ואחרי הכל כמו תמיד כמעט,
הקולות השתתקו לאט לאט
ונשאר מין וילון שחור ,אפל
מחשיך מסביב, אותך,את הצל
יצאה היא החוצה,פרשה כנפים
הרחיקה לעוף, עקפה תשמיים
למרות שלמטה משכו הסחות
היא תמיד המשיכה הלאה וסרבה לנחות
והיא לא האמינה כשמכיוון לא צפוי
פתאום הגיע איזה מצב לא אפוי
כמה שלבים אחורה בתהליך, למי אכפת
יאללה תסתדרי זה כולה שבת
לבד שם למעלה
לבד מכולם
רצתה לקפוץ
לפוצץ תעולם
ואיש לא ידע ראה או שמע
היא היתה עם כלכך הרבה אנשים ועדיין לבדה
בואו נסכם לנו, לקרוב, לבאות
שאנחנו שונאים סיטואציות משפחתיות
