בס"ד לק"י
אהלן אחותי, מה שלומך?
אז ככה. גאווה. ואויי..
אני מכבדת את ההורים שלי.
אני מתלבשת בצניעות.
אני קמה לתפילה כל יום.
אני פשוט גאה בעצמי! אני ג-א-ה.
אין בי שום דבר רע, אני מיוחדת, צדיקה, טובה, עוזרת לאנשים, מקובלת, ו..כמובן,
מסתדרת עם כולם. נכון חיים מושלמים?
אה, שכחתי, ברוך ה'.
מהי גאווה?
הרגשת ערך על עצמך. על התכונות שלך. על המעשים, על הדיבור, ועל הדברים שאתה יוצר וכו'.
בדר"כ גאווה מביאה ל-יהירות ואח"כ התנשאות ואח"כ שחצנות. ובמילים אחרות; שוויצר.
אז, בסופו של ענין, אנו מבינים שבגאווה יש עיוורון שכלי, מפני שהאדם קרוב אל עצמו, וחושב שהינו מושלם ולכן לא רואה את החסרונות שבעצמו. ולעומת זאת, הוא רואה את החסרונות אצל אחרים. הרי הוא מושלם, לא?
כשבנאדם מתגאה הוא שוכח את ה'. לרוב. את אבא. אבא שלנו.
כל מה שאמרת, הזכיר לי אותי. כ"כ. החיים שלי ב"ה יפים, מדהימים.
ה-ם באמת מושלמים. אז למה לא להתגאות, למה?
כי בגאווה אתה רואה רק את עצמך בעולם. אתה שווה.
ואתה אוהב להרגיש "שווה", ומה שאתה הכי לא יודע, שאתה שקוע בעצמך.
שקוע כ"כ. אתה בטוח שאפשר לשאוף להתקדם אבל אתה חושב, למה לי?
הרי אני יודע את זה, ומכיר את זה. אני חכם.
אבל רגע, מי אמר שאי אפשר להיות עניו ועדיין להכיר ביכולות שלי ובערך שלי?
הוווופה. עלינו על משהו.
מהו עניו?
מי שיודע את ערכו ומכיר בכישוריו, אך לא שם את עצמו במרכז, ולא מבקש לעצמו תהילה וכבוד מהעולם, אלא מבקש להשתלב בתיקון העולם ולעשות את המעשים הראוים והרצויים כ"משרת ציבור".
זה הוא העניו. האדם האידיאלי!
וכשאני עניו מתרחש סביבי המצב האידיאלי גם:
1. הערכה עצמית שקולה ומאוזנת.
2. סובלנות כלפי האחר, במיוחד כלפי הפחות שכליים וחברתיים.
3. נכונות לוותר על כבוד והערצה של אחרים.
כן. ממש כך.
רק כשאדם עניו הוא באמת מכיר את עצמו ובאמת מכיר בחסרונות שלו וגם יודע
מה הוא צריך לתקן.
כשאדם גאוותן קשה לו. למה? כי הוא חסום מלקבל את ה"חסרונות" שלו.
הוא חושב, הוא בטוח שהוא מושלם. בטוח.
אז, כל בן אדם צריך להשתפר. כל אחד.
מקטן ועד גדול. מטיפש ועד.."חכם".
את השלמות עדיין לא השגנו, ואם נשיג נהיה לידה, בשמיים.
כרגע אנחנו פה, על האדמה, מנסים לתקן את עצמנו. לשפר. כי יש הרבה.
תשבי עם עצמך בחדר, כמה דקות, קחי דף ועט ופשוט תחשבי.
את מכירה את עצמך. את מכירה את היכולות שלך.
ואת יודעת במה את צריכה להשתפר. את יודעת.
יש כ"כ הרבה במה. ב-א-מ-ת.
אז, יאללה, צדיקה, זה תלוי בך. סלקי את הגאווה הנוראית הזאת מפה.
ותוסיפי עוד אור לעולם.
לסיום,
אברהם אבינו אמר "ואנוכי עפר ואפר", אברהם הצדיק! אך זה לא מנע ממנו להבין את ערכו של עם ישראל.
דוד המלך אמר "ואנוכי תולעת ולא איש" ולפי כן לא נמנע מלהיות מלך עם עוצמה רבה.
אנחנו אומרים בתפילה "ונפשי כעפר לכל תהיה.." .
אסור לאדם לזלזל בעצמו כמובן. לא לחשוב שאתה לא שווה כלום.
"אל תהיה רשע בפני עצמך".
בקיצור, המון ב"הצלחה.
[זה לא נכתב אישי נגדך, גם אני נופלת בזה. הרבה.
]
.....