המשפחה שלי מפורקת
כולנו שרוטים וכל אחד מנסה לשרוד בדרכו
אבל הבית שבור
אני יודעת שיש צרות גדולות יותר ושאפשר לראות את מה שכן יש
אבל ברור שחייב פה שינוי או ריסטארט
ולאף אחד אין כבר כוח
אני מרגישה אבודה
המשפחה שלי מפורקת
כולנו שרוטים וכל אחד מנסה לשרוד בדרכו
אבל הבית שבור
אני יודעת שיש צרות גדולות יותר ושאפשר לראות את מה שכן יש
אבל ברור שחייב פה שינוי או ריסטארט
ולאף אחד אין כבר כוח
אני מרגישה אבודה
מבחוץ אני אחלה אבל בפנים לא אותו דבר
אנשים אומרים עליי דברים טובים
למרות שאני לא רואה בעצמי טוב בכלל
לא צוחקת שהציעו לי שמונה הצעות השנה
מרגישה עשירה
לא יצאתי עם אף אחד מהם אבל עדיין...
אבל עכשיו אין לי כוח
מאוכזבת וגם עצובה
ורק שוקעת בזה יותר כי אני לבד
ובמקום לקום או להתנחם איכשהו
אין לי כוח לעשות שום דבר
ההורים שלי נראים לי רעים
למרות שתמיד דיברתי להגנתם
ואני יודעת שהייתה להם כוונה טובה
והם לא אשמים במצב
זה פשוט כי אין לי כוח להתפלל או לחזור בתשובה
ואני לא מצליחה לעמוד במה שאני רוצה לשנות
מדהים איך רק הבנתי את עצמי וחזר לי קצת הכוח
אומרים שצליל זה רטט של אויר או תדר
זה לא נכון
צליל זה הגעגוע לשקט.
רגע אחרי שהשקט מופר יש צליל שהוא בדיוק הגעגוע הזה.
כלי נגינה לא מייצרים מוזיקה הם רק מפרים את הדממה, פוצעים את השקט.
הדם שנוזל מהפציעה הזאת זאת המנגינה.
כשמישהו מנסה לדחוס מוזיקה לקבצים או למדוד אותה בתדרים זה חילול הקודש.
חילול המנגינה.
החטא לא באוזן החטא בזה ששוכחים שהמוזיקה לא נמצאת בצלילים היא נמצאת ברווח שביניהם.
בשקט
בחלל
עד עכשיו היו צלילים של סערה שהלכו והתחזקו
ועלו
ונמתחו במתח מטריד
לא השאירו כמעט שקט ומרווח לנשום.
אתמול הכל התפרץ באיזה פראיות של טירוף.
עכשיו יש שקט
ומתחיל הצליל הבא.
כולם מחכים לדעת מה יהיה הצליל הבא
מה נשמע
מה נראה
מה יהיה
מי ינגן
אף אחד לא שם לב לשקט ולמרווח בין הכל.
פיזיקה של צלילים
לקחת קצת חופש
לרדת לסיני
אולי לחלק המערבי שלה
באזור חנוכה, קצת לפני
לסיני יורדים
אחר כך עולים בחזרה
מסע של חורף
למכרות הטורקיז
הצבע שלא מתאים לכלום
עם כלום
גם לא עם עצמו
כמה סמלי.
כשהכל כמו לולאה סגורה צריך לשבור אותה
שניה לפני חנוכה
רגע לפני האור
יורדים מערבה
צבעים
טעמים
צורות
צלילים
מים
חול
שמים
בעלי חיים
עננים
רוח
כן כן
עכשיו.
מממממ
יש שם עבודה זרה
לא נסתכל ולא נכנס למקדשים שלהם
סגור?
😂😂
מאנשים קרובים שאני מכיר והיו שם - התרשמתי שהודו יכולה להיות מדהימה, מיוחדת, למלא אותך בחוויות יוצאות דופן, נופים מדהימים, אך בו בזמן מאוד דוחה ומגעילה. הלם תרבותי, צפיפות, לכלוך, רעש, אשפה ברחובות, עוני מחריד….
הצבעים הריחות... החופש
באלי לטייל הרבה ועם הנופים שם
זורמת גם לסיני
מאוד פופולארי לטייל שם בשנים האחרונות- נראה לי אפילו נהיתה יותר פופולריות מהודו.
(ואחותי טסה לויטנאם בעוד כמה שבועות, לטיול של 10 ימים)
לכו להצביע!
גם בגשם!