כותבת לאימהות שכבר הפכו לחמות .. כנסו לפה. מהכלהאנונימית בהו"ל

בסד


אני כותבת את זה מדם לבי,

חשוב לי שתדעו שהקשר שלי עם חמותי הוא מאוד טוב.היא אישה טובה נחמדה לא מחפשת לריב ולעשות סיפורים.

אבל יש בעיה אחת.

בעיה שאולי כל אחת תגיד לי שאין מה לעשות וככה מתנהל לו העולם.  ואני אזעק שמבחינתי העולם לא מתנהל ככה ואני לוקחת על עצמי להתנהל אחרת

יש אפליה גמורה ביחס של חמותי לבת שלה ולבעלי ולשאר האחים הבנים.

אמא שלי לא מתפקדת כאמא לצערי ..

חמותי רואה את זה ותמיד תוקעת הערה.

אני לא יכולה לשנות אותה. היא אישה לא הכי בריאה בנפש שלה. מאוד עצבנית מאוד לוקחת את החיים קשה.

והתרגלתי לא לשתף את אמא שלי כמעט ולא לבקש ממנה עזרה עם הילדים כי באמת כל דבר נכנסת ללחץ ולעצבים ולרוב אומרת שאיננה מסוגלת

אני די לבד בהתנהלות שלי אחרי לידות אחרי הפלות שעברתי ..אחרי הפלה שניה לדוגמא הייתי בבית חולים והביאו לי ציטוטק בעלי היה חייב כבר לקחת את הילדים,

הוא התקשר לאמא שלי שגרה מרחק של 50 דק וביקש חד פעמי טובה שתבוא להוציא אותם. היא התנפלה עליו שלא מודיעים מהרגע לרגע והיא לא יכולה . כמובן שאני רגילה אז בעלי נסע נשארתי לבד בבית חולים כאובה לחוצה מחכה לו שיגיע.

כן זאת אמא שלי.   מצד אחד תתקשר מה קורה מותק? מצד שני אין לה סבלנות וכח לכלום . מצד שלישי תעזור לי כלכלית ואין לי שום זכות להגיד עליה מילה רעה.

מצד רביעי אני כמו כל אישה זקוקה לאמא נורמלית. ואני בחסירון מאז שנולדתי.

אין לי משענת ושום תמיכה ממנה. לרוב ביקורות.

אחותי היקרה היא אשת סודי.   וגם אני אשת סודה.

חוץ ממנה אין לי כלום.

הבעיה שחמותי שמה גבול ברור אם את לא הבת שלה מה פתאום שתעזור לך מעבר. רק לבת שלה. אז מה אם את נשואה לבן שלה.  הבנות קודמות...

בכיפור הצומות קשים עלי ברמה לא נורמלית פעם היינו אצלה , לפני שנים והיא ממש תקפה אותי אחכ ואמרה זהו מהיום שבעלך יהיה איתך... או שתלכי לאמא שלך אמרתי לה שאמא שלי לא מתפקדת בצומות היא כל היום במיטה עם כדורים אז היא זרקה לי גם אני עם מיגרנות.. מאז כל שנה הבת שלה קבוע אצלה גם את הגיסות האחרות לא מקבלת. זה בסדר. זה לא רק כלפי. להן יש אמא שמתפקדת לי אין.

אני אגיע אליה עם סירים והבת שלה תבוא עם משהו מסכן לשבת...

כל היום היא סביבה ונוסעת אליה יותר.

גיסה שלי יולדת.. אומרת לי שאמא שלה תעזור לה. אני לא צריכה. או לא מפסיקה לרכל על אמא של גיסתי אחרת איזה אמא מוזרה לא עוזרת .. לא עושה ככה. והיא רואה שגיסתי במצוקה אבל הבת שלה קודמת . . כל דבר זה ככה.

אתה מרגיש באופן מובהק את האפליה.

עכשיו תגידו לי שזה טבעי.

אני לא חושבת שזה נורמלי.

במיוחד שאת יודעת שאני ממש לבד בכל התמודדות .

השבוע היא הגדילה לעשות ותקעה לי הערה יש לך מלא זמן . וביקשה ממני משהו

היא בקושי בקשר לאחרונה עם ילדי

חשוב לציין שרואה אותם היא חמה אליהם

אני מנסה ליצור קשר ושולחת תמונות הודעות. היא מאוד קונקרטית לפעמים שולחת לב. כותבת חמודה

ובזה מסתכם הקשר .כי בעבר שניסיתי שהקשר יהיה מעמיק היא שינתה את הנושא או לא הקשיבה לכל צרה שלא באה עם הילדים.

אז לקחתי מרחק. נמאס לי להרגיש ככה

בכל מקרה אני מקבלת על עצמי בלי נדר להתייחס לכלתי כאילו היא בתי..  כי היא נשואה לבני ..

אז כל החמות שקוראות..

אני בטוחה שאתן עמוסות אבל תדעו שהיחס המפלה הזה ממש נותן תחושה רעה.. גם אם היחס מוצדק

מבחינתי זה לא מוצדק .

בעלי אפילו מרגיש לא פייר. אז מה אם הוא נולד בן .  אז מה..


וואי איזה קשה זה!!איכה

לדעתי זה לא טבעי משהו כל כך בולט ובפער.

כאילו יכולים להיות שינויים, אבל זה קצת מוגזם..


חיבוק על כל מה שאת עוברת ♥️


ואת בטח תהיי חמות אלופה!

תדעי לך שההורים שלי סבלו מכמה דברים בסגנון אצל ההורים שלהם, והיום הם סבא וסבתא וחם וחמות הכי טובים שיש. בטוח הם לא עושים את המקסימום אבל כן מתאמצים הכי הרבה כולם מרגישים את זה ומעריכים.

יואו ממש קשה!!! חיבוק גדול!!!אוהבת את השבת

אין לי זמן להאריך.. רק לכתוב לך משהו ש @המקורית כתבה פה פעם והולך איתי

אל תתני לאושר שלך להיות בכף יד של אף אחד אחר, ואם הוא נמצא אצל מישהו מהר מהר תקחי אותו אלייך.


ועם זה, באמת נשמע מאוד מאוד קשה,במיוחד בסיטואציות שככ חייבים עזרה

...


אבל נשמע שהיא לא טיפוס שישתנה אז נשאר רק להפסיק לצפות ממנה כדי לא להתאכזב ולהסתדר בלעדיה כאילו לא קיימת..

כמובן להשאיר קשר עם הנכדים זה חשוב אבל ממש לא לצפות ממנה כמו שאת לא מצפה מאמא שלך...

וזה באמת קהש....

חיבוק גדול גדול גדול!!! 

ממש כואב לקרוא על התחושות הקשות שלך ❤️❤️המקורית

ואני חושבת שצריך לתת מקום גדול לכך שאין לך משענת הורית רגשית

כי זה עוגן ככ חשוב. באמת.

וגם האפליה הככ מובהקת היא בטוח לא נעימה כשהיא בוטה ככ, וקודמת לה תחושה של דחייה מהאמא שלך עצמך.

אבל אני מרשה לעצמי רגע לכתוב לך ברמה מעשית


אין לך דמות אםמבחינה רגשית  כמו שחלמת שתהיה לך

ובנית תקוות שחמתך תמלא את המקום הזה, והיא לא. ועוד בצורה שצורמת.

זה וודאי כואב. ואשרייך שאת חותרת למציאות אחרת בחייך שלך


ועוד משהו שחשוב לי להגיד, שזה משהו שאמור להגיע אחרי שלב שבו משלימים עם המציאות הנתונה( ואני מקווה שלא ייקרא בטון הלא נכון )- להיות בעמדה קורבנית זה דבר שמחליש אותנו, וגם מתוך מקומות חשוכים בחיים יש לנו את האפשרות להוציא מתוק ממר.

כשההורים/ חמה וחמות בחיים ובבריאות פיזית - אנחנו תולים בהם ציפיות, מוצדקות או לא, שהרבה פעמים לא תואמות את הכוחות הנפשיים והפיזיים שלהם. וכמה שנהיה צודקות, זה לא יעזור לנו להתחפר בצדק, הגם שהוא שלב חשוב ומהותי בתהליך ההשלמה עם המציאות.

ולכן, אני חושבת שהדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לך הוא להתעמת עם המציאות הכואבת ולהשלים איתה פשוט ולקחת מהן (מהאמא ומהחמה) מה שאפשר שייתן לך כח. ומה שלא - להשאיר מאחורייך ולא לצפות לו. כשנמצאים בהלך רוח ש'אין עזרה' זה שונה מאשר לחיות בציפיה תמידית ולהתאכזב ולחוות מפחמ נפש ודחייה אחר דחיה


חיבוק ענק יקרה ❤️❤️

נראה לי שיש פה 2 נושאים שונים שיהיה נכון להפרידמתנות-קטנות

בינהם ולא לערבב אותם יחד

כי זה לא עושה לך טוב


א. נושא אחד זה הקושי שאין תמיכה ועזרה מאמא שלך.


ב.נושא שני זה יחס מפלה של חמותך בין הבת לכלות בהקשר של עזרה.


שניהם זה התמודדות לא קלה

באמת


רק שלחבר בינהם לדעתי מעצים ומתסיס ומציף את התסכול וגם לא מאפשר לך להתמקם נכון


אני אסביר..


עזרה מאמא- העובדת חיים היא שיש כאלה שזכו ויש להם אמא נגישה וזמינה לעזרה ותמיכה מי יותר ומי פחות..מי בגשמיות ומי בעזרה בשיחות ובחום ואהבה וכו

ויש כאלה -ולא מעט אגב ..- שאין להן את הזכות הזאת

משלל סיבות .בין אם מצב בריאותי או גיל מבוגר של ההורים

בין אם סוג קשר או אישיות מורכבת של האמא

וכו

בין כך ובין כך

אפשר להבין מאוד את החוסר והקושי שזה יוצר

(הזדהתי איתך לגבי הציטוטק..גם אני היתי לבד בבי''ח מדממת וכאובה לבדי ואח''כ חזרתי לבד באוטובוס הביתה כי בעלי היה עם הילדים..חוויה ממש טראומתית עבורי הבדידות הזאת..וגם לנו אין אף עזרה אף פעם ...לא אחרי לידות ולא בכלל)


וכנראה בנושא של בעזרה הדבר הנכון הוא לעבור תהליך מתמשך מול עצמך

להיות אמפטית ורגישה לכאב ולחלל. לחבק אותו.להסין אץ עצמך

ורק אחרי זה

להתחיל תהליך של קבלה של המציאות כעובדה

של התנקות מהשוואות לאחרים.. של השלמה עם מה שאין ..ועם הורדת הציפיות מלכתחילה..אם משהו לא אופציה אז הוא פחות תופס מקום בלב.

זה תהליך

וזה לא קל.

אני יודעת על עצמי.

אבל

זה באמת הדרך להשיג שם איזון ורוגע נפשי


ויש את הנושא השני

שזה היחס של חמותך

שזה באמת פוגע להפלות ככה במוצהר וגלוי בלי בושה

לפחות זה לא אישי נגדך ונשמע כמו חוסר אונים שלה..היא כנראה לא עומדת בעומס של ציפיות לעזרה

והחליטה לנטרל באופן מוצהר חלק מהציפיות ולהגדיר איפה היא עוזרת ולמי לא

זה החלטה מאוד לא רגישה ונעימה לכלות ולילדים שלה.

וחבל שככה מתנהלת.

אבל

מבחינתך

אל תקשרי את זה לחוסר עזרה מאמא שלך

זה לא הסיפור שלה

וכנראה לא נכון לה לערבב את נץהסיפור האישי שלך

ואולי זה גם עדיף

כי אז גיסות אחרות היו מתמרמרות למה את כן והן לא..וזה גם לא בריא לקשר משפחתי..

בנושא הזה

היתי בעיקר

משננת לעצמי שוב ושוב

היא לא רעה

אבל היא טועה וזה בעיה אצלה.

וזה לא אישי ולא נגדי

אבל זה פשוט פספוס שלה .וחבל עבורה.

לא מתערבבת רגשית עם זה.

ומול חמות אני אישית יותר מצליחה להתמקם בלי ערבוב . פשוט אומרת

טוב ככה היא וחבל.

לא מצפה

ולא משליכה עליה את האחריות לחוסר עזרה מאמא שלי.

נכון זה היה יפה אם היא היתה מתחשבת יותר.

אבל היא לא

וזה המציאות כרגע


נסי למצוא עם עצמך בנפרד דרכים לקבל תמיכה ותחושה של עזרה. במה שכן אפשר בחיים.

כולל מבחוץ בתשלום.

לחבק את עצמך

לחזק את עצמך


משפט ממש ממש מדויק.אנונימית בהו"ל
היא כנראה לא עומדת בעומס של ציפיות לעזרה


והחליטה לנטרל באופן מוצהר חלק מהציפיות ולהגדיר איפה היא עוזרת ולמי לא


זה החלטה מאוד לא רגישה ונעימה לכלות ולילדים שלה.


וחבל שככה מתנהלת

נכון זה באמת החלטה לא נעימה ולא חכמהמתנות-קטנות

נשמע שעכשיו את פשוט צריכה מקום לפרוק את הכעס ואת הפגיעה שזה יצר בך

וזה הכי מובן בעולם


ולטווח רחוק יותר-


העבודה היא להבין לשנות אחרים כנראה אי אפשר

והפוקוס צריך להיות באיך יהיה לך יותר טוב להתמקם..

וכמו שהנציעו לך פה

הדרך הכי חכמה זה להפסיק לצפות

חיבוק ענקי לךתהילה 3>

נשמע ממש קשה שאמא שלך לא מסוגלת להעניק את העזרה והתמיכה שהיית סקוקה להן

ועוד יותר כואב כשקיווית שחמותך שלבנותיה כן מסוגלת לתת עזרה ותמיכה

לך היא לא מעוניינת לתת אותם למרות שלכאורה יש לה יכולת❤️


שולחת לך חיבוק גדול כי מאד קשה וכואב להרגיש חסרת תמיכה והגנה

זה צורך טבעי ובסיסי שלנו❤️

גם אם לכאורה לא חייבים לנו כלום, הרצון והצורך קיימים

ומצב כזה הוא מכאיב❤️


נשמע שלגבי הקשר מול החמות שווה לבחון איך ומה נכון להתנהל

ומקווה לבינתיים שבעלך יכול לספק לך כמה שיותר תמיכה ❤️




***להיות אישה מוערכת שמחה ונוכחת


המדריך עכשיו להורדה במתנה: הורדת מדריך מתנה ***


לא יודעת מה להגידים...

אני חושבת שדווקא הרבה כלום לא מרגישות בבית אצל החמות ומעדיםות לשמור מרחק מהחמות.

פחות יודעת לומר על עצמי, כי בעלי עולה חדש ולנו אין עזרה משני הצדדים. אבל זו ההרגשה שלי כשרואה איך כלום מתייחסות/מדברות על החמות.

שיש את המקרה שלך אבל זה קצת חריג. לרוב מה שאני רואה הוא שהכלות מרגישות בבית בבית של אמא ותמיד יהיו להם תלונות על החמים ואפילו שומעים נימה של עול בכל מה שקשור בלכבד את הצד של החמות.

 

חיבוק גדול. לא פשוט ולא קלמהלכת בדרכה
רואה את זה המון. לכלות יש (אמורה) להיות אמא ולבת שלה היא האמא. אולי לא ככ בבוטות, ואולי יש חמיות אחרות יותר מקבלות או פחות מחצינות ומקצינות את ההבדל, אבל עם כל הרצון הטוב כלה זו לא בת
מסכימה איתך בגדולדור רביעי

אבל במציאות, החמות עייפה. פשוט עייפה.

אמא שלה עזרה לה כנראה הרבה אז היא עוזרת גם לבת שלה. זה כנראה חינוך מפעם

וואי איזה קשהאביול

חיבוק גדול!!

אני לא חושבת שאת צריכה לצפות ממנה לדאוג לך כמו אמא, י היא לא אמא שלך . היחס המפלה זה באמת לא נעים אבל השאר, אולי תנסי להיעזר באנשים אחרים? בייביסיטר? משהו כזה...

היחס המפלה הןא 99% מהבעיהדור רביעי

מאד פוגע שיש נכדים אהובים יותר ואהובים פחות.

וזה כן תפקיד של החמות.

אני מאוד מאוד מבינה את הכאב של הפותחת..חצילוש

ועדיין, חמות זה לא אמא. יש לי דודה (אשתו של דוד שלי) שאמא שלה ז"ל הייתה סיעודית כבר מגיל צעיר, ואחרי הלידות היא הייתה הולכת לסבתא שלי! שדאגה לה להכל, בישלה, טיפלה, היא נחה והתחזקה אצלה.. אבל ברור לי שזה נדיר גם מבחינת להרגיש בנוח ככה אצל החמות, כמה שהקשר יהיה טוב, וגם מבחינת הנתינה של סבתא שלי.. עם כל הכבוד, חמות זו לא אמא.. המקרה של הפותחת הוא בהחלט יותר מורכב כי אצלה מורגש מהבחינה שאמא שלה לא יכולה להיות המשענת שלה, וחמותה היא כן משענת עבור הבנות שלה.. זה קשר אחר.. באמת זה צובט וכואב ומבאס הסיטואציה הסובייקטיבית של הפותחת, אבל בסוף זה נראה לי טבעי ככה, קשר של אמא ובת זה לא קשר של כלה וחמות. בדרך כלל.. 

ומנגד, הסבתא השניה שליחצילוש
אמא של אבא שלי, לא מתפקדת. גם מאופי עצלני, ופשוט לא מסוגלת לעזור; וגם היא דימנטית בשנים האחרונות.. מה שגורם לה להתנהג בצורה ממש לא נעימה ומביכה כלפי אחרים לפעמים (דוגמא- אני נפוחה בהריונות, אז לומר לבעלי כל הכבוד שהוא הסכים להתחתן איתי למרות שאני ככה. יכולה ממש לפגוע. או שאבא שלי שמטפל לה בכל החשבונות לקח איזשהו מסמך כדי לשלם, היא צועקת עליו מול כולם שהוא גונב ממנה, והיא חיה מקצבת זקנה, אין מה לגנוב) ובאמת הבת שלה לא קיבלה ממנה עזרה אפילו.. ובעלה מפצה על זה ממש. עוזר, תומך, עושה.. ממש באקסטרה. ומנגד, אמא שלי שהיא כלתה (נשואה לבכור) דואגת ועושה בשבילה יותר מביתה. מכינה לה, דואגת לה, מארחת אותה, מנקה לה לפעמים למרות שיש לה בן רווק שגר איתה, מארחת אותה בכל החגים והשבתות, אחותי/אחי/ההורים שלי יוצאים איתה לקניות בסופר כשזו חוויה באמת קשה, היא צועקת על אנשים ומאשימה את הקופאיות שהן גונבות לה כסף.. ולכאורה אמא שלי רק הכלה.. היא טורחת ומכבדת אותה ועושה בשבילה יותר מביתה ומשאר בניה בפער.. ועושה פעם אחר פעם ויתורים על שבתות וחגים אצל הוריה המבוגרים, רק כי היא יודעת שסבתא שלי לא תכין לעצמה כלום לשבת וחייב לארח אותה. וסבתא שלי לא עזרה מעולם, למרות שגרה ממש קרוב. לא כשהיינו קטנים, לא אחרי לידות, לא אחרי ניתוחים, לא כלכלית.. בקיצור. יש כל מיני דינמיקות. להרבה אנשים אין תמיכה.. זה באמת בעיני זכות שיש. אבל זה לא איזה משהו בילד-אין באמא או חמות..
אני מתחברת לזה מאוד. לאורך שנים אפילו לא ידעתידיאט ספרייט

שאמא צריכה לעזור אחרי החידה. אצלנו בבית ההורים שלי עזרו להורים שלהם כל הזמן (אולי כי היו מבוגרים וחולים) וכל חשבתי כל החיים שזה התפקיד שלי לעשות. להסתדר עם הילדים שלי, לפעמים בעזרת מיקור חוץ, ובעצמי לעזור להורים כמה שאפשר. לבוא לבשל שלהם, להכניס מכונה ועוד.

 

אני שמחה מאוד שזו הדוגמא בבית הוריחצילוש
באמת כיבוד הורים זו מצווה ממש חשובה ובסיסית. שנזכה.. ומצד שני, אני מהצד שזוכה לכל התמיכה מהורי, רגשית, כלכלית, אחרי לידה, בחגים, בשבתות, ב"ה.. לא מובן מאליו. אני גם בכורה, התחתנתי צעירה וההורים שלי צעירים ובריאים תודה לה'.. ועדיין קשה לי מאוד מאוד (אני גרה רחוק מההורים, אבל אמא שלי תעזור בכל מה שאבקש ולא אבקש) אז ברור לי שבמציאות של הפותחת היה לי ממש קשה מנשוא! בעיקר רגשית. עזבי פיזית וכלכלית, תמיכה רגשית מאמא זה ממש צורך בנפש. אז ברור שלפותחת זה סופר כואב! זה חסך אמיתי! וגם אצל חמותה אין לה מענה כזה.. אובייקטיבית זה ממש ממש קשה, בלי קשר לזה שברור שאם לחמות יש כוח מוגבל, טבעי שהיא תתן אותו לביתה ולא לכלותיה..
זה יותר מזה אני חושבתדור רביעי

כשמנסים בכל הכוח לקבל משהו שהצד השני לא יכול לתת, מקבלים כעס. מילים פוגעות שהאמא צריכה לעזור. זה דוקר פעמיים: פעם כי זה נכון ופעם כי זו תשובה שלילית לקריאה לעזרה.

הפיתרון לדעתי הוא לנסות לשים את עצמי בנעלי האשה האחרת.

נניח הפותחת, היא צריכה לדמיין את עצמה בגיל מבוגר, אחרי שגידלה בקושי גדול את ילדיה, מוצאת את עצמה כל הזמן מול דרישות בלתי פוסקות מהכלות לעזרה, כשאמת כבר אין סבלנות ואין כוחות לגדל ילדים.

אצל מי החמות תרגיש יותר בנוח?

אצל הבנות שהניקה גידלה ואהבה כל החיים או אצל הכלה המקנאה?

ברור שיותר נעים לה אצל הבת.

וזכותה להנות אצלה!!!!


ומנגד החמות צריכה לשים לב מי מהכלות שלה זקוקה נואשות חעזרה. ולקחת אומץ. כי עוזרים לאחת זה ישר יוצר קנאה אצל האחרות. לקחת אומץ להגיד לזו אני משתדלת לעזור כי הסיטואציה שונה.

אבל לחמות של הפותחת אין כוח להתמודד עם כל הקנאה שתבוא אם תעזור לכלה אחת מתוך כמה

אין כוח להשגיח על ילדים

אין סבלנות

אין פניות של הגוף והנפש.

היא עשתה את שלה. התאמצה ועכשיו תורה לחיות בנחת.

ולא לקבל כל הזמן קיטורים ובכיות

בעיני זה לא מצדיק מילים פוגעותחצילוש
אפשר להעביר לבן שלה בצורה עדינה, שקשה לה לעשות כך וכך.. במיוחד אם היא יודעת שעניין תמיכת האמא אצל כלתה הוא מורכב ורגיש, לא יפה לדרוך לה על זה. גם מתוך קושי.. בעיני צריך לדבר על הדברים. בצורה יפה שמבהירה לשני הצדדים מה המצב. ועדיף במקרה כזה דרך הבן, אם זה כ"כ טעון..
מאמינה שהעבירה אבל הפותחת לאדור רביעי

מסוגלת לקבל את זה.

היא כותבת שגם אם זו דרך העולם וזה טבעי היא תהפוך את זה.

לא כל כך מהר הופכים את הטבע

ואם היא בחיסרון מלידה, כמו שהיא כותבת, זה עצוב

אבל זה לא מחייב את החמות. במיוחד שיש עוד כלות ואם יש אפליה בין הכלות זה בלגן שאין לו סוף.

אז החמות שמה גבולות, ולא נותנת לכלות שלה מה שאיננה מסוגלת. סהכ היא לא צעירה וממש לא חייבת לכלה שלה כלום. אם לכלה כל כך קשה להתנהל עם הלידות והילדים, *שתעשה פחות ילדים*.

 

סה"כ אם החמות הייתה רעה ומסכסכת הכלה הייתה מתכווצת נעלמת ובורחת מקשר. ומסתדרת לבד !!!

אז כאן יש חמות טובה שלא מסכסכת, לא צריך לנצל אותה מעל לכוחותיה. 

שתעשה פחות ילדים???עודהפעם

וואו איזה משפט...

מה נורא כל כך?דור רביעי

ילדיםמזקוקים שיגדלו אותם

ואם אין עזרה ויש תחושות מרירות וקשות, במקום להתרחק מהסבתא שסהכ היא אשה טובה רק לא מוכנה לעבוד בפרך, עדיף שתהיה משפחה רגועה ולהורים כוחות. ואם אין כוחות לא חייבים להיות בתחרות הריונות עם הגיסות. לגיסתי 7 ילדים ולא היה לה זמן ומשאבים את חושבת שיש לה כזה הישג מקסים? אני לא

זה אולי נוסח בצורה צורמת אבל יש בזה אמתאנונימיות

כשאני מביאה ילדים לעולם אני לא לוקחת בחשבון שיהיה לי עזרה איתם (וגם אין לי אגב עזרה קבועה)

ואם קשה לי לא אעמיס עוד ואכעס על הסביבה שהיא לא עוזרת לי.

(לפותחת- לא מדברת עלייך אלא על המשפט ההוא באופן עקרוני. הכאב שלך מובן לי)

מסכימה איתך,זה טבע העולםאם מאושרתאחרונה

בדיוק השבת ראיתי פסיקה להלכה בנושא במסכת עירובין ( ח,ה) רבי שמעון אומר שאדם נחשב שהשאיר את ביתו ריק לשבת רק אם נסע לביתו לשבת. וכך נפסק להלכה!!!

 

רע"ב מפרש- אצל בתו.  דוקא בתו, דעביד אינש דדייר עם חתנו, אבל בנו אין אדם מסיח דעתו מביתו לדור אצל בנו, שמא תתקוטט כלתו עמו ויצא. והלכה כרבי שמעון.

 

אז זה באמת טבע העולם

כמובן, לא העליתי את הדברים כביקורת כלפידיאט ספרייט
הפותחת, אלא כשיתוף שיש גם בתים אחרים. 
כן.. הבנתי אותך לגמרי..חצילוש
רק חידדתי בכללי גם את כוונתי..
אני ממש לא מסכימה עם זהאני אמא

נכון שחמות זה לא אמא, מסכימה לגמרי. אבל אמא של בן זה כמו אמא של בת.

והחמות היא לגמרי האמא של בעלה והסבתא של הילדים באותה מידה שהיא סבתא של הילדים של הבת. ואם צריך עזרה עם הילדים אז אני ממש לא רואה סיבה להפלות בין הנכדים שהגיעו מהבת לנכדים שהגיעו מהבן.

גם בסיפור עם הציטוטק, אם זאת הייתה הבת שלך אז היית משאירה את החתן שלך (שאת חמותו, כן?) בבית חולים ואוספת את הילדים במקומו? אז למה כשזה הבן שלך את אומרת לו שאת לא יכולה? לא מקבלת את האפליה הזאת...

זה לא קשור אבל לילדים בהכרחחצילוש
מדובר על עזרה שמכוונת לכלה, לא לבן.. וכן. חמותי לא תשקיע בי כמו שהיא תשקיע בבת שלה. זו עובדה. כשהבת שלה תלד בע"ה מן הסתם היא תעזור לה בארגון הברית וכו', לברית של הבן שלי היא באה כאורחת.. וזה טבעי בעיני.. כלפי הנכדים או הבן את צודקת.. אבל יש סוג של עזרה שהיא לאישה, כמו ביו"כ, אחרי לידה/הפלה לא עלינו וכו'.. לא מדברת ספציפית עליה ועל חמותה. בכללי. 
אולי, אני פחות רואה את זה ככהאני אמא
למשל ברית, זה נכד שלה בדיוק כמו בן של בת, מה ההבדל שהבן שלה מתפקד ורק כלתה לא? להיפך, הארגון של הברית נופל על האבא, זה עזרה לבן שלה לא פחות מלכלה.


יום כיפור (אני אישית לא חושבת שסבתא שצמה צריכה לשמור על נכדים ביום כיפור אבל...) אני בטוחה שהיא מבחינתה לא צריכה שחמותה תטפל בה, הקושי הוא הילדים. אז אפשר לומר, אבא של הילדים צריך להפסיד קצת תפילות במניין כדי לשמור עליהם. לא רואה שום סיבה לומר סבתא מצד אמא צריכה לעזור לשמור עליהם וסבתא מצד אבא לא...

חייבת לומר שזה ממש תלוי מערכת יחסים...באר מרים

באחת הלידות שלי ילדתי בעשרת ימי תשובה

וחמותי באה אלינו לשמור על הילדים בצום..


יודעת שזה לא מובן מאליו, ואכן יש קטעים שאני רואה איך היא מטפלת בבנות שלה ובנכדים מהצד שלהן יותר - אבל זו בחירה והיא גם מתערבת להן הרבה יותר בחיים בצורה שממש לא הייתי רוצה..

ומצד שני כשצריך להתגייס לעזרה - סביב לידות וקשריים אחרים - היא תמיד עזרה לנו כמיטב יכולתה..

אצלנו אין לה רשיון אז היא לא יכלה למשל לעזור בלהוציא ילדים מהגן.. וגם אנחנו גרים יחסית רחוק..

אבל מכיוון שהיא עובדת מהבית יכולנו תמיד, לאורך כל השנים, להביא אליה ילדים ולפעמים גם ליותר מיום אחד (כשעברנו דירה, לפני/אחרי לידה, כשהיה צורך רפואי לאשפז ילד וכו...)

מסכימההשקט הזה
אנחנו גרים ליד חמי וחמותי וב"ה זכיתי ואני מקבלת ממנה המון עזרה. וזה לא מתבטא רק בעזרה כמובן
לא אמרתי שלא.. נתתי גם את סבתא שליחצילוש
כדוגמא.. אלא שזה טבעי שבת זו לא כלה. מבחינת הקשר וההשקעה בו..
היי נשמע ממש קשה חיבוקבתי 123

אני חושבת שכל איד מגיע לנישואים עם מטען וחוסרים ואיפשהו יש תקווה למלא את החסר

זה יכול להיות משני הצדדים והרבה פעמים זה מתנגש

הרבה פעמים זו חמות שרוצה קשר הדוק יותר עם הכלה ולכלה זה ממש לא מתאים או כמו במקרה שלך שאת דוקא רוצה וצריכה יותר וזה ממש מובן.

אבל אני לא חושבת שיש פה אפלייה יש פה שונות. את נכנסת למשפחה עכשיו הבת שלה היתה שם מאז שנוצרה ואת חא יכולה לדעת אילו חיים הם עברו ומה הם סוחבים ואולי בכלל עברה ילדות קשה עם ההורים ועכשיו הם מפצים על זה זכותה לפנק יותר את הבת שלה ואין פה מקום להשוואה לדעתי.

בקשר לעזרה בצומות וכד תשאלו רב איך בעלך יכול לעזור הרבה פעמים הרב אומר לבעל להשאר בבית ולעזור לאישה.


כותבת לכלות שידריכו אותידור רביעי

הכלה שלי התלוננה  אצל בני שאינה מקבלת ממני מספיק צומי.

1. למה הכוונה? שאתעניין בשבוע שעבר עליה ובהכנות? עד עכשיו הייתי די ממודרת והיא לא שיתפה אותי בכלום. אני מרגישה שעלי לפתוח "מהאוויר".

2. למה היא חושבת שזה התפקיד שלי להתקשר אליה? אולי תפקידה לשאול בשלומי?

3. עבר עלי שבוע קשה ומתיש, מאז השרב של שישי האחרון. אני עוסקת במקצוע סוחט שמחייב אותי לתת המון תשומת לב ריגשית וכשאני מגיעה הביתה הדבר האחרון אני זקוקה לשקט, שלווה ומנוחה, ו"צומי" בשעות האלה מקבלת ממנה רק המשפחה הגרעינית והורי... בטח ובטח אחרי כזה שבוע. היו 3 ימים רצופים שחזרתי מאוחר מאד מהעבודה הביתה התמוטטתי למיטה ופרט למקלחת קצרצרה לא היה לי זמן להקדיש אפילו לעצמי ולגוף שלי

4. אצל כלתי ההורים מעולם לא עבדו בעבודות קשה והם רגילים להרבה חופשות זמן פנוי ו- שעמום. אצלינו אין רגע לא מנוצל.

5. תנו לי רעיונות לשיחה קצרה שלא יביכו לא יהוו חיטוט לא יגרמו להרגיש לא נוח

את מקסימה עם הרצון שלך להתאים את עצמך לכלתךבארץ אהבתי

את כזאת מקסימה שאת באה לפה כל פעם להתייעץ ולשאול, ומוכנה לעשות הרבה כדי להשתנות ולהתאים את עצמך אליה.

לגבי השאלה שלך - אני חושבת שזה מאוד אינדווידואלי. מה שכלה אחת תקבל בשמחה, כלה אחרת תרגיש כמו חדירה לפרטיות, וכן הלאה.

אולי את יכולה לשאול את הבן שלך? להתייעץ איתו איזה סוג של יחס ישמח אותה? או מאיך שהוא מכיר אותה, או שממש ישאל אותה איך היא היתה רוצה לקבל את הצומי שחסר לה..

לא יודעת אם שייך, אני רק מציעה...

תודה לך❤דור רביעי

פי הבן שלי. לא עבר לי כלפיה. עדיין אני לא מבינה את הראש שלה בכלל

לא מסוגלת לתת כרגע צומי לאף אחד חוץ מלעצמי. מסדרת כביסה ומנסה לסדר את המחשבות שלי. כל מה שעולה לי בראש זה כעס גדול כלפיה. אולי היא לא אשמה. נורא קשה להיות חברה שלי.  אני לא מכניסה בקלות אנשים חדשים ללב שלי. החברה שלי ואני באותו ראש. וגם זה לקח שנים כשמצידה יש הרבה מחוות. הרבה הרבה. אולי העבודה סוחטת אותי מדי . לא אולי. בטוח.

נראה ליסודית

שתשאלי אותה איך עבר עליה השבוע, מה שלומה, ותני לה לדבר. ...

יש סיבה שהיא ביקשה פתאום צומי? 

נראה לי שאת צריכה שניה לקחת אווירמתנות-קטנות

יצרת בלי לשים לב דרמה שלמה

על בקשה מתוקה דל כלתך


מרגיש שאת בעומס גדול

ולכן זה מתפרש אצלך

כעוד משהו שמצפים ממני

עוד משהו שרוצים ממני


אבל זה לא קשור אליה


היא כלה צעירה

שרוצה להשתלב במשפחה חדשה

וכנראה עמוק בלב

היא מחפשת אותך

את הקשר איתך

זה ממש מחמיא האמת

ומרגש


היא רק רוצה קשר

להרגיש שאת מתעניינת בה

יעשה לה טוב

יתן לה להרגיש שייכת רצויה ..


ויש לך זכות לתת לה את זה


תכלס בכמה מילים פשוטות


טלפון אחת לשבוע וחצי? נגיד

מה שלומך לבבי...

איך עבר עליך השבוע..

אשמח לשמוע...

שמחתי לשמוע אותך זה חשוב לי


הקשבה פשוטה

התעניינות פשוטה

מילה טובה


5 דקות אפילו


זה לא משימה

זה יצירה


יצירת קשר


וברור שזה עליך

את מבוגרת

היא צעירה


אני עד היום ונשואה הרבה זמן לא מרגישה חופשי להתקשר לחמותי ואנחנו בקשר טוב

ככה זה..

היא לא אמא שלך היא לא אמורה להתעניין בשלומך ולהתקשר


את המבוגרת והמובילה


וזה זכות


אבל


וזה אבל חשוב


כרגע את נשמעת עמוסההההה


אז אל תעשי כרגע כלום

פשוט תנסי למצוא דרך

להפחית עומס חיצוני או םנימי

לנשום עמוק


ואחרי שקצת תרד תחושת העומס

תרימי טלפון פשוט ולבבי

זה יעשה טוב לשתיכן

כל מילה. את צודקת.דור רביעי
נראה לי שאלך לישון ומקווה מחר שתהיה לי יותר פניות בנפש. אפילו לכמה דקות
בע"האוהבת את השבת
וגם, הסוויץ שעכשיו הכלה זה חלק מהמשפחה הגרעינית...
הייתה לנו שיחה כזאת כייפית. ב"הדור רביעי
כשאני לא עייפה אני פשוט בנאדם אחר
איזה אלופה איזה כיף לשמוע!!!!מתנות-קטנות
איזה יופי !! את מדהימה!!אוהבת את השבת
באמת עייפות ממש משבשת... את כולנו.. ככ חשוב להקשיב לעצמנו..
😍🌺🌻🌷דור רביעי
כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

יפה הבנתי,דיאט ספרייט

התנהלות בריאה וחכמה.

אנסה לאמץ

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9אחרונה

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומוניתאחרונה

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

אני עוד שניה מביאה לך סטירהשאלה גנים

נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!

כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?

זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,

נחת, הכלה ושחרור

באמת!

אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר

פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר

כדי שהוא באמת ילך לישון...

(בן 10)

תיכנסו בי חופשי

אוכלת את הלב מאז שזה קרה...

אני כותבת לך שזה לא נוראדיאט ספרייט

כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).

לא יודעת אם עזרתי.

ברור שעזרת, זה תמיד מנחם לדעת ❤️שאלה גנים

אוף באסה שזה קורהעל הנס

אבל זה נורמלי לגמרי.

ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.

נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.

אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.

וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶

גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....

תודה על התגובה ❤️ וחיבוק גם לך 😉שאלה גנים

אין לי ניסיון בזהרקאני

כי הילדים שלי עדיין קטנים

אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר

שאמא מגיעה לקצה

אני חושבת שאפשר להתנצל

ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה

"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?

אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה

אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת

אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"

משהו בסגנון

צודקת לגמרי, אני צריכה לדבר איתו על זהשאלה גנים

תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)

בתקשורת מקרבתאמאשוני

יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,

וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.

כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.

נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,

אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)

המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.

מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.

כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.

את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.

לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️

ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.

תודה, אני אוהבת שאת כותבת על זהשאלה גנים

למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)

יש לך המלצה ספציפית איפה אפשר ללמוד את זה?טרכיאדה

יש קורסים חינמיים?

אני אוהבת את הפודקאסט של דני מקוריאמאשוני

אבל הוא לא בדגש של הורות.

דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,

זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.

מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,

כל אחת אחראית על הצד שלה,

מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")

וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)

יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.

יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.

לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.

🙏שאלה גניםאחרונה

האישוoo

הוא לא המקרה הספציפי

אלא המחשבה שזה פתרון למשהו

לאיים בסטירה/ אולי גם לתת

אם יודעים שזה לא פתרון

גם בזמני מצוקה וחוסר אונים

לא חושבים ככה ולא מדברים ככה

אם את רוצה שזה לא יקרה שוב

את צריכה לשנות אמונה

ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר

זה לא יצוץ כאופציה לאמירה

תודה! את צודקת לגמרישאלה גנים

למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות

(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)

אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈

זה גרוע, אבל לפעמים קורא לי גםטארקו

אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"

ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף

וואלה זה אנושי לאבד את זה

האם זה סבבה? ממש ממש לא

אבל זה קורא.

תודה רבה, מעודד לשמוע ❤️שאלה גנים

לא נעיםשנהב

להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.

אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.

להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.

צודקת לגמרי! צריכה לדבר איתו באמתשאלה גנים

אני בזמנים כאלו לפעמים אומרת לילד מה אניפרח חדש

מרגישה

שאני עצמי כבר עייפה

וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות

עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת

זה נכון לגמרי - הבעיה שעשיתי את זה!!שאלה גנים

זה בדיוק העניין,

הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי

דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות

מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...

הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'

והוא המשיך לשחק כאילו כלום...

ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪

אז קודם כל זה מצויין כי בטאת את הרגשות שלךפרח חדש

והוא מבין מה הוביל אותך לזה

פעם אחרת

מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?

ולא להשכיב אותו לישון?שאלה גנים

אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.

והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)

קראתי בספרים של לייף סנטריראת גאולה

שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.

להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.

מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.

אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.

וואלה צודקת, זה נשמע טוב, שומרת לי ❤️שאלה גנים

זה תמיד ככה אחרי הכלה מוגזמתל666

כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.

בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.

וואי אמאל'ה זה כזה נכון!!! קשה למצוא את הגבול...שאלה גנים

שזה לא נוראבשורות משמחות

וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות

זו עבודת המידות הרמב"ם

עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך

להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..

אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.

זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.

תודה רבה 🥰שאלה גנים

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123אחרונה

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

וואי מתלהבת איתך! זה ממש התחלהאמונה :)אחרונה

ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...

בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

היה פתאום דימום מאד מסיביאםאני

אחרי כמה ימים של התכווצויות

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

ואוו מעודד!!אםאני

אני ממש שמחה לשמוע,

אכפת לך לפרט מה היה?

היפרדות או משהו אחר?

תודה על העידוד והכוחות

לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.

אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…

לא היתה לי היפרדותתותית11

אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..

ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח

שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה

ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה

מחזקת אותך💕

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגון

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..

יציאות לתינוקהבוקר יעלה

לתינוק שלי המתוק לא הייתה יציאה כבר שבועיים.

התייעצתי עם רופאה שאמרה שזה באמת חריג ואם לא יהיה שיפור ביממה הקרובה לתת גליצרין..

אבל מחפשת מקרים שירגיעו אותי. שבועיים נראה לי מלא!

בן כמה הוא?EBM

אם מעל גיל חודש ועולה טוב במשקל יכול להיות תקין. תתכונני נפשית לפיצוץ כשתגיע היציאה..

חודש בולהבוקר יעלה

רק שתגיע כבררר היציאה חח

והעליה במשקל?EBM

איתך בציפיה 😉

אם הוא רק בן חודש ולא עשה שבועייםציונה.

הייתי בודקת ממש עליה במשקל, עד גיל חודש הם אמורים לעשות 4 פעמים ביום לפחות ( בהנקה, תמל זה פחות)

נכוןEBMאחרונה

טיטולים לא מספקים (פחות מ3 צואה ביממה) זה סימן לבדוק משקל. יש תינוקות שכן בגיל צעיר יותר יעשו פחות רק צריך לראות שעולים מספיק. אגב הרבה פעמים הם אלה שעולים הרבה יותר.

אצל חלק מהילדים שלנו בהנקה מלאהשומשומונית

הייתה יציאה פעם בשבוע-10 ימים. והגענו גם לשבועיים!!

אצלינו הם לא סבלו מזה והיו נינוחים. אבל כשזה הגיע- כל הבגדים היו מלוכלכים. ואיכשהו נם אהבו לעשות את זה בשבת, על הבגדים הלבנים...🙈

הקטנטנה שלי המתוקהכנה שנטעה

עושה את לעשרה ימים בערך, של מאז שנולדה, תכף בת שבועיים.

הרופאת גסטרו שלנו רגועה כל עוד הקטנה נינוחה כרגיל. וגם אני כמוך רק מחכה ליציאה!!

ביקורת במרפאת ריאות ופספוס יציאה מהעבודהshiran30005

היי לכולן, אפשר להתבאס פה קצת?

יש לנו בעוד כשבועיים ביקורת במרפאת ריאות בביה"ח , ביקור חשוב לנו מאוד כי אנחנו הולכים לקבל החלטות על בדיקות חשובות שדחינו ודחינו, מלא התקפים וחוסר איזון מטורף...זה צוות של רופאים בכירים

באותו יום יש לנו יציאה מהנה מאוד במסגרת העבודה שממש פספסו גדול עבורי לא ללכת

התור שלנו תקוע בשעה 11 והיציאה מהעבודה זה בשעה 8

סופר קריטי לי ללכת וגם בעלי יגיע כי זה חשוב לנו מאוד , ניסיתי ועדיין מנסה להקדים את התור אך ללא הצלחה

סתם מבאס שאני צריכה לוותר על היציאה , בעלי לא מוכן ללכת לבד כי שוב מקבלים פה החלטות על בדיקות חשובות וזה דיון עם כמה אנשי צוות כך שלא שייך שאשתתף מרחוק

מצד אחד רוצה בטובת הילד שסובל ומצד שני חשוב לי ההתאווררות הזאת...

אני נורמלית נכון?

ברור נורמליתoo

זה מאד חשוב להתאוורר

וברור שאת יכולה להשתתף מרחוק

טלפונית/ זום

זכותו לא להסכים

אבל שלא יתרץ בהחלטות חשובות

כשיש ילד שמצריך הרבה אנרגיות על טיפול רפואי

מאד חשוב לא לשכוח לטפל בעצמך ולדאוג למספיק זמני התאווררות

וכדאי שהוא יותר יתאמץ בשבילך

אם יש לך הזדמנות מיוחדת

(אפשר לבקש

כמובן שלא תמיד יהיה שיתוף פעולה

אבל בהחלט מגיע לך)

מבאס מאוד ואת נורמליתמתואמת

אבל אני כנראה עם כל הבאסה הייתי מוותרת על היציאה עם העבודה והולכת לתור, כי נשמע שזה באמת תור חשוב מאוד-מאוד...

ואולי אחר כך את יכולה לבקש מבעלך שיאריך את שעות החופש שלו מהעבודה, והולכת איתו למשהו כיף כפיצוי (עם הילד או בלעדיו, אם אפשר להחזיר אותו למסגרת).

[הפחד הגדול שלי הוא שייקבעו לנו שני תורים חשובים מאוד באותו יום, ואז באמת לא נדע מה לעשות... אבל לוותר על דברים כיפיים למען התורים - את זה אעשה וזהו... משתדלת לפנק את עצמי בזמנים אחרים.]

הכי נורמלית! קרה לי משהו דומההבוקר יעלה

תכננתי עם בעלי יום כיף ליום הולדת שלי, קבענו שיקח יום חופש מהעבודה ונעשה משהו ביחד. ממש חיכינו לזה.

במקביל, היו צריכים לחזור אלי בקשר לטיפול חשוב לבת שלי בביהח, מניסיון העבר זה יכול לקחת גם חודשים הטיפול הזה.. פתאום מתקשרים אלי כמה ימים לפני היומולדת ואומרים לי שהיה להם ביטול ואם אני רוצה להיכנס.. נחשי מתי?? ביומולדת!

כמובן שלקחתי! הבריאות של הבת שלי הרבה יותר חשובה ולמצוא תור פנוי זה למצוא זהב. אבל לומר שלא התבאסתי? התבאסתי מאוד!! לגיטימי לגמרי!

מה שכן, לפחות לבעלי כבר היה יום חופש ללכת יחד לטיפול 🤣

בטח שנורמלית הכי מובן בעולםדיאן ד.אחרונה

עד מתי היציאה עם העבודה?

אולי רלוונטי להצטרף אחרי התור?

אם התור ב- 11 אז כנראה יקח לפחות עד 12

ומיד אח"כ תצטרפי.

לא יודעת מה אתם עושים שם אבל תצטרפי לארוחת צהריים ולפעילות שיש אח"כ וכדו'