פשוט כי פה הקצב הרבה יותר מהיר, ובלי תיוגים אפשר לפספס את השרשור בקלות.

אבל אם תפסידי את השרשור בגלל זה, זה גם יהיה חבל. (אם תדעי שהוא שם, תיכנסי כדי לקרוא?)

בכל מקרה, אני מקווה שעד שבוע הבא התיוגים כבר יתוקנו וזה לא יהיה רלוונטי בכל מקרה...

@בארץ אהבתי

הנה אני גם לא מצליחה עכשיו..

זה כנראה סתם היה חדפ

אחד משמות הנשיאים שנשלחו לרגל הוא "יגאל בן יוסף" (למטה יששכר).

השם הזה 'הקפיץ' אותי, וזרק אותי מיד למושג של משיח (=גואל, יגאל) בן יוסף.

וחשבתי שהכניסה לארץ הייתה אמורה להיות כמו הגאולה השלמה שאנו מצפים לה, בראשות משיח בן דוד. אך בגלל חטא המרגלים, מכיוון שהם לא האמינו בארץ ישראל ובקב"ה באמונה שלמה ובכך שהיא הגאולה השלמה שהם מצפים לה - הם בעצם זכו רק לגאולת משיח בן יוסף, כפי שרמוז פה עוד לפני החטא. גאולה חלקית, אחרי ארבעים שנה קשות במדבר, גאולה שעברו עוד הרבה שנים עד שהצטרף אליה בית המקדש.

לא מצאתי את הרעיון הזה במקום אחר, אז אם יש מישהי שקראה על כך איפשהו - אשמח שתכתוב

ושנזכה במהרה לגאולת משיח בן דוד...

סיקרנת אותי... אז חיפשתי קצת, מעניין שאין פירושים על הפסוקים האלה.

(המדרש היחיד שמצאתי שיגאל זה מלשון מגואל - ארץ ישראל היתה מגואלת בעיניו והוציא דיבת הארץ)

בפרשת נשא האור החיים מבאר את שמות הנשיאים אבל בפרשתנו לא מבאר אותם.

אבל מצאתי שיעור של הרב שרקי בדיוק על העניין הזה.

הרב שרקי מבאר את כל שמות המרגלים כקשורים למשיח בן יוסף, כי הכניסה לארץ היתה צריכה להיות דווקא בדרך של משיח בן יוסף - ולכן המרגלים כן היו צריכים להתכונן למלחמה!

מעתיקה כאן את החלק מהשעור שעוסק בזה.

פסוק ד': "ואלא שמותם...".

כאשר התורה מציינת שם של מישהו זה אומר שהוא חשוב.

"למטה ראובן שמוע בן זכור, למטה שמעון שפט בן חורי, למטה יהודה כלב בן יפונה, למטה יששכר יגאל בן יוסף....".

השמות של האנשים הם שמות מוזרים. כל השמות האלו מכוונים אל רמז לענייני גאולה. שמוע בן זכור – "והארץ אזכור", בזכירה נמצא סוד הגאולה. שפט בן חורי - הקב"ה שופט ואז באה הגאולה. כלב בן יפונה - פנה מעצת מרגלים. יגאל בן יוסף - משיח בן יוסף יגאל. הושע בן נון - גאולה מכוח שער הנו"ן (של בינה). פלטי בן רפוא - פליטה מהגאולה ורפואה. גדיאל בן סודי - גדיאל זה מתת ה', סודי זה מלשון יסוד שזו מידתו של יוסף וכן "בסודם אל תבא נפשי", שזה לשון קיבוץ של העם.

שאלה: למה נאמר כאן "למטה יוסף למטה מנשה", ולא נאמר גם לגבי מטה אפרים שהוא ממטה יוסף?

תשובה: כי למטה מנשה יש סכנה שישכח כי נקרא מנשה על שם "נשני מכל עמלי ומבית אבי" - כלומר, יש חשש שישכח שהוא מבית יוסף. לכן יש להזכיר לו, בעוד אפרים הוא גיבור ולא ישכח.

גדי בן סוסי - גדי מלשון גד. עמיאל בן גמלי - עם האל ו"אשירה לה' כי גמל עלי". סתור בן מיכאל - מלשון הסתר. פסוקים י' יג' ויד' מדברים על סוד ודברים נסתרים, שהגאולה תבוא בצורה נסתרת. נחבי בן ופסי - נחבי מלשון "להחביא" וופסי אלו אותיות "יוסף". גאואל בן מכי - מלשון "גאולה", אך בן מכי, מלשון "נמוך". אנו יוצאים ממצב בו מונהגים על ידי שר שהוא מיכאל שזה מצב נמוך למצב של הנהגה אלוקית.

שאלה: מדוע אין רמז למשיח בן דוד במרגלים?

תשובה: כי המרגלים היו צריכים להכין את המלחמה שהיא מידתו של משיח בן יוסף, מידתו של יהושע. יהושע הוא משבט יוסף וכלב הוא משבט יהודה שהם שני יסודות המשיח. הם אלו שלא טעו בחטא והכוח המשיחי נשמר באומה.

וזה אפילו מורחב יותר ועמוק יותר!

תודה!

יש לי חלום לזכות לכתוב כל שבוע משהו שמחובר לפרשה ולזמן,

אבל כנראה עדיין לא הגיע יומו.

יחד עם זה בפרשת שלח לך יש את אחד הסודות הגדולים

שכשנדע באמת לקחת אותם לחיינו נגלה עולמות שלמים.

בפרשה המרגלים שחזרו מלתור את ארץ כנען

מספרים לעם שבמדבר בבהלה על מה שראו,

ומוסיפים "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם".

בפירוש כתוב שבאמת הם שמעו את הענקים אומרים שהם כחגבים או כנמלים,

אבל המרגלים, שלא נשכח שהיו מגדולי בני ישראל במדבר,

ידעו לזהות יסוד גדול וקריטי;

קודם כל: ונהי בעינינו כחגבים

אחר כך: וכן היינו בעיניהם.

יש לנו נטיה להסתכל תמיד סביבנו;

המנהלת לא מעריכה אותי, הילדים לא מקשיבים לי,

בעלי לא מעריך מה שאני עושה, הנשים בגינה מתייחסות אלי כאילו אני אוויר...

והסוד הגדול הוא, שהכל מתחיל בתוכנו.

הדרך בה אנחנו רואים את עצמנו,

היא זו שתשתקף אלינו מהיחס בסביבה.

ולכן כשלא אעריך מספיק את עצמי,

ארגיש שגם המנהלת לא מעריכה אותי

כשלא אהיה מבוררת בתוכי במשמעות ונכונות הגבולות שלי מול הילדים, גם הם לא יקבלו אותם

כשאתייחס אל עצמי ואל ההשקעה שלי כמובנת מאליה,

אחווה שגם בעלי לא מספיק מעריך אותה

וכשארגיש שאני לא מעניינת או שווה התייחסות

אחווה שמתייחסים אלי כשקופה.

ועם הסוד הזה באה גאולה גדולה לעולם, בעיני;

אף אחד לא צריך לשנות אף אחד אחר,

רק את עצמנו.

וכשיודעים לעבור ולעבוד נכון דרך עצמנו,

זוכים לגאולה גדולה שמתחילה בשורש ממש ומתפשטת אל המציאות.

שנזכה❤️

ויאללה, אני מחכה שבאמת תכתבי פינה שבועית כזו על פרשת השבוע ♥️

שאזכה בהמשך כשאתפנה קצת מעומסים אחרים

תודה רבה❤️

חטא המעפילים קורה מיד אחרי חטא המרגלים.

מיד לאחר שה' מודיע לעמ"י את ענשם, שכולם ימותו במדבר ורק הדור הבא יזכה להיכנס לארץ, ואחרי שהמרגלים שחטאו מתים - עמ"י מיד מחליט שהם רוצים להיכנס לארץ בכל זאת.

אבל אז משה מזהיר אותם - "לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹֽבְרִ֖ים אֶת־פִּ֣י ה', וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח? אַל־תַּֽעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין ה' בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם…"

וכידוע, הם לא מקשיבים לו ופונים בכל זאת להיכנס לארץ, בלי ה', ונופלים בידי העמלקי והכנעני.

החטא הזה מעלה שאלות בשני כיוונים -

מצד אחד, איך עמ"י לא לומד? רגע אחרי שהם נענשים על כך שלא הקשיבו לקב"ה, הם שוב ממרים את פי משה ועושים נגד רצון ה'? משה אומר להם במפורש שהם לא יצליחו, איך הם לא מקשיבים?

ומצד השני, למה באמת ה' לא מקבל את התשובה שלהם? את זה שהם מראים לו שהם כן רוצים בארץ?

לר' צדוק הכהן מלובלין יש פירוש מופלא שמסביר את הדברים.

ר' צדוק מסביר למה עמ"י חשב שזה כן הדבר הנכון, לעלות לארץ למרות שמשה אמר להם שזה נגד רצון ה'.

בגמרא יש אימרה כזו - 'כל מה שיאמר לך בעל-הבית עשה, חוץ מצא'. ז"א שאם בעל הבית מצווה אותך עליך לצאת, אתה לא צריך להקשיב לו.

מפרשים את האמירה הזו במובן רוחני, שבהכל אנחנו צריכים להקשיב לקב"ה ('בעל הבית' בעוה"ז), חוץ ממתי שהוא מרחיק אותנו מהתורה. כי זה לא באמת כדי להרחיק אותו, אלא כדי לעורר אותנו להילחם עליה -עזות דקדושא.

והמעפילים חשבו שזה נכון גם לגבי ארץ ישראל.

הם הבינו שאם הקב"ה אומר להם לא לעלות, זה כדי לעורר אותם להראות שהם מתעקשים ורוצים אותה בכל זאת, בעזות דקדושא.

ור' צדוק מסביר שמשה אפילו מסכים איתם שיש מקום לנהוג כך. רק שעכשיו זה לא הזמן הנכון - 'והיא לא תצלח - נראה שעצה היא, אלא שלא תצלח'. זו עצה טובה, אלא שעכשיו לא נכון לנהוג כך.

(בהסבר של הרב דודי דודקביץ' שקראתי לפירוש הזה, הוא מסביר שהם רצו לתקן בלי שהבינו באמת על מה הם מתחרטים. הם לא באמת תיקנו את החטא ועשו תשובה אמיתית. ולכן זה לא היה הזמן המתאים).

ומתי כן נכון לנהוג כך?

ר' צדוק כותב שהזמן הנכון הוא ב'עקבי משיחא', שאז 'חוצפא ישגא' (הוא כותב על זמנו שזה שייך כבר אז - 'והוא זמננו זה שהוא עקבי משיח'. זה היה לפני קרוב ל-200 שנה). בזמן הזה יהיה צורך להשתמש בכוח ה'חוצפא' לכיוון של קדושה.

אני מביאה את דברי ר' צדוק:

"ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי" (תהילים, נ) - "ועל דבר זה ידוו כל הדווים", כי העובר על דברי סופרים נקרא רשע, כמו שאמרו.

אבל על זה אמרו הקדמונים מאמר חז"ל בפסחים (דף פו כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא.

לא לחינם כתבה תורה ענין המעפילים בפרשת שלח.

אשר כבר האמינו בדברי משה, ולמה לא שמעו לו בזה שאמר להם 'אל תעלו'?

אלא שהם חשבו שזה בכלל 'כל מה שיאמר לך בעל-הבית עשה, חוץ מצא'.

ועיין בזוהר המליץ כל ענין המרגלים על התורה, והיה העונש שלא ישיגוה [את התורה], ועל זה העפילו לעלות אף נגד רצון ה' יתברך..

והם לא הצליחו בזה מפני שאכלוה פגה [בוסר].

כמו שאמרו חז"ל 'בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא', שאז הוא העת לזה.

ולכך אמר להם משה 'והיא לא תצלח', נראה שעצה היא. אלא שלא תצלח.

ודייק 'והיא', שבכל מקום דרשו חז"ל 'היא ולא אחרת', שיש זמן אחר שמצליח והוא זמננו זה שהוא עקבי משיח".

(צדקת הצדיק מ"ו, ר' צדוק הכהן מלובלין)

ושאלה לסיום - איפה בימינו ב'עזות דקדושא' הזו צריכה להתבטא?

אני חשבתי על זה שהמעפילים שהיו במקום המדינה, זה ממש ביטוי לתיקון חטא המעפילים, ששם זה גם היה צריך להיות בכוח ונגד החוק, אבל זה כן היה לרצון ה'. (אני לא יודעת מי החליט לקרוא להם 'מעפילים', לכאורה זה קצת תמוה לקרוא על שם חטא של עמ"י, אבל דווקא על פי דברי ר' צדוק זה נראה שמשמיים כיוונו את הכינוי הזה…).

אבל אני עוד חושבת על האם ואיפה זה מתבטא בדור שלנו ממש… אשמח לשמוע מה אתן חושבות.

מעניינת השאלה שלך, חומר למחשבה... בינתיים חשבתי אולי בימינו החוצפה הזו לא צריכה להיות? כי אנחנו כבר לא בדור של עקבתא דמשיחא, אלא בשלב הרבה יותר מתקדם בגאולה. (כמו שהרב צבי יהודה התנגד לאמירה שאנחנו באתחלתא דגאולה, כי אנחנו הרבה אחרי ההתחלה)

באמת אפשר להבין שהוא התכוון באמת לדור שלהם שהיה ממש 'עקבי משיח'.

ניסיתי להסתכל מבחינה היסטורית מתי הספר נכתב, ר' צדוק נפטר בשנת 1900, באחד האתרים שקראתי היה כתוב ש'צדקת הצדיק' נכתב בשנות ה-40 של המאה ה-19 (סביב 1840), שזה כ-40 שנה לפני מה שמכונה 'העליה הראשונה'. אז זה באמת שלבים ראשונים מאוד של השיבה לארץ, כשזה היה כלול בהרבה קשיים והרבה סכנה.

אולי באמת הכוונה היא לאותו שלב, שאז היה הזמן הנכון לעשות את מה שעשו המעפילים - להתאמץ ולהתעקש ולעלות למרות כל המניעות והקשיים.

וכשאני ממשיכה עם ההבנה הזו, אני חושבת שאפשר ה'חוצפה' שצריכה להתבטא בדור של 'עקבי משיח' זה לא להתייאש ממניעות, כשאנחנו באים לעשות את רצון ה'.

כי אנחנו לא באמת במצב כמו בחטא המעפילים, שהם שמעו שה' אוסר עליהם לעלות ועלו בכל זאת. אבל אפשר לפעמים לחשוב שמניעות במציאות זה הדרך של הקב"ה להגיד לנו שזה לא נכון ולא מתאים.

ועל זה אנחנו צריכים להפעיל דווקא את ה'עזות דקדושא', ולהתאמץ בכל זאת דווקא מול המניעות, להראות לקב"ה שאנחנו לא מוותרים ורוצים בקרבתו, ורוצים בתורה שלו, ורוצים בארץ הקדושה שנתן לנו.

ולזה אני חושבת שיש מקום גם בימינו...

ומאד התחברתי למה שכתבת על המניעות. תודה רבה!!!

ממש מעניין מה שהשלכת לימינו, עם המעפילים בזמן הבריטים...

אולי בימינו אפשר לראות את זה אצל "נוער הגבעות", שלכאורה שובר חוקים (של המדינה, ולא של ה'...) כדי לעלות בכל זאת על גבעות?

או שבכלל אפשר לראות את זה בחוצפה שבאמת 'שגתה' ועלתה לאחרונה, ונראית כאילו היא הפוכה מדרך ה', אבל בכל זאת אפשר לראות בה ניצנים של גאולה?

ממש מעניין לחשוב על זה...

על זה שאולי המקום בו צריכה להתבטא ה'חוצפה' של חטא המעפילים בימינו זה ב'נוער הגבעות'.

אבל אני מרגישה שזה לא מדוייק.

אני לא רוצה להיכנס לדיונים על נוער הגבעות. אבל אני לא בטוחה שזו בהכרח הדרך להילחם על ארץ ישראל, שאליה התכוון ר' צדוק.

האמת שבתגובה שלי ל@אם מאושרת הצלחתי להגדיר לעצמי יותר את איך שאני מבינה את הדברים.

בעצם העניין שעליו כותב ר' צדוק זה להתעקש לעשות את רצון ה', גם כשנראה שהוא דוחה אותנו מזה.

כשהמעפילים שבתורה עשו את זה, משה אמר להם בפירוש ש'אין ה' בקרבכם'. ולכן זו לא היתה עצה נכונה לאותו זמן. כי זה היה ממש נגד ציווי מפורש של ה', והם בעצם לא חזרו בתשובה אמיתית על החטא שלהם.

אבל בימינו המקום לבטא את זה, זה במקומות בהם צריך להתעקש ולהתאמץ בכוח ובגבורה כדי לעשות את רצון ה', דווקא כשיש הרבה מניעות וקשיים, ונראה שה' לא רוצה בעשייה שלנו.

וזה יכול להתבטא בהרבה מקומות, גם על קיום התורה וגם על האחיזה בארץ.

ויהי רצון שנזכה שיהיה בנו את העוז ובגבורה לעמוד נגד כל המכשולים ולעשות את רצון ה' בכל דבר.

בזמן האחרון מטרידה אותי מאד שאלה בנוגע להנחלת חיבת הארץ לילדנו.

בעבר, בקושי הכרתי אנשים שנסעו לחו"ל ולאחרונה אני שומעת על הרבה שנוסעים.

וזה מאד מפחיד אותי, כאילו קדושת הארץ חלילה התמעטה בעיני האנשים.

אז אני מחפשת דרכים להרבות אהבת הארץ בבית, ולהנחיל להם את האווירה שגדלנו בה.

ראיתי ששנה שעברה גם שאלתי את השאלה הזו - אז מעתיקה משנה שעברה ואשמח לקבל רעיונות.

פירוש מפורסם של הרב טייכטל בספרו "אם הבנים שמחה" (פרק ג' סג) זכיתי ללמוד אותו מהרב וישליצקי זצ"ל בתקופה שלפני הגירוש ( לפני משאל המפקדים) כשהוא רצה לעודדנו ללכת ולשכנע מבית לבית בשבח הארץ.

הרב טייכטל כותב שהתיקון לחטא המרגלים הוא-כמו שהמרגלים עשו פאראפגאנדה והסתובבו מאוהל לאוהל לספר ולשכנע נגד ארץ ישראל, כך אנו צריכים להסתובב מבית לבית לספר ולשכנע בעד אהבת הארץ כי באמת טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד!!!

הוא מסביר כאן עקרון איך מתקנים חטא- כמו שבליל שבועות בגלל שאבותינו ישנו, אנחנו מתקנים זאת על ידי ערות בליל שבועות.כך התיקון לחטא המרגלים יהיה לעשות הפוך ממה שהם עשו,ולהרבות בזה."ובתשלום החסרון ישולם החוב, ויקרע השטר חוב מעלינו. ואז נזכה בעזר השם לישועה הגדולה והנפלאה שעיני כל ישראל מצפין לה בכליון עינים כל כך".

ומתאר לנו מה צריך לעשות-" היינו לעשות פעלים לעורר אהבה וחמדה בלבות עם בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם, להיותם חושקים וחומדים לארץ חמדה של אבותינו, ואש תקוד בקרבם לבוא ולירש את הארץ הקדושה, ויחמדו אליה יותר מכל חמדה שבעולם. זה יהיה התיקון השלם לקלקול הרב".

מהרב וישליצקי לקחתי מכאן את החוב לדבר ולספר בשבח הארץ.- בעצם להיות "שליחים " של סיפור שבח הארץ.היום כאישה ואמא אני רואה כאן חיוב גדול בשבילנו- קודם כל- לפני שהולכים לדפוק בדלתות- להשתדל שביתנו יהיה מלא באהבת הארץ,ושהדיבורים יהיו רק בטובת הארץ.- ושזה יפרוץ החוצה-הרבה פעמים יש שיח בין שכנים/ חברות כמה רע וכו'להשתדל לדבר בטוב הארץ.- להיזהר לא להוציא דיבת הארץ- אם חם / קר להגיד חם לי ולא "חם בטבריה".אם אוכלים פרי ארץ ישראלי והוא במקרה לא מוצא חן בעיננו- לא להגיד שהוא לא טעים.אלא להתנסות בצורה שלא תוציא דיבת הארץ.ולספר בשבח הארץ- לטייל ברגליים לראות את הארץ היפה,לתאר מקומות בארץ, לתלות בבית נופים,ואשמח לעוד רעיונות איך "לעשות פעלים לעורר אהבה וחמדה"

בתור אישה פשוטה - אני מכוונת לביתי פנימה. וב"ה הילדים שלנו לגמרי באווירה שארץ ישראל היא הכי טובה ושאין טעם לעזוב אותה אפילו לרגע, וזאת למרות שיש להם כמה וכמה קרובי משפחה שמתגוררים בחו"ל וגם כאלה שנוסעים לבקר בחו"ל מדי פעם...

מעבר לזה אני לא יודעת איך לדבר את טובת הארץ בציבור... בקהילה שלנו המשפחות הן כמונו, לא חושבים לצאת לחו"ל (ולא רק בגלל המחירים...). אבל במשפחה - אין סיכוי שנצליח לשכנע את קרובינו שארץ ישראל עדיפה על פני כל הארצות, ולהפך - כנראה שרק נגרום לקרע משפחתי אם ננסה לשכנע בלהט את דעותינו על כך...

אני גרה בחו״ל ואצלנו השבוע פרשת בהעלותך (בגלל שחוגגים יומיים ושבועות יצא בשבת)

היה שם פירוש כל כך מיוחד שאשמח מאוד ללמוד אותו שוב

בהזדמנות זו רוצה להודות על השרשור המדהים הזה שבזכותו אני לומדת כל שבוע נקודה מהפרשה ואומרת אותה בשולחן שבת , תודה 

בכרטיס האישי של השם משתמש הזה, יש את כל השרשורי פרשת השבוע, אז עד שתקראו חוקת בלק, את יכוצה למצוא שם את השרשורים הקודמים.

🕯שרשור פרשת שבוע - פרשת בהעלותך🕯 - הריון ולידה

בדיוק השנה באיסרו חג שבועות שלנו נתקלנו בהבדל הזה- הגיע אלינו אורח שעשה עליה לפני החג, והוא שמח שיכל לצאת ידי חובה בקידוש שלנו - של שבת, כי אם לא היה עושה עליה היה צריך קידוש של יו"ט.

אז מעניין מה איתך- את תושבת חו"ל?( זכור לי בעבר שכתבת שגרת בארץ?)

מי שרק זמני בחו"ל ולא עשה יו"ט שני, האם קורא פרשת שבוע כמו בארץ באיסור חג? ואז יש מניין ישראלים לפרשה עד שמתאחד שוב? או שלא?

יותר גרוע לי שהוא מאוחרה ואין לי איך להרגיע אותו תוך כדי הנסיעה, זה ממש יכול להוציא אותי מריכוז וקשה לי נורא לנהוג ככה.

כשהוא לידי אני רגועה ומפוקסת.

הגדולה בת 8

אנחנו קנינו בשלב הזה רכב של 7 מקומות

אבל באמת גם כשהיה לי תקופה של 4 ילדים ורכב קטן, שמתי בוסטר גב מקדימה לילדה הגדולה...

והכסאות המעוגנים (סלקל, כסא בטיחות ועוד בוסטר) שמנו מאחורה... 

אז בקיצור שתי האפשרויות לא טובות....😏

אני אישית לא מחכה לגיל 15 לישיבה מקדימה

כי אני אצטרך שהגדול ישב קדימה.

הוא מעל 13. 

לא הצלחתי למצוא מידע חד משמעי מאיזה גיל כבר לא מבטלים. המידע הכי קרוב שמצאתי היה שילד שזקוק למושב הגבהה על פי הגובה שלו, יכול לשבת במושב הקדמי על מושב הגבהה ולבטל את כרית האוויר. הסקתי מזה שבגיל שלא צריך מושב הגבהה כבר לא מבטלים את כרית האוויר.

רק תחשבו על זה,

כרית האוויר נועדה להגן על המבוגר שיושב בכסא במקרה של תאונה חלילה. לילד צריך לבטל את ההגנה הזו (כי היא מסוכנת לו). כלומר ילד שיושב במושב הקדמי חשוף לסכנה יותר לעומת מבוגר!

המלצה נוספת של בטרם שקל ליישם - להזיז את הכסא אחורה ככל האפשר.

ובשלב כלשהו החלטתי לתעדף את הקיבה שלי לתינוק על פני הבטיחות.

כן הרבה יותר בטוח מאחורה אבל תינוק שהוא נגד כוון הנסיעה זה פחות מסוכן מילד שיושב עם כוון הנסיעה.

פשוט פתאום קראתי באתר של בטרם שמומלץ רק מעל 14 וזה גרם לי לתהות מה זה אומר מבחינת תינוקות...

תכלס אין לי מושג...

ואמן שלכולם יהיה נסיעות בטוחות ובכלל בשורות טובות תמיד❤️

תודה לכולכן שעניתן🩷🩷🩷

אם אני זוכרת נכון, במידה ויש כיסא בטיחות מתאים אפשר גם קודם.

(לא ניסיתי לבקש מילד בן 13 לשבת עם בוסטר 

אולי תדע מה כדאי.

וגם, אם יש אפשרות לקבל איזה החזר מהמדינה. (מבינה שזה מורכב)

שנתיים וקצת. לא קיבלנו טיפול אבל כן יש לה מלאאא ציוד למשל רציתי לקנות לו שמיכת משקל אז היה לה ובדקה איזו והאם.

וכוונה אותי ונתנה דגשים למקלחת לפעילות מותאמת וזה ממש עשה לי סדר בהמון דברים...

ומרגישה שנתן לי יותר כלים להתאים לו משחקים ופעילויות

שהציעו לנו לשים אותו לישון עם זה יעזור לו בויסות החושי.

אחכ להוריד לו כדי שלא יהיה מסוכן

בכל אופן, היא זקוקה יותר למשהו במשך היום. בלילה יחסית היא נרדמת בסדר...

תודה!

יש את זה לעדה הבוכרית, שהביאו איתם מרוסיה. כן זה עזר ממש , הרגיעה אןתה. היא ישנה לידי ככה שהייתה בהשגחה

בקיץ כבר לא שייך והבת שלי מתעוררת בבכי המון המון בלילה

מעניין אם שמיכות כובד מקוריות מתאימות לשימוש בקיץ... נשמע שכדאי לכם לבדוק, כי זה סיוט אם היא מתעוררת כל לילה...❤️

תודה!

אמא שלי עןבדת במעון שיקומי והיא רואה כמה שזה עוזר לילדים אז אמרה לי לעשות ככה

אבל שווה לבדוק

קשה ולא נעים בכלל.

שהשם ישלח לך כח ונחת ושמחה בעז"ה🙏

אין קשר לאנטיביוטיקה

זה עצוב אבל זה פשוט קורה

ממש אל תאשימי את עצמך

שהשם ימלא חסרונך במהרה

שהשם ימלא חסרונך במהרה!!!

אפילו שזה דבר נפוץ

אי אפשר להתרגל לזה

וכל פעם זה קשה

חיבוק ענק!! ואל תלקי את עצמך מה היה אילו.. סביר להניח שזה לא קשור בכלל לאנטיביוטיקה

אני לקחתי המון פעמים אנטיביוטיקה בהריון ובתחילת הריון

זה קשה בטירוףףףף

חיבןק ממני, שגם בטיפולים ויודעת כמה זה עוגמת נפש שא"א לתאר שדמיינת שאמרת בייביי לטיפולים לתקופה הקרובה... 

זה קשה וכואב💕

וזה לא קשור לאנטיביוטיקה

אל תחשבי על הכיוון הזה בכלל

זה קורה הרבה

לא כל הריון מתפתח לצערנו

אמרו שמותר אז מותר

אין קשר

זה רצון השם, מתפללת בשבילך שימלא חסרונם בקרוב! בלי קושי וטלטלות

בשורות טובות

די, נו, איזה באסה!

מקווה בשבילך שפעם הבאה תהיה בקלות ובמהירות ובידיים מלאות!

איזה קשה ומבאס ככ...

ממש ממש ממש

קחי את הזמן להתאבל... זה באמת אובדן..

ובע"ה שבקרוב יהיו בשורות טובות טובות ורק טוב!!!!❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון

לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

האמת, מבינה אותן.

מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע

לק"י

הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.

(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.

זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

פספסה בכמה ימים את העליה לגן...

שאין דבר כזה

נכנס בחוק לפני איזה שנתיים

מכירה הרבה שבדקו וניסו מכל מיני איזורים

חברה שהבת שלה ילידת ינואר והיא ביקשה אבל אמרו לה שהם מחריגים רק את מי שנולד עד ה12 לחודש

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪

מבינה שאצלך לא :/

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

התקלחנו, שמנו פיג'מה

נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון

מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון

כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(

היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה

לא יודעת מה מצבה

נראה מה יהיה מחר

במקום  להילחם שיירדמו כבר,

ללמד אותם להיות בשקט ובנחת בסלון

מסיימים מקלחות וא. ערב סביב שבע בערב

אח"כ יש דפים, צבעים ומדבקות ומשחקים בסלון

שישחקו עד שיפרשו לישון

אנחנו כן מעמעמים אורות בסלון,

כדי שיהיה חשוך מעט

בדר"כ נופלים לישון סביב שמונה, שמונה וחצי.

אנחנו בינתיים נחים קצת, לפעמים אני כבר מתארגנת בעצמי לשינה

אבל זה זמן מאוד נינוח ורגוע בבית.

הקטנה שלי בת שנתיים וקצת, ילידת מרץ אז קטנה מהבת שלך בחודשיים

כשהגדול שלי היה בגיל הזה והיה ישן צהריים אז זה יותר השפיע עליו ואז היה הולך לישון בתשע פלוס

לא היה אכפת לי כל עוד הוא רגוע ועסוק בשלו

הקטנה שלי אותו דבר אני מחשיכה את הבית ועולה לישון היא בסוף נרדמת גם..משעמם לה לבד והכל חשוך חוץ ממנורת לילה

אני לא מתווכחת פשוט עולה לישון בעצמי

זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...

התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון

הם כל רגע יבקשו משהו ירצו ועכשיו יקלו לעצמם כל הצומי

קיצר לא משהו שיש לי כוחות בערב אחרי כל היום

אני כן מגבילה לחדר אבל לא בצורת מאבק

פשוט הוא קורא לי..מגיעה ומביאה לוצערמת ספרים לחדר.. אחר גך כמה סובות.. אחר כך איזה מכונית

מתישהו הוא מתעייף מלשחק עם עצמו ונרדם

לפעמים מוצאת גם רעיון מקורי של ברור שבא לך ליושן עם פיל סגול!! מי לא רוצה ךיושן עם פיל סגול זה הכי מגניב בעולם

ואז שולפת בובה לשתפיל סגול שמלא זמן לא שיחק בה

והופ הילד מבסוט

ומשחק בה עד שנרדם חח

אם אחת ל הוא מנסה לצאת אני מסבירה שעכשיו לילה ובלילה הולכים למיטות ועוברת על הילדים במעון ושואלת איפה חיים איפה חנה ..? גם הם ינשים במיטה שלהם עכשיו איזנ כיף להם.. וכו

אם את מעדיפה להיות בסלון אז אולי תני לה לשחק בסלון ותעשי מה שמתאים לך. תגידי לה שזה זמן שקט, והיא יכולה להיות בסלון אם היא משחקת בעצמה

קצת מבררים, עושים שיחת התאמה ואולי גם פגישה ראשונה בלי התחייבות כדי להרגיש אם זה מתאים או לא...

לגבי השיטה- אני אהבתי טיפול בגישת cbt, עזר לי עם דברים ברעיון דומה למה שאת כותבת. כן מדברים על הילדות קצת כדי להבין מאיפה הגיעו אלינו הדברים שאנחנו מאמינים בהם (לדוגמה פחד מכישלון להבין למה אנחנו מרגישים שאם אנחנו טועים אנחנו כבר לא שווים וכו') אבל לא מתבחבשים בזה אלא יותר מתמקדים באמונות והרגשות שלנו היום

אקרא על זה קצת יותר.

איך מגיעים למטפלות בגישה הזאת?

הן יכולות לעשות רק קורס בשביל זה, נכון?

איזה הכשרה כדאי שתהיה למי שאני הולכת אליה?

שעובדת בגישת cbt. ממש חשוב שיהיה הכשרה של תואר שני כי ככה הטיפול מקיף הרבה יותר, ואת לא מסתכנת בפספוס של משהו מחוסר מקצועיות

איך מגיעים אני לא יודעת, אני הגעתי דרך הקופה.

לברר לפני ולעשות שיחת טלפון מקדימה לראות אם מתאים לך, לקרוא כל מיני שיטות טיפול ולראות למה את מתחברת.

ספציפית אם את מהמרכז יש לי המלצה למישהי שמקבלת בפתח תקוה שמתאימה בול לצרכים שלך.

שיחת תיאום ציפיות ובדיקה אם זה מתאים לך, לפעמים אפשר בשיחה להרגיש אם מתחברים או לא.

ובאמת זה לא קל למצוא מטפלת טובה, ממש כמו שידוך... לא להתייאש עד שתמצאי!❤️

למישהי שלמדה אימון אבל היא מהממת ממש, בכיתי לה הרבה

והיא עזרה לי ממש בנקודה שרציתי אבל גם בכל המסביב שהוביל לזה.

קוראים לה דבורה עמרני

אם כן, מוזמנת לכתוב לי בפרטי.

להתאים פה עין הבדולח

תקראי על השיטה

בשיטה מדברים על העבר אבל לא בקטע חופר כי זו לא מטרת הטיפול

ונפתחות עכשיו קיליניקות של הסטאז אם זה מתאים לך אוכל לקשר אותך

תכתבי לי בפרטי

יש שם את נחל דוד בעין גדי

מצדה שעולים למעלה עם רכבל

נחל בוקק (מסלול קצר יותר מעין גדי)

הים עצמו

אפשר לטייל/לאכול ארוחת ערב בקניון

בדרך הלוך/חזור אפשר לעבור בעיינות צוקים או לשלב את ירושלים/ מישור אדומים (מג'יק קאס)

יש גם את מרכז המבקרים ע"ש משה נובמייסקי, הילדים שלי ממש נהנו שם

יש גם את נחל ערוגות ובית הכנסת העתיק בעין גדי

יש אתר מגילות קומראן

כן צריך להתארגן מראש מבחינת האוכל כי אין שם הרבה היצע אבל מעבר לזה בהחלט יש מה לעשות

דברים על הבוקר. ברמת שמונה, כשנפתחות השמורות (תבדקי אבל שבאמת לא אחרי) ומה שלא שמורה שנסגרת מוקדם אז תעשו לקראת הערב. כי חםםם.

יש את נחל דוד, עין בוקק, נחל ערוגות אם אתם עם גדולים. הים עצמו פחות כיף לילדים ממה שאני ראיתי, שורף. אבל יש כאלה שאוהבים. אם יש בריכה במלון גם טוב. שמעתי שמעניין במרכז המבקרים של מפעלי ים המלח. 

לים המלח עדיף להגיע בסתו או באיזור פסח.מנסיון.בתקופת הקייץ חם מאוד ולא נהנים מהמקומות היפים שאפשר לטייל בהם.לגבי מלון וורט-המלון בנוי כשהחדרים מפוזרים על פני השטח- כדי להגיע לחדר האוכל או למקום המרכזי צריך לצאת מהחדר וללכת בחום המטורף.אני לא הייתי בוחרת בו.

ממליצה על הסדרה מתבגרת של עידן ניידיץ.

אזהרת צניעות.

אבל היא בת ארבע...

משהו נוראי.

ב"ה התמדה בזמן איכות איתה עשתה פלאים לדיבור הכללי המתלונן מקטר ולטון הבלתי אפשרי

כי דבר מלווה בבכי , טריקת דלתות ושכיבה על הרצפה

🙄

כל תשובה זה

יאללה יאללה

זה פשוט עולם אחר, לחוות את זה כמורה

ןלחוות את זה כאמא.

אמנם זה נתן לי הרבה כלים לקראת השלב האימהי,

אבל כמורה את הרבה פחות מתערבבת ממה שעובר עליהן..

לא קיים בכלל, רק אצלך

אצל כל השאר הילדים מושלמים

(תקראי כמובן בטון ציני)

לכולם יש קשיים עם הילדים, זה תקין, נורמלי תואם גיל.

העיקר לנשום, לדעת שזה תקין חלק מהבנייה של הזהות מצריך התנגדות למבוגרים 

לפני שאת נכנסת את ממלאת טופס מה את רוצה לדעת

ככה זה היה אצלי לפני 4 שנים

ואז מילאתי רק דברים וודאיים

באמת גם לדעתי עדיף לא לדעת את הדברים הלא וודאיים כי זה מאד מערער ולא וודאי..

ככה חשבתי...

בכל אופן, אני לא עשיתי את שניהם (בגיל כמעט 38). אין לי עניין להכניס את עצמי לדאגות טרם הזמן. עשיתי שקיפות עורפית (בעיקר כדי לדעת בזמן אם יש עובר פגום לגמרי, כי אם הייתי מגלה רק בסקירה המאוחרת המשמעות אצלי הייתה כנראה לידה קיסרית שקטה) וסקירה מאוחרת.

באופן כללי אני מעדיפה להימנע מבדיקות ככל האפשר, הן מבחינת החרדות שיש לי סביבן והן בגלל העובדה שאני לא אוהבת חדירה לפרטיות גופי.

החלטות טובות ובשעה טובה!

זו עדיין בדיקה סטטיסטית.

יש לה סטטיסטיקה טובה מאוד לתסמונת דאון וסטטיסטיקה טובה לעוד כמה תסמונות נפוצות יחסית. אבל זה עדיין לא וודאות מלאה וישמעוד המון דברים קשים שלא נבדקים בה.

כמובן שזה עניין מאוד אישי.

בעיקר הניפט לא פולשנית ולא מסכנת, רק בדיקת דם. ומי שפיר זו בדיקה לא נעימה וגם יש לה אחוז סיכון להריון, גם אם מאוד נמוך...

תסמונות ומקבלים על זה תשובה ודאית.

אם עושים צ'יפ גנטי/אקסום, שאלה בדיקות שלמיטב ידיעתי לא בסל גם בגיל 40, אז יש אפשרות לקבל תשובה שיש משהו "אבנורמלי" בגנים אבל בלי לדעת איך זה יבוא לידי ביטוי. לפני ביצוע הבדיקה אפשר לסמן בטופס שלא רוצים לקבל מידע על תוצאות כאלו אלא רק על תוצאות עם ודאות ידועה וברורה של איך זה בא לידי ביטוי בפועל

פעם היו עושים קריוטיפ שזה פחות מדוייק והצ'יפ היה נחשב מורחב. היום הצ'יפ זה במקום הקריוטיפ של פעם. האקסום זה הרחבה נוספת.

ונכון לגבי החתימה לא לדעת דברים שלא יודעים מה המשמעות שלהם. אנחנו סימנו את זה. 

תקינות כולל סקירות וניפט אז הגיל שלעצמו הוא לא סיבה טובה לעשות מי שפיר

אבל כמובן שבמי שפיר בודקים עוד דברים נוספים

את צריכה לחשוב עם עצמך לגבי הסיכון במי שפיר אמנל בימינו הסיכון לא גדול אבל כן סיכון משמעותי ולא מאוד נדיר

בחירה מודעת ומושכלת

סיכון 1:400 או 1:1000 אצל רופא מאוד מומחה זה לא נדיר וזה סטטיסיקה של הפלות מעבר לזה יש סיכונים נוספים וכל אחדה צריכה לעשות את החישוב שלה

זה תלוי מה את מתכוונת לעשות עם התוצאות.

לפני הבדיקה הם שואלים אותך על כמה קטגוריות, אם את רוצה לדעת לגביהן: מחלות ילדות, מחלות בבגרות, משהו כזה לא זוכרת,
וגם שואלים אם את רוצה לדעת רק עם זה מעל אחוז ודאות מסוים (לא זוכרת מה הוא) או בכל מקרה.

מה המטרה שלך?

מחלות שניתן לטפל כמו מומי לב וכו', לא צריך מי שפיר בד"כ, רואים בUS וכדו' למיטב ידיעתי.
תסמונת דאון שזה הכי משמעותי כבר בדקת.

האם תפילי אם יהיה בוודאות של 40% סיכון לאוטיזם או סוכרת נעורים? 
אם לא, אז חבל לעשות... סתם מכניס אי וודאויות.
 

שנבדקות רק בבדיקה הזו.

והן פשוט נדירות יותר. ממש לא מדובר רק על ארבעים אחוז לסכרת.

אפשר להחליט לא לבצע את הבדיקה הזו. לגמרי החלטה לגיטימית. אבל יש אחוז של הריונות שביתר הבדיקות יהיו תקינים לחלוטין ועדיין תהיה תסמונת גנטית או מטבולית קשה שלא ניתן לזהות בדרך אחרת...

צעירה ממך אבל מעל 35. התלבטתי המון, זה הריון שחיכיתי לו הרבה. ב''ה עבר בשלום.

עשיתי בעין כרם. אפשר שם לבקש לא לדעת מה שמתחת לעשר אחוז סיכון או מה שהם חריגות שלא יודעים להסביר. אנחנו סימנו את זה.

אנחנו בנוסף הרחבנו לבדיקת אקסום. היא בודקת עוד דברים שאי אפשר לראות בבדיקה הרגילה וגם הסיכון אליהם עולה עם הגיל, אבל היא בתשלום פרטי ולא ממונת. אני הרגשתי שאם אני כבר ''מסכנת'' אני רוצה מקסימום בדיקה של דברים קשים שאני יכולה לעמוד בו כלכלית.  

באקסום יש או סינגל, שזה רק לעובר, או טריו שזה בודק את ההורים גם ואז יכולים להסביר חריגות גם לפי ההורים זה יותר מומלץ אבל מאוד מיקר. אז אנחנו עשינו רק לעובר ובעין כרם מאפשרים את זה. לא בכל מקום. ואם צריך אז הם יכולים להמליץ להרחיב גם אחרי קבלת התוצאות. המעבדה שם גם מהירה.

החלטות טובות, בהצלחה!