את שומרת נגיעה בשביל עצמך...

אני יודעת שזה קשה לפעמים אבל את צריכה להתגבר על זה כי זה ככ חשוב, והבעיה זה שיש בלבול כשאנחנו בסיטואציה עצמה של הניסיון, זה גורם לנו לחשוב כאילו זה לא כזה נורא אולי, ומה ההבדל ומה זה כבר יעשה...אפשר לחשוב

אבל זה לא נכון.

זה ככ שומר עלייך, אפילו שזה קשה ואת רוצה לגעת (חיבוק...) תשארי בראש עם עצמך בסטטוס של "אני שומרת נגיעה" כי את יודעת שתשמחי על זה אח"כ.

אם את רוצה חיבוק תלכי לבת (את יכולה לבקש ממני בשמחה אבל זה יהיה וירטואלי...) כי עם בן תמיד יהיה את המתח המיני ואת רוצה לשמור את הראשוניות הזאת לבחיר לבך היחיד ולא לכל אחד!

ושתדעי שכשה' נותן ניסיון לבן אדם בד"כ אם הוא עומד בו הוא מקבל אחרי זה ממש שפע... כל פעם שאת מקריבה בשביל ה' הוא גאה בך ואת יכולה לבקש מה שאת רוצה את גיבורה!🤩

ויש לי המלצה בשבילך תגדירי גבולות עוד מלפני שזה מגיע לרצון לנגיעה- במרחק, בשיח...

זה ממש מצער אותי כי גם אני לא ממש יודעת איך לעשות את זה ולפעמים יוצא פתאום שאני עובדת עם בנים כל פעם זה קורה ליומיים כזה ואני אומרת לעצמי אם זה היה קבוע אין סיכוי שהייתי נשארת בפורמט הזה! (זה לא לפי ההלכה לעבוד מעורב בכזאת רמה...) וכאילו כמה מתח מיני אפשר לשרוד הם כאלה חמודים ומצחיקים, כל הזמן מנסים להגן עליי קשה לי עם זה שאפילו אחרי היומיים האלה נכנס לי כל פעם עוד איזה גבר ללב. אני רוצה שיהיה שם רק מישהו אחד ושתהיה לנו זוגיות אמיתית וטהורה, וההלכה בדיוק פה בשביל זה.

אבל אני על זה ויום אחד אני אצליח להציב גבולות ברורים וללכת בדיוק לפי ההלכה. בעז"ה.

בינתיים אני מחפשת איזה מחק שיוציא מהלב כל אחד שאי פעם פלש. ואני יודעת מה המחק הזה המחק הזה יהיה תשובה.

ובע"ה ה' יזכה אותי לבחור צדיק ומתוק ששומר על עצמו גם ולא מפלרטט עם אף אחת.

אני כל כך מצטער שאת צריכה לסבול את הכאב הזה, ואין מילים נכונות שיכולות לתקן את התחושה או למחוק את מה שהיה 🌹❤️🌹

באמצע היום

בלי הסבר

משהו מתהילים או לא משנה

לא אחשוב על זה משהו רע

בסוף המדבר יש ים

שתהיה לי מישהי לרוץ איתה

נתקלתי בספר הזה כבר כמה פעמים השבוע וכל פעם מכיוון אחר

לא בטוח מה זה מסמן לי

בר בלפר נפטרה

שיחקה שם יפה

הספר פשוט

נחמד

לא מתיימר

לא וואו ולא רע

סיפור פשוט

כמו החיים

פשוט להמשיך לרוץ

איתה או בלעדיה

עבר עריכה על ידי זית שמן ודבש בתאריך כ"ח בחשוון תשפ"ז 21:02

אם היא נתקלה בסחר בסמים בבי"ס שלה - אז המשפחה של סוחרים אלה לא רוצה שנדע את זה.

למה? כי זה בושה להיות במשפחה של עבריין.

התפתחות משמעותית בחקירת הרצח של תאיר ראדה - סרוגים

התפתחות בפרשת תאיר ראדה: ראיה חדשה עשויה להשפיע על החקירה - כיפה

ודווקא ערוץ 7 שותק

בשלבי החקירה הראשונים היו ליקויים באבטחת זירת הפשע ובהתנהלות המשטרה, דבר שהקשה על הפקת ממצאים פורנזיים נקיים וחד-משמעיים (כמו דגימות DNA או טביעות אצבע ברורות של התוקף האמיתי).  

לכן כנראה לעולם לא נדע מי רצח אותה.

יש שערות שנמצאות בידי המערכת. עדיין אפשר להפיק דנא.

בכל זאת, מה א-ת-ה חושב שקרה לתאיר ולמה?

ועוד שאלות:

האם היה חרם על תאיר מצד בני כיתתה ועד כמה היה לזה השלכות על הרצח?

מה דעתך על שי מיקה- האם היא ידעה על איום שהיה על תאיר ולא דיווחה על כך לפני הרצח ואחריו?

האם תאיר סמכה עליה לגמרי ואמרה לה את כל מה שקורה איתה? ולמה לעזאזל אילנה ראדה טוענת שהיא שקרנית?

זה לבינתיים.

לא בפוליטיקה, לא בספורט (מצחיק אותי לשמוע אוהדים מתווכחים בלהט על תרחישים בכדורגל- היה צריך לעשות ככה וככה…), ובכלל בחיים …

"מה יקרה אילו…"

אני מחכה למידע מוסמך ממקורות מהיימנים ואמינים.

בהתחלת החקירה המשטרה השיגה הודאה מרומן זדורוב.

וכמה ערכאות הרשיעו אותו ברצח.

ובמשפט החוזר הוא זוכה.

האם המשטרה והפרקליטות הן בעיניך מקור מהימן ונאמן?

אז מי כן?

לעולמים בלתי פתור.

כמו עוד מקרי אסונות מפורסמים אחרים

יש רגש יש חיים

גם אם זה פחד

אתה מפחיד אותי

כמה עוצמה יש במשפט הזה

כמה סקרנות

כמה עומק

כמה חושך

כמה ערפל

בתוך הצינורות

הכל קורה שם

כמה שקט

וכמה רעש יש בשקט זה מדהים

עור התוף שלי נקרע מרוב שקט

והיא טמירה ונעלמת

חידה

אניגמה

יפה

עדינה

אבל רק לכאורה

כמו שני הפכים

אחד פרוע מבחוץ ורך מבפנים

ואחת עדינה מבחוץ עם אש וכאוס מבפנים

אל תפחדי

לא ממני

אבל בעיקר לא מעצמך

וזה מפחיד

זה משתק

זה מצמית

ככה לחפש בתוכי?

לפתוח

לחשוף

כמה אהבה יש בין ההריסות

וכמה כאב

אני עף

או על הרצפה

אי אפשר לדעת

ולא צריך לדעת רק להרפות

כמה שקט נמצא שם

בערפל

כי שם האלוהים

והוא איתנו

גם בצינור

באזור המעבר

שמוביל

ושואב

כשכל הנוזל הופך למוצק

וכל הרצפה מתחילה להפוך לאויר

כמה שקט יש בחוסר שליטה

בהתמסרות

הכניעה

ובהפך

או בכניעה

יש שקט

יש הרבה דברים

מה שאין שם זו חולשה

מסירת השליטה

אם יהא זה רצונך יהיה

ואם לא

אז לא יהיה

והיא צועדת אבודה

בין גבעה שבורה

שותקת

מדברת

צועקת

לוחשת

שותקת בצרחה

קורעת את העולם

כמו נחש שנקרע מהעור של עצמו

בסמרטוטי אור

עור

נשרפים בשאול

אם יהא זה רצונך

וכמה געגוע יש שם

זה לא חייב להיות למשהו שהיה

זה יכול להיות למשהו שאתה רוצה

שעוד לא היה

לרחוב ישן

לניגון עתיק

כינור צולע ושבור

מחוספס

בלי כיוון

בלי דרך

צלילים שמסתלסלים כמו עשן

מסביב לשולחן

תבחר מה לאכול

היא שואלת

ספק מזמינה

ואתה לא יודע כלום

אתה רק יודע שלא תסלח לעצמך

אם תישאר

ספרים ישנים בפינה

והזמן עוצר שניה

וממשיך להחליק

ואתה שואל

והיא עונה

מה שידעת כבר מזמן

אבל חשוב לשאול

ויותר חשוב להקשיב

לתת מקום

גם פיזי

וגם לא

המדבר הזה מעל המקום

מעל הזמן

והוא קשה

וצחיח

ואין בו מים

אפילו הנחשים והעקרבים לא כאן

כלום

ואתה לבד

בדידות מזוינת

שאתה לא מספיק לעצמך

קיבוץ נדבות

והיא אומרת לך תשוב לאוצרות שלך

ואתה מסתובב

נוהג ונוהם כחיה בלילה

נוהם במדבר לילות שלמים

כמיהה וכיסופים

פנימה

בסביבות השעה שתיים

פורומים מקוונים מתמלאים בדיונים חסרי תוחלת

ממושכים

על פרטים חסרי משמעות

ניתוחי סרק של אינטראקציות חברתיות

מול השקט המוחלט של הרחוב

כל הרעש הדיגיטלי הזה הוא בעצם ביטוי של געגוע

געגוע לשקט פנימי

לשלווה

יותר משקט חיצוני

משהו בפנים

מה שהרוב מפחדים להרגיש