מחשבות בעקבות הצוםכנרת כנרת

אני מקווה שהדברים שלי ייקראו בצורה הנכונה...

יש לי המון הערכה לפוסקי הלכה ולהלכה

אבל מאז שאני אמא אני מרגישה שאיו באמת הבנה למה שאנחנו כנשים עוברות.

למשל קראתי פסיקה של אחד מגדולי הדור שאומר לתת פעם הנקה ופעם דייסה(התכוון וודאי למטרנה)זה לא תמיד ראילי לי היה ילד סרבן בקבוקים.או מהצד של אם מדלגים על הנקה החלב מתמעט או להפך נהיה גודש וכאבים.

אני לא מצפה מרבנים להבין בנושאים כאלה

אבל כן מבאס אותי שבסוף אנו הולכות על פי פסיקתם

מבאס אותי כי בסוף ההלכה חשובה לי ,ומבררת לפני כל דבר כזה מה באמת צריך לעשות.

היה לי גם קשה היום לראות מחוץ לפורום בנות שממש לא מרגישות טוב עוד שניה מתעלפות ולא ישברו כי 'אין מצב שהרב שלי יתיר לי '

אני בהריון ומניקה צמתי עד שעות הבוקר המאוחרות

ברגע שהתחלתי לראות שחור הבנתי שיש לי פה אחריות !

לא הבנתי למה מחכות ,להתעלף ושמישהו אחר יתקשר לרב אם זה בסדר לשבור ??

זה באמת מחרפן אותי

אני לא יודעת אם בגמרא או במשנה יש קטע על זה שפעם דיינים ורבנים היו קמים בפני אישה הרה כי היא ספר תורה מהלך

אנחנו בגופנו בונות את האומה הזאת

והזלזול לפעמים בחסות ההלכה לא מובן לי

אותו כנל לגבי אמצעי מניעה שפשוט הרסו שלום בית של כמה אנשים שאני מכירה בעקבות השיבוש ההורמונלי

אשמח שתאירו ממחשבתיכן.

הרב מלמד בעצמו כתב בספר שלומקקה

שיש דברים שפעם פסק בצורה אחת

ולאחר שנים ושיחות של אשתו עם כלות רבות הבין שצריך לפסוק אחרת...

ממש מתחברת למה שאת אומרת

אבל זה לא בא לידי ביטוי רק בנושאים האלו אלא בנושאים רבים בקיום מצוות. בנושאים אלו זה באמת מובהק יותר

אני חושבת שכמו שלרבנים יש אחריותהמקורית

גם לנשים יש אחריות

יש כל מיני גישות של כל מיני רבנים, שנובעת מתוך ההלכה הפסוקה והשקפת עולמם. יש רבנים שאם אישה משלבת תמל לא ירשו להפסיק לצום הי בעיניהם יש תחליף, ויש כאלה שרואים בהנקה כדבר חשוב מאוד מאוד. זו גישה, ומכאן נגזרת התשובה של הרב

אבל,  אנחנו לא חייבות ללכת לפי רב שלא מבין אותנו ומצליח להיכנס לנעליים שלנו,  ועל כן יש לנו אחריות אישית, לכל אחת מאיתנו, לחפש ולעשות לנו רב כזה.

נכון שיש שאומרות שסו צביעות כביכול להקל לפי פסיקות אחרות ולהחמיר לפי אירות כאילו זה מה שנח לנו, לי באופן אישי זה לא ממש אכפת.

עולם הקהילות לדעתי לא ככ שייך היום במובן הזה, מאחר ויש ככ הרבה קשיים, שגישה של רב אחד פשוט לא מספיקה. ואם הוא פוסק בצורה צרה, אז זו בעיה.

אני למשל לא הולכת לפי פסיקות הטהרה של רב הקהילה שלנו.

מצד שני, יש נקודת אמת פנימית ששייכת לכל אחת מאיתנו, והיא רק שלה, ורק היא יודעת מה כן ומה לא. ושזה לא חלילה יבוא מתוך מקום של זלזול ברב או בהלכה.( הוא לא טוב אז צריך להחליף אותו)

וגם צריך לדעת שיש נשים ששייך אצלן קיום מצווה מתוך קושי, והן יכולות לעמוד בזה, למרות שקשה. למרות שזה לצאת מאזור הנוחות. פשוט כל אחת ומה ששייך אצלה

 

פסיקותoo
בנושאים כמו צום בהריון/ הנקה ואמצעי מניעה, צריכות להיות מפורטות מאד ועם שילוב של שיקול דעת, כי אף אחד לא יכול להרגיש במקום האישה.


כשאני נתקלתי בפסיקות שאינם לוקחות בחשבון שיקול דעת של האישה, זה גרם לי לשינוי גדול בחיים ובדרך שלי. כל אחד יכול וצריך לבחור את הדרך שלו.

אני מרגישה אחרתככה אני

מרגישה במיוחד בנושאים האלה

שהתורה היא תורת חיים ממש

(ואנחנו חלק מהציבור החרדלי. (

הרבנים שאנחנו שואלים

ככ רגישים

ככ מקשיבים לי

ככ נותנים מקום

תמיד.

כל פעם מחדש אני מתפלאת מהרגישות.

גם בשאלות של טהרת המשפחה

של מניעה

של צומות.


וככה כל הרבנים במעגלים הסובבים אותנו


לדוגמא ראיתי בפסיקות של פועהככה אני

לא שאלתי אותפ ישירות

אבל ראיתי


שתמל בצום זה לילד שמורגל בתמל!!

נכון, אבל האישה צריכה לחפש את זההמקורית

היא צריכה להיות אקטיבית בעזרה לעצמה בעניינים האלה, מוטב מראש

ברגע שאישה הולכת לפי הרב שלה, והוא לא פוסק לפי הצורך שלה, והיא לא רוצה לבדוק אופציה אחרת - אין הרבה מה לעשות עם זה .

 

באופן אישי גם אני ככהnorya

הרב שלנו מרגיש לי ממש מבין ומכיל מה שאני צריכה. כשעשינו שיחה על מניעה היה חשוב שאני אשתתף ואשמיע את הצד שלי, כשברור לי שזה מאוד משפיע על הפסיקה. ובמהלך השיחה הוא הביע הערכה אלי ולמקום שלי וחיזק אותנו שבעלי יעזור לי יותר גם על חשבון לימוד תורה.

וגם לפעמים הוא יכול לומר ללכת לשאול רב אחר שיותר מקל ממנו אם הוא רואה שיש צורך... ומרגישים שהפסיקה שלו מותאמת למי שמולו.

וזה לא שהסתובבתי לחפש רב כזה, זה פשוט הרב מהישיבה של בעלי.

מסכימה עם כל מילהאמאשוני

ובתור אמר לארבעה שהייתה כל היום על הרגליים,

לא דחוף לי לשבור את הצום בכלל!

אני יותר משנתיים אחרי לידה ופתאום הגוף שלי מגיב ממש אחרת

וואו פתאום אני קולטת כמה סבל לא פרופורציונלי זה לצום בהריון ובהנקה..

אז נכון לא לכולם, יש כאלו שמעידות שסה"כ הן בטוב, אבל מבחינתי כמי שמות בעבר עברו עליה בקלילות, וגם בין הלידות, כשעבר מספיק זמן מהלידה,

אני מבינה כמה מי שלא חווה את זה פשוט לא יכול להבין איך זה מרגיש.

אני גם חושבת שתפקיד הרבנים זה לפסוק הלכה, אבל הם לא רופאים ולא מומחי תזונה ולא מומחים להורומונים סינטטיים.

והאחריות שלנו כנשים זה לדעת לשים את הגבול. להבין מה ההלכה אומרת ומה המציאות אומרת ולחבר את זה. לצערינו נשים איבדו אמון בעצמן ולא מצליחות להחליט לבד דברים אז הרב צריך לסרטט את הקן המדוייק ולא תמיד יש לו את הידע על המציאות איפה הקו עובר.

אני לא חושבת שהבעיה היא הרבנים כמו שהבעיה היא שנשים מרגישות חוסר ביטחון בשיקול דעת ואפילו בתחושות שלהן.

היטבת לתארהמקורית
מסכימה שצריך לשים גבולoo

אבל הרבה נשים רואות בפסיקה הלכתית חובה בלי לערער עליה.

יש נשים שחשות חוסר בטחון בשיקול דעת ותחושות ויש נשים שלא חשות חוסר בטחון אלא אמונה שהן חייבות לעמוד בפסק.


אני קבלתי חינוך כזה אבל עשיתי שינוי כי זה לא התאים לי, רוב הנשים נשארות באמונה בה הן חונכו וקשה להשתחרר ממנה, גם כשהן סובלות.

דוקא אני רואה להפך..רבנים ממש מתחשביםזהר מרים

ממש קשובים ןרגישים ומודעים

ממש לא מזלזלים בקושי האמהי בהנקות והריונות ובכלל


להפך

כשרב התיר לי לאכול פעם ביוה''כ כי היתי אחרי לידה אני ניסיתי מעצמי להתגבר..

ובאמת כמעט ורק כמעט התעלפתי..היתה חוויה נוראית


ותאמינ י לי חזרתי בתשובה על זה

ולמדתי שאמונת חכמים זה גם להקשיב להיתר


קיצר.עצוב שככה את מרגישה

אולי תנסי לדבר פעם על זה עם רב אחר.. לשמוע קצת דיבורים אחרים

רק לגבי "אין מצב שהרב שלי יתיר לי"פה לקצת
את יודעת כמה פעמים אמרתי את זה על טהרה ואז שלחתי לרב והתיר? ולא רק אני.... בטוחה שיש פה עוד שיעידו שגם מה שהיה נראה להן טמא היה טהור בסוף.


אז אולי כל אלה שאמרו את זה טעו ואם רק היו מנסות לשאול ולא פוסקות לעצמן הן היו מופתעות מהתשובה...

אבל בדיוק פה נכנסת האחריות האישיתמקרמה

אני רואה ממש שינוי לאחרונה בחינוך לחשיבה עצמאית ובירורצית .כן גם כלפי ההלכה.

לחקור. להבין ולשאול

ולהעמיד דברים שלכאורה ברורים תחת סימן שאלה.


אני מאמינה שבסופו של דבר האחריות על איך יראו החיים שלי היא עלי בלבד.

וכשיש לי ילדים שתלויים בי- היא גם עלי.


ואני לא חושבת שזה זלזול בחסות ההלכה

אלא יותר בורות

והתפקיד שלנו זה לעורר.


מאמינה שכל הרבנים. ברגע שתגיע אליהם אישה שתאמר במפורש שעל סמך היכרות שלה עם הגוף שלה. עם הילד שלה, עם הסיטואציה. לצום בשבילה זה אסון- אז יתיכסו לזה בכבוד הראוי.

אבל בשביל זה צריך ביטחון לדבר

בלתק, מסכימה ממשאני10

מרגישה את זה גם בהריון-לידה-הנקה (הכי הזוי שראיתי - אשכרה קראתי פעם פסק של רב שאמר שאסור לנסוע עם יולדת בשבת לביהח כי זה פינוק מצידה. וזה ממש הלכה מפורשת שמותר..)

וגם הרבה בהלכות נידה ומניעת הריון.


קשה לי עם זה גם שבכל תחום שפוסקים צריך להבין לפרטי פרטים ולהיות בעל נסיון וכו אבל בתחומים שקשורים לנשים (וגם נושאים רפואיים רואה את זה הרבה. ספציפית הריון משלב בין השניים) בהינף יד אפשר לפסוק גם אם אתה לא מבין מה אומרת הסיטואציה הספציפית.

זוכרת שכאן בפורום פעם העלו פסק של רב *ממכון פועה* שהסביר למה משהו אסור במניעת הריון וההסבר שלו פשוט היה לא נכון עובדתית מבחינת איך שהמניעה הזו עובדת.


אני פעם הייתי הרבה יותר דוסית וככל שלמדתי את ההלכות האלה והבנתי איך הן נפסקו הרגשתי שאני הרבה יותר מחפפת כי זה פשוט היה מנותק בעיני וגרם לי גם טיפה פחות להקפיד בנושאים אחרים

את בטוחה שהוא אסר נסיעה לבית חולים?ענבלית
אולי הכוונה נסיעה לבית חולים רחוק יותר?
אולי אסר 2 מלווים?שיפור
זאת הפסיקה שאני מכירה
זה מה שזכור לי..אני10

זוכרת את ההלם כי זה היה נראה לי דבר כל כך בסיסי והוא פשוט כתב בפירוש שזה פינוק.

אין לי שום גישה לזה אז לא יכולה לבדוק.

לא יודעת אם הייתי ברורה - הוא התיר להסיע את היולדת, אבל לא את המלווה

עונה גם לך וגם ל @שיפור

באמת לא היית ברורה...מתואמת

ולדעתי צריך לדייק כשמצטטים דברים כאלה -

כי בדיוק מכאן מתחיל הזלזול ברבנים ומכאן בהלכה...

אני הבנתי ממך שצריך ללדת בביתענבלית
תודה שדייקת
וואו לאאני10

חשבתי שזה היה ברור מזה שכתבתי *עם* היולדת ולא - להסיע *את* היולדת..

מזל שהבהרתי. תודה ששאלתן

עכשיו הבנתיענבלית

נראה לי במצב כזה של פסיקה שלא מאפשרת לבעלי להצטרף, במקום להזמין אמבולנס הייתי מבקשת מבעלי שינהג ברכב, ואז הוא נוסע איתי על תקן הנהג ולא מלווה.

ואגב, ילדתי בשבתענבלית

והפסיקה שקיבלתי הייתה שמותר לי מלווה אחד.

או הבעל או האמא.

אז אמא הצטרפה לאמבולנס ובעלי הלך ברגל שעה (ההורים שלי גרים באופן יחסי לא רחוק מביה''ח, והיינו בביתם)

ממה שידוע ליאני10

באמבולנס ממילא מאפשרים מלוה אחד בלבד.

ושמחה שזה היה לך בסדר אבל וואלה זה גם נשמע לי פסיקה מנותקת.

גם מנותקת מרוח ההלכה אגב, כי בגמרא ממש מפורש שמה שיולדת צריכה לרווחה הנפשית שלה מותר. גם יולדת עיוורת שמבקשת שידליקו נר (שמן הסתם לא עוזר לה לראות. היא מקסימום מודעת לזה שיש אור באזור) - מותר להדליק לה נר בשבת. אז מלווה שזה הרבה יותר מהותי לרווחה הנפשית זה כל כך מנותק בעיניי לאסור, גם אם זה מלווה נוסף..

ולגבי הויתור על אמבולנס - לא תמיד למלוה שאת רוצה יש רשיון, אז מה תעשה יולדת שבעלה לא יכול להסיע אותה? תלד לבד? 

 

ורוצה להוסיף שצת הדיון הזה מענין אבל הוא באמת רק על דוגמא שנתתי בדרך אגב. 

הנקודה שלי היא הניתוק שאני מרגישה בפסקי הלכה. (גם בכאלה כמו שאת קיבלת) 

לי פעם הייתה בעיה עם פסח וסכרת הריוןהכל לטובה

ושאלתי רב והרגשתי שהוא לא מבין בכלל מה זה סכרת הריון. הציע לי הצעות של מאכלים שהקפיצו לי את הסוכר ולא הייתה הקשבה למצב הנפשי שלי.

ואז שאלתי רב אחר שמבין מה זה בפועל סכרת הריון והתשובה הייתה אחרת לגמרי.

ואז למדתי שכמו שלרופא הולכים לרופא מומחה בתחום מסוים, צריך רב שמומחה בתחום מסוים ולא כל רב יכול לפסוק בכל מצב .

לי הייתה פעם סכרת הריון גבוליתהיריון רביעי
ושאלתי את הרב על הצום של תשעה באב ואמר לי לצום עד שלא ארגיש טוב. זה היה נשמע לי מטופש. ושברתי את הצום בחצות והסוכר היה גבוה עוד הרבה מאוד שעות
אוישהכל לטובה

סכרת הריון גבולית זו אותה התנהלות כמו סכרת הריון רגילה לגמרי.

באמת תשובה לא מתאימה ושמראה על חוסר הבנה.

אסור לצום שלא יהיה היפו או היפר.

לא שאלת גם רופא מה לעשות? שלי אסר עלי לגמרי לחשוב אפילו על צום

אני די בטוחה שאין רב שלא יתירפליונקה

להריונית עם שחור בעיניים לשבור את הצום. לדעתי זה או הן לא יודעות את ההלכה או שהן פונות למישהו שהוא לא באמת רב פוסק.

האמת, אם אני אראה שחור בעיניים אני לא אתחיל להתקשר לרב, אני פשוט אשתה. וגם אם אני אראה שילד שלי מתייבש אני אתן לו לשתות. יש. את עקרונות , ואז מפעילים שיקול דעת. גם לא ברור מה אישה הריונית עשתה בחוץ בחום הזה. ברור שנשארים בבית ואם יש ילדים נוספים גם בעל חייב פה להתייצב...

בלת"ק - אני חושבת שבימינו רבנים הרבה יותר מודעיםמתואמת

אני פעמיים הייתי בתשעה באב בהיריון ומיניקה. פעם אחת (תשעה באב דחוי) לא צמתי בכלל ובפעם השנייה רק שתיתי. וזה לא ששאלנו את הרב הכי מקל שיש...

מה שכן, חשוב לשקף לרב במדויק את המצב, ואולי זה מה שנשים מפספסות. אני שלחתי את בעלי לשאול את הרב עם הוראות מדויקות...

דחוי זה פשוט שלא צמותיערת דבש

מעוברות או מיניקות

בדחוי הייתי צמה עד חצות היום בהריון או הנקהענבלית

זה יצא כמה פעמים בשנים האחרונות

ולא היוצלי בעיות מיוחדות ב''ה

לא לפי כל הפסיקותמתואמת
הייתה שנה אחת בצום דחוי שהינקתי תאומים בני חודש וחצי, ובהחלט צמתי. שברתי את הצום לקראת סופו עקב חולשה - כי כך נפסק לי. (יש מצב שהייתי שורדת את כולו יפה אם לא הייתי מתאמצת יחסית באותו צום...)
לא לפי כל הגישות.מוריה
אניoo
מצפה מרב לא לפסוק לפני שהוא יודע הכל לפרטי פרטים. חבל שיש הרבה רבנים שלא עושים את זה. בעיניי האחריות גם עליהם, במיוחד שיש נשים שלא מצליחות להסביר את עצמם בצורה מספיק ברורה.
איך הרב ידע שאין לו את כל הפרטיםמתואמת

אם האישה לא תשתף אותו בכולם?

רב הוא לא נביא. הוא פוסק מתוך הנתונים שיש לפניו וזהו. אחריות האישה (או בעלה) לפרט את כל הפרטים כמו שצריך...

זה גם נכון, אבל עדיין הרב צריך להבין בתחוםיעל מהדרום

לק"י


למשל בנוגע להנקה.


כלומר, הרב צריך להיות בקי בתחום, או להתייעץ עם מי שבקיא, והאשה צריכה לפרט הכל.

ואם הרב בקיא, הוא גם יידע לשאול עוד פרטים שצריך.

נכון מאוד, עם זה אני מסכימה.מתואמת
בעיקר בתור אחת שנשואה למישהו שיוצא לו לפסוק בנושא מסוים שהוא מבין בו באופן מיוחד, והוא רואה איך מצד אחד רבנים שאינם מבינים בזה לפעמים עלולים לפסוק לא נכון, ומצד שני - איך הוא עצמו לא יכול לפסוק בנושאים אחרים, שהוא אינו מבין בהם...
כיoo

הפסיקה צריכה להיות לפי מכלול נתונים ולכן רב צריך לתשאל על כל הנתונים כדי לפסוק.

לא צריך להיות נביא בשביל לברר את כל הפרטים לגבי אישה בהריון/ מניקה/ אחרי לידה.

כמו שרופא מתשאל ככה רב צריך. הפסיקה שלו היא דיני נפשות ולא יכולה להיות ללא תשאול מעמיק.

נכון, ברור.מתואמת
אבל לפעמים לא מספיק שהרב ידע את הפרטים הטכניים, כמו היריון או הנקה, וצריך גם לפרט לו איך האישה מרגישה באופן כללי... וזה דבר שקשה לתאר, ואולי בזה נשים "נופלות"...
בתשאולoo

רפואי יש גם התייחסות לצד רגשי, גם רב צריך לתשאל על הצד הרגשי  ליצור דו שיח, במיוחד כשהגבר שואל ואולי הוא לא מספיק מבין/ מצליח להסביר.

נכון. אבל אם לא ישתפו - הרב לא ידע.מתואמת
ופה בשרשור הזכירו נשים שבכלל לא שואלות, כי בטוח הרב לא יתיר... בזה אין מה להאשים את הרבנים בכלל...
נראה לי שאני רק מהפורום למדתי שכדאי לשאוליעל מהדרום

לק"י


כי בבית ספר לומדים את ההלכה הבסיסית, שבכיפור ותשעה באב כולם צמים.

אם אמא שלי צמה או לא בכל מיני צומות אני לא זוכרת.

אז מזל שיש פורום😅

נכון ממש!norya
כמעט ולא נתנו דגש על החשיבות לשאול רב. אני בטוחה שהרבה נשים לא חושבות על זה בכלל. הכי הרבה בודקות באינטרנט בתוצאה הראשונה שיוצאת.
אני למדתי את זה מבעלי מתואמת
אבל כן, גם מהפורום...
אני חושבתoo
שצריך להיות היתר גורף לנשים בהריון ומניקות לא לצום, למנוע הריון תקופה אחרי לידה, דברים קלאסים שצריך להשאיר את השיקול אצל האישה אם היא מסוגלת או לא ולא להמתין שהיא תשאל אם אפשר להתיר את חוסר המסוגלות שלה.
את חושבת כך, אבל ההלכה לא...מתואמת

וכמה שזה קשה - באמת יש נשים (ואני ביניהן) שמצליחות לצום גם במצבים מאתגרים (כל עוד הם לא יותר מדי מאתגרים). לפני כל צום אני חוששת נורא, אבל בסופו של דבר - מעולם לא התעלפתי בצום ומעולם לא ראיתי שחור ברמה נוראית, ובהנקות היה לי מספיק חלב, ובדרך כלל הצלחתי להתאושש יחסית מהר.

כך שכנראה *בדרך כלל* נשים מסוגלות לצום בהיריונות ובהנקות, והמקרים שלא - אמורים להגיע לרבנים לשאלה.

ומה שצריך לעבוד עליו הוא ההסברה לנשים: שתמיד יש מה לשאול את הרב.

יכול להיות שהתשובה שלו תהיה לנוח כל הצום (וזה מה שאני תמיד עושה - ויבורך בעלי), ויכול להיות שיהיו הקלות בצום.

אבל תמיד, אם יש קצהו של חשש, יש לשאול.

לא הבנתי את הלוגיקהoo
אם את מצליחה לצום בהריון/ הנקה אז כנראה בדרך כלל נשים מסוגלות?


יש הרבה נשים שלא מסוגלות, זה לא משנה מי הרוב, זה משנה שיש הרבה נשים שלא מסוגלות.


כשאני הייתי צעירה בהריון , רב אמר לי רק לשתות לשיעורים ולא לאכול. עברתי בצום וגם כמה ימים אח״כ גהנום. לא היה לי מושג שזה מה שיקרה, אבל רב שפוסק חייב לדעת שזה עלול לקרות.


גם על מניעה קבלתי פסק של מעט חודשי מניעה ולכן נכנסתי להריון בלתי רצוי, גם זה שהייתי צעירה מדי בשביל להתנגד.


האמירה הזו על רוב הנשים ועל האחריות שלהם, לא נכונה כלפי נשים צעירות וחסרות ניסיון. הן בעיקר סובלות מפסק שלא מותאם עבורם.


ההלכה לנשים שלא מסוגלות לצום או להכנס להריון חד משמעית. אפשר לפרסם אותה בצורה ברורה המשאירה את שיקול הדעת לאישה.

אני יוצאת מנקודת הנחהמתואמת

שאם ההלכה אומרת שמלכתחילה אישה בהיריון או מיניקה צריכה לצום - אז רוב הנשים מסוגלות לזה. לא כולן, נכון, וכאן נכנס העניין של שאלת רב, אבל כן הרוב.

אם את רוצה, אפשר לעשות כאן בפורום סקר ששואל למי קשה (עד כדי מצב מסוכן) לצום במצבים כאלה ולמי לא, ואולי לראות לפי זה לאן הרוב נוטה... (אם כי הפורום, כמה רחב שיהיה, עדיין לא מכיל את כלל ציבור הנשים) 

אני מסכימהסליל

איתך.

ניסיתי לנסח את זה לעצמי מאתמול.


מאחורי ההלכה יש סיבה, יש הגדרות. אלו לא החלטות שרירותיות.

לא סתם יש המון דיונים בגמרא על הלכות. חלקם דיונים שמנסים להבין למה החליטו כך ולא אחרת, והרבה פעמים מנסים להבין את הסיבה. כי אם האיסור הוא מסיבה כך וכך, אז במקרה שזה לא קיים אין איסור, אבל אם האיסור הוא מסיבה אחרת, אז גם על ההיתק מסתכלים אחרת.

זה קצת כללי, כי שכחתי את כל הדוגמאות הספציפיות. אבל זה ממש עיקרון חשוב בפסיקת הלכה ממה שאני יודעת.

וזה לא סתם שיש רב שאומר ככה ורב שאומר אחרת, כי הם נותנים משקל שונה לדברים שונים ולפעמים נותנים פרשנות שונה לדיון שמובא בגמרא.


בשורה התחתונה, ברור לי שחשוב שנשים ידעו ויבינו וחשוב גם שרב שפוסק בנושא מסויים יבין אותו לעומק. אבל ביחד עם זה, זה שלפי רוב הפוסקים אין היתר אוטומטי לנשים בהריון ומניקות לא לצום, לא אומר שזה בגלל חוסר הבנה, אלא בגלל העמדה ולימוד של הדברים בצורה מסויימת.


נגיד אני ראיתי פסיקה של רב, שאומר שבאופן כללי צריך לצוםץ אבל אם יש איזשהו ספק קל שתהיה פגיעה בהנקה, או חולשה או שהאישה לא מרגישה טוב, אפשר לשבור את הצום בלי להסס. ובעיניי זו גישה שגם מתיישבת לי עם ההלכה וגם עם השכל הישר

תודה שפירטת כך לעומק!מתואמת
נקודת הנחה שגויהoo
זה אומר שיש נשים שיכולות לצום, זה לא אומר שרובן.
שוב, בשביל לדעת את זה צריך לעשות סקר🤷‍♀️מתואמת
אםoo
לא יודעים מה הרוב, אי אפשר לכתוב שום דבר על רוב.
אני פשוט מסתמכת על כך שאם ההלכהמתואמת
קבעה שמלכתחילה צריך לצום, זה אומר שרוב הנשים מסוגלות לכך...
אז מה בעינייך המשמעות שלאני10
"גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה"? זה גם משהו שההלכה קבעה מלכתחילה
מדובר מן הסתם בגזרות שחכמים קובעיםמתואמת

לא בהלכות שנקבעו למשה מסיני...

אבל אני לא מספיק בקיאה. צריך לשאול רב...

אבל גם תשעה באב זה מדרבנןאני10
וגם מי אמר שמלכתחילה כשההלכה של צום בתור ה נקבעה ליום כיפור הכוונה היתה שגם נשים יצומו? אולי מלכתחילה הקבה קבע שנשים בהריון או מניקות לא יצומו ואז הנשים/חזל החמירו?
בשביל זה יש חז"ל...מתואמת
וכבר בתורה כתוב שיש להקשיב בקול החכמים...
כתוב לשמוע בקול סנהדריןאני10
לא סתם בקול חכמים. וגם כתוב שגם הם יכולים לטעות.


חוץ מזה בהודעה הקודמת כתבת שגזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה היא כנראה על דברי חכמים, אז כנראה שלפעמים הם קובעים דברים לא אפשריים. לא?

זה דיון מסובך מדימתואמת

ואני מרגישה שאני לא האישה המתאימה לדון אותו.

אני רק יודעת שדברי חז"ל הם קודש, ומשם יש היררכיה של הרבנות, ויש הבדל בין מה שחז"ל אמרו לבין מה שאמרו בדורות אחר כך.

אני מסכימה איתךיערת דבש

לדעתי וממה שרואה סביבי

רוב רוב הנשים שבהריון או מניקות בלעדי סמוך ללידה

לא באמת מסוגלות לצום ולשרוד כ"כ הרבה שעות בלי שתיה ובלי אוכל

בחום הנורא הזה (ולא. מזגן לא עוזר מספיק לצערי)

זה סבל שאין לו שיעור והתאכזרות ממש. שלא לדבר על כך שבקלות מגיעים כך לסיכון

וזה עינוי לא מידתי

ולא לכך כיוונה התורה

 

מצד שני

ממה שאני רואה פה בפורום

אני לאט לאט מבינה שיש פער גדול בין הפסיקות (המחמירות יש לציין)

שהרבה נשים פה מקבלות

למה שקורה בחיים סביבי

למשל

עכשיו אני בהריון

ועוד 2 נשים בהריון קרובות משפחתי

קבלנו היתר לא לצום. מפורש מרב.

כל אחת מרב אחר (כולם אשכנזים. אבל מסוגי פסיקות ותתי מגזר שונים)

ואף לא אחת מאיתנו נמצאת בסיכון ללידה מוקדמת חלילה

אחת אפילו בתשיעי

אלא פשוט

גם ככה חלשות בהריון וכל אחת מסיבתה שלה

הרב אמר די מהר ודי חד משמעי

לא לצום!

לא רק לשתות. ולא שיעורים

אלא לאכול ולשתות רגיל

ואני בטוחה שיש עוד הרבה כאלה.

וגם אצלי אגב 

בכל ההריונות שלי 

לא צמתי בתשעה באב.

ולא הייתי במצב מיוחד והייתי אף פחות חלשה מההריון הנוכחי.

 

רק שפה כנראה יש יותר מדגם מייצג לפסיקות מחמירות בנושא הזה

והאמת שזה בעייני ממש מוגזם

תאורי המקרה שתוארו פה

וכמה שנשים מחמירות על עצמן וחוששות מהרב שיחמיר עליהן ועוד ועוד

עצוב שכך

 

זה בדיוק העניין -מתואמת
שנשים מחמירות על עצמן ולא שואלות רב...
גם יכול להיות שבעבר זה היה נכוןיעל מהדרום
לק"י


אומרים שהיום הנשים חלשות יותר.

נכון, ולכן יש היום יותר היתרים מבעבר...מתואמת
וגם אותה אישה עצמה עלולה להיחלש עם השנים. נראה לי שזה מה שקרה לי... (חודש וחצי אחרי הלידה השלישית יכולתי לצום בתשעה באב, אבל בהיריונות השישי והשביעי, כשגם הינקתי, כבר היה לי קשה...)
אני לא מסכימההשקט הזה

אני ב"ה הצלחתי לצום אתמול את כל הצום, עם יונקת בת 7 שבועות וילדה בת שנתיים ואפילו הצלחתי להכין כבר אוכל לשבת.


אם היו פוסקים גורף שאני לא צריכה לצום לא הייתי מנסה אפילו, כי למה לי?


וב"ה גם הרגשתי סביר בסוף הצום, גם היה לי מספיק חלב וגם עכשיו ממש אני מחכה שהילדה תקום כי אני נוזלת כבר🙊


אני לגמרי חושבת שצריך להביא לידיעת כלל הנשים (בהדרכת כלות אולי?) שיש מקום להקל בתשעה באב להריוניות ומניקות ולכן כדאי תמיד להתייעץ עם הר ב לפני על מכלול כל השיקולים. וללמד אותן לא להתבייש ולהגיד לרב בדיוק מה הצורך שלהן.

(חמותי, שהיא אשה השראה בעיני סיפרה שאחרי שהייתה לה הפלה סמוך לצום, כשהייתה שוב בהריון והגיע יו"כ היא הגיעה לרב ואמרה לו "אני לא מסכנת את ההריון הזה. אני לא צמה, רק תגיד לי איך לעשות את זה בצורה הלכתית". אם היינו יודעות לדבר ככה את הרצונות שלנו אולי גם הרבנים היו לומדים יותר על מצבים הלכתיים שקשורים בנו)

וגם אולי לשתף אותו בתוצאותאמא ל4 + פצפון

כי הרב יכול להגיד (וזה מה שהרב שלי אמר לי, שהוא מאד רגיש ומתעניין בגם ברגש והכל): בד"כ יש יום אחד אחרי הצום שההנקה קצת יותר חלשה ואז זה מתאושש.

אבל זה לא נכון לכולן. והרב כנראה לא קורא פה בפורום כדי לדעת שיש כאלה שזה מחסל להן את ההנקה, וכאלה שאחכ נאבקות כמה ימים, והתינוק לא רגוע, וכו'.

אז אם חוזרים לשתף אותו בתוצאה, אז הוא ידע. ואם לא, הוא ימשיך לחשוב שכל בד"כ בסדר. 

נכון ממש! כמו שכבר כתבתי - הרב הוא לא נביא...מתואמת
מסכימה. אם כי ראיתי הבדל גדולהמקורית

בין רבנים שמתשאלים לכאלה שלא

סופו של דבר, הפרטים הקטנים הם אלה שמשנים את התמונה, אבל זה לא מסיר אחריות מכל אישה לקחת אחריות על עצמה ולוודא שהיא מעבירה מידע במלואו, בלי לחשוב מראש מה תהיה התשובה של הרב. כי עינינו הרואות, רוב הפעמים הרבנים כן קשובים ב"ה, בתנאי שהאישה מציגה תמונת מצב אמיתית וכנה

אני מזדהה איתך. ומצד שנייערת דבש

אני לא מחכה שהרב יבין לבד מה התחושה ובמצב שלי

אלא מאוד סומכת על עצמי ועל החושים שלי

השנה היה לי ברור שאני לא יכולה לצום ושאין מצב שאני מתאבדת על זה

או מנסה ואז מגיע למצב של עילפון וכו

ואכן בעלי פרט לרב (לא מקל בדוקא. פשוט ראש בריא ות"ח ממש)

בדיוק את כל המצב שלי

ואת מה שעוברת וחשה בהריון הזה

והוא התיר לי לא לצום. בכלל. אפילו לא להתחיל..

ואגב זה תשעה באב כבר רביעי שלי בהריון ב"ה

ובאמת אף פעם לא צמתי (אז ההבדל היה שהתחלתי ושברתי. ועכשיו אפילו זה לא כי זה הריון שעובר עלי אחרת)

אז כן

צריך להיות אקטיביים בעצמנו ומחוברות לגוף שלנו

ולהעביר את זה לרב.

ואם הרב לא מבין. לחפש רב אחר. 

מה לעשות.

 

וגם

ממה שראיתי פה בפורום ובחיים

יש הרבה נשים שנוטות מאוד לסיגוף והחמרה

ומאידך בגלל זה מקלות בבריאותן הנפשית והפיזית

ולעתים בבריאות העובר\התינוק שלהן

וזה ממש עצוב

למה שרב יתיר לאישה שזו הגישה שלה? שלא מרגישה בנוח לשאול אפילו

ומצד שני

בהחלט מרגישה שיש חוסר הבנה מצד רבנים מסוימים

פסיקות בלי רקע והבנה בתחום

דברים שהם חד משמעית על חשבון האישה ו\או התינוק שלה

וזה עצוב גם ומכעיס.

אני חושבת שהשינוי צריך להגיע משני הכיוונים

הן ההלכתי והרבני

והן מצד הנשים ובני זוגן

כמו שכתבתי למעלה..

ממש מסכימה איתך.הבוקר יעלה

כאב לי לקרוא מישהי עם תינוקת פיצית שאמרה שהרב לא יתיר לה לשבור. והיא כבר רואה שחור.

ולא מובן לי כל העניין של היתר למניעת היריון. ואם לא מתאים לי משפחה גדולה? לא לכולם זה נכון.

באופן אישי אני ביקשתי היתר ועכשיו מצפה

אבל באמת שהקונספט לא ברור לי 

בנות שראית אותן בחוץ זה גם תקלהאורוש3

מי שמתקרבת לעילפון אמורה להיות שוכבת במזגן עוד הרבה לפני השלב הזה כדי להימנע ממנו.

יש בעל. אפשר נערה. יש משחקים בבית וגם מסך. אין מצווה להתעלף אבל כן יש חובה לצום. וצריך לעשות השתדלות מקסימלית לפני ההליכה להקלות.  אני כן גם מאוד מצפה להבנה מהרבנים וצריך להבין שגם קריאה בספר שונה מאשר פסיקה אישית לשאלה ספציפית.

פשוט גם מצפה מעצמי ומאיתנו להיות חכמות. כן לשתות לפני הרבה. כן להכין מנה שאובה (ולא לא לתת תמ''ל לילד שלא לוקח בשגרה). כן להישאר במנוחה גם אם הבעל יתפלל בבית ביו''כ (קרה לי בחלק מהשנים. קרה לאמא שלי). ואם עשיתי השתדלות ומרגישה רע מעבר לגבולות הרגילים שלי אז לשבור. וכל אחת צריכה ללמוד את עצמה. אני יודעת למשל עלי שהרגשתי איכס זה כבר בבוקר. סחרחורת זה בסדר לשכב. בחילות זה כבר סמן לא טוב. ושבהנקה הכי קשה לי אבל החלב מתאושש. אז ללכת לפי התחושה שלי על עצמי בעיקר. 

לא יכולתח לסכם את זה יותר טובמק"ר

ואחרי כל זה

נתקלתי רב ברבנים שממש מבינים את המצב

שלא החמירו בשום דבר לגבי בשום סיטואציה בחייל

אלא פסקו לפי המצב הנוכחי.


וגם לא שמעתי מחברות או מקרובות משפחה שהחמירו איתן או שלא נתנו להם לשבור צום.

לא מכירה רב שאישה מגיעה למצב שהיא פונה אליו עם שאלה האם לשבור, שיגיד לה : אין מצב, תמשיכי לצום. בד"כ עצם השאלה כבר מראה על המצב עצמו

נכון...אורוש3
אני בדעהבשורות משמחות

שאישה צדיקה וכל עוד הדברים וההחלטות נעשות ממקום טהור ובריא זה נכון.

דבר שכן חשוב לי לציין לפני הכל! אישה צריכה להתחבר לגוף שלה ולהכיר אותו ולזהות את הצרכים שלו בעצמה ולא להסתמך על מה הרב יגיד לה.

רבנים הם לא בקיאים ברפואה/בתזונה/באיזון הורמונלי.

ולכן הפסיקות שונות לסוגי נשים שונות.

קודם כל אישה צריכה להיות קשובה לעצמה ולכבוד לגוף הקדוש שלה בעניינים האלו.

אפשר להתייעץ בעיניי עם רב שקשוב לצורכי הגוף הנשיים הספציפים שלך וזה רק אחרי שאת באמת מחוברת וקשובה לעצמך!

לי למשל מאוד חשוב הנקה, רב שינופף בפסק הלכה שעדיף תמ'ל מאשר להתאמץ על הנקה זה לא בקו שלי, וגם אם הוא יהיה הרב של בעלי זה לגיטימי בעיני להגיד שאני ובעלי חלוקים בדעותינו ההלכתיות בעיניינים האלו שמניתי לעיל' ולא אלך עפ' הרב שלו לצורך העניין.

והכל כמובן שאני עושה מתוך מאמץ לקיים את ההלכה אבל בהקשבה כנה לגוף שלי ולצרכים שלו.

לצערנו נשים שילמו מחירים לא פשוטים בגלל מצבים לא נעימים כאלו, היום יש יותר מודעות לחיבור לגוף הנשי ולנפש-גם מצד הרבנים.

כואב לי הלב לקרוא אותך.אחתפלוס

את כ''כ צודקת!!!

אני ספציפית שואלת רב שיודעת שיש לו כתפיים רחבות.

כשאני מניקה ובהריון אני אף פעם לא צמה.

ללידה בשבת -מותר הכל!

כל מה שהיולדת צריכה וכו'.

אז באמת לא כולם כאלה אבל חשוב לדעת שהרבנים האלו קיימים.

והם לא פשרנים אלא יראי שמיים שמחוברים לדור.

אני חרדית ואני מדברת על רבנים חרדים

את יודעת מה זה מזכיר לי?רותי7

לפני כמה שנים ילדתי את הבן שלי בשבוע מוקדם והוא היה בפגיה.

וביום כיפור עוד הייתי מאושפזת בבית חולים.

הגיעה אישה באמצע שמיני עם צירים וחיכתה שיעשו הבדלה כדי לאכול ולשתות. (בערך שעה לפני סוף הצום)

אמאל'ה! התחשק לי לצרוח עליה! שיכול להיות שהיא תלד פג רק בגלל שהיא לא שוברת את הצום! 

כנל לגבי 7 נקייםאחת פשוטה
ועוד הרבה דברים
בגלל זה לא לומדים הלכה מספריםים...

עשה לך רב והיפטר מהספק

תודה לכולכן נשים יקרותכנרת כנרתאחרונה
קראתי כל תגובה החכמתי ובעיקר שמחתי לגלות שאני לא לבד בתחושות האלה
מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

את אומרת דברים קצת נחרצים בעיניוהרי החדשה

יש כל מיני סוגי מערכות יחסים וזוגיות שונה לכל אחד מובנה אישיות אחר.

יכול להיות שהוא באמת שברירי.

והנה גם הפותחת כתבה דוגמאות לכך

יכול להיות שזה משהו שצריך ויכול להשתנות אבל בטח לא מעצה בפורום,

בעיני זה תהליך שצריך ליווי מקצועי ומיטיב.

(לי נשמע שטיפול זוגי כאן יכול לעשות ממש טוב, לא עכשיו חירום אבל זה מסוג הדברים שאפשר לעבוד אותם יחד עם איש מקצוע וכל אחד לומד להכיר את הדינמיקה הזוגית ומה מפעיל את ההתנהגות של כל אחד.)

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

ועוד משהו לגבי חמותךאמאשוני

את שואלת אם לא אכפת להם כשהם יושבים סביב שולחן החג, שאת יושבת לבד,

אז אני חושבת שיש פה מקום ללימוד גדול וזה לא ממש יכול לעבור בהודעה.

אבל דווקא כי סיפרתי שהייתי בסיטואציה של חגים לבד,

חושבת שכדאי שניה להתעכב על הנקודה- שזה שלאדם יש צרכים וקושי בלפתור לאחר את הבעיה שלו,

לא אומר שלא אכפת לו מהאחר.

אני בטוחה שהיא הכי תשמח בעולם לשמוע שאת עורכת שולחן חג כיד המלך הכי מלכה שיש!

כשאני אוכלת ארוחת צהריים ובא אדם לבקש צדקה ואני לא נותנת, זה לא ממקום שלא אכפת לי שישאר רעב, הייתי הכי שמחה בשבילו שימצא פתרון.

אבל אני מהסיבות שלי לא יכולה להוות פתרון עבורו.

ואם תגידי זה משפחה זה שונה,

אז גם כשלילד שלי יש קושי, למשל קרה לו משהו בביה"ס והוא לא רוצה ללכת, לא תמיד אני יכולה לאפשר את זה.

יש לי את השיקולים שלי למה לא לאפשר למרות שאני מאוד מודעת לקושי שלו, ואף אחד מהשיקולים הוא כי לא אכפת לי ממנו.

זו צורת חשיבה חדשה ושונה, אבל היא מאוד יכולה להקל על התמודדויות בחיים.

אפשר להרחיב בהזדמנויות אחרות.

רק אשאיר המלצה אחת-

על הפודקאסט חשיבה פורצת דרך עם פז אושרן.

בהצלחה רבה!

שומרת הערים האבודותחזקה בעורף

יותר מתאים לפורום אמהות השלב הבא, אבל פה יותר פעיל🤪🫣

מישהי במקרה מכירה לעומק? קראה את הסדרה?

הבת שלי התחילה והיא ממש על זה. שמעתי ממישהי שהיא מרשה לבת שלה עד ספר 3 כי בהמשך הסדרה מוזכרות גם מערכות יחסים חד-מיניות, אבל זוכרת ממי שמעתי.

אשמח אם יש מישהי שיכולה להפריך או לאמת לי את המידע הזה😳

קראתידרקונית ירוקה

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

תודה על המענה!חזקה בעורף

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

הוא קליל לאורך כל הסדרהדרקונית ירוקה

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

דווקא יש לי רגישות גדולה לדברים שכתובים בAIאמהלה

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

מענייןדרקונית ירוקה

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

גם התרגום של הספרים נכתב לפני הAIאמהלהאחרונה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

קראתי, זה סדרה די ממכרת, דווקא לא זכור לי סצנותאמהלה

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

תודה על המענה!חזקה בעורף

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

קראתי הכל... לצערי התמכרתי ומחכה להמשךאמהלה

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

רגע,מה? זה מעניין גם למבוגרים? חשבתי זה לנוער צעירמרגול

אני צעירה..... וכן, אני אהבתי מאדאמהלה

אמא שלי גם קוראתמתיכון ועד מעון

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא קראתי את הנל אבל ספרי נוער זה הספרים הכי נחמדיםחילזון 123

גם אני הכי אוהבתשיפור

אני לא חושבת שיש בה יחסים חד מינייםטארקו

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

ובכללי הוא מקוטלג בספריה אצלנו לז-חטארקו

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

ווי אין לי מושגאפונה

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

לא מספיק מבינה בזה, אבל אולי תיקחי ימי חופשאמא טובה---דיה!

על חשבונך?

אי אפשר לצעריחמדמדה

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

אחותך לצרה. גם לי אין ימי חופש והאמת הייתיהמקורית

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

כל חול המועד או חלק?שלומית.

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

כל הימים…חמדמדה

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

אולי תבקשי לעבוד חצי יום?פרח חדש

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

זה רעיון לפעם הבאה שאחפש…חמדמדה

לא נעים לי לבקש חריגנ כלשהי

גם ככה אני יולדת תשעה חודשים אחרי שנכנסתי לעבודה

גם ככה אני כבר במינוס של יומיים וקצת

אוויי מבאס ממש😥😒😔שיפור

אמממ..כבת שבעים

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣

אי אפשר להכנס למינוס?רינת 24

גיליתי את זה כי נכנסתי למיניס חחחחחמדמדה

ממש ממש מבעס😐יעל מהדרום

אפשר לנצל"ש?אפרסקה

מה אם יש מספיק ימי חופש והבוס לא מאשר? 🤦‍♀️

חישבתי את ימי החופש שלי באדיקות שיספיקו לי לימים באוגוסט, חול המועד ונופש שבעלי קבע, ועכשיו הבוס אומר שהוא לא מאשר לי את החופש לנופש 🤦‍♀️

למרות שהודעתי לו כבר באוגוסט, הוא אמר שהוא לא זוכר. חבל שלא שלחתי לו מייל מסודר. הוא אמר שהוא לא חייב לאשר כל חופש, והוא צודק, אבל זה ממש מעצבן. ולא תגידו שאני הולכת מחר, זה עוד חודש, ובכל זאת זה לא מספיק לו כי יש עבודה חשובה

אמ אני לא יודעת באיזה תחום אתחמדמדה

אני בהייטק ואם הרשצ היתה לא מאשרת כשיש לי ימים הייתי מתעקשת…

זה ימים שלי לפי חוק סליחה

בול מה שאמרתי לואפרסקה

שרציתי לקחת חופש ארוך יותר באוגוסט אבל שמרתי את הימים לנופש, ואם הייתי יודעת שלא יאשר הייתי לוקחת חופש יותר באוגוסט.

וזה לגמרי חוק. אמרתי לו שהרי גם אם אני נגיד ואדחה את זה לחודש אח"כ, הוא עדיין יגיד שאין לו אפשרות כי יש עבודה (אני עובדת יחידה). אבל הוא לא ממש אכפת לו.

בקיצור עוד לא יודעת מה ומתי להגיד לו

אני הייתי אומרת לו בבוקר שאני חולהאונמר

מה זה החוסר התחשבות הזה. אין לו שום בעיה להגיד לך שהוא לא שם עלייך ומבחינתו תתאבדי על העבודה.

וואלה לא תקין.

יש לך ימים שחשבת בזכותך לבקש חופש. לא נותן כי לא באלו?

סבבה על הבוקר של הנופש מרימה טלפון צרוד שלום אני חולה. שולחת באפליקציה לקבל אישור רופא וכל טוב.

מי שעושה לי דווקא לא ירוויח מיזה.

וכל מי שלא נעים לה לראות שלי סבבה לעשות ימי מחלה ככה שתדלג. לא צריכה שלימדו אותי אם זה סבבה או לא. מבחינתי אויר לנשימה הוא לגמרי ימי מחלה.

אני גם…חמדמדה

אני שוקלת לעשות את זהאפרסקה

ברצינות.

אני מבינה שיש עבודה, אבל אם אתה לא מתחשב פשוט לא תהיה עובדת שתעשה את העבודה 🤷‍♀️

אם אני זוכרת נכון המעסיק שלך בעייתיהמקורית

יש מצב שגמני הייתי מוציאה מחלה במצב כזה

ואגב - כן ! לתעד כל דבר! עד שתמצאי משו אחר נורמלי בעז"ה

זוכרת נכוןאפרסקה

יש מקום שאני מתראיינת אליו וגם שם יש חסרונות קלים לא הכל מושלם אבל האנשים נראים ונשמעים חביבים אז אני ממש ממש מקווה להתקבל. תתפללו עליי 🙏

גם אם זה שלך יש ךמעסיק זכות לסרבהמקורית

יותר מזה הוא יכול להודיע לך שבועיים מראש על חופשה בת שבוע מימי החופש שלך

וגם להחליט מראש באיזה ימים תצאי לחופש אם נהוג שיש חופשה מרוכזת

אני יודעתאפרסקהאחרונה

זה מעצבן אבל. אבל בסדר ה' גדול מי יודע מה יהיה איתנו בעוד חודש, העיקר להיות רגועים החיים יפים והעבודה לא שווה את הלחץ והעצבים

לי פעם הבוס לא אישר חופש בפוריםדיאן ד.

הוצאתי לו ולמנהלת המקבילה מייל רשמי שאני מבקשת את החופש

שאני מצידי עושה את מירב המאמצים לעמוד ביעדים ולהספיק את כל העבודה בדד ליינים לחוצים

ואני מצפה שהם יבואו לקראתי בזמנים שחשוב לי.

אז הם אמרו לי שהם מסכימים לחופש בתנאי שאני עושה להם תכנית עבודה מדויקת על הדקות איך אני מספיקה את כל המשימות לפני החופש.

בתגובה, יום לפני פורים התפטרתי ולקחתי חופש...

גדולאפרסקה

לצערי אין לי מנהלת מקבילה, ולבוס שלי אין בוס, ומשאבי אנוש ממש לא בצד של העובדים.

ואני כבר היום מכינה לו לוז"ים ברמת הדקות שזה מחרפן 🤦‍♀️

בכל מקרה אני כבר מחפשת מקום אחר, מקווה להגיע לנופש הזה עם מכתב התפטרות ביד ומקום חדש באופק. ואם לא, נראה, או שאתפטר באמת או שאמצא איזה תירוץ/ פשרה לא יודעת

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3אחרונה

שיוכח אחרת

התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדש

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

וואי אני אלרגית למתכות וגם ליהמקורית

הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?

אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭

או מזהבשלומית.

😅

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

מצטרפת לזה מאודטארקו

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

אני לא מספיק מכירהשלומית.

כי ניסיתי רק את הנובה טי הרגיל.

אבל אולי תפתחי שרשור נפרד על התקנים לא הורמונליים...

מה שכן, נשמע שלא שווה לך לוותר על היתרונות של אמצעי לא הורמונלי אחרי שזה היה כ"כ משמעותי אצלך

הגודל לדעתיאחת כמוני

יש כמה הבדלים עיקריים-שימושית
  1. צורה- נובה טי/פלקס טי הם בצורת עוגן חלק מהפלקס-טי מצופים חומר פלסטיקי שהגוף מגיב לזה אחרת, בלרינה- כדורי נחושת שמסודרים בצורת כדור וזה לא פוצע את הרחם, ג'ניפיקס צורה קצת שונה יותר דומה לשרשרת וזה ממוקם אאל"ט בדופן הרחם

  2. גודל- כל התקן הוא בגודל שונה, יש סוגים שיש להם כמה דגמים

  3. רמת גמישות שונה לכל דגם וממילא הגוף מתייחס לזה אחרת.

התקן לא הורמונלי ג'נפיקסאחת כמוני

נחשב פחות מאריך ומכביד ווסתות

אבל בסוף זה אינדיבידואלי וגם תלוי בהנקה

ורק פרטי

טוב מעדכנת שהייתי אצלהאנונימית בהו"ל

ומסתבר שיש חשד לשארית שיליה

אוף איזה סרט.. אמרו לי לבוא עוד שבוע לראות איך זה

ובנתיים אישרה לי להתחיל נובהרינג אבל לא התקן

אוי איזה באסהקנקן שבור

קחי בחשבון שזה יכול לגרום לך לדימום שוב

ואז עוד פעם לעשות הפסק ולטבול וכו

מה יכול לגרום לדימום?אנונימית בהו"ל

הנובהרינג או הבדיקה?

מאתמול בלילה יש לי דימום, חשבתי שזה מחזור אבל היום באולטרסאונד לא היו בטוחים אם זה ווסת או שהרחם מנסה להתנקות מ(אולי) שארית שיליה

האמת ששבועיים עכשיו לא היה לי כלום והספקתי כבר לטבול, ואני זוכרת מלידות קודמות שאני קבוע מקבלת מחזור בזמן הזה אז לדעתי זה כן מחזור

אם את לא מניקה סיכוי גבוה שזה מחזורפרח חדש

לא מניקה, גם חושבת ככהאנונימית בהו"ל

אם זה מחזור, תקווי שהשאריות יצאו בוקנקן שבוראחרונה

ולא תצטרכי פרוצדורה אח"כ להוציא אותם

בע"ה שילך חלק

השאריות שיליהקנקן שבור

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

הילדים שלי קצת קטנים בשביל משחקי מילים כאלה,כי לעולם חסדו

אבל אחשוב על עוד אופציות דומות

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה

מרגישה שאני בעומס בלתי נגמרכי לעולם חסדו

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

ככה-שימושית

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

תודה! מרגישה שהבנת אותי כי לעולם חסדו

עוקבתבוקר אור

חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

טיפיםאמאשוני

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

נהנתי מאוד לקרוא אותך, תודה.שימושית

הסיפור האחרון הוא וואו. אלופה!

בהתחלה קראתי מגנטים במקום מנג'טים😅שיפור

חשבתי שהכנת קערת סדר ממגנטים😂

גם אני 😂😂😂שימושית

אמרתי לבעלי שזה סימן שאני טובעת בים של מגנטים 👻

אה היא לא כתבה מגנטים? גם אני הייתי בטוחה🤣אנונימית שאלהאחרונה

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

שמחה לשמועשימושית

בע"ה הוא ואת תהיו מרוצים מעכשיו והלאה

אולי יעניין אותך