אני אגיד לך ממה את מפחדת.
את מפחדת מעצמך.
מלהודות בטעויות שלך
ובעיקר מלהודות בהצלחות שלך.
את מרגישה לא בנח על זה שאת בכלל קיימת פה
את מרגישה שתופסת מקום מיותר.
שאסור לך להיות
שאסור לך להזיק
שאסור לך להיות טובה כי זה מערער את זה שאסור לך להיות.
כל הפחד אצלך
את צריכה להבין שאת לא מפריעה
שכדאי להיות
שמותר לטעות
שטוב להצליח
ללכת עם החלומות שלך
והרצונות שלך
ומותר לך לשים פס על כולם
בדיוק כמו שעשית אז. ואז. ואז. ואז. ובכל שאר הפעמים.
להפסיק להוריד מהערך של עצמך.
להתייחס בכבוד לרצונות ולמחשבות ולרגשות שלך.
את תמיד אומרת שעם רגשות את לא מתווכחת. למה עם שלך את כן??
תסתכלי לי בעיניים
אל תורידי ראש
תעמדי עם ראש מורם
בבית ובחדר וברחוב
תפסיקי להסתתר
את פה
ולא סתם
ויש לך תפקיד ומטרה
והרבה אנשים טובים בדרך שעוזרים לך
ומאמינים בך
ומנסים לעשות את הכי טוב בשבילך
גם אם לא תמיד הם יודעים איך.
וכשקרובים הטעויות פוצעות. את זה למדת. ושמרת.
תעשי טוב לעצמך
ואז תעשי טוב לאחרים
תהיי את
בלי להסתתר. בלי להתנצל. בלי להתבייש.
תלמדי לחבק את עצמך
גם אם יש וגם אם אין מישהו אחר שיעשה את זה
ותלמדי לאהוב את עצמך
עם השריטות
עם הבעיות
עם הרגשות
עם ההצלחות.
מעריכה ואוהבת (או לפחות לומדת להעריך ולאהוב)
אני
❤🫂