אני מניחה שאם היה לי גישה ישירה לנתונים האלה, הייתי יכולה לבלות שעות בלנסות להבין חיתוכים שונים. מה שהציגו כאן זה ממש טיפה בים.

אז הנה כמה מחשבות שעלו לי, לפי הסעיפים בסיכום:

א. כמשתמשת באלגו, בתחילת הדרך קיבלתי הצעות (1-2 בחודש במשך שמונת החודשים הראשונים - 11 הצעות), ומאז יש די דממת אלחוט (שתי הצעות במשך 15 חודשים). אז נראה שהדיוק שלו עלה, אבל זה בא על חשבון הכמות. 

ב. אני יודעת שהם מודדים בזמן, כי זה משהו כמותי שקל להם לעשות, מהניסיון שלי אפשר לראות את זה לפי מספר דייטים - מי שעובר דייט שלישי, יש סיכוי גבוה שיהיה גם דייט שישי. כלומר, אני חושבת שרוב הקשרים נגמרים תוך 3 או פחות דייטים. 

גם צריך לשים לב לנתונים - אחד משלושה זוגות שיצאו שלושה שבועות התארסו. זה לא אומר שכל קשר שמחזיק מעמד שלושה שבועות (וזה כנראה בסיבות 6 דייטים) יוביל לחתונה, אפילו לא הרוב.

אל תגידו לעצמיכם שזה הזמן שמבלים יחד, אלא זה מה שעושים לקשר.

ג. באמת מעניין. מעניין גם לחשוב אם האחוזים היו משתנים אם אנשים היו יודעים אם הם ראשונים או שניים.

ד. דיברתי עם מישהי שהיא 'שדכנית וואטסאפ' - מהאלה שמעבירים כרטיסיות בקבוצות. היא אומרת שכשהיא מפרסמת כרטיס של גבר, היא מייד מקבלת הרבה פניות (מספר דו ספרתי) עם הצעות של בחורות. אבל כשהיא מפרסמת בחורה, היא במקרה הטוב מקבלת פנייה-שתיים. אותי זה מבאס, כי אני צריכה מרחב שבו ייתכנו מפגשים, וברוב המרחבים הקיימים הגברים נמצאים במיעוט, שזה נתון לרעתי.

ה. מסכימה לחלוטין. זה שיש קשר פוטנציאלי, לא אומר שאנחנו בהכרח מממשים אותו. זוגיות זה משהו שאפשר ללמוד. לשבת על ספסל או בבית קפה ולדבר שעתיים עם מישהו זה משהו שאפשר לעשות עם הרבה אנשים. השאלה היא אם אנחנו יודעים להתקדם משם למשהו עמוק ופנימי יותר. לרבים זו לא שפה טבעית, לא איזור הנוחות. גם אנשים שהם 'מומחי דייטים' - יצאו להמון, לא אומר שהם יודעים איך לבנות קשר. 

ו. גם עם זה אני מאוד מסכימה. יש אנשים פה שהם נגד בירורים, אבל אני דווקא בעד. זה לא שאני חוששת שמי שמציעים לי הוא פושע שברח מהכלא, זה יותר הרצון שלי לשמוע מישהו שאוהב ומעריך אותו מפרגן לו. להעמיק את הידיעה הפנימית מאוד צד שמדובר במישהו טוב. ואם יש משהו חריג - לדעת עליו מראש ולקבל החלטה. אני רוצה לבוא לדייט ראשון עם כמה שפחות חששות ופחדים, וזה עוזר לי לבוא רגועה, להאמין באמת שיש פוטנציאל.

ז. בסה"כ זה הגיוני לי. אבל אני מצפה שגם אדם כזה (ויש כאן אולי מלכוד, כי אין לו דרך לדעת שהוא כזה כל עוד אלגו לא משחררים לו נתונים אישיים - כלומר, אני יודעת כמה הצעות קיבלתי וכמה פעמים אמרתי לא, אבל אני לא יודעת כמה אמרו לא עליי (כצד הראשון בהצעה)) יעשה עם עצמו עבודה עצמית. ינסה להבין אם יש סיבה קונקרטית שאנשים דוחים אותו שוב ושוב (תספורת, נניח?), ואולי לנסות לתקן, לשפר את העניין הזה. אם זה דפוס שחוזר על עצמו, לא לפחד להתייעץ עם אנשים. לקבל חוות דעת ממישהו שמכיר אותך, שאתה מעריך אותו, ומוכן להגיד לך דברים פחות נעימים (לך תסתפר).

ח. גם זה הגיוני לי. זה מאפיין אופי שרלוונטי לכל תחום בחיים, ואין שום סיבה שזה לא יהיה נכון גם לדייטים. אם מישהו יודע שהוא אדם שמתחרט על החלטות בחיים שלו, נראה לי שכדאי ללכת לאיש מקצוע לפני שזה נהיה רלוונטי בהקשר של לנ"ו. לא לחכות להגיע לגשר.

ט. חסר לי נתונים כדי להבין את זה. נניח, אני מניחה שיש כאן קשר לגיל - כי מי שיש לו השכלה תיכונית בלבד הוא ככל הנראה צעיר בלפחות עשור מדוקטורנט. צריך לראות את הנתונים האלה בהקשר הרחב יותר.

י. כפי שפתחתי, על אף הגידול בכמות האנשים ובשכלול של האלגוריתם, אני קצת מאוכזבת מההצעות. גם אותם שתי הצעות שקיבלתי בשנה וחצי האחרונות - אחת היתה ממש לא לעניין, אני לא מבינה למה בכלל הוא העלה על בינתו שזה שייך, השני היה יותר קשור אבל עדיין לא מספיק כדי שיהיה שווה בירור מבחינתי. ואם כל כך הרבה רשומים ואני לא מצליחה לקבל הצעות רלוונטיות, בעיניי זה יותר מבאס מאשר מעודד. אני יודעת שהאנשים של אלגו כל הזמן עוברים על הנתונים ומנסים לשפר ולשכלל, לנסות ליצור מודלים שונים שיתנו יותר התאמות.

ואני רוצה לסיים בהסכמה למה ששירת אמרה - לפתוח כמה שיותר כלים לשפע. לחפש בן זוג לחיים זו מטרה נעלה, ולא ראוי בעיניי לשבת ולחכות שזה ייפול עלינו. יש דפיקות בדלת, האם אנחנו הולכים לפתוח? אז אני תמיד שואלת את עצמי, איך אני יכולה לגרום לעצמי להיות במקומות רלוונטיים. כשאני מדברת עם אנשים, אני מתזכרת אותם שאני מחפשת. שאולי יש להם אחיין, שכן, עמית לעבודה רלוונטי. אני רשומה לאתרים\מיזמים. פונה לשדכנים (ומתזכרת אותם מפעם לפעם). לקבוצות וואטסאפ. הולכת למפגשים.  לא כי אני נואשת, כי זה משהו שחשוב לי, ואני משקיעה בזה זמן, כוחות נפשיים, כסף. אני יודעת גם שאני אדם פחות סטנדרטי, שפחות נכנסת לתבנית מסוימת, ולכן מנסה לשים את עצמי בכמה שיותר תבניות.

מניח שזה כולל אנשים שנרשמו, קיבלו הצעה בזמן לא מתאים ולכן הכרטיס הוקפא ומאז הוא בהקפאה כי הם שכחו ממנו.

אז לא הייתי מתרגש מהמספר הגבוה של הרשומים

עשיתי פעולה אקטיבית כדי להפעיל שוב.

אולי יש להם מנגנון כזה שאם אתה קפוא יותר מ-X זמן הם שולחים לך שאלה על הסטטוס שלך.

אם אין להם מנגנון כזה, אולי כדאי להציע.

לא ידעתי. שמחה לשמוע שיש להם מגנון כזה.

בבקשה =)

יש מקומות שדווקא גברים רודפים אחרי נשים, ודווקא הנשים יש להן יותר אפשרויות. כדאי לך לחפש שם.

לא אמרתי שזה קל לי, אמרתי שזה חשוב לי.

אני גם אוהבת לשמור על הפרטיות שלי, וגם עסוקה רוב היום במטלות מנטליות (אם אני מבינה אותך נכון), וגם אני לא שמחה להיות במצבים חברתיים שאין בהם וייב טוב.

אשמח אם תוכל להצביע על מקומות כאלו.

באתרים אני מסתכלת רק בצד הגברי, אז אין לי מושג מה קורה בצד הנשי. אלגו טענו בראיון שהאחוזים אצלם יותר טובים מאשר במקומות אחרים. אני לא יודעת אם הם השוו לאתרים.

במפגשים, אני רואה שזה מאוד תלוי - יש מפגשים שמגבילים את מספר המשתתפים, ובד"כ הרישום של הנשים נסגר הרבה לפני הרישום של הגברים.

עד כמה שאני רואה יש לפחות פי שניים כרטיסי גברים מנשים.

הנתון שהיא אומרת מצביע בעצם שיש הרבה נשים שחא רוצות להתפרסם אבל קופצות על הצעה שנראית להן.

יכול לומר שבכמה קבוצות האלו שצפיתי יש קומץ בנות רלוונטיות (גן בהשוואה לאלו שאני מכיר, וזה לא מעט) 

מראיינת: שירת מלאך. מרואיינים: יובל דה רוס, מעיין סיני. מהמפתחים של אלגו (בסיכום כתבתי בעיקר מעיין, כי היא דיברה לרוב, אבל גם יובל דיבר - אז זה גם בשמו).

אני יוצאת מנקודת הנחה שהקוראים מכירים את אלגו ואת הדמויות הנ"ל (אפשר לגגל מי שלא). 

הם סיווגו את הנתונים שלהם, אז הכותרות שנתתי זה לפי מה שהם אמרו.

סדר הדברים זה לפי מה שהם דיברו, אז אפשר לבדוק בהקלטה מה נאמר אם יש כאן משהו שמעניין אתכם.

א. הקדמה: 

בתחילת הדרך, 5% מההצעות נענו בחיוב ע"י שני הצדדים. היום האחוז הזה עלה ל-22% (כל הצעה חמישית יוצרת דייט). זה משתפר כי האלגוריתם לומד ממה שאנחנו עושים – הנתונים שאנחנו מספקים עוזרים לו לקבל החלטות יותר טובות גם לגבי אחרים. נניח, אם יצאתי עם מישהו שהכרתי באלגו, ונפרדנו -אעדכן את הבוט, והוא ישאל אותי מהי הכמות הדייטים שיצאנו, וכך הוא לומד. הם ממליצים לרשומים לעדכן את שאלות ההיכרות לפחות פעם בשנה.

הרגש של האדם משפיע על האדם עצמו – על הנתונים הכמותיים שבסופו של דבר האלגוריתם עובד.

ב. נתון מפתיע: מה הסיכוי להתארס תוך X זמן? המטרה היא לבדוק איפה הקפיצה, איפה הנקודה שממנה והלאה עולה משמעותית הסיכוי לאירוסין.

מכל מי שיצא יום אחד – 5% יתארסו. 

אחרי 3 שבועות – יש קפיצה גדולה – 30% מהאנשים שיצאו יחד שלושה שבועות, יתארסו. כלומר, הסבירות עולה פי שש. 

הם חושבים שהנתון הזה מבטא את המעבר משלב ההנעה לשלב מעמיק יותר של יצירת אינטימיות. 

בשבועיים הבאים (4-5) האחוזים נשארים פחות או יותר אותו הדבר, סביב 30-40% ואחרי 6 שבועות – יש קפיצה ל-60%, ובהמשך בכל שבוע יש עלייה של 5%.

ג. נתון מעורר מחשבה: ההצעה הולכת באופן אקראי לבחור או לבחורה (זה היה משהו שחשוב למפתחים). מה האחוז של האישורים של הצד הראשון לעומת האחוז של האישורים מהצד השני (כאשר המשתמשים לא יודעים אם הם ראשונים או שניים). 

ההיגיון אומר שהצד השני יאשר יותר, כי ההצעה עברה "בקרה אנושית" על ידי הצד הראשון – זה לא רק האלגוריתם, אלא האדם עצמו קיבל ואמר שזה מתאים לו. אבל מה שקורה זה ההפך – הצד הראשון מאשר פי 2 יותר הצעות מאשר הצד השני.

איך זה הגיוני? הם משערים שכשאדם מקבל הצעה, יש לו בתת מודע רצון שהשני יהיה יותר ממנו – בכל פן שמעניין אותו – לדוגמה, רמה רוחנית, מראה, השכלה. ואם הצד הראשון מאשר, הוא כנראה חושב שהאדם השני יותר שווה ממנו. אם האם השני חושב ככה גם על האדם הראשון, הוא מאשר ויש דייט. אבל מרבית הסיכויים שהאדם השני יראה שהאדם הראשון פחות שווה ממנו באותם הדברים, וידחה את ההצעה, ולכן הצד השני דוחה הרבה יותר.

הם מחפשים עוד השערות, איך זה שיש הרבה יותר דחיות מהצד השני, בלי שהם יודעים שהם הצד השני.

ד. נתון צפוי: 60% מהרשומים הן נשים, 40% גברים, וזה אחוז גבוה יחסית של גברים לאתרים\מיזמים אחרים במגזר. למה זה? השערה: גברים בד"כ מקבלים הצעות ראשונים, אז יש להם יותר הצעות (מכל מיני צינורות) והם מרגישים פחות צורך להירשם לדברים.

בעקבות בקשות הקהל, אלגו שינו דברים. אחד הדברים שהם התבקשו לשנות, בעיקר על ידי נשים, הוא האפשרות לקבל את ההצעה שניים ולא באופן אקראי, ואפשר להפעיל את האפשרות הזאת. דבר נוסף שהשתנה בעקבות בקשות הקהל, זה האפשרות לסנן מראש הצעות על סמך פרמטרים מסוימים, כמו גיל, מרחק וכו'. לפני שהתאפשרו הסינונים, אנשים קיבלו הצעות לא צפויות, וחלקם עבדו. ברגע שנכנסו הסינונים, כמות ההצעות ירדה – אבל גם כמות האישורים. אנשים בחרו פחות לסמוך על האלגוריתם, שראה הרבה יותר זוגות מאשר כל שדכן. לכן הם ממליצים לא להפעיל את המסננים ולתת לאלגוריתם להפתיע.

ה. עוד נתון מפתיע: למרות שאחוז האישורים עלה עם הזמן מ-5% ל-22%, אורך הקשרים לא גדל באותה צורה. 

שירת: יש הרבה קשרים שיש להם פוטנציאל, אבל משהו בתהליך בניית הקשר לא מאפשר לזה לקרות. אתרי היכרויות יוצרים הנעה, אבל אם הזוג לא לוקח אחריות ועושה עם עצמו עבודה, גם אם אצא עם 100 אנשים שהכי מתאימים לי בעולם, הקשר לא יבשיל.

ו. עוד נתון מפתיע: אורך של קשרים: אנשים שמאשרים את ההצעה של אלגו תוך עד ארבע שעות, אורך הקשר שלהם לא עלה על ימים ספורים. ככל שהמשתמש חשב יותר שעות על ההצעה, כך אורך הקשר עלה. אולי המשתמש עשה תהליך יותר עמוק, גילה יותר דברים – ולכן אורך הקשר עלה.

שירת: מעניין אם הזמן הזה משמש לעשות בירורים עם אחרים, חברים\רשתות חברתיות או באופן אישי עם עצמם – להגיד כן ממקום יותר שלם בנפש, עם מוכנות להשקיע בקשר. מעיין: כשאני יצאתי לדייטים, כשהגעתי ממקום יותר שלם יותר גם הקשר עצמו היה טוב יותר.

ז. נתון מבאס: בטחון עצמי: יחס ישר בין כמות הפעמים שקיבלת דחייה, לבין אורך הקשר הממוצע. ככל שדוחים אותך יותר, אורך הקשר יותר קצר. 

שירת: אולי זה בגלל שאתה סופג פחות בטחון עצמי – בן אדם חווה פגיעות, דחייה – הרגישות וההימנעות שלו מהסיטואציה גדלה. גם אם מישהו יוצא עם התאמה דרך אלגו, שקיבלה ציון מאוד גבוה – ייתכן שתוך פעמיים שלוש אחד הצדדים יהדוף את הקשר, כדי להדוף את החרדה שאולי יגידו לי לא, ומהקושי להיות בחוסר וודאות – עדיף לי לברוח ולהגיד את הלא מאשר שידחו אותי. 

ח. נתון צפוי: בשאלון שואלים כמה אתה מתחרט על החלטות בחיים. ראו שאנשים שנוטים להתחרט בחיים, הקשרים שלהם יותר קצרים. יש להם ספקות כנראה לגבי הקשר, כמו בכל דבר בחייהם.

עוד נתון מבאס: תמונות: כשמסרבים להצעה, הבוט שואל למה, ואנשים יכולים לבחור אחד מכמה סיבות (או לכתוב תשובה) – 50% מהדחיות באלגו זה על מראה. בתוך ההצעות על המראה שנדחו, הם רואים שאלו הצעות שקיבלו ציון התאמה מאוד גבוה מהבוט, ובכל זאת המשתמשים החליטו לדחות אותה. מראה יכול מאוד לתעתע. 

שירת: לפני 15 שנה כשהתחלתי, לא היו תמונות, וכשהעולם השתנה והתחילו להיות תמונות – גם אז הם ראו ירידה של 50% באישורי ההצעות. 

באלגו לא מקבלים ישירות תמונה, אלא אפשר לבקש. שירת שואלת את מעיין מה היא ממליצה לאנשים לעשות, ומעיין אומרת שהיא לא היתה מוכנה לצאת בלי תמונה. אבל מה שכן, היא ממליצה לקרוא את הנתונים, לראות את התמונה, ואז לקרוא שוב את הנתונים. לא לקבל החלטה רק על סמך תמונה, כי גם הדעה שלנו על אדם משנה את התפיסה החזותית שלנו אותו.

ט. עוד נתון מבאס: השכלה: ככל שאתה משכיל יותר, אורך הקשר שלך ארוך יותר. השכלה תיכונית\תעודה – אורך הקשר שלך קשר. הקשרים הכי ארוכים היא של דוקטורנטים. 

שירת: קשר ארוך תלוי בשיח רגשי, בקשרים הבין אישיים, וזה לא משהו שמאפיין בעיניה את האקדמיה, ולכן זה מבאס ומפתיע אותה.

מעיין: אולי אילו אנשים סבלניים יותר, מחזיקים קשר ארוך – אבל שלא בהכרח מוביל לחתונה. (השערה, הם לא בדקו את ההשכלה של המאורסים).

י. נתון מעורר תקווה:

גילאים: האנשים שמתחתנים הם לרוב בטווח הגילאים 20-35. אבל יש גם 40,45, שני פרק ב'. הפרופיל הדתי – דת"ל. יש כמה זוגות חרדיים, כמה מסורתיים – אבל זה די צפוי, כי אלגו הותאם מבחינת השאלון לאוכלוסייה הדת"ל.  

מעריכים שקיימים 40,000 רווקים דת"ל, ויש היום כמעט 25,000 רשומים – יותר מחצי.

שירת: אמירה את מול 'נואש' – אנשים היום פותחים את עצמם לשפע בכל דרך ופלטפורמה אפשרית. יש קהל גדול שנמצא שם לא מתוך נואשות.

מעיין: יש אמון של הציבור באלגו. יש המון רשומים בגיל 19. הרבה זוגות מאורסים – שזו ההצעה הראשונה בחייהם שקיבלו. דווקא הצעירים יותר סומכים על אלגו מראש. יש הרבה אנשים שרשומים לאלגו ולא רשומים באף פלטפורמה אחרת. באלגו הנתונים שלך לא חשופים לאף אדם, זו סביבה מוגנת ובטוחה, מישהי כתבה להם שזה הסביבה היחידה שבה היא יודעת שלא תקבל הצעות מוזרות. יש להם אנשי צוות שבודק תלונות.

למותר לציין שהנתונים הם אמפיריים (עד כמה שהמידע "נקי") הסקת המסקנות סובייקטיבית.

ואם להסיק מזה משהו - אולי די כבר עם התמונות? 

ניסיתי להדגיש את זה בסיכום, שהרבה מזה זה פרשנות שהם נותנים לנתונים המספריים. ייתכנו כמובן גם פרשונויות אחרות.

לעניין התמונות - זה בהחלט מעורר מחשבה. דנו על זה לפני כמה זמן גם כאן, לא אכתוב את דעתי שוב. אבל זה בהחלט חשוב שזה יהיה במודעות. (ולא, אני לא דוגמנית, ויש סיבה גם שאני לא רוצה להיראות כמו דוגמנית בפרסומת).

רפרפתי על הסיכום והיו לי כמה הערות:

א. העליה באישור ההצעות לעומת אורך הקשרים, יתכן שפשוט אנשים מאשרים יותר קשרים לא רלוונטיים.

לחילופין, על פניו הקשר נראה מתאים, אבל ברגע שנפגשים מבינים שלא, ולא מדובר בבעיה במידות או משהו שדורש תיקון, אלא פשוט ענייני אופי.

ב. העליה בהסתברות שתוביל לאירוסין ככל שהקשר ארוך יותר, נראה מזה שאחרי 14 שבועות זה אמור להיות מאה אחוז.

בגדול, ההסקה שם של הנתונים וההסתברויות נשמע לי מוזר.

ג. אורך הבירור כמשפיע על אורך הקשר,

מי אמר שנפגשו יותר?

אולי פשוט לקח להם יותר זמן להיפגש ולעדכן את הבוט?

ד. השכלה, זה לא מפתיע או מבאס, אלא פשוט התנהלות אחרת בתתי מגזרים שונים שלרוב עם רמת השכלה שונה.

ה. מאיפה להם לדעת איפה אנשים באלגו רשומים או לא?

א. אם זה המצב, למה לדעתך זה שונה עכשיו ממה שהיה בתחילה?

האלגוריתם לכאורה למד לדייק יותר בהצעה - כלומר לגרום לשני אנשים להסכים להיפגש, אבל לא למד מה גורם לשני אנשים להיפגש לאורך זמן (שזה כמובן מה שחשוב בהקשר הזה).

ב. מסכימה איתך, במיוחד שזו סטטיסטיקה שמסתמכת על 80 ומשהו זוגות, אז כל זוג זו הטייה רצינית של הנתונים.

ג. אין באמת דרך לדעת - אבל איך שזה עובד, זה שאני מקבלת הצעה, מאשרת אותה - ומיד ההצעה נשלחת לצד השני, וברגע שהוא אומר כן - שני הצדדים מקבלים הודעה שיש אישור הדדי, יחד עם פרטי התקשרות. בהודעה הזו גם מבקשים שתחזור ותעדכן את אלגו. אז כשאתה חוזר בפעם הבאה לאלגו, הוא מציע לך תפריט למי שיוצא לדייטים (שכולל רעיונות לדייטים, ואפשרות לעדכן את הסטטוס ועוד) - בסטטוס אפשר לעדכן שממשיכים לצאת, חתכנו או התארסנו. אם עדכנת אותו שחתכת, הוא מבקש ממך לדרג את ההתאמה בסולם של 1-5, ואז מבקש לדעת לכמה דייטים יצאנו, ואז אפשרות לפרט מה לא היה טוב בהצעה. האלגוריתם יודע מתי הוא שלח לך את הודעת האישור, ויודע מתי עדכנתי בסטטוס שחתכתנו - וכך מחושב אורך הקשר. ייתכן שהבוט עודכן רק מאוחר יותר. כנראה שלא כולם מדווחים על מספר הדייטים, כי הם לא השתמשו בנתון הזה. ברור שאם מישהו הוא חייל קרבי שסגר 28 - אולי היה קשר ארוך יותר בזמן, אבל פחות פגישות, ולעומת זאת יכול להיות קשר של שבוע שנפגשו בו 5 פעמים.

ד. ראה מה כתבתי על זה בהודעה שלי.

ה. הם לא יודעים, הם ציטטו אנשים מסוימים שפנו אליהם ואמרו שהם רשומים רק לאלגו.

א. כי יש יותר הצעות גבוליות.

הרי למה אנחנו יוצאים לפעמים רק פעם אחת או פעמיים?

כי על פניו זה היה נשמע בסדר אבל לא באמת התאים, ולכן האלגוריתם אולי למד מהצעות לפי מה שענינו, אבל מה שענינו התייחס לסימן ולא לסיבה.

אין מה לעשות כשזה אלגוריתם התשובות צריכות להיות כלליות יותר.

ב. ברוך שכיוונתי.

ג. נגיד שאת מאשרת, תוך כמה זמן את יוצרת קשר? תוך כמה זמן מישהו אחר יוצר קשר?

אני מניח שמי שענה מהר יותר לאלגו כנראה יצר קשר עם הצד השני מהר יותר, ובסיכוי סביר כנראה נפגשו מהר יותר.

תוסיפי לזה את האפשרות של התארכות הקשר כי קשה יותר להחליט אם מתאים או לא וככל הנראה אנשים שעונים מהר החלטיים יותר.

ד. כתבת יפה, זה כנראה הסבר נוסף מעבר להערה שלי.

ה. כלומר, עשו סקר (אצל כמה?) ועל פי זה הניחו על כלל המשתתפים.

א. אני לא מבינה מספיק מה עומד מאחורי אלגו, אבל משוכנעת שזה מה שהמפתחים ואנשי הנתונים עושים - מנסים להבין איך אפשר לעבד את הנתונים בצורה אחרת כדי להוציא הצלחות יותר טובות.

מצד שני, אני יודעת מדברים אחרים שאלגו פרסמו שהם מאפשרים איזשהי אקראיות במערכת, שבעיניי מבורכת. להציע התאמה גם אם זה לא 100%.

מה שאני הייתי אולי עושה, זה להגדיר דברים קשיחים יותר (נניח רמה דתית) וקשיחים פחות, ולאפשר את האקראיות לפי הקשיחות. כי אלגו הציע לי מישהו שהכל נראה סבבה - אבל הוא דתי לייט, ומבחינתי זה לא משהו שאני מוכנה להתפשר עליו בשום צורה.

ג. מחכה לצד השני שיצור קשר...

אתה צודק שזה לא מדוייק, אבל זה הרבה יותר נתונים מאשר שיש לכל אחד אחר. אני מניחה שרוב האנשים שקיבלו מאלגו הצעה ששני הצדדים אישרו, יצרו קשר תוך 24 שעות. אני מניחה שאם חתכו, ייתכן הרבה יותר זמן עד שמודיעים לאלגו שנגמר. כל אחד ומצבו הנפשי בסוף קשר.

ה. לא נראה לי שעשו סקר. התרשמות מדיבור שלהם עם משתמשים.

א. אני בטוח שהם רוצים לעשות טוב.

אבל אני חושב שיש בעיות אמיתיות בעצם אלגוריתם שמובילות לבעיות כאלה.

יש משהו מבורך וחמוד באקראיות.

ג. אני מניח שאלה שאישרו תוך חמש שעות יצרו קשר תוך 24 שעות, אלה שאישרו אחרי כיומיים להערכתי יצרו קשר אחרי יומיים - שלושה גם.

ואחר כך, גם בטח יש הבדל כמה זמן לקח עד שיצאו.

זה פשוט נובע מגורם שמשפיע על זמן המענה ועל זמן הקשר.

ה.

וההצעות שכן היו קשורות - אמרו לי לא...

לא כ״כ הצלחתי להבין בסעיפים השונים את השורה התחתונה

וזה בגלל שהמח שלי...לא נעים לי לומר...אבל פשוט ..עייף 

והאמת היא שגם בצעירותו הוא לא היה הכי העפרון הכי קל בקלמר. אלא ממוצע מינוס.

זאת אומרת, אני אוהב שהדברים פשוטים מאוד.

אני אתן דוגמא (שזה בעצם שאלת הבהרה) :

אחרי 3 שבועות – יש קפיצה גדולה – 30% מהאנשים שיצאו יחד שלושה שבועות, יתארסו. כלומר, הסבירות עולה פי שש. 

בקריאה ראשונית,

חשבתי שאחרי 3 שבועות הם מתארסים. אם זה המצב, זה נשמע נתון מעניין מאוד.

אבל בקריאה נוספת (וכאן לתקן אותי)

אומרים בעצם שאנשים שיצאו -מעל- שלושה שבועות, מתישהו הם יתארסו.

האם הבנתי נכון ?

אם הבנתי נכון, אז ...לא יודע. לא הבנתי מה המידע הזה נותן ?

שאם תחזיק מעמד 3 שבועות אז תתארס בהמשך ? אוקי ו...?

חשוב לי לציין :

עדיין לא אכלתי כלום מהבוקר. רק נס קפה.

ויש לי מצב רוח של עציץ.

שזה אומר שאני אחכה עד שעה לפני כניסת השבת כדי לעשות כמה פעולות שהייתי צריך להכין עכשיו

ואז אשאל את עצמי :

״מה היה כ״כ מסובך לגמור עם זה עד 14:00  ? אם רק היית יותר קשוב לחוקי האל, זה מה שהיה קורה. אבל לא. אתה חייב להיות ליצן״

אם הם מסתכלים על מי שיצא דרכם ובחנו כמה מתוכם התארסו עם ההצעה הספציפית, אז זה קרה ל1 מעשרים, אבל אם הם הסתכלו רק על אלה שיצאו שלושה שבועות מהצעה אצלם, אז שלושה מתוך עשרה התארסו עם הדמות הזו שהם כבר יוצאים איתה מספר שבועות.

בהצלחה

א. הקדמה: 

בתחילת הדרך, 5% מההצעות נענו בחיוב ע"י שני הצדדים. היום האחוז הזה עלה ל-22% (כל הצעה חמישית יוצרת דייט). זה משתפר 

הגיוני. אם לא היה כך זה היה באג

ב. נתון מפתיע: מכל מי שיצא יום אחד – 5% יתארסו. אחרי 3 שבועות – יש קפיצה גדולה – 30% מהאנשים שיצאו יחד שלושה שבועות, יתארסו. כלומר, הסבירות עולה פי שש. 

ואחרי 6 שבועות – יש קפיצה ל-60%, ובהמשך בכל שבוע יש עלייה של 5%.

טוב זה די הגיוני. בעצם - כל דייט הוא בדיקה. אם אחרי 3-5 בדיקות הכל בסדר, כנראה שהכיוון טוב. חודש וחצי זה גם נקודה שאי אפשר להתעלם ממנה ואם זה סתם נמרח בדרך כלל אנשים יתחילו לקבל החלטות.

באופן כללי מה שאני מכיר מהערכות של אנשים מבוגרים ממני: דייט שלישי הוא כבר "בתוך הקשר", שלשה שבועות זה רציני וזה בעצם בונה את ההחלטה והכיוון, ותוך חודשיים אפשר להתארס. אז די תואם למה שיצא להם.

ג. נתון מעורר מחשבה:  הצד הראשון מאשר פי 2 יותר הצעות מאשר הצד השני.

אני חולק על ההנחה שלהם שאדם *מחפש* יותר ממנו. אבל מספיק שאדם מוכן לקבל הצעה מעל לרמה שלו, ולא רוצה מתחת לרמה שלו, כדי שהסטטיסטיקה הזאת תקרה.

אגב יש סיכוי שבחלק מהמקרים אם הצד השני היה יודע שהוא שני זה היה קצת מעלה את האחוזים - כי הצד השני היה יודע שרוצים אותו. כך שיש כאן איזשהו הפסד בזה שלא יודעים

ד. נתון צפוי: 60% מהרשומים הן נשים, 40% גברים, 

אולי לגברים יש פחות אמון בדברים האלה?

 לכן הם ממליצים לא להפעיל את המסננים ולתת לאלגוריתם להפתיע.

זה מה שאני עושה, לא עזר לי בינתיים

ה. עוד נתון מפתיע: למרות שאחוז האישורים עלה עם הזמן מ-5% ל-22%, אורך הקשרים לא גדל באותה צורה. 

שירת: יש הרבה קשרים שיש להם פוטנציאל, אבל משהו בתהליך בניית הקשר לא מאפשר לזה לקרות. אתרי היכרויות יוצרים הנעה, אבל אם הזוג לא לוקח אחריות ועושה עם עצמו עבודה, גם אם אצא עם 100 אנשים שהכי מתאימים לי בעולם, הקשר לא יבשיל.

זה הסבר די מעליב... אולי פשוט האלגוריתם הפסיק להציע הצעות סרק?

ו. עוד נתון מפתיע: אורך של קשרים: אנשים שמאשרים את ההצעה של אלגו תוך עד ארבע שעות, אורך הקשר שלהם לא עלה על ימים ספורים. ככל שהמשתמש חשב יותר שעות על ההצעה, כך אורך הקשר עלה. אולי המשתמש עשה תהליך יותר עמוק, גילה יותר דברים – ולכן אורך הקשר עלה.

שירת: מעניין אם הזמן הזה משמש לעשות בירורים עם אחרים, חברים\רשתות חברתיות או באופן אישי עם עצמם – להגיד כן ממקום יותר שלם בנפש, עם מוכנות להשקיע בקשר. מעיין: כשאני יצאתי לדייטים, כשהגעתי ממקום יותר שלם יותר גם הקשר עצמו היה טוב יותר.

שוב הסבר שלדעתי לא מבין את נפש הרווק... אנשים שעושים בירור מראש סומכים על הבירור שלהם ויוצאים על סמך זה, וגם מייחסים פחות משקל לנתונים שהם פוגשים במציאות (כי הם מכירים תמונה רחבה יותר). יש אנשים שלא מאמינים שבירור יעזור להם ולכן הם פשוט מאשרים והפגישה היא בעצם הבירור הכמעט ראשוני, שכמובן יש לו פחות סיכויי הצלחה. אפשר לאשש או להפריך את זה עם נתונים (אם למשל יש הבדל בין המבררים ללא מבררים גם אחרי חודש של קשר, אני לא צודק)

ז. נתון מבאס: בטחון עצמי: יחס ישר בין כמות הפעמים שקיבלת דחייה, לבין אורך הקשר הממוצע. ככל שדוחים אותך יותר, אורך הקשר יותר קצר. 

שירת: אולי זה בגלל שאתה סופג פחות בטחון עצמי – בן אדם חווה פגיעות, דחייה – הרגישות וההימנעות שלו מהסיטואציה גדלה. גם אם מישהו יוצא עם התאמה דרך אלגו, שקיבלה ציון מאוד גבוה – ייתכן שתוך פעמיים שלוש אחד הצדדים יהדוף את הקשר, כדי להדוף את החרדה שאולי יגידו לי לא, ומהקושי להיות בחוסר וודאות – עדיף לי לברוח ולהגיד את הלא מאשר שידחו אותי. 

שוב הסבר מעליב... צריך לבדוק האם ככל שדוחים אותך יותר אתה נוטה לפסול יותר, או להיפך - ככל שדוחים אותך יותר גם פוסלים אותך יותר, שזאת קורלציה די סבירה למרבה הצער.

ח. נתון צפוי: בשאלון שואלים כמה אתה מתחרט על החלטות בחיים. ראו שאנשים שנוטים להתחרט בחיים, הקשרים שלהם יותר קצרים. יש להם ספקות כנראה לגבי הקשר, כמו בכל דבר בחייהם.

עוד נתון מבאס: תמונות: כשמסרבים להצעה, הבוט שואל למה, ואנשים יכולים לבחור אחד מכמה סיבות (או לכתוב תשובה) – 50% מהדחיות באלגו זה על מראה. בתוך ההצעות על המראה שנדחו, הם רואים שאלו הצעות שקיבלו ציון התאמה מאוד גבוה מהבוט, ובכל זאת המשתמשים החליטו לדחות אותה. מראה יכול מאוד לתעתע. 

שירת: לפני 15 שנה כשהתחלתי, לא היו תמונות, וכשהעולם השתנה והתחילו להיות תמונות – גם אז הם ראו ירידה של 50% באישורי ההצעות. 

באלגו לא מקבלים ישירות תמונה, אלא אפשר לבקש. שירת שואלת את מעיין מה היא ממליצה לאנשים לעשות, ומעיין אומרת שהיא לא היתה מוכנה לצאת בלי תמונה. אבל מה שכן, היא ממליצה לקרוא את הנתונים, לראות את התמונה, ואז לקרוא שוב את הנתונים. לא לקבל החלטה רק על סמך תמונה, כי גם הדעה שלנו על אדם משנה את התפיסה החזותית שלנו אותו.

השאלה היא אם אכן בלי לראות את התמונה האחוזים של *החתונות* היה עולה. ואם היה עולה משמעותית. המטרה היא לא שיאשרו הצעות, המטרה היא שישמחו בבחירה שלהם. "עצוב" אבל זה המצב.

ט. עוד נתון מבאס: השכלה: ככל שאתה משכיל יותר, אורך הקשר שלך ארוך יותר. השכלה תיכונית\תעודה – אורך הקשר שלך קשר. הקשרים הכי ארוכים היא של דוקטורנטים. 

שירת: קשר ארוך תלוי בשיח רגשי, בקשרים הבין אישיים, וזה לא משהו שמאפיין בעיניה את האקדמיה, ולכן זה מבאס ומפתיע אותה.

מעיין: אולי אילו אנשים סבלניים יותר, מחזיקים קשר ארוך – אבל שלא בהכרח מוביל לחתונה. (השערה, הם לא בדקו את ההשכלה של המאורסים).

ההסבר השני אכן נשמע סביר יותר...

י. נתון מעורר תקווה:

לא יודע מה בדיוק מעורר תקווה... תקוה זה אם היתה דרך בטוחה להצליח

היו יותר נתונים.

נניח במבררים, הרי יש להם נתונים מי ביקש מספר טלפון של ממליץ, אז יש איזושהי נקודת התחלה.

ההתרשמות שלי ממה שאלגו הציגו בראיון, זה שזה מה שהמתנדבים של העמותה עושים ביום יום - מנסים לראות איך מהנתונים שיש להם הם יכולים ליצור יותר דייטים.

מה שכן אפשר ללמוד מהנתונים שהם כן נתנו, זה אולי כמה דברים שרלוונטיים לא רק לנו, אלא גם לשדכנים. נניח @ברוקולי, אם היית מבקשת ממני עצות על סמך הנתונים האלה, הייתי ממליצה לך (רק על סמך הנתונים, אין כאן שום ביקורת על מה את עושה\לא עושה):

א. בשלב הצעת ההצעה, לברר אם יש התלבטויות, ולנסות לראות אם אפשר לברר אאת מה שמתלבטים עליו מראש.

ב. להמשיך לתקשר עם הזוג - אחרי דייט ראשון ואולי שני, לנסות אולי לתווך פערים שהתגלו. לעודד לא לשפוט מהר מידי, לדאוג שנותנים את המקום והמרחב לקשר שיווצר. לשאול איך הם התרשמו אחד מהשנייה - במטרה לעזור להם לראות אם הם פספסו משהו חשוב).

ג. אם מישהו אומר שכל הקצרים שלו קצרים יותר - 1. לעודד ולחזק אותו, להזכיר לו שהוא ראוי. 2. לנסות להפנות לאיש מקצוע, ייתכן שהבעייה היא רוחבית ולא ספציפית בלנ"ו (ספקנות).

ד. חיצוניות - לתזכר אנשים שתמונה אחת לא תמיד משקפת; ייתכן שבמציאות האדם נראה אחרת לגמרי. להזכיר שאם נחלק אם העולם ל-3 קופסאות: מראה יפה, מראה סבבה, מראה מכוער - רוב מוחלט של העולם ייכנס למראה הסבבה.

ה. לבוא בראש ולב פתוחים - לא לפחד לנסות דברים שקצת מחוץ לגבולות הגזרה ששרטטנו לעצמינו (נניח שהוא נמוך ב-2 ס"מ ממה שרציתי. הוא עירוני ורציתי מישהו מיישוב. וכו'). לתזכר את מי שמשדכים שיש לו יתרונות, איכויות, תכונות שמעניינים את הצד השני, ולהפך. לא לחלק ציון משקלל של מי שווה יותר, אלא להדגיש שיש צדדים ששווים בי וצדדים ששווים באחר, שאף אחד לא ירגיש שהוא יורד ברמה בשביל השני. 

קריטי. ולא רק אחרי קשר ראשון-שני.

יש שדכנים שבטוחים שתפקידם זה לתת מספר טלפון ו"שגר ושכח".

שדכן רציני מחווה את הקשר, נמצא עם אצבע על הדופק ובעיקר עוזר בתור צד שלישי שמקשר בין הצדדים.

יכול לחשוב לפחות על קשר רציני אחד שלי שהיה מרוויח מאוד אם היתה שם שדכנית באמצע. 

שהנתונים האלה לא רק לאלגו?

כאילו לדייטים בכללי מה הסיכויים להתארס אחרי כמה שבועות זה מעניין

לחלוטין לא קשורה. 

אני חושב שבניגוד למה שהם כותבים יש צורך דווקא *לצמצם* את הטווח ולא להרחיב. 

כלומר - אם אני מחפש מישהי תורנית כדאי לצמצם את הבחירה לתורניות בלבד (ולא הגדרה כללית יותר) כדי שלאלגוריתם יהיה בכלל סיכוי לעבוד. 

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.

אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
 

אם את מרגישה דחייה, תחתכי.

אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.

בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.

נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.

במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש  סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
 

אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.

אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.

אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.

ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..

ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'

ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך. 

תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש