/ יאבד/ או כל בעיה אחרת- יהיה לי לתת בשלוף.
(בקבוק פשוט של 5 שקלים מהסטוק).
אפילו מתנות לימי הולדת של חברים יש לי כמה במלאי לעת הצורך. השבוע היה יום הולדת לחברה מהגן של הבת שלי- פתחנו את הקופסה של המתנות, בחרנו מתנה, עטפנו, ברכה וביי.
אני מוצאת שהשיטה הזו אומנם תופסת קצת מקום בבית או במחסן,
אבל:
א. מוזילה לי עלויות בצורה דרסטית
ב. מאפשרת לי להיות מאובזרת מראש להרבה צרכים ולחסוך לי התרוצצות ברגע האמת.
אם קראת עד פה- סחטיין עליך.
הצלחה ושמחה!
אני השנה מצאתי פיתרון, פתחתי קבוצת ווצאפ עם עצמי וכתבתי לכל ילד מה יש, איזה צבע, איזה חברה
ככה שגם אם אני מסתובבת בקניות ואני רואה שיש מספיק חולצות לדוגמא, אז אני לא קונה
שישה ילדים זה פרויקט גדול
גם מבחינת צריכה
זה הרבה עבודה
לי יש ארבעה
וברור לי שכל הזמן צריך לקנות ולעשות דברים שצריך
נראה לי האישו הוא הציפייה שלך שזה יהיה אחרת
כשברור מראש שזה סיזיפי
לא בגדים, לא ספרים, כלום, גם פחות מוצלחת בזה ותמיד מבזבזת יותר משרציתי רק כדי לסיים.
עכשיו יש לי שני גדולים שיכולים לקפוץ פה לחנויות קרובות לעשות לי השלמות והם סבבה עם זה וכיף להם הסיבוב הזה.
אבל בגדים לחגים או מלתחות חדשות זה עוד לא מצאתי פיתרון
עם קשקושים ללימודים או בגדי בסיס אני מסתדרת שם, אבל בגדים לגדולים או לעצמי לא מצליחה למצוא (גילוי נאות, גם בחנויות פיזיות לא מוצאת🤦♀️)
אבל אם זה בשגרה, אני צריכה לסנכרן עם זה שבעלי בבית והרבה פעמים יש לי זמן קצוב ואז אני צריכה בלחץ לרוץ ולקנות מה שיש....
משתדלת לרשום לעצמי את הדברים שצריך לקנות. לתעדף את הדחופים, ומה שלא דחוף יחכה כמה ימים.
וכן, לפעמים לוקחת יום חופש בשביל לעשות את זה בנחת. אין ברירה.
בפרט כשאני חושבת איזה כיף שסיימתי עם כל הציוד הלימודי, ופתאום בתחילת השנה מבקשים גם חוצצים, צבעי מים, טושים מחיקים ודפדפת חשבון...
באמת למי שיש חנות קרובה וילדים שמסוגלים ללכת לבד - זה ממש מקל. נכון שזה עולה שקל שניים שלושה יותר, אבל גם להתאמץ לנסוע בשביל פריט בודד עולה מאמץ ודלק. הכי מתסכל אלו פריטים ספציפיים שאין בחנויות מכולת. רק בתחילת השנה קלטתי שיש לנו שני ילדים שצריכים את אותו חומש (וכשבדקתי וקניתי ספרי לימוד - ראיתי שיש בבית חומש וחשבתי שאין צורך לקנות).
זה לא רק לילדים, גם פתאום נשבר הקולפן, והתינוק הגיע לגיל שצריך כוס אימון, ונגמר לי הויטמינים...
מה שאני עושה בפועל,
עושה לעצמי רשימות, ופעם בכמה שבועות עושה סיבוב בקניון. ביגוד אני קונה הרבה אונליין. ואם אני בתקופה עמוסה מחפשת אונליין גם פריטים אחרים כמו ציוד לימודי או ציוד תינוקות.
ופעם בשבוע בערך, לדאוג לקנות את מה שכתוב.
רב הדברים זה לא פיקוח נפש, וברגע שהילדים רואים שזה כתוב, הם יודעים שנדאג לזה.
זה מוריד מראש את הנידנודים: נו מתי כבר תקנו לי...
ובשבילך, זה ירכז את הכל לפעם בשבוע, ולא כל יום, כל היום..
רשימות מרוכזות זה רעיון מעולה. אאמץ.
לגבי קניות מראש - יותר קשוח כי הבית פיצי וזה באמת לא רק סביב בגדים אלא המון חפצים שהם צריכים כמו שאחרות גם ציינו פה.
קחי לך יום ותצאי לקנות רק לךלקטנים קונה רק ביד 2...
גם ככה מתלכלך מהר
עם 7 ילדים ב"ה.
אין לי פתרונות קסם כי כאמור אני באותה סירה.
אבל כמה דברים להתייעלות:
יש לי רשימה בפלאפון (בפתקים) שהיא רשימת קניות סופר ומתחתיה רשימת קניות לבית/לילדים. לפעמים כשאני מרגישה שעמוס אני אומרת להם תכתבו לי ברשימה כי מה שלא כתוב אני לא זוכרת.
אני לא קונה מיד כשמבקשים. אם הלכתי עם הבנות לפני שבוע וחצי לקניות, אז הקניה הבאה תיהיה עוד שבועיים כנראה. אלא אם יש צורך דחוף. ואז לפני שיוצאים מבקשת מהן להכין לי פתק עם כל מה שהן צריכות. ואז אני עושה סדר עדיפויות. איזה חנויות הולכים קודם. איפה יש גם דברים לי או לקטנים, או מה מיותר בעייני וצריך להזכיר להן שקנינו בסוף העונה הקודמת או אפשר בלי.
אתרים מחו"ל בעיקר. אני לבית מזמינה הרבה מאלי אקספרס. גם הילדים כל מיני חפצים קטנים כמו קליפסים, תיק רחצה, בקבוקים, ציוד כושר של הבן, משחקים קטנים, דברים לתינוקת ועוד. הבנות אוהבות את שיין אז הן לפעמים מחפשות שם. אחרי זה אני עושה להן סינון מה לא נצרך או מה הן לא שמו לב לפרטים של בגד מסוים וכו.
אם הם מספיק גדולים (אצלי הגדולים בני 12-14.5) הם יכולים לפעמים ללכת לבד עם פלאפון ולקנות בעצמם. את יכולה לבקש שיעדכנו אותך מהחנות לפני כל קניה. וגם עוד אופציה לשלוח אותם עם חבר/ה שאת סומכת עליהם או עם דוד. במיוחד אם יש דוד/ה רווק/ה שקצת יותר פנוי/ה ורוצה קשר עם האחיינים הגדולים ומתאים להם להסתובב ביחד, יכול לחסוך לך.
התייעלות בקניה עצמה- אני הולכת איתן לאזור מסחרי. אני הולכת לחנות אחת לקנות משהו שאני צריכה והילד/ה נכנסים בנתיים לחנות אחרת לחפש את מה שהם צריכים אם יש שם. ואז או שהם משלמים בעצמם ממני או שאני באה מאשרת ומשלמת.
