היי
אמורה ללדת בעוד חודש בעז"ה.
עדין לא התארגנו על כלום... גם מבחינת ציוד וגם לגבי הברית בעז"ה.
בעלי טוען שאין צורך להתארגן מראש ונעשה הכל אחרי הלידה.. זה קצת מלחיץ אותי שהכל יהיה ברגע האחרון..
מה עשיתם? התארגנתם מראש? ואיך...?
היי
אמורה ללדת בעוד חודש בעז"ה.
עדין לא התארגנו על כלום... גם מבחינת ציוד וגם לגבי הברית בעז"ה.
בעלי טוען שאין צורך להתארגן מראש ונעשה הכל אחרי הלידה.. זה קצת מלחיץ אותי שהכל יהיה ברגע האחרון..
מה עשיתם? התארגנתם מראש? ואיך...?
הכי הרבה בגד, נובימול ובפנטן
במידה ואתם לוקחים עליכם לארגן - זה משהו אחר
אני קניתי את כל הציוד לפני
לא רואה בזה בעיה ולא חוששת. מעדיפה את הנוחות שלי
מה עם בגדים לילדים ולנו..
צלם
מוזיקה וכו..
אולם...אחרי הלידה להתחיל לחפש...?
נשמע לי ממש מלחיץ
לי ברור שאם לא - מבחינתי שיהיה בבית כנסת עם בורקסים ומיץ
בגדים כן הייתי קונה לפני.בהחלט. לא רואה דרך להתמודד עם כאב הראש הזה אחרי לידה
לא סגרנו כמובן
אבל כבר בררנו על האפשרויות והחלטנו איפה רוצים ומאיפה נזמין אוכל
בגדים גם הכנו
לא רואה למה לחכות, אחרי לידה זה יהיה מורכב בהרבה
מנסה לעזורלקראת הלידה של הבן השני שלי התחלתי לחפש מקומות/ אולמות קטנים כדי לעשות שם ברית
ולקחתי מהם תפריט וכו' ובסוף הוא נולד בשבת והיתה ברית בשבת 
בבן השלישי חשבתי גם על כמה מקומות אבל בקטנה. לא תכננתי כמו בבן הקודם.
בסוף, אחרי הלידה, חבר של בעלי המליץ לנו על אולם אחר שלא הכרנו והלכנו לראות ועשינו שם.
היה מוצלח ב"ה.
לדעתי, כדאי להיערך למה שאפשר כמו בגד לתינוק (אם את מחליטה לקנות. אפשר להשאיל מגמ"ח. לי יש גמ"ח לזה)
ובגד בשבילך ו/או לילדים גם.
ומעבר לזה- אחרי הלידה בע"ה 
כדאי להיות מאופסים על מה הכיוון שאתם רוצים. אולם/ לארגן לבד.
להכיר מוהלים,
אם אולם- לברר על אולמות באיזורכם, אם לארגן לבד- להיות מאופסים על קציב, קיטרינג, בוקר/ צהריים, מלצרים? עריכה? צלמים באיזורכם שאתם רוצים וכו.
אמנם בסופו של דבר זה אירוע שנסגר בהתראה של שבוע ואי אפשר חקבוע מראש, אבל עדיין זה הרבה ארגון, וכדאי לדעת לפחות את הכיוון הכללי שלכם, שמות רלוונטיים של אנשי מקצוע וכו, כדי לחסוך כמה שיותר את הארגון אחכ. (ואחרי הלידה הכל עוד מבולגן יותר, לאגן אירוע מאפס זה עוד יותר מורכב.)
בהצלחה רבה, יקרה
שאם בעלך לא מבין את הפרטים הקטנים אז כדאי להסביר לו
ממש ברחל ביתך הקטנה את כמות האנרגיות שזה דורש
שבזמן משכב לידה, דקה אחרי הלידה אולי עם תפרים (שלא יהיה), זה ממש לא זמן עבורךלהסתובב
הוא יקנה בגדים לילדים? או שזה אמור להיות עלייך?
הוא יהיה בחופש אחרי הלידה?
בעלי אירגן מקום, "מלצרים", מוהל ותפריט בחרנו יחד.. את כל הצבעים של מפות השולחן המפיות וכו אני בחרתי והוא קנה.. אני על הצד האסתטי והוא על הצד הפרקטי 
בגדים לא קנינו משהו מיוחד, שמנו בגדי שבת
מה שכן היה חשוב זה בגד עבורי. אומנם לבשתי ממש פשוט יחסית, אבל כן היה חשוב לי שיהיה משהו מייצג וקצת יותר מיוחד מהרגיל אז בסביבות חודש חמישי בחרתי בגדים
זה לא משהו שראיתי את עצמי עושה אחרי לידה עם תינוק פיצי..
לארגן ברית זו זכות משמחת, אבל זה גם דורש ומלחיץ. ובפרט שאת אחרי לידה.. גם אם את לא מארגנת הכל, זה יוצר לחץ
וכמובן שצריך לוודא שהתינוק במשקל מתאים ואין צהבת.. כך שלדעתי ככל שתורידי עול מעצמך, כך יהיה טוב יותר
של איזה סטנדרט מציבים לאירוע.
אנחנו לא קונים בגדים לברית
לא מביאים צלם
ולא מוזיקה
אנחנו עושים באולם של בית כנסת, ידענו מראש איפה וזה לא משהו שצריך לשריין מראש.
אפשר לחשוב על מוהל מראש, אבל בסוף בכל אופן מדברים איתו רק אחרי הלידה.
כנ"ל לגבי אוכל, לברר מחירים לפני, אבל בסוף סוגרים אחר כך.
וטוב שכך, הבריתות נעשו אחת בגיל חודש ואחת בגיל חודשיים
אבל בהכל לא כלול קניית בגדים
אני לבשתי שמלה של שבת וגם הילדים
זה היה בתקופת הקורונה אז היינו מוגבלים בתכנון מדוקדק
אבל קבענו עם מוהל עקרונית (נתנו תאריך לידה משוער, בפועל ילדתי שבוע אחרי)
וזה אומר שאני יודעת כמה לשלם לו ואיך ליצור קשר ושהוא עקרונית מוכן להגיע עד אלינו.
החלטנו עקרונית באיזה אולם ביה"כ זה יהיה, ביררנו שבטוח אפשר לעשות שם והמטבח פעיל וכו'.
קניתי בגדים לכל הילדים ולבעלי.
ביקרנו על גמחים לבגד וכרית תינוק באיזור.
התברר שיש מספיק גמחים אז הייתי רגועה.
לעצמי קניתי שלוש שמלות שיהיו מספיק יפות ונוחות מותאמות להנקה. ממילא לא יכולתי למדוד אז הזמנתי מהאינטרנט.
קבעתי עם מאפרת עקרונית. היא מכירה את הסגנון שלי רק רציתי לוודא שהיא עדיין עוסקת בזה ו"על זה"
סיכמנו על סנדק ועדכנו מראש את מי שלא סינדק.
הכי קשה היה לאתר קייטרינג גם בגלל כשרויות וגם בגלל מחירי מינימום.
נפגשנו עם מתאמת האירועים של המקום, סגרנו תפריט בראש עם מחירים והכל עד הפריטים הקטנים.
דאגתי לעמדת שתיה חמה היינו צריכים לקנות קפה וסוכר אישיים בגלל הקורונה.
עשיתי רשימה של חד"פ,
קנינו בלונים וקישוטים.
אפילו שם ידענו מראש.
אחרי הלידה התקשרנו לכל מי שסיכמנו איתו "עקרונית" כדי לוודא זמינות בתאריך וב"ה הכל תקתק, לא הופתענו משום דבר, היה אירוע מהמם אני מאוד אהבתי, היה בול מה שרציתי.
ולא היה לי עמוס בכלל אחרי הלידה, גם בעלי לא היה צריך להתרוצץ כמעט.
תמיד יש מה לסגור ולתאם ובלתמים,
מה שאפשר לברר לפני עדיף.
לפחות תדעי מחירים ויהיה לך שמות של בעל מקצוע, אם תרצי לראות תיק עבודות וכו' יהיה לך זמן.
יום לפני האירוע באנו לאולם לקשט, היה לי נחמד קצת לצאת, נתתי הוראות איפה לשים כל דבר שמחתי מאוד שהיה לי את הפנאי לזה.
הבנות היו לבושות מהמם, קצרו המון מחמאות, הרימו את האירוע 😁
זה הדבר היחידי בערך שהיה וודאי בברית קורונה ההיא אז עפתי עם השמלות שהזמנתי, לא עלה הרבה האמת (70-80 שח לשמחת נשף מוזהבת עם קישוטים מאלי אקספרס)
רק עבור הסרטים לשיער עברתי באיזה 5 חנויות עד שמצאתי מה שבדיוק רציתי.. זה היה הכיף שלי בסוף ההריון לא העיק עלי.
אחרי הלידה הייתי מרוכזת רק בתינוק.
לחסוך דיונים ופערים זוגיים אחרי הלידה.
גודל אירוע
אולם/בית כנסת/בית
בוק/צהריים/ערב
קייטרינג חלבי/בשרי
וכו...
לגבי בגדים:
בהחלט אפשר בגדי שבת יפים לכולם וזהו.
אם בכל זאת חשוב לכם בגד חדש אז בהחלט כדאי לטפל בזה לפני הלידה
כדי לחשוב על אפשרויות לגבי מוסיקה (למרות שסיכוי טוב שיצא לך בבין המיצרים)
אם חשוב לכם צלם אז לברר שמות..
לזכור שאחרי כל התכנונים יכול להיות ברית בשבת, בתשעת הימים/תשעה באב וכו שישנו את התכניות.
העצות שבעיני הכי חשובות:
לתאם את הכיוון העיקרי מראש לפני הלידה.
אחרי הלידה - תשחררי לגמרי. תתעסקי בעיקר בנוח ולטפל בתינוק ואם יש עוד ילדים בבית.
תשאירי לבעלך "להרים אירוע" - גם אם זה בכלל לא יהיה דומה למה שאת היית מארגנת..
בסוף שום דבר לא באמת קריטי באירוע, ומה שחשוב זה לשמור על הכוחות שלך, על הרוגע והשלווה שלך ועל שלום הבית.
קניתי את כל הציוד מראש.
לברית התארגנתי מראש עם בגדים לכולם, ידעתי איזה אולם אני לוקחת ואיזה מוהל (התיאום נעשה אחרי הלידה ע״י בעלי), לא לקחתי מוזיקה או צלם.
אל תיהי בלחץ , בכל בית מרקחת אפשר לקנות
אבל בעיקרון צריך בפנטן , שמן תינוקות, חיתולי טרטה ופלנל,חיטולים, מגבונים , אדמה, אקמול ואולי עוד כבר לא זוכרת
שמתי במשך שבוע כל החתלה
אז כנראה שלא יותר מבכי רגיל של תינוקות.
וזה לא רק הילד שלי. אלא גם הילדים של האחרים מסביבי.
מאמינה שזה גם תלוי במוהל ובמיומנות שלו.
לוקח זמן עד שהפצע מחלים.
כל מוהל המיומן ביותר מקלף עור ממקום רגיש, זה יוצר פצע.
לא קשור רק לבכי של תינוק, אלא לביטוי של חוסר נוחות.
אני נתתי אקומול ושמתי מאלחש עד שהייתי בטוחה שלילד לא כואב.
הוא תינוק חסר אונים, צריך לדאוג שלא יכאב לו.
מקסימום אם היה קצת חוסר שקט בטח הבאתי נובימול וזהו.
לא זכור לי משהו חריג.
לא צריך משהו חריג, למה צריך שיכאב לתינוק? גם אם הוא רק מבטא חוסר נוחות ולא בכי. גם אצלי לא היה משהו חריג ולמרות זאת שמתי עד שהיה נראה שזה החלים.
לא זוכרת בדיוק את הסיבה, אבל שאלנו באחת הבריתות ואמרו לנו שהג'ל המאלחש לא מומלץ בברית. לגבי אחרי הברית - אולי זה כבר משהו אחר.
בכל מקרה ממש אין הנחיה גורפת לקנות ג'ל מאלחש לברית
ושמים משחה שעוזרת להחלמה.
זה הגיון פשוט, מקום רגיש פצוע= כאב, לא צריך גישה.
אין הרבה מודעות ומידע על אלחוש לאחר ברית, בגלל גישה כמו שלך שהיתה מאז ומתמיד. בעיניי חשוב לתת את האופציה ולאפשר להורה לבחור אם למנוע כאב ע״י משחה ששמים באופן מקומי והיא בטוחה לשימוש מספר פעמים ביום.
שצריך להעמיס עליו דברים שלא בהיכרח עוזרים להחלמה.
מה לעשות.
פצע לא מכוסה או עם משחות שמתאימות להחלמה מחלים מהר יותר.
אין בעיה לומר שכדאי/מומלץ וכו' אבל לומר שזה חובה זה כבר לא נכון.
וכן. זה לגמרי גם תלוי בגישה של המוהל והצורה שבה הוא מטפל.
בין אם זה חבישה. ובין אם זה הטיפול המקומי לאחר הברית.
לא חובה אבל בעיניי מומלץ וחשוב למנוע כאב.
לתינוק בהחלט כאב.
והשתמשנו באמלה לפני הברית לפי הוראת המוהל
מה שרציתי לומר שזה לא משהו שהוא חובה.
אלא שכל מוהל וכל הורה וכל תינוק מתנהל אחרת.
באתי להראות לך שאולי לתינוקות שלך וסביבתך לא כאב, אבל יש תינוקות שבהחלט כואב להם. אי אפשר לדעת איך יהיה וחובה לדעתי להצטייד בהתאם.
והמוהל שלנו מאוד מאוד מיומן וגם רופא.
מוריהדובר שם על אילחוש מקומי אחרי הברית. ועל זה נאמר שזה לא חובה.
משם זה עבר לאקמול. (וזה כן אני חושבת שהיה מי שקיבל.)
אקמול וכו' תמיד יש בבית. 
עבר ב"ה ממש חלק (חוץ מההיסטריה שלי למראה המקום😔)
ושמעתי שלא מומלץ להשתמש במאלחש (לא זוכרת ממי חכמה מקצועי🤷 אנחנו בכל אופן לא ראינו אף פעם צורך להשתמש בזה)
בכה שניה בזמן של הברית וזהו
הבנתי שבגיל הזה העצבים שלהם שם מאוד חלשים
כאב של תינוק שונה מכאב של מבוגר.
אני שמעתי מהרב אבינר שאמר על פי מחקרים ששמפו נכנס לתינוק לעין זה יותר מציק לו מאשר ברית...
עצמות לברית?
גם אם הכאב שונה, למה לא למנוע אותו? אם אפשר למנוע כאב (שלא ידוע בודאות הגודל שלו) בבטחה, למה לא לעשות זאת?
אמרתי שיש שוני בין תינוק למבוגר,
היא כתבה שהעצבים שונים אז הוספתי שהכל שונה- גם העור וגם העצמות.
כמו שכאב בשבר של עצם של תינוק יהיה שונה מכאב בשבר של עצם של מבוגר, כך גם כאב ברית לתינוק שונה מכאב ברית למבוגר
לקנות.
לקחנו 2 מוהלים שונים לכמה בריתות שעשינו ב"ה וכל אחד ביקש שנביא דברים אחרים ונטפל בצורה שונה אחרי הברית...
ושמעתי מחברות שמוהלים אחרים נתנו להם הנחיות אחרות לגמרי.
אז זה ממש שונה מאחד לשני..
בגדים אפשר מראש
לך, לנולד, לילדים
לגבי הברית אפשר לחשוב מי יהיה המוהל, קטרינג ,מי יהיה סנדק, איפה זה יהיה
למה לא , אבל לעשות בעיקר במחשבה ובין עצמיכם ,לא לשתף אחרים , סמוי מין העין יש ברכה
בהצלחה בקלות ,שמחה וידיים מלאות
לשמוע על מוהלים כדאי מראש.
מהסיבה שמוהל זה מישהו שצריך לקבוע איתו מעכשיו לעכשיו. וכמה שיותר מוקדם יש יותר סיכוי לסגור איתו לפני אחרים.
אנחנו חוץ ממוהל ( שיש לנו אחד קבוע, אם תרצי אמליץ לך בפרטי) לא מארגנים כלום.
כן חוסכים מתחילת ההריון על חודש סכום כסף שמיועד לברית.
והמלצה לגבי מוהל, למדנו להתקשר אליו כבר מהחדר לידה, כי הם הרי נתפסים מהרגע להרגע, אז מעדיפים לתפוס אותו ראשונים כדי שהוא יוכל בשעה שנוח לנו.
אנחנו ועוד איזה חשבנו על האופציות אם בבוקר או בצהריים (זה היה בחורף אז הכי מאוחר היה ב3)
כי יש לנו קרובים שגרים ממש רחוק ואנחנו גרים באיזור פקוק מאוד
בהמשך חשבנו על איפה אפשרי ומתאים לנו, ליד הבית או משהו יותר רחוק. ביררנו מחירים... שברים שחוסכים המון זמן כשאת יולדת טריה
חשבנו על בשרי/חלבי
על קייטרינגים עם מס' טלפון שיהיה לי מוכנים... וכיווני מחירים
ידענו מי אנחנו רוצים שיהיה המוהל אבל תמיד יש סיכוי שלא יהיה פנוי אז חשבנו על כיוון של עוד מוהל אפשרי...
ועוד כהנה וכהנה...
יש גם את האירגון לקריאת שמע, שולם זוכר, וחלוקת הפתעות לאחים הגדולים במסגרות... על זה ממש חשבתי מה בדיוק ועשיתי רשימה לסופר...
הפואנטה שכשיולדים- חסכנו הרבה בירורים ועכשיו יותר קרובים ללסגור את הדברים סופית... (מוהל, קייטרינג, אולם, לקנות בסופר ישר מרשימה מוכנה)
לגבי בגדים- היו לי בגדים יפים ששמרתי לזה לילדים, ולי גם שמרתי שמלה יפה שלא לבשתי כמעט... במיוחד בשביל זה
ובגד לתינוק- היה לי מהאח הקודם אבל באמת לקודם הזמנתי לפני הלידה...
וגם אחרי הלידה- רק הוא ארגן
אני יולדת ולא מתעסקת בארגונים
אבל עשינו מאוד פשוט
בבית כנסת שלנו
בלי צלם והפקות
אז רק קייטרינג ומוהל וזהו
את הבריתות בעלי ארגן אחרי הלידה. גם לגבי ציוד כמעט לא ארגנו כלום, לפני הלידה הראשונה קבלתי קצת בגדים מגיסתי אז ידעתי שיש לי דברים בסיסיים ובחרתי עגלה כך שאחרי הלידה רק היה צריך ללכת לחנות ולקנות אותה.
כך שבאמת אין מה לסגור כלום עד אז
בינתיים יכולה להתארגן על בגד לברית, לבקש המלצות למוהלים (כדאי שיהיה אחד או שניים מוכנים בתוכלו לסגור איתם ברגע שיש תאריך ואז אם אחד לא יכול יש את השני)
לבחור אולם או שניים...
ודברים כאלה אבל לא לסגור כלום כי את לא יודעת מתי תלדי...
ואין מה לדאוג שלא יהיה מספיק זמן. מכירה מישהי שאירגנה ברית תוך שעתיים כי לילד היתה צהבת ורק ביום הברית קיבל אישור לעשות את זה...
אז לא היה הכי מושקע אבל היה אירוע נחמד סה"כ, זה לא חייב להיות מושקע במיוחד
יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.
כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)
וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.
אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות
לק"י
אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.
וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.
ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.
ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.
2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.
בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.
ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....
(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).
עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית
בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)
וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈
בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻
קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅
והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים
והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.
כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.
לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.
אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב
ההחלמה היתה קשה קשה קשה
מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.
השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה
מה היה ב2 הלידות האחרות?
יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.
הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת
שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..
קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא
מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק
במיוחד אם זה מחמיר
ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2
לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול
בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו
לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל
כאב בסדר הזה
תפרים
הנקה
צירים ולידה
בכל הלידות אני יולדת על הגב.
חלק עם אפידורל חלק בלי….
הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.
מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.
לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.
חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?
לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.
שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️
שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות
והיו לי לידות טובות.
הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.
ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר
לק"י
יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.
לק"י
לא פירטו איזה בדיוק.
לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה
ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.
אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,
בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה
בלי להיות היסטריים.
הוא בן 5 וחכם ומקסים.
אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.
מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.
אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.
אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו
ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.
אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.
בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.
מה אני אמורה כן לעשות?
מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔
והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.
אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.
אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.
באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.
ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.
בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה
העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.
העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

מה הכוונה לא בשליטתו?
לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר
אני ממליצה להתעכב על זה
מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?
אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?
אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?
אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?
לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.
עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏
שמוקד ההפעלה הוא בציפייה
את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה
אבל ילדים
גם יותר גדולים
לא צריכים סיבה להציק
(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה
שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)
אם יוצאים מנקודת הנחה
שילד רשאי להציק
כי הוא צריך לעבור דרך
כדי לראות את העולם במבט רחב
יותר מנקודת המבט שלו
אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה
וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות
לדבר איתו אחכ
לשמוע אותו
את נקודת המבט שלו
להסביר לו למה זה מציק
להציע דרכים אחרות לפעולה
אבל להשאר איתו
בצד שלו
להיות ההורה התומך והמנווט
לא השוטר
אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.
אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.
בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך
לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?
אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד
יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.
אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.
פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.
ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.
אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.
סליחה על החפירה ותודה על ההכלה
תודה!!!
למה להעמיס סתם?
אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…
מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.
הלוז אצלנו:
16- חוזרים מהצהרון
עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק
18- ארוחת ערב
19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת
20- זמן התמרחות לצערי…
21- לישון
לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח
(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)
מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.
אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.
גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?
זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?
זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?
אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?
ולמה?
באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.
אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.
הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'
רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.
היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.
כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?
לילדים פי כמה.
אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.
חוזר ב16 מהצהרון
זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם
חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.
18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה
מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום
ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.
פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר
מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.
אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.
אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום
אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד
וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.
אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.
אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.
מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??
מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד
לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.
לק"י
אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.
חוזרים ב16
מסספרים איך היה, מנשנשים משו
משחקים
לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)
ארוחת ערב+ מקלחות
זמן פטפוטים
20 לישון וביי
אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.
לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי
הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי
בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות
זהו
המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי
אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו
הפה שלי מלא פצעים-
כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-
כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער
תנסי חלב עיזים
אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.
ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.
לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?
לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)
יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?
תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...
הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️
כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.
רפואה שלמה♥️
אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה
כמו שצריך. תרגישי טוב!
שאמור לעזור לפצעים בפה…
החלמה מהירה!!
אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו
לילדים שלי נמאס מעוף…
מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).
חוץ משניצל וחמין 🙏
אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם
או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).
אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז
טורטיות יותר טעים
מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים
מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.
כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח
מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים
מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.
מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.
לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,
מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.
באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.
לשובע
חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה
ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית
כמה שבועות אחרי הפלה.
כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.
יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.
לא היה גבול לאושר.
כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.
אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..
חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.
ואז, זה נגמר.
אז יש את הצער הגדול.
אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.
אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.
כואב לי כל כך.
בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,
מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.
האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,
הצדדים,
מקדימה- שיפולי הבטן.
יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.
אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים
ואילו הכאבים באגן חדשים.
למי לפנות?
כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.
בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.
מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?
קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..
תודה מראש..
מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת
חיבוק♥️ תרגישי טוב!
ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,
והבטא כבר מאופסת..
מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף
אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח
אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק
אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב
בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים
החכמתי. תודה
יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?
אני סבלתי מזה כמה פעמים
ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה
השאלה שלי- איך עולים על זה?
אני בלי חום.
אם מרגיש כואב או אי נעימות.
זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד
אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...
יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....
גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.
ולמרות זאת החולשה המשיכה.
לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;
חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..
יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...
וכן לאמר...
יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.
העיסוי חיצוני כמובן
נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.
בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!
(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(
ממש משתתפת בצערך.
הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.
בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.
אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.
אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה
רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.
יותר בתחום של ספורט קיצבי.
כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.
אבל מוכנה לנסות.
אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..
ותודה!
תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.
מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.
ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.
אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).
אשמח להמלצה בפרטי.
אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.
תודה!
ועל התמיכה.
זה נותן כח..
שהשם יברך אתכן בטוב!
אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?
כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...
ליל שבת
סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח
דגים -50 שח
מרק קובות ביתי 30 שח
שבת בבוקר
בשר 80 שח
ממולאים או אורז עם עוף 50 שח
סעודה שלישית סלטים
מלבד זאת חלות 50 שח
עוגות ופיצוחים וחטיפים 80
גם הרופא המטפל בקופה היה מה זה שאנן
ואני הריון ראשון אין לי מושג כמה כואב אמור להיות התכווצויות,
אומרים לי זה רגיל הרחם גדלה אז ביי…
אבל ברוך ה נראה שנעצר כרגע.
אני כל הזמן מזהירה אותו שאין לו עוד מה לחפש בחוץ,
שייקח את הזמן בפנים,
מה הלחץ😅