פשוט כי פה הקצב הרבה יותר מהיר, ובלי תיוגים אפשר לפספס את השרשור בקלות.

אבל אם תפסידי את השרשור בגלל זה, זה גם יהיה חבל. (אם תדעי שהוא שם, תיכנסי כדי לקרוא?)

בכל מקרה, אני מקווה שעד שבוע הבא התיוגים כבר יתוקנו וזה לא יהיה רלוונטי בכל מקרה...

@בארץ אהבתי

הנה אני גם לא מצליחה עכשיו..

זה כנראה סתם היה חדפ

אחד משמות הנשיאים שנשלחו לרגל הוא "יגאל בן יוסף" (למטה יששכר).

השם הזה 'הקפיץ' אותי, וזרק אותי מיד למושג של משיח (=גואל, יגאל) בן יוסף.

וחשבתי שהכניסה לארץ הייתה אמורה להיות כמו הגאולה השלמה שאנו מצפים לה, בראשות משיח בן דוד. אך בגלל חטא המרגלים, מכיוון שהם לא האמינו בארץ ישראל ובקב"ה באמונה שלמה ובכך שהיא הגאולה השלמה שהם מצפים לה - הם בעצם זכו רק לגאולת משיח בן יוסף, כפי שרמוז פה עוד לפני החטא. גאולה חלקית, אחרי ארבעים שנה קשות במדבר, גאולה שעברו עוד הרבה שנים עד שהצטרף אליה בית המקדש.

לא מצאתי את הרעיון הזה במקום אחר, אז אם יש מישהי שקראה על כך איפשהו - אשמח שתכתוב

ושנזכה במהרה לגאולת משיח בן דוד...

סיקרנת אותי... אז חיפשתי קצת, מעניין שאין פירושים על הפסוקים האלה.

(המדרש היחיד שמצאתי שיגאל זה מלשון מגואל - ארץ ישראל היתה מגואלת בעיניו והוציא דיבת הארץ)

בפרשת נשא האור החיים מבאר את שמות הנשיאים אבל בפרשתנו לא מבאר אותם.

אבל מצאתי שיעור של הרב שרקי בדיוק על העניין הזה.

הרב שרקי מבאר את כל שמות המרגלים כקשורים למשיח בן יוסף, כי הכניסה לארץ היתה צריכה להיות דווקא בדרך של משיח בן יוסף - ולכן המרגלים כן היו צריכים להתכונן למלחמה!

מעתיקה כאן את החלק מהשעור שעוסק בזה.

פסוק ד': "ואלא שמותם...".

כאשר התורה מציינת שם של מישהו זה אומר שהוא חשוב.

"למטה ראובן שמוע בן זכור, למטה שמעון שפט בן חורי, למטה יהודה כלב בן יפונה, למטה יששכר יגאל בן יוסף....".

השמות של האנשים הם שמות מוזרים. כל השמות האלו מכוונים אל רמז לענייני גאולה. שמוע בן זכור – "והארץ אזכור", בזכירה נמצא סוד הגאולה. שפט בן חורי - הקב"ה שופט ואז באה הגאולה. כלב בן יפונה - פנה מעצת מרגלים. יגאל בן יוסף - משיח בן יוסף יגאל. הושע בן נון - גאולה מכוח שער הנו"ן (של בינה). פלטי בן רפוא - פליטה מהגאולה ורפואה. גדיאל בן סודי - גדיאל זה מתת ה', סודי זה מלשון יסוד שזו מידתו של יוסף וכן "בסודם אל תבא נפשי", שזה לשון קיבוץ של העם.

שאלה: למה נאמר כאן "למטה יוסף למטה מנשה", ולא נאמר גם לגבי מטה אפרים שהוא ממטה יוסף?

תשובה: כי למטה מנשה יש סכנה שישכח כי נקרא מנשה על שם "נשני מכל עמלי ומבית אבי" - כלומר, יש חשש שישכח שהוא מבית יוסף. לכן יש להזכיר לו, בעוד אפרים הוא גיבור ולא ישכח.

גדי בן סוסי - גדי מלשון גד. עמיאל בן גמלי - עם האל ו"אשירה לה' כי גמל עלי". סתור בן מיכאל - מלשון הסתר. פסוקים י' יג' ויד' מדברים על סוד ודברים נסתרים, שהגאולה תבוא בצורה נסתרת. נחבי בן ופסי - נחבי מלשון "להחביא" וופסי אלו אותיות "יוסף". גאואל בן מכי - מלשון "גאולה", אך בן מכי, מלשון "נמוך". אנו יוצאים ממצב בו מונהגים על ידי שר שהוא מיכאל שזה מצב נמוך למצב של הנהגה אלוקית.

שאלה: מדוע אין רמז למשיח בן דוד במרגלים?

תשובה: כי המרגלים היו צריכים להכין את המלחמה שהיא מידתו של משיח בן יוסף, מידתו של יהושע. יהושע הוא משבט יוסף וכלב הוא משבט יהודה שהם שני יסודות המשיח. הם אלו שלא טעו בחטא והכוח המשיחי נשמר באומה.

וזה אפילו מורחב יותר ועמוק יותר!

תודה!

יש לי חלום לזכות לכתוב כל שבוע משהו שמחובר לפרשה ולזמן,

אבל כנראה עדיין לא הגיע יומו.

יחד עם זה בפרשת שלח לך יש את אחד הסודות הגדולים

שכשנדע באמת לקחת אותם לחיינו נגלה עולמות שלמים.

בפרשה המרגלים שחזרו מלתור את ארץ כנען

מספרים לעם שבמדבר בבהלה על מה שראו,

ומוסיפים "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם".

בפירוש כתוב שבאמת הם שמעו את הענקים אומרים שהם כחגבים או כנמלים,

אבל המרגלים, שלא נשכח שהיו מגדולי בני ישראל במדבר,

ידעו לזהות יסוד גדול וקריטי;

קודם כל: ונהי בעינינו כחגבים

אחר כך: וכן היינו בעיניהם.

יש לנו נטיה להסתכל תמיד סביבנו;

המנהלת לא מעריכה אותי, הילדים לא מקשיבים לי,

בעלי לא מעריך מה שאני עושה, הנשים בגינה מתייחסות אלי כאילו אני אוויר...

והסוד הגדול הוא, שהכל מתחיל בתוכנו.

הדרך בה אנחנו רואים את עצמנו,

היא זו שתשתקף אלינו מהיחס בסביבה.

ולכן כשלא אעריך מספיק את עצמי,

ארגיש שגם המנהלת לא מעריכה אותי

כשלא אהיה מבוררת בתוכי במשמעות ונכונות הגבולות שלי מול הילדים, גם הם לא יקבלו אותם

כשאתייחס אל עצמי ואל ההשקעה שלי כמובנת מאליה,

אחווה שגם בעלי לא מספיק מעריך אותה

וכשארגיש שאני לא מעניינת או שווה התייחסות

אחווה שמתייחסים אלי כשקופה.

ועם הסוד הזה באה גאולה גדולה לעולם, בעיני;

אף אחד לא צריך לשנות אף אחד אחר,

רק את עצמנו.

וכשיודעים לעבור ולעבוד נכון דרך עצמנו,

זוכים לגאולה גדולה שמתחילה בשורש ממש ומתפשטת אל המציאות.

שנזכה❤️

ויאללה, אני מחכה שבאמת תכתבי פינה שבועית כזו על פרשת השבוע ♥️

שאזכה בהמשך כשאתפנה קצת מעומסים אחרים

תודה רבה❤️

חטא המעפילים קורה מיד אחרי חטא המרגלים.

מיד לאחר שה' מודיע לעמ"י את ענשם, שכולם ימותו במדבר ורק הדור הבא יזכה להיכנס לארץ, ואחרי שהמרגלים שחטאו מתים - עמ"י מיד מחליט שהם רוצים להיכנס לארץ בכל זאת.

אבל אז משה מזהיר אותם - "לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹֽבְרִ֖ים אֶת־פִּ֣י ה', וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח? אַל־תַּֽעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין ה' בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם…"

וכידוע, הם לא מקשיבים לו ופונים בכל זאת להיכנס לארץ, בלי ה', ונופלים בידי העמלקי והכנעני.

החטא הזה מעלה שאלות בשני כיוונים -

מצד אחד, איך עמ"י לא לומד? רגע אחרי שהם נענשים על כך שלא הקשיבו לקב"ה, הם שוב ממרים את פי משה ועושים נגד רצון ה'? משה אומר להם במפורש שהם לא יצליחו, איך הם לא מקשיבים?

ומצד השני, למה באמת ה' לא מקבל את התשובה שלהם? את זה שהם מראים לו שהם כן רוצים בארץ?

לר' צדוק הכהן מלובלין יש פירוש מופלא שמסביר את הדברים.

ר' צדוק מסביר למה עמ"י חשב שזה כן הדבר הנכון, לעלות לארץ למרות שמשה אמר להם שזה נגד רצון ה'.

בגמרא יש אימרה כזו - 'כל מה שיאמר לך בעל-הבית עשה, חוץ מצא'. ז"א שאם בעל הבית מצווה אותך עליך לצאת, אתה לא צריך להקשיב לו.

מפרשים את האמירה הזו במובן רוחני, שבהכל אנחנו צריכים להקשיב לקב"ה ('בעל הבית' בעוה"ז), חוץ ממתי שהוא מרחיק אותנו מהתורה. כי זה לא באמת כדי להרחיק אותו, אלא כדי לעורר אותנו להילחם עליה -עזות דקדושא.

והמעפילים חשבו שזה נכון גם לגבי ארץ ישראל.

הם הבינו שאם הקב"ה אומר להם לא לעלות, זה כדי לעורר אותם להראות שהם מתעקשים ורוצים אותה בכל זאת, בעזות דקדושא.

ור' צדוק מסביר שמשה אפילו מסכים איתם שיש מקום לנהוג כך. רק שעכשיו זה לא הזמן הנכון - 'והיא לא תצלח - נראה שעצה היא, אלא שלא תצלח'. זו עצה טובה, אלא שעכשיו לא נכון לנהוג כך.

(בהסבר של הרב דודי דודקביץ' שקראתי לפירוש הזה, הוא מסביר שהם רצו לתקן בלי שהבינו באמת על מה הם מתחרטים. הם לא באמת תיקנו את החטא ועשו תשובה אמיתית. ולכן זה לא היה הזמן המתאים).

ומתי כן נכון לנהוג כך?

ר' צדוק כותב שהזמן הנכון הוא ב'עקבי משיחא', שאז 'חוצפא ישגא' (הוא כותב על זמנו שזה שייך כבר אז - 'והוא זמננו זה שהוא עקבי משיח'. זה היה לפני קרוב ל-200 שנה). בזמן הזה יהיה צורך להשתמש בכוח ה'חוצפא' לכיוון של קדושה.

אני מביאה את דברי ר' צדוק:

"ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי" (תהילים, נ) - "ועל דבר זה ידוו כל הדווים", כי העובר על דברי סופרים נקרא רשע, כמו שאמרו.

אבל על זה אמרו הקדמונים מאמר חז"ל בפסחים (דף פו כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא.

לא לחינם כתבה תורה ענין המעפילים בפרשת שלח.

אשר כבר האמינו בדברי משה, ולמה לא שמעו לו בזה שאמר להם 'אל תעלו'?

אלא שהם חשבו שזה בכלל 'כל מה שיאמר לך בעל-הבית עשה, חוץ מצא'.

ועיין בזוהר המליץ כל ענין המרגלים על התורה, והיה העונש שלא ישיגוה [את התורה], ועל זה העפילו לעלות אף נגד רצון ה' יתברך..

והם לא הצליחו בזה מפני שאכלוה פגה [בוסר].

כמו שאמרו חז"ל 'בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא', שאז הוא העת לזה.

ולכך אמר להם משה 'והיא לא תצלח', נראה שעצה היא. אלא שלא תצלח.

ודייק 'והיא', שבכל מקום דרשו חז"ל 'היא ולא אחרת', שיש זמן אחר שמצליח והוא זמננו זה שהוא עקבי משיח".

(צדקת הצדיק מ"ו, ר' צדוק הכהן מלובלין)

ושאלה לסיום - איפה בימינו ב'עזות דקדושא' הזו צריכה להתבטא?

אני חשבתי על זה שהמעפילים שהיו במקום המדינה, זה ממש ביטוי לתיקון חטא המעפילים, ששם זה גם היה צריך להיות בכוח ונגד החוק, אבל זה כן היה לרצון ה'. (אני לא יודעת מי החליט לקרוא להם 'מעפילים', לכאורה זה קצת תמוה לקרוא על שם חטא של עמ"י, אבל דווקא על פי דברי ר' צדוק זה נראה שמשמיים כיוונו את הכינוי הזה…).

אבל אני עוד חושבת על האם ואיפה זה מתבטא בדור שלנו ממש… אשמח לשמוע מה אתן חושבות.

מעניינת השאלה שלך, חומר למחשבה... בינתיים חשבתי אולי בימינו החוצפה הזו לא צריכה להיות? כי אנחנו כבר לא בדור של עקבתא דמשיחא, אלא בשלב הרבה יותר מתקדם בגאולה. (כמו שהרב צבי יהודה התנגד לאמירה שאנחנו באתחלתא דגאולה, כי אנחנו הרבה אחרי ההתחלה)

באמת אפשר להבין שהוא התכוון באמת לדור שלהם שהיה ממש 'עקבי משיח'.

ניסיתי להסתכל מבחינה היסטורית מתי הספר נכתב, ר' צדוק נפטר בשנת 1900, באחד האתרים שקראתי היה כתוב ש'צדקת הצדיק' נכתב בשנות ה-40 של המאה ה-19 (סביב 1840), שזה כ-40 שנה לפני מה שמכונה 'העליה הראשונה'. אז זה באמת שלבים ראשונים מאוד של השיבה לארץ, כשזה היה כלול בהרבה קשיים והרבה סכנה.

אולי באמת הכוונה היא לאותו שלב, שאז היה הזמן הנכון לעשות את מה שעשו המעפילים - להתאמץ ולהתעקש ולעלות למרות כל המניעות והקשיים.

וכשאני ממשיכה עם ההבנה הזו, אני חושבת שאפשר ה'חוצפה' שצריכה להתבטא בדור של 'עקבי משיח' זה לא להתייאש ממניעות, כשאנחנו באים לעשות את רצון ה'.

כי אנחנו לא באמת במצב כמו בחטא המעפילים, שהם שמעו שה' אוסר עליהם לעלות ועלו בכל זאת. אבל אפשר לפעמים לחשוב שמניעות במציאות זה הדרך של הקב"ה להגיד לנו שזה לא נכון ולא מתאים.

ועל זה אנחנו צריכים להפעיל דווקא את ה'עזות דקדושא', ולהתאמץ בכל זאת דווקא מול המניעות, להראות לקב"ה שאנחנו לא מוותרים ורוצים בקרבתו, ורוצים בתורה שלו, ורוצים בארץ הקדושה שנתן לנו.

ולזה אני חושבת שיש מקום גם בימינו...

ומאד התחברתי למה שכתבת על המניעות. תודה רבה!!!

ממש מעניין מה שהשלכת לימינו, עם המעפילים בזמן הבריטים...

אולי בימינו אפשר לראות את זה אצל "נוער הגבעות", שלכאורה שובר חוקים (של המדינה, ולא של ה'...) כדי לעלות בכל זאת על גבעות?

או שבכלל אפשר לראות את זה בחוצפה שבאמת 'שגתה' ועלתה לאחרונה, ונראית כאילו היא הפוכה מדרך ה', אבל בכל זאת אפשר לראות בה ניצנים של גאולה?

ממש מעניין לחשוב על זה...

על זה שאולי המקום בו צריכה להתבטא ה'חוצפה' של חטא המעפילים בימינו זה ב'נוער הגבעות'.

אבל אני מרגישה שזה לא מדוייק.

אני לא רוצה להיכנס לדיונים על נוער הגבעות. אבל אני לא בטוחה שזו בהכרח הדרך להילחם על ארץ ישראל, שאליה התכוון ר' צדוק.

האמת שבתגובה שלי ל@אם מאושרת הצלחתי להגדיר לעצמי יותר את איך שאני מבינה את הדברים.

בעצם העניין שעליו כותב ר' צדוק זה להתעקש לעשות את רצון ה', גם כשנראה שהוא דוחה אותנו מזה.

כשהמעפילים שבתורה עשו את זה, משה אמר להם בפירוש ש'אין ה' בקרבכם'. ולכן זו לא היתה עצה נכונה לאותו זמן. כי זה היה ממש נגד ציווי מפורש של ה', והם בעצם לא חזרו בתשובה אמיתית על החטא שלהם.

אבל בימינו המקום לבטא את זה, זה במקומות בהם צריך להתעקש ולהתאמץ בכוח ובגבורה כדי לעשות את רצון ה', דווקא כשיש הרבה מניעות וקשיים, ונראה שה' לא רוצה בעשייה שלנו.

וזה יכול להתבטא בהרבה מקומות, גם על קיום התורה וגם על האחיזה בארץ.

ויהי רצון שנזכה שיהיה בנו את העוז ובגבורה לעמוד נגד כל המכשולים ולעשות את רצון ה' בכל דבר.

בזמן האחרון מטרידה אותי מאד שאלה בנוגע להנחלת חיבת הארץ לילדנו.

בעבר, בקושי הכרתי אנשים שנסעו לחו"ל ולאחרונה אני שומעת על הרבה שנוסעים.

וזה מאד מפחיד אותי, כאילו קדושת הארץ חלילה התמעטה בעיני האנשים.

אז אני מחפשת דרכים להרבות אהבת הארץ בבית, ולהנחיל להם את האווירה שגדלנו בה.

ראיתי ששנה שעברה גם שאלתי את השאלה הזו - אז מעתיקה משנה שעברה ואשמח לקבל רעיונות.

פירוש מפורסם של הרב טייכטל בספרו "אם הבנים שמחה" (פרק ג' סג) זכיתי ללמוד אותו מהרב וישליצקי זצ"ל בתקופה שלפני הגירוש ( לפני משאל המפקדים) כשהוא רצה לעודדנו ללכת ולשכנע מבית לבית בשבח הארץ.

הרב טייכטל כותב שהתיקון לחטא המרגלים הוא-כמו שהמרגלים עשו פאראפגאנדה והסתובבו מאוהל לאוהל לספר ולשכנע נגד ארץ ישראל, כך אנו צריכים להסתובב מבית לבית לספר ולשכנע בעד אהבת הארץ כי באמת טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד!!!

הוא מסביר כאן עקרון איך מתקנים חטא- כמו שבליל שבועות בגלל שאבותינו ישנו, אנחנו מתקנים זאת על ידי ערות בליל שבועות.כך התיקון לחטא המרגלים יהיה לעשות הפוך ממה שהם עשו,ולהרבות בזה."ובתשלום החסרון ישולם החוב, ויקרע השטר חוב מעלינו. ואז נזכה בעזר השם לישועה הגדולה והנפלאה שעיני כל ישראל מצפין לה בכליון עינים כל כך".

ומתאר לנו מה צריך לעשות-" היינו לעשות פעלים לעורר אהבה וחמדה בלבות עם בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם, להיותם חושקים וחומדים לארץ חמדה של אבותינו, ואש תקוד בקרבם לבוא ולירש את הארץ הקדושה, ויחמדו אליה יותר מכל חמדה שבעולם. זה יהיה התיקון השלם לקלקול הרב".

מהרב וישליצקי לקחתי מכאן את החוב לדבר ולספר בשבח הארץ.- בעצם להיות "שליחים " של סיפור שבח הארץ.היום כאישה ואמא אני רואה כאן חיוב גדול בשבילנו- קודם כל- לפני שהולכים לדפוק בדלתות- להשתדל שביתנו יהיה מלא באהבת הארץ,ושהדיבורים יהיו רק בטובת הארץ.- ושזה יפרוץ החוצה-הרבה פעמים יש שיח בין שכנים/ חברות כמה רע וכו'להשתדל לדבר בטוב הארץ.- להיזהר לא להוציא דיבת הארץ- אם חם / קר להגיד חם לי ולא "חם בטבריה".אם אוכלים פרי ארץ ישראלי והוא במקרה לא מוצא חן בעיננו- לא להגיד שהוא לא טעים.אלא להתנסות בצורה שלא תוציא דיבת הארץ.ולספר בשבח הארץ- לטייל ברגליים לראות את הארץ היפה,לתאר מקומות בארץ, לתלות בבית נופים,ואשמח לעוד רעיונות איך "לעשות פעלים לעורר אהבה וחמדה"

בתור אישה פשוטה - אני מכוונת לביתי פנימה. וב"ה הילדים שלנו לגמרי באווירה שארץ ישראל היא הכי טובה ושאין טעם לעזוב אותה אפילו לרגע, וזאת למרות שיש להם כמה וכמה קרובי משפחה שמתגוררים בחו"ל וגם כאלה שנוסעים לבקר בחו"ל מדי פעם...

מעבר לזה אני לא יודעת איך לדבר את טובת הארץ בציבור... בקהילה שלנו המשפחות הן כמונו, לא חושבים לצאת לחו"ל (ולא רק בגלל המחירים...). אבל במשפחה - אין סיכוי שנצליח לשכנע את קרובינו שארץ ישראל עדיפה על פני כל הארצות, ולהפך - כנראה שרק נגרום לקרע משפחתי אם ננסה לשכנע בלהט את דעותינו על כך...

אני גרה בחו״ל ואצלנו השבוע פרשת בהעלותך (בגלל שחוגגים יומיים ושבועות יצא בשבת)

היה שם פירוש כל כך מיוחד שאשמח מאוד ללמוד אותו שוב

בהזדמנות זו רוצה להודות על השרשור המדהים הזה שבזכותו אני לומדת כל שבוע נקודה מהפרשה ואומרת אותה בשולחן שבת , תודה 

בכרטיס האישי של השם משתמש הזה, יש את כל השרשורי פרשת השבוע, אז עד שתקראו חוקת בלק, את יכוצה למצוא שם את השרשורים הקודמים.

🕯שרשור פרשת שבוע - פרשת בהעלותך🕯 - הריון ולידה

בדיוק השנה באיסרו חג שבועות שלנו נתקלנו בהבדל הזה- הגיע אלינו אורח שעשה עליה לפני החג, והוא שמח שיכל לצאת ידי חובה בקידוש שלנו - של שבת, כי אם לא היה עושה עליה היה צריך קידוש של יו"ט.

אז מעניין מה איתך- את תושבת חו"ל?( זכור לי בעבר שכתבת שגרת בארץ?)

מי שרק זמני בחו"ל ולא עשה יו"ט שני, האם קורא פרשת שבוע כמו בארץ באיסור חג? ואז יש מניין ישראלים לפרשה עד שמתאחד שוב? או שלא?

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

לק"י

זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.

(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..

בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.

הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים

ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה

ומפה אני לא יודעת להחליט.

בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם

בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום

מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'

לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

לק"י

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

בהצלחה בהחלטה!

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן

וואי איזה תסכול 

אין צהרון בגן צמוד?

אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה

בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)

אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!

מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

אוף אוף אוף.

את עצמאית או שכירה?

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

בהצלחה!

צריכה לבדוק את זה...

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

או שזה כבד מידי.

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.

בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.

הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.