..הרמוניה

הבנתי למה קשה לי שאוהבים אותי. למה קשה לי כשאבא מתקרב אליי.

כי זה חרוט לי בחוויה שזה שקר. נדלק לי איתות אזהרה פנימי: "זה הולך להתהפך". לא יכול להיות שאוהבים אותי. הם משקרים אז אני כועסת. אני מתנגדת לקבל את זה... אפילו מאבא... הוא מביע אהבה ואני "בטוחה" שהיא לא כנה. אין סיכוי שהוא אוהב אותי באמת. (בשכל הוא כן) אם הוא היה יודע ומכיר את הצדדים האמיתיים שבי, אלה שלמדתי להסתיר, הוא היה לא מתקרב אליי, לא מעריך אותי. בעצם עכשיו הוא אוהב את אני הצבועה. למרות שאני יודעת. הוא תמיד אהב. אבל איכשהו קיבלתי מסר אחר מהעולם ההוא שאני עדיין שונאת. ועכשיו הוא מסכן בגללי למרות שזה לא בכוונה.

ולא רק לזה שאוהבים אותי אני לא מאמינה. גם שיכול להיות לי טוב. ושאני יפה. ושאני סבבה ומותר לי לדבר בכלל. והאמת שאני יותר מסבבה. לא באמת אבל תלוי באיזה מובן...

וכל השנה האחרונה אלוקים כאילו מנסה להוכיח לי ואני עדיין כאילו במחשבה של: "אל תעבדו עליי. זה זמני זה לא האמת בטוח."

ואני מקבלת מלא מחמאות ולא מקבלת אף אחת. זה גורם לי להדהם ואחר כך להעביר את זה הלאה, זה לא נכנס ללב כי- "פחח... מהה אין סיכוי שההערכה הזאת מכוונת אליי. אין סיכוי שאת מי שהם אוהבים ככ זאת אני. אין סיכוי שאני יכולה להצליח בחיים האלה, זה היה דמיונות ילדות אשליות שהתבגרתי מהן. אני השלמתי עם זה שאני בתחתית."

אנשים רואים אותי אחרת ממה שאני רואה במראה ואני מאמינה לעצמי. הם לא מכירים אותי בכלל. ועדיין, זה משמח שלמרות הכל לפחות כן יצא ממני משהו טוב לעולם.

ועכשיו נראלי שיש בפנים מן מלחמה. החוויה המתקנת עושה את שלה וגם העבודה העצמית שלי במקביל להגיד על הכל תודה, אבל משהו בי עדיין נלחם לא לקבל את זה ככה. עד שאשלים עם כל מה שקרה. ולאט לאט אני יותר מבינה ממה הכל נבע בצורה יותר עמוקה ולא שטחית. ואיך החיים שלי הובילו אותי לככה. והנקודה שה' רצה שאתקן אותה. ואני לא מאמינה. 

אני לא מאמינה שהגעתי לרגע הזה. שאני אגיד שמהדבר הזה הכי צמחתי. תמיד חשבתי שזה בחיים לא יקרה. שאני תמיד אשנא ומה שקרה לא מובן, בלי סיבה. זה גדול מדי מכדי שיהיה לו הסבר בכלל. זה כמויות של סבל בלתי נגמר, אל תגידו לי שיש משהו בעולם שמהווה הצדקה. אבל אני חושבת שזה הגיע. הניצן הראשון של ההבנה. שאני ממש קרובה. איך התבגרתי שמע ישראל... וואי. עכשיו כשאני מרגישה בוגרת לא אכפת לי שמבחוץ יקראו לי צוציקית, ילדונת, ילדה, נערה... לא אכפת לי תודה.

..אנונימית~

חיים שליי איזו מהממת את!

וואי זה דבר כל כך נפוץ הקטע הזה של להדחיק מחמאות.. קורה להמון המון אנשים. וזה בסדר אחותי לאט לאט.

ושמחה כל כך שהגעת למקום שכבר מתחיל להיות הסוף הטוב של הסיפור❤

תודה🥰הרמוניה
תשימי לב למה שכתבת ותקראי את זה שובמשה

את לא צריכה אף אחד בעולם חיצוני. רק להסכים לקבל את הטוב שכבר יש בעולם שלך. 

 

המשהו הזה שנלחם לא לקבל? תני  לו את המקום להתבטא. שבי לבד עם מקלדת או בחדר שקט שאפשר לדבר בו לעצמך. ותנסי לדובב למה כזה חשוב לך לא לקבל את המחמאות ואת הטוב שיש לך בעולם. נשמע שאת כבר יודעת מה קורה שם ואת רק צריכה להוציא את זה החוצה.

 

את כבר בדרך.  תמשיכי עוד קצת ותראי איך שיהיה לך הרבה יותר טוב.

..הרמוניה

וואי תודה אבל זה לא כזה פשוט... אני לא יודעת ככ מהר את התשובות גם אם הן נמצאות בתוכי איפושהו

מהטקסט שלך נראה שאת יודעת נהדרמשה

את אולי לא רוצה לדעת/מפחדת מהן. וזה גם בסדר.

 

תמשיכי לחפור עוד קומה למטה ותראי שאת יודעת. יותר טוב מכל אחד אחר.

וואי אהובה❤❤מבולבלת מאדדדד

עכשיו קראתי הכל

את אלופה ומדהימה

חיבוק💗💗

__הרמוניה

חחח תודהה..

 

..אנונימי/-

אין לי מה לכתוב לך

אבל את פשוט נשמעת אישה חזקה.

את עוד תצליחי הרבה בחיים ותזכרי שלכל דבר יש סיבה.

מעריכה💕

תודה! ממש...!💜הרמוניהאחרונה

וואי באמת לא ציפיתי שיקראו את זה ויגיבו לי אתם חמודים כולם!

פחד לא מתגמלxmasterx

ואהבה לא מתגמלת פחד

מי שרוצה הכל צריך להביא הכל

או כלום

אם לא היית מרוצה לגמרי

פשוט נתחיל הכל מהתחלה

מיתוסים דמיונייםxmasterxאחרונה

לא קרו מעולם

אף אחד לא עף

ולא חי מתחת למים

לא החיה מתים

ולא חי לעולם

ועם כל זה שמיתוסים לא קרו אף פעם

הם לא מפסיקים לקרות

זה מסובך

לתפוס את זה לחשוב על זה

זה כל כך מסובך שהיא רוצה להקיא את הסיבוך ממנה

פיזית

ואין כלום

לא יוצא כלום

ואולי באמת אנחנו כלום

סתם שמים לעצמנו רגל

..דף תלוש

Maybe you weren't the one to cut my skin

But the blood that came out of me is your fault

And I'm the one who have to live with the scars for the rest of my life

..דף תלושאחרונה

She was only sixteen

?Did anybody see

She was getting kinda skinny

Tearing her fingernails 'til they bleed

She was just a girl when

She learned what to expect

Procrastinationxmasterx

דחיה

לא דחיה כזאת דחיה כזאת

להזיז הצידה

אני דוחה דברים

אבל יש גבול

יש דברים שאדחה הכל בשבילם

כשהיא באה ואומרת לי שהחגורה רופפת וצריך להוסיף עוד חור

ישר ארגז כלים

ריכוז

מוודא שהכל ישב בול

שהכל יצא מתאים עד המילימטר

אז אני עובדxmasterx

כלי עבודה

וחושב על זה שלפעמים צריך הרבה כח

משהו אגרסיבי

מפתח צינורות מאסיבי כזה כבד

להפעיל כח בשביל להגיע לשחרור

שהכל יזרום

אין תחליף לתזמון שיודע מתי להדק ומתי לשחרר

כאן ועכשיוxmasterxאחרונה

או בסבלנות

בדרך כלל הקסם האמיתי קורה בדרך

בהמתנה

רגעים קטנים בשקט שקורה בהם משהו שאתה מזהה רק אחרי שהתקדמת הלאה.

אתה אומר לעצמך וואלה היה שם משהו

מתחבר לאט

ריח ממלא את החדר

בסוף זה הפרטים הקטנים

אני צריך לצאת לטיול

לא כזה שיקרע אותי

משהו שישהה במקום

שיפתח את ההסתכלות פנימה קצת

כמו יציאה לכביש פתוח בלילה

בלי מטרה או יעד

בלי מוזיקה

רק הידיעה שאני שולט במכונה

יכול לכוון

כמו בעקידה

הוא לא רצה שיצחק ימות

הוא רצה לדעת האם תהיה מוכן לעשות את זה

בסוף העולם לא השתנה

כלום לא קרה

אבל הכל קרה

יש קצב מסוים לנסיעה כזאת

הרמוניה

זה לא רק ענין של כח זה ענין של רגש

להחזיק חומר ביד ולעצב אותו

להרגיש איפה יש התנגדות

איפה הוא נכנע

לפעמים נגיעה קלה פותחת הכל

רק להתרכז

..דף תלוש

Not all men but too many

FUCK

I'm crying

I wanna scream

No it couldn't have been him cause he's a man of faith

Why

Why is this the world we're living in

Why am I a woman

Why did I have to understand very very well every word on that song

Why. Just why

And I'll never have the answers

Cause life isn't fair

Life is a cruel thing

That you have to choose it every single day

And not give up

Even if you really really want to

I am getting better. I am

It's just the anger that's never goes away

It's the ache that constantly comes back

The tears that's never stop sliding down my face

The truth. The ugly fucking truth of this fucked up world

The experience of every fucking woman on this planet

The past that lives in my head every minute of every day

The monsters

The demons

The motherfucker that ruined my life

Let me break for tonight

Maybe tomorrow will be a better day

Maybe

Giniאחרונה

אני כל כך מצטער שאת צריכה לסבול את הכאב הזה, ואין מילים נכונות שיכולות לתקן את התחושה או למחוק את מה שהיה 🌹❤️🌹

מישהי שתסרוג לי כיפהxmasterx

משהו מצמר גדול שאוכל להיכנס לתוכה

מחממת

מה צריך יותר מזה

שתשלח לי פסוקים אקראייםxmasterx

באמצע היום

בלי הסבר

משהו מתהילים או לא משנה

לא אחשוב על זה משהו רע

שתהיה לי הסכיןxmasterx

בסוף המדבר יש ים

מישהו לרוץ איתוxmasterxאחרונה

שתהיה לי מישהי לרוץ איתה

נתקלתי בספר הזה כבר כמה פעמים השבוע וכל פעם מכיוון אחר

לא בטוח מה זה מסמן לי

בר בלפר נפטרה

שיחקה שם יפה

הספר פשוט

נחמד

לא מתיימר

לא וואו ולא רע

סיפור פשוט

כמו החיים

פשוט להמשיך לרוץ

איתה או בלעדיה

..דף תלוש

It feels a little off but I need to try everything

I hate that I have to compromise

But life isn't fair, is it

Maybe it would be ok

Maybe it would fit

And maybe not

I can't get my hopes up

It's all a hot mess

And she is not helping much

Basically I need to do everything on my own

And It's hard

And I'm tired

But I actually do it

And it's good

It's so fucking good

I can't forget that

So maybe it'll work out in the end

?It has to, right

🫶Giniאחרונה