בסד
אני כותבת את זה מדם לבי,
חשוב לי שתדעו שהקשר שלי עם חמותי הוא מאוד טוב.היא אישה טובה נחמדה לא מחפשת לריב ולעשות סיפורים.
אבל יש בעיה אחת.
בעיה שאולי כל אחת תגיד לי שאין מה לעשות וככה מתנהל לו העולם. ואני אזעק שמבחינתי העולם לא מתנהל ככה ואני לוקחת על עצמי להתנהל אחרת
יש אפליה גמורה ביחס של חמותי לבת שלה ולבעלי ולשאר האחים הבנים.
אמא שלי לא מתפקדת כאמא לצערי ..
חמותי רואה את זה ותמיד תוקעת הערה.
אני לא יכולה לשנות אותה. היא אישה לא הכי בריאה בנפש שלה. מאוד עצבנית מאוד לוקחת את החיים קשה.
והתרגלתי לא לשתף את אמא שלי כמעט ולא לבקש ממנה עזרה עם הילדים כי באמת כל דבר נכנסת ללחץ ולעצבים ולרוב אומרת שאיננה מסוגלת
אני די לבד בהתנהלות שלי אחרי לידות אחרי הפלות שעברתי ..אחרי הפלה שניה לדוגמא הייתי בבית חולים והביאו לי ציטוטק בעלי היה חייב כבר לקחת את הילדים,
הוא התקשר לאמא שלי שגרה מרחק של 50 דק וביקש חד פעמי טובה שתבוא להוציא אותם. היא התנפלה עליו שלא מודיעים מהרגע לרגע והיא לא יכולה . כמובן שאני רגילה אז בעלי נסע נשארתי לבד בבית חולים כאובה לחוצה מחכה לו שיגיע.
כן זאת אמא שלי. מצד אחד תתקשר מה קורה מותק? מצד שני אין לה סבלנות וכח לכלום . מצד שלישי תעזור לי כלכלית ואין לי שום זכות להגיד עליה מילה רעה.
מצד רביעי אני כמו כל אישה זקוקה לאמא נורמלית. ואני בחסירון מאז שנולדתי.
אין לי משענת ושום תמיכה ממנה. לרוב ביקורות.
אחותי היקרה היא אשת סודי. וגם אני אשת סודה.
חוץ ממנה אין לי כלום.
הבעיה שחמותי שמה גבול ברור אם את לא הבת שלה מה פתאום שתעזור לך מעבר. רק לבת שלה. אז מה אם את נשואה לבן שלה. הבנות קודמות...
בכיפור הצומות קשים עלי ברמה לא נורמלית פעם היינו אצלה , לפני שנים והיא ממש תקפה אותי אחכ ואמרה זהו מהיום שבעלך יהיה איתך... או שתלכי לאמא שלך אמרתי לה שאמא שלי לא מתפקדת בצומות היא כל היום במיטה עם כדורים אז היא זרקה לי גם אני עם מיגרנות.. מאז כל שנה הבת שלה קבוע אצלה גם את הגיסות האחרות לא מקבלת. זה בסדר. זה לא רק כלפי. להן יש אמא שמתפקדת לי אין.
אני אגיע אליה עם סירים והבת שלה תבוא עם משהו מסכן לשבת...
כל היום היא סביבה ונוסעת אליה יותר.
גיסה שלי יולדת.. אומרת לי שאמא שלה תעזור לה. אני לא צריכה. או לא מפסיקה לרכל על אמא של גיסתי אחרת איזה אמא מוזרה לא עוזרת .. לא עושה ככה. והיא רואה שגיסתי במצוקה אבל הבת שלה קודמת . . כל דבר זה ככה.
אתה מרגיש באופן מובהק את האפליה.
עכשיו תגידו לי שזה טבעי.
אני לא חושבת שזה נורמלי.
במיוחד שאת יודעת שאני ממש לבד בכל התמודדות .
השבוע היא הגדילה לעשות ותקעה לי הערה יש לך מלא זמן . וביקשה ממני משהו
היא בקושי בקשר לאחרונה עם ילדי
חשוב לציין שרואה אותם היא חמה אליהם
אני מנסה ליצור קשר ושולחת תמונות הודעות. היא מאוד קונקרטית לפעמים שולחת לב. כותבת חמודה
ובזה מסתכם הקשר .כי בעבר שניסיתי שהקשר יהיה מעמיק היא שינתה את הנושא או לא הקשיבה לכל צרה שלא באה עם הילדים.
אז לקחתי מרחק. נמאס לי להרגיש ככה
בכל מקרה אני מקבלת על עצמי בלי נדר להתייחס לכלתי כאילו היא בתי.. כי היא נשואה לבני ..
אז כל החמות שקוראות..
אני בטוחה שאתן עמוסות אבל תדעו שהיחס המפלה הזה ממש נותן תחושה רעה.. גם אם היחס מוצדק
מבחינתי זה לא מוצדק .
בעלי אפילו מרגיש לא פייר. אז מה אם הוא נולד בן . אז מה..
