רק אני ישנתי הרבה יותר מידיי בשבת?

ובשביל מה אני משלמת לכם? גאד.

הייתי בפלסטיישן עד עכשיו

ישנתי בשבת כאילו אין מחר

רק בית כנסת וארוחות חחח

או שזאת תקופה שתעבור לדעתך.

מציין שגם אני מפחד לאכזב את ההורים שלי במיוחד שיש עבר ילד במשפחה שגורם להם לבכות.

אצלי זה בתקופות של רצוא ושוב

אוהב את ה׳ ושונא את עצמי

(טוב וגם ללא הורים לאכזב. ומשפחה ושכנים וחיית מחמד)

הייתי עוזבת השניה. בטריקה.

לוקחת תיק גב עם בגד וחצי והולכת לטייל בעולם. לבד.

בלי קשר לדת יעשה לך טוב!

השאלה גם מה עושים עם הרגשות האלו?!

אני החלטתי ללכת מאפס

אני הולך לשיעורים של חוזרים בתשובה

עושה לי טוב למרות שהרמה שלי רחוקה שנות אור מהם

לא גרה פה.

מבקרת פעמיים בשנה בערך.

וגם אז זה להיזכר בכל הסיבות שבגללם עזבתי😅.

מטיילת אבל רוצה טיול כזה של אחרי צבא. חצי שנה. להכיר את עצמי. לבד.

עד עכשיו עשיתי פחות או יותר מה שצריך ולא מה שאני רוצה.

אניוואי. לא יקרה.

לא מסוגלת ולא רוצה לעזוב את הילדים שלי ליותר מיום.

בגדר פנטזיה.

אצטרך לגלות את עצמי תוך כדי תנועת החיים.

ואיזה שיעורי תורה😒

לא מסוגלת לשמוע כלום.

שבעתי.

זה שיעור סאחי כזה לא כבד שרים אוכלים ושותים והחברה ברובם לא דתיים לדעתי.

להיזכר בסיבות שעזבת את הארץ או את הדת?

וגם וגם.

התכוונת לסיבות שעזבתי את הארץ.

אבל הביקור הזה חד משמעית גם מאיץ את היציאה שלי מהדת.

את עוד תמצאי מקום להרפות מעט מהילדים ולמצוא זמן לעצמך

זה חשוב

גם אני דיי כזאת (או הייתי) מתסגלת לכל מצב ובכל חדר.

אבל לפעמים ולאחרונה רצינית להחריד, הלוואי שהייתי חושבת פחות.

הייתי רציני בתחילת הדרך. והייתי חושב המון. מצאתי את זה מתיש, מעיק, שואב אנרגיות ומתסכל.

אז הפסקתי לחשוב. ליטרלי. אפילו בעבודה.

נראה לי הבוס שלי לא אוהב את זה.

איך הוא יסביר שיש מליון שקל לא מוסברים בדוחות הכספיים?

מקווה שהמילון שקל מצאו את דרכם אליך איך שהו

ככה אני הייתי עושה בטח 😏

מיליון שקל אצלי בחשבון בהצהרת הון.

ואז היו מאשימים אותי בהלבנת הון.

והייתי נכנס לכלא.

והייתי עושה ניתוח לשינוי מין.

ומבקש להיות בכלא נשים.

אולי שווה לנסות לא להסביר מיליון שקל אצלי בחשבון 🤔

ולהפסיק לחשוב זה חזק ממני.

אני אוכלת לעצמי את המוח לארוחת בוקר.

*ממש מסקרן אותי התהליך שלך של לעזוב את הארץ. תחלקי אותו איתנו אולי? יש מצב?

יחד עם תצלום של הת.ז וDNA

אם מישהו פה מכיר אותי הוא יגלה ישר.

נראה. אולי יום אחד לא יהיה לי אכפת.

בגדול כרטיס OneWay לנצח. רילוקיישן יזום.

למגזר שממנו הגיעו.

אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.

השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.

כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.

אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .

אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.

תודה לאל שיש את מי לארח.

לעשות רק יום טוב אחד?

אתם ישראלים לא?

תאמת אני ניסיתי לקחת בכיף את ליל הסדר והכנתי להם קסמים על עשר המכות אז היה ממש כייף ומצחיק

אפשר גם להגיד לבעלך להריץ קצת להבא שיעבור יותר מהר ובשמחה