אני מניחה שאם היה לי גישה ישירה לנתונים האלה, הייתי יכולה לבלות שעות בלנסות להבין חיתוכים שונים. מה שהציגו כאן זה ממש טיפה בים.

אז הנה כמה מחשבות שעלו לי, לפי הסעיפים בסיכום:

א. כמשתמשת באלגו, בתחילת הדרך קיבלתי הצעות (1-2 בחודש במשך שמונת החודשים הראשונים - 11 הצעות), ומאז יש די דממת אלחוט (שתי הצעות במשך 15 חודשים). אז נראה שהדיוק שלו עלה, אבל זה בא על חשבון הכמות. 

ב. אני יודעת שהם מודדים בזמן, כי זה משהו כמותי שקל להם לעשות, מהניסיון שלי אפשר לראות את זה לפי מספר דייטים - מי שעובר דייט שלישי, יש סיכוי גבוה שיהיה גם דייט שישי. כלומר, אני חושבת שרוב הקשרים נגמרים תוך 3 או פחות דייטים. 

גם צריך לשים לב לנתונים - אחד משלושה זוגות שיצאו שלושה שבועות התארסו. זה לא אומר שכל קשר שמחזיק מעמד שלושה שבועות (וזה כנראה בסיבות 6 דייטים) יוביל לחתונה, אפילו לא הרוב.

אל תגידו לעצמיכם שזה הזמן שמבלים יחד, אלא זה מה שעושים לקשר.

ג. באמת מעניין. מעניין גם לחשוב אם האחוזים היו משתנים אם אנשים היו יודעים אם הם ראשונים או שניים.

ד. דיברתי עם מישהי שהיא 'שדכנית וואטסאפ' - מהאלה שמעבירים כרטיסיות בקבוצות. היא אומרת שכשהיא מפרסמת כרטיס של גבר, היא מייד מקבלת הרבה פניות (מספר דו ספרתי) עם הצעות של בחורות. אבל כשהיא מפרסמת בחורה, היא במקרה הטוב מקבלת פנייה-שתיים. אותי זה מבאס, כי אני צריכה מרחב שבו ייתכנו מפגשים, וברוב המרחבים הקיימים הגברים נמצאים במיעוט, שזה נתון לרעתי.

ה. מסכימה לחלוטין. זה שיש קשר פוטנציאלי, לא אומר שאנחנו בהכרח מממשים אותו. זוגיות זה משהו שאפשר ללמוד. לשבת על ספסל או בבית קפה ולדבר שעתיים עם מישהו זה משהו שאפשר לעשות עם הרבה אנשים. השאלה היא אם אנחנו יודעים להתקדם משם למשהו עמוק ופנימי יותר. לרבים זו לא שפה טבעית, לא איזור הנוחות. גם אנשים שהם 'מומחי דייטים' - יצאו להמון, לא אומר שהם יודעים איך לבנות קשר. 

ו. גם עם זה אני מאוד מסכימה. יש אנשים פה שהם נגד בירורים, אבל אני דווקא בעד. זה לא שאני חוששת שמי שמציעים לי הוא פושע שברח מהכלא, זה יותר הרצון שלי לשמוע מישהו שאוהב ומעריך אותו מפרגן לו. להעמיק את הידיעה הפנימית מאוד צד שמדובר במישהו טוב. ואם יש משהו חריג - לדעת עליו מראש ולקבל החלטה. אני רוצה לבוא לדייט ראשון עם כמה שפחות חששות ופחדים, וזה עוזר לי לבוא רגועה, להאמין באמת שיש פוטנציאל.

ז. בסה"כ זה הגיוני לי. אבל אני מצפה שגם אדם כזה (ויש כאן אולי מלכוד, כי אין לו דרך לדעת שהוא כזה כל עוד אלגו לא משחררים לו נתונים אישיים - כלומר, אני יודעת כמה הצעות קיבלתי וכמה פעמים אמרתי לא, אבל אני לא יודעת כמה אמרו לא עליי (כצד הראשון בהצעה)) יעשה עם עצמו עבודה עצמית. ינסה להבין אם יש סיבה קונקרטית שאנשים דוחים אותו שוב ושוב (תספורת, נניח?), ואולי לנסות לתקן, לשפר את העניין הזה. אם זה דפוס שחוזר על עצמו, לא לפחד להתייעץ עם אנשים. לקבל חוות דעת ממישהו שמכיר אותך, שאתה מעריך אותו, ומוכן להגיד לך דברים פחות נעימים (לך תסתפר).

ח. גם זה הגיוני לי. זה מאפיין אופי שרלוונטי לכל תחום בחיים, ואין שום סיבה שזה לא יהיה נכון גם לדייטים. אם מישהו יודע שהוא אדם שמתחרט על החלטות בחיים שלו, נראה לי שכדאי ללכת לאיש מקצוע לפני שזה נהיה רלוונטי בהקשר של לנ"ו. לא לחכות להגיע לגשר.

ט. חסר לי נתונים כדי להבין את זה. נניח, אני מניחה שיש כאן קשר לגיל - כי מי שיש לו השכלה תיכונית בלבד הוא ככל הנראה צעיר בלפחות עשור מדוקטורנט. צריך לראות את הנתונים האלה בהקשר הרחב יותר.

י. כפי שפתחתי, על אף הגידול בכמות האנשים ובשכלול של האלגוריתם, אני קצת מאוכזבת מההצעות. גם אותם שתי הצעות שקיבלתי בשנה וחצי האחרונות - אחת היתה ממש לא לעניין, אני לא מבינה למה בכלל הוא העלה על בינתו שזה שייך, השני היה יותר קשור אבל עדיין לא מספיק כדי שיהיה שווה בירור מבחינתי. ואם כל כך הרבה רשומים ואני לא מצליחה לקבל הצעות רלוונטיות, בעיניי זה יותר מבאס מאשר מעודד. אני יודעת שהאנשים של אלגו כל הזמן עוברים על הנתונים ומנסים לשפר ולשכלל, לנסות ליצור מודלים שונים שיתנו יותר התאמות.

ואני רוצה לסיים בהסכמה למה ששירת אמרה - לפתוח כמה שיותר כלים לשפע. לחפש בן זוג לחיים זו מטרה נעלה, ולא ראוי בעיניי לשבת ולחכות שזה ייפול עלינו. יש דפיקות בדלת, האם אנחנו הולכים לפתוח? אז אני תמיד שואלת את עצמי, איך אני יכולה לגרום לעצמי להיות במקומות רלוונטיים. כשאני מדברת עם אנשים, אני מתזכרת אותם שאני מחפשת. שאולי יש להם אחיין, שכן, עמית לעבודה רלוונטי. אני רשומה לאתרים\מיזמים. פונה לשדכנים (ומתזכרת אותם מפעם לפעם). לקבוצות וואטסאפ. הולכת למפגשים.  לא כי אני נואשת, כי זה משהו שחשוב לי, ואני משקיעה בזה זמן, כוחות נפשיים, כסף. אני יודעת גם שאני אדם פחות סטנדרטי, שפחות נכנסת לתבנית מסוימת, ולכן מנסה לשים את עצמי בכמה שיותר תבניות.

מניח שזה כולל אנשים שנרשמו, קיבלו הצעה בזמן לא מתאים ולכן הכרטיס הוקפא ומאז הוא בהקפאה כי הם שכחו ממנו.

אז לא הייתי מתרגש מהמספר הגבוה של הרשומים

עשיתי פעולה אקטיבית כדי להפעיל שוב.

אולי יש להם מנגנון כזה שאם אתה קפוא יותר מ-X זמן הם שולחים לך שאלה על הסטטוס שלך.

אם אין להם מנגנון כזה, אולי כדאי להציע.

לא ידעתי. שמחה לשמוע שיש להם מגנון כזה.

בבקשה =)

יש מקומות שדווקא גברים רודפים אחרי נשים, ודווקא הנשים יש להן יותר אפשרויות. כדאי לך לחפש שם.

לא אמרתי שזה קל לי, אמרתי שזה חשוב לי.

אני גם אוהבת לשמור על הפרטיות שלי, וגם עסוקה רוב היום במטלות מנטליות (אם אני מבינה אותך נכון), וגם אני לא שמחה להיות במצבים חברתיים שאין בהם וייב טוב.

אשמח אם תוכל להצביע על מקומות כאלו.

באתרים אני מסתכלת רק בצד הגברי, אז אין לי מושג מה קורה בצד הנשי. אלגו טענו בראיון שהאחוזים אצלם יותר טובים מאשר במקומות אחרים. אני לא יודעת אם הם השוו לאתרים.

במפגשים, אני רואה שזה מאוד תלוי - יש מפגשים שמגבילים את מספר המשתתפים, ובד"כ הרישום של הנשים נסגר הרבה לפני הרישום של הגברים.

עד כמה שאני רואה יש לפחות פי שניים כרטיסי גברים מנשים.

הנתון שהיא אומרת מצביע בעצם שיש הרבה נשים שחא רוצות להתפרסם אבל קופצות על הצעה שנראית להן.

יכול לומר שבכמה קבוצות האלו שצפיתי יש קומץ בנות רלוונטיות (גן בהשוואה לאלו שאני מכיר, וזה לא מעט) 

מראיינת: שירת מלאך. מרואיינים: יובל דה רוס, מעיין סיני. מהמפתחים של אלגו (בסיכום כתבתי בעיקר מעיין, כי היא דיברה לרוב, אבל גם יובל דיבר - אז זה גם בשמו).

אני יוצאת מנקודת הנחה שהקוראים מכירים את אלגו ואת הדמויות הנ"ל (אפשר לגגל מי שלא). 

הם סיווגו את הנתונים שלהם, אז הכותרות שנתתי זה לפי מה שהם אמרו.

סדר הדברים זה לפי מה שהם דיברו, אז אפשר לבדוק בהקלטה מה נאמר אם יש כאן משהו שמעניין אתכם.

א. הקדמה: 

בתחילת הדרך, 5% מההצעות נענו בחיוב ע"י שני הצדדים. היום האחוז הזה עלה ל-22% (כל הצעה חמישית יוצרת דייט). זה משתפר כי האלגוריתם לומד ממה שאנחנו עושים – הנתונים שאנחנו מספקים עוזרים לו לקבל החלטות יותר טובות גם לגבי אחרים. נניח, אם יצאתי עם מישהו שהכרתי באלגו, ונפרדנו -אעדכן את הבוט, והוא ישאל אותי מהי הכמות הדייטים שיצאנו, וכך הוא לומד. הם ממליצים לרשומים לעדכן את שאלות ההיכרות לפחות פעם בשנה.

הרגש של האדם משפיע על האדם עצמו – על הנתונים הכמותיים שבסופו של דבר האלגוריתם עובד.

ב. נתון מפתיע: מה הסיכוי להתארס תוך X זמן? המטרה היא לבדוק איפה הקפיצה, איפה הנקודה שממנה והלאה עולה משמעותית הסיכוי לאירוסין.

מכל מי שיצא יום אחד – 5% יתארסו. 

אחרי 3 שבועות – יש קפיצה גדולה – 30% מהאנשים שיצאו יחד שלושה שבועות, יתארסו. כלומר, הסבירות עולה פי שש. 

הם חושבים שהנתון הזה מבטא את המעבר משלב ההנעה לשלב מעמיק יותר של יצירת אינטימיות. 

בשבועיים הבאים (4-5) האחוזים נשארים פחות או יותר אותו הדבר, סביב 30-40% ואחרי 6 שבועות – יש קפיצה ל-60%, ובהמשך בכל שבוע יש עלייה של 5%.

ג. נתון מעורר מחשבה: ההצעה הולכת באופן אקראי לבחור או לבחורה (זה היה משהו שחשוב למפתחים). מה האחוז של האישורים של הצד הראשון לעומת האחוז של האישורים מהצד השני (כאשר המשתמשים לא יודעים אם הם ראשונים או שניים). 

ההיגיון אומר שהצד השני יאשר יותר, כי ההצעה עברה "בקרה אנושית" על ידי הצד הראשון – זה לא רק האלגוריתם, אלא האדם עצמו קיבל ואמר שזה מתאים לו. אבל מה שקורה זה ההפך – הצד הראשון מאשר פי 2 יותר הצעות מאשר הצד השני.

איך זה הגיוני? הם משערים שכשאדם מקבל הצעה, יש לו בתת מודע רצון שהשני יהיה יותר ממנו – בכל פן שמעניין אותו – לדוגמה, רמה רוחנית, מראה, השכלה. ואם הצד הראשון מאשר, הוא כנראה חושב שהאדם השני יותר שווה ממנו. אם האם השני חושב ככה גם על האדם הראשון, הוא מאשר ויש דייט. אבל מרבית הסיכויים שהאדם השני יראה שהאדם הראשון פחות שווה ממנו באותם הדברים, וידחה את ההצעה, ולכן הצד השני דוחה הרבה יותר.

הם מחפשים עוד השערות, איך זה שיש הרבה יותר דחיות מהצד השני, בלי שהם יודעים שהם הצד השני.

ד. נתון צפוי: 60% מהרשומים הן נשים, 40% גברים, וזה אחוז גבוה יחסית של גברים לאתרים\מיזמים אחרים במגזר. למה זה? השערה: גברים בד"כ מקבלים הצעות ראשונים, אז יש להם יותר הצעות (מכל מיני צינורות) והם מרגישים פחות צורך להירשם לדברים.

בעקבות בקשות הקהל, אלגו שינו דברים. אחד הדברים שהם התבקשו לשנות, בעיקר על ידי נשים, הוא האפשרות לקבל את ההצעה שניים ולא באופן אקראי, ואפשר להפעיל את האפשרות הזאת. דבר נוסף שהשתנה בעקבות בקשות הקהל, זה האפשרות לסנן מראש הצעות על סמך פרמטרים מסוימים, כמו גיל, מרחק וכו'. לפני שהתאפשרו הסינונים, אנשים קיבלו הצעות לא צפויות, וחלקם עבדו. ברגע שנכנסו הסינונים, כמות ההצעות ירדה – אבל גם כמות האישורים. אנשים בחרו פחות לסמוך על האלגוריתם, שראה הרבה יותר זוגות מאשר כל שדכן. לכן הם ממליצים לא להפעיל את המסננים ולתת לאלגוריתם להפתיע.

ה. עוד נתון מפתיע: למרות שאחוז האישורים עלה עם הזמן מ-5% ל-22%, אורך הקשרים לא גדל באותה צורה. 

שירת: יש הרבה קשרים שיש להם פוטנציאל, אבל משהו בתהליך בניית הקשר לא מאפשר לזה לקרות. אתרי היכרויות יוצרים הנעה, אבל אם הזוג לא לוקח אחריות ועושה עם עצמו עבודה, גם אם אצא עם 100 אנשים שהכי מתאימים לי בעולם, הקשר לא יבשיל.

ו. עוד נתון מפתיע: אורך של קשרים: אנשים שמאשרים את ההצעה של אלגו תוך עד ארבע שעות, אורך הקשר שלהם לא עלה על ימים ספורים. ככל שהמשתמש חשב יותר שעות על ההצעה, כך אורך הקשר עלה. אולי המשתמש עשה תהליך יותר עמוק, גילה יותר דברים – ולכן אורך הקשר עלה.

שירת: מעניין אם הזמן הזה משמש לעשות בירורים עם אחרים, חברים\רשתות חברתיות או באופן אישי עם עצמם – להגיד כן ממקום יותר שלם בנפש, עם מוכנות להשקיע בקשר. מעיין: כשאני יצאתי לדייטים, כשהגעתי ממקום יותר שלם יותר גם הקשר עצמו היה טוב יותר.

ז. נתון מבאס: בטחון עצמי: יחס ישר בין כמות הפעמים שקיבלת דחייה, לבין אורך הקשר הממוצע. ככל שדוחים אותך יותר, אורך הקשר יותר קצר. 

שירת: אולי זה בגלל שאתה סופג פחות בטחון עצמי – בן אדם חווה פגיעות, דחייה – הרגישות וההימנעות שלו מהסיטואציה גדלה. גם אם מישהו יוצא עם התאמה דרך אלגו, שקיבלה ציון מאוד גבוה – ייתכן שתוך פעמיים שלוש אחד הצדדים יהדוף את הקשר, כדי להדוף את החרדה שאולי יגידו לי לא, ומהקושי להיות בחוסר וודאות – עדיף לי לברוח ולהגיד את הלא מאשר שידחו אותי. 

ח. נתון צפוי: בשאלון שואלים כמה אתה מתחרט על החלטות בחיים. ראו שאנשים שנוטים להתחרט בחיים, הקשרים שלהם יותר קצרים. יש להם ספקות כנראה לגבי הקשר, כמו בכל דבר בחייהם.

עוד נתון מבאס: תמונות: כשמסרבים להצעה, הבוט שואל למה, ואנשים יכולים לבחור אחד מכמה סיבות (או לכתוב תשובה) – 50% מהדחיות באלגו זה על מראה. בתוך ההצעות על המראה שנדחו, הם רואים שאלו הצעות שקיבלו ציון התאמה מאוד גבוה מהבוט, ובכל זאת המשתמשים החליטו לדחות אותה. מראה יכול מאוד לתעתע. 

שירת: לפני 15 שנה כשהתחלתי, לא היו תמונות, וכשהעולם השתנה והתחילו להיות תמונות – גם אז הם ראו ירידה של 50% באישורי ההצעות. 

באלגו לא מקבלים ישירות תמונה, אלא אפשר לבקש. שירת שואלת את מעיין מה היא ממליצה לאנשים לעשות, ומעיין אומרת שהיא לא היתה מוכנה לצאת בלי תמונה. אבל מה שכן, היא ממליצה לקרוא את הנתונים, לראות את התמונה, ואז לקרוא שוב את הנתונים. לא לקבל החלטה רק על סמך תמונה, כי גם הדעה שלנו על אדם משנה את התפיסה החזותית שלנו אותו.

ט. עוד נתון מבאס: השכלה: ככל שאתה משכיל יותר, אורך הקשר שלך ארוך יותר. השכלה תיכונית\תעודה – אורך הקשר שלך קשר. הקשרים הכי ארוכים היא של דוקטורנטים. 

שירת: קשר ארוך תלוי בשיח רגשי, בקשרים הבין אישיים, וזה לא משהו שמאפיין בעיניה את האקדמיה, ולכן זה מבאס ומפתיע אותה.

מעיין: אולי אילו אנשים סבלניים יותר, מחזיקים קשר ארוך – אבל שלא בהכרח מוביל לחתונה. (השערה, הם לא בדקו את ההשכלה של המאורסים).

י. נתון מעורר תקווה:

גילאים: האנשים שמתחתנים הם לרוב בטווח הגילאים 20-35. אבל יש גם 40,45, שני פרק ב'. הפרופיל הדתי – דת"ל. יש כמה זוגות חרדיים, כמה מסורתיים – אבל זה די צפוי, כי אלגו הותאם מבחינת השאלון לאוכלוסייה הדת"ל.  

מעריכים שקיימים 40,000 רווקים דת"ל, ויש היום כמעט 25,000 רשומים – יותר מחצי.

שירת: אמירה את מול 'נואש' – אנשים היום פותחים את עצמם לשפע בכל דרך ופלטפורמה אפשרית. יש קהל גדול שנמצא שם לא מתוך נואשות.

מעיין: יש אמון של הציבור באלגו. יש המון רשומים בגיל 19. הרבה זוגות מאורסים – שזו ההצעה הראשונה בחייהם שקיבלו. דווקא הצעירים יותר סומכים על אלגו מראש. יש הרבה אנשים שרשומים לאלגו ולא רשומים באף פלטפורמה אחרת. באלגו הנתונים שלך לא חשופים לאף אדם, זו סביבה מוגנת ובטוחה, מישהי כתבה להם שזה הסביבה היחידה שבה היא יודעת שלא תקבל הצעות מוזרות. יש להם אנשי צוות שבודק תלונות.

למותר לציין שהנתונים הם אמפיריים (עד כמה שהמידע "נקי") הסקת המסקנות סובייקטיבית.

ואם להסיק מזה משהו - אולי די כבר עם התמונות? 

ניסיתי להדגיש את זה בסיכום, שהרבה מזה זה פרשנות שהם נותנים לנתונים המספריים. ייתכנו כמובן גם פרשונויות אחרות.

לעניין התמונות - זה בהחלט מעורר מחשבה. דנו על זה לפני כמה זמן גם כאן, לא אכתוב את דעתי שוב. אבל זה בהחלט חשוב שזה יהיה במודעות. (ולא, אני לא דוגמנית, ויש סיבה גם שאני לא רוצה להיראות כמו דוגמנית בפרסומת).

רפרפתי על הסיכום והיו לי כמה הערות:

א. העליה באישור ההצעות לעומת אורך הקשרים, יתכן שפשוט אנשים מאשרים יותר קשרים לא רלוונטיים.

לחילופין, על פניו הקשר נראה מתאים, אבל ברגע שנפגשים מבינים שלא, ולא מדובר בבעיה במידות או משהו שדורש תיקון, אלא פשוט ענייני אופי.

ב. העליה בהסתברות שתוביל לאירוסין ככל שהקשר ארוך יותר, נראה מזה שאחרי 14 שבועות זה אמור להיות מאה אחוז.

בגדול, ההסקה שם של הנתונים וההסתברויות נשמע לי מוזר.

ג. אורך הבירור כמשפיע על אורך הקשר,

מי אמר שנפגשו יותר?

אולי פשוט לקח להם יותר זמן להיפגש ולעדכן את הבוט?

ד. השכלה, זה לא מפתיע או מבאס, אלא פשוט התנהלות אחרת בתתי מגזרים שונים שלרוב עם רמת השכלה שונה.

ה. מאיפה להם לדעת איפה אנשים באלגו רשומים או לא?

א. אם זה המצב, למה לדעתך זה שונה עכשיו ממה שהיה בתחילה?

האלגוריתם לכאורה למד לדייק יותר בהצעה - כלומר לגרום לשני אנשים להסכים להיפגש, אבל לא למד מה גורם לשני אנשים להיפגש לאורך זמן (שזה כמובן מה שחשוב בהקשר הזה).

ב. מסכימה איתך, במיוחד שזו סטטיסטיקה שמסתמכת על 80 ומשהו זוגות, אז כל זוג זו הטייה רצינית של הנתונים.

ג. אין באמת דרך לדעת - אבל איך שזה עובד, זה שאני מקבלת הצעה, מאשרת אותה - ומיד ההצעה נשלחת לצד השני, וברגע שהוא אומר כן - שני הצדדים מקבלים הודעה שיש אישור הדדי, יחד עם פרטי התקשרות. בהודעה הזו גם מבקשים שתחזור ותעדכן את אלגו. אז כשאתה חוזר בפעם הבאה לאלגו, הוא מציע לך תפריט למי שיוצא לדייטים (שכולל רעיונות לדייטים, ואפשרות לעדכן את הסטטוס ועוד) - בסטטוס אפשר לעדכן שממשיכים לצאת, חתכנו או התארסנו. אם עדכנת אותו שחתכת, הוא מבקש ממך לדרג את ההתאמה בסולם של 1-5, ואז מבקש לדעת לכמה דייטים יצאנו, ואז אפשרות לפרט מה לא היה טוב בהצעה. האלגוריתם יודע מתי הוא שלח לך את הודעת האישור, ויודע מתי עדכנתי בסטטוס שחתכתנו - וכך מחושב אורך הקשר. ייתכן שהבוט עודכן רק מאוחר יותר. כנראה שלא כולם מדווחים על מספר הדייטים, כי הם לא השתמשו בנתון הזה. ברור שאם מישהו הוא חייל קרבי שסגר 28 - אולי היה קשר ארוך יותר בזמן, אבל פחות פגישות, ולעומת זאת יכול להיות קשר של שבוע שנפגשו בו 5 פעמים.

ד. ראה מה כתבתי על זה בהודעה שלי.

ה. הם לא יודעים, הם ציטטו אנשים מסוימים שפנו אליהם ואמרו שהם רשומים רק לאלגו.

א. כי יש יותר הצעות גבוליות.

הרי למה אנחנו יוצאים לפעמים רק פעם אחת או פעמיים?

כי על פניו זה היה נשמע בסדר אבל לא באמת התאים, ולכן האלגוריתם אולי למד מהצעות לפי מה שענינו, אבל מה שענינו התייחס לסימן ולא לסיבה.

אין מה לעשות כשזה אלגוריתם התשובות צריכות להיות כלליות יותר.

ב. ברוך שכיוונתי.

ג. נגיד שאת מאשרת, תוך כמה זמן את יוצרת קשר? תוך כמה זמן מישהו אחר יוצר קשר?

אני מניח שמי שענה מהר יותר לאלגו כנראה יצר קשר עם הצד השני מהר יותר, ובסיכוי סביר כנראה נפגשו מהר יותר.

תוסיפי לזה את האפשרות של התארכות הקשר כי קשה יותר להחליט אם מתאים או לא וככל הנראה אנשים שעונים מהר החלטיים יותר.

ד. כתבת יפה, זה כנראה הסבר נוסף מעבר להערה שלי.

ה. כלומר, עשו סקר (אצל כמה?) ועל פי זה הניחו על כלל המשתתפים.

א. אני לא מבינה מספיק מה עומד מאחורי אלגו, אבל משוכנעת שזה מה שהמפתחים ואנשי הנתונים עושים - מנסים להבין איך אפשר לעבד את הנתונים בצורה אחרת כדי להוציא הצלחות יותר טובות.

מצד שני, אני יודעת מדברים אחרים שאלגו פרסמו שהם מאפשרים איזשהי אקראיות במערכת, שבעיניי מבורכת. להציע התאמה גם אם זה לא 100%.

מה שאני הייתי אולי עושה, זה להגדיר דברים קשיחים יותר (נניח רמה דתית) וקשיחים פחות, ולאפשר את האקראיות לפי הקשיחות. כי אלגו הציע לי מישהו שהכל נראה סבבה - אבל הוא דתי לייט, ומבחינתי זה לא משהו שאני מוכנה להתפשר עליו בשום צורה.

ג. מחכה לצד השני שיצור קשר...

אתה צודק שזה לא מדוייק, אבל זה הרבה יותר נתונים מאשר שיש לכל אחד אחר. אני מניחה שרוב האנשים שקיבלו מאלגו הצעה ששני הצדדים אישרו, יצרו קשר תוך 24 שעות. אני מניחה שאם חתכו, ייתכן הרבה יותר זמן עד שמודיעים לאלגו שנגמר. כל אחד ומצבו הנפשי בסוף קשר.

ה. לא נראה לי שעשו סקר. התרשמות מדיבור שלהם עם משתמשים.

א. אני בטוח שהם רוצים לעשות טוב.

אבל אני חושב שיש בעיות אמיתיות בעצם אלגוריתם שמובילות לבעיות כאלה.

יש משהו מבורך וחמוד באקראיות.

ג. אני מניח שאלה שאישרו תוך חמש שעות יצרו קשר תוך 24 שעות, אלה שאישרו אחרי כיומיים להערכתי יצרו קשר אחרי יומיים - שלושה גם.

ואחר כך, גם בטח יש הבדל כמה זמן לקח עד שיצאו.

זה פשוט נובע מגורם שמשפיע על זמן המענה ועל זמן הקשר.

ה.

וההצעות שכן היו קשורות - אמרו לי לא...

לא כ״כ הצלחתי להבין בסעיפים השונים את השורה התחתונה

וזה בגלל שהמח שלי...לא נעים לי לומר...אבל פשוט ..עייף 

והאמת היא שגם בצעירותו הוא לא היה הכי העפרון הכי קל בקלמר. אלא ממוצע מינוס.

זאת אומרת, אני אוהב שהדברים פשוטים מאוד.

אני אתן דוגמא (שזה בעצם שאלת הבהרה) :

אחרי 3 שבועות – יש קפיצה גדולה – 30% מהאנשים שיצאו יחד שלושה שבועות, יתארסו. כלומר, הסבירות עולה פי שש. 

בקריאה ראשונית,

חשבתי שאחרי 3 שבועות הם מתארסים. אם זה המצב, זה נשמע נתון מעניין מאוד.

אבל בקריאה נוספת (וכאן לתקן אותי)

אומרים בעצם שאנשים שיצאו -מעל- שלושה שבועות, מתישהו הם יתארסו.

האם הבנתי נכון ?

אם הבנתי נכון, אז ...לא יודע. לא הבנתי מה המידע הזה נותן ?

שאם תחזיק מעמד 3 שבועות אז תתארס בהמשך ? אוקי ו...?

חשוב לי לציין :

עדיין לא אכלתי כלום מהבוקר. רק נס קפה.

ויש לי מצב רוח של עציץ.

שזה אומר שאני אחכה עד שעה לפני כניסת השבת כדי לעשות כמה פעולות שהייתי צריך להכין עכשיו

ואז אשאל את עצמי :

״מה היה כ״כ מסובך לגמור עם זה עד 14:00  ? אם רק היית יותר קשוב לחוקי האל, זה מה שהיה קורה. אבל לא. אתה חייב להיות ליצן״

אם הם מסתכלים על מי שיצא דרכם ובחנו כמה מתוכם התארסו עם ההצעה הספציפית, אז זה קרה ל1 מעשרים, אבל אם הם הסתכלו רק על אלה שיצאו שלושה שבועות מהצעה אצלם, אז שלושה מתוך עשרה התארסו עם הדמות הזו שהם כבר יוצאים איתה מספר שבועות.

בהצלחה

א. הקדמה: 

בתחילת הדרך, 5% מההצעות נענו בחיוב ע"י שני הצדדים. היום האחוז הזה עלה ל-22% (כל הצעה חמישית יוצרת דייט). זה משתפר 

הגיוני. אם לא היה כך זה היה באג

ב. נתון מפתיע: מכל מי שיצא יום אחד – 5% יתארסו. אחרי 3 שבועות – יש קפיצה גדולה – 30% מהאנשים שיצאו יחד שלושה שבועות, יתארסו. כלומר, הסבירות עולה פי שש. 

ואחרי 6 שבועות – יש קפיצה ל-60%, ובהמשך בכל שבוע יש עלייה של 5%.

טוב זה די הגיוני. בעצם - כל דייט הוא בדיקה. אם אחרי 3-5 בדיקות הכל בסדר, כנראה שהכיוון טוב. חודש וחצי זה גם נקודה שאי אפשר להתעלם ממנה ואם זה סתם נמרח בדרך כלל אנשים יתחילו לקבל החלטות.

באופן כללי מה שאני מכיר מהערכות של אנשים מבוגרים ממני: דייט שלישי הוא כבר "בתוך הקשר", שלשה שבועות זה רציני וזה בעצם בונה את ההחלטה והכיוון, ותוך חודשיים אפשר להתארס. אז די תואם למה שיצא להם.

ג. נתון מעורר מחשבה:  הצד הראשון מאשר פי 2 יותר הצעות מאשר הצד השני.

אני חולק על ההנחה שלהם שאדם *מחפש* יותר ממנו. אבל מספיק שאדם מוכן לקבל הצעה מעל לרמה שלו, ולא רוצה מתחת לרמה שלו, כדי שהסטטיסטיקה הזאת תקרה.

אגב יש סיכוי שבחלק מהמקרים אם הצד השני היה יודע שהוא שני זה היה קצת מעלה את האחוזים - כי הצד השני היה יודע שרוצים אותו. כך שיש כאן איזשהו הפסד בזה שלא יודעים

ד. נתון צפוי: 60% מהרשומים הן נשים, 40% גברים, 

אולי לגברים יש פחות אמון בדברים האלה?

 לכן הם ממליצים לא להפעיל את המסננים ולתת לאלגוריתם להפתיע.

זה מה שאני עושה, לא עזר לי בינתיים

ה. עוד נתון מפתיע: למרות שאחוז האישורים עלה עם הזמן מ-5% ל-22%, אורך הקשרים לא גדל באותה צורה. 

שירת: יש הרבה קשרים שיש להם פוטנציאל, אבל משהו בתהליך בניית הקשר לא מאפשר לזה לקרות. אתרי היכרויות יוצרים הנעה, אבל אם הזוג לא לוקח אחריות ועושה עם עצמו עבודה, גם אם אצא עם 100 אנשים שהכי מתאימים לי בעולם, הקשר לא יבשיל.

זה הסבר די מעליב... אולי פשוט האלגוריתם הפסיק להציע הצעות סרק?

ו. עוד נתון מפתיע: אורך של קשרים: אנשים שמאשרים את ההצעה של אלגו תוך עד ארבע שעות, אורך הקשר שלהם לא עלה על ימים ספורים. ככל שהמשתמש חשב יותר שעות על ההצעה, כך אורך הקשר עלה. אולי המשתמש עשה תהליך יותר עמוק, גילה יותר דברים – ולכן אורך הקשר עלה.

שירת: מעניין אם הזמן הזה משמש לעשות בירורים עם אחרים, חברים\רשתות חברתיות או באופן אישי עם עצמם – להגיד כן ממקום יותר שלם בנפש, עם מוכנות להשקיע בקשר. מעיין: כשאני יצאתי לדייטים, כשהגעתי ממקום יותר שלם יותר גם הקשר עצמו היה טוב יותר.

שוב הסבר שלדעתי לא מבין את נפש הרווק... אנשים שעושים בירור מראש סומכים על הבירור שלהם ויוצאים על סמך זה, וגם מייחסים פחות משקל לנתונים שהם פוגשים במציאות (כי הם מכירים תמונה רחבה יותר). יש אנשים שלא מאמינים שבירור יעזור להם ולכן הם פשוט מאשרים והפגישה היא בעצם הבירור הכמעט ראשוני, שכמובן יש לו פחות סיכויי הצלחה. אפשר לאשש או להפריך את זה עם נתונים (אם למשל יש הבדל בין המבררים ללא מבררים גם אחרי חודש של קשר, אני לא צודק)

ז. נתון מבאס: בטחון עצמי: יחס ישר בין כמות הפעמים שקיבלת דחייה, לבין אורך הקשר הממוצע. ככל שדוחים אותך יותר, אורך הקשר יותר קצר. 

שירת: אולי זה בגלל שאתה סופג פחות בטחון עצמי – בן אדם חווה פגיעות, דחייה – הרגישות וההימנעות שלו מהסיטואציה גדלה. גם אם מישהו יוצא עם התאמה דרך אלגו, שקיבלה ציון מאוד גבוה – ייתכן שתוך פעמיים שלוש אחד הצדדים יהדוף את הקשר, כדי להדוף את החרדה שאולי יגידו לי לא, ומהקושי להיות בחוסר וודאות – עדיף לי לברוח ולהגיד את הלא מאשר שידחו אותי. 

שוב הסבר מעליב... צריך לבדוק האם ככל שדוחים אותך יותר אתה נוטה לפסול יותר, או להיפך - ככל שדוחים אותך יותר גם פוסלים אותך יותר, שזאת קורלציה די סבירה למרבה הצער.

ח. נתון צפוי: בשאלון שואלים כמה אתה מתחרט על החלטות בחיים. ראו שאנשים שנוטים להתחרט בחיים, הקשרים שלהם יותר קצרים. יש להם ספקות כנראה לגבי הקשר, כמו בכל דבר בחייהם.

עוד נתון מבאס: תמונות: כשמסרבים להצעה, הבוט שואל למה, ואנשים יכולים לבחור אחד מכמה סיבות (או לכתוב תשובה) – 50% מהדחיות באלגו זה על מראה. בתוך ההצעות על המראה שנדחו, הם רואים שאלו הצעות שקיבלו ציון התאמה מאוד גבוה מהבוט, ובכל זאת המשתמשים החליטו לדחות אותה. מראה יכול מאוד לתעתע. 

שירת: לפני 15 שנה כשהתחלתי, לא היו תמונות, וכשהעולם השתנה והתחילו להיות תמונות – גם אז הם ראו ירידה של 50% באישורי ההצעות. 

באלגו לא מקבלים ישירות תמונה, אלא אפשר לבקש. שירת שואלת את מעיין מה היא ממליצה לאנשים לעשות, ומעיין אומרת שהיא לא היתה מוכנה לצאת בלי תמונה. אבל מה שכן, היא ממליצה לקרוא את הנתונים, לראות את התמונה, ואז לקרוא שוב את הנתונים. לא לקבל החלטה רק על סמך תמונה, כי גם הדעה שלנו על אדם משנה את התפיסה החזותית שלנו אותו.

השאלה היא אם אכן בלי לראות את התמונה האחוזים של *החתונות* היה עולה. ואם היה עולה משמעותית. המטרה היא לא שיאשרו הצעות, המטרה היא שישמחו בבחירה שלהם. "עצוב" אבל זה המצב.

ט. עוד נתון מבאס: השכלה: ככל שאתה משכיל יותר, אורך הקשר שלך ארוך יותר. השכלה תיכונית\תעודה – אורך הקשר שלך קשר. הקשרים הכי ארוכים היא של דוקטורנטים. 

שירת: קשר ארוך תלוי בשיח רגשי, בקשרים הבין אישיים, וזה לא משהו שמאפיין בעיניה את האקדמיה, ולכן זה מבאס ומפתיע אותה.

מעיין: אולי אילו אנשים סבלניים יותר, מחזיקים קשר ארוך – אבל שלא בהכרח מוביל לחתונה. (השערה, הם לא בדקו את ההשכלה של המאורסים).

ההסבר השני אכן נשמע סביר יותר...

י. נתון מעורר תקווה:

לא יודע מה בדיוק מעורר תקווה... תקוה זה אם היתה דרך בטוחה להצליח

היו יותר נתונים.

נניח במבררים, הרי יש להם נתונים מי ביקש מספר טלפון של ממליץ, אז יש איזושהי נקודת התחלה.

ההתרשמות שלי ממה שאלגו הציגו בראיון, זה שזה מה שהמתנדבים של העמותה עושים ביום יום - מנסים לראות איך מהנתונים שיש להם הם יכולים ליצור יותר דייטים.

מה שכן אפשר ללמוד מהנתונים שהם כן נתנו, זה אולי כמה דברים שרלוונטיים לא רק לנו, אלא גם לשדכנים. נניח @ברוקולי, אם היית מבקשת ממני עצות על סמך הנתונים האלה, הייתי ממליצה לך (רק על סמך הנתונים, אין כאן שום ביקורת על מה את עושה\לא עושה):

א. בשלב הצעת ההצעה, לברר אם יש התלבטויות, ולנסות לראות אם אפשר לברר אאת מה שמתלבטים עליו מראש.

ב. להמשיך לתקשר עם הזוג - אחרי דייט ראשון ואולי שני, לנסות אולי לתווך פערים שהתגלו. לעודד לא לשפוט מהר מידי, לדאוג שנותנים את המקום והמרחב לקשר שיווצר. לשאול איך הם התרשמו אחד מהשנייה - במטרה לעזור להם לראות אם הם פספסו משהו חשוב).

ג. אם מישהו אומר שכל הקצרים שלו קצרים יותר - 1. לעודד ולחזק אותו, להזכיר לו שהוא ראוי. 2. לנסות להפנות לאיש מקצוע, ייתכן שהבעייה היא רוחבית ולא ספציפית בלנ"ו (ספקנות).

ד. חיצוניות - לתזכר אנשים שתמונה אחת לא תמיד משקפת; ייתכן שבמציאות האדם נראה אחרת לגמרי. להזכיר שאם נחלק אם העולם ל-3 קופסאות: מראה יפה, מראה סבבה, מראה מכוער - רוב מוחלט של העולם ייכנס למראה הסבבה.

ה. לבוא בראש ולב פתוחים - לא לפחד לנסות דברים שקצת מחוץ לגבולות הגזרה ששרטטנו לעצמינו (נניח שהוא נמוך ב-2 ס"מ ממה שרציתי. הוא עירוני ורציתי מישהו מיישוב. וכו'). לתזכר את מי שמשדכים שיש לו יתרונות, איכויות, תכונות שמעניינים את הצד השני, ולהפך. לא לחלק ציון משקלל של מי שווה יותר, אלא להדגיש שיש צדדים ששווים בי וצדדים ששווים באחר, שאף אחד לא ירגיש שהוא יורד ברמה בשביל השני. 

קריטי. ולא רק אחרי קשר ראשון-שני.

יש שדכנים שבטוחים שתפקידם זה לתת מספר טלפון ו"שגר ושכח".

שדכן רציני מחווה את הקשר, נמצא עם אצבע על הדופק ובעיקר עוזר בתור צד שלישי שמקשר בין הצדדים.

יכול לחשוב לפחות על קשר רציני אחד שלי שהיה מרוויח מאוד אם היתה שם שדכנית באמצע. 

שהנתונים האלה לא רק לאלגו?

כאילו לדייטים בכללי מה הסיכויים להתארס אחרי כמה שבועות זה מעניין

לחלוטין לא קשורה. 

אני חושב שבניגוד למה שהם כותבים יש צורך דווקא *לצמצם* את הטווח ולא להרחיב. 

כלומר - אם אני מחפש מישהי תורנית כדאי לצמצם את הבחירה לתורניות בלבד (ולא הגדרה כללית יותר) כדי שלאלגוריתם יהיה בכלל סיכוי לעבוד. 

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.