1. לא

2. לא

3. לא היה צורך להעביר מסר. זה היה לה ברור מעצמה

4. הגיעה באותו יום. בלידה הראשונה התרגשה מאד כי זו נכדה ראשונה שלה, הבנתי אז אמרתי לבעלי שהיא יכולה להגיע בערב (ילדתי לפנות בוקר) והיא הגיעה לבערך 20 דקות, החזיקה את הנכדה,התרגשה, והלכה.

בלידה השניה הגיעה בערך 4 שעות אחרי הלידה כי הבת שלי הייתה אצלה ורציתי לראות אותה. גם, הגיעה לבערך 20 דקות/ חצי שעה והלכה.

5. הלידה היא שלך. את צריכה להרגיש בה בטוב ובנוח ושהאנשים שיהיו סביבך יהיו כאלה שעושים לך טוב. אם את לא רוצה אותה שם, תדאגי שבעלך יגיד לה את זה או שאל תגידו לה שאתם יוצאים לבית חולים. 

אם יש לך שאלות- בשמחה 

1. לא

2. לא. כן עדכנו מדי פעם בוואצאפ על ההתקדמות

3. היא שאלה מי יבוא איתי ללידה. אמרתי בעלי ואמא שלי ובזה זה נגמר. היא אמרה מעצמה מתישהו שברור לה שאני לא ארצה שתבוא וגם היא היתה מתפדחת עם חמותה היתה רוצה לבוא.

4. הגיעה מתישהו כשעוד הייתי מאושפזת, לא זוכרת בדיוק כמה זמן אחרי. תיאמו קודם עם בעלי שמתאים, חמי לא נכנס אלי ורק ראה את התינוק.

2. לא (וגם אמא לא)

3. לא העברנו שום מסר, הברירת מחדל זה שהן לא נמצאות, בעיני חמות או אמא שנמצאת זה בגלל שהן קיבלו בקשה מפורשת להיות.

(בלידה הראשונה בגלל שהיתה לי לידה סופר ארוכה- נוצר מצב שההורים שלי באו לבקר כי היו במילא בבית חולים מסיבות אחרות... היו שעה, הביאו גלידה, והלכו הביתה)

4. ילדתי לפנות בוקר, ההורים שלי הגיעו בצהרים, ההורים שלו אחרי צהרים מאוחרות.

5 תעשי מה שעושה לך טוב, נוכחות של אדם לא רצוי בלידה ממש יכולה לתקוע לידה!

משתנה מאחת לאחת... זה תלוי בדינמיקה באופי האנשים באופי המשפחה ועוד...

1 לא

2 לא

3 לא היה צורך במסר. זה היה מובן לחלוטין ולא נראה לי שהיא היתה רוצה להיות בכלל

4 היא הגיעה בערב שאחרי הלידה (לידה אחת ילדתי ב3 לפנות בוקר ובשנייה ב9 בבוקר)

גם בלידות של הבנות שלה לא הייתה. כך שזה אפילו לא עלה לדיון מולה.

בלידה הראשונה הגיעה ביחד עם חמי לבקר באותו יום (ילדתי לפנות בוקר, הם הגיעו בצהריים וזה היה מעולה)

בלידה השנייה זה היה בקורונה אז רק כשהגענו אליהם אחרי הסגר

בלידה שלישית הם הגיעו לשבת לשלום זכר. ילדתי בשלישי בלילה, הם הגיעו בשישי לשבת

1. לא

2. לא

3. זה היה ברור, לא היה צורך להעביר מסר בכלל

4. בעלי עדכן אותה כשיצאנו לבית רפואה, ומידי פעם בהתקדמות. היא מגיעה בדכ באשפוז בתאום מראש כמובן ובלי חמי.

בלידה הראשונה הם הגיעו כמה ימים אחרי הילדה להורים שלי (שם היינו..).

לא רציתי לא אותה ולא את אמא שלי

פשוט לא סיפרנו עד אחרי שילדתי

לרוב ביקשתי שתבוא רק יום אחרי וגם אם היא לא אהבה את זה היא לא אמרה כלום

אני חושבת שזה מאוד תלוי בקשר שלך ושל חמותך אם אתן בקשר טוב… גם מאוד תלוי בסיטואציה, רק ברגע האמת את תדעי את מי את תרצי לידך ומתי

נניח אני ברוך השם בקשר טוב עם חמתי ממש כמו אמא כך שאני חושבת שאני כן ארצה שתגיע ללידה אבל שוב זה יכול להשתנות תלוי באותו הרגע…

בהצלחה ולידה קלך בידיים מלאות ב״ה 

היא לא ציפה להיות בחדר לידה, היא כן הופתעה שאמרנו שהודיע רק כשהתינוק יהיה בחוץ, אבל לא הייתי מסוגלת שהיא תשגע אותנו על ההתקדמות🤷🏻‍♀️

היא הגיעה עם הגיסות שלי יום אחרי הלידה אם אני לא טועה, וחמי הגיע יומיים אחרי הלידה (זה היה קיסרי חירום, זה אשפוז ארוך) ובעלי יצא אליו עם התינוק, אני רק אמרתי שלום

1. לא, אבל זה לא מאוד נחרץ,  זה מביך במחשבה אבל בפועל בקשר טוב איתה.

2. כן חח, והגיבה מעולה!!! לא הייתה עד סוף הלידה, אבל כן עד פתיחה גדולה מאוד.

3. היא הבינה מעצמה שלא, אבל בפועל היה לי צירים אצלם בבית וילדתי קצת זמן אחרי שיצאנו לביח..

4. חמי חמותי וגיסתי הגיעו יום אחרי, רציתי שיבואו. אחים שלי וההורים שלי הגיעו באותו יום גם.

5. חושבת שזה מאוד תלוי בקשר ובהרגשה!!! יש לי דודה שרצתה שרק חמותה תגיע איתה, ודודה אחרת שלא העיזה לחשוב על זה אפילו, על אף שהיו בקשר מצוין.

שיהיה בהצלחה ובחירות טובות

1.2. לא

3.לא העברתי. זה היה ברור. כמו שהיא לא היתה רוצה את חמותה בלידה גם אני לא רוצה.

4.היא וחמי הגיעו לבקר ביום השני.

1. ממש לא

2. לא

3. זה היה ברור לה שהיא לא נכנסת אם אני לא מבקשת. בפועל, היא לא ידעה שיצאתי ללדת כי זה היה בלילה, אז בבוקר פשוט בעלי עידכן

בכל אופן, אני גם עידכנתי את בעלי שחוץ ממנו ומאמא שלי אני לא מרשה לאף אחד להגיע איתי, אז שידאג לזה בזמן אמת😅

4. הגיעה ביום השני שהייתי עדיין מאושפזת

בלידה הראשונה זרמתי ולא היה אכפת לי וגם הבנתי את ההתרגשות שלה

בלידה השניה העדפתי שתבוא כשאנחנו כבר בבית, אבל לצערי לא הייתי מספיק ברורה וחזקה בהעברת המסר וזה היה לי קצת מציק כשהגיעה כשאני מאושפזת

לידה הבאה בעז"ה מתכננת לדבר על זה מראש עם בעלי שביקורים זה רק בבית

5. הכי חשוב שתעשי מה שטוב לך, בלי לדפוק חשבון לאף אחד

לידה והאשפוז אחרי זה מצב רגיש, ואת צריכה להרגיש בנוח ולהיות מוקפת במי שגורם לך להרגיש טוב ונינוחה

שיהיה בעז"ה בקלות ובידיים מלאות!

אני וחמותי בקשר מהמם!!!!

היא כמו אמא שלי מלווה אותי לבדיקות

לקחה אותי למיון כשהייתי צריכה

אני סומכת עליה במאה אחוז... אבל

לא הייתי רוצה שתיהיה איתי בחדר לידה גם לא אמא שלי

לא רוצה לשמוע כלום האמת

לא רוצה שיגידו לי הכל יהיה בסדר ואת מהממת ובלה בלה רוצה שקט. וזה משהו שאף אחד חוץ מבעלי לא יודע לתת

1.לא. היא הזמינה את עצמה בלידה הראשונה שלי וזה ממש לא התאים לי התערבה הרבה.

2.יותר מידי חחחח 

3.ברגע הלידה היא לא רצתה לצאת ביקשה מאמא שלי לצאת.(כן היא ממש אישה שטלתנית) והמיילדת שאלה מי אני רוצה שתהיה איתי אמרתי אמא שלי ובעלי היא יצאה..לא הבנתי מה חשבה לעצמה

4.ילדתי עוד פעמיים מאז והיא פשוט הגיעה לבקר יום אחרי הלידה בבית החולים.חשוב להעביר את המסר לפני הלידה ולא להגיע למצב שאם בעלך מתקשר להגיד שאנחנו בבית חולים היא מזמינה את עצמה..

5.שזה הגוף שלך והלידה שלך ואת צריכה לחשוב איך את רוצה שהיא תראה אני ממש לא הייתי יולדת לידה.נשמע מביך מאוד.עם אמא כמובן זה יותר מתאים והיה לי קשר מעולההעם חמותי  באותה תקופה ובכל זאת היא רואה את כל האיזור למטה ברגע האמת ולמה שתראה אותי בוכה וצועקת חחחחחח

2. בסוף לא היתה..החלטנו ביחד שעדיף שלא.אבל לגמרי זה היה אופציונאלי

3. היא פחות רצתה גם ככה, אז קיבלה בכיף חח

4.באה כמה שעות/ יום אחרי.תלןי בלידה.

5 זה מאוד תלוי בקשר ביניכן אבל לא רק, יש עוד הרבה דברים משתנים סביב זה. שכל אחת תבחר מה שהכי נכון לה! זו הלידה שלה ולא של החמות או כל אחד אחר.  

1. לא

2. לא

3. לא הייתי צריכה להגיד כלום. אמרתי לבעלי שאני רוצה שניהיה רק שנינו ובזה זה הסתכם.

4. היא וחמי הגיעו יום אחרי הלידה לזמן קצר (ילדתי אחה"צ, עד שהגעתי למחלקה כבר היה ערב). זאת נכדה ראשונה, אז לא רציתי למנוע מהם לראות אותה. 

1. לא

2. לא

3. לא העברתי מסר זה היה ברור כי היא פשוט לא הוזמנה..

4. לידה ראשונה ביום של הלידה וביום שאחרי עם כל המשפחה ..זה היה נכד ראשון מאוד התרגשו אבל לא התאים לי שיקרה שוב

אז לידה 2 אמרתי לבעלי שאף אחד לא בא וזהו

5. תובנה..לידה ואחרי לידה זה זמן שלך תחליטי מי את רוצה בלי לחשבן כי ככל שתרגישי יותר טוב הלידה מתקדמת יותר טוב בע"ה

אחרי לידה אל תתביישי להגיד בקול מה נוח לך!

כמו לא מתאים לי שיבואו לבקר בבית חולים/ אם מגיעים אנשים קרובים תגידי מה את צריכה שיביאו אוכל שאת אוהבת / מוצץ מסויים או כל מה שאת צריכה בקיצור

גם אחכ ששחוזרים הביתה תגידי מה טוב ונוח לך בלי רמזים מונע תקלים ואי נעימויות לדוגמא לא מתאים לי שתגיעו בשעה כזו/ בספונטניות וכדומה..

חמותי מקסימה באמת,

לא רציתי שתהיה וגם לא היתה.

לא ביקשה ולא שאלה כי יש לה המון טאקט.

בכללי ממש ממש לא משנה מה כולן, גם אם כל העולם הין הולכות עם החמות שלהן, אם לך לא מתאים זה מה שקובע, וגם הפוך.

יש כאלה שרוצות לבד, יש כאלה חברה, אחות, גיסה, רק בעל, רק לא בעל, אמא, חמות, בת דודה, דולה שמכירות, דולה שלא מכירות. כל אחת ומה שמתאים לה.

1. לא

2. לא

3. לא היה צורך להעביר את המסר זה היה ממש מובן מאלו לא דובר על זה אפילו.

4. אני ילדתי בערב שבת, אבל ברור שגם ביום חול זה לא היה שונה, היא הגיעה ביום ראשון אני חושבת, בכללי היא מגיעה יום למחרת או באותו יום לביקור

5. הכל תלוי בסוג הקשר, ואם לא מתאים לך שחמותך תהיה נוכח תגידי לה את זה בדרך יפה וזהו, שתיקח את זה לאןשהיא רוצה, זה לא יציאה לגן שעשעוים זה לידה ואין פה הנחות או מקום לערב רגשות על אחרים

אצלי היה ברור שלא תהיה נוכחת

גם לה זה היה ברור אגב, ולא רק איתי, עם כל הכלות

באה לביקור קצר ביום למחרת

אגב טיפ, מהלידה השניה לא עודכנו בכלל את ההורים שיצאתי ללדת, התקשרנו רק לבשר על הלידה (גם שלי וגם שלו). ככה היה נכון לנו.

אז אם יש מישהו שמלחיץ אותך, הוא יכול לדעת שאת בחדר לידה רק אחרי שהלידה התרחשה כבר

זה רגע כל כך פרטי מבחינתי

וגם מבחינתה לא נראה לי שחשבה או רצתה להגיע

הגיעה כמה שעות אחרי לראות את התינוקת

כשנכנסתי לניתוח בעלי עדכן את כולם ואז האמהות באו וחיכו מחוץ לחדרי ניתוח

וראו אותו יוצא לבדיקה עם התינוקי אצל הרופא.

אחר כך כשעברתי מההתאוששןת לחדר במחלקה אם אני לא טועה היא גם שאלה אם מתאים לי שהיא וחמי יבואו

ב"ה יש לי עוד זמן, אבל לאחרונה שמעתי מלא מעט בנות סביבי שחמותן הייתה איתן בחדר לידה או ליד בזמן הלידה, וקצת נכנסתי ללחץ. מבחינתי אין מצב שבעולם. מכל הסיבות האפשריות. התינןק פשוט לא יצא ככה. ומצד שני ממש לא רוצה לפגוע, במיוחד שגם ככה יש איזשהו ריחוק מצידי. מבינה שבסוף זה גם אירוע מרגש בשבילה לידת נכד.

אז תודה שנירמלתן ועזרתן לי להבין שזה לחלוטין נורמאלי לא לרצות שהיא תבוא, ושזה לא אמור לפגוע בה. הרגעתם ממש😘

ולא מנסה להתווכח עם זה אז שלום.

תעשי מה שטוב לך. לידה זה זמן שאת צריכה להיות מרוכזת במה שנעים *לך*.

ואנחנו בקשר מצוין , לא חם במיוחד אבל כי זה האופי של שתינו....

הודענו להורים רק כשכבר היה בשלב ממש מתקדם (חוץ מלידה שהיתה בזירוז אז הם ידעו על האישפוז)

כמובן עדכנתי מראש שאני לוקחת דולה ולא רוצה עוד מלווים שלא יהיו ציפיות מיותרות (לא שחמותי ציפתה אבל אמא שלי כן וקיבלה לגמרי בטוב)

כמו שכתבו ברור שמה שהכי חשוב זה שתהיה לך סביבה תומכת ונעימה לך בלידה ולא משנה מה כולם עושים

אבל גם תרגישי בנח , זה לא מוזר בכלל

ואני אוהבת אותה מאוד!

לא רציתי אותה וגם לא את אמא שלי ואחרי הלידה הראשונה הבנתי שגם לא את בעלי. רוצה להיות רק עם עצמי ועם הקב"ה.

את המיילדת אי אפשר להוציא, אז השארתי אותה 😆

אני והיא בכלל לא דיברנו על זה לפני הלידה, היא לא ביקשה ואני לא הצעתי. 

מה פתאום שהיא תיהיה

אני אוהבת פרטיות .

למרות שהציעה שהיא תיהיה , אני הגבתי בתשובה לא מוחלטת כדי לא להעליב

היא תמיד מגיעה אחרי הלידה לבקר 

גם אמא שלי לא. לא חולמות אפילו להגיע בלי הזמנה מפורשת. וגם יודעות שזה לא מתאים. מגיעות לבקר את התינוק במחלקת יולדות אם יש להם צורך בזה...

צריך להבין 2 דברים. א. שלך, כיולדת נוכחות לא רצויה בחדר לידה עלולה להיות הרסנית. כלומר לעכב ולתקוע את הלידה ולכן הלידה עלולה להגרר להתערבות רפואית.

ב. התפקיד של בעלך להיות המגן שלך. ולדבר עם אמא שלו על זה להגיד בדוגרי. בצורה רגשית ורגישה ויחד עם זה להציב גבול ברור.

עם כל הכבוד לזה שזה נכד. עבורך זה ילד את היולדת. שתיכם פה בסוג של סכנת חיים. לא להקשיב לרצונות שלך זה לסכן אותכם.

ובנימה אישית התינוק הזה נעשה באהבה בחדר באינטימיות. ככה הוא גם צריך לצאת באהבה באינטימיות. (אני אישית מעדיפה רק את בעלי).מי שלא תומך באווירה האינטימית הזו לא צריך להיות שם...

לק"י

1. לא

2. לא

3. זו לא שאלה שעלתה בכלל.

4. בלידה הראשונה באה לבקר בבית חולים. יומיים-שלושה אחרי הלידה (אני הזמנתי את המשפחה של בעלי שיבואו).

בלידות האחרות כבר לא זוכרת מתי. אבל לא בבית חולים (בלידה השניה אני לא בטוחה, אבל נראה לי שנפגשנו כבר אחרי השחרור).

כי לא היה לנו אוטו. והיא נשארה איתנו בבית החולים ותמכה בי בעדינות ובטקט, וברגע שאמא שלי הגיעה (שאיתה תיאמתי שתהיה איתי בלידה) היא הלכה. חזרה שוב רק כשקיבלה "אישור" - בכל זאת, זו הייתה לה נכדה ראשונה...

מבינה שלא כולן זכו בחמות רגישה ובעלת טקט כמו חמותי... בכל אופן, גם לי ברור שחמות בחדר לידה זה משהו ממש נדיר, וגם אני לא הייתי רוצה שחמותי תהיה איתי בלידה עצמה, מקסימה ככל שתהיה... זה פשוט קשר אחר, שלא דומה לקשר עם אמא או עם בעל, שהוא פיזי מטבעו, ולכן הגיוני יותר שינכחו בלידה.

מקווה שחמותך מבינה את זה...

(האמת שחמותי עצמה אפילו לא רצתה שהוריה יהיו בלידות שלה, אז היא בהחלט הבינה...)

בלידה היא שלך. הנכד שלה. את הנכד שתמצא זמן טוב לראות. זה בסדר כמה שעות אחרי הלידה או למחרת. הכל טוב. הוא ישאר לנצח...

הזכרת לי שחמי הגיע בדרך לעבודה לבקר אותנו במחלקת יולדות והייתי לבד, הילדה ישנה והיה לי כתם דם שלא ראיתי על החלוק. הוא נורא התפלא שבעלי לא שם (יש ילדים בבית...) ונשאר עוד. איזה מביך להזכר!!!!!!

1. האם רציתם שחמותכם תגיע ללידה?

ממש לא

2. האם היא הייתה נוכחת בפועל?

לא

3. אם לא רציתם, איך העברתם את המסר? איך היא קיבלה את זה?

אמרתי שאני בלידה יהיה רק עם בעלי ואמא שלי, את זה היא קיבלה סבבה ושאני לא מעוניינת במבקרים גם אחרי הלידה, את זה היא לא קיבלה סבבה ועשתה פרצופים

4. אם היא לא הייתה נוכחת, מתי בפועל היא כן הגיעה? הייתה בבית חולים בזמן הלידה ונכנסה אחרי/ באה כמה שעות אחרי הלידה אחרי שהתינוק יצא/ באה יום או כמה ימים אחרי

לא הייתה בזמן הלידה בבית חולים, ילדתי במוצש והיא לא ידעה שנכנסנו לחדר לידה (ידעה שזה קרוב כי היינו מאושפזים כבר מרביעי לזירוז) ולא ידעה שילדתי ולא הייתי מוכנה גם בשעה/שעתיים של ההתאוששות להודיע לה מהפחד שתבוא פשוט לא הסכמתי שנגיד לה עד שלא התמקמנו במחלקה. היא נעלבה מזה מאוד. אני חתמתי שיחרור מוקדם, הם היו אמורים להגיע בערך לשיחרור למרות שלא רציתי כי כעבתי עליהם בטירוף כי הם התנהגו גועלי בנוגע לברית. חייבו אותנו להעביר מקום ושאני היולדת הטריה תיסע יותר משעה לכל כיוון כדי שיהיה נוח להם ולאורחיהם. אין לי מושג למה התחשבתי בהם. כעסתי עליהם מאוד אבל לא היה לי כח לריב, אבל הם לא הספיקו לצאת מהעבודה ולכן הם הגיעו אלינו הבייתה, ממש יחד איתנו. קנו לנו עוגה מפנקת ועמדו פה לשטוף כלים שעמדו כמעט שבוע בכיור, הצטלמו עם הנכד, קצת חפרו לי על זה שלא רציתי מבקרים ושאני נראית עייפה (אה וואלה מפתיע, חשבתי שאני זוהרת כמו כלה מתחת לחופה) ובסוף התחפפו. נפגשנו שוב בברית.

5. הערות ותובנות נוספות בנושא..

את היולדת!!!! שימי פס על כולם!!!! ואם יש ברית, זו הטראומה שלי.. לא לנסות לרצות אף אחד מהאנשים, מהצדדים, מהקרובים, מהחברים... אף אף אף אחד לא חשוב חוץ ממך, מהתינוק ומבעלך. שימי פס. זה לא אירוע שאת אמורה להיות מתוקתקת בו או לרצות אנשים. זה אירוע קשה פיזית ונפשית, תתחשבי רק בעצמך. בכל האחרי הלידה, את המרכז. את והתינוקי. התחשבות זה בבעלך בלבד.

אם את לא רוצה גם את אמא שלך, אז את לא רוצה, נקודה. אין צורך לתרץ. להבהיר לפני הצהרת כוונות, ומותר גם להיות הורמונלית או לגלות שהמציאות אחרת ולשנות בהתאם. הכל טוב. תני לעצמך חיבוק ומרחב ❤️

אבל אני גם לא רוצה את אמא שלי, את אחותי, חברה טובה או דולה.

גם המיילדות- שיבואו מינימום שחייבים ושלא יתקרבו בשאר הזמן.

אז נראה לי שבגלל שזה כ''כ לא אישי, אף אחת לא נעלבת ממני.

אותי באים לבקר מינימום 24 שעות אחרי שהתינוק בחוץ. זה זמן שמוקדש לי ולבעלי להתאוששות ולהכרות עם הפלא הקטנטן שהצטרף למשפחה. לא מתאים לי לחלוק אותו עם אדם נוסף, שהוא לא בעלי.

והייתי מתעלפת אם חמותי הייתה מעלה בדעתה.

זה לא תיאטרון.

שתבוא כשתינוק כבר נולד.

אני מתכוונת בעז"ה לישון בנחת, ולנסוע למחרת. לא כזה בוער לי. ברור שהוא/ היא יהיו נורא חמודים ואין כמו אמא שלו/ה שתחבק עד שאבוא לשמוח

1. ממש לא...

2. בלידה האחרונה קצת, בזמן הצירים, כי הם היו קרובים ושמרו על הילדים... זה היה בשבת אז רצו לראוצ מה התקדם... אבל לא בלידה עצמה.

3. וואי לא יודעת, זה כל כך ברור שלא שייך... אומרת לה שפשוט אני רוצה להיות עם איקס...

4. בלידה האחרונה כמו שאמרתי הייתה קצת לפני.. בשאר הלידות (וגם באחרונה) היא באה לבקר יום אחרי הלידה או אפילו באותו יום אבל אחרי הלידה...

5. בהצלחההה

מכיוון שילדתי רק בניתוחים, ואשה אחרי ניתוח לא במיטבה…

ביקשתי שלא יגיעו לבקר אותי.

גם לא חמותי…

כולם קיבלו את זה בהבנה.

לדעתי זה לא קשור רק לניתוחים, אלא באופן כללי - תמיד לשאול יולדת האם לבוא אליה ? ולא לנחות..

צריך תמיד להתחשב ביולדת וברוצנות שלה,

ואנחנו צריכות להקשיב לעצמנו - מה טוב לנו - ולומר את זה בקול.

תשובו על הסקר:

1. ממש לא (ואני מאדדדדד אוהבת אותה).

2. לא.

3. אמרתי לה וקיבלה בהבנה, בכלל לא חשבה לבוא.

4. באה כאשר הגעתי הבייתה לאחר שבוע.

היום לא בא לי שיבואו לבקר אותי.

בלידות קודמות זה היה ברור שיבואו.

אני אצטרך אומץ כדי לסנן אותם

1. לא, לא מבינה מה יש לה לחפש שם

2. לא

3. לא חשבה לבוא בכלל

4. לא זןכרת, אבל לפחות שבועיים אחרי הלידה. וטוב שכך.

אחרי הלידות אין לי כח לביקורים מנומסים.... (אין לי בעיה עם דודות או חברות כי איתן מרגישה בנוח, כשחמי וחמותי באים מרגישה פחות בנוח)

לה לאסוף אחרי שאתם הולכים

אופציה אחרת - תביאי איתך שקית לבגדים משומשים ותכניסי מיד. אני תמיד כשהתארחתי או ישנתי מחוץ לבית - אף פעם לא השארתי תחתונים זרוקים בחדר. ואני חושבת שכדאי לקחת בחשבון שבלי קשר יכולים להיכנסאנשים לחדר באמצע האירוח אז כדאי להימנע מלהשאיר בגדים אינטימיים (גם לא משומשים) בחוץ

סיטואציה מאוד לא נעימה. ממשש

חיבוק♥️

ועל המיטה שלי

כשהיא לקחה את המגבת זה נפל ונפתח

וחוצמזה שהייתי באמצע להתארגן מהמקלחת, כמובן לקחתי איתי הכל הכל 

היא לחוצת כביסה. הייתה חייבת לקחת כל מה שאפשר. אוף בא לי למןת

והאמת? תני לזה רבע להירגע. אולי גם היא הייתה מובכת ותחשוב פעמיים לפני שהיא נכנסת. וכן הייתי מבקשת מבעלי שידבר איתה ולא תכנס עד שאתם יוצאים

קודם כל בשבילי זה ממש חדירה לפרטיות להכנס כשאת עוד בשלבי התארגנות... זה כבר לא נעים.

בעסה ממש על הפדיחה והאי נעימות שלך!

אני רק ינחם אותך שכנראה הייתה כ"כ חדורת מטרה על הכביסה שלא עניין אותה בטח כל המתרחש מסביב, העיקר שהגיעה לכביסה...

זאת אומרת לא היית לבושה לגמרי? נכנסה בלי לדפוק?

מנסה להבין את הסיטואציה 

זה באמת נשמע חולי.

מבינה את הפדיחה שלך, רק שיהיה ברור לך שההתנהלות שלה לא תקינה.  שבעל יבהיר לה שהיא נכנסה לרשות הפרט..

לא הבנתי מה הלחץ לכבס כשאת עוד מתארגנת ...

אבל נראה לי שבסוף כדאי לך לנסות לשכוח מהמקרה... אל תעמיסי על זה דימוי גוף וכו'.

ואם מותר לי- סליחה אבל הצחיק אותי הצורך לשאוב את הריצפה בגלל תחתונים שנפלו 🙈 נשמע קצת הזוי...

הבעיה האמיתית היא שזה פגע לך בביטחון העצמי

כמה אפשרויות. את יודעת מה הכי יעבוד.

או שבעלך ידבר עם חמותך כמו שכתבו פה

או שתנסי להיות מסודרת יותר שם (במסגרת האפשרי. אפשרי?)

או שתנסי לעשות עבודה בעצמך שההערות/מעשים כאלו לא יפגעו בך.

השלישי הכי חשוב. בסוף היא עושה את זה מכוונה טובה, ואתן פשוט מאוד שונות.

פשוט לא לעניין להיכנס לחדר שמתארחים בו.

בעיני ממש חשוב להגדיר עכשיו גבולות כאלה

ואולי אפילו להגיד לה שאתם תדאגו לשים הכל מסודר במכונה כשאתם יוצאים..

סתם חושבת בקול, תראי אם מתאים לך.

את מתארת שחמותך חולת ניקיון.

שבת יוצאת אחרי שלכולם יוצאת הנשמה.

האם מתאים להתקלח בבית החמות בסיטואציה הזו?

מתי תכננתם לצאת?

אני הכי יכולה להבין אותך, שאת רוצה המשך של הפרטיות עד שאתם עוזבים,

אבל גם יכולה להבין אותה שהיא רוצה כבר להפעיל מכונה מיד במוצ"ש.

גם אותי משגע שכל הבגדים והמגבות הכל מפוזר בבית במוצש, ואני ממש ממש לא חולת ניקיון. אז מה היא..

אני חושבת שהתיאום ציפיות פה צריך להיות לגבי העזיבה.

מתי נכון שתעזבו כדי שהיא תוכל לנקות ולארגן את החדר אחריכם (ופחות יש סיכוי שהיא תסתפק בניקיון שלכם אחריכם אם היא חולת ניקיון. היא תרצה לנקות בעצמה)

ומצד שני לא נכנסים לחדר עד שאתם מוציאים את כל הדברים שלכם מהחדר. בסיסי.

(זה יכול להיות בגלל בגדים פרטיים וזה יכול להיות בגלל תכשיט יקר ששמת במקום מאוד ספיציפי וזה יכול להיות בגלל ציוד מסוכן שיש לכם בחדר (נשק למשל).

שטיפה של החדר נניח אפשר לחכות עם זה חצי שעה, להפעיל מכונה חצי שעה באיחור, או לגלות שאחרי שהפעלת מכונה יש עוד מגבת גוף מסתובבת זה ממש מעצבן.

פה אני חושבת שהיא צודקת וספציפית לגבי הכביסה כדאי לעשות מאמץ עילאי לוודא שאין טקסטיל שלה בחדר השינה שלכם במוצש כשהיא רוצה להפעיל מכונה. אולי תביאו איתכם מצעים ומגבות.

אולי כדאי שתארגני את החדר מיד כשהגברים יוצאים לערבית, כשבעלך חוזר הוא יעזור לך לארגן ורק אח"כ תעשו הבדלה.

בזמן הזה שחמותך תתעסק עם המטבח או משהו.

זה יכול לענות בדיוק על הרבע שעה החסרה שתסדר לכולם את הלו"ז ותאפשר לכם לצאת מהחדר עם מזוודות סגורות לפני שהיא נכנסת אליו.

לגבי בגדים אישיים, באמת כדאי לקנות שק ייעודי ומסומן לבגדים משומשים. ובגדים נקיים לאחסן בתא ייעודי בתוך המזוודה.

מותר לך להיות מבולגנת, זה לא חטא. הדבר היחיד שצריך לפתור פה, זה את הפער בינך לבין חמותך בנקודות חיכוך האלו. תסתכלי על זה ככה ולא כשאשמה/ בושה על מה שאת.

במהלך השבת היא מכבדת את הפרטיות שלכם שם? יש מפתח לחדר?

בגלל הרגישות הגבוהה שלה לניקיון, כדאי לוודא שהיא לא מפרה צרכים שלכם. לפעמים מפתח עושה את העבודה מצויין. היא לא רוצה לפגוע לכם בפרטיות,

היא רוצה שהבית שלה יהיה נקי.

כשמגדירים את זה ככה יותר קל למצוא פתרונות שמכבדים את כולם.

לגבי הדימוי גוף אין לי מה להגיד אבל לא בא לי להשאיר בלי התייחסות, אז חיבוק גדול!

את טובה וראויה! 💚

עם הארוחת ערב כי לא נורא לא צריך לקום מוקדם...

אין אי אפשר לתכנן כלום פה. 

מסחרר ומבלבל

כאילו מישהו משחק בנו 

הוא בנה על חופש יותר ארוך

אני בקושי שמתי לב למלחמה הזו

בלי חדשות

אזעקה אחת בבוקר

כשחזרתי מהעבודה לרגע שמתי וויז והדרך היתה פנויה לגמרי

ואז נזכרתי

כן יש מלחמה

הכבישים פנויים

טוב שזה נגמר

כבר ברור שזה לא מועיל לכלום 

זה מטריף אותי

אתמול בלילה

אין לימודים

היום בערב

מחר סבבי כרגיל מה סבבה ומה כרגיל.

יום ככה יום ככה

התנודות החדות האלה

הזיה

אז עכשיו כבר כולם אוהים אותנו ונוסעים לטייל בטהרן?

איף

כבר קרה שבבוקר החזירו פתאום ללימודים.

את כנראה לא היחידה שזה הטריד אותה😉

אבל בסוף אני כן שמחה שחוזרים

עם כמה שזה מבלבל

לא מתאים לי עכשיו מלחמה🙈

סוף סוף משהו חיובי יוצא מזה שלא חזרנו לשגרה משאגת הארי. רצף מילואים מקצת אחרי פורים.

אנחנו ממילא הפוכים, קצת ימינה קצת שמאלה לא משנה הרבה.

לא הרגשתי שום אפס, שום מאה, לא מבינה על מה אתן מדברות חח אנחנו בעננה מתמשכת של בלאגן.

כבר לא מתרגשים מכלום 😄

גם לא הייתי מתרגשת אם היו מקפיצים עכשיו לסבב נוסף.

מעניין מה יכול לקרות שכן יפתיע אותי.

וקצת שמחה שהירי היה גם עלינו ולא רק על הצפון, אולי זה הכי מפחיד אותי שנקבל בשלווה וכמובן מאליו ירי על הצפון.

במובן מסויים היום הזה בבית עם כולם עזר לי להתאפס  דווקא.

גם כשהן חיוביות... (אם כי ברור שאני מעדיפה את הצד החיובי)

אבל בעיקר לא ברור לי - חזרו לשגרה כי נגמרה המלחמה או רק כדי לא "להשבית את המשק" וכו'?

כלומר - אפשר לגמרי להסתובב חופשי בלי חשש או שלא?

ככה מובן מהחדשות.

ביבי העדיף להקשיב לטראמפ...כדי לא להלחם בלי תמיכה של ארהב.

אני דווקא שמחה לחזור. היו לי הרבה תכניות לימים האחרונים האלו שנשארו לי לעבוד, וחבל לי להפסיד.
 

אבל לילדים שלי היה ממש קשה ההודעה שפתאום כבר חוזרים (למרות שבבוקר נתתי לכל אחד מהילדים לנחש כמה זמן תהיה המלחמה הזאת, ואחד מהם אכן ניחש שזה יהיה רק יום אחד... הוא באמת קיבל את זה יפה כשהודיעו שחוזרים. אבל האחרים ציפו למשהו ארוך יותר...)

עגלות מעולות במחיר יחסית זול

לדעתי אפשר למצוא דברים מעולים ביד 2, אם את הולכת לראות את העגלה בעצמך לפני שקונים לוודא שהיא מצב טוב. אבל לפני זה לבדוק מחירים של עגלות חדשות שלא תמצאי את עצמך משלמת מחיר של עגלה חדשה מסוג קצת זול יותר על עגלה יד 2...

קניתי חדשה לפני 7 שנים והחזיקה 4 ילדים נמרצים ביותר

אם היינו שומרים עליה יותר טוב (לא משאירים בחוץ לחסדי הגשם והשמש) יכול להיות שהיתה מחזיקה עוד אחד

מהממת וגדולה יחסית ככה שמתאימה לא רק לתינוק קטנקטן, מאוד נוחה לתפעול

לגבי מה לבדוק, תראי עם עצמך כמה את מתעסקת עם העגלה וכך לבדוק שזה נח

נגיד אם יש מלא מדרגות לעלות אז עגלה יותר קלה

אם יש רכב זה אחרת..

בעיקרון זה משהו שמופיע במפרט הטכני של כל עגלה באתרים.

אינגליזינה-אהבת חיי, ענקית, נעימה לתינוק, עם אופציה של הגבהה של המזרן וזה מעולה לפליטות ולילדי ריפלוקס,

היגוי, עבירות מעולים...

גגון יעיל, סל תחתון ענקקק

יציבה

החיסרון - לקיפול צריך לפרק את האמבטיה (סל שכיבה) מהשלדה, ורק השלדה מתקפלת, והאבטיה לא.

פעם זה היה המצב היחידי, היום יש אמבטיות שמתקפלות... לא התנסתי

השאלה אם היא לא גדולה מדי ותופסת מקום?

אני עברתי 2 ילדים עם ספורטליין, הייתה לי מצוינת, נוחה, יציבה, אמבטיה- לא קטנה מידי ולא גדולה מידי.. מצוינת.. 

החיסרונות- לי אישית היה קשה לכבס אותה (אני יודעת שיש אפשרות, אבל זה ממש דורש לפרק אותה וזה היה לי קשה מידי) , הדגמים הישנים- צריך לפרק את האמבטיה מהשלדה- פחות נוח ממה שקיים היום בשוק- מתקפלות יחד עם האמבטיה.. 

בדיוק הייתי ביום שישי בקניון וראיתי- אמאלה ממש התאהבתי.. אם היה לי תקציב הייתי קונה בלי לחשוב בכלל, 

במיוחד אם עולים במדרגות- שמה את הילד במנשא ואת יכולה עם יד אחת להרים את העגלה וגם את התינוק.. 

אני עם מדרגות והייתי עולה ויורדת 3 פעמים.. פעם אחת מרימה את הילד, פעם שניה את האמבטיה, ופעם שלישית את השלדה. הייתי נקרעת! 

במחיר מצוין (3,700 ראיתי בשילב ) נוחה ופרקטית 

אומרים שסייבקס קלילה- אבל היא יקרה, מעל 6,000 ש"ח 

בהצלחה! 

אבל לא יודעת אם יש לה יתרון משמעותי על ספורטליין, והמחיר כן יקר משמעותית.

היא גם מאד עדינה.

אם את הולכת לרף הגבוה של המחירים אני ממליצה יותר על בוגבו שידועות כעמידות ויש להן דגמים קלילים.

אם לא אז ספורטליין זה מעולה.  

למשל אם את או בעלך גבוהים אז כדאי לחפש עגלה יחסית גבוהה כדי שיהיה לכם נוח

האם תצטרכו להעלות במדרגות או לא (אפ כן אז כדאי גלגלים אחוריים יחסית גדולים, יותר נוח להעלות ככה)

האם יש רכב, ואם כן מה גודל הבגאז'

מגבלת מחיר (גם ביד2 עגלות של מותגים "נחשבים" יעלו יותר מעגלות אחרות)

עוד נקודות לשים לב אליהם- גודל (עגלה ששוקלת משמעותית פחות בדכ קטנה יותר ופחות נוחה ומרווחת לתינוק), משקל, צורת קיפול ועוד.

אני גם מהממליצות על ספורטליין פשוט כי אני חושבת שהיא די ממוצעת אז מתאימה להרבה צרכים-

לא מאד כבדה אבל גם לא קלה שכבר אין יציבות

יש מספיק מקום לתינוק

קיפול נוח

ומחיר מעולה.

אבל גפ לספורטליין יש היום כבר כמה דגמים. למשל הפולד הוא קליל יותר וקיפול יותר נוח אבל הוא גם צר יותר

אז אם תצליחי לדייק יותר את הצרכים אז אולי נןכל להמליץ לך פה גם יותר ספציפית.

(אני באמת חסידת ספורטליין אבל נגיד לאחותי שהייתה צריכה עגלה קטנה יחסית שתיכנס למעלית אצלה, המלצתי על עגלה אחרת)

האמבטיה גם מתקפלת, ככה שמגיעה לגודל ממש קטן ואני חושבת שהיא נחשבת לקלה.

יש לה סל תחתון גדול והיא יציבה (אני הולכת איתה גם על אבנים וכו)

היא שוקלת שמונה קילו

אם גרים בלי מעלית בקומה גבוהה צריך לקחת את זה בחשבון

קלה ממש שוקלת כמו טיולון כמעט 7.3 קילו

קלה לקיפול ונוסעת מעולה בכל דרך

ויציבה גגון ענקק

ממ ש אוהבת אותה

החסרון- כשהטיולון כלפי ההורה קצת פחות קל לקפל

קשה להוציא לכביסה..התיאשתי

קלה ממש (זה היה הדבר הכי משמעותי מבחינתי),

גלגלים גדולים אז עולה מדרגות יחסית בקלות

היגוי נוח.

שימשה אותנו עכשיו ילדה שלישית ועדיין מעולה.

לא זוכרת לגבי הכביסה של הטיולון אבל האמבטיה מתפרקת כמעט לחלוטין לכביסה (אני חושבת שהיא מתפרקת לגמרי אם מפרקים בורג אחד, לא היה לי מספיק חשוב לנסות).

אני חושבת שהיא די דומה לספורטליין אבל יותר קלה.

ואני פחות אוהבת סייבקס- לטעמי היגוי מזעזע, גלגלים קטנים וממש לא נוחה במדרגות (גם בכל מדרגה הכי קטנה כמו עליה מהכביש למדרכה).

אבל יש לי את הדגם הראשון טייגר. מאז יצאו עוד דגמים והמחירים עלו. לא יודעת אם הייתי קונה היום במחירים האלה.

השתמשתי לשני ילדים. כולל בטיולון בלי לקנות טיולון אחר. היא קלה, בשלב האמבטיה ממש מרגיש שהיא מרחפת מרוב קלילות... כשעגלות אחרות בד"כ כבדות יותר באמבטיה.

גם הטיולון נוח כולל לילד גדול. נוסעת גם בדרכים משובשות.

הקיפול לא מאוד קטן. במיוחד אם יש לכם תא מטען קטן ברכב.

הטיולון מתקפל עם המושב לשני הצדדים.

ואחרי כל זה בשורה תחתונה, אגיד שלפני שקונים עגלה, תגדירו לכם מה הצרכים שלכם- כמה נוסעים איתה ברכב וכמה ברגל או תח"צ. האם יש הרבה מדרגות בדרך הביתה. האם נוסעים בטרמפים וצריכים לקפל מהר וקטן? האם צריכים חיבור גם של סלקל. האם אתם אנשים גדולים/גבוהים כך שיתכן והתינוק יצטרך אמבטיה מרווחת? וכו. 

לא להשקיע הרבה באמבטיה, ובטח לא בעגלה ראשונה.

אמבטיה משמשת לתקופה קצרה, ולפחות חצי ממנה זה חופשת לידה ונמצאים בעיקר בבית.

אחר כך עוברים לטיולון אז לשים שם את הדגש...

במקום לקנות אמבטיה יקרה שלא בטוח תתאים לצרכים שלך בהמשך, ואחר כך לעבור לטיולון זול כדי לשמור על העגלה היקרה -

ממליצה לקחת עגלת אמבטיה נחמדה מיד2 או אפילו אגורה, ואחר כך לקנות טיולון טוב, נח ומתאים לצרכים שלכם.

(ממליצה על טיולון טאי טאי של ביבה)

ממש ממש נוח פי מליון מטיולון.... אז כל אחת ושיקולה.

(ישנים על הבטן נורמלי)

ולגבי זה שבקושי יוצאים מהבית-

א. גם אישי ופחות נכון עבורנו

ב. אנחנו משתמשים מלאאא באמבטיה גם בבית... וכשנוסעים וכאלה זה משמש כלול לתינוק ממש... 

שהרבה פעמים משקיעים הרבה בעגלת אמבטיה משולבת, ואחר כך קונים טיולון נוסף בזול.

בעיני עדיף להפוך את הסדר ולתת יותר דגש על הטיולון - שמשמש יותר זמן ושימוש בו מורכב יותר, ביחס לאמבטיה..

אני רואה הרבה נשים שקנו ללידה הראשונה עגלה מושקעת ויקרה מתוך מחשבה על האמבטיה ואחר כך נתקעו איתה, לא לבלוע (כי היא לא התאימה לצרכים) ולא להקיא (כי איך אפשר להיפטר מעגלה כל כך יקרה).

זו ההמלצה שלי, תיקח הפותחת ותראה אם מתאים לה.

אני משקיעה בכל אחד מהם, כמה שנכון לי. חא עושה תחרות

מה חשוב לך יותר, מקרר או מכונת כביסה? צריך את שתיהן וקונים כל אחד לגופו

גם בחוץ אבל בעיקר בבית, ואחכ בטיולון של העגלה משתמשת כבר כמעט חמש שנים רצוף (להוציא את זמני האמבטיה בין לבין)

יש גם טיולון קליל אבל לרוב הוא באוטו ובשימוש ליציאות הקצרות עם האוטו.

השלדה היא אותה שלדה כמובן וממש לא מרגישה צורך לחוס עליה כדי שתהיה חדשה.

בקיצור, כל אחת והשימוש/ הצרכים שלה. אבל ממש לא מחייב מה שכתבת.

בעיני ה-2000 שח שהוצאתי על העגלה שלי וכמו שכתבתי, משמשים אותי כבר כמעט 5 שנים ברציפות שווים כל שקל. 

לק"י

אנחנו הרסני טיולונים, ואני מקווה לקנות הפעם משהו חזק יותר.

(בלידה האחרונה קיבלנו עגלה של ספורטליין בירושה, ונשבר החלק של הרגליים בטיולון).

היא חזקה מאד, סחבה לי לפעמים שלושה ילדים (שנה וחצי, 4, 7) בלי להתלונן,

או לחילופין קניה שבועית מהמכולת..

גגון ענק

מרווחת

נשכבת 180

משענת רגליים, יכולה לעלות גם למעלה, כלומר לסגור למין עריסה.

גלגלים גדולים, היגוי סבבה,

סל ענק.

כיסים נחמדים לאחסון מאחורה

מתקפלת שטוח, עם הריפוד פנימה. גם אם יש קצת חפצים בסל היא יכולה להתקפל.

לא שוקלת המון ביחס לגודל שלה.

אנחנו השתמשנו כמעט 3 שנים ואין לי מושג כמה השתמשו בה לפנינו... אבל בואי נגיד שלא התייחסנו אליה בעדינות בכלל. היא נטחנה כאן... לצערי לא מזמן נתקע לה המעצור ועכשיו אנחנו עם טיולון נחמד אבל זה ממש מרגיש עגלת בובות לעומתה.

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

היא בדקה גם את הקאיה (שאמורה להיות אוניברסלית ולהתאים לכולם כביכול) ואמרה שבגלל המבנה שלי אם הייתי קונה אותה בלי להגיע לתיאום היא אשכרה לא הייתה מונעת בכלל כי צוואר הרחם היה נשאר חשוף לגמרי!

אז רק חשוב לדעת כשקונים את הקאיה שיש אולי לא סיכוי גבוה אבל סיכוי כזה שהיא בכלל לא מתאימה לך לגוף ובעצם לא תמנע או תמנע בסיכויים הרבה פחות טובים וכו'...

ובלי קשר אני לא ממליצה על דיאפרגמה

מוזמנת לחפש בכרטיס שלי כתבתי כמה פעמים... אם את לא מוצאת תכתבי אנסה לראות בהמשך היום אם יש לי זמן למצוא את הדברים שכתבתי או לכתוב שוב...

אני אחרי לידה הלכתי שוב למתאמת ליתר בטחון,

אבל תכלס הרגשתי לפני שהצוואר מכוסה ושהיא יציבה בפנים. וזה גם מה שהיא בדקה

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

אני בקופת חולים כללית וממש הייתי רוצה לדעת איזה רופאה מתעסקת עם זה

הבעיה שהתקשרתי למרפאה בבני ברק והם אפילו לא ידעו מה זה דיאפרגמה כבר מתביישת להתקשר שוב 🙈

מישהי יכולה לעזור???

כי אני מאוד מתעניינת בזה אבל אין לי חשק כרגע ללכת למתאמות פרטיות (פחות בגלל העניין הכספי)

המידע היחיד שמצאתי ברשימות של המתאמות על רופאה שמתאמת זה-

שירין שיראזיאן - ברכה

רופאה מומחית במיילדות וגינקולוגיה התמחיתי בבית החולים אסה\'ר – שמיר, רופאה בכירה ביחידת אם ועובר (הריון בסיכון) ועוסקת בליווי הריונות בסיכון בביה\'\'ח ובקהילה. בעלים של מרפאת לליב, מרפאת נשים ייחודית בנס ציונה המעניקה שירותי רפואה במקביל לרפואה משלימה ואלטרנטיבית בוגרת לימודי המשך אונ ת\"א ברפואת גיל המעבר תיאום דיאפרגמה במרפאת לליב

03-3747663

הכשרה ע"י: בבית החולים אסה\'ר – שמיר

סוג התאמה: חד/ דו שלבי

אבל יכול להיות שהרשימות האלה לא מעודכנות או שיש רופאות שלא מופיעות ברשימות האלו

קשה למצוא תור, היא מקבלת במודיעין, תנסי להתקשר בימים שהיא מקבלת אולי יהיו ביטולים...

היא התאימה לי בפעם הראשונה.

היא מקבלת בירושלים אם אני לא טועה, תחפשי באתר של הכללית.

צריך להביא משהו מיוחד?

אם אמרתי משהו ונקטעתי אני מצפה שיחזרו ויבקשו לשמוע את ההמשך

ולא! אז או שאני אתעקש להמשיך את מה שהייתי באמצע או שמה שקורה בדרך כלל - אתייאש

ואצלי זה בחיים לא יקרה,  אני מחזיקה בראש כל אחד שרוצה לומר לי משהו

זה מתסכל ומבודד

/ לפרוק קצת

אני חייבת לספר לך משו ואני צריכה שתקשיבי לי?

כשהחברה מתקשרת לספר על עצמה הגיוני שהיא תהיה פחות קשובה למה שיש לך להגיד (במידה וזה המקרה)

או שהוא חלק מהקשיים?...

אם באמת את לא מצליחה לעורר הקשבה אצל הקרובים לך, אז אולי אפשר ללכת לטיפול רגשי - שם ההקשבה מובנית...

בכל אופן, את נשמעת אישה מהממת שכיף להיות חברה שלה! מקווה שהסביבה שלך תלמד להעריך אותך באמת ולתת לך גם את מה שאת צריכה❤️

אבל עשיתי עם זה עבודה פנימית והגעתי לתובנות מעניינות דווקא על עניין ההקשבה בשבילי

ולמה דווקא זה משתקף אליי באופן הזה...

ואני עוד עובדת על זה אבל בהחלט כשהתחלתי להקשיב יותר בצורה הנכונה ולא רק לשמוע כדי להסיק/לתת את העצה הנכונה/לפתור בעיה וכו'

אז משהו השתפר באיך שמקשיבים לי ובשיחות באמת היה שיפור וכן אני מצליחה להחזיק שיחה על עצמי בלי להרגיש שאני לא מעניינת

היא יכולת גבוהה

הגיוני שרוב האנשים פחות מקשיבים

וגם זה תלוי ברמת העניין של האנשים בך

יכולת ההקשבה שלך לא קשורה ליכולת של אחרים

(אני בררנית ביחס לאנשים שאני משתפת אותם

הם צריכים להיות גם עם יכולת תקשורת מספיקות וגם עם רמת עניין במה שאני מספרת)

ובכלל לא גדלתי בבית "מקשיב"

ככה שהתרגלתי לא לשתף.

הייתי הכותל המערבי של כולם.

האמת היה מעניין לשמוע נבכי נפש של אחרים.

אבל כן זה מוכר כשמישהו נמצא בקצה סקאלה הוא מסגל סוג תקשורת מסויים וקשה לעשות את המעבר בצורה טבעית.

אבל זה בהחלט אפשרי, הרמב"ם דיבר על זה.

"דרך האמצע".

אני חושבת שאצלי השינוי היה כשהתחלתי לדבר עם אנשים אחרים, תוך מודעות שאני רוצה שיח משותף ולא רק להיות כותל, לא עם אלא שהכירו אותי כ"מקשיבה הלאומית"

איתם היה יותר קשה לעשות את הסוויצ

כי שני הצדדים התרגלו לדינמיקה מסויימת.

וגם כתיבה עוזרת לסדר את המחשבות, לי זה לפעמים גם עונה על הצורך.

תנסי להתחיל ככששואלים אותך מה נשמע, לענות משפט שהוא מעבר ל"הכל הסדר"

אבל הוא גם לא כבד מדי

למשל: ב"ה סיימתי בעבודה פרוייקט, איזה כיף להיות אחרי.

או ב"ה, עוד מעט סוף שנה, מתכוננים לחופש הגדול.

או הייתי אתמוח באירוע, היה מעולה וכיף אבל אני עייפה טילים.

כשתתרגלי, תראי שפתאום אנשים שואלים עוד שאלה מתוך עניין ולא רק נימוס וככה לאט לאט יוצרים דינמיקה גם של שיתוף ולא רק של הקשבה.

מן הסתם צריל גם למצוא את האנשים שיש להם תגובות תומכות ולא מייבשות.

שבכל דינמיקה יש שני צדדים.

ומאחר ואין לך יכולת לשנות את הצד השני, את כן יכולה להתחיל לשנות את הצד שלך- ופחות להקשיב ויותר לשתף.

לפעמים קל יותר לברוח להקשיב כי לשתף יכול להיות חשוף ומלחיץ. אי אפשר לדעת מה הצד השני יחשוב עלי אחר כך... ואז יותר קל להקשיב מלדבר. וגם לדבר על עצמך יכול לגרום להרגשה של 'אני לא מספיק טובה', כאילו את לא בסדר שאת לוקחת 'זמן במה' מהחברה שאיתה את מדברת.

אז אם זה מדבר אלייך, אלה דברים שאת יכולה לעבוד עליהם מול עצמך- שמותר לך להשמיע את הקול שלך, שאת חשובה מספיק, ושיהיה בסדר גם אם תשתפי.

ובינתיים, ממליצה ממש להיות האוזן הקשבת של עצמך. כמה שזה נשמע מגוחך, ממש לשבת עם מחברת/מחשב ולכתוב את הדו שיח הדמיוני שהיית רוצה שיהיה-

'יואו, אנונימית, מה שלומך היום?'

'האמת שממש קשה לי.'

'אוי, מה קרה אהובה?'

וכו' וכו'.

תכתבי לעצמך את מה שבא לך לשתף אחרים.

זה גם מרגיע קצת את הצורך, וגם יאמן אותך לשתף.

ניסיתי כל מה שכתבתן

אני מדברת על מצבים קיצוניים מאוד שהייתי בהם

ומתקשרים לשאול לדוגמה לשלומי והופ זה עובר לשיחה עליהם..

על מה שהם עוברים ולפעמים זה אפילו לא מתקרב לקשיים שלי ואני מוצאת את

עצמי מקשיבה

אז לצערי התחלתי לסנן מלא מלא

או שיש את המנומסות שכן שואלות לשלומי ואז שופכות על עצמן בלי לעצור

אם מישהי אחרת תתקשר לאותה אישה, היא גם תדבר רק על עצמה?

אם התשובה היא חיובית אז באמת כדאי למצוא חברות אחרות.

אם התשובה שלילית- זה סימן שיש כאן דינמיקה בין שתיכן שיוצרת את הסיטואציה. וזה אומר שאת יכולה לשנות את הצד שלך- וזה ישפיע גם על הצד השני.

(ובין השורות, אני רואה שאת הרבה פעמים משווה בין 'רמות סבל'. כאילו רק מי שיש לו קשיים מרמה מסוימת 'זכאי' שיקשיבו לו. אבל אני בטוחה שתסכימי שכל אחד זכאי להקשבה. וגם את לא צריכה לסבול בשביל שיגיע לך שיקשיבו לך).

זו לא הייתה כוונתי...

התכוונתי שאם כרגע אני לצורך העניין עם בעיה סופר גדולה

את לא יכולה להתקשר כביכול לתמוך בי ובסוף לעבור לסיפור שלך שמה לעשות,הוא כרגע לא העניין כי אתם בבית ואני לא נניח בבית חולים.

בזמן ש-אני- בתוך הבעיה כרגע וזקוקה נואשות לתמיכה....

זה בקטע רפואי,אז תנסי להבין את הראש אם את קצת מכירה או שמעת

זה באמת נשמע ממש ממש קשה.

אני תוהה אם יש לך יכולת לעצור את השטף ולהגיד 'טבל ממש רציתי לספר לך משהו'.

קצת לקחת מקום בכוח. כי לפעמים צריך.

ואולי באמת אנשים מקבלים ממך שדר שאצלך הכל בסדר (או שאת חזקה ומתמודדת אפילו שאת במצב נוראי).

האמת שזה היה נשאיר בי טעם מריר של אכזבה.

מניחה שגם אותך זה מאוד אכזב.

אני יכולה לספר לך שמכרה טובה שלי איבדה את בנה הקטן. אין יום שאני לא חושבת עליה. באמת.

וכשהיא באה לפה לפעמים, אני בעיקר מדברת על שטויות שקרו לי.

כי הבנתי שלשאול מה שלומך זה רק יטריף אותה עוד יותר.

והבנתי שאולי הכי כדאי לשדר קלילות, כדי שהיא לא תרגיש שבמחיצתה כולם נעשים כבדים.

לפעמים אנשים מדברים על עצמם דווקא בגלל שהם לא רוצים שהזולת ירגיש לא בנוח עם עצמו.

אבל אם הזולת פותח בנושא מסוים, בוודאי שיש ציפייה להתעניינות.

התעניינות זה שדר כל כך בסיסי של אכפת לי ממך. מה שאתה אומר חשוב לי..

אם אין התעניינות כזאת, באמת התחושה היא שאני אוויר כלפי השני...

גם במצבים הכי מאתגרים שלי אני משדרת אופטימיות וטוב

ואולי זה מה שגורם לכך שאני פשוט מקשיבה בסוף.... גם אם

אין ביכולתיי

כי אני גרועה בחברויות.

אבל הייתי רוצה להאיר לך כמה נקודות.

1 לפעמים את מוקפת חברות, ואף אחת לא חברה שלך, או חברה שלך באמת. הן במשחק הקבוצתי, הן מתחברות לכאורה אבל בפועל הן בודדות.

זו נקודה שאת צריכה לדעת שקיימת.

מה שרואים מכאן זה לא לאו דוקא מה שרואים משם.

2 כשרוצים להתחבר, צריך לקחת בחשבון גם את המחיר.

והמחיר הוא לא תמיד נעים.

זה דורש להשקיע, להתקשר, לתת מתנה קטנה.

אם המחיר לא שווה לך, אז תשמחי במה שיש.

במשפחה שמקיפה אותך ואותה את אוהבת.

המוו בהצלחה

ושאת לא אוהבת שיחות של חולין ושל סתם.

גם אני לא מהאימהות שכולן משתוקקות להיות בקרבתן, אבל חשוב לי להאיר פנים לכל אחת. לא בשבילן דווקא, בשביל עצמי. להאיר פנים זה הדבר שהכי מזכיר לי את מי שאני, בלי כל העייפות, הדאגות, המשברים.

אני מאמינה בהארת פנים לא בשביל לזכות בתשומת לב, אלא בגלל שאת מאירה גם לתוכך.

אבל נשמע שמה שכואב לך זו התחושה שאת מחוץ לקליקה. כלומר לא היה אכפת לך להסתפק בשיחה קלילה, אם כולן היו פחות או יותר במצב שלך. ברגע שכולן דבוקה אחת- את מרגישה שהן מוותרות עלייך, וזה לא נעים.

הייתי מתחילה בסתם לחייך לתוך עצמך בתוך הסיטואציה של הלבד. במקום לשוטט עם העיניים החוצה, חייכי אל הכאב הזה. תהיי נינוחה עם עצמך גם אם כולן משהו אחד ואת אחרת. לא בגלל שאת שווה יותר או שהן שוות יותר,

אלא בגלל שככל שהעיניים יפנו החוצה זה יגרום לך לתלות את השלווה הפנימית שלך ביחס של אחרים.

וזה נכון שכולנו אנושיים ואוהבים להרגיש בנוח עם אחרים, ואוהבים להרגיש חשובים ונחשבים ושרואים אותנו

אבל כאן כאילו המציאות מזמנת לך- תאהבי את עצמך ככה. כשאת בצד.

וזה נורא קשה. בטח למי שלא מורגלת בזה.

אבל זאת מתנה בסוף. זו מתנה נדירה כי זה דורש תהליך לא קל בכלל. 

לא נשמע שאת מעוניינת בסוג החברות הזה.

אם השכנות מדברות על הגן, הילדים, והחוגים. מזמינות משפחות וילדים ומגיעות למשפחות.

ואותך כל זה לא מעניין.

אז למה את רוצה?

אגב, אני איתך. אין לי חברות בסגנון הזה, ובגינה אפשר לנוח, לעבוד על משהו, לחשוב, לקרוא 

אבל אני עושה הפרדה.

יש את חיי החברה שלי ויש את של הילדים.

בשבילי גן שעשועים זה עינוי.

כמו שכתבת. מי שמדברת איתי מרגיש שעושה לי טובה.

אני הולכת רק כדי לאוורר את הקטן שלי.

אבל בכל הזדמנות שבעלי מוכן לקחת במקומי אני קופצת על זה.

בקהילה הקודמת הייתי מאד מחוברת וקשורה. ואני בן אדם שכן יש סביבו אנשים בד"כ. אוהבים להקשיב לי ואני מצחיקה ברוב הפעמים.

אבל פה בישוב לא הולך.

ניסיתי להזמין לא זרמו. רק בפורים פעם אחת.

בשנתיים שאנחנו פה הוזמנו פעמיים ובאנו באהבה.

אבל- יש את חיי החברה של הילדים. הם לומדים פה יחד בבתי הספר. ואני מאפשרת..

יכולים לבוא אלי כמה שרוצים. הילדים יכולים ללכת אבל אני מגבילה אותם בזמנים.

הם מאד חברותיים. לא צריכים להיות כמוני.

וכן, זה דורש ממני הקרבה.

ולפעמים המון אוכל להגיש או לסדר או לצעוק הרבה כדי שיפסיקו להשתולל.

אבל זה עושה להם כ"כ טוב אז אני מוכנה לזה.

כדאי להתאמץ על זה, כי אם את לא חברותית לא בהכרח שהילדים שלך גם לא (לפותחת)

נגיד בעלי חווה את זה קשה שאצלו לא היו מזמינים אבל מסיבה אחרת, שאמא שלו חולת ניקיון.. 

א. לפעמים זה סוג האנשים שיש ..בשכונה יש כאלה. ואיו מה לעשות עם זה...

ב. בשביל חברות צריך לפעמים לצאת מאזור הנוחות...

ומה זה אומר? לארח ולהתארח גם כשפחות מתחשק אבל יש הזדמנות. לארח חברים, לשלוח את הילדים לחברים , להיות נוכחת בשיחות ולדבר גם על נושאים פחות מעניינים...ליזום קשר.

לא לכל אחד זה מתאים אבל זה ה'קנה לך חבר'...

יהיה לך יותר קל להבין איפה להתאמץ ואיפה לשחרר.

בדקת פעם לעומק את נושא ההצפה שאת חווה לעיצעם קרובות?

זה משהו קודם כל להתמודד איתו מבפנים ולהבין מה המינון שעושה לך טוב.

את מוצפת מהר, ולכן צריכה להקשיב לכוחות וליכולות שלך.

שכנתך הסטייליסטית מן הסתם פחות יווה עומס חברתי ולכן יכולה להחזיק הרבה קשרים.

יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות.

היתרון הוא שהיא תמיד תמצא עם מי להיות,

החיסרון הוא שקשה לה להסתפק במעט קשרים עמוקים, כדי להרגיש נחת ומיצוי היא צריכה להחזיק הרבה הרבה קשרים כל הזמן.

אצלך נניח לארח פעם ב.. מספיק לך לחודשיים,

היא גם אם היא אירחה שבת שעברה, בלי אורחים השבת היא תרגיש בודדה, כי היא לא יודעת "להסתפק" במעט.

אם היא רגילה שהבית שלה רכבת, אז כמה שעות של שקט בשבילה זה עינוי.

בקורונה הרבה אנשים כאלה נכנסו למצוקה.

לעומתם, אנשים שהעולם הפנימי שלהם היה מספיק עשיר, והם יודעים להנות ממעט קשרים, היו מרוצים הרבה יותר מהחיים.

את רואה אותה מהעיניים שלך ואומרת אם מסביבי היו מתיישבות שתי שכנות, הייתי מרוצה.

אבל כדי שיתישבו לידך שתי שכנות צריך להחזיק הרבה יותר קשרים וזה לא מתאים לכל אחד.

מציעה לך כשאת מסתכלת על אחרות, לקבל השראה כללית ולא לרדת לפרטים.

למשל אם את רואה שקבוצה מסויימת העולם שלה מורכב מדיבורים על הגננת וזה פחות הקטע שלך, אז אל תחפשי להיות חלק דווקא מהקבוצה הזאת.

אם מעניין אותך תרבות, תחפשי קבוצת שווים באיזורים האלו. למשל בספריה.

הרבה הורים שמקפידים לקחת את הילדים לספריה, הם הורים שקוראים בעצמם וככה תמצאי שפה יותר משותפת.

נגיד אצלי יש קבוצה של שכנות שהרבה עוסקות בהוראה, והרבה מהשיחות גולשות לשם וזה פחות מעניין אותי, אז אחרי התפילה כשאני רואה שהן מדברות, פחות אשקיע מאמץ להיכנס לשיחה גם אם הן מדברות על משהו אחר, כי מהר מאוד זה יגלוש לשם. וזה בסדר זכותן להתעסק בנושאין שקשורים ליומיום שלהם.

האם את משתתפת בחוגי ספורט? חוגים במתנס? זה יכול לפתוח אותך לקבוצות עניין נוספות.

לגבי הילדים, תחשבי מה מתאים לך ולהן ולא מה מתאים לשכונה.

אם מתאים לך לשלוח אותם לבד במדרגות, אחלה.

אם לא, אז מה שמתאים לך. זה שאחרים שולחים לבד במעלית, לא מעלה ולא מוריד.

שיעשו מה שטוב להם, ואת תעשי מה שטוב לך.

הילדים שלך אוהבים כדורגל? הם מתקרבים לגיל שהרבה בנים זה מה שהם עושים כל יום, כל היום.

אם הם אוהבים תקני להם כמה כדורים (יש ב30 שקל בחנויות סטוק זולות)

תקני בגדים נוחים, נעליים טובות וזה יכול להיות תעסוקה לכמה שנים.

בנוסף כל מה שקשור לרכיבה:

אופניים, רולרבליידס, קורקינט וכו'

יש איזורים בפארקים ייעודיים, אפשר לצאת לשם במקום לגינה הקרובה.

תגווני להן ולך עד שתמצאו את המקום שמתאים לכם לבלות בו אחר"צ.

אתם אוהבים חיות? אולי חיית מחמד יחסית פשוטה לגידול תביא עניין חיובי בתוך הבית. (נניח תוכי)