ולהבין שזה לא ישתלם להם לעשות בעיות.

למשל את יכולה להשמיע להם פרק מסדרת שמע בתנאי שהם לא מדברים אחד עם השני עד סוף הפרק וגם אחריו. אם הם מדברים,

את לא מתעצבנת. עוצרת את הפרק ויוצאת מהחדר.

את יכולה לעשות איתם לוח ניקוד שכל אחד שהולך לישון יפה מקבל כוכב זהב וכשיגיעו ביחד לשש נקודות זהב הם יקבלו צ'ופר. זה ידרבן אותם לא להתסיס אחד את השני.

את יכולה לנסות להרדים אותם בחדרים נפרדים ואז להעביר.

הקטנה בת השנתיים ישנה במהלך היום? יכול להיות שעדיף קודם שהם יירדמו ואז להרדים אותה.

נשמע קשוח להיות לבד עם השלישיה.

אולי תקחי בייביסטר שתוציא אותה לטייל בזמן ההשכבות שלהם?

את יכולה להגיד להם שאם הם עושים בעיות את מביאה את הבייביסיטר אליהם ואת יוצאת עם התינוקת.

אני חושבת שכדאי להחליט על סדר חדש, להסביר להם אותו בנחת בזמן שהם מרוכזים. עדיף כשגם אבא נמצא, שיהיה ברור ששני ההורים ביחד עם זה.

תסבירי להם שגם הגוף שלהם זקוק למנוחה מספקת כדי שיהיה כח לרוץ וגם הגוף של אמא זקוק למנוחה כדי שיהיה כח לטפל בהם ולהיות סבלניים.

ולכן כדי שיהיה להם יותר קל להתרגל לישון לבד ללא עזרה של אמא אז עושים xyz ואם הם יעמדו בזה הם יקבלו משהו כיפי.

עדיף שלא תהיי בחדר. גם אם מדליקים את האור. תתעלמי. גם אם הם מדברים. אם הם יוצאים מהחדר תהיי "מופתעת" ותזרזי חזרה למיטה.

אם הגדול מפחד אפשר להציע לו לישון במיטה שלך ולהעביר אותו כשהוא נרדם, או לשים לו מזרון בחדר שלכם, או ללכת איתו לקנות דובי התגברות וכד'.

את יכולה להגיד לו:

אני רוצה לספר לך שהחלטנו שבעוד כמה ימים אחרי שאומרים המלאך הגואל אמא יוצאת מהחדר ואני לא מרשה לקום ואני לא מרשה לדבר עם האח.

מה אתה חושב שיעזור לך להתגבר?

בהצלחה!

בזמן שאת מרדימה את האמצעית.

תשבי לידה, תנסי להכניס אותה לאווירת שינה.

אולי בליווי רעש לבן או במגע נעים (אבל לא קבוע שלא תפתח בזה תלות)

למשל להעביר קן על הגב, לספור עד שלוש ואז עוד קו ועוד לספור עד שלוש.

ככה זה מייצר תנועה מונוטונית ונעימה, שמכניסה לשינה.

בבוקר הם מתקשים לקום או לא?

לגבי הגדול אפשר להגיד לו שהוא בוגר ואחראי על הקטנה, בזמן שאת מרדימה את האמצעית אולי להרשות להם לעשות משהו יחסית מיוחד שלא תמיד מרשים אלא רק במצבים מיוחדים. כמו שימוש בטושים קסם או מדבקות מיוחדות או משהו כזה.

תכתבי לו פתק נחת לגן איזה בוגר הוא וכמה הוא עוזר לך.

אם האמצעית מתקשה להירדם והזמן חולף והילדים האחרים לא מסתדרים בלעדייך, את יכולה להגיד לה שעכשיו את יוצאת חוזרת רק אם היא גל הזמן הזה תחכה לך יפה במיטה.

וככה לצאת ולחזור כמה פעמים ולעשות לה קצת נעימי עד שהיא באמת נרדמת.

אגב ילדים שלי שהיו נרדמים בזמן שהם חיכו לי,

הייתי שמה להם ציור ליד הכרית שיראו בבוקר שקיימתי את ההבטחה ובאמת חזרתי אליהם גם כשהם ישנו.

אולי לזמן מעבר תבקשי מבעלך אם הוא יכול להיות כמה ימים בבית ואת תשכיבי אותם לישון שתתרגלו למצב ואח"כ מקווה שיזרום.

אם כשהוא נמצא הוא מרדים אותם אז זה לא עוזר לך לימים שהוא לא נמצא.

פשוט יש לו קורס שהוא לומד, זה מצב די זמני.

לא שייך שהגדול ישמור על הקטנה, הוא לא אחראי מספיק..  הם לא כזה מסתדרים יחד.

אבל נראה מה כן... תודה על העצות

שאולי הם זקוקים לך עוד קצת

הייתי מנסה להחליף את הדיסק והסיפור בסיפור אמיתי שלך ופטפוט איתם תוך כדי חיבוק, ןאזלכסות, לקרוא קריאת שמע לכבות את האור.

לרוב כשילד קם בלילה הוא לא באמת רוצה מים/אוכל וכו

אלא עוד זמן ואהבה מאיתנו, אז פשוט לנסות להעניקלהם מראש יותר חום ויותר זמן כיפי איתך.

***המדריך: להיות אישה ואמא מוערכת שמחה ונוכחת, עכשיו להורדה במתנה>>>

הורדת מדריך מתנה ***

סיפורים זה לא מרדים.

ממליצה לשים להם מיינדפולנס, או דמיון מודרך, או אפילו מוזיקה מרגיעה.

לעשות הכנה לשינה - להמנע ממסכים, בערב לעמעם אורות ולהאט את הקצב.

בקשר לקטנה ~ תגייסי את הגדולים. הם אוהבים אותה. תספרי להם שאתם רוצים להעביר אותה לישון יחד איתם, ושהם יכולים לעזור לך ללמד אותה איך הולכים לישון.

באמת המסכים גורם להם להתעורר יותר. אנסה..

ולגבי הקטנה הם באמת מנסים להראות לה איך ישנים אבל היא זו שעושה את הבעיות...

אני עושה הפרדה בזמן ההשכבה. לא תמיד זה אידאלי אבל כרגע זה הדבר היחיד שעובד בלי שאני יוצאת מדעתי. ואצלי הם כולם באותו חדר.

מרדימה את בן השנה וחצי ב-7 וחצי עם בקבוק מטרנה, שמה במיטה שלו ויוצאת, מחכה שהוא ירדם.

אחרי שהוא נרדם, לא משנה כמה זמן לוקח לו (לרוב לא יותר מרבע שעה), נכנסת עם בת הכמעט 4 לחדר. היא הכי משתוללת בהירדמויות, אז אני מנסה הכי בנחת לשכנע אותה לעלות למיטה. אז מספרת לה סיפור קצרצר של 5 דקות (רק בהנחה ויש לי כח אליה, לא תמיד נשארת סבלנו בשעה כזאתי). יושבת לידה עד שהיא נרדמת כי אחרת היא קמה מהמיטה. לרוב היא נרדמת עד 8 וחצי.

ואז לוקחת את הגדולה בת ה-5 וקצת למיטה, לפעמים יושבת לידה לפעמים לא לפי הכח שלי.

כן זה ארוך אבל רק ככה הם נרדמים אצלי בלי צרחות (שלהם ושלי חחח).

לפעמים כולם כבר רדומים ב-9, לפעמים ב-8 ורבע, לפי המזל (והשעה שהם התעוררו בבוקר חחח).

מכירה מישהי שגם מפרידה, אבל פשוט בחדרים ולא בשעות- אחת נרדמת בחדר, אחת בספה, ואחד בחדר ההורים, וכשכולם ישנים מעבירים אותם למיטות שלהם.

בהצלחה לך, מאמא שיודעת כמה זה מתיש..

ואצלי הם נרדמים, לרוב כשאני יושבת לידם 

אבל אני לא צריכה להתאמץ הרבה בשביל זה, כי הם יודעים שאחרי ארוחת ערב מתארגנים

לשינה - מקלחת/סיפור/ משחק ואז עולים לישון כשאמא אומרת 

וזה התחיל מגבול מאוד ברור, שעכשיו הולכים לישון ולא קמים מהמיטה

כי כשהם עייפים -זה סיוט. אז הסברתי להם את החשיבות שבשינה בזמן 

ואמרתי שאני דואגת לכך. 

ובאמת כך עשיתי ולא ויתרתי להם והיום זה  ממש זורם, במיוחד שאחרי הגן הם גמורים 

אני חושבת שבגילאים האלה הייתי מרדימה אותם קודם

ואז את התינוקת

אבל זה תלוי מתי הם קמים בבוקר - כדי לוודא שהם עייפים

וכדי לבסס את זה, את תצטריכ לגיייס המון אסרטיביות וסבלנות. 

הסדר מאוד מאו- אוסף ותם

ומאז שהם קטנים יש םה סדר מאוד מוגדר

באוירה טובה ממש

אבל גם עם גבולות ברורים

פיג'מות או מקלחות

ארוחת ערב- מי ששבע קם מהשולחן

אחרי זה מצחצחים שיניים

שרותים

והאוירה במזמן הזה- היא רגועה יותר- לא מרשה השתוללויות וקפיצות כדי להכין את הגוף לשינה(מסבירה להם את זה)

בדר''כ מי שמאורדן הולך עם ספר למיטה או בובה

וככה יש להם זמן אסוף

אם יש זמן יש סיפור לכולם לפני השינה

לפעמים לא כי מאוחר או כי הקטנה בוכה כבר

אני הולכת לילד שבחדר לבד- קריאת שמע וכמה מילים טובות

ויוצאת לחדר של שאר הילדים.מראש מכינה אותם לשה שתכף אני באה לומר קריאת שמע ושישכבו במיטות ויתכסו

ואז קריאת שמע עם שיר או שניים

ויש סבב מילים טובות לכל אחד

הקטנה איתי בחדר.. לפעמים קצת עוה צחוקים לכולם..לפעמים בוכה..אבל במילא הם לא נרשמים בזמן הזה אלא רק אחרי אני יוצאת

וכשאני יוצאת אני תמיד מזכירה את הכללים של- לא מדברים ולא קמים ועוצמים עיניים וחושבים מחשבות טובות עד שנרדמים..

ואז מרדימה את הקטנה

אני חושבת שעקביות וסדר קבוע של הכנות1ע

וגם גבולות ברורים

אם הם מתחילים צחוקים ושבורים במן קריאת משמע אני ממש לא מאפשרת

אם אחרי ישיוצאת הם מתחילים משחקים ודיבורים- אני כן חדה איתם

לא בכעס בכללללל

פשוט דיבור ברור- אנחנו לא מדברים אחרי קריאת שמע עכשיו כולם בשקט וכו

וחשוב מאוד

אולי הכי חשוב בעיני

אוירה טובה

אין פה 2 צדדים

אין סיבה מבחינתי שלא ירצו לישון

זה ברור לי וברור להם כתוצאה מזה

לא נתקעת איתם על ויכוחים מיותרים..לא מתעקשת על מה שלא הכרחי..

במקום לשדר אנרגיות מעשיות תפקודיות כאלה של- נו תזדרז כבר עם ההתלבשות הו קדימה תצחצח שיניים

במקום זה לדבר בטון רגוע וכיף

לעשות דברים מתוך משחק ויצירתיות..

במקום לכו לחדר

בואו נעשה שכולם זוחלים לחדר כמו נחשים

במקום י

תתלבשו פיגמות מהר

--- מי רוצה לעשות הפתעה מיוחדת לאמא ותוך 5 דקות אמא תמצא אותו איכשהו פתאם על הספה עם פיג'מה והיא לא תאמין איך זה קרה!!!

ברור שלפעמים יש רגעים מאתגרים ברור לפעמים הם מתעקשים וכו

אבל ככלל

חושבת שלשלב אוירה טובה וגבולות זה מתכון טוב להמון דברים

ולא צריך לפחד מגבולות הם יכולים לבא נעים לך ונעים לילד

והילדים אחד בחדר שלכם ואחד בחדר שלו. את מגיעה לבקר. אפילו עם הקטנה על הידיים.

יש ילדים שהשקט הזה מקל עליהם להירדם וזה חסד איתם ועם על הבית וכל הערב להפריד ככה.. אחר כך מעבירים למיטה שלו וזהו. 

אם הם אוהבים לשמוע את הסיפורים אחד הדברים שעזר למי שפחד להישאר לבד, זה לשמוע סיפורים ברמקול ממש עד שנרדמים איתם, ואני הייתי נכנסת מדי פעם, יש כמה אצלי שזה ממש עזר להם להיגמל מהצורך שאשב לידם.

קנינו דיסקאונקי של הרב עמנואל תהילה והם ממש אוהבים 

פעם חשבתי שזה לא אידאלי, היום אני חושבת שזה כן, ולדעתי זה נותן להם הרבה (וגם אין לי כוח ורצון להתחיל תהליך אחר...). שיניתי ראש והגדרתי לעצמי שזמן ההשכבה הוא כמה שעות בערב. כך אני לא מרגישה שהם מבזבזים לי את הזמן שהיה מיועד לדברים אחרים כי מראש הוא מיועד לזה...

מודה שזה לא משאיר לי הרבה זמן בערב לדברים אחרים... אבל זה כנראה כי אני מתחילה יחסית מאוחר...

שעבורם הוא ברור- אמא אומרת קריאת שמע-כשבסופה יש 2 שירים

בעבר הייתי נגיד שרה עוד שיר אחרי זה

ויוצאת מהחדר

דוקא כשאני שם הם הרבה פחות נרדמים

בכל גיל

אז מצד אחד אני איתם

מצד שני זה בזמן מתוחם

כשהיו יותר קטנים הגדולים כדי להרגיל אותם לזה שאני יוצאת היתי מלכתחילה עומדת בכניסה לחדר ולאט לאט ממשיכה לשיר מהפתח..מהמסדרון..מהסלון

יש לי בערך אותם גילאים. 6, 4, 2.

ולא זה לא אידאלי, הן ממש לא הולכות לישון כמו חיילות טובות חחח

אבל יש כמה נקודות שעוזרות לי...

דואגת שיהיו שבעות (מודיעה להן רשמית שעכשיו זה א. ערב יאחרי זה כבר לא מבקשים לאכול)

גם מקלחות אומרת פעם אחת שעכשיו זאת הזדמנות להתקלח ומי שלא מתקלחת זאת הבחירה שלה (והיו פעמים ששיחררתי שהלכו לישון בלי מקלחת)

מעמעמת את האורות ישר אחרי המקלחות.

מרדימה את הקטנה בחדר שלנו. (עדיין עם הנקה).

הגדולות משחקות בזמן הזה בסלון (עם אור חלש )

מכניסה את הגדולות למיטות.

מקריאה סיפור, שמע ישראל, חיבוקים נשיקות. משתפות קצת בדברים אישיים.

נמצאת איתן בחדר.

ואח"כ זה זמן שלי.  אני עדיין בחדר, אבל כבר "מתנתקת" ולא מתייחסת. מנעימה לעצמי את הזמן הזה. שמה מוזיקה שקטה שגם אני אוהבת (יש נעימות של אביתר בנאי ועידן רייכל בסגנון בייבי, יכולה לשלוח לכן חח), מקפלת כביסה/ שותה נס קפה/ כוס יין/ רואה איזה סדרה בטלפון/ פורום.

הבעיה מתחילה אם הן מתחילות לריב אחת עם השניה/ להרביץ...

אבל אם הגדולה נרדמת מהר, אז השניה כבר תשתעמם ותישן גם.

השאלה שלי אלייך איך את מצליחה להכניס אותן  ב7 וחצי למיטות כשעדיין אור יום??

בדיוק מנסה לסגור תריסים שייראה כאן לילה

שעדיין יש אור יום אפילו שמאוחר והם עייפים ולכן הולכים לישון.

שעת השינה לא קשורה לאור בחוץ אלא לשעה, כדי שלא יהיו עייפים למחרת

הרי בחורף הם לא ישנים עם צאת הכוכבים..

סוגרת תריסים בחדר, תמיד.

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

לא את כל החלונות מוציאים.

וגם כמובן לאחסן אותם בחדר אחר.

וגם לשים לב לסגור את ה"איבטוח" של החלון מתכת.

ויש חלונות שצריך להוריד

אבל אם יש אופציה עדיף להיות בקיר שלא של החלון ולא מול.

אבל אמרת שאת מוציאה את החלונות אז מניחה שאתם בחלונות של התקן החדש? אני חושבת שהם נחשבים עמידים.

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

נתתן לי נקודות נוספות למחשבה.

בעז"ה שאצליח למצוא את הדרך הטובה ביותר.

קראתי את כל התגובות, תודה לכל אחת השקיעה וכתבה🫶🏼

החכמתי

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.