הכי הרבה בגד, נובימול ובפנטן

במידה ואתם לוקחים עליכם לארגן - זה משהו אחר

אני קניתי את כל הציוד לפני

לא רואה בזה בעיה ולא חוששת. מעדיפה את הנוחות שלי

מה עם בגדים לילדים ולנו..

צלם

מוזיקה  וכו..

אולם...אחרי הלידה להתחיל לחפש...?

נשמע לי ממש מלחיץ

לי ברור שאם לא - מבחינתי שיהיה בבית כנסת עם בורקסים ומיץ

בגדים כן הייתי קונה לפני.בהחלט. לא רואה דרך להתמודד עם כאב הראש הזה אחרי לידה

לא סגרנו כמובן

אבל כבר בררנו על האפשרויות והחלטנו איפה רוצים ומאיפה נזמין אוכל

בגדים גם הכנו

לא רואה למה לחכות, אחרי לידה זה יהיה מורכב בהרבה

לקראת הלידה של הבן השני שלי התחלתי לחפש מקומות/ אולמות קטנים כדי לעשות שם ברית

ולקחתי מהם תפריט וכו' ובסוף הוא נולד בשבת והיתה ברית בשבת

בבן השלישי חשבתי גם על כמה מקומות אבל בקטנה. לא תכננתי כמו בבן הקודם.

בסוף, אחרי הלידה, חבר של בעלי המליץ לנו על אולם אחר שלא הכרנו והלכנו לראות ועשינו שם.

היה מוצלח ב"ה.

לדעתי, כדאי להיערך למה שאפשר כמו בגד לתינוק (אם את מחליטה לקנות. אפשר להשאיל מגמ"ח. לי יש גמ"ח לזה)

ובגד בשבילך ו/או לילדים גם.

ומעבר לזה- אחרי הלידה בע"ה

כדאי להיות מאופסים על מה הכיוון שאתם רוצים. אולם/ לארגן לבד.

להכיר מוהלים,

אם אולם- לברר על אולמות באיזורכם, אם לארגן לבד- להיות מאופסים על קציב, קיטרינג, בוקר/ צהריים, מלצרים? עריכה? צלמים באיזורכם שאתם רוצים וכו.

אמנם בסופו של דבר זה אירוע שנסגר בהתראה של שבוע ואי אפשר חקבוע מראש, אבל עדיין זה הרבה ארגון, וכדאי לדעת לפחות את הכיוון הכללי שלכם, שמות רלוונטיים של אנשי מקצוע וכו, כדי לחסוך כמה שיותר את הארגון אחכ. (ואחרי הלידה הכל עוד מבולגן יותר, לאגן אירוע מאפס זה עוד יותר מורכב.)

בהצלחה רבה, יקרה

שאם בעלך לא מבין את הפרטים הקטנים אז כדאי להסביר לו

ממש ברחל ביתך הקטנה את כמות האנרגיות שזה דורש

שבזמן משכב לידה, דקה אחרי הלידה אולי עם תפרים (שלא יהיה), זה ממש לא זמן עבורךלהסתובב

הוא יקנה בגדים לילדים? או שזה אמור להיות עלייך?

הוא יהיה בחופש אחרי הלידה?

בעלי אירגן מקום, "מלצרים", מוהל ותפריט בחרנו יחד.. את כל הצבעים של מפות השולחן המפיות וכו אני בחרתי והוא קנה.. אני על הצד האסתטי והוא על הצד הפרקטי

בגדים לא קנינו משהו מיוחד, שמנו בגדי שבת

מה שכן היה חשוב זה בגד עבורי. אומנם לבשתי ממש פשוט יחסית, אבל כן היה חשוב לי שיהיה משהו מייצג וקצת יותר מיוחד מהרגיל אז בסביבות חודש חמישי בחרתי בגדים

זה לא משהו שראיתי את עצמי עושה אחרי לידה עם תינוק פיצי..

לארגן ברית זו זכות משמחת, אבל זה גם דורש ומלחיץ. ובפרט שאת אחרי לידה.. גם אם את לא מארגנת הכל, זה יוצר לחץ

וכמובן שצריך לוודא שהתינוק במשקל מתאים ואין צהבת.. כך שלדעתי ככל שתורידי עול מעצמך, כך יהיה טוב יותר

של איזה סטנדרט מציבים לאירוע.

אנחנו לא קונים בגדים לברית

לא מביאים צלם

ולא מוזיקה

אנחנו עושים באולם של בית כנסת, ידענו מראש איפה וזה לא משהו שצריך לשריין מראש.

אפשר לחשוב על מוהל מראש, אבל בסוף בכל אופן מדברים איתו רק אחרי הלידה.

כנ"ל לגבי אוכל, לברר מחירים לפני, אבל בסוף סוגרים אחר כך.

וטוב שכך, הבריתות נעשו אחת בגיל חודש ואחת בגיל חודשיים

אבל בהכל לא כלול קניית בגדים

אני לבשתי שמלה של שבת וגם הילדים

זה היה בתקופת הקורונה אז היינו מוגבלים בתכנון מדוקדק

אבל קבענו עם מוהל עקרונית (נתנו תאריך לידה משוער, בפועל ילדתי שבוע אחרי)

וזה אומר שאני יודעת כמה לשלם לו ואיך ליצור קשר ושהוא עקרונית מוכן להגיע עד אלינו.

החלטנו עקרונית באיזה אולם ביה"כ זה יהיה, ביררנו שבטוח אפשר לעשות שם והמטבח פעיל וכו'.

קניתי בגדים לכל הילדים ולבעלי.

ביקרנו על גמחים לבגד וכרית תינוק באיזור.

התברר שיש מספיק גמחים אז הייתי רגועה.

לעצמי קניתי שלוש שמלות שיהיו מספיק יפות ונוחות מותאמות להנקה. ממילא לא יכולתי למדוד אז הזמנתי מהאינטרנט.

קבעתי עם מאפרת עקרונית. היא מכירה את הסגנון שלי רק רציתי לוודא שהיא עדיין עוסקת בזה ו"על זה"

סיכמנו על סנדק ועדכנו מראש את מי שלא סינדק.

הכי קשה היה לאתר קייטרינג גם בגלל כשרויות וגם בגלל מחירי מינימום.

נפגשנו עם מתאמת האירועים של המקום, סגרנו תפריט בראש עם מחירים והכל עד הפריטים הקטנים.

דאגתי לעמדת שתיה חמה היינו צריכים לקנות קפה וסוכר אישיים בגלל הקורונה.

עשיתי רשימה של חד"פ,

קנינו בלונים וקישוטים.

אפילו שם ידענו מראש.

אחרי הלידה התקשרנו לכל מי שסיכמנו איתו "עקרונית" כדי לוודא זמינות בתאריך וב"ה הכל תקתק, לא הופתענו משום דבר, היה אירוע מהמם אני מאוד אהבתי, היה בול מה שרציתי.

ולא היה לי עמוס בכלל אחרי הלידה, גם בעלי לא היה צריך להתרוצץ כמעט.

תמיד יש מה לסגור ולתאם ובלתמים,

מה שאפשר לברר לפני עדיף.

לפחות תדעי מחירים ויהיה לך שמות של בעל מקצוע, אם תרצי לראות תיק עבודות וכו' יהיה לך זמן.

יום לפני האירוע באנו לאולם לקשט, היה לי נחמד קצת לצאת, נתתי הוראות איפה לשים כל דבר שמחתי מאוד שהיה לי את הפנאי לזה.

הבנות היו לבושות מהמם, קצרו המון מחמאות, הרימו את האירוע 😁

זה הדבר היחידי בערך שהיה וודאי בברית קורונה ההיא אז עפתי עם השמלות שהזמנתי, לא עלה הרבה האמת (70-80 שח לשמחת נשף מוזהבת עם קישוטים מאלי אקספרס)

רק עבור הסרטים לשיער עברתי באיזה 5 חנויות עד שמצאתי מה שבדיוק רציתי.. זה היה הכיף שלי בסוף ההריון לא העיק עלי.

אחרי הלידה הייתי מרוכזת רק בתינוק.

לחסוך דיונים ופערים זוגיים אחרי הלידה.

גודל אירוע

אולם/בית כנסת/בית

בוק/צהריים/ערב

קייטרינג חלבי/בשרי

וכו...

לגבי בגדים:

בהחלט אפשר בגדי שבת יפים לכולם וזהו.

אם בכל זאת חשוב לכם בגד חדש אז בהחלט כדאי לטפל בזה לפני הלידה

כדי לחשוב על אפשרויות לגבי מוסיקה (למרות שסיכוי טוב שיצא לך בבין המיצרים)

אם חשוב לכם צלם אז לברר שמות..

לזכור שאחרי כל התכנונים יכול להיות ברית בשבת, בתשעת הימים/תשעה באב וכו שישנו את התכניות.

העצות שבעיני הכי חשובות:

לתאם את הכיוון העיקרי מראש לפני הלידה.

אחרי הלידה - תשחררי לגמרי. תתעסקי בעיקר בנוח ולטפל בתינוק ואם יש עוד ילדים בבית.

תשאירי לבעלך "להרים אירוע" - גם אם זה בכלל לא יהיה דומה למה שאת היית מארגנת..

בסוף שום דבר לא באמת קריטי באירוע, ומה שחשוב זה לשמור על הכוחות שלך, על הרוגע והשלווה שלך ועל שלום הבית.

קניתי את כל הציוד מראש.

לברית התארגנתי מראש עם בגדים לכולם, ידעתי איזה אולם אני לוקחת ואיזה מוהל (התיאום נעשה אחרי הלידה ע״י בעלי), לא לקחתי מוזיקה או צלם.

אל תיהי בלחץ , בכל בית מרקחת אפשר לקנות

אבל בעיקרון צריך בפנטן , שמן תינוקות, חיתולי טרטה ופלנל,חיטולים, מגבונים ,  אדמה, אקמול ואולי עוד כבר לא זוכרת 

שמתי במשך שבוע כל החתלה

אז כנראה שלא יותר מבכי רגיל של תינוקות.

וזה לא רק הילד שלי. אלא גם הילדים של האחרים מסביבי.

מאמינה שזה גם תלוי במוהל ובמיומנות שלו.

לוקח זמן עד שהפצע מחלים.

כל מוהל המיומן ביותר מקלף עור ממקום רגיש, זה יוצר פצע.

לא קשור רק לבכי של תינוק, אלא לביטוי של חוסר נוחות.

אני נתתי אקומול ושמתי מאלחש עד שהייתי בטוחה שלילד לא כואב.

הוא תינוק חסר אונים, צריך לדאוג שלא יכאב לו.

מקסימום אם היה קצת חוסר שקט בטח הבאתי נובימול וזהו.

לא זכור לי משהו חריג.

לא צריך משהו חריג, למה צריך שיכאב לתינוק? גם אם הוא רק מבטא חוסר נוחות ולא בכי. גם אצלי לא היה משהו חריג ולמרות זאת שמתי עד שהיה נראה שזה החלים.

לא זוכרת בדיוק את הסיבה, אבל שאלנו באחת הבריתות ואמרו לנו שהג'ל המאלחש לא מומלץ בברית. לגבי אחרי הברית - אולי זה כבר משהו אחר.

בכל מקרה ממש אין הנחיה גורפת לקנות ג'ל מאלחש לברית

ושמים משחה שעוזרת להחלמה.

זה הגיון פשוט, מקום רגיש פצוע= כאב, לא צריך גישה.

אין הרבה מודעות ומידע על אלחוש לאחר ברית, בגלל גישה כמו שלך שהיתה מאז ומתמיד. בעיניי חשוב לתת את האופציה ולאפשר להורה לבחור אם למנוע כאב ע״י משחה ששמים באופן מקומי והיא בטוחה לשימוש מספר פעמים ביום.

שצריך להעמיס עליו דברים שלא בהיכרח עוזרים להחלמה.

מה לעשות.

פצע לא מכוסה או עם משחות שמתאימות להחלמה מחלים מהר יותר.

אין בעיה לומר שכדאי/מומלץ וכו' אבל לומר שזה חובה זה כבר לא נכון.

וכן. זה לגמרי גם תלוי בגישה של המוהל והצורה שבה הוא מטפל.

בין אם זה חבישה. ובין אם זה הטיפול המקומי לאחר הברית.

לא חובה אבל בעיניי מומלץ וחשוב למנוע כאב.

לתינוק בהחלט כאב.

והשתמשנו באמלה לפני הברית לפי הוראת המוהל

מה שרציתי לומר שזה לא משהו שהוא חובה.

אלא שכל מוהל וכל הורה וכל תינוק מתנהל אחרת.

באתי להראות לך שאולי לתינוקות שלך וסביבתך לא כאב, אבל יש תינוקות שבהחלט כואב להם. אי אפשר לדעת איך יהיה וחובה לדעתי להצטייד בהתאם.

והמוהל שלנו מאוד מאוד מיומן וגם רופא.

דובר שם על אילחוש מקומי אחרי הברית. ועל זה נאמר שזה לא חובה.

משם זה עבר לאקמול. (וזה כן אני חושבת שהיה מי שקיבל.)

אקמול וכו' תמיד יש בבית.

עבר ב"ה ממש חלק (חוץ מההיסטריה שלי למראה המקום😔)

ושמעתי שלא מומלץ להשתמש במאלחש (לא זוכרת ממי חכמה מקצועי🤷 אנחנו בכל אופן לא ראינו אף פעם צורך להשתמש בזה)

בכה שניה בזמן של הברית וזהו

הבנתי שבגיל הזה העצבים שלהם שם מאוד חלשים 

כאב של תינוק שונה מכאב של מבוגר.

אני שמעתי מהרב אבינר שאמר על פי מחקרים ששמפו נכנס לתינוק לעין זה יותר מציק לו מאשר ברית...

עצמות לברית?

גם אם הכאב שונה, למה לא למנוע אותו? אם אפשר למנוע כאב (שלא ידוע בודאות הגודל שלו) בבטחה, למה לא לעשות זאת?

אמרתי שיש שוני בין תינוק למבוגר,

היא כתבה שהעצבים שונים אז הוספתי שהכל שונה- גם העור וגם העצמות.

כמו שכאב בשבר של עצם של תינוק יהיה שונה מכאב בשבר של עצם של מבוגר, כך גם כאב ברית לתינוק שונה מכאב ברית למבוגר

לקנות.

לקחנו 2 מוהלים שונים לכמה בריתות שעשינו ב"ה וכל אחד ביקש שנביא דברים אחרים ונטפל בצורה שונה אחרי הברית...

ושמעתי מחברות שמוהלים אחרים נתנו להם הנחיות אחרות לגמרי.

אז זה ממש שונה מאחד לשני.. 

בגדים אפשר מראש

לך, לנולד, לילדים

לגבי הברית אפשר לחשוב מי יהיה המוהל, קטרינג ,מי יהיה סנדק, איפה זה יהיה

למה לא , אבל לעשות בעיקר במחשבה ובין עצמיכם ,לא לשתף אחרים , סמוי מין העין יש ברכה

בהצלחה בקלות ,שמחה וידיים מלאות

לשמוע על מוהלים כדאי מראש.

מהסיבה שמוהל זה מישהו שצריך לקבוע איתו מעכשיו לעכשיו. וכמה שיותר מוקדם יש יותר סיכוי לסגור איתו לפני אחרים.

אנחנו חוץ ממוהל ( שיש לנו אחד קבוע, אם תרצי אמליץ לך בפרטי) לא מארגנים כלום.

כן חוסכים מתחילת ההריון על חודש סכום כסף שמיועד לברית.

והמלצה לגבי מוהל, למדנו להתקשר אליו כבר מהחדר לידה, כי הם הרי נתפסים מהרגע להרגע, אז מעדיפים לתפוס אותו ראשונים כדי שהוא יוכל בשעה שנוח לנו.

אנחנו ועוד איזה חשבנו על האופציות אם בבוקר או בצהריים (זה היה בחורף אז הכי מאוחר היה ב3)

כי יש לנו קרובים שגרים ממש רחוק ואנחנו גרים באיזור פקוק מאוד

בהמשך חשבנו על איפה אפשרי ומתאים לנו, ליד הבית או משהו יותר רחוק. ביררנו מחירים... שברים שחוסכים המון זמן כשאת יולדת טריה

חשבנו על בשרי/חלבי

על קייטרינגים עם מס' טלפון שיהיה לי מוכנים... וכיווני מחירים

ידענו מי אנחנו רוצים שיהיה המוהל אבל תמיד יש סיכוי שלא יהיה פנוי אז חשבנו על כיוון של עוד מוהל אפשרי...

ועוד כהנה וכהנה...

יש גם את האירגון לקריאת שמע, שולם זוכר, וחלוקת הפתעות לאחים הגדולים במסגרות... על זה ממש חשבתי מה בדיוק ועשיתי רשימה לסופר...

הפואנטה שכשיולדים- חסכנו הרבה בירורים ועכשיו יותר קרובים ללסגור את הדברים סופית... (מוהל, קייטרינג, אולם, לקנות בסופר ישר מרשימה מוכנה) 

לגבי בגדים- היו לי בגדים יפים ששמרתי לזה לילדים, ולי גם שמרתי שמלה יפה שלא לבשתי כמעט... במיוחד בשביל זה

ובגד לתינוק- היה לי מהאח הקודם אבל באמת לקודם הזמנתי לפני הלידה... 

וגם אחרי הלידה- רק הוא ארגן

אני יולדת ולא מתעסקת בארגונים

אבל עשינו מאוד פשוט

בבית כנסת שלנו

בלי צלם והפקות

אז רק קייטרינג ומוהל וזהו

את הבריתות בעלי ארגן אחרי הלידה. גם לגבי ציוד כמעט לא ארגנו כלום, לפני הלידה הראשונה קבלתי קצת בגדים מגיסתי אז ידעתי שיש לי דברים בסיסיים ובחרתי עגלה כך שאחרי הלידה רק היה צריך ללכת לחנות ולקנות אותה. 

כך שבאמת אין מה לסגור כלום עד אז

בינתיים יכולה להתארגן על בגד לברית, לבקש המלצות למוהלים (כדאי שיהיה אחד או שניים מוכנים בתוכלו לסגור איתם ברגע שיש תאריך ואז אם אחד לא יכול יש את השני)

לבחור אולם או שניים...

ודברים כאלה אבל לא לסגור כלום כי את לא יודעת מתי תלדי...

ואין מה לדאוג שלא יהיה מספיק זמן. מכירה מישהי שאירגנה ברית תוך שעתיים כי לילד היתה צהבת ורק ביום הברית קיבל אישור לעשות את זה...

אז לא היה הכי מושקע אבל היה אירוע נחמד סה"כ, זה לא חייב להיות מושקע במיוחד

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

יש לי דיאפרגמה קאיה

ואני לא מרגישה בטוחה איתה.. הייתי אצל מתאמת  אבל תמיד יש לי נערווים שאולי אני לא שמה נכון ושכחתי איך... פשוט מכניסה משתדלת עד הסוף עמוק+ג'ל

זה מה שאמורים לעשות נכון? לא צריך איזהשהו כיוון מסויים

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

שמישהו ייגע לי שם בכלל, הבעיה שגם אני לא יכולה לעצמי

מניחה שאין איזה פיתרון קסם כזה או אחר 🥲

המשקלים רק עלו ועלו מלידה ללידה

והראשון נולד 3.8

בראשון חתך יזום וקרעים נוראיים

בשניה חתך קטן- טיפה תפרים ולא מורגשים

מלידה שלישית - אין קרעים כלל!

למדתי 2 מסקנות חשובות:

1. מאוד מאוד מאוד!! תלוי במיילדת . טיימינג של לחיצות וכו . הלידות החוזרות המיילדת עשתה עיסוי תוך כדי לידה עם המון שמן - מה שגרם לכך שלא היו קרעים כלל

2. התנוחה פחות חשובה - ילדתי בכמה תנוחות, בסוף הבנתי שדווקא בשכיבה חצי על הגב יש שליטה טובה יותר למיילדת על הקרעים וכו אז העדפתי את התנוחה הזו.

זה שהיו קרעים פעם אחת - לא מחייב שיהיו שוב

וגם תלוי מאוד איך תופרים- יש מומחים שתופרים ובקושי מרגישים ויש כאלה שפחות יודעים ואז התפרים מורגשים בהחלט

בהצלחה!

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן