תיכף שבת

אעעעעעעעעעע

אוהבת אמת או חובה בפורום

סתם. לא משחקת כמעט

למה מלחיץ?

חחחחח ובמציאות??

את לא משחקת אפילו סודוקו או תשבצים...? זה גם נחשב משחק

זה סיוט מתמשך...

בעיקר בגלל שאי אפשר לשמוע שירים...

אה תשבצים אני פותרת המון. גם סודוקו. וגם כתבתי הרבה בעבר.

אמממ ומשחקת רמיקוב לפעמים בשבתות עם אחותי.. מעבירה את הזמן...

אי אפשר לשמוע שירים אבל אפשר לשיר!..

יפה... וואי גם אני עם אחותי. ואם אח שלי מצטרף משחקים קטאן או פרזידנט

אני מבינה אותך

אבל הלוואי שתפתרי את הבעיה מהשורש חוץ מחיפוש החלופות

גם "תורתך שעשועי" זה סוג של משחק.

יש לך אחיינים גדולים יחסית? לי אין בכלל...

בוקר טוב

סופש עמוס...ב"ה.

שחמט, רמי, משחקי דמיון ( חחח כן, עדיין. עם האנשות הנכונות, לצחוקים... זה כיףףףף) אמת או חובה ( בחיים האמיתיים... לא פה). ארץ עיר.....

חושבת שהיכולת לשחק היא פקטור חשוב לבריאות נפשית. והיכולת לשחק מבחינתי היא כל דבר שהוא פחות רציני, פרודוקטיבי, הישגי. פשוט היכולת להנות מהרגע ולהתבונן עליו מזווית נוספת.גם חוש הומור נכנס לשם לדעתי.

גילוי נאות: יש לי חסכי משחקאות מהילדות כמה טוב שמשחק לא מוגבל בגיל

וואי באמת? וואווו

גם על זה שאת משחקת שחמט וגם על משחקי דמיון!!

כשהייתי ילדה היינו משחקים מלא משחקי דמיון זה היה כיף, אבל זה תמיד היה מבוסס על סדרות וסרטים שראינו... היה את הגיבורים ואת הרשעים והם היו נלחמים

איזה חסך את מרגישה שיש לך? למה שיהיה לך חסך?

משחקי הדמיון של ההווה הם לא במתכונת של הצהרה על משחק, חלוקת תפקידים וכו.

היא פשוט דרך השתטות שלי עם חברות ספציפיות, יותר בכיוון אימפרוביזציה ספונטנית.

והחסכים

עזבי...

עד עצם היום הזה אני לא יודעת לקפוץ בחבל וגומי...

פעם היתה אופנה בחתונות לחבר את כל המפיות לחבל, ולתת לכלה לקפוץ.

זה היה הסיוט השחור שלי....

בינתיים עם הזמן שעבר זה כבר יצא מהאופנה... אולי זו סיבת כל ההמתנה ;)

מגניב

חחח אשכרה... 

💙

אל תדאג

רק יקח קצת זמן

בסוף גם הם ישנו בלילות והמשחק יעבור לימים

לא הייתי מתייג אם לא

שפעם בכמה זמן היה נועל את עצמו בחדר. פעם אחת חסיד התחבא שם וראה את האדמו"ר משחק בגולות.

הוא שאל אותו והאדמו"ר ענה שמאז שנולד גידלו אותו להיות אדמו"ר והקומה של משחקי הילדות חסרה לו אז הוא משלים. (אין לי מושג אם הסיפור אמיתי).

אולי את צריכה אדמו"ר...

כבר חשבתי שאני מקבלת פה את תואר האדמורית הראשונה בהסטוריה.

על רבנית חשובה אחת בספר של חיה הרצברג, "אני רוצה להיות". מספרת שם אשה שעבדה הרבה שנים בחנות נעליים, ואחר כך חיפשה תעסוקה אחרת. הציעו לה לארח לחברה ולעזור לנשים מבוגרות. ואז היא הגיעה אל אשה אשר מהתיאור נשמע שהיתה אשת אדמו"ר (אלמנה אולי), ואיך הן עשו יחד כל מיני דברים בשביל לשמח את עצמן: עיצבו דמויות בפלסטלינה, רקדו, שיחקו משחקי תפקידים... זה סיפור חמוד מאוד.

הסיפור שהבאתי פה הוא מהספר הזה גם

זה גם... - צעירים מעל עשרים

אני בדיוק קוראת אותו...(: 

היום אני משחקת עם הילדים שלי בעיקר. עם התינוקת זה יותר תשומת לב וזה נחמד. עם הגדולים יותר משחקים מעייפים אותי... (להצטרף למשחקי דמיון שלהם. לרוב זה מתיש ולא כיף בשבילי. לעתים רחוקות אני מצליחה להיכנס לזה ולהכניס מעצמי וזה יותר נחמד). לאט לאט אנחנו מתחילים לשחק קצת דברים שיותר נחמדים לי כמו אישיות או קוקו-טאקי.

הייתי רוצה יותר לשחק אבל אין הרבה פנאי

פשוט אהבתי את השאלה,

משחקי חשיבה וקופסא, למשל עידן האבן ונדלן בקטן.

תופס כמה שעות בשבוע בממוצע.

היא פוקדת עלי לעשות כביסה, לשטוף כלים, לשטוף רצפה, לעשות סנדביצים לילדים והיא משחקת בפלייסטיישן.

אין כמו מטלות בית

עשיתי פשוט משחק מילים כזה לשאלה של הפותחת ולקחתי את זה בהשאלה מהתחום של זוגיות. לא קריטי.

כדי לצחוק,

ולא שאלתי על הבדיחה.

ואם יורשה לי, ממש משחק מילים... אין לתאר. טעם טוב, משובח.

ממש מהתחום של זוגיות זה תיאור מדויק.

עצוב אם אחרת

אתה באמת שרוט.

התייאשתי כליל. עזוב לא משנה

בעיקר משחקי קופסא עם ילדים

אני מגלה שאני לא ואו בזה

אתמול הפסדתי בדאבל 

בזה דאבל קלאסי | משחק 1 המכיל 5 משחקים שונים! - פוקסמיינד

אמרנו משחק עם ילדים מה דייטים

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.