תגידי יקר לי ובעייני המחיר מוגזם

בהצלחה ♥

בנוגע לקופה בהחלט .. בכל קושי/ אתגר צריך להיות עשיר כדי לצלוח אותו וזה עצוב עד כאב

היום כל נשואה שניה שעשתה קורס של כמה חודשים נחשבת מאמנת לזוגיות וגובה מחיר אבסורדי ביחס להכשרה שלה.. יש בודדות עם הכשרה נרחבת יותר שהן לדעתי באמת מוצלחות בתחום והמחיר שווה את זה.. אני מבינה את המקום שלהן זה באמת אחלה דרך להרוויח כסף במינימום הכשרה והן צריכות לפרנס משפחה, ואולי גם מאמינות בשליחות שלהן.. אבל אין להן מספיק כלים.. זו דרך מעולה להרחיב משכורת, במיוחד אם את מורה, בלי ללמוד תואר תובעני כמו פסיכולוגיה

אני מדברת מתוך חוויה אישית שלי, אולי אני טועה

..

היא הקולגה של מיכל וולשטיין והיא לב מהלך, שרואה שליחות גדולה במה שהיא עושה. ובעקבות זה היא לוקחת 250 ש"ח לשעה כשזה בזום, ו270 כשזה פנים מול פנים בגלל השכירות שהיא צריכה לשלם בקליניקה. שזה אמנם עדיין סכום, אבל זה כלום במובנים של מאמנות. ועדיין היא מקצועית ממש, ומותק!

(וזה מגיע מאחת שהיתה לה אלרגיה קשה למאמנות)

בעקרון לי היתה אלרגיה למאמנות אבל - לקראת נישואין וזוגיות

כתבתי עליה קצת יותר כאן.

בכל מקרה, אני איתך בכאב, ממש. 

חולקת עלייך מעט רק בעניין זה שהם צריכים לעבוד בחינם, כי בסוף הם משקיעים את הזמן והם צריכים גם להתפרנס בכבוד. 

מה לעשות, אי אפשר ללכת עם אידיאלים למכולת.

אבל אני לגמרי איתך בכל שאר הנקודות שהעלית❤️

אבל בקצרה - נעשה המון כסף על סבל של אנשים, חלקו על ידי אנשים שלא מוכשרים לכך בשום צורה ואופן.

זה לא אומר שמדובר באנשים רעים, אבל יש כאן פרצה שצריכה סגירה בדחיפות.

מי המטפל

אולי יש המלצות עליו?

אולי הוא כתב מאמרים אקדמיים מעניינים?

לא נראה לי שחייבים לשלול כל טיפול שהוא לא עם תואר. מה שכן - גם עם יש תואר, כדאי לקבל המלצה עליו ממאן דהו. הוא עזר למישהו בצורה משמעותית?

איך בנאדם שביכולתו לעזור לאנשים לתקן את כל החיים שלהם חושב על לקחת כזה סכום לשעה.

זה לא לסחוב בלוקים.

מילא אם כרגע הוא חייב להשלים את הסכום שהפסיד על הלימודים או לפי הצורך למחיה, אני מבין. 

אבל כשזה נובע משיקול של בגלל שאני טוב בזה אני מבקש ככה כי זה מה שאני יכול להרוויח...

אתה מבין לכמה אנשים יכולת לעזור ונמנעת בגלל הכסף... זה לא נתפס לי בשכל

בלי להיכנס לשאלת ההכשרה המקצועית שעלתה בתחילת השרשור, כן נראה לי חשוב להתייחס רגע לעניין הכסף.

א. אפשר לשאול את אותה השאלה על כ''כ הרבה תחומים. זה ככה ברפואת הגוף (הפרטית לפחות), זה ככה ברפואת הנפש, זה ככה במקצועות פרא-רפואיים..

זה שאדם הלך לעסוק במקצוע שהוא יכול להוסיף בו טוב או לעזור לאנשים לא אומר שהוא צריך להשתכר בחינם, וגם לא במינימום.. הרי אף אחד לא הולך למכולת ובמקום לשלם אומר למוכר 'אתה עושה עבודת קודש', וזה שאמרת לנהג באוטובוס 'בוקר טוב' לא פוטר אותך מתשלום..

ב. באופן כללי, כל עניין ההגדרה של מה יקר ומה לא היא קצת מורכבת..-

הרבה אנשי מקצוע מחזיקים קליניקה (על כל התפעול והתחזוקה שלה), וגם פותחים עסק כדי שיוכלו להביא למטופלים קבלות (מה שאומר שצריך לשלם גם למנהל חשבונות, הדפסת קבלות וכו'). אני לא בקיאה מספיק בתחום הזה, וגם לא בניהול עסקים, אבל כן נראה לי חשוב לקחת בחשבון שלא תמיד סכום שנראה בעיני גבוה נחווה ככזה בעיני המטפל.

באופן כללי, אני מאמינה שיש הרבה אנשי טיפול שבאידיאל היו שמחים לקחת פחות. אבל לא תמיד המציאות מאפשרת את זה..

לא אמרתי לקחת מינימום ובטח לא בחינם.

ואם בנאדם יש לו קליניקה שהוא צריך להחזיק אני מבין אותו לגמרי.

דיברתי על בנאדם שלוקח ככה כי זה מה שאפשר.

יש כאלה שמקבלים בבית שלהם (הייתי אצל אחד כזה) לא קליניקה ואין שום תפעול, כולה שתי כורסאות. ועדיין 350 שקל לשעה  (מה שכן דירה מפוארת מאד)

וכל שעה יש מישהו אחר שנכנס. אז בשביל מה הסכום הזה לכולה שעה? זה לא מובן לי.

(עזבי שגם אותו אחד התחיל למרוח את הטיפול במקום להיות קונקרטי במהלך שהבטיח להשלים, למה לא הרי אני כספומט מהלך)

אבל חייב להתייחס להכשרה כי כל האנשים שציינת הם עם הכרה רחבה

רפואה.. נפש.. פרא רפואיים

הכשרה מאוד מקיפה

ולכן ראוי שיבקשו מחיר כזה

למה ככל שאדם יכול לעזור יותר ראוי לקחת יותר כסף מזה שנמצא בצרה

כאן אין סטנדרט ללימודים ואין מערכת ציבורית מסובסדת. אז אין לגיטימציה לדרוש מחירים. אם יש להם בעיה להחזיק קליניקה אז שימצאו פתרונות במקום לגלגל את זה על הלקוחות.

בתכלס צריך לבוא בדרישות לא אליהם אלא אל עצמנו בתור לקוחות. אנחנו יכולים להתלונן פה בינינו עד מחר, בסוף צריך שזה יתורגם או לניצול כוח הקנייה כדי להוזיל מחירים או להקמת גוף שיסבסד.

(נראה לי שפעם כתבתי על זה משהו, לא מצליחה למצוא כרגע).

כמה נקודות, בלי סדר מסוים:

א. מבחינה כלכלית, מחירים הם עניין של היצע וביקוש. כך שככל שיש יותר אנשים שמתעסקים בזה, המחיר אמור לרדת.

ב. צריך להבדיל בין סוגים שונים של אנשי טיפול. לא דומה פסיכולוג קליני בעל תואר שני ועשרים שנות ניסיון, למורה לתושב"ע עם ותק הוראה של שנה, שעשתה קורס של שמונה מפגשים בחודשיים. כשפונים לאיש מקצוע, זה בסדר גמור לחפש המלצות וקו"ח מקצועיים של האדם.

ג. יש אנשים שצריכים עזרה מקצועית. שיש להם בעייה\קושי אמיתי, ומטפל יכול לעזור לתת להם כלים להתמודד עם אותה הבעייה.

ד. יש אנשים שצריכים ליווי והכוונה. מסע החיפושים של אדם רווק עלול להיות מסע מאוד בודד, כל אחד וכתלות בקשר שלו עם חבריו\משפחתו\רבניו\ דמויות אחרות רלוונטיות. אבל יש כאלה שאין להם, והם בודדים. ולפעמים צריך שיתוף של אדם אחר יכול לתת בהירות שלא רואים לבד, לפעמים יכול לשקף מצבים שלא רואים - מישהו שיציב לך מראה מול העיניים ויעזור לראות את הנקודות בהם ניתן להשתפר.

ה. לא כל המטפלים, מכל סוג, רואים רק דולרים בעיניים. אני מכירה באופן אישי מישהי שהלכה לאחת היקרות בהם, שעזרה לה לשנות משהו בתפיסה שלה לגבי גבר חלומותיה - היא חלמה שהוא יהיה X, בפועל היה להם קשר מצוין, אבל הוא ממש לא עונה על X - והיום הם נשואים +, והיא לא מתחרטת על אף שקל שהיא שילמה.

ו. זכור לי שבזמנו אחד הארגונים החליט לסבסד ליווי ועזרה, אבל עכשיו באתר שלהם אני רואה שזה לא קיים. זה כנראה יקר מידי לעמותה לממן...

ז. אני חושבת שכל מי שנמצא בתהליך מספיק זמן, צריך להגיד לעצמו - מה שעשיתי עד עכשיו לא עבד, מה אני יכול לעשות אחרת כדי לשנות את זה? ואולי איש מקצוע יכול לעזור גם עם זה.

ח. אישית, לא הייתי הולכת לאשת מקצוע צעירה. אני מחפשת מישהי עם ניסיון חיים, מעבר למקצועיות.

ט. זוגיות היא לא משהו שחוויתי עד שהתחלתי לחפש. יש הרבה דברים שחשוב מאוד ללמוד - ויש הרבה דרכים ללמוד אותם, לא רק במחוזותינו. לא לפחד מהדרכה ויעץ בנושא. כמו בכל תחום אחר, אפשר לקפוץ למים, אבל קריאה של ספר הדרכה לפני זה יכולה לעזור לנו לעשות את זה בצורה יותר טובה ונכונה.

י. הפותחת כתבה שהיא פונה לרבנים ורבניות. גם כאן, צריך לשים לב מי האדם, ואיזה ידע וניסיון יש לו. זה שיש מישהי שנשואה לרב קהילה ושמנהלת חשבונות, לא בהכרח אומר שהיא מוכשרת לתת עצות בתחום. (ומי אמר בכלל שאני מוכשרת לתת עצות כאן?). רב בישראל מוסמך לפסוק הלכות בתחומים מסוימים, ולא בהכרח עובר קורס כלשהו בתחומי טיפול.

יא. לא לזלזל בבריאות הנפש. אולי אין במפגשים כאלה העברה של משהו פיזי, אבל אמור להיות שם משהו נפשי. וכמו שהיינו משקיעים בלמצוא רופא טוב לבעייה פיזית, צריך להשקיע בלמצוא מישהו שיעזור לנו בתחום הנפשי.

מה שאני רוצה להגיד שאין פה כללי שוק רגילים. כשמישהו מחליט שהוא צריך הכוונה מקצועית הוא יכול לשמוע מסביבתו הקרובה שניים או שלושה שמות, לגרד מהאינטרנט עוד ארבעה חמישה, שחצי מהם עמוסים ולא יכולים. איזה מבחר נשאר?

ואז אין כאן היצע וביקוש נורמליים.

וברור שלפעמים זה נצרך מאוד מאוד, ויש דברים שזה אפילו טריוויאלי ללכת להיעזר בהם. וברור גם שמי שהתחתן בזכות זה אז זה היה שווה לו כל שקל. זה לא אומר שהיה קל וזה לא אומר שזה היה צודק, להוציא את השקלים האלה.

שמעתי מרצה שעוסק בענייני תמחור,שיווק וכו'

הוא אמר משהו מאוד פשוט ואמיתי אם עוצרים ומתבוננים רגע-

אם תציגי ללקוח שני מוצרים זהים בתוכן לחלוטין אחד מאוד יקר והשני זול אנשים אוטומטית יעריכו ויחשיבו את היקר.על זה כולם משחקים .ומצליחים.

כשאתה דורש הרבה אתה בעצם מעביר מסר שהמוצר שלך מאוד שווה.

אם הם היו לוקחים הרבה פחות כסף מהסטנדרט לא בטוח שהיו להם לקוחות רבים..ככה זה עובד.

צריכים לראות איך אנחנו מנטרלים את זה ומקבלים שירות טוב בלי שיפקיעו מחירים.

כי אז מה? אם כל מאמנת שסיימה קורס לוקחת 300 לשעה כי רק ככה יחשבו ששווה להגיע אליה, אז המאמנת הוותיקה שבאמת יש לה ידע וניסיון תצטרך להעלות ל400 כדי שיידעו כמה שווה להגיע אליה. ומי נדפק מכל הסיפור? אלה ששתיהן כל כך היה איכפת להן לעזור להם במצוקתם. וואלה.

מרגע שהתקבע שזה הסטנדרט אף אחד לא יסתכל על מי שיציע במחיר נמוך משמעותית מהסטנדרט,חוץ מזה שאין לאף אחד עניין לעשות את זה, זה גם לא יהיה קולוגאלי.

הלקוחות יורים לעצמם ברגל ואין יותר מדי מה לעשות עם זה כי המחשבה שהיקר טוב היא אוטומטית. 

מושיטה את היד לכיס להוציא את השטרות או את הביט..

המאמנת יכולה להגיד אז עם חיוך יפה ומבט אמהי "זה רק מאתיים" (גם הרק הזה הוא לא באמת רק אבל זה עוד עובר).

מזכיר לי ממש את המודעות והפרסומים על קורסי NLP שרצים ברשת כאילו זה מקצוע קליל ונחמד להשלמת הכנסה.

נפש של אדם היא לפעמים הרבה יותר רצינית ועדינה מגוף של אדם.

הטיפול בנפש האדם לא יכול להסתכם בכמה חודשי אימון מזורזים בזום באופן הכי ממוקד וקצר ופשוט שיש.

לי אישית מוריד מאוד ללכת למקומות כאלו חובבניים או אפילו, לא ממש רציניים ומקצועיים שמסתכלים על טיפול בנפש כמשהו מאוד קליל ופשוט.

עזרה תמיד תינתן בפורום לאלו המבקשים אותה.

למאמנות שעליהן היא דיברה (ואנחנו לפחות מזהירים שאנחנו לא אנשי מקצוע..).

אנחנו בעיקר בעלי ניסיון אישי ותובנות, וגם מטבע הדברים מוצגות פה הרבה דעות וכיוונים. אני חושב שלהרבה זה יועיל יותר מאימון.

אני מסימה שיש הבדל בין 2 מאמנות בנות 40, אחת היא מאמנת שהתחתנה עם הראשון שיצאה איתו בגיל 19, והשנייה מאמנת שהתחתנה עם הבחור ה-X שהיא פגשה בגיל 35.

אנחנו דמויות אנונימיות כאן.

אנחנו לא מכירים את מי שעומד מולינו, לא תמיד יודעים מאיפה הוא בא, לא יודעים מה בדיוק הפרטים של המקרה, במיוחד אם הוא מנסה לטשטש (כי אולי גם הצד השני נמצא כאן). יש ערך לשיחה של פנים אל פנים עם אדם שאתה מעריך ומוקיר את דעתו.

וכן, עד כה (מי שלא נמצא כאן בפרק ב') אנחנו לא הצלחנו ליצור זוגיות ארוכת טווח (=חתונה). לא עדיף ללמוד ממישהו שכן הצליח? (ולפעמים אני חושבת שנכון לפרסם שאלות מסוימות לא כאן, אלא בפורום המקביל של הנשואים).

עם אדם שאתה מעריך ומוקיר את דעתו. אני לגמרי מסכים. רק שצריך לדעת אם זה אדם שדעתו מוערכת בגלל שהיא אכן טובה ולא בגלל טייטל.

לגבי שאר הדברים- גם המאמנת לא באמת מכירה את הבחורה. היא אמנם יודעת יותר פרטים על המקרה, אבל דווקא זה יכול לגרום למחשבה שברור שהפתרון הוא כזה או כזה.

אנחנו  מודעים לזה שהמבט שלנו חלקי ורק מעלים אפשרויות (ומציינים את זה). מה שכן, זה יותר מתאים למישהו שיש לו מודעות עצמית ויכול להבין ולברור מה מתאים לו.

לגבי הכותרת והפסקה האחרונה- אני לא מסכים עם עצם הגישה שאומרת שהם הצליחו ואנחנו לא (יש מקרים שזה נכון ורווקים נשארים ככה כי יש להם בעיות רציניות, אבל זו ממש לא ההגדרה הכללית לדעתי).

אני מסכים לחלוטין שטוב לקבל עצות גם מנשואים בגלל שיש להם מבט רחב יותר. מצד שני, לזכור שלפעמים דברים שהיו בעבר חשובים לאדם נשוי פחות חשובים לו עכשיו והוא יכול להמעיט בערכם. ויש בזה יתרון וחסרון.

הם מעולם לא ערכו מחקרים מדעיים המצביעים על ההצלחה של השיטה החדשנית-מהפכנית-בומבסטית שלהם. כל הראיות שהם מביאים, אנקדוטליות בלבד ("עזרתי לבת דודה של סבתא של המאבטח במשרד של השכן שלי"). בין עם מדובר במאמנות לאירוע x (חתונה, כיתה א') או במטפלים ב-NLP או פרחי באך.

מטפלים וקאוצ'רים הם לא מקשה אחת.

יש כאלו שעובדים לפי שיטות שעברו מחקרים מדעיים, בעיקר אלה שיש להם הכשרה אקדמאית בתחום.

ממש לא כולם מאחזי עיניים.

מי שעובד במסגרות שאמונות על מחקרים קליניים (קופות חולים וכד'), ניתן לסמוך עליו. 

קופות חולים גם נותנות "רפואה משלימה". זה לא אומר שיש בזה ערך, פשוט שהן גם רוצות נתח מהעוגה.

שימי לב שמדובר כאן על חיפוש זוגיות באופן ספציפי. לא מכיר שום מחקר מדעי בנושא, בטח לא כזה שמותאם לעם ישראל.

יכול להיות שיש כאלו שירוויחו מזה, לאו דווקא יותר מאשר לגשת למישהי עם "סתם" ניסיון בלי תואר.

ובקיצור - סוחרי עצות. ולאו דווקא מוצלחות\נכונות.

השאלה היא מה הבעייה שבגלל אני ניגשת לטיפול.

זה יכול להיות שיש לי קושי בקבלת החלטות,

זה יכול להיות כי ח"ו הייתי בקשרים פוגעניים, שפגעו ביכולת ליצור קשרים משמעותיים.

זה יכול להיות כי יש לי חרדה בתחום ספציפי.

זה יכול להיות שיש לי בעיות בבטחון העצמי, שאני חושבת שאין אף אחד שיסכים בכלל להתחתן איתי אי פעם.

זה יכול להיות שיש לי פחד להתחייב למסגרת.

וכמובן אפשר להמשיך פה עוד ועוד. אילו נקודות שלא חייבות להיות קשורות בהכרח לנישואין או ליהודים, ואלו תחומים שפסיכולוג או עו"ס קליני יוכל לסייע. יש בעיות שהם מאוד אמיתיות, ויש כלים להתמודד איתם.

מעבר לזה, אולי שמעת על תחום שנקרא סטיילנג. אני יכולה לשכור לעצמי סטייליסטית, ולקבוע לצאת איתה לקניות, והיא תמליץ לי על הביגוד שלי. האם באמת הטעם שלה ושלי אותו דבר? לא בטוח. 

יש כאלו שיגידו שזה בזבוז כסף רציני, אבל אחרים יגידו שטביעת עין של מישהי אחרת יכולה לראות דברים שאני לא רואה על עצמי. אחרים יגידו, מה אין לך חברות\בנות משפחה שילכו איתך? אז יש כאלה שיש להן, ויש כאלה שאין להן.

אני חושבת שאפשר לומר אותו דבר לגבי מאמנת לחתונה. לפעמים קשה לנו לעשות תהליכים לבד, נניח ללמוד איך לתקשר כמו שצריך עם הצד השני. האם לכולם תהליך כזה מתאים? לא. האם זה יכול לעזור לאנשים? כן. האם יש אלטרנטיבה? כן.

מפגש עם מאמנת יכול לעזור לשקף את הדברים האלה, ולעניות דעתי, אם היא מזהה שם משהו שמעבר להכשרה שלה - היא חייבת להפנות לטיפול של איש מקצוע, ולא לנסות להתיימר לפתור לבד.

אם כל מדוייט חותך אותי אחרי דייט אחד, אני צריכה לבדוק אם יש אצלי בעייה. לא חייב להיות שזו בעייה שצריכה טיפול פסיכולוגי, וייתכן שאדם חיצוני יעזור לי לזהות את הבעייה הזו. אולי אחרים מרגישים בנוח לשתף הורים\רבנים, אבל לא לכולם יש דמויות כאלה.

איזו הסמכה? לימוד? מחקר קליני? משהו?

כפי שכתבתי - באותה מידה תגשי לשדכנית \סבתא.

אני מדבר על עצם ה"תואר" \הגדרה. 

אין חוק בישראל שמסמיך אנשים מסוימים לקרוא לעצמם מאמנים ואחרים לא.

שוב, יש אנשים שיכולים לגשת לשדכנית\ סבתא, ויש כאלה שלא יכולים. יש ערך עצום לניסיון חיים. לא מזלזלת לרגע. וזה גם מה שאנחנו משתפים כאן.

אבל,

אני חושבת שיש הבדל בין התייעצות חד פעמית, או אחת לתקופה עם רב\שדכן, אבל אם בכל סוף דייט מתקשרים ומנתחים איתו מה היה ואיך קרה וכו', צריך לשקול לדעתי לשלם על דבר כזה. תלוי בתדירות.

הלוואי שמישהו היה מבהיר לו שלהגיע לדייט מסריח, עם בגד קרוע ומלוכלך זה לא קביל.

לא צריך תואר בשביל זה, צריך קצת אכפתיות.

(ולא חתכתי אחרי דייט אחד. והוא הגיע ככה גם לדייט הבא - עם אותה חולצה! עם אותו הקרע, לא בטוחה אם הכתמים היו חדשים).

ובכלל אני יכולה לחשוב על עוד כמה דייטים ראשונים שהיו לי שהאנשים שיצאתי איתם עשו דברים ממש לא ראויים בעיניי, מתוך חוסר מודעות, ואם מישהו היה מסב את תשומת ליבם לזה, הם בטח היו נמנעים. אני לא חושבת שתפקידי כמדוייטת לחנך אותם, אני חושבת שתפקידו לפנות למישהו כדי לקבל ביקורת.

את באמת חושבת שיהיה לו מושג לספר את זה למאמנת? שהוא שם לב בכלל? 

וכולנו מגיעים עם אותו בגד. אנחנו לא שמים לב לדברים האלו בכלל. 

כמובן שמסודר ונקי. 

אני חושבת שהוא יגיע לפגוש אותה (או אותו) באותה צורה, והיא תעיר לו שלא כך ראוי להגיע לדייט.

אבל זה לגבי משהו חיצוני.

כפי שכתבתי, אני יכולה לדבר גם על דברים של התנהלות בתוך הדייט, שלדעתי כן היו צפים. אני לא רוצה להרחיב פה בדוגמאות ספציפיות שקרו לי.

הוא עצמו לא יודע. אולי אם היינו יכולים לשלוח את המדוייטת למאמנת שלנו היה יוצא מזה משהו...

אולי עליתי כאן על משהו.. מישהו רוצה להקים סטארטאפ אימון זוגי? או לפחות שליחת משוב למאמנת מהנפגשת.. 

והוא מגיע למישהו אחר ואומר לו שהוא מנסה להבין מה הבעייה -

אולי נכון שאותו המאמן יבקש ממנו מספרי טלפון של כמה בנות שהוא יצא איתן לאחרונה, כדי שהוא יקבל מהם תשובה כנה.

אישית, יצא לי לקבל טלפון כזה ממאמנת. קצת מוזר 'ללכלך' על מישהו בפני מאמנת זרה, אבל אני יודעת שהיא פנתה בשליחות שלו כי הוא רצה ללמוד מהטעויות שהוא עושה.

• לא כל דבר זה כולם..

יש הרבה שמודעים למה הם לובשים בדייטים. וישתדלו לא להגיע עם אותה חולצה לדייט הבא.

נחכה לתגובות של אחרים כאן. 

רוב האנשים מגיעים לדייטים עם בגדים נקיים.

דברים שעלו בדייטים שונים שברור היו שמחים לקבל עליהם שיקוף

לפעמים זה באמת חוסר מודעות

זה לא תמיד כיף לשמוע או להשמיע

אבל זה חסד גדול מאוד. 

כשיש שיטה מוכחת שעברה מחקרים קליניים, יש לה אחוזי הצלחה משמעותיים. נניח, איזושהי שיטה לטיפול בגמגום אצל ילדים מול סתם להגיד לילד "תנשום עמוק, תדבר לאט ואל תתרגש" (מכיר זאת אישית מתקופת הילדוּת שלי ). כשאין שיטה מוכחת, אלא ראיות אנקדוטליות שמטפל כזה או אחר מתהדר בהן, אכן אין הבדל בינו לבין סתם מישהו שמכיר אותך ויכול לחוות את דעתו בנושאים הרלוונטיים.

סטייליסטית זה משהו אחר, היא לא מבטיחה כלום, אלא עוזרת ללקוח/ה להתלבש בהתאם לצווי האופנה העכשויים. 

לא חולקת עם העניין של ראיות אנקדוטליות.

אבל מה שכן,

אתה רואה (או אולי אתה לא נמצא שם) בשטח שקיים ביקוש עצום בתחום - לאנשים שלומדים להכיר אותך ושיחוו את דעתם. 

התהליך הזה, כפי שכתבתי, מרגיש לאנשים מאוד בודד, במיוחד גם שאתה לא בהכרח רוצה לשתף אנשים קרובים אליך בהתלבטויות האלה (כי לא רוצים שיחשבו כך או אחרת על החתן העתידי של הבת שלהם, לדוגמה). יש ערך לאנשים חיצוניים שיש להם ניסיון חיים.

אני חושבת שאחריות כל אחד שפונה לקבל עזרה, להבין אל מי הוא פונה, מהי ההכשרה שלו, ומה הוא מצפה לקבל ממנו בתמורה.

אבל נראה לי שבפועל המאמנות מנסות לעשות יותר מזה (לדוג' לעבוד עם מקרים של חוסר משיכה). 

זה גם הגיוני, כי אם ההגדרה הייתה דברים יחסית פשוטים כמו אלו שתיארת, התעריף מראש לא היה כזה גבוה.

אולי אני טועה (אין לי נסיון בעניין), אבל יש לי רושם שבניגוד לפסיכולוג ששם את עצמו בצד ואת המטופל במרכז כדי להאזין בקשב ולהבין מה המטופל צריך, בעולם האימון הרבה פעמים המקום של המאמן מרכזי יותר כי הוא רוצה לבטא את עולם התובנות שלו, החוויה האישית שלו והסגנון שלו, ואז הוא לא באמת רואה את מי שמולו (וזה נובע מכך שלימוד לא מקצועי ורציני משאיר הרבה חורים שצריך למלא).

אלה שלמדו קורס קצר בזום ולא השקיעו בנושא, הן לא מצליחות ולא גובות סכומים גבוהים. בדרך כלל עושות את זה מהצד.

מי שעושים את זה טוב, משקיעים המון שעות בשיווק- סרטונים, פוסטים, מדריכים, שיחות חינם, ייעוץ ראשוני חינם בהודעות, שיווק ממומן שזה סכומים מאד גדולים והמון שעות ללא תשלום.

מערכת לשליחת מיילים, רואה חשבון, מנוי לזום או השכרת קליניקה, עמלת אשראי, ועוד הוצאות ששכיר בכלל לא שם לב שהן הוצאות (פנסיה, מחלה, חופשות, קרן השתלמות, מעמ לעסקים גדולים יותר).

יש פה הרבה הוצאות. אני לא מצדיק כל מחיר אבל רק נותן רקע כדי שיהיה קל יותר להבין.

זה נכון גם בבית קפה: במחיר של כוס הקפה אתה משלם גם דמי הבראה למלצר, ימי מחלה, עמלות לרשת, תאורה, מיזוג, ארנונה, חומרים שלא נקנו, זמנים שהמלצר היה גם בלי עבודה כי יש לו משכורת שעתית, מיסים , שכר מנהל ועוד. לכן המחיר נראה מוגזם גם שם.

ואני מאד תומך בזה שיעשו סדר ופיקוח במקצועות הלא רשמיים כמו אימון אישי וכדומה וגם בלהשיג המלצות

. וממילא גם בסבסוד של זה על ידי קופות חולים וביטוחי בריאות. לצערי לא אופטימי לגבי הקצב שבו זה יקרה. אבל אולי יהיו הפתעות

יש אנשים שפונים כי הם באמת נתונים בבעיה וזקוקים לעזרה מקצועית. חייבים לסנן טוב טוב למי הולכים, יש יותר מידי שרלטנים או סתם תמימים/ות (לפעמים עם רצון טוב) שמריחים הכנסה קלה.

יש אנשים שפונים כי הם בודדים וזקוקים לאוזן קשבת. במידת האפשר עדיף למצוא תחליף חינמי (משפחה, חברים, אנשי חינוך וכו' כל אחד ומה שרלוונטי עבורו). אם כל אחד יעשה השתדלות להיות אוזן קשבת עבור כמה, כנראה שהביקוש לאימונים יירד.

יש אנשים שפונים מתוך רצון 'לעשות משהו'.. פה תעזור בעיקר הכרה ציבורית בכך שרווקות אינה מעידה בהכרח על 'בעיה' כלשהי שדורשת טיפול או אימון וכו'.

ומעל הכל, אני מתפלל שתמיד אזכור מאיפה באתי, ואהיה קשוב לסבלם של אחרים גם כשזה מגיע למתן שירותים שאפשר לגבות עליהם סכומים גבוהים.

מהתבוננות שטחית זה נראה לא מועיל.

אני לא מאמינה בזה לא כי הן לא עברו הכשרה אקדמאית

או ערכו מחקרים. אני גם לא בהכרח מאמינה שמחקרים או עולם האקדמיה הן המפתח לריפוי הנפש.

מגיבה כאן גם בהקשר לתגובה של @shaulreznik שמעט קוממה אותי...

המחשבה שרק אנשי המחקר המדע והאקדמיה הם האלוקים של הנפש, נו באמת. זאת מחשבה ממסדית מיושנת...

זה פשוט תפיסה שאם זה לא מחקר, או ממסד, או אקדמיה אז זה לא עובד. שטויות.

בכל אופן דעתי היא שיש אנשים שמוכשרים בהבנת הנפש וקליטת בני אדם כמו שיש אנשים עם כישרון במוזיקה או באומנות או כל תחום אחר.

אותם אנשים שמוכשרים לכך ומפתחים את התחום הזה ע"י כלי טיפולי כלשהו ועברו תהליך נפשי עמוק עם עצמם. אליהם אני אלך.

אבל, אימון לכשעצמו או ייעוץ, לא מאמינה בזה.

כי איזה עבודה עושים שם?

שאילת שאלות לא בהכרח מביאה לריפוי, גם מודעות לא בהכרח תנביט תוצאות.

צריך איזשהו כלי טיפולי שמשחרר, שמוביל שינוי, שמעביר תהליך ממקומות עמוקים ולא מתוך סתם איזה שיחה של מישהי שאולי עברה הכשרה כלשהי אבל מי אמר שהיא בכלל קולטת אנשים נכון?

לכן בעיניי אימון זה בזבוז זמן וכסף. לא מבינה איך התחום הזה בכלל מחזיק.

מה בדיוק עושים שם? ועל מה ולמה כל כך הרבה כסף. זה מזעזע בעיניי.

כואב לי על אנשים שבאמת רוצים לעזור לעצמם אבל אין להם ידע למה שבאמת יכול לפתוח להם פתח לשינוי,לריפוי...והכסף הולך לפח.

יכול להיות שהדרישות שלי למטפלות הן מעט גבוהות, שאולי אפילו לא כל פסיכולוג היה עובר אותם.

אבל כן, זאת דעתי.

אישית מכירה מטפלות שלמדו כלים טיפוליים מהממים שאמורים לעבוד וזה לא שאין להם הצלחות, יש, אבל אני לא ארצה ללכת אליהן... כי אני לא מרגישה שהן מדויקות... כי הן בעצמן לא כזה נגעו בנפש שלהן או שהן לא עברו טיפול רציני והרבה פעמים הן נגועות עם הנפש של עצמן ולא נקיות...

בכל אופן, אימון, קואצ'ינג וכל הטיפולי "בוא תלמד איך לעשות בזמן קצר הכנסה יפה" . לא, מחילה, זה לא.

איזה כיף לראות אותך

כי הרי כל מי שלמדה ימימה\חסידות\רוחניות כלשהיא היא המבינה בנפש האדם.

מספיק עם הדימיונות האלו. זה כבר גובל באלילות.

לאנשי מקצוע יש תפקיד. גם בתחום הנפש. צריך כמובן לזכור שהם רק מגרדים את פני השטח, אבל גם זה נחוץ.

זה לא אומר שכל "תורה" רוחנית\תהליך \מה שלא יהיה הוא תחליף!

היה בכיוון של להסכים איתך ויותר מזה..

מצד שני התעשייה פורחת אנשים כן הולכים למאמנים ומשלמים.. איך מסבירים את הפער?

התשלום הגבוה מכריח אותי להסכים איתך.

הייתי אולי מוסיפה אמונה תמימה של המאמנים עצמם שהכלים שלהם באמת מנצחים. וכמובן ,יש להם גם הצלחות.

אני דווקא לא מסתכל על המחיר.

וכתבתי לאורך כל השרשור וחוזר כאן - לא מדובר באנשים רעים. הם באמת רוצים לעזור.

פשוט אין שום הוכחה, סבירות, היגיון שזה עוזר. 

מתוך היכרות של התחום מבפנים?

קשה להאמין שאין לזה שום בסיס.

ואולי כמו שכתבה @חושבת 166 אלה הנחשבים מוצלחים הם אנשים מוכשרים בלי קשר לקורס שהתמקצעו בתחומים שמשיקים לעולם האימון.

לי באופן אישי הקורסים נשמעים בדיחתיים כדי לבוא אחרי כמה חודשי לימוד בלבד ולגבות כסף כמו פסיכולוג שהשקיע שנים ארוכות בלימוד והכשרה,צריכה להיות איזושהי הלימה בין מה שהשקעת למה שאתה גובה.

ואולי זה העניין בעצם לשוות לעצמם תדמית ומעמד כמו אנשי מקצועות רציניים באמצעות התשלום.

לגבי שאר דבריך - זה בדיוק מה שכתבתי. אין תועלת בללכת ל"מאמן\יועץ\מה שלא יהיה" בגלל הטייטל, אפשר ללכת לקבל עצה ממישהו שעוסק בזה שנים. גם מ"סתם" שדכנית או סבתא.

רק בשום פנים לא להגדיר את זה כ"טיפול" מקצועי (בהשוואה לפסיכולוג בתחומו לדוגמא). בטח ובטח לא מאנשים שעשו "קורס" כזה או אחר ובטוחים שמבינים משהו מהחיים שלהם.

הכוונה שלי זה לאנשים עם תואר שני וניסיון במקצוע בתחום שקשור לטיפול שמגדירים את עצמם גם כמאמנים, למדו בקורס אימון פרונטלי ומתמשך וממשיכים להתמקצע וללמוד את התחום

נכון. צריך קצת להשקיע ולחפש אותם אבל מניסיון שלי ושל מכרים, לגמרי שווה את זה

בעיני, להשקיע ולחפש איש מקצוע מתאים (בין אם זה פסיכולוג, מאמן מקצועי וכו) זה הרבה יותר חכם ונכון מדעית מאשר לחזור שנים על אותה פעולה (דייטים) ולצפות לתוצאה שונה

לקחתי מה שיותר הסכמתי איתו..

אני חושבת שאם יש פתיחות ורצון אמיתי לעשות עבודה, זה המצב לדעתי אצל כל מי שפונה לאימון- הוא ככ מיואש שהוא כבר פתוח לעשות הכל כדי להחלץ מהרווקות חחח זה מצחיק קצת,כשאתה פתוח לעשות עבודה עד כדי לשלם 300-500 שח ל40 דק' זה מחייב

עם אותה פתיחות אפשר לעשות עבודה פנימית ולהפנים עצות טובות ולעשות פעולות מקדמות של אנשים טובים כמו שכתבו שדכנית/סבתא/פסיכולוגית זאת לא חייבת להיות דווקא מאמנת.

כתבתי פה לא פעם על הנושא הזה

כרווקה בזמנו עיצבן אותי לראות שמשווקים את המקצוע הזה כאופציה לעשות כסף בכלום זמן של הכשרה

כמויות האנשים שלומדים את זה הופכים את זה לשוק פרוץ כשמדובר בדיני נפשות ממש

כואב לי על זה

יש ביניהם טובים ומוצלחים אבל לדעתי זה בגלל שהלימודים האלו באמת פגשו כישרון גדול פנימי נדיר בתחום ותהליך פנימי שלהם יחד עם חיבור גדול לרווקים ולב גדול

קשה למצוא כאלו

גם אותי זה מכעיס המודעות האלה של לעשות כסף בכמה חודשים. זה הופך את הכל למאוד זול. לגמרי ניצול

ומה עוד אני חושבת? יש מאמנים נאיביים שבאים לעשות כסף קל. יש.

ויש גם מאמנים אחרים. שלמדו תואר שני רלוונטי (גם אם הם לא עשו פוסט דוקטורט בפסיכיאטריה), שצברו ניסיון בתחומים משיקים לעולם האימון. שהשקיעו בהתמקצעות, בהדרכה פרטנית, שהתנסו באלפי שיחות לאורך השנים

על כל תחום עיסוק אפשר ללכלך.

אנחנו חיים במדינה חופשית. כמו שלא תתפשרו על לשלוח ילדים לבית ספר x רק בגלל שראיתם פרסומת בעיתון. אותו דבר גם כאן. שווה להשקיע כמה דקות מהחיים בשביל להגיע לאדם הנכון שיכול לעזור באמת

אפשר לפסול את כל גני הילדים ואת כל המאמנים בגלל שהתאכזבתם. ואפשר להשקיע עוד טיפה בלמצוא את המקום המדוייק לכם

הוא יוצא בהצהרות וממריד אחרים.

לא עזר לך, תפני למשהו אחר.

תניחי את המטפלים לנפשם.

אם היית חושבת שהם פוגעים באנשים, ניחא.

ישר כוח שכתבת את זה ..

לפעמים אנשים לא אוהבים לשמוע את האמת בפנים

וטוב שכתבת על ליבך ..

באמת העסק של הטיפולים יותר מידי פרוץ , באמת לא ברור איך אישה שאין לה הסמכה של פסיכולוגית או אפילו עוסית יכולה לקחת 400 שקל על טיפול כאילו היא למדה 5 שנים .

המצב הזה כל-כך פרוץ לרצות לעזור לאחר זה חמוד וורוד אך אם אתה לא מקצועי בסוף התוצר הוא של פגיעה.

אז נכון שיש כמה שעובד להן לעסוק ברזי נפשם של אנשים  

אבל לפחות אל תטעו אנשים, 

תכתבו את האמת כמו שהיא 

הכשרה:קורס של חודשיים בזום או 25 מפגשים .

ולא אני לא ממציאה לכו פתחו גוגל ותראו

שאנשים יבנו מול מי הם עומדים כי שאדם במצוקה הדבר האחרון שמעניין אותו איפה למדת 

הוא פשוט מעוניין להרים את עצמו .

אני באמת חושבת שהעסק גם צריך להיות מפוקח ממשלתית ..

שיהיה דרגות של טיפול ודרגות מחירים שונים

לא רק בנוגע לעסק המצחיק שצמח פה מאמנת חתונה שכל מה ששונה בנך לבינה זה שהיא מצאה את בעלה לפניך.

אלא כל אנשי הטיפול באשר הם מגיע לציבור לדעת

ולדעת בצורה מבוקרת מסודרת 

ולא אחרי אפיסת כוחות .

קורס של nlp לא הופך את האדם למסטר בטיפול 

משברי החיים חרדות וכו' .

שהממשלה תחליט על שמות ויהיה ידוע מראש מי ומה

תואר הוא לא ערובה להצלחה בשום טיפול.

זה נפש, לא מדעים מדוייקים.

פסיכולוג מומחה יכול להצליח עם מטופל מסויים יותר מפסיכולוג אחר, אך עם מטופל אחר ההיפך.

על המטופל (וגם על המטפל, אבל קודם כל על המטופל) לחשוב האם הטיפול מועיל לו. זה לא רק פקטור של שם, תואר, ידע וכו'. זה כולל מאפיינים נוספים.

למי שעבר אותו תואר מטפל.

וזה שאנשים כבר הפנימו ומדברים על זה כאל טיפול כבר מראה שקצת הפסקנו לחשוב בצורה הגיונית.

זה ההבדל העצום בן מטפל שלפעמים מצליח לעזור יותר או פחות  למישהי שעשתה קורס.

יכול להיות שאותה אחת שעברה את אותו קורס מחזיקה בעוד תארים/הכשרות או שיש לה כישרון טבעי יוצא דופן אבל כל השוק הזה פרוץ לגמרי. לא חושבת שיש דרישות מיוחדות כדי ללמוד את זה בניגוד למקצועות הטיפול הרציניים שיש בהם תנאי קבלה, לימודים רציניים במשך שנים, הכשרות מעשיות ועוד.

כאן זה תהי נשואה וזהו. נראה לך הגיוני?

ברור שמי שמיואש ושבור יעשה המון כדי לעזור לעצמו וקשה להסתכל מהצד ולא לומר- רגע, עצור,תחשוב,תתבונן, פקח עיניים שלא ינצלו אותך.. זה חסד. זה לדעתי מה שעשתה פותחת השרשור.

מה שכן-עלה לי רעיון מגניב

אם כל הרווקים יעברו את הקורס הזה בסבסוד הממשלה אולי אפשר להתחיל לחסל את בעיית הרווקות המאוחרת וככה להעניק כלים באמת נצרכים לחיים עצמם.

אני אפילו לא חושב שמחייב שיהיה קורס.

אם מישהו תורם ומצליח לעזור לאנשים, מצויין.

אם לא, אנשים פשוט לא ילכו אליו.

מורים כיום יותר טובים מפעם כי היום עושים תואר? שטויות.

מה זה משנה אם זו נשואה שיש לה כישרון לתקשר נפש, לבין מישהו שלמד את זה?

אני יכול להבין את הטענה שזה פרוץ מידי ובסופו של דבר קורה שאנשים נפגעים. הנזק שיכול להיגרם מינורי יחסית לרגולציה המוצעת.

לא טוב לך, תעזבי.

תמצאי מישהו אחרת.

את מרגישה שזה דורש טיפול מקצועי הרבה יותר? מעולה. תפני לפסיכולוגית.

קל לנו להפיל קשיים שלנו על אחרים אבל בסוף אנחנו צריכים לקחת אחריות על החיים שלנו.

אף אחד לא ערב להצלחה שלך גם כאשר תפני לאיש מקצוע עם דיפלומוט.

הוא לא תורם רק מטוב ליבו, הוא מרוויח על זה המון כסף..

אם ניגשים לזה כשכל הקלפים מונחים על השולחן  בלי כל הפוזה שאין מאחוריה הרבה- מעולה.כל אחד יבחר מה מתאים לו.

אני לא מפילה את הקשיים שלי על אף אחד, לא הייתי מעולם אצל מאמנת ואף על פי כן מקוממת אותי הדרישה הלא הגיוניות בתשלום, וזה התקבע כנורמה.זה לא יכול הגיוני. אני בינתיים לא מבינה למה אנשים משלמים את זה,כנראה הם הגיעו לרמות יאוש שלא הגעתי אליהן ..זה זועק שזה ניצול של מצוקה למרות שהן אולי מתכוונות לטוב.

אתה אומר שהכל על אחריות הפרט,יש בזה משהו

יחד עם זאת יש כאן אנשים שתורמים מניסיונם האישי לאחרים, זה עניין של ערבות הדדית.

למה אתה חושב שהאינטרס של כל מי שמתיימר לקרוא לעצמו מטפל קודם ל אינטרס של קהל הצרכים הפוטנציאלי?

את חושבת שצריך לעזור לאנשים בהתנדבות?

לא מבין את החשיבה של אלה המחפשים עזרה, שמגיעה להם העזרה בלי לשלם עליה.

אני לא חושב שהאינטרס של אף אחד קודם לשלי. זו הנק'. שכל אחד יעשה מה שנכון לו.

לבוא ולהגיד שאין בזה שום תועלת ושהכל שרלטנות זה סתם לזרוק תסכול לאוויר.

אם הייתי אצל רופא משפחה ולא הרגשתי שהוא נותן לי את המענה שהייתי זקוק, זה אומר שיש בעיה ברופא או בהשכלה שלו?

אני אלך למצוא אחד אחר שיותר מתאים לי. לא יעזור לי לשבת ולהתבכיין על זה שהוא רופא לא טוב.

הדברים עובדים קצת אחרת..

יש צד פגיע ונזקק וצד חזק שאמור הושיט עזרה.

מטפל מוסמך מחוייב לכללי אתיקה,יש איזשהו סדר בעולם הזה בניגוד לאימון.

אתה צברת ניסיון וידע ויש אחרים שעוד לא..אז מה?

תראה בעיניים שהם נכשלים ומנוצלים כי עדיין הם לא קלטו לגמרי איך דברים עובדים ולא תתן כמה עצות שיעזרו להם?

זה בדיוק העניין כאן.

איך הגעת למסקנות שהגעת?

אין אמירה שזה תחליף לטיפול פסיכולוגי.

זה לא בדרגה הזו. אז לייצר איזשהו קו ביניהם חוטא לאמת.

מטפל שכל הטענה נגדו זה שלאנשים מסויימים הדרך טיפול שלו פחות מועילה, לא נוגד לכללי האתיקה.

גם בטיפול מקצועי יש דרכי ושיטות טיפול. זה לא סתם שיש כל מיני שיטות. לפעמים טיפולים מסויימים עובדים על אנשים מסויימים, וטיפולים אחרים על אחרים.

מזתומרת אז מה? אז אני יכול לעזור להם. עושה את זה בזמני שלי. אז אם אני מספיק טוב בזה, אני אעשה את זה גם כחלק מהפרנסה שלי ואקח כסף בהתאם.

אני לא מקבל את הטענה שהכל שטויות והם לא מועילים. זו לא המציאות בשטח.

העזרה פחות נגישה.

ככל התוצאות קריטיות יותר, זה שווה את זה.

אבל כל עוד זה בטווח סבבה, זה יותר טוב לאנשים שתהיה פחות רגולציה.

מה שברור לך לא ברור לאחרים.

מה, אתה רציני? 

ללכת למישהי כרווקה נכשלת ומיואשת לא שם אותי במשבצת של נזקקת מול המאמנת?ברור שכן. זה נוגע בתחום הכי אישי והכי רגיש

אני לא מוצא את נק' ההסכמה אבל תהני מהספק 😅

לא אומרים שזה שווה טיפול פסיכולוגי אלא שזה עוזר לפעמים במקום. אלה לא אותם תחומים.
 

גם אם את צריכה חלב, את בעמדה נזקקת מול בעל הסופר..

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.

אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.

גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.

ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.

ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.

ברור שלא

אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.