תגידי יקר לי ובעייני המחיר מוגזם

בהצלחה ♥

בנוגע לקופה בהחלט .. בכל קושי/ אתגר צריך להיות עשיר כדי לצלוח אותו וזה עצוב עד כאב

היום כל נשואה שניה שעשתה קורס של כמה חודשים נחשבת מאמנת לזוגיות וגובה מחיר אבסורדי ביחס להכשרה שלה.. יש בודדות עם הכשרה נרחבת יותר שהן לדעתי באמת מוצלחות בתחום והמחיר שווה את זה.. אני מבינה את המקום שלהן זה באמת אחלה דרך להרוויח כסף במינימום הכשרה והן צריכות לפרנס משפחה, ואולי גם מאמינות בשליחות שלהן.. אבל אין להן מספיק כלים.. זו דרך מעולה להרחיב משכורת, במיוחד אם את מורה, בלי ללמוד תואר תובעני כמו פסיכולוגיה

אני מדברת מתוך חוויה אישית שלי, אולי אני טועה

..

היא הקולגה של מיכל וולשטיין והיא לב מהלך, שרואה שליחות גדולה במה שהיא עושה. ובעקבות זה היא לוקחת 250 ש"ח לשעה כשזה בזום, ו270 כשזה פנים מול פנים בגלל השכירות שהיא צריכה לשלם בקליניקה. שזה אמנם עדיין סכום, אבל זה כלום במובנים של מאמנות. ועדיין היא מקצועית ממש, ומותק!

(וזה מגיע מאחת שהיתה לה אלרגיה קשה למאמנות)

בעקרון לי היתה אלרגיה למאמנות אבל - לקראת נישואין וזוגיות

כתבתי עליה קצת יותר כאן.

בכל מקרה, אני איתך בכאב, ממש. 

חולקת עלייך מעט רק בעניין זה שהם צריכים לעבוד בחינם, כי בסוף הם משקיעים את הזמן והם צריכים גם להתפרנס בכבוד. 

מה לעשות, אי אפשר ללכת עם אידיאלים למכולת.

אבל אני לגמרי איתך בכל שאר הנקודות שהעלית❤️

אבל בקצרה - נעשה המון כסף על סבל של אנשים, חלקו על ידי אנשים שלא מוכשרים לכך בשום צורה ואופן.

זה לא אומר שמדובר באנשים רעים, אבל יש כאן פרצה שצריכה סגירה בדחיפות.

מי המטפל

אולי יש המלצות עליו?

אולי הוא כתב מאמרים אקדמיים מעניינים?

לא נראה לי שחייבים לשלול כל טיפול שהוא לא עם תואר. מה שכן - גם עם יש תואר, כדאי לקבל המלצה עליו ממאן דהו. הוא עזר למישהו בצורה משמעותית?

איך בנאדם שביכולתו לעזור לאנשים לתקן את כל החיים שלהם חושב על לקחת כזה סכום לשעה.

זה לא לסחוב בלוקים.

מילא אם כרגע הוא חייב להשלים את הסכום שהפסיד על הלימודים או לפי הצורך למחיה, אני מבין. 

אבל כשזה נובע משיקול של בגלל שאני טוב בזה אני מבקש ככה כי זה מה שאני יכול להרוויח...

אתה מבין לכמה אנשים יכולת לעזור ונמנעת בגלל הכסף... זה לא נתפס לי בשכל

בלי להיכנס לשאלת ההכשרה המקצועית שעלתה בתחילת השרשור, כן נראה לי חשוב להתייחס רגע לעניין הכסף.

א. אפשר לשאול את אותה השאלה על כ''כ הרבה תחומים. זה ככה ברפואת הגוף (הפרטית לפחות), זה ככה ברפואת הנפש, זה ככה במקצועות פרא-רפואיים..

זה שאדם הלך לעסוק במקצוע שהוא יכול להוסיף בו טוב או לעזור לאנשים לא אומר שהוא צריך להשתכר בחינם, וגם לא במינימום.. הרי אף אחד לא הולך למכולת ובמקום לשלם אומר למוכר 'אתה עושה עבודת קודש', וזה שאמרת לנהג באוטובוס 'בוקר טוב' לא פוטר אותך מתשלום..

ב. באופן כללי, כל עניין ההגדרה של מה יקר ומה לא היא קצת מורכבת..-

הרבה אנשי מקצוע מחזיקים קליניקה (על כל התפעול והתחזוקה שלה), וגם פותחים עסק כדי שיוכלו להביא למטופלים קבלות (מה שאומר שצריך לשלם גם למנהל חשבונות, הדפסת קבלות וכו'). אני לא בקיאה מספיק בתחום הזה, וגם לא בניהול עסקים, אבל כן נראה לי חשוב לקחת בחשבון שלא תמיד סכום שנראה בעיני גבוה נחווה ככזה בעיני המטפל.

באופן כללי, אני מאמינה שיש הרבה אנשי טיפול שבאידיאל היו שמחים לקחת פחות. אבל לא תמיד המציאות מאפשרת את זה..

לא אמרתי לקחת מינימום ובטח לא בחינם.

ואם בנאדם יש לו קליניקה שהוא צריך להחזיק אני מבין אותו לגמרי.

דיברתי על בנאדם שלוקח ככה כי זה מה שאפשר.

יש כאלה שמקבלים בבית שלהם (הייתי אצל אחד כזה) לא קליניקה ואין שום תפעול, כולה שתי כורסאות. ועדיין 350 שקל לשעה  (מה שכן דירה מפוארת מאד)

וכל שעה יש מישהו אחר שנכנס. אז בשביל מה הסכום הזה לכולה שעה? זה לא מובן לי.

(עזבי שגם אותו אחד התחיל למרוח את הטיפול במקום להיות קונקרטי במהלך שהבטיח להשלים, למה לא הרי אני כספומט מהלך)

אבל חייב להתייחס להכשרה כי כל האנשים שציינת הם עם הכרה רחבה

רפואה.. נפש.. פרא רפואיים

הכשרה מאוד מקיפה

ולכן ראוי שיבקשו מחיר כזה

למה ככל שאדם יכול לעזור יותר ראוי לקחת יותר כסף מזה שנמצא בצרה

כאן אין סטנדרט ללימודים ואין מערכת ציבורית מסובסדת. אז אין לגיטימציה לדרוש מחירים. אם יש להם בעיה להחזיק קליניקה אז שימצאו פתרונות במקום לגלגל את זה על הלקוחות.

בתכלס צריך לבוא בדרישות לא אליהם אלא אל עצמנו בתור לקוחות. אנחנו יכולים להתלונן פה בינינו עד מחר, בסוף צריך שזה יתורגם או לניצול כוח הקנייה כדי להוזיל מחירים או להקמת גוף שיסבסד.

(נראה לי שפעם כתבתי על זה משהו, לא מצליחה למצוא כרגע).

כמה נקודות, בלי סדר מסוים:

א. מבחינה כלכלית, מחירים הם עניין של היצע וביקוש. כך שככל שיש יותר אנשים שמתעסקים בזה, המחיר אמור לרדת.

ב. צריך להבדיל בין סוגים שונים של אנשי טיפול. לא דומה פסיכולוג קליני בעל תואר שני ועשרים שנות ניסיון, למורה לתושב"ע עם ותק הוראה של שנה, שעשתה קורס של שמונה מפגשים בחודשיים. כשפונים לאיש מקצוע, זה בסדר גמור לחפש המלצות וקו"ח מקצועיים של האדם.

ג. יש אנשים שצריכים עזרה מקצועית. שיש להם בעייה\קושי אמיתי, ומטפל יכול לעזור לתת להם כלים להתמודד עם אותה הבעייה.

ד. יש אנשים שצריכים ליווי והכוונה. מסע החיפושים של אדם רווק עלול להיות מסע מאוד בודד, כל אחד וכתלות בקשר שלו עם חבריו\משפחתו\רבניו\ דמויות אחרות רלוונטיות. אבל יש כאלה שאין להם, והם בודדים. ולפעמים צריך שיתוף של אדם אחר יכול לתת בהירות שלא רואים לבד, לפעמים יכול לשקף מצבים שלא רואים - מישהו שיציב לך מראה מול העיניים ויעזור לראות את הנקודות בהם ניתן להשתפר.

ה. לא כל המטפלים, מכל סוג, רואים רק דולרים בעיניים. אני מכירה באופן אישי מישהי שהלכה לאחת היקרות בהם, שעזרה לה לשנות משהו בתפיסה שלה לגבי גבר חלומותיה - היא חלמה שהוא יהיה X, בפועל היה להם קשר מצוין, אבל הוא ממש לא עונה על X - והיום הם נשואים +, והיא לא מתחרטת על אף שקל שהיא שילמה.

ו. זכור לי שבזמנו אחד הארגונים החליט לסבסד ליווי ועזרה, אבל עכשיו באתר שלהם אני רואה שזה לא קיים. זה כנראה יקר מידי לעמותה לממן...

ז. אני חושבת שכל מי שנמצא בתהליך מספיק זמן, צריך להגיד לעצמו - מה שעשיתי עד עכשיו לא עבד, מה אני יכול לעשות אחרת כדי לשנות את זה? ואולי איש מקצוע יכול לעזור גם עם זה.

ח. אישית, לא הייתי הולכת לאשת מקצוע צעירה. אני מחפשת מישהי עם ניסיון חיים, מעבר למקצועיות.

ט. זוגיות היא לא משהו שחוויתי עד שהתחלתי לחפש. יש הרבה דברים שחשוב מאוד ללמוד - ויש הרבה דרכים ללמוד אותם, לא רק במחוזותינו. לא לפחד מהדרכה ויעץ בנושא. כמו בכל תחום אחר, אפשר לקפוץ למים, אבל קריאה של ספר הדרכה לפני זה יכולה לעזור לנו לעשות את זה בצורה יותר טובה ונכונה.

י. הפותחת כתבה שהיא פונה לרבנים ורבניות. גם כאן, צריך לשים לב מי האדם, ואיזה ידע וניסיון יש לו. זה שיש מישהי שנשואה לרב קהילה ושמנהלת חשבונות, לא בהכרח אומר שהיא מוכשרת לתת עצות בתחום. (ומי אמר בכלל שאני מוכשרת לתת עצות כאן?). רב בישראל מוסמך לפסוק הלכות בתחומים מסוימים, ולא בהכרח עובר קורס כלשהו בתחומי טיפול.

יא. לא לזלזל בבריאות הנפש. אולי אין במפגשים כאלה העברה של משהו פיזי, אבל אמור להיות שם משהו נפשי. וכמו שהיינו משקיעים בלמצוא רופא טוב לבעייה פיזית, צריך להשקיע בלמצוא מישהו שיעזור לנו בתחום הנפשי.

מה שאני רוצה להגיד שאין פה כללי שוק רגילים. כשמישהו מחליט שהוא צריך הכוונה מקצועית הוא יכול לשמוע מסביבתו הקרובה שניים או שלושה שמות, לגרד מהאינטרנט עוד ארבעה חמישה, שחצי מהם עמוסים ולא יכולים. איזה מבחר נשאר?

ואז אין כאן היצע וביקוש נורמליים.

וברור שלפעמים זה נצרך מאוד מאוד, ויש דברים שזה אפילו טריוויאלי ללכת להיעזר בהם. וברור גם שמי שהתחתן בזכות זה אז זה היה שווה לו כל שקל. זה לא אומר שהיה קל וזה לא אומר שזה היה צודק, להוציא את השקלים האלה.

שמעתי מרצה שעוסק בענייני תמחור,שיווק וכו'

הוא אמר משהו מאוד פשוט ואמיתי אם עוצרים ומתבוננים רגע-

אם תציגי ללקוח שני מוצרים זהים בתוכן לחלוטין אחד מאוד יקר והשני זול אנשים אוטומטית יעריכו ויחשיבו את היקר.על זה כולם משחקים .ומצליחים.

כשאתה דורש הרבה אתה בעצם מעביר מסר שהמוצר שלך מאוד שווה.

אם הם היו לוקחים הרבה פחות כסף מהסטנדרט לא בטוח שהיו להם לקוחות רבים..ככה זה עובד.

צריכים לראות איך אנחנו מנטרלים את זה ומקבלים שירות טוב בלי שיפקיעו מחירים.

כי אז מה? אם כל מאמנת שסיימה קורס לוקחת 300 לשעה כי רק ככה יחשבו ששווה להגיע אליה, אז המאמנת הוותיקה שבאמת יש לה ידע וניסיון תצטרך להעלות ל400 כדי שיידעו כמה שווה להגיע אליה. ומי נדפק מכל הסיפור? אלה ששתיהן כל כך היה איכפת להן לעזור להם במצוקתם. וואלה.

מרגע שהתקבע שזה הסטנדרט אף אחד לא יסתכל על מי שיציע במחיר נמוך משמעותית מהסטנדרט,חוץ מזה שאין לאף אחד עניין לעשות את זה, זה גם לא יהיה קולוגאלי.

הלקוחות יורים לעצמם ברגל ואין יותר מדי מה לעשות עם זה כי המחשבה שהיקר טוב היא אוטומטית. 

מושיטה את היד לכיס להוציא את השטרות או את הביט..

המאמנת יכולה להגיד אז עם חיוך יפה ומבט אמהי "זה רק מאתיים" (גם הרק הזה הוא לא באמת רק אבל זה עוד עובר).

מזכיר לי ממש את המודעות והפרסומים על קורסי NLP שרצים ברשת כאילו זה מקצוע קליל ונחמד להשלמת הכנסה.

נפש של אדם היא לפעמים הרבה יותר רצינית ועדינה מגוף של אדם.

הטיפול בנפש האדם לא יכול להסתכם בכמה חודשי אימון מזורזים בזום באופן הכי ממוקד וקצר ופשוט שיש.

לי אישית מוריד מאוד ללכת למקומות כאלו חובבניים או אפילו, לא ממש רציניים ומקצועיים שמסתכלים על טיפול בנפש כמשהו מאוד קליל ופשוט.

עזרה תמיד תינתן בפורום לאלו המבקשים אותה.

למאמנות שעליהן היא דיברה (ואנחנו לפחות מזהירים שאנחנו לא אנשי מקצוע..).

אנחנו בעיקר בעלי ניסיון אישי ותובנות, וגם מטבע הדברים מוצגות פה הרבה דעות וכיוונים. אני חושב שלהרבה זה יועיל יותר מאימון.

אני מסימה שיש הבדל בין 2 מאמנות בנות 40, אחת היא מאמנת שהתחתנה עם הראשון שיצאה איתו בגיל 19, והשנייה מאמנת שהתחתנה עם הבחור ה-X שהיא פגשה בגיל 35.

אנחנו דמויות אנונימיות כאן.

אנחנו לא מכירים את מי שעומד מולינו, לא תמיד יודעים מאיפה הוא בא, לא יודעים מה בדיוק הפרטים של המקרה, במיוחד אם הוא מנסה לטשטש (כי אולי גם הצד השני נמצא כאן). יש ערך לשיחה של פנים אל פנים עם אדם שאתה מעריך ומוקיר את דעתו.

וכן, עד כה (מי שלא נמצא כאן בפרק ב') אנחנו לא הצלחנו ליצור זוגיות ארוכת טווח (=חתונה). לא עדיף ללמוד ממישהו שכן הצליח? (ולפעמים אני חושבת שנכון לפרסם שאלות מסוימות לא כאן, אלא בפורום המקביל של הנשואים).

עם אדם שאתה מעריך ומוקיר את דעתו. אני לגמרי מסכים. רק שצריך לדעת אם זה אדם שדעתו מוערכת בגלל שהיא אכן טובה ולא בגלל טייטל.

לגבי שאר הדברים- גם המאמנת לא באמת מכירה את הבחורה. היא אמנם יודעת יותר פרטים על המקרה, אבל דווקא זה יכול לגרום למחשבה שברור שהפתרון הוא כזה או כזה.

אנחנו  מודעים לזה שהמבט שלנו חלקי ורק מעלים אפשרויות (ומציינים את זה). מה שכן, זה יותר מתאים למישהו שיש לו מודעות עצמית ויכול להבין ולברור מה מתאים לו.

לגבי הכותרת והפסקה האחרונה- אני לא מסכים עם עצם הגישה שאומרת שהם הצליחו ואנחנו לא (יש מקרים שזה נכון ורווקים נשארים ככה כי יש להם בעיות רציניות, אבל זו ממש לא ההגדרה הכללית לדעתי).

אני מסכים לחלוטין שטוב לקבל עצות גם מנשואים בגלל שיש להם מבט רחב יותר. מצד שני, לזכור שלפעמים דברים שהיו בעבר חשובים לאדם נשוי פחות חשובים לו עכשיו והוא יכול להמעיט בערכם. ויש בזה יתרון וחסרון.

הם מעולם לא ערכו מחקרים מדעיים המצביעים על ההצלחה של השיטה החדשנית-מהפכנית-בומבסטית שלהם. כל הראיות שהם מביאים, אנקדוטליות בלבד ("עזרתי לבת דודה של סבתא של המאבטח במשרד של השכן שלי"). בין עם מדובר במאמנות לאירוע x (חתונה, כיתה א') או במטפלים ב-NLP או פרחי באך.

מטפלים וקאוצ'רים הם לא מקשה אחת.

יש כאלו שעובדים לפי שיטות שעברו מחקרים מדעיים, בעיקר אלה שיש להם הכשרה אקדמאית בתחום.

ממש לא כולם מאחזי עיניים.

מי שעובד במסגרות שאמונות על מחקרים קליניים (קופות חולים וכד'), ניתן לסמוך עליו. 

קופות חולים גם נותנות "רפואה משלימה". זה לא אומר שיש בזה ערך, פשוט שהן גם רוצות נתח מהעוגה.

שימי לב שמדובר כאן על חיפוש זוגיות באופן ספציפי. לא מכיר שום מחקר מדעי בנושא, בטח לא כזה שמותאם לעם ישראל.

יכול להיות שיש כאלו שירוויחו מזה, לאו דווקא יותר מאשר לגשת למישהי עם "סתם" ניסיון בלי תואר.

ובקיצור - סוחרי עצות. ולאו דווקא מוצלחות\נכונות.

השאלה היא מה הבעייה שבגלל אני ניגשת לטיפול.

זה יכול להיות שיש לי קושי בקבלת החלטות,

זה יכול להיות כי ח"ו הייתי בקשרים פוגעניים, שפגעו ביכולת ליצור קשרים משמעותיים.

זה יכול להיות כי יש לי חרדה בתחום ספציפי.

זה יכול להיות שיש לי בעיות בבטחון העצמי, שאני חושבת שאין אף אחד שיסכים בכלל להתחתן איתי אי פעם.

זה יכול להיות שיש לי פחד להתחייב למסגרת.

וכמובן אפשר להמשיך פה עוד ועוד. אילו נקודות שלא חייבות להיות קשורות בהכרח לנישואין או ליהודים, ואלו תחומים שפסיכולוג או עו"ס קליני יוכל לסייע. יש בעיות שהם מאוד אמיתיות, ויש כלים להתמודד איתם.

מעבר לזה, אולי שמעת על תחום שנקרא סטיילנג. אני יכולה לשכור לעצמי סטייליסטית, ולקבוע לצאת איתה לקניות, והיא תמליץ לי על הביגוד שלי. האם באמת הטעם שלה ושלי אותו דבר? לא בטוח. 

יש כאלו שיגידו שזה בזבוז כסף רציני, אבל אחרים יגידו שטביעת עין של מישהי אחרת יכולה לראות דברים שאני לא רואה על עצמי. אחרים יגידו, מה אין לך חברות\בנות משפחה שילכו איתך? אז יש כאלה שיש להן, ויש כאלה שאין להן.

אני חושבת שאפשר לומר אותו דבר לגבי מאמנת לחתונה. לפעמים קשה לנו לעשות תהליכים לבד, נניח ללמוד איך לתקשר כמו שצריך עם הצד השני. האם לכולם תהליך כזה מתאים? לא. האם זה יכול לעזור לאנשים? כן. האם יש אלטרנטיבה? כן.

מפגש עם מאמנת יכול לעזור לשקף את הדברים האלה, ולעניות דעתי, אם היא מזהה שם משהו שמעבר להכשרה שלה - היא חייבת להפנות לטיפול של איש מקצוע, ולא לנסות להתיימר לפתור לבד.

אם כל מדוייט חותך אותי אחרי דייט אחד, אני צריכה לבדוק אם יש אצלי בעייה. לא חייב להיות שזו בעייה שצריכה טיפול פסיכולוגי, וייתכן שאדם חיצוני יעזור לי לזהות את הבעייה הזו. אולי אחרים מרגישים בנוח לשתף הורים\רבנים, אבל לא לכולם יש דמויות כאלה.

איזו הסמכה? לימוד? מחקר קליני? משהו?

כפי שכתבתי - באותה מידה תגשי לשדכנית \סבתא.

אני מדבר על עצם ה"תואר" \הגדרה. 

אין חוק בישראל שמסמיך אנשים מסוימים לקרוא לעצמם מאמנים ואחרים לא.

שוב, יש אנשים שיכולים לגשת לשדכנית\ סבתא, ויש כאלה שלא יכולים. יש ערך עצום לניסיון חיים. לא מזלזלת לרגע. וזה גם מה שאנחנו משתפים כאן.

אבל,

אני חושבת שיש הבדל בין התייעצות חד פעמית, או אחת לתקופה עם רב\שדכן, אבל אם בכל סוף דייט מתקשרים ומנתחים איתו מה היה ואיך קרה וכו', צריך לשקול לדעתי לשלם על דבר כזה. תלוי בתדירות.

הלוואי שמישהו היה מבהיר לו שלהגיע לדייט מסריח, עם בגד קרוע ומלוכלך זה לא קביל.

לא צריך תואר בשביל זה, צריך קצת אכפתיות.

(ולא חתכתי אחרי דייט אחד. והוא הגיע ככה גם לדייט הבא - עם אותה חולצה! עם אותו הקרע, לא בטוחה אם הכתמים היו חדשים).

ובכלל אני יכולה לחשוב על עוד כמה דייטים ראשונים שהיו לי שהאנשים שיצאתי איתם עשו דברים ממש לא ראויים בעיניי, מתוך חוסר מודעות, ואם מישהו היה מסב את תשומת ליבם לזה, הם בטח היו נמנעים. אני לא חושבת שתפקידי כמדוייטת לחנך אותם, אני חושבת שתפקידו לפנות למישהו כדי לקבל ביקורת.

את באמת חושבת שיהיה לו מושג לספר את זה למאמנת? שהוא שם לב בכלל? 

וכולנו מגיעים עם אותו בגד. אנחנו לא שמים לב לדברים האלו בכלל. 

כמובן שמסודר ונקי. 

אני חושבת שהוא יגיע לפגוש אותה (או אותו) באותה צורה, והיא תעיר לו שלא כך ראוי להגיע לדייט.

אבל זה לגבי משהו חיצוני.

כפי שכתבתי, אני יכולה לדבר גם על דברים של התנהלות בתוך הדייט, שלדעתי כן היו צפים. אני לא רוצה להרחיב פה בדוגמאות ספציפיות שקרו לי.

הוא עצמו לא יודע. אולי אם היינו יכולים לשלוח את המדוייטת למאמנת שלנו היה יוצא מזה משהו...

אולי עליתי כאן על משהו.. מישהו רוצה להקים סטארטאפ אימון זוגי? או לפחות שליחת משוב למאמנת מהנפגשת.. 

והוא מגיע למישהו אחר ואומר לו שהוא מנסה להבין מה הבעייה -

אולי נכון שאותו המאמן יבקש ממנו מספרי טלפון של כמה בנות שהוא יצא איתן לאחרונה, כדי שהוא יקבל מהם תשובה כנה.

אישית, יצא לי לקבל טלפון כזה ממאמנת. קצת מוזר 'ללכלך' על מישהו בפני מאמנת זרה, אבל אני יודעת שהיא פנתה בשליחות שלו כי הוא רצה ללמוד מהטעויות שהוא עושה.

• לא כל דבר זה כולם..

יש הרבה שמודעים למה הם לובשים בדייטים. וישתדלו לא להגיע עם אותה חולצה לדייט הבא.

נחכה לתגובות של אחרים כאן. 

רוב האנשים מגיעים לדייטים עם בגדים נקיים.

דברים שעלו בדייטים שונים שברור היו שמחים לקבל עליהם שיקוף

לפעמים זה באמת חוסר מודעות

זה לא תמיד כיף לשמוע או להשמיע

אבל זה חסד גדול מאוד. 

כשיש שיטה מוכחת שעברה מחקרים קליניים, יש לה אחוזי הצלחה משמעותיים. נניח, איזושהי שיטה לטיפול בגמגום אצל ילדים מול סתם להגיד לילד "תנשום עמוק, תדבר לאט ואל תתרגש" (מכיר זאת אישית מתקופת הילדוּת שלי ). כשאין שיטה מוכחת, אלא ראיות אנקדוטליות שמטפל כזה או אחר מתהדר בהן, אכן אין הבדל בינו לבין סתם מישהו שמכיר אותך ויכול לחוות את דעתו בנושאים הרלוונטיים.

סטייליסטית זה משהו אחר, היא לא מבטיחה כלום, אלא עוזרת ללקוח/ה להתלבש בהתאם לצווי האופנה העכשויים. 

לא חולקת עם העניין של ראיות אנקדוטליות.

אבל מה שכן,

אתה רואה (או אולי אתה לא נמצא שם) בשטח שקיים ביקוש עצום בתחום - לאנשים שלומדים להכיר אותך ושיחוו את דעתם. 

התהליך הזה, כפי שכתבתי, מרגיש לאנשים מאוד בודד, במיוחד גם שאתה לא בהכרח רוצה לשתף אנשים קרובים אליך בהתלבטויות האלה (כי לא רוצים שיחשבו כך או אחרת על החתן העתידי של הבת שלהם, לדוגמה). יש ערך לאנשים חיצוניים שיש להם ניסיון חיים.

אני חושבת שאחריות כל אחד שפונה לקבל עזרה, להבין אל מי הוא פונה, מהי ההכשרה שלו, ומה הוא מצפה לקבל ממנו בתמורה.

אבל נראה לי שבפועל המאמנות מנסות לעשות יותר מזה (לדוג' לעבוד עם מקרים של חוסר משיכה). 

זה גם הגיוני, כי אם ההגדרה הייתה דברים יחסית פשוטים כמו אלו שתיארת, התעריף מראש לא היה כזה גבוה.

אולי אני טועה (אין לי נסיון בעניין), אבל יש לי רושם שבניגוד לפסיכולוג ששם את עצמו בצד ואת המטופל במרכז כדי להאזין בקשב ולהבין מה המטופל צריך, בעולם האימון הרבה פעמים המקום של המאמן מרכזי יותר כי הוא רוצה לבטא את עולם התובנות שלו, החוויה האישית שלו והסגנון שלו, ואז הוא לא באמת רואה את מי שמולו (וזה נובע מכך שלימוד לא מקצועי ורציני משאיר הרבה חורים שצריך למלא).

אלה שלמדו קורס קצר בזום ולא השקיעו בנושא, הן לא מצליחות ולא גובות סכומים גבוהים. בדרך כלל עושות את זה מהצד.

מי שעושים את זה טוב, משקיעים המון שעות בשיווק- סרטונים, פוסטים, מדריכים, שיחות חינם, ייעוץ ראשוני חינם בהודעות, שיווק ממומן שזה סכומים מאד גדולים והמון שעות ללא תשלום.

מערכת לשליחת מיילים, רואה חשבון, מנוי לזום או השכרת קליניקה, עמלת אשראי, ועוד הוצאות ששכיר בכלל לא שם לב שהן הוצאות (פנסיה, מחלה, חופשות, קרן השתלמות, מעמ לעסקים גדולים יותר).

יש פה הרבה הוצאות. אני לא מצדיק כל מחיר אבל רק נותן רקע כדי שיהיה קל יותר להבין.

זה נכון גם בבית קפה: במחיר של כוס הקפה אתה משלם גם דמי הבראה למלצר, ימי מחלה, עמלות לרשת, תאורה, מיזוג, ארנונה, חומרים שלא נקנו, זמנים שהמלצר היה גם בלי עבודה כי יש לו משכורת שעתית, מיסים , שכר מנהל ועוד. לכן המחיר נראה מוגזם גם שם.

ואני מאד תומך בזה שיעשו סדר ופיקוח במקצועות הלא רשמיים כמו אימון אישי וכדומה וגם בלהשיג המלצות

. וממילא גם בסבסוד של זה על ידי קופות חולים וביטוחי בריאות. לצערי לא אופטימי לגבי הקצב שבו זה יקרה. אבל אולי יהיו הפתעות

יש אנשים שפונים כי הם באמת נתונים בבעיה וזקוקים לעזרה מקצועית. חייבים לסנן טוב טוב למי הולכים, יש יותר מידי שרלטנים או סתם תמימים/ות (לפעמים עם רצון טוב) שמריחים הכנסה קלה.

יש אנשים שפונים כי הם בודדים וזקוקים לאוזן קשבת. במידת האפשר עדיף למצוא תחליף חינמי (משפחה, חברים, אנשי חינוך וכו' כל אחד ומה שרלוונטי עבורו). אם כל אחד יעשה השתדלות להיות אוזן קשבת עבור כמה, כנראה שהביקוש לאימונים יירד.

יש אנשים שפונים מתוך רצון 'לעשות משהו'.. פה תעזור בעיקר הכרה ציבורית בכך שרווקות אינה מעידה בהכרח על 'בעיה' כלשהי שדורשת טיפול או אימון וכו'.

ומעל הכל, אני מתפלל שתמיד אזכור מאיפה באתי, ואהיה קשוב לסבלם של אחרים גם כשזה מגיע למתן שירותים שאפשר לגבות עליהם סכומים גבוהים.

מהתבוננות שטחית זה נראה לא מועיל.

אני לא מאמינה בזה לא כי הן לא עברו הכשרה אקדמאית

או ערכו מחקרים. אני גם לא בהכרח מאמינה שמחקרים או עולם האקדמיה הן המפתח לריפוי הנפש.

מגיבה כאן גם בהקשר לתגובה של @shaulreznik שמעט קוממה אותי...

המחשבה שרק אנשי המחקר המדע והאקדמיה הם האלוקים של הנפש, נו באמת. זאת מחשבה ממסדית מיושנת...

זה פשוט תפיסה שאם זה לא מחקר, או ממסד, או אקדמיה אז זה לא עובד. שטויות.

בכל אופן דעתי היא שיש אנשים שמוכשרים בהבנת הנפש וקליטת בני אדם כמו שיש אנשים עם כישרון במוזיקה או באומנות או כל תחום אחר.

אותם אנשים שמוכשרים לכך ומפתחים את התחום הזה ע"י כלי טיפולי כלשהו ועברו תהליך נפשי עמוק עם עצמם. אליהם אני אלך.

אבל, אימון לכשעצמו או ייעוץ, לא מאמינה בזה.

כי איזה עבודה עושים שם?

שאילת שאלות לא בהכרח מביאה לריפוי, גם מודעות לא בהכרח תנביט תוצאות.

צריך איזשהו כלי טיפולי שמשחרר, שמוביל שינוי, שמעביר תהליך ממקומות עמוקים ולא מתוך סתם איזה שיחה של מישהי שאולי עברה הכשרה כלשהי אבל מי אמר שהיא בכלל קולטת אנשים נכון?

לכן בעיניי אימון זה בזבוז זמן וכסף. לא מבינה איך התחום הזה בכלל מחזיק.

מה בדיוק עושים שם? ועל מה ולמה כל כך הרבה כסף. זה מזעזע בעיניי.

כואב לי על אנשים שבאמת רוצים לעזור לעצמם אבל אין להם ידע למה שבאמת יכול לפתוח להם פתח לשינוי,לריפוי...והכסף הולך לפח.

יכול להיות שהדרישות שלי למטפלות הן מעט גבוהות, שאולי אפילו לא כל פסיכולוג היה עובר אותם.

אבל כן, זאת דעתי.

אישית מכירה מטפלות שלמדו כלים טיפוליים מהממים שאמורים לעבוד וזה לא שאין להם הצלחות, יש, אבל אני לא ארצה ללכת אליהן... כי אני לא מרגישה שהן מדויקות... כי הן בעצמן לא כזה נגעו בנפש שלהן או שהן לא עברו טיפול רציני והרבה פעמים הן נגועות עם הנפש של עצמן ולא נקיות...

בכל אופן, אימון, קואצ'ינג וכל הטיפולי "בוא תלמד איך לעשות בזמן קצר הכנסה יפה" . לא, מחילה, זה לא.

איזה כיף לראות אותך

כי הרי כל מי שלמדה ימימה\חסידות\רוחניות כלשהיא היא המבינה בנפש האדם.

מספיק עם הדימיונות האלו. זה כבר גובל באלילות.

לאנשי מקצוע יש תפקיד. גם בתחום הנפש. צריך כמובן לזכור שהם רק מגרדים את פני השטח, אבל גם זה נחוץ.

זה לא אומר שכל "תורה" רוחנית\תהליך \מה שלא יהיה הוא תחליף!

היה בכיוון של להסכים איתך ויותר מזה..

מצד שני התעשייה פורחת אנשים כן הולכים למאמנים ומשלמים.. איך מסבירים את הפער?

התשלום הגבוה מכריח אותי להסכים איתך.

הייתי אולי מוסיפה אמונה תמימה של המאמנים עצמם שהכלים שלהם באמת מנצחים. וכמובן ,יש להם גם הצלחות.

אני דווקא לא מסתכל על המחיר.

וכתבתי לאורך כל השרשור וחוזר כאן - לא מדובר באנשים רעים. הם באמת רוצים לעזור.

פשוט אין שום הוכחה, סבירות, היגיון שזה עוזר. 

מתוך היכרות של התחום מבפנים?

קשה להאמין שאין לזה שום בסיס.

ואולי כמו שכתבה @חושבת 166 אלה הנחשבים מוצלחים הם אנשים מוכשרים בלי קשר לקורס שהתמקצעו בתחומים שמשיקים לעולם האימון.

לי באופן אישי הקורסים נשמעים בדיחתיים כדי לבוא אחרי כמה חודשי לימוד בלבד ולגבות כסף כמו פסיכולוג שהשקיע שנים ארוכות בלימוד והכשרה,צריכה להיות איזושהי הלימה בין מה שהשקעת למה שאתה גובה.

ואולי זה העניין בעצם לשוות לעצמם תדמית ומעמד כמו אנשי מקצועות רציניים באמצעות התשלום.

לגבי שאר דבריך - זה בדיוק מה שכתבתי. אין תועלת בללכת ל"מאמן\יועץ\מה שלא יהיה" בגלל הטייטל, אפשר ללכת לקבל עצה ממישהו שעוסק בזה שנים. גם מ"סתם" שדכנית או סבתא.

רק בשום פנים לא להגדיר את זה כ"טיפול" מקצועי (בהשוואה לפסיכולוג בתחומו לדוגמא). בטח ובטח לא מאנשים שעשו "קורס" כזה או אחר ובטוחים שמבינים משהו מהחיים שלהם.

הכוונה שלי זה לאנשים עם תואר שני וניסיון במקצוע בתחום שקשור לטיפול שמגדירים את עצמם גם כמאמנים, למדו בקורס אימון פרונטלי ומתמשך וממשיכים להתמקצע וללמוד את התחום

נכון. צריך קצת להשקיע ולחפש אותם אבל מניסיון שלי ושל מכרים, לגמרי שווה את זה

בעיני, להשקיע ולחפש איש מקצוע מתאים (בין אם זה פסיכולוג, מאמן מקצועי וכו) זה הרבה יותר חכם ונכון מדעית מאשר לחזור שנים על אותה פעולה (דייטים) ולצפות לתוצאה שונה

לקחתי מה שיותר הסכמתי איתו..

אני חושבת שאם יש פתיחות ורצון אמיתי לעשות עבודה, זה המצב לדעתי אצל כל מי שפונה לאימון- הוא ככ מיואש שהוא כבר פתוח לעשות הכל כדי להחלץ מהרווקות חחח זה מצחיק קצת,כשאתה פתוח לעשות עבודה עד כדי לשלם 300-500 שח ל40 דק' זה מחייב

עם אותה פתיחות אפשר לעשות עבודה פנימית ולהפנים עצות טובות ולעשות פעולות מקדמות של אנשים טובים כמו שכתבו שדכנית/סבתא/פסיכולוגית זאת לא חייבת להיות דווקא מאמנת.

כתבתי פה לא פעם על הנושא הזה

כרווקה בזמנו עיצבן אותי לראות שמשווקים את המקצוע הזה כאופציה לעשות כסף בכלום זמן של הכשרה

כמויות האנשים שלומדים את זה הופכים את זה לשוק פרוץ כשמדובר בדיני נפשות ממש

כואב לי על זה

יש ביניהם טובים ומוצלחים אבל לדעתי זה בגלל שהלימודים האלו באמת פגשו כישרון גדול פנימי נדיר בתחום ותהליך פנימי שלהם יחד עם חיבור גדול לרווקים ולב גדול

קשה למצוא כאלו

גם אותי זה מכעיס המודעות האלה של לעשות כסף בכמה חודשים. זה הופך את הכל למאוד זול. לגמרי ניצול

ומה עוד אני חושבת? יש מאמנים נאיביים שבאים לעשות כסף קל. יש.

ויש גם מאמנים אחרים. שלמדו תואר שני רלוונטי (גם אם הם לא עשו פוסט דוקטורט בפסיכיאטריה), שצברו ניסיון בתחומים משיקים לעולם האימון. שהשקיעו בהתמקצעות, בהדרכה פרטנית, שהתנסו באלפי שיחות לאורך השנים

על כל תחום עיסוק אפשר ללכלך.

אנחנו חיים במדינה חופשית. כמו שלא תתפשרו על לשלוח ילדים לבית ספר x רק בגלל שראיתם פרסומת בעיתון. אותו דבר גם כאן. שווה להשקיע כמה דקות מהחיים בשביל להגיע לאדם הנכון שיכול לעזור באמת

אפשר לפסול את כל גני הילדים ואת כל המאמנים בגלל שהתאכזבתם. ואפשר להשקיע עוד טיפה בלמצוא את המקום המדוייק לכם

הוא יוצא בהצהרות וממריד אחרים.

לא עזר לך, תפני למשהו אחר.

תניחי את המטפלים לנפשם.

אם היית חושבת שהם פוגעים באנשים, ניחא.

ישר כוח שכתבת את זה ..

לפעמים אנשים לא אוהבים לשמוע את האמת בפנים

וטוב שכתבת על ליבך ..

באמת העסק של הטיפולים יותר מידי פרוץ , באמת לא ברור איך אישה שאין לה הסמכה של פסיכולוגית או אפילו עוסית יכולה לקחת 400 שקל על טיפול כאילו היא למדה 5 שנים .

המצב הזה כל-כך פרוץ לרצות לעזור לאחר זה חמוד וורוד אך אם אתה לא מקצועי בסוף התוצר הוא של פגיעה.

אז נכון שיש כמה שעובד להן לעסוק ברזי נפשם של אנשים  

אבל לפחות אל תטעו אנשים, 

תכתבו את האמת כמו שהיא 

הכשרה:קורס של חודשיים בזום או 25 מפגשים .

ולא אני לא ממציאה לכו פתחו גוגל ותראו

שאנשים יבנו מול מי הם עומדים כי שאדם במצוקה הדבר האחרון שמעניין אותו איפה למדת 

הוא פשוט מעוניין להרים את עצמו .

אני באמת חושבת שהעסק גם צריך להיות מפוקח ממשלתית ..

שיהיה דרגות של טיפול ודרגות מחירים שונים

לא רק בנוגע לעסק המצחיק שצמח פה מאמנת חתונה שכל מה ששונה בנך לבינה זה שהיא מצאה את בעלה לפניך.

אלא כל אנשי הטיפול באשר הם מגיע לציבור לדעת

ולדעת בצורה מבוקרת מסודרת 

ולא אחרי אפיסת כוחות .

קורס של nlp לא הופך את האדם למסטר בטיפול 

משברי החיים חרדות וכו' .

שהממשלה תחליט על שמות ויהיה ידוע מראש מי ומה

תואר הוא לא ערובה להצלחה בשום טיפול.

זה נפש, לא מדעים מדוייקים.

פסיכולוג מומחה יכול להצליח עם מטופל מסויים יותר מפסיכולוג אחר, אך עם מטופל אחר ההיפך.

על המטופל (וגם על המטפל, אבל קודם כל על המטופל) לחשוב האם הטיפול מועיל לו. זה לא רק פקטור של שם, תואר, ידע וכו'. זה כולל מאפיינים נוספים.

למי שעבר אותו תואר מטפל.

וזה שאנשים כבר הפנימו ומדברים על זה כאל טיפול כבר מראה שקצת הפסקנו לחשוב בצורה הגיונית.

זה ההבדל העצום בן מטפל שלפעמים מצליח לעזור יותר או פחות  למישהי שעשתה קורס.

יכול להיות שאותה אחת שעברה את אותו קורס מחזיקה בעוד תארים/הכשרות או שיש לה כישרון טבעי יוצא דופן אבל כל השוק הזה פרוץ לגמרי. לא חושבת שיש דרישות מיוחדות כדי ללמוד את זה בניגוד למקצועות הטיפול הרציניים שיש בהם תנאי קבלה, לימודים רציניים במשך שנים, הכשרות מעשיות ועוד.

כאן זה תהי נשואה וזהו. נראה לך הגיוני?

ברור שמי שמיואש ושבור יעשה המון כדי לעזור לעצמו וקשה להסתכל מהצד ולא לומר- רגע, עצור,תחשוב,תתבונן, פקח עיניים שלא ינצלו אותך.. זה חסד. זה לדעתי מה שעשתה פותחת השרשור.

מה שכן-עלה לי רעיון מגניב

אם כל הרווקים יעברו את הקורס הזה בסבסוד הממשלה אולי אפשר להתחיל לחסל את בעיית הרווקות המאוחרת וככה להעניק כלים באמת נצרכים לחיים עצמם.

אני אפילו לא חושב שמחייב שיהיה קורס.

אם מישהו תורם ומצליח לעזור לאנשים, מצויין.

אם לא, אנשים פשוט לא ילכו אליו.

מורים כיום יותר טובים מפעם כי היום עושים תואר? שטויות.

מה זה משנה אם זו נשואה שיש לה כישרון לתקשר נפש, לבין מישהו שלמד את זה?

אני יכול להבין את הטענה שזה פרוץ מידי ובסופו של דבר קורה שאנשים נפגעים. הנזק שיכול להיגרם מינורי יחסית לרגולציה המוצעת.

לא טוב לך, תעזבי.

תמצאי מישהו אחרת.

את מרגישה שזה דורש טיפול מקצועי הרבה יותר? מעולה. תפני לפסיכולוגית.

קל לנו להפיל קשיים שלנו על אחרים אבל בסוף אנחנו צריכים לקחת אחריות על החיים שלנו.

אף אחד לא ערב להצלחה שלך גם כאשר תפני לאיש מקצוע עם דיפלומוט.

הוא לא תורם רק מטוב ליבו, הוא מרוויח על זה המון כסף..

אם ניגשים לזה כשכל הקלפים מונחים על השולחן  בלי כל הפוזה שאין מאחוריה הרבה- מעולה.כל אחד יבחר מה מתאים לו.

אני לא מפילה את הקשיים שלי על אף אחד, לא הייתי מעולם אצל מאמנת ואף על פי כן מקוממת אותי הדרישה הלא הגיוניות בתשלום, וזה התקבע כנורמה.זה לא יכול הגיוני. אני בינתיים לא מבינה למה אנשים משלמים את זה,כנראה הם הגיעו לרמות יאוש שלא הגעתי אליהן ..זה זועק שזה ניצול של מצוקה למרות שהן אולי מתכוונות לטוב.

אתה אומר שהכל על אחריות הפרט,יש בזה משהו

יחד עם זאת יש כאן אנשים שתורמים מניסיונם האישי לאחרים, זה עניין של ערבות הדדית.

למה אתה חושב שהאינטרס של כל מי שמתיימר לקרוא לעצמו מטפל קודם ל אינטרס של קהל הצרכים הפוטנציאלי?

את חושבת שצריך לעזור לאנשים בהתנדבות?

לא מבין את החשיבה של אלה המחפשים עזרה, שמגיעה להם העזרה בלי לשלם עליה.

אני לא חושב שהאינטרס של אף אחד קודם לשלי. זו הנק'. שכל אחד יעשה מה שנכון לו.

לבוא ולהגיד שאין בזה שום תועלת ושהכל שרלטנות זה סתם לזרוק תסכול לאוויר.

אם הייתי אצל רופא משפחה ולא הרגשתי שהוא נותן לי את המענה שהייתי זקוק, זה אומר שיש בעיה ברופא או בהשכלה שלו?

אני אלך למצוא אחד אחר שיותר מתאים לי. לא יעזור לי לשבת ולהתבכיין על זה שהוא רופא לא טוב.

הדברים עובדים קצת אחרת..

יש צד פגיע ונזקק וצד חזק שאמור הושיט עזרה.

מטפל מוסמך מחוייב לכללי אתיקה,יש איזשהו סדר בעולם הזה בניגוד לאימון.

אתה צברת ניסיון וידע ויש אחרים שעוד לא..אז מה?

תראה בעיניים שהם נכשלים ומנוצלים כי עדיין הם לא קלטו לגמרי איך דברים עובדים ולא תתן כמה עצות שיעזרו להם?

זה בדיוק העניין כאן.

איך הגעת למסקנות שהגעת?

אין אמירה שזה תחליף לטיפול פסיכולוגי.

זה לא בדרגה הזו. אז לייצר איזשהו קו ביניהם חוטא לאמת.

מטפל שכל הטענה נגדו זה שלאנשים מסויימים הדרך טיפול שלו פחות מועילה, לא נוגד לכללי האתיקה.

גם בטיפול מקצועי יש דרכי ושיטות טיפול. זה לא סתם שיש כל מיני שיטות. לפעמים טיפולים מסויימים עובדים על אנשים מסויימים, וטיפולים אחרים על אחרים.

מזתומרת אז מה? אז אני יכול לעזור להם. עושה את זה בזמני שלי. אז אם אני מספיק טוב בזה, אני אעשה את זה גם כחלק מהפרנסה שלי ואקח כסף בהתאם.

אני לא מקבל את הטענה שהכל שטויות והם לא מועילים. זו לא המציאות בשטח.

העזרה פחות נגישה.

ככל התוצאות קריטיות יותר, זה שווה את זה.

אבל כל עוד זה בטווח סבבה, זה יותר טוב לאנשים שתהיה פחות רגולציה.

מה שברור לך לא ברור לאחרים.

מה, אתה רציני? 

ללכת למישהי כרווקה נכשלת ומיואשת לא שם אותי במשבצת של נזקקת מול המאמנת?ברור שכן. זה נוגע בתחום הכי אישי והכי רגיש

אני לא מוצא את נק' ההסכמה אבל תהני מהספק 😅

לא אומרים שזה שווה טיפול פסיכולוגי אלא שזה עוזר לפעמים במקום. אלה לא אותם תחומים.
 

גם אם את צריכה חלב, את בעמדה נזקקת מול בעל הסופר..

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!