אמממ
אפשר לצרוח על מישהו?
סתם כך.
לא כי קרה משהו מיוחד.
אמממ
אפשר לצרוח על מישהו?
סתם כך.
לא כי קרה משהו מיוחד.
על השירשורים...
לא נעים לומר,
אבל הם גורמים לי להרגיש קצת קצת
יותר נורמלי
מממ
אתה נורמלי לגמרי
מותר שיהיו קשיים. זה הכי טבעי ונורמלי ואנושי.
צריך לא להישבר מהם רק.
(אולי גם אני אצליח לא להישבר? נראה.)
כן גם הכי נורמלי להרגיש לא נורמלי לפעמים.
וזה מה שהרגשתי. אבל בשכל אני בהחלט יודע שאין כזה דבר נורמלי...
ו, אני חושב שלקשיים לא אכפת מה מותר או אסור להם, מה טבעי, נורמלי ואנושי,
הם נמצאים שם בכל מקרה.
לכי תדעי, ישנם גם קשיים לא נורמליים, זה קיים ואנשים מתמודדים עם זה. מי בהצלחה ומי פחות.
בהצלחה עם המוטיבציה שלך וכל זה. בשאיפה לא להישבר...
אני מאמין שאת תצליחי. משוכנע בכך.
לא בגלל שאת חזקה, מחילה,
לא מכיר אותך באמת
ולפעמים זה דווקא בגלל החולשות שלנו.
ובאמת באמת,
זה בגלל חוסר הברירה...
זה או לא להישבר או לא לחיות,
והבחירה פיקטיבית עבור רוב האנשים,
אז,
אולי השאלה היא באיזו מידה תצליחי לא להישבר...
חושב שכן, תוך כדי... אולי אין הבדל ואני סתם מתפלסף.
אני שולח חיזוקים וירטואלים. אם הידיעה עושה משהו, שיש אדם אי שם שקרא את התגובה שלך וחשב לכמה שניות על האדם שמאחורי המסך, איחל לו את הבחירה המקסימלית בחיים...
מממ כן
יש קשיים מאד מאד מורכבים ומכבידים. זה נכון. (לא חסר לצערי)
אבל מתנחמים בעובדה שהכל מה'. והוא יודע מה הכי טוב ומדויק לנו. וזה מקל.
אמממ
יש פעמים שנשברת. והרבה. כל יום.
אבל צריך לחזור לחיים. אי אפשר להתעכב על דברים כאלו.
וכן, כל עוד אנחנו בחיים זה כי לא התייאשנו סופית.
תודה על החיזוקים.
זה אכן משמח שמישהו קרא והקדיש מחשבה ותשומת לב להגיב (בדכ בפורום הזה אני לא מצפה לקבל תגובות על הפוסטים שלי. אבל זה אכן נחמד.)
ובהצלחה רבה גם לך!
רציתי לשאול על הקשיים שלך, אם את באמת חושבת שאת מתמודדת עם קשיים מורכבים ומכבידים, אבל זה לא יהיה נכון מצידי.
ברור שאת מתמודדת עם קשיים מורכבים ומכבידים.
כבר הספקתי לשכוח שיעורים שלימד אותי אדם מיוחד.
הוא אמר שילד שאבד לו את הבובה יבכה כמו אדם מבוגר שאבד לו חבר קרוב.
אני חושב שברור שזה לא מדויק לגמרי, האנלוגיה, אבל יש שם נקודת אמת שאי אפשר להתכחש אליה.
כל אחד במקום ובזמן שלו מתמודד עם הקשיים שלו, ואפילו שהם מאוד מאוד שונים מאדם לאדם, אי אפשר להשוות ביניהם ולומר שאצל אחד הם בהכרח קלים יותר מאצל אחר. הכל יחסי ותלוי בחוויה שלנו את הקושי...
נו, הנה, נזכרתי בשיעור.
תתנחמי בכל מה שאת יכולה, מה אומר... אני מעריץ אנשים שמוצאים נחמה באמונה...
אנחנו די חיים באשליות של רדיפה אחר השלימות, כאילו יום אחד ננחל אותה.
הקשיים יהיו שם תמיד, אבל נלמד להתמודד ולחיות איתם יותר ויותר טוב. עם עצמנו.
כשאת מדמיינת את עצמך מתגברת על קושי, אל תדמייני בחורה אחרת ממי שאת היום, עכשיו, בדיוק.
אל תדמייני סיטואציה מושלמת.
תדמייני אותך היום, או את היום עצמו, חוזר על עצמו,
ועובר מעט יותר בהצלחה...
בסופו של דבר זה היסוד של החזרה לחיים, כמו שאת קוראת לה. הבחירה בהם. תנועת התשובה...
כן. זה קשיים מורכבים.
וזה חכם מה שהוא אמר בשיעור הזה.
זה נכון.
ילד שלוקחים לו בובה או הורסים לו מה שבנה- יקח את זה קשה בערך כמו מבוגר שחווה משהו מורכב.
לילד יש פחות כלים וכוחות להתמודד עם קשיים.
מעניין מה שכתבת בסוף...
סתם משעשע שאני מגיב. באמת לא עושה את זה בדרך כלל, ולא אעשה את זה,
אבל אני ער, ועכשיו 2 בלילה,
וכולם ישנים,
כאילו שיש לי משהו יותר טוב לעשות...
למה בכלל אתה ער בשעות האלו??
לי פשוט אין בשביל מה לקום מוקדם.
למרות שלאחרונה הולכת לישון מוקדם יותר (כןכן, 3 זה מוקדם)
יכולה לקום מאוחר לא מחייב אותך לישון מאוחר.
תבדקי מתי את יותר פרודוקטיבית ותחליטי באופן מושכל.
(מוקדם ומאוחר זה יחסי. אני העברתי לילות רבים בלי שינה בכלל, אז אני כבר לא מתרגש בכלל מהשעות הקטנות. לישון ב-3,4, זה יכול להיות מוקדם לשינת בוקר כמו שזה מאוחר לשינת לילה. בסופו של דבר יש את מה שבריא לך באופן אישי. ולרוב האנשים זה לישון בלילה ולהתעורר בבוקר. השעות המדויקות? משתנה בין אדם לאדם לפי המחויבויות שלו. אבל גם אם אין לך מחויבויות בכלל את בונה לעצמך את סדר היום, וההחלטה מתי לישון ומתי לקום בידייך, והכל לגיטימי ומתקבל. תישני מתי שטוב לך, או אל תישני בלילה בכלל.)
זה נכון.
אבל בגלל שבאמת לא משנה לי מתי אקום, אני בד"כ מתכתבת בלילות ומתעוררת ב9-10 בבוקר.
(לא אוהבים את זה כ"כ בסביבה שלי אבל שיתמודדו🤷♀️)
את הסביבה שלך.
על פניו זה לא נשמע אידיאלי,
לא שלא ישנה לך מתי את קמה,
ולא להתכתב כל הלילה...
נשמע כמו משהו שאפשר להיסחף אחריו בקלות, לא שבא מתוך בחירה חופשית.
אבל את בטח מספיק גדולה כדי להחליט בעצמך.
וגם אם את חושבת שכן אבל באמת בעצם לא יודעת מה טוב לך, זה להתיימר לחשוב לדעת דבר כזה בשבילך
אין לך מסגרת של לימודים/ עבודה?
לי ממש עזר המסגרת... זה חייב אותי לסדר
לא. אני לא לומדת ולא עובדת.
תיכף אתחיל לימודים. בינתיים לומדת בעצמי מהבית קצת.
אבל אין לי סדר יום קבוע
אה... הבנתי
וואי יפה... בהצלחה!
את יכולה להכניס אפילו נקודה-שתיים שאת עושה בהן משהו קבוע ללו"ז זה ישדרג לך אותו
אומרים שצליל זה רטט של אויר או תדר
זה לא נכון
צליל זה הגעגוע לשקט.
רגע אחרי שהשקט מופר יש צליל שהוא בדיוק הגעגוע הזה.
כלי נגינה לא מייצרים מוזיקה הם רק מפרים את הדממה, פוצעים את השקט.
הדם שנוזל מהפציעה הזאת זאת המנגינה.
כשמישהו מנסה לדחוס מוזיקה לקבצים או למדוד אותה בתדרים זה חילול הקודש.
חילול המנגינה.
החטא לא באוזן החטא בזה ששוכחים שהמוזיקה לא נמצאת בצלילים היא נמצאת ברווח שביניהם.
בשקט
בחלל
עד עכשיו היו צלילים של סערה שהלכו והתחזקו
ועלו
ונמתחו במתח מטריד
לא השאירו כמעט שקט ומרווח לנשום.
אתמול הכל התפרץ באיזה פראיות של טירוף.
עכשיו יש שקט
ומתחיל הצליל הבא.
כולם מחכים לדעת מה יהיה הצליל הבא
מה נשמע
מה נראה
מה יהיה
מי ינגן
אף אחד לא שם לב לשקט ולמרווח בין הכל.
פיזיקה של צלילים
לקחת קצת חופש
לרדת לסיני
אולי לחלק המערבי שלה
באזור חנוכה, קצת לפני
לסיני יורדים
אחר כך עולים בחזרה
מסע של חורף
למכרות הטורקיז
הצבע שלא מתאים לכלום
עם כלום
גם לא עם עצמו
כמה סמלי.
כשהכל כמו לולאה סגורה צריך לשבור אותה
שניה לפני חנוכה
רגע לפני האור
יורדים מערבה
צבעים
טעמים
צורות
צלילים
מים
חול
שמים
בעלי חיים
עננים
רוח
כן כן
עכשיו.
מממממ
יש שם עבודה זרה
לא נסתכל ולא נכנס למקדשים שלהם
סגור?
😂😂
מאנשים קרובים שאני מכיר והיו שם - התרשמתי שהודו יכולה להיות מדהימה, מיוחדת, למלא אותך בחוויות יוצאות דופן, נופים מדהימים, אך בו בזמן מאוד דוחה ומגעילה. הלם תרבותי, צפיפות, לכלוך, רעש, אשפה ברחובות, עוני מחריד….
הצבעים הריחות... החופש
באלי לטייל הרבה ועם הנופים שם
זורמת גם לסיני
מאוד פופולארי לטייל שם בשנים האחרונות- נראה לי אפילו נהיתה יותר פופולריות מהודו.
(ואחותי טסה לויטנאם בעוד כמה שבועות, לטיול של 10 ימים)
לכו להצביע!
גם בגשם!