אני מניחה שאם היה לי גישה ישירה לנתונים האלה, הייתי יכולה לבלות שעות בלנסות להבין חיתוכים שונים. מה שהציגו כאן זה ממש טיפה בים.

אז הנה כמה מחשבות שעלו לי, לפי הסעיפים בסיכום:

א. כמשתמשת באלגו, בתחילת הדרך קיבלתי הצעות (1-2 בחודש במשך שמונת החודשים הראשונים - 11 הצעות), ומאז יש די דממת אלחוט (שתי הצעות במשך 15 חודשים). אז נראה שהדיוק שלו עלה, אבל זה בא על חשבון הכמות. 

ב. אני יודעת שהם מודדים בזמן, כי זה משהו כמותי שקל להם לעשות, מהניסיון שלי אפשר לראות את זה לפי מספר דייטים - מי שעובר דייט שלישי, יש סיכוי גבוה שיהיה גם דייט שישי. כלומר, אני חושבת שרוב הקשרים נגמרים תוך 3 או פחות דייטים. 

גם צריך לשים לב לנתונים - אחד משלושה זוגות שיצאו שלושה שבועות התארסו. זה לא אומר שכל קשר שמחזיק מעמד שלושה שבועות (וזה כנראה בסיבות 6 דייטים) יוביל לחתונה, אפילו לא הרוב.

אל תגידו לעצמיכם שזה הזמן שמבלים יחד, אלא זה מה שעושים לקשר.

ג. באמת מעניין. מעניין גם לחשוב אם האחוזים היו משתנים אם אנשים היו יודעים אם הם ראשונים או שניים.

ד. דיברתי עם מישהי שהיא 'שדכנית וואטסאפ' - מהאלה שמעבירים כרטיסיות בקבוצות. היא אומרת שכשהיא מפרסמת כרטיס של גבר, היא מייד מקבלת הרבה פניות (מספר דו ספרתי) עם הצעות של בחורות. אבל כשהיא מפרסמת בחורה, היא במקרה הטוב מקבלת פנייה-שתיים. אותי זה מבאס, כי אני צריכה מרחב שבו ייתכנו מפגשים, וברוב המרחבים הקיימים הגברים נמצאים במיעוט, שזה נתון לרעתי.

ה. מסכימה לחלוטין. זה שיש קשר פוטנציאלי, לא אומר שאנחנו בהכרח מממשים אותו. זוגיות זה משהו שאפשר ללמוד. לשבת על ספסל או בבית קפה ולדבר שעתיים עם מישהו זה משהו שאפשר לעשות עם הרבה אנשים. השאלה היא אם אנחנו יודעים להתקדם משם למשהו עמוק ופנימי יותר. לרבים זו לא שפה טבעית, לא איזור הנוחות. גם אנשים שהם 'מומחי דייטים' - יצאו להמון, לא אומר שהם יודעים איך לבנות קשר. 

ו. גם עם זה אני מאוד מסכימה. יש אנשים פה שהם נגד בירורים, אבל אני דווקא בעד. זה לא שאני חוששת שמי שמציעים לי הוא פושע שברח מהכלא, זה יותר הרצון שלי לשמוע מישהו שאוהב ומעריך אותו מפרגן לו. להעמיק את הידיעה הפנימית מאוד צד שמדובר במישהו טוב. ואם יש משהו חריג - לדעת עליו מראש ולקבל החלטה. אני רוצה לבוא לדייט ראשון עם כמה שפחות חששות ופחדים, וזה עוזר לי לבוא רגועה, להאמין באמת שיש פוטנציאל.

ז. בסה"כ זה הגיוני לי. אבל אני מצפה שגם אדם כזה (ויש כאן אולי מלכוד, כי אין לו דרך לדעת שהוא כזה כל עוד אלגו לא משחררים לו נתונים אישיים - כלומר, אני יודעת כמה הצעות קיבלתי וכמה פעמים אמרתי לא, אבל אני לא יודעת כמה אמרו לא עליי (כצד הראשון בהצעה)) יעשה עם עצמו עבודה עצמית. ינסה להבין אם יש סיבה קונקרטית שאנשים דוחים אותו שוב ושוב (תספורת, נניח?), ואולי לנסות לתקן, לשפר את העניין הזה. אם זה דפוס שחוזר על עצמו, לא לפחד להתייעץ עם אנשים. לקבל חוות דעת ממישהו שמכיר אותך, שאתה מעריך אותו, ומוכן להגיד לך דברים פחות נעימים (לך תסתפר).

ח. גם זה הגיוני לי. זה מאפיין אופי שרלוונטי לכל תחום בחיים, ואין שום סיבה שזה לא יהיה נכון גם לדייטים. אם מישהו יודע שהוא אדם שמתחרט על החלטות בחיים שלו, נראה לי שכדאי ללכת לאיש מקצוע לפני שזה נהיה רלוונטי בהקשר של לנ"ו. לא לחכות להגיע לגשר.

ט. חסר לי נתונים כדי להבין את זה. נניח, אני מניחה שיש כאן קשר לגיל - כי מי שיש לו השכלה תיכונית בלבד הוא ככל הנראה צעיר בלפחות עשור מדוקטורנט. צריך לראות את הנתונים האלה בהקשר הרחב יותר.

י. כפי שפתחתי, על אף הגידול בכמות האנשים ובשכלול של האלגוריתם, אני קצת מאוכזבת מההצעות. גם אותם שתי הצעות שקיבלתי בשנה וחצי האחרונות - אחת היתה ממש לא לעניין, אני לא מבינה למה בכלל הוא העלה על בינתו שזה שייך, השני היה יותר קשור אבל עדיין לא מספיק כדי שיהיה שווה בירור מבחינתי. ואם כל כך הרבה רשומים ואני לא מצליחה לקבל הצעות רלוונטיות, בעיניי זה יותר מבאס מאשר מעודד. אני יודעת שהאנשים של אלגו כל הזמן עוברים על הנתונים ומנסים לשפר ולשכלל, לנסות ליצור מודלים שונים שיתנו יותר התאמות.

ואני רוצה לסיים בהסכמה למה ששירת אמרה - לפתוח כמה שיותר כלים לשפע. לחפש בן זוג לחיים זו מטרה נעלה, ולא ראוי בעיניי לשבת ולחכות שזה ייפול עלינו. יש דפיקות בדלת, האם אנחנו הולכים לפתוח? אז אני תמיד שואלת את עצמי, איך אני יכולה לגרום לעצמי להיות במקומות רלוונטיים. כשאני מדברת עם אנשים, אני מתזכרת אותם שאני מחפשת. שאולי יש להם אחיין, שכן, עמית לעבודה רלוונטי. אני רשומה לאתרים\מיזמים. פונה לשדכנים (ומתזכרת אותם מפעם לפעם). לקבוצות וואטסאפ. הולכת למפגשים.  לא כי אני נואשת, כי זה משהו שחשוב לי, ואני משקיעה בזה זמן, כוחות נפשיים, כסף. אני יודעת גם שאני אדם פחות סטנדרטי, שפחות נכנסת לתבנית מסוימת, ולכן מנסה לשים את עצמי בכמה שיותר תבניות.

מניח שזה כולל אנשים שנרשמו, קיבלו הצעה בזמן לא מתאים ולכן הכרטיס הוקפא ומאז הוא בהקפאה כי הם שכחו ממנו.

אז לא הייתי מתרגש מהמספר הגבוה של הרשומים

עשיתי פעולה אקטיבית כדי להפעיל שוב.

אולי יש להם מנגנון כזה שאם אתה קפוא יותר מ-X זמן הם שולחים לך שאלה על הסטטוס שלך.

אם אין להם מנגנון כזה, אולי כדאי להציע.

לא ידעתי. שמחה לשמוע שיש להם מגנון כזה.

בבקשה =)

יש מקומות שדווקא גברים רודפים אחרי נשים, ודווקא הנשים יש להן יותר אפשרויות. כדאי לך לחפש שם.

לא אמרתי שזה קל לי, אמרתי שזה חשוב לי.

אני גם אוהבת לשמור על הפרטיות שלי, וגם עסוקה רוב היום במטלות מנטליות (אם אני מבינה אותך נכון), וגם אני לא שמחה להיות במצבים חברתיים שאין בהם וייב טוב.

אשמח אם תוכל להצביע על מקומות כאלו.

באתרים אני מסתכלת רק בצד הגברי, אז אין לי מושג מה קורה בצד הנשי. אלגו טענו בראיון שהאחוזים אצלם יותר טובים מאשר במקומות אחרים. אני לא יודעת אם הם השוו לאתרים.

במפגשים, אני רואה שזה מאוד תלוי - יש מפגשים שמגבילים את מספר המשתתפים, ובד"כ הרישום של הנשים נסגר הרבה לפני הרישום של הגברים.

עד כמה שאני רואה יש לפחות פי שניים כרטיסי גברים מנשים.

הנתון שהיא אומרת מצביע בעצם שיש הרבה נשים שחא רוצות להתפרסם אבל קופצות על הצעה שנראית להן.

יכול לומר שבכמה קבוצות האלו שצפיתי יש קומץ בנות רלוונטיות (גן בהשוואה לאלו שאני מכיר, וזה לא מעט) 

מראיינת: שירת מלאך. מרואיינים: יובל דה רוס, מעיין סיני. מהמפתחים של אלגו (בסיכום כתבתי בעיקר מעיין, כי היא דיברה לרוב, אבל גם יובל דיבר - אז זה גם בשמו).

אני יוצאת מנקודת הנחה שהקוראים מכירים את אלגו ואת הדמויות הנ"ל (אפשר לגגל מי שלא). 

הם סיווגו את הנתונים שלהם, אז הכותרות שנתתי זה לפי מה שהם אמרו.

סדר הדברים זה לפי מה שהם דיברו, אז אפשר לבדוק בהקלטה מה נאמר אם יש כאן משהו שמעניין אתכם.

א. הקדמה: 

בתחילת הדרך, 5% מההצעות נענו בחיוב ע"י שני הצדדים. היום האחוז הזה עלה ל-22% (כל הצעה חמישית יוצרת דייט). זה משתפר כי האלגוריתם לומד ממה שאנחנו עושים – הנתונים שאנחנו מספקים עוזרים לו לקבל החלטות יותר טובות גם לגבי אחרים. נניח, אם יצאתי עם מישהו שהכרתי באלגו, ונפרדנו -אעדכן את הבוט, והוא ישאל אותי מהי הכמות הדייטים שיצאנו, וכך הוא לומד. הם ממליצים לרשומים לעדכן את שאלות ההיכרות לפחות פעם בשנה.

הרגש של האדם משפיע על האדם עצמו – על הנתונים הכמותיים שבסופו של דבר האלגוריתם עובד.

ב. נתון מפתיע: מה הסיכוי להתארס תוך X זמן? המטרה היא לבדוק איפה הקפיצה, איפה הנקודה שממנה והלאה עולה משמעותית הסיכוי לאירוסין.

מכל מי שיצא יום אחד – 5% יתארסו. 

אחרי 3 שבועות – יש קפיצה גדולה – 30% מהאנשים שיצאו יחד שלושה שבועות, יתארסו. כלומר, הסבירות עולה פי שש. 

הם חושבים שהנתון הזה מבטא את המעבר משלב ההנעה לשלב מעמיק יותר של יצירת אינטימיות. 

בשבועיים הבאים (4-5) האחוזים נשארים פחות או יותר אותו הדבר, סביב 30-40% ואחרי 6 שבועות – יש קפיצה ל-60%, ובהמשך בכל שבוע יש עלייה של 5%.

ג. נתון מעורר מחשבה: ההצעה הולכת באופן אקראי לבחור או לבחורה (זה היה משהו שחשוב למפתחים). מה האחוז של האישורים של הצד הראשון לעומת האחוז של האישורים מהצד השני (כאשר המשתמשים לא יודעים אם הם ראשונים או שניים). 

ההיגיון אומר שהצד השני יאשר יותר, כי ההצעה עברה "בקרה אנושית" על ידי הצד הראשון – זה לא רק האלגוריתם, אלא האדם עצמו קיבל ואמר שזה מתאים לו. אבל מה שקורה זה ההפך – הצד הראשון מאשר פי 2 יותר הצעות מאשר הצד השני.

איך זה הגיוני? הם משערים שכשאדם מקבל הצעה, יש לו בתת מודע רצון שהשני יהיה יותר ממנו – בכל פן שמעניין אותו – לדוגמה, רמה רוחנית, מראה, השכלה. ואם הצד הראשון מאשר, הוא כנראה חושב שהאדם השני יותר שווה ממנו. אם האם השני חושב ככה גם על האדם הראשון, הוא מאשר ויש דייט. אבל מרבית הסיכויים שהאדם השני יראה שהאדם הראשון פחות שווה ממנו באותם הדברים, וידחה את ההצעה, ולכן הצד השני דוחה הרבה יותר.

הם מחפשים עוד השערות, איך זה שיש הרבה יותר דחיות מהצד השני, בלי שהם יודעים שהם הצד השני.

ד. נתון צפוי: 60% מהרשומים הן נשים, 40% גברים, וזה אחוז גבוה יחסית של גברים לאתרים\מיזמים אחרים במגזר. למה זה? השערה: גברים בד"כ מקבלים הצעות ראשונים, אז יש להם יותר הצעות (מכל מיני צינורות) והם מרגישים פחות צורך להירשם לדברים.

בעקבות בקשות הקהל, אלגו שינו דברים. אחד הדברים שהם התבקשו לשנות, בעיקר על ידי נשים, הוא האפשרות לקבל את ההצעה שניים ולא באופן אקראי, ואפשר להפעיל את האפשרות הזאת. דבר נוסף שהשתנה בעקבות בקשות הקהל, זה האפשרות לסנן מראש הצעות על סמך פרמטרים מסוימים, כמו גיל, מרחק וכו'. לפני שהתאפשרו הסינונים, אנשים קיבלו הצעות לא צפויות, וחלקם עבדו. ברגע שנכנסו הסינונים, כמות ההצעות ירדה – אבל גם כמות האישורים. אנשים בחרו פחות לסמוך על האלגוריתם, שראה הרבה יותר זוגות מאשר כל שדכן. לכן הם ממליצים לא להפעיל את המסננים ולתת לאלגוריתם להפתיע.

ה. עוד נתון מפתיע: למרות שאחוז האישורים עלה עם הזמן מ-5% ל-22%, אורך הקשרים לא גדל באותה צורה. 

שירת: יש הרבה קשרים שיש להם פוטנציאל, אבל משהו בתהליך בניית הקשר לא מאפשר לזה לקרות. אתרי היכרויות יוצרים הנעה, אבל אם הזוג לא לוקח אחריות ועושה עם עצמו עבודה, גם אם אצא עם 100 אנשים שהכי מתאימים לי בעולם, הקשר לא יבשיל.

ו. עוד נתון מפתיע: אורך של קשרים: אנשים שמאשרים את ההצעה של אלגו תוך עד ארבע שעות, אורך הקשר שלהם לא עלה על ימים ספורים. ככל שהמשתמש חשב יותר שעות על ההצעה, כך אורך הקשר עלה. אולי המשתמש עשה תהליך יותר עמוק, גילה יותר דברים – ולכן אורך הקשר עלה.

שירת: מעניין אם הזמן הזה משמש לעשות בירורים עם אחרים, חברים\רשתות חברתיות או באופן אישי עם עצמם – להגיד כן ממקום יותר שלם בנפש, עם מוכנות להשקיע בקשר. מעיין: כשאני יצאתי לדייטים, כשהגעתי ממקום יותר שלם יותר גם הקשר עצמו היה טוב יותר.

ז. נתון מבאס: בטחון עצמי: יחס ישר בין כמות הפעמים שקיבלת דחייה, לבין אורך הקשר הממוצע. ככל שדוחים אותך יותר, אורך הקשר יותר קצר. 

שירת: אולי זה בגלל שאתה סופג פחות בטחון עצמי – בן אדם חווה פגיעות, דחייה – הרגישות וההימנעות שלו מהסיטואציה גדלה. גם אם מישהו יוצא עם התאמה דרך אלגו, שקיבלה ציון מאוד גבוה – ייתכן שתוך פעמיים שלוש אחד הצדדים יהדוף את הקשר, כדי להדוף את החרדה שאולי יגידו לי לא, ומהקושי להיות בחוסר וודאות – עדיף לי לברוח ולהגיד את הלא מאשר שידחו אותי. 

ח. נתון צפוי: בשאלון שואלים כמה אתה מתחרט על החלטות בחיים. ראו שאנשים שנוטים להתחרט בחיים, הקשרים שלהם יותר קצרים. יש להם ספקות כנראה לגבי הקשר, כמו בכל דבר בחייהם.

עוד נתון מבאס: תמונות: כשמסרבים להצעה, הבוט שואל למה, ואנשים יכולים לבחור אחד מכמה סיבות (או לכתוב תשובה) – 50% מהדחיות באלגו זה על מראה. בתוך ההצעות על המראה שנדחו, הם רואים שאלו הצעות שקיבלו ציון התאמה מאוד גבוה מהבוט, ובכל זאת המשתמשים החליטו לדחות אותה. מראה יכול מאוד לתעתע. 

שירת: לפני 15 שנה כשהתחלתי, לא היו תמונות, וכשהעולם השתנה והתחילו להיות תמונות – גם אז הם ראו ירידה של 50% באישורי ההצעות. 

באלגו לא מקבלים ישירות תמונה, אלא אפשר לבקש. שירת שואלת את מעיין מה היא ממליצה לאנשים לעשות, ומעיין אומרת שהיא לא היתה מוכנה לצאת בלי תמונה. אבל מה שכן, היא ממליצה לקרוא את הנתונים, לראות את התמונה, ואז לקרוא שוב את הנתונים. לא לקבל החלטה רק על סמך תמונה, כי גם הדעה שלנו על אדם משנה את התפיסה החזותית שלנו אותו.

ט. עוד נתון מבאס: השכלה: ככל שאתה משכיל יותר, אורך הקשר שלך ארוך יותר. השכלה תיכונית\תעודה – אורך הקשר שלך קשר. הקשרים הכי ארוכים היא של דוקטורנטים. 

שירת: קשר ארוך תלוי בשיח רגשי, בקשרים הבין אישיים, וזה לא משהו שמאפיין בעיניה את האקדמיה, ולכן זה מבאס ומפתיע אותה.

מעיין: אולי אילו אנשים סבלניים יותר, מחזיקים קשר ארוך – אבל שלא בהכרח מוביל לחתונה. (השערה, הם לא בדקו את ההשכלה של המאורסים).

י. נתון מעורר תקווה:

גילאים: האנשים שמתחתנים הם לרוב בטווח הגילאים 20-35. אבל יש גם 40,45, שני פרק ב'. הפרופיל הדתי – דת"ל. יש כמה זוגות חרדיים, כמה מסורתיים – אבל זה די צפוי, כי אלגו הותאם מבחינת השאלון לאוכלוסייה הדת"ל.  

מעריכים שקיימים 40,000 רווקים דת"ל, ויש היום כמעט 25,000 רשומים – יותר מחצי.

שירת: אמירה את מול 'נואש' – אנשים היום פותחים את עצמם לשפע בכל דרך ופלטפורמה אפשרית. יש קהל גדול שנמצא שם לא מתוך נואשות.

מעיין: יש אמון של הציבור באלגו. יש המון רשומים בגיל 19. הרבה זוגות מאורסים – שזו ההצעה הראשונה בחייהם שקיבלו. דווקא הצעירים יותר סומכים על אלגו מראש. יש הרבה אנשים שרשומים לאלגו ולא רשומים באף פלטפורמה אחרת. באלגו הנתונים שלך לא חשופים לאף אדם, זו סביבה מוגנת ובטוחה, מישהי כתבה להם שזה הסביבה היחידה שבה היא יודעת שלא תקבל הצעות מוזרות. יש להם אנשי צוות שבודק תלונות.

למותר לציין שהנתונים הם אמפיריים (עד כמה שהמידע "נקי") הסקת המסקנות סובייקטיבית.

ואם להסיק מזה משהו - אולי די כבר עם התמונות? 

ניסיתי להדגיש את זה בסיכום, שהרבה מזה זה פרשנות שהם נותנים לנתונים המספריים. ייתכנו כמובן גם פרשונויות אחרות.

לעניין התמונות - זה בהחלט מעורר מחשבה. דנו על זה לפני כמה זמן גם כאן, לא אכתוב את דעתי שוב. אבל זה בהחלט חשוב שזה יהיה במודעות. (ולא, אני לא דוגמנית, ויש סיבה גם שאני לא רוצה להיראות כמו דוגמנית בפרסומת).

רפרפתי על הסיכום והיו לי כמה הערות:

א. העליה באישור ההצעות לעומת אורך הקשרים, יתכן שפשוט אנשים מאשרים יותר קשרים לא רלוונטיים.

לחילופין, על פניו הקשר נראה מתאים, אבל ברגע שנפגשים מבינים שלא, ולא מדובר בבעיה במידות או משהו שדורש תיקון, אלא פשוט ענייני אופי.

ב. העליה בהסתברות שתוביל לאירוסין ככל שהקשר ארוך יותר, נראה מזה שאחרי 14 שבועות זה אמור להיות מאה אחוז.

בגדול, ההסקה שם של הנתונים וההסתברויות נשמע לי מוזר.

ג. אורך הבירור כמשפיע על אורך הקשר,

מי אמר שנפגשו יותר?

אולי פשוט לקח להם יותר זמן להיפגש ולעדכן את הבוט?

ד. השכלה, זה לא מפתיע או מבאס, אלא פשוט התנהלות אחרת בתתי מגזרים שונים שלרוב עם רמת השכלה שונה.

ה. מאיפה להם לדעת איפה אנשים באלגו רשומים או לא?

א. אם זה המצב, למה לדעתך זה שונה עכשיו ממה שהיה בתחילה?

האלגוריתם לכאורה למד לדייק יותר בהצעה - כלומר לגרום לשני אנשים להסכים להיפגש, אבל לא למד מה גורם לשני אנשים להיפגש לאורך זמן (שזה כמובן מה שחשוב בהקשר הזה).

ב. מסכימה איתך, במיוחד שזו סטטיסטיקה שמסתמכת על 80 ומשהו זוגות, אז כל זוג זו הטייה רצינית של הנתונים.

ג. אין באמת דרך לדעת - אבל איך שזה עובד, זה שאני מקבלת הצעה, מאשרת אותה - ומיד ההצעה נשלחת לצד השני, וברגע שהוא אומר כן - שני הצדדים מקבלים הודעה שיש אישור הדדי, יחד עם פרטי התקשרות. בהודעה הזו גם מבקשים שתחזור ותעדכן את אלגו. אז כשאתה חוזר בפעם הבאה לאלגו, הוא מציע לך תפריט למי שיוצא לדייטים (שכולל רעיונות לדייטים, ואפשרות לעדכן את הסטטוס ועוד) - בסטטוס אפשר לעדכן שממשיכים לצאת, חתכנו או התארסנו. אם עדכנת אותו שחתכת, הוא מבקש ממך לדרג את ההתאמה בסולם של 1-5, ואז מבקש לדעת לכמה דייטים יצאנו, ואז אפשרות לפרט מה לא היה טוב בהצעה. האלגוריתם יודע מתי הוא שלח לך את הודעת האישור, ויודע מתי עדכנתי בסטטוס שחתכתנו - וכך מחושב אורך הקשר. ייתכן שהבוט עודכן רק מאוחר יותר. כנראה שלא כולם מדווחים על מספר הדייטים, כי הם לא השתמשו בנתון הזה. ברור שאם מישהו הוא חייל קרבי שסגר 28 - אולי היה קשר ארוך יותר בזמן, אבל פחות פגישות, ולעומת זאת יכול להיות קשר של שבוע שנפגשו בו 5 פעמים.

ד. ראה מה כתבתי על זה בהודעה שלי.

ה. הם לא יודעים, הם ציטטו אנשים מסוימים שפנו אליהם ואמרו שהם רשומים רק לאלגו.

א. כי יש יותר הצעות גבוליות.

הרי למה אנחנו יוצאים לפעמים רק פעם אחת או פעמיים?

כי על פניו זה היה נשמע בסדר אבל לא באמת התאים, ולכן האלגוריתם אולי למד מהצעות לפי מה שענינו, אבל מה שענינו התייחס לסימן ולא לסיבה.

אין מה לעשות כשזה אלגוריתם התשובות צריכות להיות כלליות יותר.

ב. ברוך שכיוונתי.

ג. נגיד שאת מאשרת, תוך כמה זמן את יוצרת קשר? תוך כמה זמן מישהו אחר יוצר קשר?

אני מניח שמי שענה מהר יותר לאלגו כנראה יצר קשר עם הצד השני מהר יותר, ובסיכוי סביר כנראה נפגשו מהר יותר.

תוסיפי לזה את האפשרות של התארכות הקשר כי קשה יותר להחליט אם מתאים או לא וככל הנראה אנשים שעונים מהר החלטיים יותר.

ד. כתבת יפה, זה כנראה הסבר נוסף מעבר להערה שלי.

ה. כלומר, עשו סקר (אצל כמה?) ועל פי זה הניחו על כלל המשתתפים.

א. אני לא מבינה מספיק מה עומד מאחורי אלגו, אבל משוכנעת שזה מה שהמפתחים ואנשי הנתונים עושים - מנסים להבין איך אפשר לעבד את הנתונים בצורה אחרת כדי להוציא הצלחות יותר טובות.

מצד שני, אני יודעת מדברים אחרים שאלגו פרסמו שהם מאפשרים איזשהי אקראיות במערכת, שבעיניי מבורכת. להציע התאמה גם אם זה לא 100%.

מה שאני הייתי אולי עושה, זה להגדיר דברים קשיחים יותר (נניח רמה דתית) וקשיחים פחות, ולאפשר את האקראיות לפי הקשיחות. כי אלגו הציע לי מישהו שהכל נראה סבבה - אבל הוא דתי לייט, ומבחינתי זה לא משהו שאני מוכנה להתפשר עליו בשום צורה.

ג. מחכה לצד השני שיצור קשר...

אתה צודק שזה לא מדוייק, אבל זה הרבה יותר נתונים מאשר שיש לכל אחד אחר. אני מניחה שרוב האנשים שקיבלו מאלגו הצעה ששני הצדדים אישרו, יצרו קשר תוך 24 שעות. אני מניחה שאם חתכו, ייתכן הרבה יותר זמן עד שמודיעים לאלגו שנגמר. כל אחד ומצבו הנפשי בסוף קשר.

ה. לא נראה לי שעשו סקר. התרשמות מדיבור שלהם עם משתמשים.

א. אני בטוח שהם רוצים לעשות טוב.

אבל אני חושב שיש בעיות אמיתיות בעצם אלגוריתם שמובילות לבעיות כאלה.

יש משהו מבורך וחמוד באקראיות.

ג. אני מניח שאלה שאישרו תוך חמש שעות יצרו קשר תוך 24 שעות, אלה שאישרו אחרי כיומיים להערכתי יצרו קשר אחרי יומיים - שלושה גם.

ואחר כך, גם בטח יש הבדל כמה זמן לקח עד שיצאו.

זה פשוט נובע מגורם שמשפיע על זמן המענה ועל זמן הקשר.

ה.

וההצעות שכן היו קשורות - אמרו לי לא...

לא כ״כ הצלחתי להבין בסעיפים השונים את השורה התחתונה

וזה בגלל שהמח שלי...לא נעים לי לומר...אבל פשוט ..עייף 

והאמת היא שגם בצעירותו הוא לא היה הכי העפרון הכי קל בקלמר. אלא ממוצע מינוס.

זאת אומרת, אני אוהב שהדברים פשוטים מאוד.

אני אתן דוגמא (שזה בעצם שאלת הבהרה) :

אחרי 3 שבועות – יש קפיצה גדולה – 30% מהאנשים שיצאו יחד שלושה שבועות, יתארסו. כלומר, הסבירות עולה פי שש. 

בקריאה ראשונית,

חשבתי שאחרי 3 שבועות הם מתארסים. אם זה המצב, זה נשמע נתון מעניין מאוד.

אבל בקריאה נוספת (וכאן לתקן אותי)

אומרים בעצם שאנשים שיצאו -מעל- שלושה שבועות, מתישהו הם יתארסו.

האם הבנתי נכון ?

אם הבנתי נכון, אז ...לא יודע. לא הבנתי מה המידע הזה נותן ?

שאם תחזיק מעמד 3 שבועות אז תתארס בהמשך ? אוקי ו...?

חשוב לי לציין :

עדיין לא אכלתי כלום מהבוקר. רק נס קפה.

ויש לי מצב רוח של עציץ.

שזה אומר שאני אחכה עד שעה לפני כניסת השבת כדי לעשות כמה פעולות שהייתי צריך להכין עכשיו

ואז אשאל את עצמי :

״מה היה כ״כ מסובך לגמור עם זה עד 14:00  ? אם רק היית יותר קשוב לחוקי האל, זה מה שהיה קורה. אבל לא. אתה חייב להיות ליצן״

אם הם מסתכלים על מי שיצא דרכם ובחנו כמה מתוכם התארסו עם ההצעה הספציפית, אז זה קרה ל1 מעשרים, אבל אם הם הסתכלו רק על אלה שיצאו שלושה שבועות מהצעה אצלם, אז שלושה מתוך עשרה התארסו עם הדמות הזו שהם כבר יוצאים איתה מספר שבועות.

בהצלחה

א. הקדמה: 

בתחילת הדרך, 5% מההצעות נענו בחיוב ע"י שני הצדדים. היום האחוז הזה עלה ל-22% (כל הצעה חמישית יוצרת דייט). זה משתפר 

הגיוני. אם לא היה כך זה היה באג

ב. נתון מפתיע: מכל מי שיצא יום אחד – 5% יתארסו. אחרי 3 שבועות – יש קפיצה גדולה – 30% מהאנשים שיצאו יחד שלושה שבועות, יתארסו. כלומר, הסבירות עולה פי שש. 

ואחרי 6 שבועות – יש קפיצה ל-60%, ובהמשך בכל שבוע יש עלייה של 5%.

טוב זה די הגיוני. בעצם - כל דייט הוא בדיקה. אם אחרי 3-5 בדיקות הכל בסדר, כנראה שהכיוון טוב. חודש וחצי זה גם נקודה שאי אפשר להתעלם ממנה ואם זה סתם נמרח בדרך כלל אנשים יתחילו לקבל החלטות.

באופן כללי מה שאני מכיר מהערכות של אנשים מבוגרים ממני: דייט שלישי הוא כבר "בתוך הקשר", שלשה שבועות זה רציני וזה בעצם בונה את ההחלטה והכיוון, ותוך חודשיים אפשר להתארס. אז די תואם למה שיצא להם.

ג. נתון מעורר מחשבה:  הצד הראשון מאשר פי 2 יותר הצעות מאשר הצד השני.

אני חולק על ההנחה שלהם שאדם *מחפש* יותר ממנו. אבל מספיק שאדם מוכן לקבל הצעה מעל לרמה שלו, ולא רוצה מתחת לרמה שלו, כדי שהסטטיסטיקה הזאת תקרה.

אגב יש סיכוי שבחלק מהמקרים אם הצד השני היה יודע שהוא שני זה היה קצת מעלה את האחוזים - כי הצד השני היה יודע שרוצים אותו. כך שיש כאן איזשהו הפסד בזה שלא יודעים

ד. נתון צפוי: 60% מהרשומים הן נשים, 40% גברים, 

אולי לגברים יש פחות אמון בדברים האלה?

 לכן הם ממליצים לא להפעיל את המסננים ולתת לאלגוריתם להפתיע.

זה מה שאני עושה, לא עזר לי בינתיים

ה. עוד נתון מפתיע: למרות שאחוז האישורים עלה עם הזמן מ-5% ל-22%, אורך הקשרים לא גדל באותה צורה. 

שירת: יש הרבה קשרים שיש להם פוטנציאל, אבל משהו בתהליך בניית הקשר לא מאפשר לזה לקרות. אתרי היכרויות יוצרים הנעה, אבל אם הזוג לא לוקח אחריות ועושה עם עצמו עבודה, גם אם אצא עם 100 אנשים שהכי מתאימים לי בעולם, הקשר לא יבשיל.

זה הסבר די מעליב... אולי פשוט האלגוריתם הפסיק להציע הצעות סרק?

ו. עוד נתון מפתיע: אורך של קשרים: אנשים שמאשרים את ההצעה של אלגו תוך עד ארבע שעות, אורך הקשר שלהם לא עלה על ימים ספורים. ככל שהמשתמש חשב יותר שעות על ההצעה, כך אורך הקשר עלה. אולי המשתמש עשה תהליך יותר עמוק, גילה יותר דברים – ולכן אורך הקשר עלה.

שירת: מעניין אם הזמן הזה משמש לעשות בירורים עם אחרים, חברים\רשתות חברתיות או באופן אישי עם עצמם – להגיד כן ממקום יותר שלם בנפש, עם מוכנות להשקיע בקשר. מעיין: כשאני יצאתי לדייטים, כשהגעתי ממקום יותר שלם יותר גם הקשר עצמו היה טוב יותר.

שוב הסבר שלדעתי לא מבין את נפש הרווק... אנשים שעושים בירור מראש סומכים על הבירור שלהם ויוצאים על סמך זה, וגם מייחסים פחות משקל לנתונים שהם פוגשים במציאות (כי הם מכירים תמונה רחבה יותר). יש אנשים שלא מאמינים שבירור יעזור להם ולכן הם פשוט מאשרים והפגישה היא בעצם הבירור הכמעט ראשוני, שכמובן יש לו פחות סיכויי הצלחה. אפשר לאשש או להפריך את זה עם נתונים (אם למשל יש הבדל בין המבררים ללא מבררים גם אחרי חודש של קשר, אני לא צודק)

ז. נתון מבאס: בטחון עצמי: יחס ישר בין כמות הפעמים שקיבלת דחייה, לבין אורך הקשר הממוצע. ככל שדוחים אותך יותר, אורך הקשר יותר קצר. 

שירת: אולי זה בגלל שאתה סופג פחות בטחון עצמי – בן אדם חווה פגיעות, דחייה – הרגישות וההימנעות שלו מהסיטואציה גדלה. גם אם מישהו יוצא עם התאמה דרך אלגו, שקיבלה ציון מאוד גבוה – ייתכן שתוך פעמיים שלוש אחד הצדדים יהדוף את הקשר, כדי להדוף את החרדה שאולי יגידו לי לא, ומהקושי להיות בחוסר וודאות – עדיף לי לברוח ולהגיד את הלא מאשר שידחו אותי. 

שוב הסבר מעליב... צריך לבדוק האם ככל שדוחים אותך יותר אתה נוטה לפסול יותר, או להיפך - ככל שדוחים אותך יותר גם פוסלים אותך יותר, שזאת קורלציה די סבירה למרבה הצער.

ח. נתון צפוי: בשאלון שואלים כמה אתה מתחרט על החלטות בחיים. ראו שאנשים שנוטים להתחרט בחיים, הקשרים שלהם יותר קצרים. יש להם ספקות כנראה לגבי הקשר, כמו בכל דבר בחייהם.

עוד נתון מבאס: תמונות: כשמסרבים להצעה, הבוט שואל למה, ואנשים יכולים לבחור אחד מכמה סיבות (או לכתוב תשובה) – 50% מהדחיות באלגו זה על מראה. בתוך ההצעות על המראה שנדחו, הם רואים שאלו הצעות שקיבלו ציון התאמה מאוד גבוה מהבוט, ובכל זאת המשתמשים החליטו לדחות אותה. מראה יכול מאוד לתעתע. 

שירת: לפני 15 שנה כשהתחלתי, לא היו תמונות, וכשהעולם השתנה והתחילו להיות תמונות – גם אז הם ראו ירידה של 50% באישורי ההצעות. 

באלגו לא מקבלים ישירות תמונה, אלא אפשר לבקש. שירת שואלת את מעיין מה היא ממליצה לאנשים לעשות, ומעיין אומרת שהיא לא היתה מוכנה לצאת בלי תמונה. אבל מה שכן, היא ממליצה לקרוא את הנתונים, לראות את התמונה, ואז לקרוא שוב את הנתונים. לא לקבל החלטה רק על סמך תמונה, כי גם הדעה שלנו על אדם משנה את התפיסה החזותית שלנו אותו.

השאלה היא אם אכן בלי לראות את התמונה האחוזים של *החתונות* היה עולה. ואם היה עולה משמעותית. המטרה היא לא שיאשרו הצעות, המטרה היא שישמחו בבחירה שלהם. "עצוב" אבל זה המצב.

ט. עוד נתון מבאס: השכלה: ככל שאתה משכיל יותר, אורך הקשר שלך ארוך יותר. השכלה תיכונית\תעודה – אורך הקשר שלך קשר. הקשרים הכי ארוכים היא של דוקטורנטים. 

שירת: קשר ארוך תלוי בשיח רגשי, בקשרים הבין אישיים, וזה לא משהו שמאפיין בעיניה את האקדמיה, ולכן זה מבאס ומפתיע אותה.

מעיין: אולי אילו אנשים סבלניים יותר, מחזיקים קשר ארוך – אבל שלא בהכרח מוביל לחתונה. (השערה, הם לא בדקו את ההשכלה של המאורסים).

ההסבר השני אכן נשמע סביר יותר...

י. נתון מעורר תקווה:

לא יודע מה בדיוק מעורר תקווה... תקוה זה אם היתה דרך בטוחה להצליח

היו יותר נתונים.

נניח במבררים, הרי יש להם נתונים מי ביקש מספר טלפון של ממליץ, אז יש איזושהי נקודת התחלה.

ההתרשמות שלי ממה שאלגו הציגו בראיון, זה שזה מה שהמתנדבים של העמותה עושים ביום יום - מנסים לראות איך מהנתונים שיש להם הם יכולים ליצור יותר דייטים.

מה שכן אפשר ללמוד מהנתונים שהם כן נתנו, זה אולי כמה דברים שרלוונטיים לא רק לנו, אלא גם לשדכנים. נניח @ברוקולי, אם היית מבקשת ממני עצות על סמך הנתונים האלה, הייתי ממליצה לך (רק על סמך הנתונים, אין כאן שום ביקורת על מה את עושה\לא עושה):

א. בשלב הצעת ההצעה, לברר אם יש התלבטויות, ולנסות לראות אם אפשר לברר אאת מה שמתלבטים עליו מראש.

ב. להמשיך לתקשר עם הזוג - אחרי דייט ראשון ואולי שני, לנסות אולי לתווך פערים שהתגלו. לעודד לא לשפוט מהר מידי, לדאוג שנותנים את המקום והמרחב לקשר שיווצר. לשאול איך הם התרשמו אחד מהשנייה - במטרה לעזור להם לראות אם הם פספסו משהו חשוב).

ג. אם מישהו אומר שכל הקצרים שלו קצרים יותר - 1. לעודד ולחזק אותו, להזכיר לו שהוא ראוי. 2. לנסות להפנות לאיש מקצוע, ייתכן שהבעייה היא רוחבית ולא ספציפית בלנ"ו (ספקנות).

ד. חיצוניות - לתזכר אנשים שתמונה אחת לא תמיד משקפת; ייתכן שבמציאות האדם נראה אחרת לגמרי. להזכיר שאם נחלק אם העולם ל-3 קופסאות: מראה יפה, מראה סבבה, מראה מכוער - רוב מוחלט של העולם ייכנס למראה הסבבה.

ה. לבוא בראש ולב פתוחים - לא לפחד לנסות דברים שקצת מחוץ לגבולות הגזרה ששרטטנו לעצמינו (נניח שהוא נמוך ב-2 ס"מ ממה שרציתי. הוא עירוני ורציתי מישהו מיישוב. וכו'). לתזכר את מי שמשדכים שיש לו יתרונות, איכויות, תכונות שמעניינים את הצד השני, ולהפך. לא לחלק ציון משקלל של מי שווה יותר, אלא להדגיש שיש צדדים ששווים בי וצדדים ששווים באחר, שאף אחד לא ירגיש שהוא יורד ברמה בשביל השני. 

קריטי. ולא רק אחרי קשר ראשון-שני.

יש שדכנים שבטוחים שתפקידם זה לתת מספר טלפון ו"שגר ושכח".

שדכן רציני מחווה את הקשר, נמצא עם אצבע על הדופק ובעיקר עוזר בתור צד שלישי שמקשר בין הצדדים.

יכול לחשוב לפחות על קשר רציני אחד שלי שהיה מרוויח מאוד אם היתה שם שדכנית באמצע. 

שהנתונים האלה לא רק לאלגו?

כאילו לדייטים בכללי מה הסיכויים להתארס אחרי כמה שבועות זה מעניין

לחלוטין לא קשורה. 

אני חושב שבניגוד למה שהם כותבים יש צורך דווקא *לצמצם* את הטווח ולא להרחיב. 

כלומר - אם אני מחפש מישהי תורנית כדאי לצמצם את הבחירה לתורניות בלבד (ולא הגדרה כללית יותר) כדי שלאלגוריתם יהיה בכלל סיכוי לעבוד. 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.