לא כי זה לא לרמה שלי, אני פשוט מעדיפה בובספוג.

מפריע לי בריאליטי מהסוג הזה שכל מתמודד נהיה נציג העדה.

אתיופי- נציג העדה

חרדי - נציג העדה

ועכשיו היא תכנס למשבצת נציגת החוזרים בשאלה.

בין אם היא רוצה ובין אם לא.

הקהל אוטומטית מכניס למשבצת הזאת, לפעמים המתמודד בעצמו מכריז שבא לייצג.

וזה כל כך הרבה יותר מורכב מזה.

אני יכולה לגור באותה קהילה וללמוד באותו בית ספר עם השכנה ממול והחוויה שלנו תהיה שונה.

יותר מזה

עם אחותי באותו בית עם אותם הורים, מורות, חברות, קהילה, רבנים

והחוויה שלנו תהיה שונה.

אף אחד לא יכול לסחוב על הגב שלו שום קהילה, שום תנועה..

היא נראת לי מתוקה אמיתית ואיכותית (נחשפתי אליה באינסטגרם, לא ראיתי אפילו את פרק הכניסה שלה)

שתצליח בזכות עצמה ובשביל עצמה.

באופן אישי אני רואה האח הגדול כי מאוד מעניין אותי ללמוד על דפוסי התנהגות וסגנונות שיח של אנשים.

לקחתי מזה הרבה תובנות לחיים...

אבל אני לא ממש יודעת מה זה האח הגדול, אולי זה משמעותי שם

את עובדת בחברת הפקות או משהו?🤔😏

מתיר עגונות.

בוודאי שהתופעה קיימת והיא לא נדירה, אבל אני לא חושב שהיא נפוצה מאוד. 

זה אולי עדיין קיים אבל פחות ופחות.

זאת תופעה שהולכת וגדלה

מצד שני, בתור מישהי שאירחה בעבר מפגשי אנוסים- זה ממש לא נראה ככה. 

היה חמוד ממש. לא ראיתי את הסדרה.

השאלה איפה הקושי מתבטא אצלך בדיוק ואיך אתה מתמודד איתו?

האם זה מקדם אותך או מרחיק אותך?

איך זה מסתדר עם הסביבה?

אם הוא קיים,

אולי הגיע הזמן שלך להשתחרר ממה שלימדו אותך ולברר את האמת באמת.

אתה חופשי.

יש לו אתר ומלא שיעורים.

וגישה שאולי תיישב את דעתך .

נותן מורכבות לאלוהים ולמציאות

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.