כותבת לאימהות שכבר הפכו לחמות .. כנסו לפה. מהכלהאנונימית בהו"ל

בסד


אני כותבת את זה מדם לבי,

חשוב לי שתדעו שהקשר שלי עם חמותי הוא מאוד טוב.היא אישה טובה נחמדה לא מחפשת לריב ולעשות סיפורים.

אבל יש בעיה אחת.

בעיה שאולי כל אחת תגיד לי שאין מה לעשות וככה מתנהל לו העולם.  ואני אזעק שמבחינתי העולם לא מתנהל ככה ואני לוקחת על עצמי להתנהל אחרת

יש אפליה גמורה ביחס של חמותי לבת שלה ולבעלי ולשאר האחים הבנים.

אמא שלי לא מתפקדת כאמא לצערי ..

חמותי רואה את זה ותמיד תוקעת הערה.

אני לא יכולה לשנות אותה. היא אישה לא הכי בריאה בנפש שלה. מאוד עצבנית מאוד לוקחת את החיים קשה.

והתרגלתי לא לשתף את אמא שלי כמעט ולא לבקש ממנה עזרה עם הילדים כי באמת כל דבר נכנסת ללחץ ולעצבים ולרוב אומרת שאיננה מסוגלת

אני די לבד בהתנהלות שלי אחרי לידות אחרי הפלות שעברתי ..אחרי הפלה שניה לדוגמא הייתי בבית חולים והביאו לי ציטוטק בעלי היה חייב כבר לקחת את הילדים,

הוא התקשר לאמא שלי שגרה מרחק של 50 דק וביקש חד פעמי טובה שתבוא להוציא אותם. היא התנפלה עליו שלא מודיעים מהרגע לרגע והיא לא יכולה . כמובן שאני רגילה אז בעלי נסע נשארתי לבד בבית חולים כאובה לחוצה מחכה לו שיגיע.

כן זאת אמא שלי.   מצד אחד תתקשר מה קורה מותק? מצד שני אין לה סבלנות וכח לכלום . מצד שלישי תעזור לי כלכלית ואין לי שום זכות להגיד עליה מילה רעה.

מצד רביעי אני כמו כל אישה זקוקה לאמא נורמלית. ואני בחסירון מאז שנולדתי.

אין לי משענת ושום תמיכה ממנה. לרוב ביקורות.

אחותי היקרה היא אשת סודי.   וגם אני אשת סודה.

חוץ ממנה אין לי כלום.

הבעיה שחמותי שמה גבול ברור אם את לא הבת שלה מה פתאום שתעזור לך מעבר. רק לבת שלה. אז מה אם את נשואה לבן שלה.  הבנות קודמות...

בכיפור הצומות קשים עלי ברמה לא נורמלית פעם היינו אצלה , לפני שנים והיא ממש תקפה אותי אחכ ואמרה זהו מהיום שבעלך יהיה איתך... או שתלכי לאמא שלך אמרתי לה שאמא שלי לא מתפקדת בצומות היא כל היום במיטה עם כדורים אז היא זרקה לי גם אני עם מיגרנות.. מאז כל שנה הבת שלה קבוע אצלה גם את הגיסות האחרות לא מקבלת. זה בסדר. זה לא רק כלפי. להן יש אמא שמתפקדת לי אין.

אני אגיע אליה עם סירים והבת שלה תבוא עם משהו מסכן לשבת...

כל היום היא סביבה ונוסעת אליה יותר.

גיסה שלי יולדת.. אומרת לי שאמא שלה תעזור לה. אני לא צריכה. או לא מפסיקה לרכל על אמא של גיסתי אחרת איזה אמא מוזרה לא עוזרת .. לא עושה ככה. והיא רואה שגיסתי במצוקה אבל הבת שלה קודמת . . כל דבר זה ככה.

אתה מרגיש באופן מובהק את האפליה.

עכשיו תגידו לי שזה טבעי.

אני לא חושבת שזה נורמלי.

במיוחד שאת יודעת שאני ממש לבד בכל התמודדות .

השבוע היא הגדילה לעשות ותקעה לי הערה יש לך מלא זמן . וביקשה ממני משהו

היא בקושי בקשר לאחרונה עם ילדי

חשוב לציין שרואה אותם היא חמה אליהם

אני מנסה ליצור קשר ושולחת תמונות הודעות. היא מאוד קונקרטית לפעמים שולחת לב. כותבת חמודה

ובזה מסתכם הקשר .כי בעבר שניסיתי שהקשר יהיה מעמיק היא שינתה את הנושא או לא הקשיבה לכל צרה שלא באה עם הילדים.

אז לקחתי מרחק. נמאס לי להרגיש ככה

בכל מקרה אני מקבלת על עצמי בלי נדר להתייחס לכלתי כאילו היא בתי..  כי היא נשואה לבני ..

אז כל החמות שקוראות..

אני בטוחה שאתן עמוסות אבל תדעו שהיחס המפלה הזה ממש נותן תחושה רעה.. גם אם היחס מוצדק

מבחינתי זה לא מוצדק .

בעלי אפילו מרגיש לא פייר. אז מה אם הוא נולד בן .  אז מה..


וואי איזה קשה זה!!איכה

לדעתי זה לא טבעי משהו כל כך בולט ובפער.

כאילו יכולים להיות שינויים, אבל זה קצת מוגזם..


חיבוק על כל מה שאת עוברת ♥️


ואת בטח תהיי חמות אלופה!

תדעי לך שההורים שלי סבלו מכמה דברים בסגנון אצל ההורים שלהם, והיום הם סבא וסבתא וחם וחמות הכי טובים שיש. בטוח הם לא עושים את המקסימום אבל כן מתאמצים הכי הרבה כולם מרגישים את זה ומעריכים.

יואו ממש קשה!!! חיבוק גדול!!!אוהבת את השבת

אין לי זמן להאריך.. רק לכתוב לך משהו ש @המקורית כתבה פה פעם והולך איתי

אל תתני לאושר שלך להיות בכף יד של אף אחד אחר, ואם הוא נמצא אצל מישהו מהר מהר תקחי אותו אלייך.


ועם זה, באמת נשמע מאוד מאוד קשה,במיוחד בסיטואציות שככ חייבים עזרה

...


אבל נשמע שהיא לא טיפוס שישתנה אז נשאר רק להפסיק לצפות ממנה כדי לא להתאכזב ולהסתדר בלעדיה כאילו לא קיימת..

כמובן להשאיר קשר עם הנכדים זה חשוב אבל ממש לא לצפות ממנה כמו שאת לא מצפה מאמא שלך...

וזה באמת קהש....

חיבוק גדול גדול גדול!!! 

ממש כואב לקרוא על התחושות הקשות שלך ❤️❤️המקורית

ואני חושבת שצריך לתת מקום גדול לכך שאין לך משענת הורית רגשית

כי זה עוגן ככ חשוב. באמת.

וגם האפליה הככ מובהקת היא בטוח לא נעימה כשהיא בוטה ככ, וקודמת לה תחושה של דחייה מהאמא שלך עצמך.

אבל אני מרשה לעצמי רגע לכתוב לך ברמה מעשית


אין לך דמות אםמבחינה רגשית  כמו שחלמת שתהיה לך

ובנית תקוות שחמתך תמלא את המקום הזה, והיא לא. ועוד בצורה שצורמת.

זה וודאי כואב. ואשרייך שאת חותרת למציאות אחרת בחייך שלך


ועוד משהו שחשוב לי להגיד, שזה משהו שאמור להגיע אחרי שלב שבו משלימים עם המציאות הנתונה( ואני מקווה שלא ייקרא בטון הלא נכון )- להיות בעמדה קורבנית זה דבר שמחליש אותנו, וגם מתוך מקומות חשוכים בחיים יש לנו את האפשרות להוציא מתוק ממר.

כשההורים/ חמה וחמות בחיים ובבריאות פיזית - אנחנו תולים בהם ציפיות, מוצדקות או לא, שהרבה פעמים לא תואמות את הכוחות הנפשיים והפיזיים שלהם. וכמה שנהיה צודקות, זה לא יעזור לנו להתחפר בצדק, הגם שהוא שלב חשוב ומהותי בתהליך ההשלמה עם המציאות.

ולכן, אני חושבת שהדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לך הוא להתעמת עם המציאות הכואבת ולהשלים איתה פשוט ולקחת מהן (מהאמא ומהחמה) מה שאפשר שייתן לך כח. ומה שלא - להשאיר מאחורייך ולא לצפות לו. כשנמצאים בהלך רוח ש'אין עזרה' זה שונה מאשר לחיות בציפיה תמידית ולהתאכזב ולחוות מפחמ נפש ודחייה אחר דחיה


חיבוק ענק יקרה ❤️❤️

נראה לי שיש פה 2 נושאים שונים שיהיה נכון להפרידמתנות-קטנות

בינהם ולא לערבב אותם יחד

כי זה לא עושה לך טוב


א. נושא אחד זה הקושי שאין תמיכה ועזרה מאמא שלך.


ב.נושא שני זה יחס מפלה של חמותך בין הבת לכלות בהקשר של עזרה.


שניהם זה התמודדות לא קלה

באמת


רק שלחבר בינהם לדעתי מעצים ומתסיס ומציף את התסכול וגם לא מאפשר לך להתמקם נכון


אני אסביר..


עזרה מאמא- העובדת חיים היא שיש כאלה שזכו ויש להם אמא נגישה וזמינה לעזרה ותמיכה מי יותר ומי פחות..מי בגשמיות ומי בעזרה בשיחות ובחום ואהבה וכו

ויש כאלה -ולא מעט אגב ..- שאין להן את הזכות הזאת

משלל סיבות .בין אם מצב בריאותי או גיל מבוגר של ההורים

בין אם סוג קשר או אישיות מורכבת של האמא

וכו

בין כך ובין כך

אפשר להבין מאוד את החוסר והקושי שזה יוצר

(הזדהתי איתך לגבי הציטוטק..גם אני היתי לבד בבי''ח מדממת וכאובה לבדי ואח''כ חזרתי לבד באוטובוס הביתה כי בעלי היה עם הילדים..חוויה ממש טראומתית עבורי הבדידות הזאת..וגם לנו אין אף עזרה אף פעם ...לא אחרי לידות ולא בכלל)


וכנראה בנושא של בעזרה הדבר הנכון הוא לעבור תהליך מתמשך מול עצמך

להיות אמפטית ורגישה לכאב ולחלל. לחבק אותו.להסין אץ עצמך

ורק אחרי זה

להתחיל תהליך של קבלה של המציאות כעובדה

של התנקות מהשוואות לאחרים.. של השלמה עם מה שאין ..ועם הורדת הציפיות מלכתחילה..אם משהו לא אופציה אז הוא פחות תופס מקום בלב.

זה תהליך

וזה לא קל.

אני יודעת על עצמי.

אבל

זה באמת הדרך להשיג שם איזון ורוגע נפשי


ויש את הנושא השני

שזה היחס של חמותך

שזה באמת פוגע להפלות ככה במוצהר וגלוי בלי בושה

לפחות זה לא אישי נגדך ונשמע כמו חוסר אונים שלה..היא כנראה לא עומדת בעומס של ציפיות לעזרה

והחליטה לנטרל באופן מוצהר חלק מהציפיות ולהגדיר איפה היא עוזרת ולמי לא

זה החלטה מאוד לא רגישה ונעימה לכלות ולילדים שלה.

וחבל שככה מתנהלת.

אבל

מבחינתך

אל תקשרי את זה לחוסר עזרה מאמא שלך

זה לא הסיפור שלה

וכנראה לא נכון לה לערבב את נץהסיפור האישי שלך

ואולי זה גם עדיף

כי אז גיסות אחרות היו מתמרמרות למה את כן והן לא..וזה גם לא בריא לקשר משפחתי..

בנושא הזה

היתי בעיקר

משננת לעצמי שוב ושוב

היא לא רעה

אבל היא טועה וזה בעיה אצלה.

וזה לא אישי ולא נגדי

אבל זה פשוט פספוס שלה .וחבל עבורה.

לא מתערבבת רגשית עם זה.

ומול חמות אני אישית יותר מצליחה להתמקם בלי ערבוב . פשוט אומרת

טוב ככה היא וחבל.

לא מצפה

ולא משליכה עליה את האחריות לחוסר עזרה מאמא שלי.

נכון זה היה יפה אם היא היתה מתחשבת יותר.

אבל היא לא

וזה המציאות כרגע


נסי למצוא עם עצמך בנפרד דרכים לקבל תמיכה ותחושה של עזרה. במה שכן אפשר בחיים.

כולל מבחוץ בתשלום.

לחבק את עצמך

לחזק את עצמך


משפט ממש ממש מדויק.אנונימית בהו"ל
היא כנראה לא עומדת בעומס של ציפיות לעזרה


והחליטה לנטרל באופן מוצהר חלק מהציפיות ולהגדיר איפה היא עוזרת ולמי לא


זה החלטה מאוד לא רגישה ונעימה לכלות ולילדים שלה.


וחבל שככה מתנהלת

נכון זה באמת החלטה לא נעימה ולא חכמהמתנות-קטנות

נשמע שעכשיו את פשוט צריכה מקום לפרוק את הכעס ואת הפגיעה שזה יצר בך

וזה הכי מובן בעולם


ולטווח רחוק יותר-


העבודה היא להבין לשנות אחרים כנראה אי אפשר

והפוקוס צריך להיות באיך יהיה לך יותר טוב להתמקם..

וכמו שהנציעו לך פה

הדרך הכי חכמה זה להפסיק לצפות

חיבוק ענקי לךתהילה 3>

נשמע ממש קשה שאמא שלך לא מסוגלת להעניק את העזרה והתמיכה שהיית סקוקה להן

ועוד יותר כואב כשקיווית שחמותך שלבנותיה כן מסוגלת לתת עזרה ותמיכה

לך היא לא מעוניינת לתת אותם למרות שלכאורה יש לה יכולת❤️


שולחת לך חיבוק גדול כי מאד קשה וכואב להרגיש חסרת תמיכה והגנה

זה צורך טבעי ובסיסי שלנו❤️

גם אם לכאורה לא חייבים לנו כלום, הרצון והצורך קיימים

ומצב כזה הוא מכאיב❤️


נשמע שלגבי הקשר מול החמות שווה לבחון איך ומה נכון להתנהל

ומקווה לבינתיים שבעלך יכול לספק לך כמה שיותר תמיכה ❤️




***להיות אישה מוערכת שמחה ונוכחת


המדריך עכשיו להורדה במתנה: הורדת מדריך מתנה ***


לא יודעת מה להגידים...

אני חושבת שדווקא הרבה כלום לא מרגישות בבית אצל החמות ומעדיםות לשמור מרחק מהחמות.

פחות יודעת לומר על עצמי, כי בעלי עולה חדש ולנו אין עזרה משני הצדדים. אבל זו ההרגשה שלי כשרואה איך כלום מתייחסות/מדברות על החמות.

שיש את המקרה שלך אבל זה קצת חריג. לרוב מה שאני רואה הוא שהכלות מרגישות בבית בבית של אמא ותמיד יהיו להם תלונות על החמים ואפילו שומעים נימה של עול בכל מה שקשור בלכבד את הצד של החמות.

 

חיבוק גדול. לא פשוט ולא קלמהלכת בדרכה
רואה את זה המון. לכלות יש (אמורה) להיות אמא ולבת שלה היא האמא. אולי לא ככ בבוטות, ואולי יש חמיות אחרות יותר מקבלות או פחות מחצינות ומקצינות את ההבדל, אבל עם כל הרצון הטוב כלה זו לא בת
מסכימה איתך בגדולדור רביעי

אבל במציאות, החמות עייפה. פשוט עייפה.

אמא שלה עזרה לה כנראה הרבה אז היא עוזרת גם לבת שלה. זה כנראה חינוך מפעם

וואי איזה קשהאביול

חיבוק גדול!!

אני לא חושבת שאת צריכה לצפות ממנה לדאוג לך כמו אמא, י היא לא אמא שלך . היחס המפלה זה באמת לא נעים אבל השאר, אולי תנסי להיעזר באנשים אחרים? בייביסיטר? משהו כזה...

היחס המפלה הןא 99% מהבעיהדור רביעי

מאד פוגע שיש נכדים אהובים יותר ואהובים פחות.

וזה כן תפקיד של החמות.

אני מאוד מאוד מבינה את הכאב של הפותחת..חצילוש

ועדיין, חמות זה לא אמא. יש לי דודה (אשתו של דוד שלי) שאמא שלה ז"ל הייתה סיעודית כבר מגיל צעיר, ואחרי הלידות היא הייתה הולכת לסבתא שלי! שדאגה לה להכל, בישלה, טיפלה, היא נחה והתחזקה אצלה.. אבל ברור לי שזה נדיר גם מבחינת להרגיש בנוח ככה אצל החמות, כמה שהקשר יהיה טוב, וגם מבחינת הנתינה של סבתא שלי.. עם כל הכבוד, חמות זו לא אמא.. המקרה של הפותחת הוא בהחלט יותר מורכב כי אצלה מורגש מהבחינה שאמא שלה לא יכולה להיות המשענת שלה, וחמותה היא כן משענת עבור הבנות שלה.. זה קשר אחר.. באמת זה צובט וכואב ומבאס הסיטואציה הסובייקטיבית של הפותחת, אבל בסוף זה נראה לי טבעי ככה, קשר של אמא ובת זה לא קשר של כלה וחמות. בדרך כלל.. 

ומנגד, הסבתא השניה שליחצילוש
אמא של אבא שלי, לא מתפקדת. גם מאופי עצלני, ופשוט לא מסוגלת לעזור; וגם היא דימנטית בשנים האחרונות.. מה שגורם לה להתנהג בצורה ממש לא נעימה ומביכה כלפי אחרים לפעמים (דוגמא- אני נפוחה בהריונות, אז לומר לבעלי כל הכבוד שהוא הסכים להתחתן איתי למרות שאני ככה. יכולה ממש לפגוע. או שאבא שלי שמטפל לה בכל החשבונות לקח איזשהו מסמך כדי לשלם, היא צועקת עליו מול כולם שהוא גונב ממנה, והיא חיה מקצבת זקנה, אין מה לגנוב) ובאמת הבת שלה לא קיבלה ממנה עזרה אפילו.. ובעלה מפצה על זה ממש. עוזר, תומך, עושה.. ממש באקסטרה. ומנגד, אמא שלי שהיא כלתה (נשואה לבכור) דואגת ועושה בשבילה יותר מביתה. מכינה לה, דואגת לה, מארחת אותה, מנקה לה לפעמים למרות שיש לה בן רווק שגר איתה, מארחת אותה בכל החגים והשבתות, אחותי/אחי/ההורים שלי יוצאים איתה לקניות בסופר כשזו חוויה באמת קשה, היא צועקת על אנשים ומאשימה את הקופאיות שהן גונבות לה כסף.. ולכאורה אמא שלי רק הכלה.. היא טורחת ומכבדת אותה ועושה בשבילה יותר מביתה ומשאר בניה בפער.. ועושה פעם אחר פעם ויתורים על שבתות וחגים אצל הוריה המבוגרים, רק כי היא יודעת שסבתא שלי לא תכין לעצמה כלום לשבת וחייב לארח אותה. וסבתא שלי לא עזרה מעולם, למרות שגרה ממש קרוב. לא כשהיינו קטנים, לא אחרי לידות, לא אחרי ניתוחים, לא כלכלית.. בקיצור. יש כל מיני דינמיקות. להרבה אנשים אין תמיכה.. זה באמת בעיני זכות שיש. אבל זה לא איזה משהו בילד-אין באמא או חמות..
אני מתחברת לזה מאוד. לאורך שנים אפילו לא ידעתידיאט ספרייט

שאמא צריכה לעזור אחרי החידה. אצלנו בבית ההורים שלי עזרו להורים שלהם כל הזמן (אולי כי היו מבוגרים וחולים) וכל חשבתי כל החיים שזה התפקיד שלי לעשות. להסתדר עם הילדים שלי, לפעמים בעזרת מיקור חוץ, ובעצמי לעזור להורים כמה שאפשר. לבוא לבשל שלהם, להכניס מכונה ועוד.

 

אני שמחה מאוד שזו הדוגמא בבית הוריחצילוש
באמת כיבוד הורים זו מצווה ממש חשובה ובסיסית. שנזכה.. ומצד שני, אני מהצד שזוכה לכל התמיכה מהורי, רגשית, כלכלית, אחרי לידה, בחגים, בשבתות, ב"ה.. לא מובן מאליו. אני גם בכורה, התחתנתי צעירה וההורים שלי צעירים ובריאים תודה לה'.. ועדיין קשה לי מאוד מאוד (אני גרה רחוק מההורים, אבל אמא שלי תעזור בכל מה שאבקש ולא אבקש) אז ברור לי שבמציאות של הפותחת היה לי ממש קשה מנשוא! בעיקר רגשית. עזבי פיזית וכלכלית, תמיכה רגשית מאמא זה ממש צורך בנפש. אז ברור שלפותחת זה סופר כואב! זה חסך אמיתי! וגם אצל חמותה אין לה מענה כזה.. אובייקטיבית זה ממש ממש קשה, בלי קשר לזה שברור שאם לחמות יש כוח מוגבל, טבעי שהיא תתן אותו לביתה ולא לכלותיה..
זה יותר מזה אני חושבתדור רביעי

כשמנסים בכל הכוח לקבל משהו שהצד השני לא יכול לתת, מקבלים כעס. מילים פוגעות שהאמא צריכה לעזור. זה דוקר פעמיים: פעם כי זה נכון ופעם כי זו תשובה שלילית לקריאה לעזרה.

הפיתרון לדעתי הוא לנסות לשים את עצמי בנעלי האשה האחרת.

נניח הפותחת, היא צריכה לדמיין את עצמה בגיל מבוגר, אחרי שגידלה בקושי גדול את ילדיה, מוצאת את עצמה כל הזמן מול דרישות בלתי פוסקות מהכלות לעזרה, כשאמת כבר אין סבלנות ואין כוחות לגדל ילדים.

אצל מי החמות תרגיש יותר בנוח?

אצל הבנות שהניקה גידלה ואהבה כל החיים או אצל הכלה המקנאה?

ברור שיותר נעים לה אצל הבת.

וזכותה להנות אצלה!!!!


ומנגד החמות צריכה לשים לב מי מהכלות שלה זקוקה נואשות חעזרה. ולקחת אומץ. כי עוזרים לאחת זה ישר יוצר קנאה אצל האחרות. לקחת אומץ להגיד לזו אני משתדלת לעזור כי הסיטואציה שונה.

אבל לחמות של הפותחת אין כוח להתמודד עם כל הקנאה שתבוא אם תעזור לכלה אחת מתוך כמה

אין כוח להשגיח על ילדים

אין סבלנות

אין פניות של הגוף והנפש.

היא עשתה את שלה. התאמצה ועכשיו תורה לחיות בנחת.

ולא לקבל כל הזמן קיטורים ובכיות

בעיני זה לא מצדיק מילים פוגעותחצילוש
אפשר להעביר לבן שלה בצורה עדינה, שקשה לה לעשות כך וכך.. במיוחד אם היא יודעת שעניין תמיכת האמא אצל כלתה הוא מורכב ורגיש, לא יפה לדרוך לה על זה. גם מתוך קושי.. בעיני צריך לדבר על הדברים. בצורה יפה שמבהירה לשני הצדדים מה המצב. ועדיף במקרה כזה דרך הבן, אם זה כ"כ טעון..
מאמינה שהעבירה אבל הפותחת לאדור רביעי

מסוגלת לקבל את זה.

היא כותבת שגם אם זו דרך העולם וזה טבעי היא תהפוך את זה.

לא כל כך מהר הופכים את הטבע

ואם היא בחיסרון מלידה, כמו שהיא כותבת, זה עצוב

אבל זה לא מחייב את החמות. במיוחד שיש עוד כלות ואם יש אפליה בין הכלות זה בלגן שאין לו סוף.

אז החמות שמה גבולות, ולא נותנת לכלות שלה מה שאיננה מסוגלת. סהכ היא לא צעירה וממש לא חייבת לכלה שלה כלום. אם לכלה כל כך קשה להתנהל עם הלידות והילדים, *שתעשה פחות ילדים*.

 

סה"כ אם החמות הייתה רעה ומסכסכת הכלה הייתה מתכווצת נעלמת ובורחת מקשר. ומסתדרת לבד !!!

אז כאן יש חמות טובה שלא מסכסכת, לא צריך לנצל אותה מעל לכוחותיה. 

שתעשה פחות ילדים???עודהפעם

וואו איזה משפט...

מה נורא כל כך?דור רביעי

ילדיםמזקוקים שיגדלו אותם

ואם אין עזרה ויש תחושות מרירות וקשות, במקום להתרחק מהסבתא שסהכ היא אשה טובה רק לא מוכנה לעבוד בפרך, עדיף שתהיה משפחה רגועה ולהורים כוחות. ואם אין כוחות לא חייבים להיות בתחרות הריונות עם הגיסות. לגיסתי 7 ילדים ולא היה לה זמן ומשאבים את חושבת שיש לה כזה הישג מקסים? אני לא

זה אולי נוסח בצורה צורמת אבל יש בזה אמתאנונימיות

כשאני מביאה ילדים לעולם אני לא לוקחת בחשבון שיהיה לי עזרה איתם (וגם אין לי אגב עזרה קבועה)

ואם קשה לי לא אעמיס עוד ואכעס על הסביבה שהיא לא עוזרת לי.

(לפותחת- לא מדברת עלייך אלא על המשפט ההוא באופן עקרוני. הכאב שלך מובן לי)

מסכימה איתך,זה טבע העולםאם מאושרתאחרונה

בדיוק השבת ראיתי פסיקה להלכה בנושא במסכת עירובין ( ח,ה) רבי שמעון אומר שאדם נחשב שהשאיר את ביתו ריק לשבת רק אם נסע לביתו לשבת. וכך נפסק להלכה!!!

 

רע"ב מפרש- אצל בתו.  דוקא בתו, דעביד אינש דדייר עם חתנו, אבל בנו אין אדם מסיח דעתו מביתו לדור אצל בנו, שמא תתקוטט כלתו עמו ויצא. והלכה כרבי שמעון.

 

אז זה באמת טבע העולם

כמובן, לא העליתי את הדברים כביקורת כלפידיאט ספרייט
הפותחת, אלא כשיתוף שיש גם בתים אחרים. 
כן.. הבנתי אותך לגמרי..חצילוש
רק חידדתי בכללי גם את כוונתי..
אני ממש לא מסכימה עם זהאני אמא

נכון שחמות זה לא אמא, מסכימה לגמרי. אבל אמא של בן זה כמו אמא של בת.

והחמות היא לגמרי האמא של בעלה והסבתא של הילדים באותה מידה שהיא סבתא של הילדים של הבת. ואם צריך עזרה עם הילדים אז אני ממש לא רואה סיבה להפלות בין הנכדים שהגיעו מהבת לנכדים שהגיעו מהבן.

גם בסיפור עם הציטוטק, אם זאת הייתה הבת שלך אז היית משאירה את החתן שלך (שאת חמותו, כן?) בבית חולים ואוספת את הילדים במקומו? אז למה כשזה הבן שלך את אומרת לו שאת לא יכולה? לא מקבלת את האפליה הזאת...

זה לא קשור אבל לילדים בהכרחחצילוש
מדובר על עזרה שמכוונת לכלה, לא לבן.. וכן. חמותי לא תשקיע בי כמו שהיא תשקיע בבת שלה. זו עובדה. כשהבת שלה תלד בע"ה מן הסתם היא תעזור לה בארגון הברית וכו', לברית של הבן שלי היא באה כאורחת.. וזה טבעי בעיני.. כלפי הנכדים או הבן את צודקת.. אבל יש סוג של עזרה שהיא לאישה, כמו ביו"כ, אחרי לידה/הפלה לא עלינו וכו'.. לא מדברת ספציפית עליה ועל חמותה. בכללי. 
אולי, אני פחות רואה את זה ככהאני אמא
למשל ברית, זה נכד שלה בדיוק כמו בן של בת, מה ההבדל שהבן שלה מתפקד ורק כלתה לא? להיפך, הארגון של הברית נופל על האבא, זה עזרה לבן שלה לא פחות מלכלה.


יום כיפור (אני אישית לא חושבת שסבתא שצמה צריכה לשמור על נכדים ביום כיפור אבל...) אני בטוחה שהיא מבחינתה לא צריכה שחמותה תטפל בה, הקושי הוא הילדים. אז אפשר לומר, אבא של הילדים צריך להפסיד קצת תפילות במניין כדי לשמור עליהם. לא רואה שום סיבה לומר סבתא מצד אמא צריכה לעזור לשמור עליהם וסבתא מצד אבא לא...

חייבת לומר שזה ממש תלוי מערכת יחסים...באר מרים

באחת הלידות שלי ילדתי בעשרת ימי תשובה

וחמותי באה אלינו לשמור על הילדים בצום..


יודעת שזה לא מובן מאליו, ואכן יש קטעים שאני רואה איך היא מטפלת בבנות שלה ובנכדים מהצד שלהן יותר - אבל זו בחירה והיא גם מתערבת להן הרבה יותר בחיים בצורה שממש לא הייתי רוצה..

ומצד שני כשצריך להתגייס לעזרה - סביב לידות וקשריים אחרים - היא תמיד עזרה לנו כמיטב יכולתה..

אצלנו אין לה רשיון אז היא לא יכלה למשל לעזור בלהוציא ילדים מהגן.. וגם אנחנו גרים יחסית רחוק..

אבל מכיוון שהיא עובדת מהבית יכולנו תמיד, לאורך כל השנים, להביא אליה ילדים ולפעמים גם ליותר מיום אחד (כשעברנו דירה, לפני/אחרי לידה, כשהיה צורך רפואי לאשפז ילד וכו...)

מסכימההשקט הזה
אנחנו גרים ליד חמי וחמותי וב"ה זכיתי ואני מקבלת ממנה המון עזרה. וזה לא מתבטא רק בעזרה כמובן
לא אמרתי שלא.. נתתי גם את סבתא שליחצילוש
כדוגמא.. אלא שזה טבעי שבת זו לא כלה. מבחינת הקשר וההשקעה בו..
היי נשמע ממש קשה חיבוקבתי 123

אני חושבת שכל איד מגיע לנישואים עם מטען וחוסרים ואיפשהו יש תקווה למלא את החסר

זה יכול להיות משני הצדדים והרבה פעמים זה מתנגש

הרבה פעמים זו חמות שרוצה קשר הדוק יותר עם הכלה ולכלה זה ממש לא מתאים או כמו במקרה שלך שאת דוקא רוצה וצריכה יותר וזה ממש מובן.

אבל אני לא חושבת שיש פה אפלייה יש פה שונות. את נכנסת למשפחה עכשיו הבת שלה היתה שם מאז שנוצרה ואת חא יכולה לדעת אילו חיים הם עברו ומה הם סוחבים ואולי בכלל עברה ילדות קשה עם ההורים ועכשיו הם מפצים על זה זכותה לפנק יותר את הבת שלה ואין פה מקום להשוואה לדעתי.

בקשר לעזרה בצומות וכד תשאלו רב איך בעלך יכול לעזור הרבה פעמים הרב אומר לבעל להשאר בבית ולעזור לאישה.


כותבת לכלות שידריכו אותידור רביעי

הכלה שלי התלוננה  אצל בני שאינה מקבלת ממני מספיק צומי.

1. למה הכוונה? שאתעניין בשבוע שעבר עליה ובהכנות? עד עכשיו הייתי די ממודרת והיא לא שיתפה אותי בכלום. אני מרגישה שעלי לפתוח "מהאוויר".

2. למה היא חושבת שזה התפקיד שלי להתקשר אליה? אולי תפקידה לשאול בשלומי?

3. עבר עלי שבוע קשה ומתיש, מאז השרב של שישי האחרון. אני עוסקת במקצוע סוחט שמחייב אותי לתת המון תשומת לב ריגשית וכשאני מגיעה הביתה הדבר האחרון אני זקוקה לשקט, שלווה ומנוחה, ו"צומי" בשעות האלה מקבלת ממנה רק המשפחה הגרעינית והורי... בטח ובטח אחרי כזה שבוע. היו 3 ימים רצופים שחזרתי מאוחר מאד מהעבודה הביתה התמוטטתי למיטה ופרט למקלחת קצרצרה לא היה לי זמן להקדיש אפילו לעצמי ולגוף שלי

4. אצל כלתי ההורים מעולם לא עבדו בעבודות קשה והם רגילים להרבה חופשות זמן פנוי ו- שעמום. אצלינו אין רגע לא מנוצל.

5. תנו לי רעיונות לשיחה קצרה שלא יביכו לא יהוו חיטוט לא יגרמו להרגיש לא נוח

את מקסימה עם הרצון שלך להתאים את עצמך לכלתךבארץ אהבתי

את כזאת מקסימה שאת באה לפה כל פעם להתייעץ ולשאול, ומוכנה לעשות הרבה כדי להשתנות ולהתאים את עצמך אליה.

לגבי השאלה שלך - אני חושבת שזה מאוד אינדווידואלי. מה שכלה אחת תקבל בשמחה, כלה אחרת תרגיש כמו חדירה לפרטיות, וכן הלאה.

אולי את יכולה לשאול את הבן שלך? להתייעץ איתו איזה סוג של יחס ישמח אותה? או מאיך שהוא מכיר אותה, או שממש ישאל אותה איך היא היתה רוצה לקבל את הצומי שחסר לה..

לא יודעת אם שייך, אני רק מציעה...

תודה לך❤דור רביעי

פי הבן שלי. לא עבר לי כלפיה. עדיין אני לא מבינה את הראש שלה בכלל

לא מסוגלת לתת כרגע צומי לאף אחד חוץ מלעצמי. מסדרת כביסה ומנסה לסדר את המחשבות שלי. כל מה שעולה לי בראש זה כעס גדול כלפיה. אולי היא לא אשמה. נורא קשה להיות חברה שלי.  אני לא מכניסה בקלות אנשים חדשים ללב שלי. החברה שלי ואני באותו ראש. וגם זה לקח שנים כשמצידה יש הרבה מחוות. הרבה הרבה. אולי העבודה סוחטת אותי מדי . לא אולי. בטוח.

נראה ליסודית

שתשאלי אותה איך עבר עליה השבוע, מה שלומה, ותני לה לדבר. ...

יש סיבה שהיא ביקשה פתאום צומי? 

נראה לי שאת צריכה שניה לקחת אווירמתנות-קטנות

יצרת בלי לשים לב דרמה שלמה

על בקשה מתוקה דל כלתך


מרגיש שאת בעומס גדול

ולכן זה מתפרש אצלך

כעוד משהו שמצפים ממני

עוד משהו שרוצים ממני


אבל זה לא קשור אליה


היא כלה צעירה

שרוצה להשתלב במשפחה חדשה

וכנראה עמוק בלב

היא מחפשת אותך

את הקשר איתך

זה ממש מחמיא האמת

ומרגש


היא רק רוצה קשר

להרגיש שאת מתעניינת בה

יעשה לה טוב

יתן לה להרגיש שייכת רצויה ..


ויש לך זכות לתת לה את זה


תכלס בכמה מילים פשוטות


טלפון אחת לשבוע וחצי? נגיד

מה שלומך לבבי...

איך עבר עליך השבוע..

אשמח לשמוע...

שמחתי לשמוע אותך זה חשוב לי


הקשבה פשוטה

התעניינות פשוטה

מילה טובה


5 דקות אפילו


זה לא משימה

זה יצירה


יצירת קשר


וברור שזה עליך

את מבוגרת

היא צעירה


אני עד היום ונשואה הרבה זמן לא מרגישה חופשי להתקשר לחמותי ואנחנו בקשר טוב

ככה זה..

היא לא אמא שלך היא לא אמורה להתעניין בשלומך ולהתקשר


את המבוגרת והמובילה


וזה זכות


אבל


וזה אבל חשוב


כרגע את נשמעת עמוסההההה


אז אל תעשי כרגע כלום

פשוט תנסי למצוא דרך

להפחית עומס חיצוני או םנימי

לנשום עמוק


ואחרי שקצת תרד תחושת העומס

תרימי טלפון פשוט ולבבי

זה יעשה טוב לשתיכן

כל מילה. את צודקת.דור רביעי
נראה לי שאלך לישון ומקווה מחר שתהיה לי יותר פניות בנפש. אפילו לכמה דקות
בע"האוהבת את השבת
וגם, הסוויץ שעכשיו הכלה זה חלק מהמשפחה הגרעינית...
הייתה לנו שיחה כזאת כייפית. ב"הדור רביעי
כשאני לא עייפה אני פשוט בנאדם אחר
איזה אלופה איזה כיף לשמוע!!!!מתנות-קטנות
איזה יופי !! את מדהימה!!אוהבת את השבת
באמת עייפות ממש משבשת... את כולנו.. ככ חשוב להקשיב לעצמנו..
😍🌺🌻🌷דור רביעי
התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורףאחרונה

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9אחרונה

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא