נקלעתי היום לנסיעה כלשהי, ופתאום הייתה שם הליכה ארוכה לא צפויה (לא מפרטת במה מדובר, אף שבלי הסבר זה נשמע מוזר. דמיינו שהאוטובוס התקלקל ואמרו שאוטובוס אחר ממתין בהמשך, ובכל פעם ההמשך הזה מתארך... זה משהו אחר, אך קצת דומה). לא הייתה אפשרות להימנע מההליכה ובכל פעם הלכנו קצת והתברר שצריך עוד והסוף אינו נראה באופק. והכול בחום, בשמש. אחרי חצי שעה כזו הרגשתי כל כך רע שפשוט נשענתי על חומה, עצמתי עיניים והתחלתי לבכות. כששאלו מה קרה אמרתי שיש לי בחילה איומה וסחרחורת, ונשים מוכרות ולא מוכרות שהיו סביבי קלטו שאני בהריון...
אחר כך אישה מבוגרת, קצת מוכרת, ביקשה שאעזור לה לאסוף תכולה של תיק שהתפזר באוטובוס, ולא ידעתי איך להתחמק. מלמלתי משהו על כך שאסור לי מבחינה בריאותית, אך הרמתי, כי לא היה לי כוח שתחקור אותי.
כנראה יש תקופות שעדיף לא לצאת מהבית, במיוחד כשמרגישים רע. מצטערת שחברות הצליחו לשכנע אותי להצטרף לנסיעה הזו. ככה רק עשיתי לי פאדיחות, ומקווה שלא נגרם נזק (מניסיון העבר הגוף שלי זקוק למנוחה בהריונות).
סוף פריקה.
