שמתי לב שיש כאן הרבה כאלה

ולשאלתך ממשלא

1. אם היינו מסכימות לצאת עם גר?

2. אם היינו מסכימות לצאת עם בחור ממוצא רוסי?

3. אם היינו מסכימות לצאת עם * גר ממוצא רוסי* ולמה הגיור של סבא שלו רלוונטי לכאן?

לפני שהוא עשה גיור - הוא היה גוי גמור, ואחרי שהוא התגייר - הוא יהודי גמור...

יש שינוי מהותי בין נכד של יהודי לבין אדם שאין לו כלל שורשים יהודיים:

אדם עם שורשים יהודיים לא מגורש או מורחק כאשר הוא מנסה להתגייר, אלא מיד מקבלים אותו באהבה.

גם היום, הרבנות (גם הראשית וגם הצבאית) מערימה פחות קשיים על גיורים של צאצאי יהודים.

שניהם גויים גמורים. במקרה של "זרע ישראל" יש כאלו שאומרים שיש להשתדל יותר לקרבם וכך אכן עושים. 

מבחינת מעמדם בישראל הם זהים לחלוטין לפני ואחרי הגיור. כל ההבדל הוא עד כמה לקרב.

 אבל ברצינות- כנראה שהייתי פוסלת על זה.

הנושא הזה הוא פחות או יותר כמו הרפורמה אצלינו. בן אדם שמאמין לתקשורת שלהם שאומרת שהם נלחמים נגד נאצים פאשיסטים שעומדים להצטרף לנאט"ו (וכבר שנה מעצמת העל היקרה שלכם לא מצליחה להביס אותם, וכבר כמה מיליציות שלכם קלטו מה קורה ועברו צד) זה כנראה לא בן אדם מאוד שפוי.

מה אם רוסיה שומרת על האינטרסים שלה וכובשת את השטח של אוקראינה בחזרה לעומת ישראל שתחת שלטון אמריקה לא תוכל להחליט החלטה דומה לגבי רצועת עזה?

משרת האינטרסים שלהם?

הסיבה שרוסיה עושה את ה"מבצע הצבאי המיוחד" הזה היא בגלל שפוטין חולם להחזיר את רוסיה להיות אימפריה עולמית, ואימפריה בהגדרה צריכה להיות כובשת של מדינות אחרות כדי להיקרא אימפריה. התקשורת שלהם מחרטתת תעמולה על כך שאוקרינה רוצה להצטרף לנאט"ו כדי לתקוף אותם, ושהיא מלאה בנאצים (כי ההישג היחיד שהם גאים בו זה מלחמת העולם השנייה, כאילו הם הגיבורים היחידים שהביסו את הנאצים) אבל הסיבה היחידה שאוקרינה שקלה אולי להתחיל את התהליך הזה שלוקח קרוב ל10 שנים היא כדי להגן על עצמה מהמשוגעים האלו. בניגוד לרוסיה, לרוב מדינות העולם אין שום אינטרס לתקוף מדינה שלא עושה להם כלום. רצועת עזה שורצת ארגוני טרור ותומכיהם שכל קיץ מטילים טילים על האזרחים שלנו, ואילו הפעילות הצבאית היחידה שאוקרינה השתתפה בה היא מתקפת תגובה נגד האימפריאליזם המטורף של רוסיה.

כבר שנה שלמה שצבא האימפריה המעצמה האדירה שלהם לא מצליח לעמוד במלחמה מול מדינה בעלת יכולת צבאית בנונית במקרה הטוב. יש להם מיליציות שהבינו מה קורה ולאחרונה בגדו בצבא שלהם ומנסים להפוך את השלטון המעוות הזה. 

אתה יכול לראות את הסרטון הזה בעברית כדי לקבל קצת מושג מה קורה:

מי שתומך ברוסיה במלחמה הזאת בהחלט זה סביר לחשוד בו שהוא לאומן רוסי, שחוץ מלהיות משוגע שטוף מוח, גם בהחלט מעלה חשד לגבי הנאמנות שלו לישראל ולעם היהודי.

יש חייל בתהליכי גיור שאשתי ואני מלווים כבר תקופה ארוכה (הוא מגיע אלינו לשבתות, חגים, אנחנו נצטרך מתישהו בעתיד להעיד עליו וכו').

הבחור הזה עלה לישראל מאחת ממדינות ברית המועצות עוד לפני בית הספר היסודי, עם אביו היהודי ואמו הגויה.

מאז שהוא עלה לארץ הוא בסביבה יהודית: בית ספר יהודי דובר עברית, תיכון יהודי, תנועת נוער יהודית. הידע שלו על יהדות לא נופל מזה של כל יהודי חילוני ממוצע (שזה לא הרבה אבל לא כלום).

כשהוא הגיע לצבא הוא החליט שהוא רוצה להתגייר, צעד שגם אחיו הגדול עשה לפניו. 

למעשה, מאז שאחיו הגדול התגייר ההיכרות שלו עם העולם היהודי הדתי העמיקה מאוד: הוא הולך עם אחיו לבית כנסת, השתתף עם אחיו בסעודות חג אצל המשפחה שליוותה את אחיו בגיור ועוד.

כשהוא מגיע אלי הביתה, הוא לא מפספס אפילו תפילה אחת בבית הכנסת (למרות שאינו חייב). הוא שר את הפיוטים בהתלהבות ובהתרגשות, הוא ממשיך לשיר איתנו זמירות שבת גם אחרי שכל הילדים כבר מזמן פרשו והלכו לשחק. הוא לא מפסיק לשאול אותנו שאלות על פרשת השבוע, על אורח החיים שלנו, על החינוך שאנחנו נותנים לילדים.

אגב, הוא מפקד סוללת כיפת ברזל. בחור רציני מאוד.

ולמה אני מספר את כל זה?

כי בעז"ה אחרי שהגיור שלו יושלם, אני באמת לא רואה הבדל בינו לבין כל יהודי חוזר בתשובה אחר (בהנחה שהוא באמת יבחר לקיים אורח חיים דתי).

מי שלא רוצה להתחתן עם חוזר בתשובה - יבורך. באמת לא מתאים לכל אחד ויש הרבה ממה לחשוש. הכל טוב.

אבל מי שמוכן להתחתן עם חוזר בתשובה, אני לא מבין למה לפסול גר או למה לפסול דווקא בגלל מוצאו מברית המועצות. הוא גדל בישראל מגיל גן והוא ישראלי עם מנטליות ישראלית לכל דבר ועניין.

דווקא המסע שלו להיות יהודי טומן בחובו הרבה קשיים ולכן מן הסתם דורש כוח רצון עז, לא כמונו שפשוט נולדנו ככה וזה מה יש. צריך להעריך אותו על כך ולא להרחיק אותו או לחשוב שהוא פחות טוב מאיתנו.

אקדים ואומר שכמובן מדובר על גרי צדק ולא ח"ו משהו אחר.

לגר יש יתרון וחסרון (וממילא הבדל מבעל תשובה למשל) :

בחומר - הורתו ולידתו שלא בקדושה.

ברוח - רצון עצום להתקרב לשכינה.

כל אחת תבחר את המתאים לה.

(בגיורת קצת שונה לעניין כהונה ואכמ"ל). 

כשהוא יוצא מהמקווה הוא נולד בקדושה גדולה, ואף מברך בשעה זו בשם ומלכות.

אני לא זכיתי לברך את ה' כשנולדתי...

אני לא כותב את דברי מהרהורי ליבי. להכל יש מקורות.

צריך לדעת (בכל דבר בחיים) שיש יתרונות וחסרונות. החסרון בצד זה דווקא מעצים את המעלה בצד השני. לא סתם הבאתי את הגיורת בסוף כדי להבין שיש נפקא מינה מעשית.

כל עוד אתה לא כהן, אל תתהדר במצוות של כהנים.

זה שהוא עשה גיור אמור להרגיע

כי ישנן משפחות שלא כולן יהודים , וקשה לשאול את זה , כי רק האמא יהודיה וכו' ויש בזה פן מלחיץ

אם המשפחה מעורבבת מכן ולא 

והוא לא עשה שום גיור

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

/forum/f76

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

ולכן דיברתי על זה ולא על בוגרות. 

הוא כתב שהתחיל לצאת לדייטים לפני חצי שנה. מי ישמע כמה גדול הוא יכול להיות... לא בקטע רע, אבל לכן אמרתי גם על בחורות יותר גדולות. בדרך כלל זה גורם להיות יותר בשלים.

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!