תגידי יקר לי ובעייני המחיר מוגזם

בהצלחה ♥

בנוגע לקופה בהחלט .. בכל קושי/ אתגר צריך להיות עשיר כדי לצלוח אותו וזה עצוב עד כאב

היום כל נשואה שניה שעשתה קורס של כמה חודשים נחשבת מאמנת לזוגיות וגובה מחיר אבסורדי ביחס להכשרה שלה.. יש בודדות עם הכשרה נרחבת יותר שהן לדעתי באמת מוצלחות בתחום והמחיר שווה את זה.. אני מבינה את המקום שלהן זה באמת אחלה דרך להרוויח כסף במינימום הכשרה והן צריכות לפרנס משפחה, ואולי גם מאמינות בשליחות שלהן.. אבל אין להן מספיק כלים.. זו דרך מעולה להרחיב משכורת, במיוחד אם את מורה, בלי ללמוד תואר תובעני כמו פסיכולוגיה

אני מדברת מתוך חוויה אישית שלי, אולי אני טועה

..

היא הקולגה של מיכל וולשטיין והיא לב מהלך, שרואה שליחות גדולה במה שהיא עושה. ובעקבות זה היא לוקחת 250 ש"ח לשעה כשזה בזום, ו270 כשזה פנים מול פנים בגלל השכירות שהיא צריכה לשלם בקליניקה. שזה אמנם עדיין סכום, אבל זה כלום במובנים של מאמנות. ועדיין היא מקצועית ממש, ומותק!

(וזה מגיע מאחת שהיתה לה אלרגיה קשה למאמנות)

בעקרון לי היתה אלרגיה למאמנות אבל - לקראת נישואין וזוגיות

כתבתי עליה קצת יותר כאן.

בכל מקרה, אני איתך בכאב, ממש. 

חולקת עלייך מעט רק בעניין זה שהם צריכים לעבוד בחינם, כי בסוף הם משקיעים את הזמן והם צריכים גם להתפרנס בכבוד. 

מה לעשות, אי אפשר ללכת עם אידיאלים למכולת.

אבל אני לגמרי איתך בכל שאר הנקודות שהעלית❤️

אבל בקצרה - נעשה המון כסף על סבל של אנשים, חלקו על ידי אנשים שלא מוכשרים לכך בשום צורה ואופן.

זה לא אומר שמדובר באנשים רעים, אבל יש כאן פרצה שצריכה סגירה בדחיפות.

מי המטפל

אולי יש המלצות עליו?

אולי הוא כתב מאמרים אקדמיים מעניינים?

לא נראה לי שחייבים לשלול כל טיפול שהוא לא עם תואר. מה שכן - גם עם יש תואר, כדאי לקבל המלצה עליו ממאן דהו. הוא עזר למישהו בצורה משמעותית?

איך בנאדם שביכולתו לעזור לאנשים לתקן את כל החיים שלהם חושב על לקחת כזה סכום לשעה.

זה לא לסחוב בלוקים.

מילא אם כרגע הוא חייב להשלים את הסכום שהפסיד על הלימודים או לפי הצורך למחיה, אני מבין. 

אבל כשזה נובע משיקול של בגלל שאני טוב בזה אני מבקש ככה כי זה מה שאני יכול להרוויח...

אתה מבין לכמה אנשים יכולת לעזור ונמנעת בגלל הכסף... זה לא נתפס לי בשכל

בלי להיכנס לשאלת ההכשרה המקצועית שעלתה בתחילת השרשור, כן נראה לי חשוב להתייחס רגע לעניין הכסף.

א. אפשר לשאול את אותה השאלה על כ''כ הרבה תחומים. זה ככה ברפואת הגוף (הפרטית לפחות), זה ככה ברפואת הנפש, זה ככה במקצועות פרא-רפואיים..

זה שאדם הלך לעסוק במקצוע שהוא יכול להוסיף בו טוב או לעזור לאנשים לא אומר שהוא צריך להשתכר בחינם, וגם לא במינימום.. הרי אף אחד לא הולך למכולת ובמקום לשלם אומר למוכר 'אתה עושה עבודת קודש', וזה שאמרת לנהג באוטובוס 'בוקר טוב' לא פוטר אותך מתשלום..

ב. באופן כללי, כל עניין ההגדרה של מה יקר ומה לא היא קצת מורכבת..-

הרבה אנשי מקצוע מחזיקים קליניקה (על כל התפעול והתחזוקה שלה), וגם פותחים עסק כדי שיוכלו להביא למטופלים קבלות (מה שאומר שצריך לשלם גם למנהל חשבונות, הדפסת קבלות וכו'). אני לא בקיאה מספיק בתחום הזה, וגם לא בניהול עסקים, אבל כן נראה לי חשוב לקחת בחשבון שלא תמיד סכום שנראה בעיני גבוה נחווה ככזה בעיני המטפל.

באופן כללי, אני מאמינה שיש הרבה אנשי טיפול שבאידיאל היו שמחים לקחת פחות. אבל לא תמיד המציאות מאפשרת את זה..

לא אמרתי לקחת מינימום ובטח לא בחינם.

ואם בנאדם יש לו קליניקה שהוא צריך להחזיק אני מבין אותו לגמרי.

דיברתי על בנאדם שלוקח ככה כי זה מה שאפשר.

יש כאלה שמקבלים בבית שלהם (הייתי אצל אחד כזה) לא קליניקה ואין שום תפעול, כולה שתי כורסאות. ועדיין 350 שקל לשעה  (מה שכן דירה מפוארת מאד)

וכל שעה יש מישהו אחר שנכנס. אז בשביל מה הסכום הזה לכולה שעה? זה לא מובן לי.

(עזבי שגם אותו אחד התחיל למרוח את הטיפול במקום להיות קונקרטי במהלך שהבטיח להשלים, למה לא הרי אני כספומט מהלך)

אבל חייב להתייחס להכשרה כי כל האנשים שציינת הם עם הכרה רחבה

רפואה.. נפש.. פרא רפואיים

הכשרה מאוד מקיפה

ולכן ראוי שיבקשו מחיר כזה

למה ככל שאדם יכול לעזור יותר ראוי לקחת יותר כסף מזה שנמצא בצרה

כאן אין סטנדרט ללימודים ואין מערכת ציבורית מסובסדת. אז אין לגיטימציה לדרוש מחירים. אם יש להם בעיה להחזיק קליניקה אז שימצאו פתרונות במקום לגלגל את זה על הלקוחות.

בתכלס צריך לבוא בדרישות לא אליהם אלא אל עצמנו בתור לקוחות. אנחנו יכולים להתלונן פה בינינו עד מחר, בסוף צריך שזה יתורגם או לניצול כוח הקנייה כדי להוזיל מחירים או להקמת גוף שיסבסד.

(נראה לי שפעם כתבתי על זה משהו, לא מצליחה למצוא כרגע).

כמה נקודות, בלי סדר מסוים:

א. מבחינה כלכלית, מחירים הם עניין של היצע וביקוש. כך שככל שיש יותר אנשים שמתעסקים בזה, המחיר אמור לרדת.

ב. צריך להבדיל בין סוגים שונים של אנשי טיפול. לא דומה פסיכולוג קליני בעל תואר שני ועשרים שנות ניסיון, למורה לתושב"ע עם ותק הוראה של שנה, שעשתה קורס של שמונה מפגשים בחודשיים. כשפונים לאיש מקצוע, זה בסדר גמור לחפש המלצות וקו"ח מקצועיים של האדם.

ג. יש אנשים שצריכים עזרה מקצועית. שיש להם בעייה\קושי אמיתי, ומטפל יכול לעזור לתת להם כלים להתמודד עם אותה הבעייה.

ד. יש אנשים שצריכים ליווי והכוונה. מסע החיפושים של אדם רווק עלול להיות מסע מאוד בודד, כל אחד וכתלות בקשר שלו עם חבריו\משפחתו\רבניו\ דמויות אחרות רלוונטיות. אבל יש כאלה שאין להם, והם בודדים. ולפעמים צריך שיתוף של אדם אחר יכול לתת בהירות שלא רואים לבד, לפעמים יכול לשקף מצבים שלא רואים - מישהו שיציב לך מראה מול העיניים ויעזור לראות את הנקודות בהם ניתן להשתפר.

ה. לא כל המטפלים, מכל סוג, רואים רק דולרים בעיניים. אני מכירה באופן אישי מישהי שהלכה לאחת היקרות בהם, שעזרה לה לשנות משהו בתפיסה שלה לגבי גבר חלומותיה - היא חלמה שהוא יהיה X, בפועל היה להם קשר מצוין, אבל הוא ממש לא עונה על X - והיום הם נשואים +, והיא לא מתחרטת על אף שקל שהיא שילמה.

ו. זכור לי שבזמנו אחד הארגונים החליט לסבסד ליווי ועזרה, אבל עכשיו באתר שלהם אני רואה שזה לא קיים. זה כנראה יקר מידי לעמותה לממן...

ז. אני חושבת שכל מי שנמצא בתהליך מספיק זמן, צריך להגיד לעצמו - מה שעשיתי עד עכשיו לא עבד, מה אני יכול לעשות אחרת כדי לשנות את זה? ואולי איש מקצוע יכול לעזור גם עם זה.

ח. אישית, לא הייתי הולכת לאשת מקצוע צעירה. אני מחפשת מישהי עם ניסיון חיים, מעבר למקצועיות.

ט. זוגיות היא לא משהו שחוויתי עד שהתחלתי לחפש. יש הרבה דברים שחשוב מאוד ללמוד - ויש הרבה דרכים ללמוד אותם, לא רק במחוזותינו. לא לפחד מהדרכה ויעץ בנושא. כמו בכל תחום אחר, אפשר לקפוץ למים, אבל קריאה של ספר הדרכה לפני זה יכולה לעזור לנו לעשות את זה בצורה יותר טובה ונכונה.

י. הפותחת כתבה שהיא פונה לרבנים ורבניות. גם כאן, צריך לשים לב מי האדם, ואיזה ידע וניסיון יש לו. זה שיש מישהי שנשואה לרב קהילה ושמנהלת חשבונות, לא בהכרח אומר שהיא מוכשרת לתת עצות בתחום. (ומי אמר בכלל שאני מוכשרת לתת עצות כאן?). רב בישראל מוסמך לפסוק הלכות בתחומים מסוימים, ולא בהכרח עובר קורס כלשהו בתחומי טיפול.

יא. לא לזלזל בבריאות הנפש. אולי אין במפגשים כאלה העברה של משהו פיזי, אבל אמור להיות שם משהו נפשי. וכמו שהיינו משקיעים בלמצוא רופא טוב לבעייה פיזית, צריך להשקיע בלמצוא מישהו שיעזור לנו בתחום הנפשי.

מה שאני רוצה להגיד שאין פה כללי שוק רגילים. כשמישהו מחליט שהוא צריך הכוונה מקצועית הוא יכול לשמוע מסביבתו הקרובה שניים או שלושה שמות, לגרד מהאינטרנט עוד ארבעה חמישה, שחצי מהם עמוסים ולא יכולים. איזה מבחר נשאר?

ואז אין כאן היצע וביקוש נורמליים.

וברור שלפעמים זה נצרך מאוד מאוד, ויש דברים שזה אפילו טריוויאלי ללכת להיעזר בהם. וברור גם שמי שהתחתן בזכות זה אז זה היה שווה לו כל שקל. זה לא אומר שהיה קל וזה לא אומר שזה היה צודק, להוציא את השקלים האלה.

שמעתי מרצה שעוסק בענייני תמחור,שיווק וכו'

הוא אמר משהו מאוד פשוט ואמיתי אם עוצרים ומתבוננים רגע-

אם תציגי ללקוח שני מוצרים זהים בתוכן לחלוטין אחד מאוד יקר והשני זול אנשים אוטומטית יעריכו ויחשיבו את היקר.על זה כולם משחקים .ומצליחים.

כשאתה דורש הרבה אתה בעצם מעביר מסר שהמוצר שלך מאוד שווה.

אם הם היו לוקחים הרבה פחות כסף מהסטנדרט לא בטוח שהיו להם לקוחות רבים..ככה זה עובד.

צריכים לראות איך אנחנו מנטרלים את זה ומקבלים שירות טוב בלי שיפקיעו מחירים.

כי אז מה? אם כל מאמנת שסיימה קורס לוקחת 300 לשעה כי רק ככה יחשבו ששווה להגיע אליה, אז המאמנת הוותיקה שבאמת יש לה ידע וניסיון תצטרך להעלות ל400 כדי שיידעו כמה שווה להגיע אליה. ומי נדפק מכל הסיפור? אלה ששתיהן כל כך היה איכפת להן לעזור להם במצוקתם. וואלה.

מרגע שהתקבע שזה הסטנדרט אף אחד לא יסתכל על מי שיציע במחיר נמוך משמעותית מהסטנדרט,חוץ מזה שאין לאף אחד עניין לעשות את זה, זה גם לא יהיה קולוגאלי.

הלקוחות יורים לעצמם ברגל ואין יותר מדי מה לעשות עם זה כי המחשבה שהיקר טוב היא אוטומטית. 

מושיטה את היד לכיס להוציא את השטרות או את הביט..

המאמנת יכולה להגיד אז עם חיוך יפה ומבט אמהי "זה רק מאתיים" (גם הרק הזה הוא לא באמת רק אבל זה עוד עובר).

מזכיר לי ממש את המודעות והפרסומים על קורסי NLP שרצים ברשת כאילו זה מקצוע קליל ונחמד להשלמת הכנסה.

נפש של אדם היא לפעמים הרבה יותר רצינית ועדינה מגוף של אדם.

הטיפול בנפש האדם לא יכול להסתכם בכמה חודשי אימון מזורזים בזום באופן הכי ממוקד וקצר ופשוט שיש.

לי אישית מוריד מאוד ללכת למקומות כאלו חובבניים או אפילו, לא ממש רציניים ומקצועיים שמסתכלים על טיפול בנפש כמשהו מאוד קליל ופשוט.

עזרה תמיד תינתן בפורום לאלו המבקשים אותה.

למאמנות שעליהן היא דיברה (ואנחנו לפחות מזהירים שאנחנו לא אנשי מקצוע..).

אנחנו בעיקר בעלי ניסיון אישי ותובנות, וגם מטבע הדברים מוצגות פה הרבה דעות וכיוונים. אני חושב שלהרבה זה יועיל יותר מאימון.

אני מסימה שיש הבדל בין 2 מאמנות בנות 40, אחת היא מאמנת שהתחתנה עם הראשון שיצאה איתו בגיל 19, והשנייה מאמנת שהתחתנה עם הבחור ה-X שהיא פגשה בגיל 35.

אנחנו דמויות אנונימיות כאן.

אנחנו לא מכירים את מי שעומד מולינו, לא תמיד יודעים מאיפה הוא בא, לא יודעים מה בדיוק הפרטים של המקרה, במיוחד אם הוא מנסה לטשטש (כי אולי גם הצד השני נמצא כאן). יש ערך לשיחה של פנים אל פנים עם אדם שאתה מעריך ומוקיר את דעתו.

וכן, עד כה (מי שלא נמצא כאן בפרק ב') אנחנו לא הצלחנו ליצור זוגיות ארוכת טווח (=חתונה). לא עדיף ללמוד ממישהו שכן הצליח? (ולפעמים אני חושבת שנכון לפרסם שאלות מסוימות לא כאן, אלא בפורום המקביל של הנשואים).

עם אדם שאתה מעריך ומוקיר את דעתו. אני לגמרי מסכים. רק שצריך לדעת אם זה אדם שדעתו מוערכת בגלל שהיא אכן טובה ולא בגלל טייטל.

לגבי שאר הדברים- גם המאמנת לא באמת מכירה את הבחורה. היא אמנם יודעת יותר פרטים על המקרה, אבל דווקא זה יכול לגרום למחשבה שברור שהפתרון הוא כזה או כזה.

אנחנו  מודעים לזה שהמבט שלנו חלקי ורק מעלים אפשרויות (ומציינים את זה). מה שכן, זה יותר מתאים למישהו שיש לו מודעות עצמית ויכול להבין ולברור מה מתאים לו.

לגבי הכותרת והפסקה האחרונה- אני לא מסכים עם עצם הגישה שאומרת שהם הצליחו ואנחנו לא (יש מקרים שזה נכון ורווקים נשארים ככה כי יש להם בעיות רציניות, אבל זו ממש לא ההגדרה הכללית לדעתי).

אני מסכים לחלוטין שטוב לקבל עצות גם מנשואים בגלל שיש להם מבט רחב יותר. מצד שני, לזכור שלפעמים דברים שהיו בעבר חשובים לאדם נשוי פחות חשובים לו עכשיו והוא יכול להמעיט בערכם. ויש בזה יתרון וחסרון.

הם מעולם לא ערכו מחקרים מדעיים המצביעים על ההצלחה של השיטה החדשנית-מהפכנית-בומבסטית שלהם. כל הראיות שהם מביאים, אנקדוטליות בלבד ("עזרתי לבת דודה של סבתא של המאבטח במשרד של השכן שלי"). בין עם מדובר במאמנות לאירוע x (חתונה, כיתה א') או במטפלים ב-NLP או פרחי באך.

מטפלים וקאוצ'רים הם לא מקשה אחת.

יש כאלו שעובדים לפי שיטות שעברו מחקרים מדעיים, בעיקר אלה שיש להם הכשרה אקדמאית בתחום.

ממש לא כולם מאחזי עיניים.

מי שעובד במסגרות שאמונות על מחקרים קליניים (קופות חולים וכד'), ניתן לסמוך עליו. 

קופות חולים גם נותנות "רפואה משלימה". זה לא אומר שיש בזה ערך, פשוט שהן גם רוצות נתח מהעוגה.

שימי לב שמדובר כאן על חיפוש זוגיות באופן ספציפי. לא מכיר שום מחקר מדעי בנושא, בטח לא כזה שמותאם לעם ישראל.

יכול להיות שיש כאלו שירוויחו מזה, לאו דווקא יותר מאשר לגשת למישהי עם "סתם" ניסיון בלי תואר.

ובקיצור - סוחרי עצות. ולאו דווקא מוצלחות\נכונות.

השאלה היא מה הבעייה שבגלל אני ניגשת לטיפול.

זה יכול להיות שיש לי קושי בקבלת החלטות,

זה יכול להיות כי ח"ו הייתי בקשרים פוגעניים, שפגעו ביכולת ליצור קשרים משמעותיים.

זה יכול להיות כי יש לי חרדה בתחום ספציפי.

זה יכול להיות שיש לי בעיות בבטחון העצמי, שאני חושבת שאין אף אחד שיסכים בכלל להתחתן איתי אי פעם.

זה יכול להיות שיש לי פחד להתחייב למסגרת.

וכמובן אפשר להמשיך פה עוד ועוד. אילו נקודות שלא חייבות להיות קשורות בהכרח לנישואין או ליהודים, ואלו תחומים שפסיכולוג או עו"ס קליני יוכל לסייע. יש בעיות שהם מאוד אמיתיות, ויש כלים להתמודד איתם.

מעבר לזה, אולי שמעת על תחום שנקרא סטיילנג. אני יכולה לשכור לעצמי סטייליסטית, ולקבוע לצאת איתה לקניות, והיא תמליץ לי על הביגוד שלי. האם באמת הטעם שלה ושלי אותו דבר? לא בטוח. 

יש כאלו שיגידו שזה בזבוז כסף רציני, אבל אחרים יגידו שטביעת עין של מישהי אחרת יכולה לראות דברים שאני לא רואה על עצמי. אחרים יגידו, מה אין לך חברות\בנות משפחה שילכו איתך? אז יש כאלה שיש להן, ויש כאלה שאין להן.

אני חושבת שאפשר לומר אותו דבר לגבי מאמנת לחתונה. לפעמים קשה לנו לעשות תהליכים לבד, נניח ללמוד איך לתקשר כמו שצריך עם הצד השני. האם לכולם תהליך כזה מתאים? לא. האם זה יכול לעזור לאנשים? כן. האם יש אלטרנטיבה? כן.

מפגש עם מאמנת יכול לעזור לשקף את הדברים האלה, ולעניות דעתי, אם היא מזהה שם משהו שמעבר להכשרה שלה - היא חייבת להפנות לטיפול של איש מקצוע, ולא לנסות להתיימר לפתור לבד.

אם כל מדוייט חותך אותי אחרי דייט אחד, אני צריכה לבדוק אם יש אצלי בעייה. לא חייב להיות שזו בעייה שצריכה טיפול פסיכולוגי, וייתכן שאדם חיצוני יעזור לי לזהות את הבעייה הזו. אולי אחרים מרגישים בנוח לשתף הורים\רבנים, אבל לא לכולם יש דמויות כאלה.

איזו הסמכה? לימוד? מחקר קליני? משהו?

כפי שכתבתי - באותה מידה תגשי לשדכנית \סבתא.

אני מדבר על עצם ה"תואר" \הגדרה. 

אין חוק בישראל שמסמיך אנשים מסוימים לקרוא לעצמם מאמנים ואחרים לא.

שוב, יש אנשים שיכולים לגשת לשדכנית\ סבתא, ויש כאלה שלא יכולים. יש ערך עצום לניסיון חיים. לא מזלזלת לרגע. וזה גם מה שאנחנו משתפים כאן.

אבל,

אני חושבת שיש הבדל בין התייעצות חד פעמית, או אחת לתקופה עם רב\שדכן, אבל אם בכל סוף דייט מתקשרים ומנתחים איתו מה היה ואיך קרה וכו', צריך לשקול לדעתי לשלם על דבר כזה. תלוי בתדירות.

הלוואי שמישהו היה מבהיר לו שלהגיע לדייט מסריח, עם בגד קרוע ומלוכלך זה לא קביל.

לא צריך תואר בשביל זה, צריך קצת אכפתיות.

(ולא חתכתי אחרי דייט אחד. והוא הגיע ככה גם לדייט הבא - עם אותה חולצה! עם אותו הקרע, לא בטוחה אם הכתמים היו חדשים).

ובכלל אני יכולה לחשוב על עוד כמה דייטים ראשונים שהיו לי שהאנשים שיצאתי איתם עשו דברים ממש לא ראויים בעיניי, מתוך חוסר מודעות, ואם מישהו היה מסב את תשומת ליבם לזה, הם בטח היו נמנעים. אני לא חושבת שתפקידי כמדוייטת לחנך אותם, אני חושבת שתפקידו לפנות למישהו כדי לקבל ביקורת.

את באמת חושבת שיהיה לו מושג לספר את זה למאמנת? שהוא שם לב בכלל? 

וכולנו מגיעים עם אותו בגד. אנחנו לא שמים לב לדברים האלו בכלל. 

כמובן שמסודר ונקי. 

אני חושבת שהוא יגיע לפגוש אותה (או אותו) באותה צורה, והיא תעיר לו שלא כך ראוי להגיע לדייט.

אבל זה לגבי משהו חיצוני.

כפי שכתבתי, אני יכולה לדבר גם על דברים של התנהלות בתוך הדייט, שלדעתי כן היו צפים. אני לא רוצה להרחיב פה בדוגמאות ספציפיות שקרו לי.

הוא עצמו לא יודע. אולי אם היינו יכולים לשלוח את המדוייטת למאמנת שלנו היה יוצא מזה משהו...

אולי עליתי כאן על משהו.. מישהו רוצה להקים סטארטאפ אימון זוגי? או לפחות שליחת משוב למאמנת מהנפגשת.. 

והוא מגיע למישהו אחר ואומר לו שהוא מנסה להבין מה הבעייה -

אולי נכון שאותו המאמן יבקש ממנו מספרי טלפון של כמה בנות שהוא יצא איתן לאחרונה, כדי שהוא יקבל מהם תשובה כנה.

אישית, יצא לי לקבל טלפון כזה ממאמנת. קצת מוזר 'ללכלך' על מישהו בפני מאמנת זרה, אבל אני יודעת שהיא פנתה בשליחות שלו כי הוא רצה ללמוד מהטעויות שהוא עושה.

• לא כל דבר זה כולם..

יש הרבה שמודעים למה הם לובשים בדייטים. וישתדלו לא להגיע עם אותה חולצה לדייט הבא.

נחכה לתגובות של אחרים כאן. 

רוב האנשים מגיעים לדייטים עם בגדים נקיים.

דברים שעלו בדייטים שונים שברור היו שמחים לקבל עליהם שיקוף

לפעמים זה באמת חוסר מודעות

זה לא תמיד כיף לשמוע או להשמיע

אבל זה חסד גדול מאוד. 

כשיש שיטה מוכחת שעברה מחקרים קליניים, יש לה אחוזי הצלחה משמעותיים. נניח, איזושהי שיטה לטיפול בגמגום אצל ילדים מול סתם להגיד לילד "תנשום עמוק, תדבר לאט ואל תתרגש" (מכיר זאת אישית מתקופת הילדוּת שלי ). כשאין שיטה מוכחת, אלא ראיות אנקדוטליות שמטפל כזה או אחר מתהדר בהן, אכן אין הבדל בינו לבין סתם מישהו שמכיר אותך ויכול לחוות את דעתו בנושאים הרלוונטיים.

סטייליסטית זה משהו אחר, היא לא מבטיחה כלום, אלא עוזרת ללקוח/ה להתלבש בהתאם לצווי האופנה העכשויים. 

לא חולקת עם העניין של ראיות אנקדוטליות.

אבל מה שכן,

אתה רואה (או אולי אתה לא נמצא שם) בשטח שקיים ביקוש עצום בתחום - לאנשים שלומדים להכיר אותך ושיחוו את דעתם. 

התהליך הזה, כפי שכתבתי, מרגיש לאנשים מאוד בודד, במיוחד גם שאתה לא בהכרח רוצה לשתף אנשים קרובים אליך בהתלבטויות האלה (כי לא רוצים שיחשבו כך או אחרת על החתן העתידי של הבת שלהם, לדוגמה). יש ערך לאנשים חיצוניים שיש להם ניסיון חיים.

אני חושבת שאחריות כל אחד שפונה לקבל עזרה, להבין אל מי הוא פונה, מהי ההכשרה שלו, ומה הוא מצפה לקבל ממנו בתמורה.

אבל נראה לי שבפועל המאמנות מנסות לעשות יותר מזה (לדוג' לעבוד עם מקרים של חוסר משיכה). 

זה גם הגיוני, כי אם ההגדרה הייתה דברים יחסית פשוטים כמו אלו שתיארת, התעריף מראש לא היה כזה גבוה.

אולי אני טועה (אין לי נסיון בעניין), אבל יש לי רושם שבניגוד לפסיכולוג ששם את עצמו בצד ואת המטופל במרכז כדי להאזין בקשב ולהבין מה המטופל צריך, בעולם האימון הרבה פעמים המקום של המאמן מרכזי יותר כי הוא רוצה לבטא את עולם התובנות שלו, החוויה האישית שלו והסגנון שלו, ואז הוא לא באמת רואה את מי שמולו (וזה נובע מכך שלימוד לא מקצועי ורציני משאיר הרבה חורים שצריך למלא).

אלה שלמדו קורס קצר בזום ולא השקיעו בנושא, הן לא מצליחות ולא גובות סכומים גבוהים. בדרך כלל עושות את זה מהצד.

מי שעושים את זה טוב, משקיעים המון שעות בשיווק- סרטונים, פוסטים, מדריכים, שיחות חינם, ייעוץ ראשוני חינם בהודעות, שיווק ממומן שזה סכומים מאד גדולים והמון שעות ללא תשלום.

מערכת לשליחת מיילים, רואה חשבון, מנוי לזום או השכרת קליניקה, עמלת אשראי, ועוד הוצאות ששכיר בכלל לא שם לב שהן הוצאות (פנסיה, מחלה, חופשות, קרן השתלמות, מעמ לעסקים גדולים יותר).

יש פה הרבה הוצאות. אני לא מצדיק כל מחיר אבל רק נותן רקע כדי שיהיה קל יותר להבין.

זה נכון גם בבית קפה: במחיר של כוס הקפה אתה משלם גם דמי הבראה למלצר, ימי מחלה, עמלות לרשת, תאורה, מיזוג, ארנונה, חומרים שלא נקנו, זמנים שהמלצר היה גם בלי עבודה כי יש לו משכורת שעתית, מיסים , שכר מנהל ועוד. לכן המחיר נראה מוגזם גם שם.

ואני מאד תומך בזה שיעשו סדר ופיקוח במקצועות הלא רשמיים כמו אימון אישי וכדומה וגם בלהשיג המלצות

. וממילא גם בסבסוד של זה על ידי קופות חולים וביטוחי בריאות. לצערי לא אופטימי לגבי הקצב שבו זה יקרה. אבל אולי יהיו הפתעות

יש אנשים שפונים כי הם באמת נתונים בבעיה וזקוקים לעזרה מקצועית. חייבים לסנן טוב טוב למי הולכים, יש יותר מידי שרלטנים או סתם תמימים/ות (לפעמים עם רצון טוב) שמריחים הכנסה קלה.

יש אנשים שפונים כי הם בודדים וזקוקים לאוזן קשבת. במידת האפשר עדיף למצוא תחליף חינמי (משפחה, חברים, אנשי חינוך וכו' כל אחד ומה שרלוונטי עבורו). אם כל אחד יעשה השתדלות להיות אוזן קשבת עבור כמה, כנראה שהביקוש לאימונים יירד.

יש אנשים שפונים מתוך רצון 'לעשות משהו'.. פה תעזור בעיקר הכרה ציבורית בכך שרווקות אינה מעידה בהכרח על 'בעיה' כלשהי שדורשת טיפול או אימון וכו'.

ומעל הכל, אני מתפלל שתמיד אזכור מאיפה באתי, ואהיה קשוב לסבלם של אחרים גם כשזה מגיע למתן שירותים שאפשר לגבות עליהם סכומים גבוהים.

מהתבוננות שטחית זה נראה לא מועיל.

אני לא מאמינה בזה לא כי הן לא עברו הכשרה אקדמאית

או ערכו מחקרים. אני גם לא בהכרח מאמינה שמחקרים או עולם האקדמיה הן המפתח לריפוי הנפש.

מגיבה כאן גם בהקשר לתגובה של @shaulreznik שמעט קוממה אותי...

המחשבה שרק אנשי המחקר המדע והאקדמיה הם האלוקים של הנפש, נו באמת. זאת מחשבה ממסדית מיושנת...

זה פשוט תפיסה שאם זה לא מחקר, או ממסד, או אקדמיה אז זה לא עובד. שטויות.

בכל אופן דעתי היא שיש אנשים שמוכשרים בהבנת הנפש וקליטת בני אדם כמו שיש אנשים עם כישרון במוזיקה או באומנות או כל תחום אחר.

אותם אנשים שמוכשרים לכך ומפתחים את התחום הזה ע"י כלי טיפולי כלשהו ועברו תהליך נפשי עמוק עם עצמם. אליהם אני אלך.

אבל, אימון לכשעצמו או ייעוץ, לא מאמינה בזה.

כי איזה עבודה עושים שם?

שאילת שאלות לא בהכרח מביאה לריפוי, גם מודעות לא בהכרח תנביט תוצאות.

צריך איזשהו כלי טיפולי שמשחרר, שמוביל שינוי, שמעביר תהליך ממקומות עמוקים ולא מתוך סתם איזה שיחה של מישהי שאולי עברה הכשרה כלשהי אבל מי אמר שהיא בכלל קולטת אנשים נכון?

לכן בעיניי אימון זה בזבוז זמן וכסף. לא מבינה איך התחום הזה בכלל מחזיק.

מה בדיוק עושים שם? ועל מה ולמה כל כך הרבה כסף. זה מזעזע בעיניי.

כואב לי על אנשים שבאמת רוצים לעזור לעצמם אבל אין להם ידע למה שבאמת יכול לפתוח להם פתח לשינוי,לריפוי...והכסף הולך לפח.

יכול להיות שהדרישות שלי למטפלות הן מעט גבוהות, שאולי אפילו לא כל פסיכולוג היה עובר אותם.

אבל כן, זאת דעתי.

אישית מכירה מטפלות שלמדו כלים טיפוליים מהממים שאמורים לעבוד וזה לא שאין להם הצלחות, יש, אבל אני לא ארצה ללכת אליהן... כי אני לא מרגישה שהן מדויקות... כי הן בעצמן לא כזה נגעו בנפש שלהן או שהן לא עברו טיפול רציני והרבה פעמים הן נגועות עם הנפש של עצמן ולא נקיות...

בכל אופן, אימון, קואצ'ינג וכל הטיפולי "בוא תלמד איך לעשות בזמן קצר הכנסה יפה" . לא, מחילה, זה לא.

איזה כיף לראות אותך

כי הרי כל מי שלמדה ימימה\חסידות\רוחניות כלשהיא היא המבינה בנפש האדם.

מספיק עם הדימיונות האלו. זה כבר גובל באלילות.

לאנשי מקצוע יש תפקיד. גם בתחום הנפש. צריך כמובן לזכור שהם רק מגרדים את פני השטח, אבל גם זה נחוץ.

זה לא אומר שכל "תורה" רוחנית\תהליך \מה שלא יהיה הוא תחליף!

היה בכיוון של להסכים איתך ויותר מזה..

מצד שני התעשייה פורחת אנשים כן הולכים למאמנים ומשלמים.. איך מסבירים את הפער?

התשלום הגבוה מכריח אותי להסכים איתך.

הייתי אולי מוסיפה אמונה תמימה של המאמנים עצמם שהכלים שלהם באמת מנצחים. וכמובן ,יש להם גם הצלחות.

אני דווקא לא מסתכל על המחיר.

וכתבתי לאורך כל השרשור וחוזר כאן - לא מדובר באנשים רעים. הם באמת רוצים לעזור.

פשוט אין שום הוכחה, סבירות, היגיון שזה עוזר. 

מתוך היכרות של התחום מבפנים?

קשה להאמין שאין לזה שום בסיס.

ואולי כמו שכתבה @חושבת 166 אלה הנחשבים מוצלחים הם אנשים מוכשרים בלי קשר לקורס שהתמקצעו בתחומים שמשיקים לעולם האימון.

לי באופן אישי הקורסים נשמעים בדיחתיים כדי לבוא אחרי כמה חודשי לימוד בלבד ולגבות כסף כמו פסיכולוג שהשקיע שנים ארוכות בלימוד והכשרה,צריכה להיות איזושהי הלימה בין מה שהשקעת למה שאתה גובה.

ואולי זה העניין בעצם לשוות לעצמם תדמית ומעמד כמו אנשי מקצועות רציניים באמצעות התשלום.

לגבי שאר דבריך - זה בדיוק מה שכתבתי. אין תועלת בללכת ל"מאמן\יועץ\מה שלא יהיה" בגלל הטייטל, אפשר ללכת לקבל עצה ממישהו שעוסק בזה שנים. גם מ"סתם" שדכנית או סבתא.

רק בשום פנים לא להגדיר את זה כ"טיפול" מקצועי (בהשוואה לפסיכולוג בתחומו לדוגמא). בטח ובטח לא מאנשים שעשו "קורס" כזה או אחר ובטוחים שמבינים משהו מהחיים שלהם.

הכוונה שלי זה לאנשים עם תואר שני וניסיון במקצוע בתחום שקשור לטיפול שמגדירים את עצמם גם כמאמנים, למדו בקורס אימון פרונטלי ומתמשך וממשיכים להתמקצע וללמוד את התחום

נכון. צריך קצת להשקיע ולחפש אותם אבל מניסיון שלי ושל מכרים, לגמרי שווה את זה

בעיני, להשקיע ולחפש איש מקצוע מתאים (בין אם זה פסיכולוג, מאמן מקצועי וכו) זה הרבה יותר חכם ונכון מדעית מאשר לחזור שנים על אותה פעולה (דייטים) ולצפות לתוצאה שונה

לקחתי מה שיותר הסכמתי איתו..

אני חושבת שאם יש פתיחות ורצון אמיתי לעשות עבודה, זה המצב לדעתי אצל כל מי שפונה לאימון- הוא ככ מיואש שהוא כבר פתוח לעשות הכל כדי להחלץ מהרווקות חחח זה מצחיק קצת,כשאתה פתוח לעשות עבודה עד כדי לשלם 300-500 שח ל40 דק' זה מחייב

עם אותה פתיחות אפשר לעשות עבודה פנימית ולהפנים עצות טובות ולעשות פעולות מקדמות של אנשים טובים כמו שכתבו שדכנית/סבתא/פסיכולוגית זאת לא חייבת להיות דווקא מאמנת.

כתבתי פה לא פעם על הנושא הזה

כרווקה בזמנו עיצבן אותי לראות שמשווקים את המקצוע הזה כאופציה לעשות כסף בכלום זמן של הכשרה

כמויות האנשים שלומדים את זה הופכים את זה לשוק פרוץ כשמדובר בדיני נפשות ממש

כואב לי על זה

יש ביניהם טובים ומוצלחים אבל לדעתי זה בגלל שהלימודים האלו באמת פגשו כישרון גדול פנימי נדיר בתחום ותהליך פנימי שלהם יחד עם חיבור גדול לרווקים ולב גדול

קשה למצוא כאלו

גם אותי זה מכעיס המודעות האלה של לעשות כסף בכמה חודשים. זה הופך את הכל למאוד זול. לגמרי ניצול

ומה עוד אני חושבת? יש מאמנים נאיביים שבאים לעשות כסף קל. יש.

ויש גם מאמנים אחרים. שלמדו תואר שני רלוונטי (גם אם הם לא עשו פוסט דוקטורט בפסיכיאטריה), שצברו ניסיון בתחומים משיקים לעולם האימון. שהשקיעו בהתמקצעות, בהדרכה פרטנית, שהתנסו באלפי שיחות לאורך השנים

על כל תחום עיסוק אפשר ללכלך.

אנחנו חיים במדינה חופשית. כמו שלא תתפשרו על לשלוח ילדים לבית ספר x רק בגלל שראיתם פרסומת בעיתון. אותו דבר גם כאן. שווה להשקיע כמה דקות מהחיים בשביל להגיע לאדם הנכון שיכול לעזור באמת

אפשר לפסול את כל גני הילדים ואת כל המאמנים בגלל שהתאכזבתם. ואפשר להשקיע עוד טיפה בלמצוא את המקום המדוייק לכם

הוא יוצא בהצהרות וממריד אחרים.

לא עזר לך, תפני למשהו אחר.

תניחי את המטפלים לנפשם.

אם היית חושבת שהם פוגעים באנשים, ניחא.

ישר כוח שכתבת את זה ..

לפעמים אנשים לא אוהבים לשמוע את האמת בפנים

וטוב שכתבת על ליבך ..

באמת העסק של הטיפולים יותר מידי פרוץ , באמת לא ברור איך אישה שאין לה הסמכה של פסיכולוגית או אפילו עוסית יכולה לקחת 400 שקל על טיפול כאילו היא למדה 5 שנים .

המצב הזה כל-כך פרוץ לרצות לעזור לאחר זה חמוד וורוד אך אם אתה לא מקצועי בסוף התוצר הוא של פגיעה.

אז נכון שיש כמה שעובד להן לעסוק ברזי נפשם של אנשים  

אבל לפחות אל תטעו אנשים, 

תכתבו את האמת כמו שהיא 

הכשרה:קורס של חודשיים בזום או 25 מפגשים .

ולא אני לא ממציאה לכו פתחו גוגל ותראו

שאנשים יבנו מול מי הם עומדים כי שאדם במצוקה הדבר האחרון שמעניין אותו איפה למדת 

הוא פשוט מעוניין להרים את עצמו .

אני באמת חושבת שהעסק גם צריך להיות מפוקח ממשלתית ..

שיהיה דרגות של טיפול ודרגות מחירים שונים

לא רק בנוגע לעסק המצחיק שצמח פה מאמנת חתונה שכל מה ששונה בנך לבינה זה שהיא מצאה את בעלה לפניך.

אלא כל אנשי הטיפול באשר הם מגיע לציבור לדעת

ולדעת בצורה מבוקרת מסודרת 

ולא אחרי אפיסת כוחות .

קורס של nlp לא הופך את האדם למסטר בטיפול 

משברי החיים חרדות וכו' .

שהממשלה תחליט על שמות ויהיה ידוע מראש מי ומה

תואר הוא לא ערובה להצלחה בשום טיפול.

זה נפש, לא מדעים מדוייקים.

פסיכולוג מומחה יכול להצליח עם מטופל מסויים יותר מפסיכולוג אחר, אך עם מטופל אחר ההיפך.

על המטופל (וגם על המטפל, אבל קודם כל על המטופל) לחשוב האם הטיפול מועיל לו. זה לא רק פקטור של שם, תואר, ידע וכו'. זה כולל מאפיינים נוספים.

למי שעבר אותו תואר מטפל.

וזה שאנשים כבר הפנימו ומדברים על זה כאל טיפול כבר מראה שקצת הפסקנו לחשוב בצורה הגיונית.

זה ההבדל העצום בן מטפל שלפעמים מצליח לעזור יותר או פחות  למישהי שעשתה קורס.

יכול להיות שאותה אחת שעברה את אותו קורס מחזיקה בעוד תארים/הכשרות או שיש לה כישרון טבעי יוצא דופן אבל כל השוק הזה פרוץ לגמרי. לא חושבת שיש דרישות מיוחדות כדי ללמוד את זה בניגוד למקצועות הטיפול הרציניים שיש בהם תנאי קבלה, לימודים רציניים במשך שנים, הכשרות מעשיות ועוד.

כאן זה תהי נשואה וזהו. נראה לך הגיוני?

ברור שמי שמיואש ושבור יעשה המון כדי לעזור לעצמו וקשה להסתכל מהצד ולא לומר- רגע, עצור,תחשוב,תתבונן, פקח עיניים שלא ינצלו אותך.. זה חסד. זה לדעתי מה שעשתה פותחת השרשור.

מה שכן-עלה לי רעיון מגניב

אם כל הרווקים יעברו את הקורס הזה בסבסוד הממשלה אולי אפשר להתחיל לחסל את בעיית הרווקות המאוחרת וככה להעניק כלים באמת נצרכים לחיים עצמם.

אני אפילו לא חושב שמחייב שיהיה קורס.

אם מישהו תורם ומצליח לעזור לאנשים, מצויין.

אם לא, אנשים פשוט לא ילכו אליו.

מורים כיום יותר טובים מפעם כי היום עושים תואר? שטויות.

מה זה משנה אם זו נשואה שיש לה כישרון לתקשר נפש, לבין מישהו שלמד את זה?

אני יכול להבין את הטענה שזה פרוץ מידי ובסופו של דבר קורה שאנשים נפגעים. הנזק שיכול להיגרם מינורי יחסית לרגולציה המוצעת.

לא טוב לך, תעזבי.

תמצאי מישהו אחרת.

את מרגישה שזה דורש טיפול מקצועי הרבה יותר? מעולה. תפני לפסיכולוגית.

קל לנו להפיל קשיים שלנו על אחרים אבל בסוף אנחנו צריכים לקחת אחריות על החיים שלנו.

אף אחד לא ערב להצלחה שלך גם כאשר תפני לאיש מקצוע עם דיפלומוט.

הוא לא תורם רק מטוב ליבו, הוא מרוויח על זה המון כסף..

אם ניגשים לזה כשכל הקלפים מונחים על השולחן  בלי כל הפוזה שאין מאחוריה הרבה- מעולה.כל אחד יבחר מה מתאים לו.

אני לא מפילה את הקשיים שלי על אף אחד, לא הייתי מעולם אצל מאמנת ואף על פי כן מקוממת אותי הדרישה הלא הגיוניות בתשלום, וזה התקבע כנורמה.זה לא יכול הגיוני. אני בינתיים לא מבינה למה אנשים משלמים את זה,כנראה הם הגיעו לרמות יאוש שלא הגעתי אליהן ..זה זועק שזה ניצול של מצוקה למרות שהן אולי מתכוונות לטוב.

אתה אומר שהכל על אחריות הפרט,יש בזה משהו

יחד עם זאת יש כאן אנשים שתורמים מניסיונם האישי לאחרים, זה עניין של ערבות הדדית.

למה אתה חושב שהאינטרס של כל מי שמתיימר לקרוא לעצמו מטפל קודם ל אינטרס של קהל הצרכים הפוטנציאלי?

את חושבת שצריך לעזור לאנשים בהתנדבות?

לא מבין את החשיבה של אלה המחפשים עזרה, שמגיעה להם העזרה בלי לשלם עליה.

אני לא חושב שהאינטרס של אף אחד קודם לשלי. זו הנק'. שכל אחד יעשה מה שנכון לו.

לבוא ולהגיד שאין בזה שום תועלת ושהכל שרלטנות זה סתם לזרוק תסכול לאוויר.

אם הייתי אצל רופא משפחה ולא הרגשתי שהוא נותן לי את המענה שהייתי זקוק, זה אומר שיש בעיה ברופא או בהשכלה שלו?

אני אלך למצוא אחד אחר שיותר מתאים לי. לא יעזור לי לשבת ולהתבכיין על זה שהוא רופא לא טוב.

הדברים עובדים קצת אחרת..

יש צד פגיע ונזקק וצד חזק שאמור הושיט עזרה.

מטפל מוסמך מחוייב לכללי אתיקה,יש איזשהו סדר בעולם הזה בניגוד לאימון.

אתה צברת ניסיון וידע ויש אחרים שעוד לא..אז מה?

תראה בעיניים שהם נכשלים ומנוצלים כי עדיין הם לא קלטו לגמרי איך דברים עובדים ולא תתן כמה עצות שיעזרו להם?

זה בדיוק העניין כאן.

איך הגעת למסקנות שהגעת?

אין אמירה שזה תחליף לטיפול פסיכולוגי.

זה לא בדרגה הזו. אז לייצר איזשהו קו ביניהם חוטא לאמת.

מטפל שכל הטענה נגדו זה שלאנשים מסויימים הדרך טיפול שלו פחות מועילה, לא נוגד לכללי האתיקה.

גם בטיפול מקצועי יש דרכי ושיטות טיפול. זה לא סתם שיש כל מיני שיטות. לפעמים טיפולים מסויימים עובדים על אנשים מסויימים, וטיפולים אחרים על אחרים.

מזתומרת אז מה? אז אני יכול לעזור להם. עושה את זה בזמני שלי. אז אם אני מספיק טוב בזה, אני אעשה את זה גם כחלק מהפרנסה שלי ואקח כסף בהתאם.

אני לא מקבל את הטענה שהכל שטויות והם לא מועילים. זו לא המציאות בשטח.

העזרה פחות נגישה.

ככל התוצאות קריטיות יותר, זה שווה את זה.

אבל כל עוד זה בטווח סבבה, זה יותר טוב לאנשים שתהיה פחות רגולציה.

מה שברור לך לא ברור לאחרים.

מה, אתה רציני? 

ללכת למישהי כרווקה נכשלת ומיואשת לא שם אותי במשבצת של נזקקת מול המאמנת?ברור שכן. זה נוגע בתחום הכי אישי והכי רגיש

אני לא מוצא את נק' ההסכמה אבל תהני מהספק 😅

לא אומרים שזה שווה טיפול פסיכולוגי אלא שזה עוזר לפעמים במקום. אלה לא אותם תחומים.
 

גם אם את צריכה חלב, את בעמדה נזקקת מול בעל הסופר..

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

לכל המברכים, ועל המילים החמות שכתבתם.

אנסה להתייחס לדברים שנכתבו:

@שפלות רוח

תיארתי את התהליך שאני עברתי. זו אני, זו האישיות שלי, זו צורת ההתמודדות שלי עם העולם. לזרוק את השכל זה לא הדרך שמתאימה לי...

@דג כחול

הוא מוסר שאתה מוזמן לשאול, והוא יבחר אם לענות (או שהשאלות מכוונות אליי?)

הוא לא כ"כ פעיל בפורום הזה, וביקשתי ממנו לא להזדהות בניק שלו (כי הוא לא כ"כ אנונימי).

@מרגול

כנ"ל - אם תשאלי משהו ספציפית, אולי הוא ירצה\יהיה מוכן לשתף.

@הפי

מסכימה לחלוטין. אין דרך אחת נכונה. זה לא שרק אם רואים כוכבים נוצצים בדייט הראשון יהיה לכם זוגיות מוצלחת. החיים הרבה יותר מורכבים מזה, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו, את הנתיב שלו בעולם. 

רק משום מה אנחנו שומעים בד"כ את הבשורה הטובה של הסוף, ולא שומעים על הדרך שהובילה לשם, על הקשיים והאתגרים וההתמודדיות בדרך, ואולי יש כאלה שמדמיינים איך שאצל אחרים הכל מושלם ורק אצלם שום דבר לא עובד, הדייטים לא מתקדמים וכו'.

אז ניסיתי לצייר קצת מהתמונה והדרך שלי..

@פתית שלג

בעיניי, זה לא קשור לגיל, זה קשור לאופי, למבנה האישיות, לצורה שבה מקבלים החלטות, לכלים שאיתם מתמודדים עם אתגרים.

מהניק שלך למשל…

שאלתי לארוס שלך:

איך היו התחושות שלך בתחילת הקשר? דומות לשלה או שיותר ניצוצות והתלהבות?

ובהמשך לכך- איך זה היה לך כשלראשונה שמעת אודות תחושותיה בתחילת הקשר?

ולשניכם- האם כרגע, כשאתם אחרי הבחירה אחד בשניה, ועוד לפני החתונה עצמה (או קצת אחרי, מניחה שטרי יחסית…), אתם מרגישים איזושהי התלהבות בפנים לקראת העתיד המשותף? או ציפייה, או כל רגש דולק אחר תנסחו זאת כפי שתרצו.

מזל טוב!