שמתי לב שיש כאן הרבה כאלה

ולשאלתך ממשלא

1. אם היינו מסכימות לצאת עם גר?

2. אם היינו מסכימות לצאת עם בחור ממוצא רוסי?

3. אם היינו מסכימות לצאת עם * גר ממוצא רוסי* ולמה הגיור של סבא שלו רלוונטי לכאן?

לפני שהוא עשה גיור - הוא היה גוי גמור, ואחרי שהוא התגייר - הוא יהודי גמור...

יש שינוי מהותי בין נכד של יהודי לבין אדם שאין לו כלל שורשים יהודיים:

אדם עם שורשים יהודיים לא מגורש או מורחק כאשר הוא מנסה להתגייר, אלא מיד מקבלים אותו באהבה.

גם היום, הרבנות (גם הראשית וגם הצבאית) מערימה פחות קשיים על גיורים של צאצאי יהודים.

שניהם גויים גמורים. במקרה של "זרע ישראל" יש כאלו שאומרים שיש להשתדל יותר לקרבם וכך אכן עושים. 

מבחינת מעמדם בישראל הם זהים לחלוטין לפני ואחרי הגיור. כל ההבדל הוא עד כמה לקרב.

 אבל ברצינות- כנראה שהייתי פוסלת על זה.

הנושא הזה הוא פחות או יותר כמו הרפורמה אצלינו. בן אדם שמאמין לתקשורת שלהם שאומרת שהם נלחמים נגד נאצים פאשיסטים שעומדים להצטרף לנאט"ו (וכבר שנה מעצמת העל היקרה שלכם לא מצליחה להביס אותם, וכבר כמה מיליציות שלכם קלטו מה קורה ועברו צד) זה כנראה לא בן אדם מאוד שפוי.

מה אם רוסיה שומרת על האינטרסים שלה וכובשת את השטח של אוקראינה בחזרה לעומת ישראל שתחת שלטון אמריקה לא תוכל להחליט החלטה דומה לגבי רצועת עזה?

משרת האינטרסים שלהם?

הסיבה שרוסיה עושה את ה"מבצע הצבאי המיוחד" הזה היא בגלל שפוטין חולם להחזיר את רוסיה להיות אימפריה עולמית, ואימפריה בהגדרה צריכה להיות כובשת של מדינות אחרות כדי להיקרא אימפריה. התקשורת שלהם מחרטתת תעמולה על כך שאוקרינה רוצה להצטרף לנאט"ו כדי לתקוף אותם, ושהיא מלאה בנאצים (כי ההישג היחיד שהם גאים בו זה מלחמת העולם השנייה, כאילו הם הגיבורים היחידים שהביסו את הנאצים) אבל הסיבה היחידה שאוקרינה שקלה אולי להתחיל את התהליך הזה שלוקח קרוב ל10 שנים היא כדי להגן על עצמה מהמשוגעים האלו. בניגוד לרוסיה, לרוב מדינות העולם אין שום אינטרס לתקוף מדינה שלא עושה להם כלום. רצועת עזה שורצת ארגוני טרור ותומכיהם שכל קיץ מטילים טילים על האזרחים שלנו, ואילו הפעילות הצבאית היחידה שאוקרינה השתתפה בה היא מתקפת תגובה נגד האימפריאליזם המטורף של רוסיה.

כבר שנה שלמה שצבא האימפריה המעצמה האדירה שלהם לא מצליח לעמוד במלחמה מול מדינה בעלת יכולת צבאית בנונית במקרה הטוב. יש להם מיליציות שהבינו מה קורה ולאחרונה בגדו בצבא שלהם ומנסים להפוך את השלטון המעוות הזה. 

אתה יכול לראות את הסרטון הזה בעברית כדי לקבל קצת מושג מה קורה:

מי שתומך ברוסיה במלחמה הזאת בהחלט זה סביר לחשוד בו שהוא לאומן רוסי, שחוץ מלהיות משוגע שטוף מוח, גם בהחלט מעלה חשד לגבי הנאמנות שלו לישראל ולעם היהודי.

יש חייל בתהליכי גיור שאשתי ואני מלווים כבר תקופה ארוכה (הוא מגיע אלינו לשבתות, חגים, אנחנו נצטרך מתישהו בעתיד להעיד עליו וכו').

הבחור הזה עלה לישראל מאחת ממדינות ברית המועצות עוד לפני בית הספר היסודי, עם אביו היהודי ואמו הגויה.

מאז שהוא עלה לארץ הוא בסביבה יהודית: בית ספר יהודי דובר עברית, תיכון יהודי, תנועת נוער יהודית. הידע שלו על יהדות לא נופל מזה של כל יהודי חילוני ממוצע (שזה לא הרבה אבל לא כלום).

כשהוא הגיע לצבא הוא החליט שהוא רוצה להתגייר, צעד שגם אחיו הגדול עשה לפניו. 

למעשה, מאז שאחיו הגדול התגייר ההיכרות שלו עם העולם היהודי הדתי העמיקה מאוד: הוא הולך עם אחיו לבית כנסת, השתתף עם אחיו בסעודות חג אצל המשפחה שליוותה את אחיו בגיור ועוד.

כשהוא מגיע אלי הביתה, הוא לא מפספס אפילו תפילה אחת בבית הכנסת (למרות שאינו חייב). הוא שר את הפיוטים בהתלהבות ובהתרגשות, הוא ממשיך לשיר איתנו זמירות שבת גם אחרי שכל הילדים כבר מזמן פרשו והלכו לשחק. הוא לא מפסיק לשאול אותנו שאלות על פרשת השבוע, על אורח החיים שלנו, על החינוך שאנחנו נותנים לילדים.

אגב, הוא מפקד סוללת כיפת ברזל. בחור רציני מאוד.

ולמה אני מספר את כל זה?

כי בעז"ה אחרי שהגיור שלו יושלם, אני באמת לא רואה הבדל בינו לבין כל יהודי חוזר בתשובה אחר (בהנחה שהוא באמת יבחר לקיים אורח חיים דתי).

מי שלא רוצה להתחתן עם חוזר בתשובה - יבורך. באמת לא מתאים לכל אחד ויש הרבה ממה לחשוש. הכל טוב.

אבל מי שמוכן להתחתן עם חוזר בתשובה, אני לא מבין למה לפסול גר או למה לפסול דווקא בגלל מוצאו מברית המועצות. הוא גדל בישראל מגיל גן והוא ישראלי עם מנטליות ישראלית לכל דבר ועניין.

דווקא המסע שלו להיות יהודי טומן בחובו הרבה קשיים ולכן מן הסתם דורש כוח רצון עז, לא כמונו שפשוט נולדנו ככה וזה מה יש. צריך להעריך אותו על כך ולא להרחיק אותו או לחשוב שהוא פחות טוב מאיתנו.

אקדים ואומר שכמובן מדובר על גרי צדק ולא ח"ו משהו אחר.

לגר יש יתרון וחסרון (וממילא הבדל מבעל תשובה למשל) :

בחומר - הורתו ולידתו שלא בקדושה.

ברוח - רצון עצום להתקרב לשכינה.

כל אחת תבחר את המתאים לה.

(בגיורת קצת שונה לעניין כהונה ואכמ"ל). 

כשהוא יוצא מהמקווה הוא נולד בקדושה גדולה, ואף מברך בשעה זו בשם ומלכות.

אני לא זכיתי לברך את ה' כשנולדתי...

אני לא כותב את דברי מהרהורי ליבי. להכל יש מקורות.

צריך לדעת (בכל דבר בחיים) שיש יתרונות וחסרונות. החסרון בצד זה דווקא מעצים את המעלה בצד השני. לא סתם הבאתי את הגיורת בסוף כדי להבין שיש נפקא מינה מעשית.

כל עוד אתה לא כהן, אל תתהדר במצוות של כהנים.

זה שהוא עשה גיור אמור להרגיע

כי ישנן משפחות שלא כולן יהודים , וקשה לשאול את זה , כי רק האמא יהודיה וכו' ויש בזה פן מלחיץ

אם המשפחה מעורבבת מכן ולא 

והוא לא עשה שום גיור

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

שלא יהיה אופציה בפנים?

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

ונבחר באותו יום או יום לפני

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה