לכל המחפשים
לכל קטועי השורש
לכל השחקנים
לאלה שעיניהם מתמלאות דמעות
מקול הניגונים.
לכל אלה שרוצים להאמין
אבל הם לא.
למקנאים במי שכן.
לבודדים.
לאלה שמתרגשים מהדקות
הראשונות של כניסת שבת
כשאבא ובן צועדים יחד לבית הכנסת.
לכל אלה שלא יודעים מה הם כן.
למנסים להרגיש חלק.
לכל המחפשים אמת באמת.
גוט שאבעס.
רואה את אשתי בוכה בהדלקת הנרות כשהיא מתפללת על הילדים ופשוט מקנא בה על האמונה שלה. מקנא וגם מרחם...
כל כך סודי עד שאפילו הדתלשים לא יודעים על קיומו. פעם הוא היה יותר פעיל.
מהלא מוגדר
לא מתרגש כבר
עושה מה שצריך
כדי לא לפגוע בסביבה
הרבה געגועים עולים כשקוראים את זה
כיסופים יותר נכון
מכירה כל כך את הגעגוע הזה
שאני יודע שהוא קיים
כאילו אני לא אצליח באמת למחוק את קיומו מהראש והרגשות שלי
ואז
יש את תורתו ומצוותיו
ואם לא
אז שאלות פילוסופיות
שבסופן
הרבנים תמיד צדקו וכל מה שהם השתילו לי
ואז הבחירה לצאת
לשחרר מהכל
תמיד תהיה מלווה באשמה.
ואז זה כבר לא שווה את זה
ואז אני נשאר באותו מצב
לופ.
למגזר שממנו הגיעו.
אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.
תשובה סליחות וכו' ועם כל המחשבות והרגשות בלב?
השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.
כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.
אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .
אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.
לכזה שלא מופיע בתפריט הראשי.
בעז"ה תכף תשובו 
, טוב לראות שלא כותבים פה הרבה...
.
בא לי כבר לשחרר.
לתת להכל לקרוס.
להישיר מבט אל המציאות ולהפסיק להתחבא.
סיימנו עכשיו סדר שני.
מעדיפה פעמיים כיפור מאשר פעמיים ליל הסדר😶
תודה לאל שיש את מי לארח.
לעשות רק יום טוב אחד?
אתם ישראלים לא?
תאמת אני ניסיתי לקחת בכיף את ליל הסדר והכנתי להם קסמים על עשר המכות אז היה ממש כייף ומצחיק
אפשר גם להגיד לבעלך להריץ קצת להבא שיעבור יותר מהר ובשמחה
