מעצרים מנהליים של נערים עם גוזמבות, חסימת כניסה ליישובים יהודים ביו"ש כענישה קולקטיבית כניעה מוחלטת לדרוזים בגולן שאשכרה ניסו להשתלט על תחנת משטרה באמצעות ירי חי, אפס הרתעה ביו"ש - שלא לדבר על הפרוטקשיין שהוא כבר סיפור ישן ואבדן המשילות על רוב חלקי הארץ.
אבל לפחות זה לא "ממשלת אאחים אמוסלמים" אז הכל בסדר.
מזל שיש את בן גביר שיעביר הצהרות לעיתונות מלשכה של שר...
כן זה סמוטריץ' חסר הבושה שעיכב הקמת ממשלת ימין כדי לסדר ג'ובים לאנשיו.
ובינתיים נפתח זמן יקר לשמאל האנרכיסטי להתארגן ולהבעיר את המדינה.
גם האדם המוכשר ביותר לא מסוגל לעשות מכלול דברים בעת ובעונה אחת.
סמוטריץ' חייב לסלק את ידיו מיו"ש ולתת לאנשים מתאימים לעבוד.
על בניה ביו"ש צריכים להיות מופקדים משרד השיכון ומשרד ההתיישבות. סמוטריץ' יודע להפריע לאחרים, וזה מה שהוא עושה 24/7
אתה בעצם טוען שסמוטריץ מפריע לגלנט למגר את הטרור? אין גבול לציניות
האיש הזה צריך להתעסק בענייני כלכלה נטו.
לא להפריע.
ולא להתחרות מול בן גביר על כותרות שמשרתות את כנופיות קפלן.
וסמוטריץ' מונע תקציב.
תשאל היכן שצריך.
או.קי.?
סמוטריץ' לא מונע תקציב אלא לא מוסיף עוד על התקציב הקיים.
אני אגלה לך סוד: אין לממשלת ישראל עץ מטילי זהב. כדי לפרוץ תקציב קיים, חייבים להביא לו מקור תקציבי.
רגב יודעת שחודש אחרי העברת התקציב, היא לא תקבל עוד כסף כי בשביל זה, ובכן, יש תקציב... היא פשוט רוצה לעשות רעש כאילו שהיא מאוד רוצה לעשות משהו וסמוטריץ' הרשע לא נותן לה.
במקום זה, היה יכולה בכיף לפנות את הכסף מהתקציב הקיים שהיא קיבלה - אני מוכן בהתנדבות לעבור על תקציב המשרד שלה ולאתר מקור - אבל זה אומר שהיא תצטרך לריב עם אהובי ליבה, אנשי הועדים והמקורבים שלה בליכוד שהתפנקו בג'ובים מיותרים על חשבון משלם המסים.
ואגב, אני לא סובל את סמוטריץ'. האיש שקרן שמתנהג כמו ילד קטן - אבל במקרה הזה, רגב סתם עושה עליו סיבוב.
הוא מגדיל תקציבים לסטרוק כדי להצדיק את משרדה המיותר, על חשבון פגיעה במשרדים אחרים. על רקע זה יצר בן גביר לא מזמן משבר קואליציוני... אתה לבטח לא שכחת את זה.
פיתוח כבישים ותשתיות ביהודה ושומרון צריך להיות בעדיפות לאומית עליונה, אבל מה לעשות שסמוטריץ' פקה פקה מרחף בעולמות מדומיינים, ובחלוקת ג'ובים.
הוא נזק ממשי לציונות הדתית בכלל, ולמפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון בפרט. לפני שבעה חודשים גרף ביחד עם בן גביר 14 מנדטים, והיום, לפי הסקרים האופטימיים ביותר הם 9-10 .
הוא לא הגדיל שום תקציב לסטרוק מעבר לתקציב המדינה.
אתה זוכר מי הקים עשרים משרדי ממשלה מיותרים כדי שתהיה לו ממשלה? ביבי.
רוצה לדבר על משרדים מיותרים? בא נתחיל לדבר על כל המשרדים המיותרים שביבי הקים כדי לשחד מפלגות שיאפשרו לו להקים ממשלה.
המשרד לפיתוח הנגב הגליל והפריפריה - שאגב, את הפריפריה הוסיף דרעי כדי לקמבן מקורבים.
המשרד למורשת ולירושלים.
משרד לענייני מודיעין.
המשרד לנושאים אסטרטגיים.
המשרד לשיוויון חברתי.
משרד הכלכלה.
המשרד לשיתוף פעולה אזורי.
משרד התשתיות, האנרגיה והמים.
משרד המדע הטכנולוגיה והחלל.
משרד התפוצות.
ואני מניח ששכחתי כמה משרדים מיותרים שביבי המציא לאורך השנים כדי לסדר ג'ובים לחבר'ה.
בארה"ב יש 16 משרדי ממשלתיים - בישראל, 32.
בצרפת יש 15 משרדים כולל משרד שעוסק בקולוניות צרפתיות מעבר לים - בישראל של ביבי, יש 32.
רוצה לדבר על בזבוז כספים, משאבים וסרבול בירוקרטי בשל שחיתות?
בא נתחיל בביבי.
ביבי הוא הנזק הכי גדול שהיה למדינת ישראל מאז הקמתה.
..יבין שהאלטרנטיבה היא לא בין ימיו לשמאל, אנרכיסטים מול ציונים לאומנים
וסוף סוף יוציא את הליכוד ושותפיו המסיטים והמפלגים מן הזירה הפוליטית.
אם הם ימשיכו לשלוט המצב רק יחמיר.
והוא נבחר מטעם הליכוד ומונה ע"י ביבי.
אם על התבטאות עלובה של גלנט ביבי כמעט פיטר אותו - אז על אחת כמה וכמה שעל המצב היום ביו"ש הוא היה צריך לפטר אותו - אבל לביבי לא אכפת מיו"ש או מהחיים של המתנחלים.
הדבר היחיד שחשוב לביבי הוא ביבי.
ושותף מלא שלו לכל דבר ולכל עניין.
הוא חזק בדיבורים, ע"ע חווארה, וחלש במעשים זולת חלוקת עוד ועוד ג'ובים ל- 10 עד 20 מקורבים שלו.
אפס השקעות במעלה אדומים, אפס בגבעת זאב, אפס במודיעין עילית ובביתר עילית, אפס באריאל.
נפגש בקלפי בעוד שנה וכל היותר בעוד 3.5 שנים.
אני גם חושב שסמוטריץ' הוא סמרטוט רצפה והוא היה צריך להפיל מזמן את הממשלה האיומה הזאת - אבל במקרה הזה, זה פשוט לא קשור אליו.
אין לו שום סמכות ככה שלמה שאתה כותב אין אחיזה במציאות.
ב48 השעות הראשונות כל הרפורמה הייתה יכולה לעבור
ואז ההגה של המדינה היה ביד של הימין
והם התעסקו בחוק דרעי. לצערינו.
ברגוע...גדעון סער עשה שינוי, איילת שקד עשתה שינוי.
הדרך הליכודית לגבי שינוי בפרט ותרבות שלטון בכלל לדעתי הביאה, מביאה ותביא דברים לא טובים בלשון המעטה.
אם תרצה אז אני אפרט ואנמק.
יש הצעת טרומית, ואז מכינים את החוק בועדות לקריאה ראשונה ואז זה חוזר לועדות לקריאה שניה או שלישית.
אם ביבי היה רוצה, הרפורמה היתה עוברת - הוא פשוט לא רצה אותה מלכתחילה.
ההגה של המדינה בידי ביבי, סמוטריץ', בן גביר, דרעי וגולדקנופף - הם *בוחרים* להיות עלובים.
הנכון הוא שעוד לפני מסירת תוצאות הבחירות הרשמיות לנשיא, פנה נתניהו לשותפיו הפוטנציאליים והציע קודם להשביע ממשלה, ואחר כך לדון בקוי היסוד שלה, כי על פניו נראתה קואליציה הומוגנית...
דרעי הסכים.
יהדות התורה הסכימה גם היא.
מנגד, סמוטריץ' דרש תשלום במזומן, כי נתניהו "שקרן בן שקרן".
בתוך כך הוא נפרד מבן גביר והתחיל להרים מחירים. או אז חזרה בה יהדות התורה מהסכמתה, ובצדק חזרה, והתנתה בקבלת כופתאות לפי מפתח מנדטים שוויוני- 7 מנדטים כל אחת.
דרעי עם 11 מנדטים לא נשאר חייב, והתחיל לעשות שרירים, וגם בצדק, ובן גביר הצטרף לעגלה.
הקרקס הזה נמשך כחודשיים והסתיים ביום האחרון של המנדט מהנשיא.
במהלך החודשיים כאמור הצליח השמאל הקיצוני להתאושש מורלית מהמהלומה שספג בקלפי, והתחיל לעשות בית ספר לקואליציה ולשחוק את הלגטימיות שלה בעיני הציבור.
סוף דבר, לאחרונה משדר סמוטריץ' "עסקים כרגיל" כי אינו טיפש, וכי מפת הסקרים, כל הסקרים, פרושה לנגד עיניו. אם יפרק את הקואליציה ויוביל לבחירות, את הכנסת הבאה הוא יראה במקרה הטוב מהספסלים האחוריים של האופוזיציה, ובמקרה הפחות טוב- מהאפליקציה הדיגיטלית בנייד שלו .
את הרפורמה לא היתה לו שום כוונה להעביר - כמו שאין לו שום כוונה לעשות שום דבר לטובת אזרחי מדינת ישראל.
אחרי הכל, מדובר בראש הממשלה הכושל בהיסטוריה של מדינת ישראל - ואולי בכל העולם המערבי - בעשורים האחרונים.
האשמה רובצת לפתחם של סמוטריץ' ובן גביר שהתנהגו כמו ילדים קטנים, דרעי המושחת וגולדקנופף האורטוניסט - אבל בראש ובראשונה, האשמה רובצת לפתחו של ביבי.
כל זמן שהימין לא יעיף את הקטסטרופה המהלכת הזאת לכל הרוחות - שום דבר טוב לא ישתנה לטובה במדינת ישראל.
הליכוד יחבור לקואליציה עם לפיד וגנץ (וליברמן), עם או בלי רוטציה, וסמוטריץ' יתפנה לבדוק את מפלס הבנזין שאגר בחביות שלו. כתבתי את זה לא פעם עם הוודע תוצאות הבחירות שהעניקו לגוש "הימין" 64 מנדטים, ועכשו אני חוזר על זה, וביתר שאת.
כן, גם רוטמן, שבמקום לגבש הצעות חוק בועדה שלו בתוך 3-5 ימים הוא מייצר צחוקים ומסטיקים, ונשאר בלא כלום. בושה וחרפה.
הוא החריב כל חלקה במדינת ישראל - את החינוך, הבריאות, הכלכלה, הביטחון, המשפט ועוד.
כל מה שאפשר היה להרוס - הוא הרס.
קשה לי לדמיין את מנסור עבאס עושה עבודה יותר גרועה מביבי.
אחרי שביבי יילך, אולי סוף סוף יהיה מנהיג לימין.
כמות הנזקים שהוא עשה למדינת ישראל היא אסטרונומית.
קודם כל, שיילך.
אחרי השואה שהיא בסה"כ עונש על התבוללות וחילון, ע"ע פרשת התוכחה, קיבלנו הזדמנות נוספת. מדינת ישראל הוקמה, אך עם ישראל לא השתנה והמשיך לחטוא. היום אנו רואים ששום "כוחי ועוצם ידי" לא יעזור. הימין מתגלה כרכרוכי ואימפוטנטי, הערבים ושותפיהם הדרוזים מרימים ראש בכל הגזרות, המדינה כבר מחולקת לעוטף עזה ועוטף ג'נין. לא אתפלא אם "ראשית צמיחת גאולתנו" לא תגיע לגיל מאה, ואילו אנחנו נמצא את עצמנו בגלות חדשה.
....ההרתעה, היחסים עם ארצות הברית ועוד ועוד ועוד.
כשאני הייתי בצבא, פעילות כזאת לא היתה אפילו מקבלת שם רשמי.
תמיד יש תיאום של חיילים מחיילות שונים שעובדים יחד.
זה כלום ושום דבר.
.....בצפון לא רוצים להתעמת עם חיזבאללה, בדרום לא רוצים להתעמת עם חמס וביהודה ושומרון
מגלים אוזלת יד פושעת.
על מה עכשיו יש הפגנות? על עילת הסבירות?
כאילו שזה ישנה משהו.
השופטים פשוט יעברו לפסוק לפי "עילת ההגיוניות" - הם הרי יכולים להמציא מה שבא להם.
כל זמן שלא משנים את הרכב הועדה לבחירת שופטים או לכל הפחות מחוקקים פסקת התגברות - שום דבר לא ישתנה.
כמו שזה נראה עכשיו - לא עומדים לחוקק לא את זה ולא את זה.
משיעבור החוק בקריאה שלישית יצומצמו העילות שיהיו לשופטי בג"ץ על המדף, ובכל מקרה יהיה כרטיס צהוב לנגד עיניהם שיגביל את השתוללותם השיפוטית והמשפטית.
לעניין פסקת התגברות, אני מתנגד לה מכל וכל, ואם אתה רוצה לפתח את זה, אז בכבוד- בשרשור נפרד.
....יביאו את כל הערסים שלהם לנהל את המדינה המופקרת הזאת.
אחרים ויעטפו אותן בעילות "משפטיות".
בלי שינוי הועדה למינוי שופטים ו\או חקיקת פסקת התגברות - שום דבר לא ישתנה וזה בדיוק מה שביבי רוצה.
כדי לפסול חוק.
רואה? לא צריך סבירות...
יחד עם זאת יש לומר שהתיקון לחוק טרם עבר, ונראה שמדובר במחטף של הרגע האחרון .
כאמור, אני נגד התגברות ונגד מתן סמכות לפסול חוקים של הכנסת מה שלא קיים בחוק, נכון להיום.
זה כמו לבנות בית חולים מתחת לגשר רעוע.
חייב להצביע למפלגת משפט צדק.
בתכלס יש אזרח שנמק שלושה עשורים בכלא בגלל שהשבכ רצח את ראש הממשלה וזיני לא עושה כלום.
מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.
עמיר כן רצח את רבין (ראה כמה וכמה מאמרים באתר "א. א. קונספירציות" וגם את הפוסט של יגל הנקין על תאוריית הכדורים שהוחלפו)
"משפט צדק" כל פעם מקבלת את מספר הקולות השווה למספר העוקבים של עמוד המפלגה בפייסבוק, שזה כ-500. למישהו הזיזו הקולות האלה? גזר הדין של עמיר בוטל הוא הומתק? מי שרוצה לפעול לשחרורו, מוזמן להשתמש בשיטות הרבה יותר הגיוניות כמו למצוא מספיק תורמים ואז לשכור לוביסטים, לנהל קמפיין ציבורי מקצועי ועוד.
או לדחות רשמית את הסכמי אוסלו (מאז השתלטות חמס על עזה היתה לה עילה לעשות זאת) או לחזור לקווים של A B C ולא לזוז מהם מבחינת התיישבות. כמובן שצהל יהיה חופשי לנוע בכל מקום שיש בו סכנה בטחונית.
המצב הנוכחי בו שרים מעודדים זחילה התיישבותית לאזורי A B פוגעים בכל מפעל ההתישבות.
60 אחוזים של של שטחי C הם השג לא מבוטל.
בבקשה תשובה עניינית ולא השמצות ונבולי פה.
נער גבעות עם כבשים נראה כמו ילד שטעה בדרך.
… לא מדברים?
אפשר גם באופן הדרגתי, בדיוק כמו הגאולה שמתקדמת הדרגתית מול העיניים שלנו עם ההשתתפות שלנו
אם הוצע לבצע שינויים במערכת המשפט בהסכמה ובאופן הדרגתי, למה לא לבצע אותו דבר ביו"ש, בלי מהפכות קיצוניות ובאופן הדרגתי.
כל תהליכי הגאולה, התחילו מ'משוגעים לדבר' שהלכו כחלוצים לפני המחנה, כשהרוב הדומם קצת העריך מרחוק ותמך וקצת שם להם ברקסים.
כמובן, הדבר הנכון זה שהממשלה תכריז על ריבונות מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. אבל יש מציאות, לא רק אצלינו גם אצל יהושע בן נון היו אילוצי מציאות. בתוך האילוצים - מה שמקדמים זה חיובי.
אחרי שרה"מ הצהיר על העתקת 'פרויקט החוות' לנגב ולגליל.
(על נקודה 1. בדבריו על הראיון דילגתי, כי אינה רלוונטית לנושא)
2. נתניהו לוקח קרדיט על החוות ביהודה ושומרון ומדבר על העתקתם לגליל ולנגב - גם כאן ניתן לראות עיקרון חשוב. נתניהו כלל לא היה מיוזמי פרוייקט ההתיישבות, ושינוי המרחב ביהודה ושומרון. להפך, במשך שנים הוא התנגד ומנע את פיתוח ההתיישבות. אחרי שנים ארוכות של מאבק של נוער הגבעות, מול הריסות חוזרות ונשנות והתעמרות של הממסד, בעקבות פרשת דומא נבקעה החומה והחל שינוי שהתעצב לאט לאט בדמות החוות החצי-מוסדרות גם אז נתניהו לא היה יוזם, אלא במקרה הטוב נגרר. ההישגים הגדולים של החוות והגבעות - בפירוק מאחזי ההשתלטות של הרשפ, שנתניהו העלים מהם עין במשך שנים, היו כרוכים במאבקים רבים וגינויים מול תפיסות ששלטו בצמרת פיקוד מרכז שנתניהו נתן להם גב. וגם זה היה לאט ומעט, עד שסמוטריץ נכנס לממשלה
למה האמירה הזו חשובה? לא כדי להתחשבן עם נתניהו על העבר, להפך, כדי ללמוד על העתיד. העובדה שנתניהו מנכס לעצמו את השינוי ומדבר על העתקתו לנגב ולגליל - מלמדת שיש שכר לפעולתך. גם דברים שנתניהו מתנגד אליהם, ותחת אחריותו הממסד מתנכל, כשמגיע היום והמציאות מוכיחה את עצמה - הוא יצטרף להצלחה.
וזה כמובן מלמד גם על המאבק על התיישבות בשטחי B. גם אם כיום נתניהו מדבר נגד, ובפיקוד מרכז שולחים מדי יום כוחות הרס לפינוי. יום יבוא והם יצטרפו ואז יקשרו לעצמם כתרים על התהילה.
3. וזו נקודה מאד חשובה: נתניהו מדבר על העתקת מודל החוות לנגב ולגליל. ראוי לשאול למה חוות? אם יש שם מדינה וריבונות, למה לא לעשות פרוייקט ייהוד מסודר מטעם המדינה ולא שישען על חלוצים בודדים?
התשובה היא שצריך להכיר במציאות. בניגוד לכפי שרגילים להגיד בראיונות בתקשורת, ש"היה עדיף שהמדינה תעשה אבל היא לא עושה" וכו'. העובדה שהשינוי ביהודה ושומרון קורה על ידי יחידים, חלוצים, והרבה מאד בשטח האפור, היא לא מצב של בדיעבד, או לפחות לא בדיעבד במובן המקובל.
למדינה יש גם חסרונות, היא דבר מאד מסורבל ומאד כבול. אם זה היה תלוי רק במדינה לא היתה התיישבות ביוש בכלל - לא משנה איזו ממשלת ימין היתה. אם זה היה תלוי במערכת מלמעלה - לא היה ניצחון בעזה אילולי שיטוח המבנים שהתחיל מלמטה. וגם ביהודה ושומרון הערבים היו מנצחים.
הטרור הערבי נשען תמיד על המרחב שיש לו (מעין דוד וגוליית הפוך, להבדיל וכו') מול המדינה. ותמיד הצליח להביך אותה ולהכריע (כאמור, זו היתה הסיבה שרבין התייאש ורצה שהרשפ תטפל בלי בגץ ובלי בצלם. הוא כמובן לא הבין את התכנית של ערפאת). ההצלחה של החוות והגבעות קשורה לזה שנוער הגבעות משוחרר יותר, זה לא באג זה פיצ'ר והפיצ'ר.
אי אפשר להכניע אויב שפועל בטרור בלי פעולות תגמול רק עם פעולות סיכול, וגם כשהצבא מותח את עצמו לפעולות שבעבר לא נעשו זה לא היה יכול להספיק לבד.
ההבנה הזו מחייבת חשיבה מעמיקה על הגבולות, על המשמעות ועל הסכנות ובעיקר מצריכה המון המון בהירות דרך ונחישות. אבל בלעדיה אי אפשר לנצח לא ביהודה ושומרון, ולא בגליל.
נתניהו וסער מפחדים מתגובת האמריקאים והארופים למהלך כזה,מרבית שרי הליכוד מפחדים בעיקר מהתגובה התקשורתית, מהלך כזה יוביל גם לעימות של בכירי הצבא מול הממשלה כמו גם חידוש הסרבנות. מנגד, צריך לזכור שכל מהלך ההתישבות ביו"ש, החזרה לצפון השומרון וכל מפעל החוות בשטחי C, התחיל מעשים "לא חוקיים" של בודדדים, תזכרו כמה פעמים צהל פינה את ישיבת חומש. הבעיה העיקרית היא הפרובקציות של אנרכיסטים שמאלנים ותקשורת עויינת. חבל שבלוט לא מוציא צווי הרחקה מנהליים לאנרכיסטים .
… פשוט רוצה להזכיר את אוסלו כל הזמן.
כל הכבוד למפלגה שמחזקת את שורותיה עם תלמידים מובהקים של הרב קוק זצ"ל
אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.
מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור
להכרזה שלו יש ערך משמעותי.
הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.
מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.
חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.
לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.
היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.
להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.
לגבי 'נעם' ההערכה הפשוטה שלי, אין לי מושג מה סמוטריץ' חשב, שאכן הם ישרפו מעט מאוד והרבה יותר מזה מהמתלבטים בין הצה"ד לכל מיני מפלגות "מרכז" יעזבו.
כלומר - צירוף מעוז היה מקטין את הסיכוי לממשלת ימין.
הפעם לא ישרפו לשמאל כמה מנדטים של מרץ ושל בל"ד.
ולגוש הימין, עוד לפני שהתחלנו בכלל, הולכים להישרף כמה מנדטים של וינטרים וחרדים.
אולי בסוף הרב אברג'יל יורה לחסידיו להצביע לבן גביר (הם מאוד מקורבים), אבל עדיין המצב לא טוב. הכל תלוי בהעלאת שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.
אלא כדי להביע תמיכה.
אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה
וזה אמירה משמעותית (אומר זאת כאחד שסיכוי סביר שלא אצביע להם עדיין) שמפקד בכיר במילואים במלחמה הנוכחית מביע אמון בסמוטריץ' בהינתן ההישגים וההתנהלות במלחמה.
לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',
אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,
אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,
אצל גולן יש אנשי מחאה,
אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.
זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה
…מעורר את התקווה להתחדשות.
שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.
…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.
תיזהר מחרדים, הם יחזירו אותך לאוסטרליה...
זה לא בדיחה.
בס"ד
הדיווח הבוקר על הלחץ של נתניהו לאיחוד בין אבי מעוז לבין בצלאל סמוטריץ' - הוא טעות בעיניי
מפלגה שפעם אחר פעם רצה ומתאבדת בשביל בסוף להצליח להיכנס - זה בעיניי סביר. יש אחוז חסימה גבוה שצריך לצלוח וזו הדרך היחידה בסוף לעשות חיבורים, וזה אכן מה שעשו נעם בתחילת דרכם. אבל זה לא הסיפור כעת. אבי מעוז קיבל פעמיים את הצ'אנס שלו ולא עשה כלום! העשייה שלו בכנסת מסתכמת בנאומים נגד הפרוגרס ושני חוקים וחצי שעברו בקריאה טרומית.
למה צריך לעזור לבן אדם כזה, שקיבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, להיבחר שוב פעם?! בן גביר לדומה, הצהיר כל הזמן שברגע שהוא יכנס לכנסת הוא יוכיח את עצמו וייצור לו בייס - מה שאגן קרה. אבל אצל מעוז זה לא קרה והוא עדיין מייצג את עצמו ולא הרבה מעבר לזה.
אתמול פרסם דביר עמר, פה בערוץ 7, שגורם בסביבת רוה"מ אומר לו "מהסקרים שלנו גם אם אבי מעוז ירוץ לבד ישרוף בגג כמה אלפי קולות בודדים. לעומת זאת אם יתחבר עם סמוטריץ יבריח קולות שינדדו לאופוזיציה - יותר מהקולות שיביא". מוטב שכך ינהג נתניהו גם הבוקר.
הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.
ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.
כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.
כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.
בס"ד
בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.
וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!
ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.
כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.
לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.
בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.
זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.
בס"ד
היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.
אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.
עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.
בס"ד
בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.
נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.
והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.
פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.
מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.
גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.
בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.
לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.
אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.
הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.
לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.
כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.
כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.
לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.
-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת
היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.
כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.
מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.
הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.
יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.
וממילא הוא לא הטריל.
פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.
בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.
בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.
בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.
ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.
ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.
אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.
אבל אוי השנאה.
אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.
אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.
זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.
בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.
רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).
הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?
כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.
ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.
בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.
והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי
היא אכן בסכנת סגירה.
העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.
מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.
הרעש העצום עם בן זאיד (שהיה או לא היה), פתח תיבת פנדורה אחרת שקצת נשכחה:
בימים שסביב 7 באוקטובר 2023, צייץ עיתונאי "הארץ" ניר גונטז' (@gontarzn) גילוי דרמטי: הוא סיפר כי מתוקף קשריו ברצועת עזה, הוא זיהה לפני ה-7 באוקטובר שצמרת חמאס ירדה מתחת לאדמה באופן מסונכרן ושקט. גונטז' פנה מיוזמתו לאחד מגופי הביטחון, התריע שזה סופר חריג וזעק ש"משהו קורה שם".
אם המידע על בן זאיד מעורר סערה, הידיעה הזו בוערת פי כמה - כי כאן לא מדובר בהערכה כללית, אלא במידע שטח מדויק בזמן אמת שהונח ישירות בידיים של גורמי הביטחון בישראל.
והשאלות הקשות חייבות להישאל:
* מי הם "אחד מגופי הביטחון הרלוונטיים" שניר גונטז' העביר להם את המידע הזה בזמן אמת?
* האם שב"כ או אמ"ן התעניינו בכלל? האם מישהו מהם חזר אליו בזמנו לשאול מה הסיפור, מי נעלם ומה הפרטים?
* מה קרה אחרי שפרצה המלחמה? האם לפחות אז, כשהבינו את גודל המחדל, מישהו ניסה לברר איתו מה בדיוק היה שם?
תמליל של הציוץ (תודה לגרוק):
:ציוץ 1 (11 באוקטובר 2023, 21:28):
יש לי מקורות בחמאס עזה. אני בקשר רציף עמם. מנטר בעזרתם את שקורה ברצועה בשגרה, ומה שקרה ולא קרה בנוגע לישראלים שמוחזקים אצלם מזה זמן.
לפני פרק זמן, שרלוונטי בעיני לאירוע השבת האחרונה, שמתי לב שצמרת חמאס עזה ירדה אל מתחת האדמה. הצלחתי להבין שמדובר על הצמרת ברחוב, ושהירידה נעשתה באופן מסונכרן ושקט.
ציוץ 2 (המשך):
פניתי לאחד מגופי הביטחון הרלוונטיים לניטור הביטחוני של הרצועה, ואמרתי: "אני מרגיש מחויב להגיד לכם, שמשהו קורה שם, ושצמרת הארגון ירדה מתחת לאדמה". אמרתי שזה סופר חריג בעיני ומעורר תשומת לב מיוחדת.
______
מי שמכיר את מלון וולדורף אסטוריה יודע שזה מלון יוקרה אולי הכי יקר בארץ.
נאמר שכדי להכנס בשעריו אדם ממוצע צריך לקחת משכנתא.
בוא נגיד שאיש לא נקרא לפגישה שם "באקראי" לפי הדיווח על וינטר ולייטנר.
אין שום סיכוי ששני אלה נפגשו שם באקראי במלון הזה דווקא לקראת סגירת הרשימות ודיברו שם דברי תורה, כל מי שמכיר את המלון הזה מבין את זה היטב.
אני חושש שיש מליארדר מאחורי לייטנר ואני חושב שעם שיווק נכון למאוכזבי החברה החרדית לייטנר עשוי להיות הפתעת הבחירות.
לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון
הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).
היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.
גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.
שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.
הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה
זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)
בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.
הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??
אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.
גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.
יגמור מחוץ לכנסת.
תרשמו.
אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.
זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,
לא יודע מאיפה
יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.
למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.
לדעתי.
עכשיו הוא נכנע ל'אישה חרדית עכשיו' ולקמפייו הזה וצירף לרשימה שלו אישה חרדית שמאלנית.
רבים נוהגים לפנטז בצורה תיאורטית על חלוקה בין "מדינת יהודה" ל"מדינת ישראל" – לא מפני שמדובר בתרחיש מעשי, אלא כדי לחקור באופן ניסויי איזו גישה ביטחונית ואידיאולוגית באמת עובדת.
במלחמה האחרונה קיבלנו הזדמנות נדירה, כמעט במעבדה, לבחון את ההנחה הזו במציאות:
* זירת עזה: המקום שבו בוצעה התנתקות מלאה ופונתה הנוכחות האזרחית והצבאית.
* זירת יהודה ושומרון: המקום שבו לא הייתה התנתקות ונשמרו השליטה הביטחונית וההתיישבות.
הפער בין השטחים הללו אינו מבוטל – הוא תהומי, והנתונים מדברים בעד עצמם:
פער המחיר הדמים
* אבידות בקרב ישראלים: הרוב המוחלט של הנופלים והנרצחים במערכה – אזרחים וחיילים כאחד – הם מגזרת עזה (בשיעור של כ-95%–98% מכלל החללים במלחמה), לעומת אחוזים בודדים בלבד שנפלו בגזרת איו"ש.
* אבידות בקרב הפלסטינים: גם מהזווית של בלתי-מעורבים ונפגעים בצד השני, המספרים בעזה גבוהים בעשרות מונים מאשר ביהודה ושומרון (למעלה מ-95% מכלל ההרוגים הפלסטינים במערכה מרוכזים בעזה). ההתנתקות לא חסכה חיי אדם – היא הביאה להרס ולחורבן נרחב פי כמה לשני הצדדים.
ההשוואה הזו מתבססת אך ורק על המשתנה של ההתנתקות. אם נלך צעד אחד אחורה ונבחן מה היה קורה אלמלא הסכמי אוסלו והכנסת הרשות הפלסטינית, המצב הביטחוני והיציבות היו טובים פי כמה.
אין עוד צורך בניסויים מחשבתיים או בפנטזיות על חלוקת הארץ – הניסוי כבר בוצע במציאות, והתשובה ברורה לחלוטין.
כרגע לרש"פ יש אינטרס ברור לא לחמם את הגזרה.
אם הרש"פ יחליטו לפתוח במלחמה דומה למה שהחמאס עשה.
ה7/10 יראה קטן לעומת מה שהם עלולים לעשות.
הם הרבה יותר מאורגנים. יותר חמושים. כמות גדולה יותר ופרוסים כל יותר שטח שמכיל אזרחים.
ה' עוזר לנו שזה לא יקרה.
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).
