אני מניחה שאם היה לי גישה ישירה לנתונים האלה, הייתי יכולה לבלות שעות בלנסות להבין חיתוכים שונים. מה שהציגו כאן זה ממש טיפה בים.

אז הנה כמה מחשבות שעלו לי, לפי הסעיפים בסיכום:

א. כמשתמשת באלגו, בתחילת הדרך קיבלתי הצעות (1-2 בחודש במשך שמונת החודשים הראשונים - 11 הצעות), ומאז יש די דממת אלחוט (שתי הצעות במשך 15 חודשים). אז נראה שהדיוק שלו עלה, אבל זה בא על חשבון הכמות. 

ב. אני יודעת שהם מודדים בזמן, כי זה משהו כמותי שקל להם לעשות, מהניסיון שלי אפשר לראות את זה לפי מספר דייטים - מי שעובר דייט שלישי, יש סיכוי גבוה שיהיה גם דייט שישי. כלומר, אני חושבת שרוב הקשרים נגמרים תוך 3 או פחות דייטים. 

גם צריך לשים לב לנתונים - אחד משלושה זוגות שיצאו שלושה שבועות התארסו. זה לא אומר שכל קשר שמחזיק מעמד שלושה שבועות (וזה כנראה בסיבות 6 דייטים) יוביל לחתונה, אפילו לא הרוב.

אל תגידו לעצמיכם שזה הזמן שמבלים יחד, אלא זה מה שעושים לקשר.

ג. באמת מעניין. מעניין גם לחשוב אם האחוזים היו משתנים אם אנשים היו יודעים אם הם ראשונים או שניים.

ד. דיברתי עם מישהי שהיא 'שדכנית וואטסאפ' - מהאלה שמעבירים כרטיסיות בקבוצות. היא אומרת שכשהיא מפרסמת כרטיס של גבר, היא מייד מקבלת הרבה פניות (מספר דו ספרתי) עם הצעות של בחורות. אבל כשהיא מפרסמת בחורה, היא במקרה הטוב מקבלת פנייה-שתיים. אותי זה מבאס, כי אני צריכה מרחב שבו ייתכנו מפגשים, וברוב המרחבים הקיימים הגברים נמצאים במיעוט, שזה נתון לרעתי.

ה. מסכימה לחלוטין. זה שיש קשר פוטנציאלי, לא אומר שאנחנו בהכרח מממשים אותו. זוגיות זה משהו שאפשר ללמוד. לשבת על ספסל או בבית קפה ולדבר שעתיים עם מישהו זה משהו שאפשר לעשות עם הרבה אנשים. השאלה היא אם אנחנו יודעים להתקדם משם למשהו עמוק ופנימי יותר. לרבים זו לא שפה טבעית, לא איזור הנוחות. גם אנשים שהם 'מומחי דייטים' - יצאו להמון, לא אומר שהם יודעים איך לבנות קשר. 

ו. גם עם זה אני מאוד מסכימה. יש אנשים פה שהם נגד בירורים, אבל אני דווקא בעד. זה לא שאני חוששת שמי שמציעים לי הוא פושע שברח מהכלא, זה יותר הרצון שלי לשמוע מישהו שאוהב ומעריך אותו מפרגן לו. להעמיק את הידיעה הפנימית מאוד צד שמדובר במישהו טוב. ואם יש משהו חריג - לדעת עליו מראש ולקבל החלטה. אני רוצה לבוא לדייט ראשון עם כמה שפחות חששות ופחדים, וזה עוזר לי לבוא רגועה, להאמין באמת שיש פוטנציאל.

ז. בסה"כ זה הגיוני לי. אבל אני מצפה שגם אדם כזה (ויש כאן אולי מלכוד, כי אין לו דרך לדעת שהוא כזה כל עוד אלגו לא משחררים לו נתונים אישיים - כלומר, אני יודעת כמה הצעות קיבלתי וכמה פעמים אמרתי לא, אבל אני לא יודעת כמה אמרו לא עליי (כצד הראשון בהצעה)) יעשה עם עצמו עבודה עצמית. ינסה להבין אם יש סיבה קונקרטית שאנשים דוחים אותו שוב ושוב (תספורת, נניח?), ואולי לנסות לתקן, לשפר את העניין הזה. אם זה דפוס שחוזר על עצמו, לא לפחד להתייעץ עם אנשים. לקבל חוות דעת ממישהו שמכיר אותך, שאתה מעריך אותו, ומוכן להגיד לך דברים פחות נעימים (לך תסתפר).

ח. גם זה הגיוני לי. זה מאפיין אופי שרלוונטי לכל תחום בחיים, ואין שום סיבה שזה לא יהיה נכון גם לדייטים. אם מישהו יודע שהוא אדם שמתחרט על החלטות בחיים שלו, נראה לי שכדאי ללכת לאיש מקצוע לפני שזה נהיה רלוונטי בהקשר של לנ"ו. לא לחכות להגיע לגשר.

ט. חסר לי נתונים כדי להבין את זה. נניח, אני מניחה שיש כאן קשר לגיל - כי מי שיש לו השכלה תיכונית בלבד הוא ככל הנראה צעיר בלפחות עשור מדוקטורנט. צריך לראות את הנתונים האלה בהקשר הרחב יותר.

י. כפי שפתחתי, על אף הגידול בכמות האנשים ובשכלול של האלגוריתם, אני קצת מאוכזבת מההצעות. גם אותם שתי הצעות שקיבלתי בשנה וחצי האחרונות - אחת היתה ממש לא לעניין, אני לא מבינה למה בכלל הוא העלה על בינתו שזה שייך, השני היה יותר קשור אבל עדיין לא מספיק כדי שיהיה שווה בירור מבחינתי. ואם כל כך הרבה רשומים ואני לא מצליחה לקבל הצעות רלוונטיות, בעיניי זה יותר מבאס מאשר מעודד. אני יודעת שהאנשים של אלגו כל הזמן עוברים על הנתונים ומנסים לשפר ולשכלל, לנסות ליצור מודלים שונים שיתנו יותר התאמות.

ואני רוצה לסיים בהסכמה למה ששירת אמרה - לפתוח כמה שיותר כלים לשפע. לחפש בן זוג לחיים זו מטרה נעלה, ולא ראוי בעיניי לשבת ולחכות שזה ייפול עלינו. יש דפיקות בדלת, האם אנחנו הולכים לפתוח? אז אני תמיד שואלת את עצמי, איך אני יכולה לגרום לעצמי להיות במקומות רלוונטיים. כשאני מדברת עם אנשים, אני מתזכרת אותם שאני מחפשת. שאולי יש להם אחיין, שכן, עמית לעבודה רלוונטי. אני רשומה לאתרים\מיזמים. פונה לשדכנים (ומתזכרת אותם מפעם לפעם). לקבוצות וואטסאפ. הולכת למפגשים.  לא כי אני נואשת, כי זה משהו שחשוב לי, ואני משקיעה בזה זמן, כוחות נפשיים, כסף. אני יודעת גם שאני אדם פחות סטנדרטי, שפחות נכנסת לתבנית מסוימת, ולכן מנסה לשים את עצמי בכמה שיותר תבניות.

מניח שזה כולל אנשים שנרשמו, קיבלו הצעה בזמן לא מתאים ולכן הכרטיס הוקפא ומאז הוא בהקפאה כי הם שכחו ממנו.

אז לא הייתי מתרגש מהמספר הגבוה של הרשומים

עשיתי פעולה אקטיבית כדי להפעיל שוב.

אולי יש להם מנגנון כזה שאם אתה קפוא יותר מ-X זמן הם שולחים לך שאלה על הסטטוס שלך.

אם אין להם מנגנון כזה, אולי כדאי להציע.

לא ידעתי. שמחה לשמוע שיש להם מגנון כזה.

בבקשה =)

יש מקומות שדווקא גברים רודפים אחרי נשים, ודווקא הנשים יש להן יותר אפשרויות. כדאי לך לחפש שם.

לא אמרתי שזה קל לי, אמרתי שזה חשוב לי.

אני גם אוהבת לשמור על הפרטיות שלי, וגם עסוקה רוב היום במטלות מנטליות (אם אני מבינה אותך נכון), וגם אני לא שמחה להיות במצבים חברתיים שאין בהם וייב טוב.

אשמח אם תוכל להצביע על מקומות כאלו.

באתרים אני מסתכלת רק בצד הגברי, אז אין לי מושג מה קורה בצד הנשי. אלגו טענו בראיון שהאחוזים אצלם יותר טובים מאשר במקומות אחרים. אני לא יודעת אם הם השוו לאתרים.

במפגשים, אני רואה שזה מאוד תלוי - יש מפגשים שמגבילים את מספר המשתתפים, ובד"כ הרישום של הנשים נסגר הרבה לפני הרישום של הגברים.

עד כמה שאני רואה יש לפחות פי שניים כרטיסי גברים מנשים.

הנתון שהיא אומרת מצביע בעצם שיש הרבה נשים שחא רוצות להתפרסם אבל קופצות על הצעה שנראית להן.

יכול לומר שבכמה קבוצות האלו שצפיתי יש קומץ בנות רלוונטיות (גן בהשוואה לאלו שאני מכיר, וזה לא מעט) 

מראיינת: שירת מלאך. מרואיינים: יובל דה רוס, מעיין סיני. מהמפתחים של אלגו (בסיכום כתבתי בעיקר מעיין, כי היא דיברה לרוב, אבל גם יובל דיבר - אז זה גם בשמו).

אני יוצאת מנקודת הנחה שהקוראים מכירים את אלגו ואת הדמויות הנ"ל (אפשר לגגל מי שלא). 

הם סיווגו את הנתונים שלהם, אז הכותרות שנתתי זה לפי מה שהם אמרו.

סדר הדברים זה לפי מה שהם דיברו, אז אפשר לבדוק בהקלטה מה נאמר אם יש כאן משהו שמעניין אתכם.

א. הקדמה: 

בתחילת הדרך, 5% מההצעות נענו בחיוב ע"י שני הצדדים. היום האחוז הזה עלה ל-22% (כל הצעה חמישית יוצרת דייט). זה משתפר כי האלגוריתם לומד ממה שאנחנו עושים – הנתונים שאנחנו מספקים עוזרים לו לקבל החלטות יותר טובות גם לגבי אחרים. נניח, אם יצאתי עם מישהו שהכרתי באלגו, ונפרדנו -אעדכן את הבוט, והוא ישאל אותי מהי הכמות הדייטים שיצאנו, וכך הוא לומד. הם ממליצים לרשומים לעדכן את שאלות ההיכרות לפחות פעם בשנה.

הרגש של האדם משפיע על האדם עצמו – על הנתונים הכמותיים שבסופו של דבר האלגוריתם עובד.

ב. נתון מפתיע: מה הסיכוי להתארס תוך X זמן? המטרה היא לבדוק איפה הקפיצה, איפה הנקודה שממנה והלאה עולה משמעותית הסיכוי לאירוסין.

מכל מי שיצא יום אחד – 5% יתארסו. 

אחרי 3 שבועות – יש קפיצה גדולה – 30% מהאנשים שיצאו יחד שלושה שבועות, יתארסו. כלומר, הסבירות עולה פי שש. 

הם חושבים שהנתון הזה מבטא את המעבר משלב ההנעה לשלב מעמיק יותר של יצירת אינטימיות. 

בשבועיים הבאים (4-5) האחוזים נשארים פחות או יותר אותו הדבר, סביב 30-40% ואחרי 6 שבועות – יש קפיצה ל-60%, ובהמשך בכל שבוע יש עלייה של 5%.

ג. נתון מעורר מחשבה: ההצעה הולכת באופן אקראי לבחור או לבחורה (זה היה משהו שחשוב למפתחים). מה האחוז של האישורים של הצד הראשון לעומת האחוז של האישורים מהצד השני (כאשר המשתמשים לא יודעים אם הם ראשונים או שניים). 

ההיגיון אומר שהצד השני יאשר יותר, כי ההצעה עברה "בקרה אנושית" על ידי הצד הראשון – זה לא רק האלגוריתם, אלא האדם עצמו קיבל ואמר שזה מתאים לו. אבל מה שקורה זה ההפך – הצד הראשון מאשר פי 2 יותר הצעות מאשר הצד השני.

איך זה הגיוני? הם משערים שכשאדם מקבל הצעה, יש לו בתת מודע רצון שהשני יהיה יותר ממנו – בכל פן שמעניין אותו – לדוגמה, רמה רוחנית, מראה, השכלה. ואם הצד הראשון מאשר, הוא כנראה חושב שהאדם השני יותר שווה ממנו. אם האם השני חושב ככה גם על האדם הראשון, הוא מאשר ויש דייט. אבל מרבית הסיכויים שהאדם השני יראה שהאדם הראשון פחות שווה ממנו באותם הדברים, וידחה את ההצעה, ולכן הצד השני דוחה הרבה יותר.

הם מחפשים עוד השערות, איך זה שיש הרבה יותר דחיות מהצד השני, בלי שהם יודעים שהם הצד השני.

ד. נתון צפוי: 60% מהרשומים הן נשים, 40% גברים, וזה אחוז גבוה יחסית של גברים לאתרים\מיזמים אחרים במגזר. למה זה? השערה: גברים בד"כ מקבלים הצעות ראשונים, אז יש להם יותר הצעות (מכל מיני צינורות) והם מרגישים פחות צורך להירשם לדברים.

בעקבות בקשות הקהל, אלגו שינו דברים. אחד הדברים שהם התבקשו לשנות, בעיקר על ידי נשים, הוא האפשרות לקבל את ההצעה שניים ולא באופן אקראי, ואפשר להפעיל את האפשרות הזאת. דבר נוסף שהשתנה בעקבות בקשות הקהל, זה האפשרות לסנן מראש הצעות על סמך פרמטרים מסוימים, כמו גיל, מרחק וכו'. לפני שהתאפשרו הסינונים, אנשים קיבלו הצעות לא צפויות, וחלקם עבדו. ברגע שנכנסו הסינונים, כמות ההצעות ירדה – אבל גם כמות האישורים. אנשים בחרו פחות לסמוך על האלגוריתם, שראה הרבה יותר זוגות מאשר כל שדכן. לכן הם ממליצים לא להפעיל את המסננים ולתת לאלגוריתם להפתיע.

ה. עוד נתון מפתיע: למרות שאחוז האישורים עלה עם הזמן מ-5% ל-22%, אורך הקשרים לא גדל באותה צורה. 

שירת: יש הרבה קשרים שיש להם פוטנציאל, אבל משהו בתהליך בניית הקשר לא מאפשר לזה לקרות. אתרי היכרויות יוצרים הנעה, אבל אם הזוג לא לוקח אחריות ועושה עם עצמו עבודה, גם אם אצא עם 100 אנשים שהכי מתאימים לי בעולם, הקשר לא יבשיל.

ו. עוד נתון מפתיע: אורך של קשרים: אנשים שמאשרים את ההצעה של אלגו תוך עד ארבע שעות, אורך הקשר שלהם לא עלה על ימים ספורים. ככל שהמשתמש חשב יותר שעות על ההצעה, כך אורך הקשר עלה. אולי המשתמש עשה תהליך יותר עמוק, גילה יותר דברים – ולכן אורך הקשר עלה.

שירת: מעניין אם הזמן הזה משמש לעשות בירורים עם אחרים, חברים\רשתות חברתיות או באופן אישי עם עצמם – להגיד כן ממקום יותר שלם בנפש, עם מוכנות להשקיע בקשר. מעיין: כשאני יצאתי לדייטים, כשהגעתי ממקום יותר שלם יותר גם הקשר עצמו היה טוב יותר.

ז. נתון מבאס: בטחון עצמי: יחס ישר בין כמות הפעמים שקיבלת דחייה, לבין אורך הקשר הממוצע. ככל שדוחים אותך יותר, אורך הקשר יותר קצר. 

שירת: אולי זה בגלל שאתה סופג פחות בטחון עצמי – בן אדם חווה פגיעות, דחייה – הרגישות וההימנעות שלו מהסיטואציה גדלה. גם אם מישהו יוצא עם התאמה דרך אלגו, שקיבלה ציון מאוד גבוה – ייתכן שתוך פעמיים שלוש אחד הצדדים יהדוף את הקשר, כדי להדוף את החרדה שאולי יגידו לי לא, ומהקושי להיות בחוסר וודאות – עדיף לי לברוח ולהגיד את הלא מאשר שידחו אותי. 

ח. נתון צפוי: בשאלון שואלים כמה אתה מתחרט על החלטות בחיים. ראו שאנשים שנוטים להתחרט בחיים, הקשרים שלהם יותר קצרים. יש להם ספקות כנראה לגבי הקשר, כמו בכל דבר בחייהם.

עוד נתון מבאס: תמונות: כשמסרבים להצעה, הבוט שואל למה, ואנשים יכולים לבחור אחד מכמה סיבות (או לכתוב תשובה) – 50% מהדחיות באלגו זה על מראה. בתוך ההצעות על המראה שנדחו, הם רואים שאלו הצעות שקיבלו ציון התאמה מאוד גבוה מהבוט, ובכל זאת המשתמשים החליטו לדחות אותה. מראה יכול מאוד לתעתע. 

שירת: לפני 15 שנה כשהתחלתי, לא היו תמונות, וכשהעולם השתנה והתחילו להיות תמונות – גם אז הם ראו ירידה של 50% באישורי ההצעות. 

באלגו לא מקבלים ישירות תמונה, אלא אפשר לבקש. שירת שואלת את מעיין מה היא ממליצה לאנשים לעשות, ומעיין אומרת שהיא לא היתה מוכנה לצאת בלי תמונה. אבל מה שכן, היא ממליצה לקרוא את הנתונים, לראות את התמונה, ואז לקרוא שוב את הנתונים. לא לקבל החלטה רק על סמך תמונה, כי גם הדעה שלנו על אדם משנה את התפיסה החזותית שלנו אותו.

ט. עוד נתון מבאס: השכלה: ככל שאתה משכיל יותר, אורך הקשר שלך ארוך יותר. השכלה תיכונית\תעודה – אורך הקשר שלך קשר. הקשרים הכי ארוכים היא של דוקטורנטים. 

שירת: קשר ארוך תלוי בשיח רגשי, בקשרים הבין אישיים, וזה לא משהו שמאפיין בעיניה את האקדמיה, ולכן זה מבאס ומפתיע אותה.

מעיין: אולי אילו אנשים סבלניים יותר, מחזיקים קשר ארוך – אבל שלא בהכרח מוביל לחתונה. (השערה, הם לא בדקו את ההשכלה של המאורסים).

י. נתון מעורר תקווה:

גילאים: האנשים שמתחתנים הם לרוב בטווח הגילאים 20-35. אבל יש גם 40,45, שני פרק ב'. הפרופיל הדתי – דת"ל. יש כמה זוגות חרדיים, כמה מסורתיים – אבל זה די צפוי, כי אלגו הותאם מבחינת השאלון לאוכלוסייה הדת"ל.  

מעריכים שקיימים 40,000 רווקים דת"ל, ויש היום כמעט 25,000 רשומים – יותר מחצי.

שירת: אמירה את מול 'נואש' – אנשים היום פותחים את עצמם לשפע בכל דרך ופלטפורמה אפשרית. יש קהל גדול שנמצא שם לא מתוך נואשות.

מעיין: יש אמון של הציבור באלגו. יש המון רשומים בגיל 19. הרבה זוגות מאורסים – שזו ההצעה הראשונה בחייהם שקיבלו. דווקא הצעירים יותר סומכים על אלגו מראש. יש הרבה אנשים שרשומים לאלגו ולא רשומים באף פלטפורמה אחרת. באלגו הנתונים שלך לא חשופים לאף אדם, זו סביבה מוגנת ובטוחה, מישהי כתבה להם שזה הסביבה היחידה שבה היא יודעת שלא תקבל הצעות מוזרות. יש להם אנשי צוות שבודק תלונות.

למותר לציין שהנתונים הם אמפיריים (עד כמה שהמידע "נקי") הסקת המסקנות סובייקטיבית.

ואם להסיק מזה משהו - אולי די כבר עם התמונות? 

ניסיתי להדגיש את זה בסיכום, שהרבה מזה זה פרשנות שהם נותנים לנתונים המספריים. ייתכנו כמובן גם פרשונויות אחרות.

לעניין התמונות - זה בהחלט מעורר מחשבה. דנו על זה לפני כמה זמן גם כאן, לא אכתוב את דעתי שוב. אבל זה בהחלט חשוב שזה יהיה במודעות. (ולא, אני לא דוגמנית, ויש סיבה גם שאני לא רוצה להיראות כמו דוגמנית בפרסומת).

רפרפתי על הסיכום והיו לי כמה הערות:

א. העליה באישור ההצעות לעומת אורך הקשרים, יתכן שפשוט אנשים מאשרים יותר קשרים לא רלוונטיים.

לחילופין, על פניו הקשר נראה מתאים, אבל ברגע שנפגשים מבינים שלא, ולא מדובר בבעיה במידות או משהו שדורש תיקון, אלא פשוט ענייני אופי.

ב. העליה בהסתברות שתוביל לאירוסין ככל שהקשר ארוך יותר, נראה מזה שאחרי 14 שבועות זה אמור להיות מאה אחוז.

בגדול, ההסקה שם של הנתונים וההסתברויות נשמע לי מוזר.

ג. אורך הבירור כמשפיע על אורך הקשר,

מי אמר שנפגשו יותר?

אולי פשוט לקח להם יותר זמן להיפגש ולעדכן את הבוט?

ד. השכלה, זה לא מפתיע או מבאס, אלא פשוט התנהלות אחרת בתתי מגזרים שונים שלרוב עם רמת השכלה שונה.

ה. מאיפה להם לדעת איפה אנשים באלגו רשומים או לא?

א. אם זה המצב, למה לדעתך זה שונה עכשיו ממה שהיה בתחילה?

האלגוריתם לכאורה למד לדייק יותר בהצעה - כלומר לגרום לשני אנשים להסכים להיפגש, אבל לא למד מה גורם לשני אנשים להיפגש לאורך זמן (שזה כמובן מה שחשוב בהקשר הזה).

ב. מסכימה איתך, במיוחד שזו סטטיסטיקה שמסתמכת על 80 ומשהו זוגות, אז כל זוג זו הטייה רצינית של הנתונים.

ג. אין באמת דרך לדעת - אבל איך שזה עובד, זה שאני מקבלת הצעה, מאשרת אותה - ומיד ההצעה נשלחת לצד השני, וברגע שהוא אומר כן - שני הצדדים מקבלים הודעה שיש אישור הדדי, יחד עם פרטי התקשרות. בהודעה הזו גם מבקשים שתחזור ותעדכן את אלגו. אז כשאתה חוזר בפעם הבאה לאלגו, הוא מציע לך תפריט למי שיוצא לדייטים (שכולל רעיונות לדייטים, ואפשרות לעדכן את הסטטוס ועוד) - בסטטוס אפשר לעדכן שממשיכים לצאת, חתכנו או התארסנו. אם עדכנת אותו שחתכת, הוא מבקש ממך לדרג את ההתאמה בסולם של 1-5, ואז מבקש לדעת לכמה דייטים יצאנו, ואז אפשרות לפרט מה לא היה טוב בהצעה. האלגוריתם יודע מתי הוא שלח לך את הודעת האישור, ויודע מתי עדכנתי בסטטוס שחתכתנו - וכך מחושב אורך הקשר. ייתכן שהבוט עודכן רק מאוחר יותר. כנראה שלא כולם מדווחים על מספר הדייטים, כי הם לא השתמשו בנתון הזה. ברור שאם מישהו הוא חייל קרבי שסגר 28 - אולי היה קשר ארוך יותר בזמן, אבל פחות פגישות, ולעומת זאת יכול להיות קשר של שבוע שנפגשו בו 5 פעמים.

ד. ראה מה כתבתי על זה בהודעה שלי.

ה. הם לא יודעים, הם ציטטו אנשים מסוימים שפנו אליהם ואמרו שהם רשומים רק לאלגו.

א. כי יש יותר הצעות גבוליות.

הרי למה אנחנו יוצאים לפעמים רק פעם אחת או פעמיים?

כי על פניו זה היה נשמע בסדר אבל לא באמת התאים, ולכן האלגוריתם אולי למד מהצעות לפי מה שענינו, אבל מה שענינו התייחס לסימן ולא לסיבה.

אין מה לעשות כשזה אלגוריתם התשובות צריכות להיות כלליות יותר.

ב. ברוך שכיוונתי.

ג. נגיד שאת מאשרת, תוך כמה זמן את יוצרת קשר? תוך כמה זמן מישהו אחר יוצר קשר?

אני מניח שמי שענה מהר יותר לאלגו כנראה יצר קשר עם הצד השני מהר יותר, ובסיכוי סביר כנראה נפגשו מהר יותר.

תוסיפי לזה את האפשרות של התארכות הקשר כי קשה יותר להחליט אם מתאים או לא וככל הנראה אנשים שעונים מהר החלטיים יותר.

ד. כתבת יפה, זה כנראה הסבר נוסף מעבר להערה שלי.

ה. כלומר, עשו סקר (אצל כמה?) ועל פי זה הניחו על כלל המשתתפים.

א. אני לא מבינה מספיק מה עומד מאחורי אלגו, אבל משוכנעת שזה מה שהמפתחים ואנשי הנתונים עושים - מנסים להבין איך אפשר לעבד את הנתונים בצורה אחרת כדי להוציא הצלחות יותר טובות.

מצד שני, אני יודעת מדברים אחרים שאלגו פרסמו שהם מאפשרים איזשהי אקראיות במערכת, שבעיניי מבורכת. להציע התאמה גם אם זה לא 100%.

מה שאני הייתי אולי עושה, זה להגדיר דברים קשיחים יותר (נניח רמה דתית) וקשיחים פחות, ולאפשר את האקראיות לפי הקשיחות. כי אלגו הציע לי מישהו שהכל נראה סבבה - אבל הוא דתי לייט, ומבחינתי זה לא משהו שאני מוכנה להתפשר עליו בשום צורה.

ג. מחכה לצד השני שיצור קשר...

אתה צודק שזה לא מדוייק, אבל זה הרבה יותר נתונים מאשר שיש לכל אחד אחר. אני מניחה שרוב האנשים שקיבלו מאלגו הצעה ששני הצדדים אישרו, יצרו קשר תוך 24 שעות. אני מניחה שאם חתכו, ייתכן הרבה יותר זמן עד שמודיעים לאלגו שנגמר. כל אחד ומצבו הנפשי בסוף קשר.

ה. לא נראה לי שעשו סקר. התרשמות מדיבור שלהם עם משתמשים.

א. אני בטוח שהם רוצים לעשות טוב.

אבל אני חושב שיש בעיות אמיתיות בעצם אלגוריתם שמובילות לבעיות כאלה.

יש משהו מבורך וחמוד באקראיות.

ג. אני מניח שאלה שאישרו תוך חמש שעות יצרו קשר תוך 24 שעות, אלה שאישרו אחרי כיומיים להערכתי יצרו קשר אחרי יומיים - שלושה גם.

ואחר כך, גם בטח יש הבדל כמה זמן לקח עד שיצאו.

זה פשוט נובע מגורם שמשפיע על זמן המענה ועל זמן הקשר.

ה.

וההצעות שכן היו קשורות - אמרו לי לא...

לא כ״כ הצלחתי להבין בסעיפים השונים את השורה התחתונה

וזה בגלל שהמח שלי...לא נעים לי לומר...אבל פשוט ..עייף 

והאמת היא שגם בצעירותו הוא לא היה הכי העפרון הכי קל בקלמר. אלא ממוצע מינוס.

זאת אומרת, אני אוהב שהדברים פשוטים מאוד.

אני אתן דוגמא (שזה בעצם שאלת הבהרה) :

אחרי 3 שבועות – יש קפיצה גדולה – 30% מהאנשים שיצאו יחד שלושה שבועות, יתארסו. כלומר, הסבירות עולה פי שש. 

בקריאה ראשונית,

חשבתי שאחרי 3 שבועות הם מתארסים. אם זה המצב, זה נשמע נתון מעניין מאוד.

אבל בקריאה נוספת (וכאן לתקן אותי)

אומרים בעצם שאנשים שיצאו -מעל- שלושה שבועות, מתישהו הם יתארסו.

האם הבנתי נכון ?

אם הבנתי נכון, אז ...לא יודע. לא הבנתי מה המידע הזה נותן ?

שאם תחזיק מעמד 3 שבועות אז תתארס בהמשך ? אוקי ו...?

חשוב לי לציין :

עדיין לא אכלתי כלום מהבוקר. רק נס קפה.

ויש לי מצב רוח של עציץ.

שזה אומר שאני אחכה עד שעה לפני כניסת השבת כדי לעשות כמה פעולות שהייתי צריך להכין עכשיו

ואז אשאל את עצמי :

״מה היה כ״כ מסובך לגמור עם זה עד 14:00  ? אם רק היית יותר קשוב לחוקי האל, זה מה שהיה קורה. אבל לא. אתה חייב להיות ליצן״

אם הם מסתכלים על מי שיצא דרכם ובחנו כמה מתוכם התארסו עם ההצעה הספציפית, אז זה קרה ל1 מעשרים, אבל אם הם הסתכלו רק על אלה שיצאו שלושה שבועות מהצעה אצלם, אז שלושה מתוך עשרה התארסו עם הדמות הזו שהם כבר יוצאים איתה מספר שבועות.

בהצלחה

א. הקדמה: 

בתחילת הדרך, 5% מההצעות נענו בחיוב ע"י שני הצדדים. היום האחוז הזה עלה ל-22% (כל הצעה חמישית יוצרת דייט). זה משתפר 

הגיוני. אם לא היה כך זה היה באג

ב. נתון מפתיע: מכל מי שיצא יום אחד – 5% יתארסו. אחרי 3 שבועות – יש קפיצה גדולה – 30% מהאנשים שיצאו יחד שלושה שבועות, יתארסו. כלומר, הסבירות עולה פי שש. 

ואחרי 6 שבועות – יש קפיצה ל-60%, ובהמשך בכל שבוע יש עלייה של 5%.

טוב זה די הגיוני. בעצם - כל דייט הוא בדיקה. אם אחרי 3-5 בדיקות הכל בסדר, כנראה שהכיוון טוב. חודש וחצי זה גם נקודה שאי אפשר להתעלם ממנה ואם זה סתם נמרח בדרך כלל אנשים יתחילו לקבל החלטות.

באופן כללי מה שאני מכיר מהערכות של אנשים מבוגרים ממני: דייט שלישי הוא כבר "בתוך הקשר", שלשה שבועות זה רציני וזה בעצם בונה את ההחלטה והכיוון, ותוך חודשיים אפשר להתארס. אז די תואם למה שיצא להם.

ג. נתון מעורר מחשבה:  הצד הראשון מאשר פי 2 יותר הצעות מאשר הצד השני.

אני חולק על ההנחה שלהם שאדם *מחפש* יותר ממנו. אבל מספיק שאדם מוכן לקבל הצעה מעל לרמה שלו, ולא רוצה מתחת לרמה שלו, כדי שהסטטיסטיקה הזאת תקרה.

אגב יש סיכוי שבחלק מהמקרים אם הצד השני היה יודע שהוא שני זה היה קצת מעלה את האחוזים - כי הצד השני היה יודע שרוצים אותו. כך שיש כאן איזשהו הפסד בזה שלא יודעים

ד. נתון צפוי: 60% מהרשומים הן נשים, 40% גברים, 

אולי לגברים יש פחות אמון בדברים האלה?

 לכן הם ממליצים לא להפעיל את המסננים ולתת לאלגוריתם להפתיע.

זה מה שאני עושה, לא עזר לי בינתיים

ה. עוד נתון מפתיע: למרות שאחוז האישורים עלה עם הזמן מ-5% ל-22%, אורך הקשרים לא גדל באותה צורה. 

שירת: יש הרבה קשרים שיש להם פוטנציאל, אבל משהו בתהליך בניית הקשר לא מאפשר לזה לקרות. אתרי היכרויות יוצרים הנעה, אבל אם הזוג לא לוקח אחריות ועושה עם עצמו עבודה, גם אם אצא עם 100 אנשים שהכי מתאימים לי בעולם, הקשר לא יבשיל.

זה הסבר די מעליב... אולי פשוט האלגוריתם הפסיק להציע הצעות סרק?

ו. עוד נתון מפתיע: אורך של קשרים: אנשים שמאשרים את ההצעה של אלגו תוך עד ארבע שעות, אורך הקשר שלהם לא עלה על ימים ספורים. ככל שהמשתמש חשב יותר שעות על ההצעה, כך אורך הקשר עלה. אולי המשתמש עשה תהליך יותר עמוק, גילה יותר דברים – ולכן אורך הקשר עלה.

שירת: מעניין אם הזמן הזה משמש לעשות בירורים עם אחרים, חברים\רשתות חברתיות או באופן אישי עם עצמם – להגיד כן ממקום יותר שלם בנפש, עם מוכנות להשקיע בקשר. מעיין: כשאני יצאתי לדייטים, כשהגעתי ממקום יותר שלם יותר גם הקשר עצמו היה טוב יותר.

שוב הסבר שלדעתי לא מבין את נפש הרווק... אנשים שעושים בירור מראש סומכים על הבירור שלהם ויוצאים על סמך זה, וגם מייחסים פחות משקל לנתונים שהם פוגשים במציאות (כי הם מכירים תמונה רחבה יותר). יש אנשים שלא מאמינים שבירור יעזור להם ולכן הם פשוט מאשרים והפגישה היא בעצם הבירור הכמעט ראשוני, שכמובן יש לו פחות סיכויי הצלחה. אפשר לאשש או להפריך את זה עם נתונים (אם למשל יש הבדל בין המבררים ללא מבררים גם אחרי חודש של קשר, אני לא צודק)

ז. נתון מבאס: בטחון עצמי: יחס ישר בין כמות הפעמים שקיבלת דחייה, לבין אורך הקשר הממוצע. ככל שדוחים אותך יותר, אורך הקשר יותר קצר. 

שירת: אולי זה בגלל שאתה סופג פחות בטחון עצמי – בן אדם חווה פגיעות, דחייה – הרגישות וההימנעות שלו מהסיטואציה גדלה. גם אם מישהו יוצא עם התאמה דרך אלגו, שקיבלה ציון מאוד גבוה – ייתכן שתוך פעמיים שלוש אחד הצדדים יהדוף את הקשר, כדי להדוף את החרדה שאולי יגידו לי לא, ומהקושי להיות בחוסר וודאות – עדיף לי לברוח ולהגיד את הלא מאשר שידחו אותי. 

שוב הסבר מעליב... צריך לבדוק האם ככל שדוחים אותך יותר אתה נוטה לפסול יותר, או להיפך - ככל שדוחים אותך יותר גם פוסלים אותך יותר, שזאת קורלציה די סבירה למרבה הצער.

ח. נתון צפוי: בשאלון שואלים כמה אתה מתחרט על החלטות בחיים. ראו שאנשים שנוטים להתחרט בחיים, הקשרים שלהם יותר קצרים. יש להם ספקות כנראה לגבי הקשר, כמו בכל דבר בחייהם.

עוד נתון מבאס: תמונות: כשמסרבים להצעה, הבוט שואל למה, ואנשים יכולים לבחור אחד מכמה סיבות (או לכתוב תשובה) – 50% מהדחיות באלגו זה על מראה. בתוך ההצעות על המראה שנדחו, הם רואים שאלו הצעות שקיבלו ציון התאמה מאוד גבוה מהבוט, ובכל זאת המשתמשים החליטו לדחות אותה. מראה יכול מאוד לתעתע. 

שירת: לפני 15 שנה כשהתחלתי, לא היו תמונות, וכשהעולם השתנה והתחילו להיות תמונות – גם אז הם ראו ירידה של 50% באישורי ההצעות. 

באלגו לא מקבלים ישירות תמונה, אלא אפשר לבקש. שירת שואלת את מעיין מה היא ממליצה לאנשים לעשות, ומעיין אומרת שהיא לא היתה מוכנה לצאת בלי תמונה. אבל מה שכן, היא ממליצה לקרוא את הנתונים, לראות את התמונה, ואז לקרוא שוב את הנתונים. לא לקבל החלטה רק על סמך תמונה, כי גם הדעה שלנו על אדם משנה את התפיסה החזותית שלנו אותו.

השאלה היא אם אכן בלי לראות את התמונה האחוזים של *החתונות* היה עולה. ואם היה עולה משמעותית. המטרה היא לא שיאשרו הצעות, המטרה היא שישמחו בבחירה שלהם. "עצוב" אבל זה המצב.

ט. עוד נתון מבאס: השכלה: ככל שאתה משכיל יותר, אורך הקשר שלך ארוך יותר. השכלה תיכונית\תעודה – אורך הקשר שלך קשר. הקשרים הכי ארוכים היא של דוקטורנטים. 

שירת: קשר ארוך תלוי בשיח רגשי, בקשרים הבין אישיים, וזה לא משהו שמאפיין בעיניה את האקדמיה, ולכן זה מבאס ומפתיע אותה.

מעיין: אולי אילו אנשים סבלניים יותר, מחזיקים קשר ארוך – אבל שלא בהכרח מוביל לחתונה. (השערה, הם לא בדקו את ההשכלה של המאורסים).

ההסבר השני אכן נשמע סביר יותר...

י. נתון מעורר תקווה:

לא יודע מה בדיוק מעורר תקווה... תקוה זה אם היתה דרך בטוחה להצליח

היו יותר נתונים.

נניח במבררים, הרי יש להם נתונים מי ביקש מספר טלפון של ממליץ, אז יש איזושהי נקודת התחלה.

ההתרשמות שלי ממה שאלגו הציגו בראיון, זה שזה מה שהמתנדבים של העמותה עושים ביום יום - מנסים לראות איך מהנתונים שיש להם הם יכולים ליצור יותר דייטים.

מה שכן אפשר ללמוד מהנתונים שהם כן נתנו, זה אולי כמה דברים שרלוונטיים לא רק לנו, אלא גם לשדכנים. נניח @ברוקולי, אם היית מבקשת ממני עצות על סמך הנתונים האלה, הייתי ממליצה לך (רק על סמך הנתונים, אין כאן שום ביקורת על מה את עושה\לא עושה):

א. בשלב הצעת ההצעה, לברר אם יש התלבטויות, ולנסות לראות אם אפשר לברר אאת מה שמתלבטים עליו מראש.

ב. להמשיך לתקשר עם הזוג - אחרי דייט ראשון ואולי שני, לנסות אולי לתווך פערים שהתגלו. לעודד לא לשפוט מהר מידי, לדאוג שנותנים את המקום והמרחב לקשר שיווצר. לשאול איך הם התרשמו אחד מהשנייה - במטרה לעזור להם לראות אם הם פספסו משהו חשוב).

ג. אם מישהו אומר שכל הקצרים שלו קצרים יותר - 1. לעודד ולחזק אותו, להזכיר לו שהוא ראוי. 2. לנסות להפנות לאיש מקצוע, ייתכן שהבעייה היא רוחבית ולא ספציפית בלנ"ו (ספקנות).

ד. חיצוניות - לתזכר אנשים שתמונה אחת לא תמיד משקפת; ייתכן שבמציאות האדם נראה אחרת לגמרי. להזכיר שאם נחלק אם העולם ל-3 קופסאות: מראה יפה, מראה סבבה, מראה מכוער - רוב מוחלט של העולם ייכנס למראה הסבבה.

ה. לבוא בראש ולב פתוחים - לא לפחד לנסות דברים שקצת מחוץ לגבולות הגזרה ששרטטנו לעצמינו (נניח שהוא נמוך ב-2 ס"מ ממה שרציתי. הוא עירוני ורציתי מישהו מיישוב. וכו'). לתזכר את מי שמשדכים שיש לו יתרונות, איכויות, תכונות שמעניינים את הצד השני, ולהפך. לא לחלק ציון משקלל של מי שווה יותר, אלא להדגיש שיש צדדים ששווים בי וצדדים ששווים באחר, שאף אחד לא ירגיש שהוא יורד ברמה בשביל השני. 

קריטי. ולא רק אחרי קשר ראשון-שני.

יש שדכנים שבטוחים שתפקידם זה לתת מספר טלפון ו"שגר ושכח".

שדכן רציני מחווה את הקשר, נמצא עם אצבע על הדופק ובעיקר עוזר בתור צד שלישי שמקשר בין הצדדים.

יכול לחשוב לפחות על קשר רציני אחד שלי שהיה מרוויח מאוד אם היתה שם שדכנית באמצע. 

שהנתונים האלה לא רק לאלגו?

כאילו לדייטים בכללי מה הסיכויים להתארס אחרי כמה שבועות זה מעניין

לחלוטין לא קשורה. 

אני חושב שבניגוד למה שהם כותבים יש צורך דווקא *לצמצם* את הטווח ולא להרחיב. 

כלומר - אם אני מחפש מישהי תורנית כדאי לצמצם את הבחירה לתורניות בלבד (ולא הגדרה כללית יותר) כדי שלאלגוריתם יהיה בכלל סיכוי לעבוד. 

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש