הכי הרבה בגד, נובימול ובפנטן

במידה ואתם לוקחים עליכם לארגן - זה משהו אחר

אני קניתי את כל הציוד לפני

לא רואה בזה בעיה ולא חוששת. מעדיפה את הנוחות שלי

מה עם בגדים לילדים ולנו..

צלם

מוזיקה  וכו..

אולם...אחרי הלידה להתחיל לחפש...?

נשמע לי ממש מלחיץ

לי ברור שאם לא - מבחינתי שיהיה בבית כנסת עם בורקסים ומיץ

בגדים כן הייתי קונה לפני.בהחלט. לא רואה דרך להתמודד עם כאב הראש הזה אחרי לידה

לא סגרנו כמובן

אבל כבר בררנו על האפשרויות והחלטנו איפה רוצים ומאיפה נזמין אוכל

בגדים גם הכנו

לא רואה למה לחכות, אחרי לידה זה יהיה מורכב בהרבה

לקראת הלידה של הבן השני שלי התחלתי לחפש מקומות/ אולמות קטנים כדי לעשות שם ברית

ולקחתי מהם תפריט וכו' ובסוף הוא נולד בשבת והיתה ברית בשבת

בבן השלישי חשבתי גם על כמה מקומות אבל בקטנה. לא תכננתי כמו בבן הקודם.

בסוף, אחרי הלידה, חבר של בעלי המליץ לנו על אולם אחר שלא הכרנו והלכנו לראות ועשינו שם.

היה מוצלח ב"ה.

לדעתי, כדאי להיערך למה שאפשר כמו בגד לתינוק (אם את מחליטה לקנות. אפשר להשאיל מגמ"ח. לי יש גמ"ח לזה)

ובגד בשבילך ו/או לילדים גם.

ומעבר לזה- אחרי הלידה בע"ה

כדאי להיות מאופסים על מה הכיוון שאתם רוצים. אולם/ לארגן לבד.

להכיר מוהלים,

אם אולם- לברר על אולמות באיזורכם, אם לארגן לבד- להיות מאופסים על קציב, קיטרינג, בוקר/ צהריים, מלצרים? עריכה? צלמים באיזורכם שאתם רוצים וכו.

אמנם בסופו של דבר זה אירוע שנסגר בהתראה של שבוע ואי אפשר חקבוע מראש, אבל עדיין זה הרבה ארגון, וכדאי לדעת לפחות את הכיוון הכללי שלכם, שמות רלוונטיים של אנשי מקצוע וכו, כדי לחסוך כמה שיותר את הארגון אחכ. (ואחרי הלידה הכל עוד מבולגן יותר, לאגן אירוע מאפס זה עוד יותר מורכב.)

בהצלחה רבה, יקרה

שאם בעלך לא מבין את הפרטים הקטנים אז כדאי להסביר לו

ממש ברחל ביתך הקטנה את כמות האנרגיות שזה דורש

שבזמן משכב לידה, דקה אחרי הלידה אולי עם תפרים (שלא יהיה), זה ממש לא זמן עבורךלהסתובב

הוא יקנה בגדים לילדים? או שזה אמור להיות עלייך?

הוא יהיה בחופש אחרי הלידה?

בעלי אירגן מקום, "מלצרים", מוהל ותפריט בחרנו יחד.. את כל הצבעים של מפות השולחן המפיות וכו אני בחרתי והוא קנה.. אני על הצד האסתטי והוא על הצד הפרקטי

בגדים לא קנינו משהו מיוחד, שמנו בגדי שבת

מה שכן היה חשוב זה בגד עבורי. אומנם לבשתי ממש פשוט יחסית, אבל כן היה חשוב לי שיהיה משהו מייצג וקצת יותר מיוחד מהרגיל אז בסביבות חודש חמישי בחרתי בגדים

זה לא משהו שראיתי את עצמי עושה אחרי לידה עם תינוק פיצי..

לארגן ברית זו זכות משמחת, אבל זה גם דורש ומלחיץ. ובפרט שאת אחרי לידה.. גם אם את לא מארגנת הכל, זה יוצר לחץ

וכמובן שצריך לוודא שהתינוק במשקל מתאים ואין צהבת.. כך שלדעתי ככל שתורידי עול מעצמך, כך יהיה טוב יותר

של איזה סטנדרט מציבים לאירוע.

אנחנו לא קונים בגדים לברית

לא מביאים צלם

ולא מוזיקה

אנחנו עושים באולם של בית כנסת, ידענו מראש איפה וזה לא משהו שצריך לשריין מראש.

אפשר לחשוב על מוהל מראש, אבל בסוף בכל אופן מדברים איתו רק אחרי הלידה.

כנ"ל לגבי אוכל, לברר מחירים לפני, אבל בסוף סוגרים אחר כך.

וטוב שכך, הבריתות נעשו אחת בגיל חודש ואחת בגיל חודשיים

אבל בהכל לא כלול קניית בגדים

אני לבשתי שמלה של שבת וגם הילדים

זה היה בתקופת הקורונה אז היינו מוגבלים בתכנון מדוקדק

אבל קבענו עם מוהל עקרונית (נתנו תאריך לידה משוער, בפועל ילדתי שבוע אחרי)

וזה אומר שאני יודעת כמה לשלם לו ואיך ליצור קשר ושהוא עקרונית מוכן להגיע עד אלינו.

החלטנו עקרונית באיזה אולם ביה"כ זה יהיה, ביררנו שבטוח אפשר לעשות שם והמטבח פעיל וכו'.

קניתי בגדים לכל הילדים ולבעלי.

ביקרנו על גמחים לבגד וכרית תינוק באיזור.

התברר שיש מספיק גמחים אז הייתי רגועה.

לעצמי קניתי שלוש שמלות שיהיו מספיק יפות ונוחות מותאמות להנקה. ממילא לא יכולתי למדוד אז הזמנתי מהאינטרנט.

קבעתי עם מאפרת עקרונית. היא מכירה את הסגנון שלי רק רציתי לוודא שהיא עדיין עוסקת בזה ו"על זה"

סיכמנו על סנדק ועדכנו מראש את מי שלא סינדק.

הכי קשה היה לאתר קייטרינג גם בגלל כשרויות וגם בגלל מחירי מינימום.

נפגשנו עם מתאמת האירועים של המקום, סגרנו תפריט בראש עם מחירים והכל עד הפריטים הקטנים.

דאגתי לעמדת שתיה חמה היינו צריכים לקנות קפה וסוכר אישיים בגלל הקורונה.

עשיתי רשימה של חד"פ,

קנינו בלונים וקישוטים.

אפילו שם ידענו מראש.

אחרי הלידה התקשרנו לכל מי שסיכמנו איתו "עקרונית" כדי לוודא זמינות בתאריך וב"ה הכל תקתק, לא הופתענו משום דבר, היה אירוע מהמם אני מאוד אהבתי, היה בול מה שרציתי.

ולא היה לי עמוס בכלל אחרי הלידה, גם בעלי לא היה צריך להתרוצץ כמעט.

תמיד יש מה לסגור ולתאם ובלתמים,

מה שאפשר לברר לפני עדיף.

לפחות תדעי מחירים ויהיה לך שמות של בעל מקצוע, אם תרצי לראות תיק עבודות וכו' יהיה לך זמן.

יום לפני האירוע באנו לאולם לקשט, היה לי נחמד קצת לצאת, נתתי הוראות איפה לשים כל דבר שמחתי מאוד שהיה לי את הפנאי לזה.

הבנות היו לבושות מהמם, קצרו המון מחמאות, הרימו את האירוע 😁

זה הדבר היחידי בערך שהיה וודאי בברית קורונה ההיא אז עפתי עם השמלות שהזמנתי, לא עלה הרבה האמת (70-80 שח לשמחת נשף מוזהבת עם קישוטים מאלי אקספרס)

רק עבור הסרטים לשיער עברתי באיזה 5 חנויות עד שמצאתי מה שבדיוק רציתי.. זה היה הכיף שלי בסוף ההריון לא העיק עלי.

אחרי הלידה הייתי מרוכזת רק בתינוק.

לחסוך דיונים ופערים זוגיים אחרי הלידה.

גודל אירוע

אולם/בית כנסת/בית

בוק/צהריים/ערב

קייטרינג חלבי/בשרי

וכו...

לגבי בגדים:

בהחלט אפשר בגדי שבת יפים לכולם וזהו.

אם בכל זאת חשוב לכם בגד חדש אז בהחלט כדאי לטפל בזה לפני הלידה

כדי לחשוב על אפשרויות לגבי מוסיקה (למרות שסיכוי טוב שיצא לך בבין המיצרים)

אם חשוב לכם צלם אז לברר שמות..

לזכור שאחרי כל התכנונים יכול להיות ברית בשבת, בתשעת הימים/תשעה באב וכו שישנו את התכניות.

העצות שבעיני הכי חשובות:

לתאם את הכיוון העיקרי מראש לפני הלידה.

אחרי הלידה - תשחררי לגמרי. תתעסקי בעיקר בנוח ולטפל בתינוק ואם יש עוד ילדים בבית.

תשאירי לבעלך "להרים אירוע" - גם אם זה בכלל לא יהיה דומה למה שאת היית מארגנת..

בסוף שום דבר לא באמת קריטי באירוע, ומה שחשוב זה לשמור על הכוחות שלך, על הרוגע והשלווה שלך ועל שלום הבית.

קניתי את כל הציוד מראש.

לברית התארגנתי מראש עם בגדים לכולם, ידעתי איזה אולם אני לוקחת ואיזה מוהל (התיאום נעשה אחרי הלידה ע״י בעלי), לא לקחתי מוזיקה או צלם.

אל תיהי בלחץ , בכל בית מרקחת אפשר לקנות

אבל בעיקרון צריך בפנטן , שמן תינוקות, חיתולי טרטה ופלנל,חיטולים, מגבונים ,  אדמה, אקמול ואולי עוד כבר לא זוכרת 

שמתי במשך שבוע כל החתלה

אז כנראה שלא יותר מבכי רגיל של תינוקות.

וזה לא רק הילד שלי. אלא גם הילדים של האחרים מסביבי.

מאמינה שזה גם תלוי במוהל ובמיומנות שלו.

לוקח זמן עד שהפצע מחלים.

כל מוהל המיומן ביותר מקלף עור ממקום רגיש, זה יוצר פצע.

לא קשור רק לבכי של תינוק, אלא לביטוי של חוסר נוחות.

אני נתתי אקומול ושמתי מאלחש עד שהייתי בטוחה שלילד לא כואב.

הוא תינוק חסר אונים, צריך לדאוג שלא יכאב לו.

מקסימום אם היה קצת חוסר שקט בטח הבאתי נובימול וזהו.

לא זכור לי משהו חריג.

לא צריך משהו חריג, למה צריך שיכאב לתינוק? גם אם הוא רק מבטא חוסר נוחות ולא בכי. גם אצלי לא היה משהו חריג ולמרות זאת שמתי עד שהיה נראה שזה החלים.

לא זוכרת בדיוק את הסיבה, אבל שאלנו באחת הבריתות ואמרו לנו שהג'ל המאלחש לא מומלץ בברית. לגבי אחרי הברית - אולי זה כבר משהו אחר.

בכל מקרה ממש אין הנחיה גורפת לקנות ג'ל מאלחש לברית

ושמים משחה שעוזרת להחלמה.

זה הגיון פשוט, מקום רגיש פצוע= כאב, לא צריך גישה.

אין הרבה מודעות ומידע על אלחוש לאחר ברית, בגלל גישה כמו שלך שהיתה מאז ומתמיד. בעיניי חשוב לתת את האופציה ולאפשר להורה לבחור אם למנוע כאב ע״י משחה ששמים באופן מקומי והיא בטוחה לשימוש מספר פעמים ביום.

שצריך להעמיס עליו דברים שלא בהיכרח עוזרים להחלמה.

מה לעשות.

פצע לא מכוסה או עם משחות שמתאימות להחלמה מחלים מהר יותר.

אין בעיה לומר שכדאי/מומלץ וכו' אבל לומר שזה חובה זה כבר לא נכון.

וכן. זה לגמרי גם תלוי בגישה של המוהל והצורה שבה הוא מטפל.

בין אם זה חבישה. ובין אם זה הטיפול המקומי לאחר הברית.

לא חובה אבל בעיניי מומלץ וחשוב למנוע כאב.

לתינוק בהחלט כאב.

והשתמשנו באמלה לפני הברית לפי הוראת המוהל

מה שרציתי לומר שזה לא משהו שהוא חובה.

אלא שכל מוהל וכל הורה וכל תינוק מתנהל אחרת.

באתי להראות לך שאולי לתינוקות שלך וסביבתך לא כאב, אבל יש תינוקות שבהחלט כואב להם. אי אפשר לדעת איך יהיה וחובה לדעתי להצטייד בהתאם.

והמוהל שלנו מאוד מאוד מיומן וגם רופא.

דובר שם על אילחוש מקומי אחרי הברית. ועל זה נאמר שזה לא חובה.

משם זה עבר לאקמול. (וזה כן אני חושבת שהיה מי שקיבל.)

אקמול וכו' תמיד יש בבית.

עבר ב"ה ממש חלק (חוץ מההיסטריה שלי למראה המקום😔)

ושמעתי שלא מומלץ להשתמש במאלחש (לא זוכרת ממי חכמה מקצועי🤷 אנחנו בכל אופן לא ראינו אף פעם צורך להשתמש בזה)

בכה שניה בזמן של הברית וזהו

הבנתי שבגיל הזה העצבים שלהם שם מאוד חלשים 

כאב של תינוק שונה מכאב של מבוגר.

אני שמעתי מהרב אבינר שאמר על פי מחקרים ששמפו נכנס לתינוק לעין זה יותר מציק לו מאשר ברית...

עצמות לברית?

גם אם הכאב שונה, למה לא למנוע אותו? אם אפשר למנוע כאב (שלא ידוע בודאות הגודל שלו) בבטחה, למה לא לעשות זאת?

אמרתי שיש שוני בין תינוק למבוגר,

היא כתבה שהעצבים שונים אז הוספתי שהכל שונה- גם העור וגם העצמות.

כמו שכאב בשבר של עצם של תינוק יהיה שונה מכאב בשבר של עצם של מבוגר, כך גם כאב ברית לתינוק שונה מכאב ברית למבוגר

לקנות.

לקחנו 2 מוהלים שונים לכמה בריתות שעשינו ב"ה וכל אחד ביקש שנביא דברים אחרים ונטפל בצורה שונה אחרי הברית...

ושמעתי מחברות שמוהלים אחרים נתנו להם הנחיות אחרות לגמרי.

אז זה ממש שונה מאחד לשני.. 

בגדים אפשר מראש

לך, לנולד, לילדים

לגבי הברית אפשר לחשוב מי יהיה המוהל, קטרינג ,מי יהיה סנדק, איפה זה יהיה

למה לא , אבל לעשות בעיקר במחשבה ובין עצמיכם ,לא לשתף אחרים , סמוי מין העין יש ברכה

בהצלחה בקלות ,שמחה וידיים מלאות

לשמוע על מוהלים כדאי מראש.

מהסיבה שמוהל זה מישהו שצריך לקבוע איתו מעכשיו לעכשיו. וכמה שיותר מוקדם יש יותר סיכוי לסגור איתו לפני אחרים.

אנחנו חוץ ממוהל ( שיש לנו אחד קבוע, אם תרצי אמליץ לך בפרטי) לא מארגנים כלום.

כן חוסכים מתחילת ההריון על חודש סכום כסף שמיועד לברית.

והמלצה לגבי מוהל, למדנו להתקשר אליו כבר מהחדר לידה, כי הם הרי נתפסים מהרגע להרגע, אז מעדיפים לתפוס אותו ראשונים כדי שהוא יוכל בשעה שנוח לנו.

אנחנו ועוד איזה חשבנו על האופציות אם בבוקר או בצהריים (זה היה בחורף אז הכי מאוחר היה ב3)

כי יש לנו קרובים שגרים ממש רחוק ואנחנו גרים באיזור פקוק מאוד

בהמשך חשבנו על איפה אפשרי ומתאים לנו, ליד הבית או משהו יותר רחוק. ביררנו מחירים... שברים שחוסכים המון זמן כשאת יולדת טריה

חשבנו על בשרי/חלבי

על קייטרינגים עם מס' טלפון שיהיה לי מוכנים... וכיווני מחירים

ידענו מי אנחנו רוצים שיהיה המוהל אבל תמיד יש סיכוי שלא יהיה פנוי אז חשבנו על כיוון של עוד מוהל אפשרי...

ועוד כהנה וכהנה...

יש גם את האירגון לקריאת שמע, שולם זוכר, וחלוקת הפתעות לאחים הגדולים במסגרות... על זה ממש חשבתי מה בדיוק ועשיתי רשימה לסופר...

הפואנטה שכשיולדים- חסכנו הרבה בירורים ועכשיו יותר קרובים ללסגור את הדברים סופית... (מוהל, קייטרינג, אולם, לקנות בסופר ישר מרשימה מוכנה) 

לגבי בגדים- היו לי בגדים יפים ששמרתי לזה לילדים, ולי גם שמרתי שמלה יפה שלא לבשתי כמעט... במיוחד בשביל זה

ובגד לתינוק- היה לי מהאח הקודם אבל באמת לקודם הזמנתי לפני הלידה... 

וגם אחרי הלידה- רק הוא ארגן

אני יולדת ולא מתעסקת בארגונים

אבל עשינו מאוד פשוט

בבית כנסת שלנו

בלי צלם והפקות

אז רק קייטרינג ומוהל וזהו

את הבריתות בעלי ארגן אחרי הלידה. גם לגבי ציוד כמעט לא ארגנו כלום, לפני הלידה הראשונה קבלתי קצת בגדים מגיסתי אז ידעתי שיש לי דברים בסיסיים ובחרתי עגלה כך שאחרי הלידה רק היה צריך ללכת לחנות ולקנות אותה. 

כך שבאמת אין מה לסגור כלום עד אז

בינתיים יכולה להתארגן על בגד לברית, לבקש המלצות למוהלים (כדאי שיהיה אחד או שניים מוכנים בתוכלו לסגור איתם ברגע שיש תאריך ואז אם אחד לא יכול יש את השני)

לבחור אולם או שניים...

ודברים כאלה אבל לא לסגור כלום כי את לא יודעת מתי תלדי...

ואין מה לדאוג שלא יהיה מספיק זמן. מכירה מישהי שאירגנה ברית תוך שעתיים כי לילד היתה צהבת ורק ביום הברית קיבל אישור לעשות את זה...

אז לא היה הכי מושקע אבל היה אירוע נחמד סה"כ, זה לא חייב להיות מושקע במיוחד

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה

זה פשוט הבדלים בין רופאים

יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

נכון

נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש

בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.

זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)

תבקשי מרשם לכדורים!

שלא תצטרכי לקחת את הסירופ המגעיל🤢

ורק אומרת שלפעמים לטחורים יש תחושה שמזכירה תולעים.

וגם אצלנו הרופא לא ממליץ על טיפול משפחתי.

אני באמת יודעת שזה גישות שונות, צודקת

אבל אם מציק אולי כן כדאי לברר

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

איזה תופעות לוואי?

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים

ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.

פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית

זה משפיע מאד.

לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר

אם כן איך נותנים אותו בחופשיות ככה?

לנו נתנו הנחיה לתת חודשיים 4 לחיצות ערב , 4 בוקר למנוע התקפים וזה לא עזר

אם זה כזה חזק איך נותנים ככ הרבה והיד קלה על ההדק? 

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס

הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל

ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.

סליחה אם אני מלחיצה

ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.

ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.

בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות

לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה

יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .

ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו

ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים

והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.

ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

וגם לא באמת חזר לה מספר גבוה, היא מסתדרת בקלות גם בלי משקפיים

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

אם כמובן זה מתאפשר מבחינה טכנית למבנה העין וכו'.

במדידות ובדיקת התאמה הם לוקחים בחשבון גם ניתוח תיקון

עלה המספר

במספר שלם..

אז חוששת מאוד לעשות לייזר ושיחזור לי...

למי שיש הסדר עם הקופ"ח? נכון לתקופה זו..

והאם אפשר לשלם בתשלומים? 

בביטוח שיש בקופת חולים

ובהסכם של קופת חולים עם המקום

הפער לאותו ניתוח באותו מקום בין השתתפות קופות חולים יכול להגיע לאלפי שקלים (מניסיון), אז צריך לברר ספציפית.

שעשתה

המספר עלה לה ובמהלך הזמן גם הסתבך ונהיה קרע ברשתית

מורכבת עם הראייה

עכשיו יותר בסדר אבל כן זקוקה לטיפות קבוע

והנזק לרשתית הרופאים אמרו לה שזה כנראה וודאי מהניתוח

יש פה עניין של סיכוי מול סיכון

זה גם תופעה שהחלה הרבה דיי הרבה שנים מהניתוח אבל ממה שהבנתי ממנה זה אחת מהסיכונים לטווח רחוק של הניתוח

במשקפי קריאה..

קצת מוקדם יותר מאנשים ללא משקפיים..

אולי הגיל קצת משתנה אבל ממה שהבנתי זה די מחייב שיהיה 

שלפי מצב העיניים שלי עכשיו, לא בטוח שאני אצטרך משקפי קריאה. אבל עם אני אעשה לייזר, אז אני כן אצטרך אחרי גיל 40.

(לא בטוחה שהבנתי אותו מדויק. בכל מקרה לא עשיתי לייזר ולא שוקלת לעשות כרגע).

לאנשים צעירים יש מספר מינוס - קשה להם לראות למרחוק וזה נובע משרירי עיניים שכאילו חזקים יותר מהנדרש.

כשהגוף מזדקן ונחלש שרירי העיניים נרפים, אז למי שהיה מינוס והיה לו קשה לראות למרחוק יכול להיות שיתבטל לו המספר ויראה בסדר אבל אם עושים ניתוח אז אחכ יותר סביר שיצטרכו משקפיים ל ספר פלוס - קושי לראייה מקרוב.

מנגד זה טיפה יותר מסובך כי יש גם מולטי פוקל - אנשים שבמקביל צריכים מספר פלוס ומספר מינוס.