לפעמים העולם מנסה לשדר לנו מסרים.
הוא מנסה לספר לנו סיפור מעוות
על איך דברים ואנשים
צריכים להיראות.
לפעמים המסרים האלה,
מוחדרים כל כך חזק
שאין בכלל אופציה אחרת
שנראית לעין
לפעמים אתה כבר מצייר את עצמך כשלילי
כמו שאתה מרגיש שהעולם צייר אותך
ולנצח אתה יכול לרדוף
אחרי הציור החיובי שהעולם משדר
לפעמים זה מרגיש
שזה פשוט זכותו של העולם לקבוע
החברה תקבע בדיוק מי ומה
וכולנו נשאף לאיזה אידיאל לא קיים
ואולי
אולי אנחנו צריכים להבין
שיותר מידי זמן חיינו במין שקר מעוות
מין אמונה כזאת
שאנחנו לא טובים מספיק
לא יפים מספיק
שמי שאנחנו, הוא לא מספיק
אולי אנחנו צריכים לחשוב לעצמנו
בכל פעם שאנחנו מרגישים שהציור שלנו שלילי
למה לעזאזל אנחנו נותנים לעולם בכלל
את הזכות להחליט את זה
גם אם העולם אומר על משהו שאינו יפה,
אין פירושו שאכן הוא כך