מותר לך שיהיה קשה אהובה!!

ולא סתם מתירים למי שבעצבות, לשמוע שירים.

אם את מרגישה שאת לא יכולה יותר- תשמעי. הבריאות והשקט הנפשי שלך שווים את זה.

את יכולה לשאול רב בשביל להיות רגועה עם עצמך.

תלכי עם האמת והלב שלך💗💗💗

לא מדובר רק על שירים מדובר על עוד כמה דברים שפעם הייתי נזהרת בהם ומרגיש לי כבר תלוש מהמציאות שלי

מאמינה שזה ירידה לצורך עליה

וגם שוב אני לא מצליחה ללמוד כי אני בבית וכאילו זה מוזר שיש לי זמן ללמוד אבל אני לא מצליחה

וסתם מבעס שאין לי ישוב הדעת לעשות מה שצריך 

וגם יש לי טונה שאלות לרב ואני לא מעיזה להתקשר כי אני יודעת שהוא עסוק... הרב שאני מתייעצת איתו הוא ראש בית המדרש של נצח יהודה ולא ידעתי את זה אפילו בשבילי הוא היה הרב מהמדרשה... רק אחכ גיליתי את זה והרגשתי כאילו וואו רגע הוא רב עסוק... גם טס כמה פעמים לחו"ל ל"משימות רוחניות" ומבקש שנתפלל עליו אין הוא כזה צדיק אין לי אומץ לדבר איתו.

למדתי שצריך להקשיב ולהכיל את הקשיים, ועם זה, לשנות.

לקבל באהבה והבנה את העובדה שאנחנו לא מושלמים, בלי לכעוס על עצמינו, ותוכ זה, לפעול לשינוי.

נפילות זה חלק מהדרך.

כתוב שאדם לא מקבל ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו, אבל לעמוד בו זה לא בהכרח בלי נפילות.

גם ליפול לפעמים.

אבל לקום ולהמשיך הלאה.

שבע יפול צדיק וקם

הוא אשכרה צדיק למרות שנופל!! כי הוא קם.

אין עליה בלי ירידות. פשוט אין.

תכלס המטרה זה עצם הקימה ככה הנשמה גדלה

אמר פעם.

שבע יפול צדיק וקם משמע ש צדיק זה מי שנופל *שבע* פעמים ועדיין קם לא מי שלא קיים ולא מי שלא נופל כי מי שלא נפל לא בטוח שיהיה לו נפילה הוא יהיה מסוגל לקום אבל מי שנפל וקם הוא צדיק אמת

ידיעת הבעיה חצי פתרון.

זה אומר שעצם זה שבגלל את יודעת שזה בעיה את גדולה מהחיים, יש אנשים שמכירים לטיקטוק ואינסטגרם וכל מיני דברים אפילו יותר גרועים ואם את אומרת על עצמך שקשה לך עם החשיפה הזאת להיות עם יראת שמיים ואת לא רוצה בזה, זה רק מעיד עד כמה יש לך יראת שמיים.

בן אדם שאין לו יראת שמיים לא יראה בזה בעיה כזאת, אולי אחרות כמו התמכרות או חוסר תוכן בחיים אבל בלי קשר לאמונה ודת.

אני דיי בטוח שאת תצליכי בעצמך להתעורר.

חוצמזה, שזה בסדר ויותר מבסדר זה מעולה להוריד ציפיות מעצמך לפעמים, זה נותן לנו תחושה של איפוס מסויים כדי להגיע לדברים יותר טובים ועדי לחשב מסלול מחדש לחיים שלנו.

יש אנשים שהיו מתים לזה אבל לא מודעים ליכולת ורודפים אחרי כל מה שהם רואים ואז ממילא מאבדים הכל כי עדיף ציפור אחת ביד מעשר על העץ.

תהי חזקה עם זה והמלצה שלי, תנסי לעשות לך סדר וממש לרשום על דף מה את רוצה מעצמך בנוגע לעתיד, לעבודה, לעבודת השם, למשפחה, לחברים, לכסף ולכל דבר אחר שבא לך.

ברגע שתציבי לעצמך יעדים כתובים ומסודרים תקחי צעד אחורה מכל דבר ועוד אחד ועוד אחד כשכל צעד אחד שאת לוקחת אחורה תכתבי אותו עד שתגיע לזה שהצעד אחורה הוא מה שיש לך עכשיו.

ככה יהיה לך מסלול חדש מתוכן ויפה שיהיה לך הרבה יותר כיף לעצמך ללכת בו וגם תרגישי יותר טוב עם עצמך בנוגע לסדרות וטיקטוק או דברים אחרים שאת מרגישה שבגללם את שורפת את הזמן.

גם על העצה בסוף!

תשובה ממש יפה

האמת שזה כל הזכויות שמורות לאמא שלי שלפני שבועיים דיברתי איתה על זה שקשה לי בדיוק על אותו רעיון שאמרת פה ואז היא אמרה לי את זה וזה באמת עוזר.

בהצלחה לילה טוב.

תודה לילה טוב!

בבקשה אל תוותרי לעצמך

אל תוותרי על עצמך

עולה לאוטו

שם מוזיקה ונוהג

הכל מואר לפחות עד שמונה וחצי שקיעה מאוחרת

חברה פוסט דתית אבל כאן זה כבר משחרר

עומד בפקק עם כולם

פילוסופיה גבוהה זה נחמד בסוף כולנו אותו דבר

עומדים בסופר בתור מתדלקים אוכלים ישנים קמים עובדים נלחמים

יש כאלה עם קצת יותר חינניות אבל גם זה חולף

אז חיוך נשימה ושהפקק יעסיק את עצמו

קצת אהבה לא תזיק מתנגן ואני מתחבר לקיצ' שהחיים נותנים

איך כל יום מביא איתו אנרגיה אחרת

אור אחר

אם זה ימשיך ככה בסוף אפרוש מראציונליות ואעבור לקרוא מדורי אסטרולוגיה ולהאמין שאם מרקורי בנסיגה זה באמת אומר משהו

אדליק נרות ריחניים

אעלה קטורת

אהיה שאמאן

חתול שחור יהיה סימן

אולי אלמד לקרוא בקפה

צריך עוד רעיונות אני לא מהתחום

חשוב מאוד לבחור נכון

לא להיות כזה שיוצא למילואים וחוזר לצעקות וטנטרומים מסכן

מה כבר עשה? נלחם בכל החזיתות

מעניין איך הוא לא ראה לפני לאן הוא נכנס כמה אנחנו משתנים?

אולי זה החום שמביא איתו חוסר סבלנות לטמטום?

בכללי פגישות היו לוקחות חצי מהזמן אם היו חושבים 5 דקות לפני

אם הן היו נעשות בעמידה זה בכלל היה מקצר

העולם מלא סבל עם קצת טוב או הפוך?

אז כנראה שתלוי במזל גנטיקה ויגידו גם באלוהים וכל מיני כוחות

אבל בעיקרון נראה לי יותר סבל שמחפש סיפוקים קטנים

היום צום אז אין קפה וזה כנראה משפיע על המחשבות

יושב מול אחת שקוראת אלתרמן ואני מתלבט אם היא קוראת או סתם מסתירה פיהוק

יש משהו מושך במי שמתעניין בדברים שלא מניבים כסף

אני לא איזה מרטיר אני מנסה להישאר במקום הנכון והראש לא מפסיק לנדוד

דעות ואנשים שחושבים כל מיני דברים

ערימות של מחשבות של אחרים

גיבוב של מלל אינסופי

העידן הזה הביא את הצורך בסינון אגרסיבי כמעט אלים אחרת נהפך למדמנה של פסולת

כשהאחות אמרה משהו אז נפלו עליה כמו מטומטמת אבל כשזה אתה אז הכל הכלה והבנה שזה יפה הצביעות הזאת סך הכל

כולנו בתוכה מחפשים את ההצדקה להיות קרובים לעצמנו

איזה מושג

אני לא מוכר ניו אייג' וקלישאות גם לא קונה בדרך כלל

לפעמים החיים הם מה שהם

מזרון זול וקרוע במלון פשוט

זה לא דיכאון זה פיכחון מול המציאות

המציאות יכולה להיות ריח של גשם ראשון

טהור נקי

עם צחוק של ילדים שקופצים בשלולית

יודעים שעוד מעט יחזרו לבית חם

אמא תחמם שוקו אמיתי מושקע

והם יקרסו לספה מול סרט שהם ראו כבר מלא פעמים ותמיד עובד מחדש

כי התמימות לא מופתעת

ואבא יחזור מהעבודה וכולם יקפצו עליו

אחר כך יתארגנו ויכנסו למיטה חמה

וישמעו סיפור על מקום רחוק ויירדמו

חיוך פשוט וחום נעים אחרי השורות האלה

אבל החיים הם גם לגימה של וויסקי זול ששורף את הגרון

אבל מעלים מהראש את הרעשים

את המחשבות

את האנשים

לא נלחמים בחושך מצטרפים אליו

או שפשוט מוצאים משהו קטן להיאחז בו

ספר או סרט

מועדון קרב

מה שלא יהיה בסוף זה עובר

וזה מנחם שגם הטוב וגם הרע יעבור

שעות

בדרך כלל בלילה

שהמילים הופכות לפיזיות

מורגשות על הגוף

קורא ספר ומרגיש את החוויה

הניגוד או הקשר בין אינטילגנציה גבוהה לחשקים ראשוניים פרימיטיביים מעניין

וזה תמיד חוזר

המוח צריך מחשבות

העור צריך מגע

כל אחד והאוכל שלו

הדלק שלו

צורך ורצון

כולנו מונאדות בודדות

אם כבר לבד אז שיהיה בתנועה

שנתחמם

בצום צריך משהו עוצמתי שירגיש כל כך חזק כאילו טעמת את מה שהוא כותב

מריח את הריח

טועם את הקפה

מריח את הגשם

נרטב מהגלים

מרגיש את החרטה של התלין