סרטים מצויירים לילדים צעיריםאנונימית באהב"ה

צריכה המלצות, תמיכה ועידוד🤭


כאידיאל, אנחנו כמעט כמעט ולא משתמשים במחשב. (שלא נדבר על טלוויזיה..)

יש לנו מחשב נייד גוסס בבית, בעיקר בשביל עבודות שלי.

עד שנה שעברה הילדים בכלל לא השתמשו בו.. ואם ראו סרט זה אחת לכמה חודשים.


בשנה האחרונה יש יותר התדרדרות בעניין. גם כי הילדים מקבלים מסיימים בבית הספר שנדרש מחשב (מעצבן😡)

וגם, כי הם כבר גדלים ורוצים. עד עכשיו המקסימום היה פרק או 2 של סדרה בערוץ מאיר והסגנון...


לקראת תכנון לוח חופש אני רוצה לעשות להם אטרקציה - סרט.

אני בתחילת הריון ובעלי במשרה מלאה מלאה. ולצד אטרקציות אמתיות, אני מחפשת להכניס גם אטרקציות רגועות🙈


אז..

א. אשמח לשמוע חיזוקים (מאמהות שבאותו הראש שלי בתחום הזה) שזה בסדר, מותר פעם ב...  אני כל הזמן חוששת שאנחנו לקראת התדרדרות בעניין.


ב. המלצות לסרט "אמיתי", מצוייר. כמובן צנוע, עם מסרים חינוכיים, ולא מוחבאים בתוכו מסרים סמויים. לא מפחיד וכו'...


לגילאים גן-ד.


תודה מראש!

זה הרבה דרישות ביחד...חילזון 123

פו הדב (הסרט הראשון)

עליסה בארץ הפלאות (זה לא מםחיד, אבל אולי יש קטעים שילדים שלא רגילים לסרטים כן יחששו קצת?)


חייב מצוייר?

אולי שלומי וסתם בבית המקדש? או פרקים אחרים שלהם?

חלב ודבש / סוד השוקולד - אלו גם נחמדים נראה לי

נזכרתי בעוד אופציה שאת יכולה לבדוקחילזון 123

יש ביוטיוב הצגות של אנדרדוס (ארוכות)

הדייג ודג הזהב, חלומות במגירה


אולי יתאים לכם

מה עם הסידרה של רצים למשנה?באר מרים
מתחברת מאד לדברים שכתבת!❤️קמה ש.

בס״ד


אני ממש קיוויתי שנוכל להיות משפחה בלי מסכים או לפחות עם כמה שפחות. ובסוף גם אותנו זה השיג... חלק מזה זה כי בחרנו לשים את הילדים בבתי ספר עם אוכלוסיות מגוונות יחסית. חלק מזה התעצם מאד עם הקורונה כשהכל עבר דרך המחשב. וחלק מזה כי זה הדור... אז מנסה לענות מהמקום שלי...


א. אני מרגישה שאנחנו חיים היום במציאות שהיא בדיעבד. אבל מצד שני, זאת המציאות שלנו כאמור. ולכן ההרגשה שלי היא שאנחנו נדרשים ללמוד לחיות עם זה בצורה הכי טובה. אם כך, איך שאני רואה את זה, התפקיד שלי זה לתווך להם את כל העולם הזה של המסכים בצורה המיטבית (להשתדל להיות על התכנים - ולהיפך, אם יצא ונתקלנו במשהו לא מתאים, להסביר למה זה לא מתאים).


אני גם מרגישה שלפחות בחברה בה אני חיה, חשוב לי לאפשר זמנים עם מסך גם כדי שלא תיווצר מיסטיפיקציה סביב זה. שהם ירגישו שגם אצלנו אפשר, וזה לא יהווה מושא לכמיהה אדירה כי זה אסור.


ועכשיו שזה כבר נכנס אצלנו, אז כן, לפעמים זה גם עוזר ומקל - לנו ההורים. יש מצבים שאנחנו חייבים לעבוד, או שאנחנו בקצה וכבר לא מצליחים להיות באינטראקציה טובה איתם וזקוקים לקצת זמן כדי להירגע, או שרוצים לבדוק כינים בלי שיזוזו, או שאנחנו חייבים לצאת לשעה ולהשאיר אותם לבד, או כשיש חודשיים שלמים של חופש גדול לעבור ורוצים לשמור על אמא עם מקסימום כוחות, או בהריון או אחרי לידה או כשאמא לא מרגישה טוב וכו׳ וכו׳. עכשיו שהדור הזה בכללי (וספציפית גם הבית שלנו) כבר חיים עם זה, אני חושבת שזה סביר להשתמש במסכים במידה, כשמדובר בתכנים בסדר עד טובים.


לגבי החשש מהדרדרות, אולי תרצי לפרט ממה? שיהיה יותר ויותר זמן מסך בבית? מהתכנים?


ב. המלצות שעולות לי:


בגזרת הסרטים המצוירים:


- ״לחפש את נמו״ (יש צנה קצת מפחידה עם כרישים טבעוניים אבל בקטנה. אני חושבת שהסרט לגמרי צנוע).

- אולי ״בולט״ (יש צנה של שריפה קצת מפחידה, נראה לי כנ״ל מבחינת צניעות ומסרים)

- יש סרט ממש חמוד השם ״לוקה״ שיצא לפני 2-3 שנים על ילד מפלצת ים. זוכרת אותו כממש בסדר ומתוק. זה כן קורה באיטליה אז הנוף הוא נוף של ארץ נוצריה (אולי רואים פעמון של כנסיה, ויש להם גם ביטויים נוצריים אבל ממש-ממש בקטנה).


בכללי יש אתר בשם IMDb (באנגלית) שמאפשר לדעת על כל סרט וסרט אם יש שם דברים בעייתיים, ברמת המשפט או המילה, עם הפירוט. מאד מאד עוזר לנו כדי לסנן מה כן ומה לא.


חוץ מזה, בגזרה הלא מצוירת, יש את הסדרות המעולות של ״רצים למשנה״ כמו שבאר מרים כתבה (יש רגעים מותחים טיפה מפחידים אבל בקטנה, מה גם שהרשעים תמיד עם אופי ממש טפשי). ממש משלב תורה, מתח וצחוק. הם אלופים, לגמרי עושים עבודת קודש!


ויש גם את מחזי הזמר של אנדרדוס (העלו אותם בחינם ביוטוב). פה ושם יש מילה אחת או בדיחה אחת שאני פחות אוהבת (לא זוכרת דוגמה ספציפית אבל דברים שקשורים, בקטנה, לשרותים. אבל שוב, זה ממש ממש מינורי!). חוץ מזה זה ממש נחמד, מצחיק וכיף כחווית צפייה משפחתית.


בהצלחה יקרה!!!❤️

תודה רבה על זה! עשית לי סדר בנושא שהטריד אותי..אוהבת את השבת
כל פעם שהשתמשתי במסכים (ומשתמשת ) הרגשתי שזה נותן לי תחושה שאני לא טובה או עושה לילדים מהשו מזיק אבל מצד שני לפעמים באמת אני מרגישה שאין ברירה..


בקיצור, תודה על הסדר.. ממש עוזר לי♥️♥️.. 

אולי עדיף סרטים חרדיים?מתואמת

לא כולם איכותיים, ויש שם כאלה מפחידים, אבל נראה לי שעדיף על פני סרטים מצוירים של גויים, שגם אם אין בהם שום רמז מוחבא - עדיין הגיבורים שם הם נוצרים לרוב...

יש סרטים של חברת ניצוצות של קדושה ויש של גרובייס (נראה לי שכולם ישנים). חברת הסרטים החרדיים הכי איכותית שהייתה נקראת פרי עץ הדעת - יש להם סרטים קצת מפחידים (לגיל גן זה באמת קצת מפחיד) אבל הם ברמה גבוהה. לא יודעצ אם אפשר להשיג את הסרטים שלהם היום...

ולדעתי אולי כן עדיף להישאר ברמה של ערוץ מאיר ורצים למשנה וכדומה... אפשר כמה פרקים ברצף אם את צריכה תעסוקה להרבה זמן...


ומאוד מזדהה עם הפחד שלך מההידרדרות... לפני כשנה פלוס פתחתי פה שרשור קצת דומה (עם המלצה דווקא לסרטונים קצרים כדי לשכנע את הילדים להתארגן לשינה) - כי הייתי אחרי לידה (יחסית) והיה לי קשה להפעיל את הילדים בדרכים אחרות כדי לשכנע אותם להתארגן לשינה... ובאמת היו לי נקיפות מצפון, אבל ידעתי שאין ברירה...

במצבך גם נשמע שאין הרבה ברירה... ♥️

פיטר הארנב נראה לי בסדריעל מהדרום

לק"י


רצים למשנה

פיטר הארנב זו סדרה בסדר?מתואמת
יש לנו ספר עליו, והוא גם חסר פואנטה להחריד, וגם יש בו דברים מגעילים (כמו איכר שאכל את אבא של הארנב...)
בסרט אין בני אדםאנונימיות

זה סתם ארנבונים שבורחים מהשועל ועוזרים אחד לשני...

לדעתי סביר.

ניסיתי עכשיו לחשוב מה לא בסדר... אולי זה שהם מתגנבים לגינה של חיה אחרת לקטוף צנוניות.

אבל חוץ מזה זה ממש סבבה.

יכול להיות שבאמת בסרט אין משהו שלילימתואמת
אני בכל אופן מעדיפה שאם כבר - אז שיהיה מסר כלשהו...
יש סרט של פיטר הארנב שיש בו בן אדםאודי-ה
ולדעתי בפרקים של הסידרה יש גם איכר כלשהו שהארנבים מכרסמים לו בגינה.
נראה לי שזה רק חיות. לא יודעת אם יש מסריעל מהדרום
בן ה3-4 שלי פוחד ממנה מאדחילזון 123
אז רק כשהוא לא נמצא אני מרשה לפעמים לראות...
היא בקשה בשביל ילדים בכיתות ג'-ד'יעל מהדרום

לק"י


האמת שנראה לי שבת השלוש שלי ראתה וזה היה לה בסדר. אולי לא הבינה מה קורה שם....

אבל זה לא נראה לי כל כך מפחיד.

לא... גן- כיתה ד'חילזון 123
מעניין. בת ה3 שלי ראתה עם אחים שלי ולא פחדהאנונימיות
מן הסתם תלוי ילדחילזון 123
וגם תלוי מה הוא רגיל לראות.


אני רואה שהקטנים שלי שרואים סרטים עם הגדולים הם יותר ''מחוספסים'' כבר ופחות פוחדים מאשר הבכורים שלא היו רגילים בכלל....

אבאל'ה הילדים שלי ממש פחדו מזהאוהבת את השבת
הזאב ממש מרושע..
יצא לי בטעות לראות פיטר הארנב עם הילדיפיטבתה

מסרים שזה בסדר לגזול/ לגנוב מהאחר 

באמתלה של זה הוא שהתחיל קודם/ הוא הרע ואני הטוב.

הבן שלי בגן גם מפחד מהאדון שועל

קיצר הפסקתי להראות להם את זה

באמת? חשבתי שבסוף הם יבינו שאסור לקחת בלי רשות🤦‍♀יעל מהדרום
לק"י


טוב לדעת שזה לא...

מתחברת מאד לגישה שלךקורדיליה

גם אנחנו מנסים לדחות את זה כמה שאפשר

אבל אני מבינה שמתישהו זה כן יכנס הביתה (התחיל כבר קצת) 

בעיקר כדי לא ליצור מזה משהו אסור לגמרי, מה שרק יגרום לכמיהה יותר גדולה כמו שקמה כתבה.

בע"ה עם כמה שיותר פיקוח על תוכן ותדירות...

 

לגבי המלצה - 

יש את הסדרה paw patrol - חבורת כלבים שוטרים חמודה שבאה להציל את המצב

הפרקים באורך סביר מה שעוזר לתחום את הזמן בלי שצריך לעצור באמצע המתח

אני לא מכירה את כולה, בינתיים ראינו פרק-שניים והיה נראה בסדר, לא חושבת שהיו דברים מפחידים (אצלי הם די פחדנים) הם בעיקר צחקו

וזה מצוייר ובעיקר חיות אז גם לא חושבת שיש ענייני צניעות

 

ניסינו גם דבר או שניים בערוץ מאיר, חלק היה מתאים ונחמד (ניידת החלומות) אבל דווקא שם היו תכנים שפחות אהבתי (חושבת שזה היה "פרשיהו")...

 

 

בעברית זה נקרא יחידת החילוץיעל מהדרום
יודעת אם יש מקום שאפשר לראות את זה בעברית?בתנועה מתמדת
הבנים שלי אוהבים את הדמויות (מכירים מהחברים) אבל ביוטיוב מצאנו רק באנגלית..
ביוטיוב נראה לי. תכתבי "יחידת החילוץ"יעל מהדרום
טוב, אסתכל. תודה🙏בתנועה מתמדת
נראה לי בעברית זה "מפרץ ההרפתקאות"קורדיליה
כן...נכון. אני רואה שהתבלבלתייעל מהדרום
גם אני לפעמים מראהמאמאצחיק

בס''ד

אבל מתישהו קלטתי- שזאת גישה נוצרית לדעתי.

יש ראש עיר רע עושה דברים רעים והכלבים האלה כל פעם מנסים להציל אותו גם כשהוא מסכן אותם ופוגע בהם.

לצערי, ממשיכה להראות להם לפעמים..

שאלתי את הילדים שלי על זהיעל מהדרום

לק"י


אז הבן שלי (בן 8.5) אמר שהם לא נוקמים.

אפשר להסתכל על זה מהצד הזה

בתור ילדה לא היו אצלנו בכלל בכלל מסכים, וזה היהאמא טובה---דיה!

מצוין, לא גרם לכמיהה גדולה. עד היום לי ולכל האחיות שלי יש סלידה גדולה מזה, ובעז"ה אני מאוד מקווה שגם אצלינו לא יהיו מסכים בכלל...

רק רציתי להביא את הנקודה הזו...

מה עם מאשה והדב?או'ר

גריזי והלמינגים?

אישית אוהבת אבל כל אחת והקריטריונים שלה למפחיד,אלים, לא צנוע...

אז אצלינו יש לימודים אונליין והילדים שלי חשופיםפנסאי
הרבה יותר מכירים את המסכים. אבל אני מגבילה אותם בעיקר ללימודים.


בכל אופן, בזמנים קשים- כמו שאת מתארת, הרבה פעמים בימי שישי (אין להם לימודים ביום הזה) אני כן משחררת ונותנת לראות סרטים.


אבל(!) המגבלה היא רק ״על טהרת הקודש״ שזה אומר שיש לנו מנוי לאתר ניצוצות של קדושה ולאתר שנקרא פני מלך, שכל התכנים שלהם יהודיים ומתאימים יחסית להשקפה שלנו.


סרטים הוליוודים וכדו, אנחנו נותנים פעם במליון בהגדרה של ״נפילה״ או שחרור מסויים באמת, לפעמים בחופשות.


ואז בהחלט בוחרים בפינצטה מה שיראו.


אנחנו נתנו לילדים לראות את בייבי בוס, סוס פרא, נראה לי גם חופשה בחיתולים ראינו יחד. 

אצלנותהילה 3>

במשך השנה הרגילה לא רואים בכלל סרטים

ומחשב הוא די מחוץ לתחום של הילדים.

בחופש הגדול רואים יחד עם אחד ההורים (אבא במקרה שלנו)

רצים למשנה, זה מחולק לפרקים לפי יום נדמה לי.

 

מכירה משפחות שעושות בחופש מנוי לערוץ מאיר או שיש תכנים חינמיים שלהם אבל לא הרבה.

 

לפעמים רואים גם מערכונים של אנדרדוס, אבל לא בטוחה שהקטנים יבינו

אולי הגדולים יותר רק..

סרט החתונה שלכםאפונה
אצלינואור123456

במהלך השנה אני מרשה רק בימי שישי

ובחופש קצת יותר לכיון שעה שעתיים ביום

יש לנו מנוי לערוץ מאיר

ועוד איזה 40 סרטים שבעלי הוריד ועברנו עליהם

הכי כיףעוד מעט פסח

זה לתת להם לראות סרטים ביתיים.

אנחנו עושים סרטים להרבה ארועים (חתונות, ברמצוות, ימי הולדת עגולים) אז כבר יש מבחר.

וכיף לראות איך היינו פעם.

לפעמים הם גם סתם יושבים על גוגל תמונות ורואים סרטונים ישנים של עצמם. זה עונה לצורך בזמן מחשב בלי להכניס הביתה תכנים זרים.


(והאמת שאצלי רואים גם תכנים פחות מוצלחים. אבל זה בד''כ תוך כדי שאני בודקת להם כינים, ואז אפשר לדון אחר כך על מה שראינו ומה היה מתאים לנו ומה לא).

נכון, זה באמת הכי כיף מתואמת

אני מייחלת ליום שבו נגדיל את מאגר הסרטים הביתיים שלנו... כשהם היו קטנים צילמתי וערכתי כמה סרטים שהם מככבים בהם, אבל בשנים האחרונות יש לי פחות פנאי וזמן לזה...

בכל אופן, גם סרטונים קצרצרים ולא ערוכים מהעבר שלהם יכולים להיות להיט!

זה באמת כיףתהילה 3>

לראות סרטונים שלהם כתינוקות וילדים זה משהו שאפשר לעשות שעותתתתת

פשוט אוצר

רק מציינת שרצים למשנה היא סדרה נהדרתמהלכת בדרכה
לא מתאימה לגילאי גן. מתאימה מג'-ד'. אם רואים את העונה הנוכחית, זה פרק ביום ויש גם חידון בסוף כל פרק, את העונות הקודמות אפשר לראות באתר שלהם. 
אני עשיתי מנוי לעולם הילדים של הידברותאחתפלוס
שם יש סדרות מתוקות לילדים כמו-שלוקים/מלון ברושים וכו'
ככהפלספנית

בעזהי"ת

 

אני מאמינה דווקא בסרט כאטרקציה לכתחילה. 

אנחנו הולכים לקולנוע מתוך אידאל.. 

 

ואני אסביר: 

דווקא היום 

בדור הזה שהסרטים נהיו סותמי-פינות וזוללי-זמן, שהכל ככ נפוץ ונגיש 

חשוב לי להחזיר את הסרטים למקומם הנכון: בילוי. 

בילוי זה לא משהו יומיומי 

זה לא משהו סתמי 

זה משהו שמצריך תכנון והערכות מראש, פינוי זמן כנדרש, התארגנות וכו'.. 

אנחנו ממש קובעים את זה בלו"ז, יציאה לקולנוע וגם צפייה בסרט 'אמיתי' במחשב בבית- זה לא משהו של משעמם לי בואו נראה סרט. זה משהו שמתכננים מראש, מחשיכים את כל הבית, גם מכינים פופקורן.. זה משהו שהוא סבבה פעם ב. 

זה לא משהו של לראות ברצף ולהריץ סרטים בנטפליקס בשביל הכיף.. 

 

 

(אנחנו כן משתמשים במחשבים כי גם אני וגם האיש עובדים הרבה עם המחשב בעבודה, ובהתאם גם הילדות שולטת יפה במיומנויות המחשב- הגדולה יודעת לתכנת בסקראץ' וגם לעבוד בוורד ובפאוורפוינט ואני לגמרי מעודדת את זה. היא גם יודעת לחפש בגוגל ולמצוא משחקים ואת זה אני פחות מעודדת והיא יודעת את זה, והן גם רואות סרטים- וזה מוגבל ליום שישי ולזמן סירוק כינים בלבד. משתדלת להקפיד שיראו רק רצים למשנה/ערוץ מאיר/תכנים טובים שהוגדרו מראש, אבל לצערי עם העצמאות שלהן הן פשוט עוברות ליוטיוב לאן שהן רוצות ולא תמיד אנחנו שמים לב מיד בהתחלה.. אבל זה כבר נושא אחר) 

 

 

לגבי סרטים מומלצים: יש לנו גילאים דומים, אצלנו גן עד ג 

הן אהבו את אנקאנטו, לוקה גם היה חמוד, האחים סופר מריו, הקול בראש. ראינו גם סוד הממלכה הקסומה ופחות אהבנו, ואת פרוזן 2 שהיה קצת מפחיד לקטנה דאז. (את רובם אגב באמת צפינו בקולנוע ממש..) 

אישית מעדיפה שישחקו באפליקציה מאשר יצפו בתוכניתאו'ר

גם אני נהנת מהשקט שהבייביסיטר הזה מספק לי

אבל מעדיפה אותם אקטיביים מאשר ניזונים פסיבית מהתכנים. והם יודעים שהם יכולים משחקים אבל לא יוטיוב.

כן גלשנו בזמנים וצריכים להקפיד יותר. וכן גם צופים. משתמשים במכשיר נייד ישן שלנו.

גם המשחקים צריכים מעקב, מוחקת כאלו אלימים או מגעילים. הבעיה היא עם הפרסומות.

שמעתי עצה מ"לוקחים אחריות" (ארגון כזה שמתייחס למסכים וילדים) להיות מעורב, להתעניין, לדוגמא לבקש מהילד שיסביר לי את התוכנה , כדי להיות חלק מהעולם הזה ושיהיה שיח חיובי וגלוי סביב בנושא.

וממנחת ההורים עינת נתן שמעתי עצה לשבת איתם מדי פעם ולהנות ביחד ולהשתמש בזה אחכ כמקפצה לנושא שיחה מסוים, כדי לשמוע מה הילד חושב, וכדי לשתף גם בתחושה שלנו.


בכל אופן ממליצה על אפליקצית 2,3,4

זה משחקים בסיסיים ופשוטים שמשחקים ביחד 2-4 משתתפים. אצלי מאחד לחוויה משותפת ומשעשעת מגיל 4-12. אפשר לשחק 2 נגד 2 אפשר כל אחד לעצמו. הם מחכים לתור שלהם, הם רבים, הם עוזרים אחד לשני, הם בוחרים, מוותרים. ובעיקר לא סתם זומבים מול סרט.

טרו וממלכת הקשת- יותר לבנות, ולבנים קטניםיעל מהדרום
היי, הייתי אותה דילמה כמו שלךיטבתה

עובדת וישר חוזרת לאינטנסיביות של הילדים שיהיו בריאים ובעל שחוזר רק מאוחר בלילה.

הייתי צריכה משהו שיאפס לי אותם שניה עד שאני אתאפס על עצמי.

בסוף עשיתי להם מנוי לאתר של מלכהלי- יש שם סרטים מקסימים לילדים ואפילו לגדולים.

אין בעיה של מסרים שליליים

במקום סרטאפונה

אפשר לשים להם תרגילי התעמלות.

אנחנו מאד נהנים מסדרת סרטונים ביוטיוב שנקראים

exersize for kids

זה אנימציה כך שאין בעיות צניעות, מתאים לילדים ומבוגרים, יש סרטונים באורכים שונים ובדרגות קושי שונות.

אם כבר מסך אז יחד עם פעילות גופנית..

תודה! לא יזיק לי🤣יעל מהדרוםאחרונה
איך נכון להגיב לדיבור עצבני של מתבגרים?אנונימית באהב"ה

הגדולה שלנו מתחילה את גיל ההתבגרות, ואני מרגישה שכהורים אנחנו לא תמיד יודעים להגיב לה נכון.

מרגישה שבעלי לפעמים קשה איתה יותר מידי. ולא בטוחה איך נכון להתמודד (איך נכון להגיב לה באופן אידאלי, וגם איך נכון להתמודד מולו כשהוא קשה איתה מידי).


הרבה פעמים כשאנחנו אומרים לה משהו, היא מגיבה בטון עצבני או מרימה קצת את הקול. לרוב המילים שהיא אומרת הן בסדר, אבל הטון עצבני או מזלזל (נגיד שאומרים לה שהיא יותר מידי זמן בפלאפון אז היא מרימה את הקול ועונה כזה 'בסדר' עצבני).


לבעלי זה מאוד מאוד מפריע כשהיא מדברת ככה. הוא כועס עליה ודורש ממנה לא להרים עליו את הקול.

אבל זה לא באמת עוזר ההערות שלו, בפועל היא ממשיכה עם זה, והוא כל פעם מתעצבן יותר (כי היא כבר 'היתה אמורה להבין' שככה לא מדברים להורים).

היום היא ענתה לו איזה 'בסדר' עצבני כזה (והוא היה עם עמוס בגלל דברים אחרים), והוא ממש כעס עליה וקרא לה בכינויים שממש לא אהבתי (נפלט לו מרוב כעס, זו ממש לא השפה שלו בדרך כלל).


אז קודם כל, אני אשמח לשמוע מאמהות מנוסות שעברו את הגיל הזה עם הילדות שלהן -

האם נכון להקפיד שלא ידברו ככה להורים? יש מקום לצפות שילדים בגיל ההתבגרות ילמדו לדבר תמיד בצורה מכבדת כלפי ההורים?

או שיש לנו פה עבודה להבין שלפעמים היא תדבר ככה, וזה חלק מהרגיל, ולהילחם בזה רק ירחיק אותה מאיתנו?


ואיך נכון להגיב מול בעלי כשהוא כועס עליה? (בעיני בצורה קשה ולא תואמת לסיטואציה. גם אם יש מקום להגיב, שגם על זה אני לא בטוחה - בעיני הוא מגזים בכעס שלו).

בעצםoo

הוא דורש ממנה יותר ממה שהוא דורש מעצמו

כי כשהוא עצבני הוא אומר כינויי גנאי

והיא לא יכולה לומר בסדר בטון שלא נראה לו


 

חסר הגיון לחלוטין

הרי הוא המבוגר והיא הילדה
 

באופן כללי אני לא מייחסת חשיבות לטון של מתבגרים

אחרי ההבנה שזה סגנון דיבור תואם גיל

וגם לא מייחסת חשיבות גדולה לתוכן כל עוד זה לא משהו חריג

וגם לא מחפשת כבוד מהילדים אלא קשר נעים וטוב


 

הכבוד מגיע לבד בלי שדורשים אותו

ע"י דוגמא אישית

אם מתנהלים בכבוד עם הילד הוא לומד להתנהל בכבוד


 

יש סיטואציות בין בעלי והילדים שאני מתערבת

משתדלת שזה לא יקרה לעיתים קרובות ושזה יהיה בצורה מועילה 

למעשה את צודקתאנונימית באהב"ה

ואני הרבה פעמים אומרת לו את זה כשהוא כועס עליה.

(וגם לא בטוחה שפועלת נכון בזה. כי להגיד לו ביקורת בפני הילדים זה גם לא הכי חינוכי, במיוחד כשאני בעצם מבטלת את מה שהוא אמר כרגע לילדה).

אין צורך להגיד לו מול כולםעל הנס

אפשר לדבר על זה ברגוע בהזדמנות אחרת אחד על אחד,בשום אופן לא מול הילדה,

גם אני לא מתייחסת לטון,אבל כמו שהייתי מדברת על זה עם בעלי בנחת ב4 עיניים גם איתה הייתי בהזמנות מדברת בארבע עניים,ואז יורדת מזה לחלוטין,

ונכון שככל שתדרשו כבוד זה פשוט לא יעזור אלא רק יחמיר את המצב.

כדאיooאחרונה

לדבר איתו בנפרד

לא בזמן אמת

לשקף לו שהדרישה שלו לא הגיונית ולבקש ממנו לא להתייחס לכל טון שלא נראה לו

ילדים מתבגריםתהילה 3>

זה דבר קצת מבלבל.

מצד אחד יש בהם משהו הודף, ולפעמים חצוף ומתריס, ומצד שני, לא פחות ואף יותר הם זקוקים לאהבה, לתחושה שהם רצויים, לקשר בריא

והקשר משנה צורה בגיל הזה וצריך להסתגל אליו מחדש ולהעביר אותו שלב.


לכן א:

פינוי המרחב הרגשי שלכם:

לדבר יחד או לעבד לבד את התסכול מההתנהלות שלה, ואצלך גם שלו.

כשמגיעים טעונים לסיטואציה די בקלות מגיעיל לשיח קשה ורחוק וחבל.

כשמגיעים נינוחים יותר, ניתח להעמיד גבול בצורה נינוחה.


לדוגמא; אני מבינה שזה קצת עצבן אותך, בבית שלנו לא מרימים קול/מדברים בחוסר כבוד להורים.


הרעיון הוא-

לתת שם להרגשה והכרה בתחושה שלה

להציב גבול- להגיד שזה לא מקובל עליכם

לעשות את זה באופן ענייני ובלי בעצמכם לדבר באופן לא מכבד.


בהחלט מאתגר וצריך ללמוד את זה.. בהצלחה


יש לך פה בעצם שתי שאלות:מתואמת

1. איך מתייחסים למתבגר שמדבר לא יפה.

2. איך מסבירים לבעל שצריך להגיב בצורה מותאמת ולא עצבנית.


אני מציעה שתשבו שניכם יחד ברגע של נחת, ותנסו *יחד* ליצור גישה מתאימה לגיל ההתבגרות שנכנס לפתחיכם. את יכולה בשיחה להוביל אותו בעדינות לכך ש"כמים הפנים לפנים", ושאם אתם תדברו בנחת, יכול להיות שגם המתבגרת תספוג את האווירה ותדבר בנחת. אבל גם אם לא - עדיין התפקיד שלכם כהורים הוא להראות לה איך מתנהגים ואיך מדברים בנחת.


בכל אופן, אנחנו לא עוברים בשתיקה רק כשמדובר בחוצפה ממש, מילים שלא אומרים להורים. על טון דיבור אנחנו יותר מחליקים, מקסימום אומרים: "לא נעים לנו לשמוע טון דיבור כזה, אולי תנסה לענות בנחת?"

(והאמת שגם אנחנו - בעיקר אני - לא תמיד מצליחים לדבר אליהם בנחת...)

לא יודעת את מי לשאול אז שואלת כאןכל היופי

הבת שלי בגיל ההתבגרות, כנראה על הרצף בתפקוד מאוד גבוה.

(לא מאובחנת רשמית עדיין כי התורים ארוכים מאוד)

סובלת מחרדה ספציפית (ועוד כמה חרדות נלוות בעצימות יותר נמוכה).

הייתה תקופה בטיפול רגשי כולל cbt שזה הטיפול הקלאסי לחרדות.

לא עזר בכלל למרות שהיא מאוד רצתה שינוי והמטפלת מקסימה.

הטיפול זלג לכל מיני נושאים אחרים, והיא גם מאוד נוטה לנבור שכלית בדברים אבל זה לא נוגע לרמת הרגש כמו אצל רוב בני האדם.

כלומר היא יכולה לנתח ולהסביר ולהבין אבל זה לא מזיז לרגש, זה מישור אחר לגמרי.

חשבתי על נוירופידבק, שזה כביכול עוקף את השכל ומאמן את המוח להתכוונן לגלי מוח אחר ופחות להיות בחרדה.

אחוזי ההצלחה הם 70-80 אחוז לפי מחקרים של כמה עשרות שנים, וזה ללא תרופות וזה נשמע לי כיוון טוב בשבילה.

הבעיה היא שמי שפניתי אליה אומרת שלפני שרואים שינוי צריך סביב ה10 מפגשים. וכדי שיהיה שינוי משמעותי צריך 30-40 מפגשים. ואולי היא מה20-30 אחוז שזה לא עוזר להם.

זו הוצאה מאוד משמעותית לפני שאני יכולה לדעת בכלל אם זה הכיוון.

אני מניחה שיש עוד אופציות אבל לא יודעת מה באמת יעזור.


מה הייתן עושות?

הייתי רצה מהר עם האבחוןעוד מעט פסח
עבר עריכה על ידי עוד מעט פסח בתאריך י"ג בכסלו תשפ"ו 20:57

אחרי האבחון תוכלי לקבל קצבה מבט''ל, שהיא מעל ל-3 אש''ח בחודש, ויהיה לך קל יותר להוציא עליה כספים...

חוץ מזה שבאבחון יעזרו לך לחשוב מה יכול להתאים לה.

אם תרצי המלצות למאבחנים פרטיים - מוזמנת בפרטי.

קודם כדאי לעשות אבחון נכוןמתיכון ועד מעון

ואז יהיה יותר קל למצוא את הטיפול המדויק עבורה

מצטרפת לקודמותיי - אחרי האבחון תוכלו להתאים להמתואמת

טיפול מדויק יותר, ואולי גם המאבחנים יוכלו להמליץ על סוג טיפול מתאים.

אם את מרגישה שהיא יכולה עוד "לסחוב" בלי טיפול, אז תחכו לאבחון בקופה. היתרון הוא שבדרך כלל הם גם מסדרים את העניין מול ביטוח לאומי, ואתם לא צריכים להתעקש על זה בעצמכם...

אבל אם את כן מרגישה שהיא חייבת כבר תמיכה, אז באמת כדאי ללכת לאבחון פרטי. זה לא זול בכלל-בכלל...

אני יכולה להמליץ לך על פסיכולוגית בירושלים שמאבחנת אוטיזם.

תודה לכןכל היופי

אז באמת זו גם המסקנה שהגענו אליה, לא לחכות לקופה אלא לחפש אבחון פרטי למרות שזו הוצאה.

אשמח להמלצות שלכן.


תודה

דינה זלזניק. אם לא תמצאי מספר ברשת אכתוב לך באישי.מתואמת
רק מדייקתמתיכון ועד מעון

אבחון אוטיזם במידה ואכן יש אבחנה דורש אבחון כפול-פסיכולוגי ורפואי.

ממליצה כמו @מתואמת להתחיל בפסיכולוגי

נכון.מתואמת
גם אם הולכים לפרטייראת גאולה
תדברי לפני כן עם המזכירות במרפאה, שיתנו לכם החזר כי אתם ממתינים כבר הרבה זמן.
תודה לכן, מחפשת מכון אבחוןכל היופי

כדי לקבל אבחון כפול כמו שהמליצה @מתיכון ועד מעון במקום אחד.

יש המלצה למישהי?

מעדיפה באזור השרון...

יש את המכון של ד''ר דיצה צחורמתיכון ועד מעון
נראה לי בבי''ח אסף הרופא שעושים שם אבחון כולל
אם אריאל רלוונטיעוד מעט פסח

אני יודעת שבמרכז התפתחות הילד שבאוניברסיטה עושים אבחון משולב.

ואמור להיות אפשרי דרך קופ''ח, או עם החזר.

שווה לברר.

וגם 'בית אחד'עוד מעט פסח
בכפר סבא מומלץ.
ממליצה לך לעבור על הרשימה הנ"לאנונימית בהו"ל

זה מתוך קבוצת הפייסבוק 'מרוצפות' של נשים על הרצף.

 

מאגר המאבחנים.ות המעודכן של מרוצפות - אוטיסטיות כותבות

 

אנחנו הלכנו מתוך הרשימה לפסיכולוגית ופסיכיאטר בנפרד, בחרנו רק לפי זמינות של תורים, ושניהם היו אנשי מקצוע מעולים ממש.

אני לא אמליץ לך ישירות עליהם בגלל שביקשת מקום שעושה גם וגם, אבל יש ברשימה גם מקומות כאלה.

התבלבלת בניק. לפורום הזה יש ניק אנונימי אחריעל מהדרום
זהב טהור שמת פהכל היופיאחרונה
תודה רבה לך!!
עזרה בטיפולים רגשיים מהקופהילד מתוק וטהור

יש לנו ילד עם קשיים רגשיים משמעותיים שהתפרצו בשנה וחצי האחרונות (ברמה שהוא מוגדר עם נכות 50% בבט"ל).

מזמן הומלץ לנו לפנות לטיפולים רגשיים, היינו בהמתנה דרך הקופה, היינו באבחון תקשורת דרך הקופה (זה לא תקשורת זה רגשי- הייתה המסקנה, אבל ההתנהלות בהחלט הייתה מזכירה בעיות תקשורת).

גם בתום האבחון נאמר לנו שיצרו איתנו קשר מהקופה והתפתחות הילד/בריאות הנפש לטיפולים רגשיים...

בינתיים אנחנו רק במעקב פסחכיאטרי בקופה, שזה יפה אך לא מספק... אין אף ספק שהילד זקוק להם, כולם הפנו אותו, אך אין מענה מהקופה.


בינתיים כמובן שלחנו לטיפולים שונים, והדרכת הורים פרטיים, והוצאנו סכומים גבוהים מאד....


נשמע לי ממש מוזר שאנחנו לא מקבלים מענה מהקופה, ואם אין להם תורות עבורנו, שנים, לפחות שיתנו לנו החזרים..

מישהי יודעת אם ניתן לקבל דבר כזה, ואיך?

הייתי מתחילהכל היופי

בישיבה מול המזכירה בקופה בניסיון להבין איך אפשר לקדם.

ואם היא לא יכולה לעזור ללכת לרופאת ילדים,להסביר לה את הדחיפות ושהיא תלחץ.

יש בקופות הרבה אופציות לטיפולים רגשייםמתחדשת111

באומנות

הידרותרפיה

ועוד..

אל תחכי שיצרו קשר. כדאי שתפנו לרופא המשפחה ותשלחו טפסים רלונטים

תיצרי קשר עם המזכירותאיזמרגד1אחרונה
של בריאות הנפש או התפתחות הילד, או גם וגם ותשאלי אותם... בדרך כלל הם יודעות איך אפשר לקבל החזרים. מניחה שזה תלוי בן כמה הילד ובאיזה קופה אתם.
גם אני בשאלות בת מצווהעוד מעט פסח

אשמח לעזרתכן בתכנון הלו'ז.

אנחנו רוצים לקיים אירוע אחד גם עם החברות וגם עם המשפחה, אבל שיהיה זמן בנפרד (מה שאני חושבת עליו כרגע זה שהחברות יגיעו מוקדם יוצאו מוקדם).


אשמח שתעזור לי לחשוב באיזה סדר לנהל את האירוע, כמה זמן בערך דברים לוקחים ומתי להזמין את החברות ולמתי המשפחה.

בתוכנית-

-יצירה (שאמורה להיות לחברות + אופציה לבני משפחה שרוצים)

- ריקודים (אפשר רק לבנות, דווקא יהיה לי יותר נוח מבחינת צניעות)

- טקס ברכות (שהילדה רוצה שהחברות *לא* יהיו בו)

- וכמובן אוכל, שעוד לא ברור לי כמה מנות יהיו ומתי.


הבנות יגיעו בזמן שנגיד (מגיעות מקרוב, רובן ברגל), המשפחה תגיע לאט לאט לאורך שעה בערך...


איך הייתן בונות את האירוע?

מנסה לחשובמתיכון ועד מעון

אולי להתחיל עם יצירה והרקדה לבנות ואז אוכל לכולם, שבזמן האוכל המשפחה מגיעה ואז החברות הולכות ונשארת המשפחה לברכות.

נשמע הגיוני?

זהו, שאני לא כל כך יודעתעוד מעט פסח

בגלל שהמשפחה תבוא ב'טפטופים', זה לא כל כך מסתדר לי עם האוכל המרכזי (באירוע רגיל עושים סוג של קבלת פנים בשביל זה. למשוך את הזמן עד שכולם מגיעים).

חשבתי אולי לעשות-

אוכל לבנות

הרקדה

יצירה - ואז בנות שסיימו הולכות הביתה, ומשפחה שרוצים באים מוקדם להשתתף

מנה ראשונה למשפחה

ברכות

מנה שנייה למשפחה


אולי זה גם יצא לי יותר זול, כי לבנות אפשר להביא דברים זולים, ולמשפחה אוכל ברמה יותר גבוהה.


אבל אין לי מושג איך זה יעבוד, ואיך לתכנן את הלו''ז.

באירועים שאני הייתימתיכון ועד מעון
משותפים לחברות ומשפחה אז החברות הגיעו לפני ליצירה אבל כל היתר היה משותף, אז נשמע לי שיותר נכון או להפריד לגמרי או לעשות ביחד אחרת זה ממש בלאגן (בעיני)
בטוח לא שווה להפריד?שלומית.
לא חושבת שזה יעלה ככ את העלות או את הכאב ראש... ממה שאני ראיתי אירועים נפרדים לחברות ומשפחה יותר מוצלחים לכל הצדדים 
שאלה טובהעוד מעט פסח

מעניין כמה זה באמת עוד כאב ראש.

בעלות זה בטוח מוסיף, כי זה לשכור אולם פעמיים.

ואיפור, ושיער לילדה...

לחברות בטוח צריך אולם?שלומית.

אולי יש לכם מקום בבית? אולי אולם בבי"ס? לפעמים יש עוד פתרונות חוץ מאולם ממש.

מודה שאצלינו לא מתאפרים לבת מצוה ( הן קטנות!) והשיער זו לא הוצאה משמעותית אבל כנראה מקובל אחרת אצלכם...

אם במקרה אתם בירושלים יש לי המלצה למישהי אלופה וזולה לתסרוקת (לא עושה איפור)

לי אישית נשמע שלעשות אירוע ארוך ומתגלגל זה המון כאב ראש ויותר קשה לדייק את הצרכים 

התכוונתי איפור ליעוד מעט פסח

ושיער לילדה.

קצת קשה לי לדמיין את המצב של אירוע לחברות בלבד, אבל אולי באמת כדאי לשקול את זה ברצינות.

לחברות זה לא "אירוע אירוע"שלומית.

אלא יותר בסגנון "ערב כיתה" ארוחה טעימה שמתאימה לבנות בגילן, יצירה, ריקודים, ואיזה משחק של ברכות לכלת השמחה.

הכי כיפי ומותאם

מה שעולה ליבורות המים

יצירה

אוכל וריקודים לחברות


ואס ארוע משפחה-

אוכל למשפחה

ברכות

ריקודים למשפחה

למה בעצם את רוצה להפריד?אר

אפשר להוביף יצירה או סדנא לחברות לפני שכולם מגיעים

אם חשוב לכם

אבל בדרכ החבאות נשארות עם המשפחה

לדרשה ברכות וריקודים

בסוף הן עושות שמח ..

שתי סיבות-עוד מעט פסח

1. היחס הוא בערך חצי/חצי. חברות עושות שמח אבל גם באלגן, וזה פחות מתאים לאופי של חלק מהמשפחה.

2. הילדה ממש ממש לא רוצה לומר דרשה בפני החברות. ומתפדחת ממש גם שישמעו את הברכות של הסבתות ושלנו ההורים. מבחינתה, היא מעדיפה שלא תהיה בת מצווה ולא לדבר בפניהן.

האמת שאני ממש מבינה את הבת שלךעל הנס

אני גם הייתי מעדיפה שלא יהיה ארוע מאשר לדרוש לפני החברות שלי.

אצל אחת הבנות שלי עשיתי בוקר על על חשבון בית הספר בשיתוף עם המורה,ארוחת בוקר יצירה פעילות שהמורה הכינה,ריקודים בסוף,הבנות יצאו מרוצות עד השמיים,

ולמשפחה עשינו משהו כמו ערב סופגניות בחנוכה.

לא מאד רשמי,יצא ממש מוצלח,


רעיון נוסף,לעשות שני ארועים באותו יום צהריים חברות ואז בערב משפחה זה יכול להתיש מאד לכן ממש חשוב לתכנן הכל בצורה נכונה.


לא חייבים לדרוש בכלל....יעל מהדרום

לק"י


אם זה השיקול המרכזי.

אם יש עוד סיבות, אז אולי באמת עדיף להפריד.


עוד אין לי ניסיון בנושא, אז אין לי כ"כ איך לעזור.

ומזל טוב!!

מוסיפה עוד אפשרות לחלוקת האירועים:מתואמת

כשאני חגגתי בת מצווה - לחברות עשיתי טיול/סיור עם עוד חברה. ריקודים לא היו, אבל זה התאים לי מאוד... וגם דרשה לא הייתה.

למשפחה עשינו אירוע בחצר, ואמרתי דרשה - אבל דרשה בחרוזים בליווי מצגת תמונות, אז זה היה קליל יותר. (אולי זה משהו שיתאים לבת שלך גם מול החברות?)

עונה לשלושתכן יחדעוד מעט פסח

לנו חשוב המעמד של הדרשה, דווקא בגלל שזו ילדה עם פחד במה, ואנחנו מאמינים שיעשה לה טוב להתמודד עם הפחד וכן לדבר, בסביבה מאוד תומכת ומחזקת.

מצד שני, אני לא רוצה לדחוק אותה מדי, וגם פחות בטוחה שהחברות יפרגנו, ולכן יהיה טוב בעיניי שהיא כן תאמר דרשה, אבל רק למשפחה.


אהבתי ממש את הרעיון של לשלב מצגת שתקל עליה. תודה!!

בהצלחה!!יעל מהדרום
רק הערה קטנה לגבי הדרשהעל הנס

אני עם פחד קהל וההורים שלי דרשו ממני לדרוש לא רק שזה לא עזר גם הבת מצוה שלי זכורה כדבר שלילי בעבורי,רק בגלל הדרשה הזו,

בסוף אתם ההורים ומחליטים.

אבל את הבת שלי ממש זרמתי איתה

תודה ששיתפתעוד מעט פסח
אקח לתשומת ליבי שתהיה לה חוויה טובה.
היא מבינה את הרעיון הזה?מתואמת

של הצורך להתמודד בדווקא עם הפחד?

כי אם זה לא בא ממנה - לא נראה לי שזה יעזור, אלא רק יגביר לה את הפחד...

בכל אופן, מעניין שדווקא המשפחה המורחבת היא סביבה תומכת ולא החברות זה אומר שיש לכם אווירה טובה במשפחה!

בגדול, היא מבינהעוד מעט פסח

היא עדיין מאוד מפחדת, אבל יודעת שמול המשפחה זה יעבור בטוב ולכן מוכנה להתאמץ לעשות את זה.

מול חברות לא מוכנה ויהי מה.

וכן, ב''ה זכינו במשפחות מפרגנות שירימו לה לא משנה מה יהיה (והיא יודעת את זה).

אז נשמע שזה באמת יעשה לה טובמתואמתאחרונה
רק שימו לב גם בזמן אמת שהיא מצליחה לזרום עם זה באמת ולא נסגרת ברגע האחרון...
אוכל למתבגריםרק טוב!

מחפשת רעיונות לאוכל שנוער אוהבים. לילדים שמחפשים כל הזמן מה לאכול... לאו דווקא שיא הבריאות... (מושקע או מהיר הכנה)

דברים מסוג:

פיצה

פלאפל

שניצל פירה/ציפס

קוסקוס עם מרק

פריקסה


תנו עוד רעיונות

בעיקר לארוחות ערב. אבל גם לדברים שאפשר לקחת לארוחת צהריים ללימודים (עדיף בלי מיקרוגל)

חזה עוף צלוי, קבב, המבורגרשופטים

בוריקיטס ביתיים

בורקס פיצה

פסטה/תפוחי אדמה מוקרמים

כמה רעיונות:שדמות בחולות

אורז

פתיתים

פסטה בולונז

פסטה עגבניות

פרגיות

שיפודי חזה עו

כנפיים קריספיות

סלמון בתנור

קציצות טונה מטוגנות

מלאווח עם ביצה ורסק

טורטיות ממולאות השר/ גבינות/ חביתה

חביתות עם תוספות

בוריקה

 

אצלי אוהביםכל היופי

מה שמשביע.

שזה אומר הרבה בשרי מבושל ולא ארוחות ערב קלות.

(ומתאים גם לצהריים כמובן)

עם עדיפות ללא עצמות...

שניצלים, פרגיות, קציצות עם או בלי רוטב, בקר בבישול ארוך (אם נשאר משבת), בורקס בשר, פאי רועים וכד'.

מניחה שיהיו מתבגרים שיזרמו גם על כרעיים ואז מאוד קל להכין בתנור עם אורז או תפו"א.

וכמובן פחמימות וירקות כמו פתיתים, פסטה, אורז עם ירקות, תפוחי אדמה ברוטב, אנטיפסטי, סלט כרוב, ירקות חתוכים.


אם לא מתחשק לי או שאין בבית בשרי, אני מכינה קציצות טונה כשבא לי להשקיע, או תבשיל מהיר ומשביע של טונה, חצילים, פלפלים, עגבניות או כל ירק אחר שיש בבית ומתאים. מתייחסת לטונה כמו כל דג מבחינת תבלינים וכו' (תחשבי למשל על חריימה או דג מרוקאי עם טונה)

גם שקשוקה הולך טוב, עם אורז, פתיתים או קוסקוס.


הדגש הוא על כמויות ולא על אוכל הכי מושקע.

נגיד מלוואח פחות יהיה, כי יותר קשה לשחק עם הכמויות וזה הכנה אחד אחד (אני משווה להכנה של סיר אורז נגיד)

שלא לדבר על עניין הבריאות.

ועוד משהוכל היופיאחרונה
מי שפחות מתחבר לבשרי ובעיקר בנות, יזרמו יותר על חלבי כמו פשטידות, לזניה, פנקייקים, פסטה ברוטב שמנת וכו'
מחפשת שדכן או שדכנית טוביםמתחדשת111

עבור אחותי.

לא דתיה

אבל מחוברת ועושה דברים חלקית.

אשמח להצעות

איך את נוהגת בנוגע לצורך של המתבגרותמתחדשת111

לקנות "שטויות"?

אסביר. ביתי לומדת באולפנא אקסטרנית. היא כמעט מידי יום שואלת אם תוכל לקנות ממתק/ מעדן/ גלידה וכו.. כמובן כל זה בנוסף לאוכל שהיא מביאה מהבית

לרוב אני מסכימה. אבל מרגיש לי שזה מוגזם.. וגם מאוד לא בריא

מנגד כמתבגרת יש צורך גם בזה, ורעב- כמעט תמידי וזה מה שזמין להן (מהשמיני וכו..)

מצד שני לפעמים זה איזשהי הסחפות חברתית. אבל גם לזה לא בטוח שנכון לסרב כדי שלא תרגיש "אווט"

איך אתן נוהגות?


אין לי בנות בגיל הזהלפניו ברננה!

וגם לא בנים..

הגדול שלי בן 8

אבל בפשטות הייתי נותנת לה תקציב חודשי (מה שנקרא דמי כיס..) לשטויות כאלה שתתנהל איתו בעצמה. זה יכול להיות חינוך טוב לכלכלה. ולדבר איתה על תזונה נכונה. שלא תוציא את כל הסכום על שטויות של אוכל אלא שתקנה לעצמה פה ושם גם תכשיט מטופטן או דברים אחרים שהיא *רוצה*.


באופן כללי בעיני הורים אחראים לתת לילד את כל מה שהוא *צריך* ויכולים לפרגן גם במה שהוא *רוצה* אבל פה יש להם גם אפשרות להתחיל לחנך אותו להתנהלות כלכלית נכונה.

השאלה היאמתחדשת111
האם להתנות את דמי הכיס במשהו? כי אם לא יוצא שזה בעצם הכסף שלנו כהורים. ובאופן הזה לא בטוח שיהיה חשוב לה לשמור ולהתנהל איתו נכון..
אנחנו נותנים לשני הגדולים (ביסודי) דמי כיס שבועייםיעל מהדרום

לק"י


אני כן אומרת להם (וגם לקטנים, שיש להם כסף מדמי פורים וכדומה), שגם אם זה הכסף שלהם, לא כדאי לקנות הרבה ממתקים.


אצלינו הם קטנים יותר, אז זה שונה. אבל בעיקרון פעם בשבוע אני הולכת איתם לקנות ממתק. ובעלי גם לפעמים לוקח פעם בשבוע.

בגיל גדול יותר הייתי משחררת כנראה. אבל כן מדברת על זה שלא כדאי וזה לא בריא לאכול יותר מידי שטויות (יש לנו בבית חטיפים ושוקולדים, ואני אומרת להם את זה. שלא יגזימו).

אישית חושבת שלא צריךלפניו ברננה!

כי היא יודעת שיש לה תקציב מוגבל.

והתקציב הוא כי זיהית אצלה *צורך* בכסף ל*רצונות*.

אז את נותנת לה מענה על הצורך. כמובן שאת גם יכולה לעודד אותה לעשות בייביסיטר כדי שיהיה לה יותר כסף לרצונות שלה.

אבל בסופו ש דבר האינטרס פה הוא לתת לה להוציא בתבונה. ואת ז היא תלמד ע"י ניהול התקציב הקטן שתתנו לה. ובחודששיגמר לה הכסף אחרי שבועיים היא תבין שפשוט אין עוד..

 

כמובן בשיח נכון שמלווה את התהליך 

מקסיםמתחדשת111
בעיני לאפלספנית

בעזהי"ת

 

זה לא כסף שהוא צ'ופר מבחינתי אלא צורך, וצורך אני נותנת לילדים שלי- כמו שאני נותנת להן אוכל, בית ובגדים ללא תמורה. וכמו שאני לא אגיד לבת שלי 'היום לא סידרת את החדר אז אין ארוחת ערב', אני לא אגיד לה 'לא עזרת אז לא תקבלי דמי כיס'. 

 

כן להגדיר מה הסכום שהוא צורך ולא אקסטרה.. אני כן חושבת שהיכולת לקנות מידי פעם פינוקים פה ושם בשליטה של המתבגרת זה צורך.

אניoo

מעודדת תזונה נכונה גם כשקונים משהו טעים (נניח להעדיף יוגורט מפנק)


כשהילדים היו ביסודי נתתי כסף מדי פעם כשהיו מבקשים

ילד אחד היה מבקש הרבה

לפעמים הייתי מפנה אותו לקחת חטיף מהארון ולא לקנות


כשהם יצאו לישיבות נתתי להם לנהל לבד את התקציב

כשהם הבינו את המשמעות של ניהול כלכלי ע"י כרטיס אשראי/ מזומן

הם גם למדו פחות לבזבז

הכסף היה שלהם?מתחדשת111

כתלות בעבודה/ משו אחר?

לא שלהםoo
אבל דברנו על תקציב הגיוני לשבוע/ חודש והם עמדו בתקציב
אני נותנת...חרות

לא יודעת אם זה טוב או לא...

כן מנסה להגיד לה לקנות אוכל, ולא כל יום ממתק... אלא מידי פעם.

אבל לא יודעת כמה מתוך זה עובד.

לא יודעת אם אני נוהגת נכון, ככה מרגיש לי...

אני נותנת סכום מוגדר פעם בפרק זמן קבועמתיכון ועד מעון

והם יודעים בדיוק מתי וכמה יקבלו, זה לא מותנה בשום דבר ובכסף הזה אני לא מתערבת במה הם קונים.

מעבר לזה משתדלת שבבית יהיה שפע של אוכל וגם של שטויות אבל דברים ביתיים כמו עוגות עוגיות ממתקים ביתיים שלפחות יהיה אפשר לנשנש דברים פחות גרועים 

אהבתי את הרעיוןמתחדשת111
היא קונה מהכסף שלהרוני 1234
היא עושה הרבה בייביסיטר אז יש לה כסף ויש לה חשבון פייבוקס יאנג שדרכו היא קונה.
ולפני שהיה לה כסף משלה, נתת לה?מתחדשת111
לא כל כך…רוני 1234
רק לעתים רחוקות.


היא עושה בייביסיטר מגיל מאד צעיר וגם יש לה כסף ממתנות וחגים.

לפעמים קונה אם זה לא מוגזם, אבל יש דמי כיסאור123456
של 100 שקל לשטויות כאלה ואז היא חושבת פעמיים אם היא באמת רוצה 
וואו זה המון..מתחדשת111
לחודש? זה יפה, אבל לא ככ המוןפלספנית

בעזהי"ת

 

מספיק שהן יוצאות פעם בחודש לאוכל שהוא יותר מפיצה וזה כבר רוב התקציב. 

 

הבת שלי עוד לא לגמרי בגיל (הגדולה בכיתה ו'), נתנו להן עשרה שקלים לחודש מתחילת כיתה א' אבל מודה שאנחנו לא ממש עומדים בזה כי לא זוכרים וגם להן אין ממש צורך בזה אז דיי הפסקנו, כשהן מבקשות הן מקבלות וזה עוד סכומים מזעריים אז זה סבבה לנו (נניח שני שקלים לקנות ממתק במכולת אחת לחודש, נו שויין). 

עכשיו למשל יש חודש ארגון ויש קיוסק בסניף, נתנו לכל אחת מהגדולות (ד' וו') 20 שקלים לכל החודש בתחילת החודש ולבחירתן מה לעשות עם זה ואיך לחלק. 

 

אני כן רואה שחברות של הגדולה מתחילות לרצות וכשהיא תגיע, בטח נתחיל מ50 בכיתה ז' אבל יש לה חברות שמקבלות הרבה יותר.. 

וואי, מוזר לי השרשורעוד מעט פסח

אצלי אני לא מביאה להן שקל לשטויות.

הבנות שלי עובדות, מרוויחות יפה, ומוזמנות להשתמש בכסף כראות עיניהן. אחת באמת קונה איתו מדי פעם גומי וכאלה- אבל זה נדיר למדי.

ויש בבית יש אוכל בשפע, וגם פינוקים שאפשר לקחת לאולפנא (ונקנו בזול בסופר/ב'משנת', ולא במחירים של השמיני...). אז למה שאביא להן כסף נוסף?


כשהגדול שלי למד בישיבה ולא היה מסוגל לאכול את האוכל של חדר האוכל, כן הייתי מציידת אותו בסכום קבוע מראש כל יום, שהיה אמור להספיק לאוכל- והוא יכל לבחור מה לאכול ואיך להשתמש בכסף- כי הישיבה היתה צמודה למרכז מסחרי.

אבל שוב, זה היה כסף לארוחת צהריים. לא ל'שטויות'. 

הבת שלי עוד לא בגיל שיכולה לעבודמתחדשת111

ובאולפנה יש את השמיני- שמוכרות כל מיני מתוקים. וגם חנות קרובה ולפעמים היא רוצה להתפנק. לא רואה בזה בעיה כשזה במידה. כילדה אני זוכרת שלא היה לי כסף מהבית וההורים סמכו על מה שאקבל באולפנא, והייתי ממש מרגישה קושי לראות חברות נהנות לקנות דברים בין הארוחות גם אם זה נחשב שטויות ולי לא היתה היכולות.

ובכלל כמתבגרת זכורה לי תחושת הרעב הגדולה..


כנראה אנחנו חיות בחברה שונה מאודעוד מעט פסח
לבת ה-11 שלי כבר יש חסכון של מאות שקלים מעבודה כבייביסיטרית.
מעולהמתחדשת111

אני לא מסכימה לה להכנס לבתים בגיל הזה..

גרים בעיר.

מבינה שאתם בישוב ולכן השוני

לפעמיםתהילה 3>

דווקא בתיכון, כשהלימודים עמוסים יותר, ובטח אם יש פנימיה הדרכה וכו יש פחות זמן לעבוד מבכיתה ו'.

לפחות אצלנו זה ככה

זה גילתהילה 3>

שכבר אפשר לעבוד בו, ומצד שני באמת ההוצאות גדולות.

בעיני 2 כיוונים:

1. מדי פעם לפנק באיזה שטר באהבה אבל לא כל יום..

2. לתת דמי כיס שמבחינתכם כוללים גם אופציה לקניות האלה, וככה היא תחשב בעצמה מה איך וכמה.

אישית כן מתחברת לאופציה א' שמאפשרת ככה לפנק בכיף כשמתאים, מצד שני יש צדדים לכאן ולכאן..

מוסיפהתהילה 3>
נזכרת שיש מצבים שבהם זה ממש האוכל בהגדרה ולכן נותנת סכום קבוע כל בקר לקנות אוכל לא מדי תעשייתי ודי מוגדר פלוס פינוק. אבל זה מצב קצה יחסית, וגם גיל צעיר יותר. 
כתבת מאוד יפהמתחדשת111אחרונה
טיפול ב"טיק" לילדהפלפלונת

לבת שלי בגיל 6 יש "טיק" ואני מנסה להוציא אותה מזה.

הטיק זה שנוגעת באף וזה לא נעים וכבר איזה שנתיים לא עבר.


חשבתי אולי לק או מדבקת לק יעזרו, אבל זה קצת יקר ולא ידעתי אם לא מזיק לציפורניים (לא מבינה בזה בכלל) ואם יועיל בכלל. או איזה משחק לאצבע. אשמח לעיצות.


עד כמה שאני מבינה, הערות לא עוזרותיעל מהדרום
לק"י


אולי הפוך....

אכן ראיתי שזה לא מועיל. מה כן יכול לעזור?פלפלונת
נראה לי שנוירולוג הוא הכתובתיעל מהדרום
אני לא ממש מבינה בזההשם שלי

נראה לי מה שאפשר לעשות,

זה לנסות להחליף את הטריק, למשהו אחר שפחות מפריע.

לא יודעת איך עושים את זה.

אפשר לפנות לנוירולוג.

ננסה נוירולוג בע"ה. אם יש עוד עיצות, אשמח.פלפלונת
את יכולה לפרט מה הטיק? כי לא בדיוק הבנתיקופצת רגע

איך מדבקות על הציפורניים יעזרו לנגיעות באף?


נראה לי שיש הבדל בין הרגלים לא טובים (כמו חיטוט באף, כסיסת ציפורניים, גרוד גלדים וכדו') ובין טיקים ממש שהם הרבה פעמים נראים כתנועות לא נשלטות כל כך כמו מצמוצים בעיניים, העוויות מוזרות בפרצוף, תנועות חוזרות.


למה את מתכוונת?

כי אני חושבת שהטיפול שונה.

בהרגלים לא טובים ( כמו חיטוט באף), אפשר להסביר לילד את החסרונות של ההרגל( עושה פצעים בתוך האף ואז עוד יומיים מגרד, לא נעים להסתכל על זה וכו') ולהציע התנהגות חלופית או מקובלת חברתית( ללכת לכיור לקנח ולשטוף, להעסיק את האצבעות במשהו אחר כששמים לב).

אבל לגבי טיקים זה לא יעבוד, יש לי ילד שהיו לו תקופות של טיקים מתחלפים, לדעתי אצלו קשור לחרדה, אחר כך גם אובחן על הרצף אולי קשור. כאן שיחה ישירה לא תעזור והכי טוב להתעלם, ולנסות  להפחית חרדה ולעזור להרגע באופן כללי בלי קשר ישיר לטיק. ואולי באמת ללכת לנוירולוג להתייעץ...

אצלי הבן הנ"ל הצליח להפסיק או להפחית מאוד הרגלים לא טובים כשהבין את החסרונות שלהם והייתה לו מוטיבציה עצמית להפסיק. אבל טיקים לרוב עוברים מעצמם אצלנו אחרי תקופה... 

תודה על ההסבר והפירוט. אז אצלה זה הרגל.פלפלונת
הזמנתי כמה משחקים לידיים, מקווה שיעזור.
קודם כל - להתעלםחוזרתאחרונה

ככל שמתייחסים לזה יותר - זה יחמיר

אח''כ - בירור נוירולוגי

אם לא עוזר - פסיכולוגי / פסיכיאטרי

אולי יעניין אותך