עם ישראל עדיין קיים

וכל העריצים האלה חלפו מן העולם ושמם יזכר לדראון עולם בכל ספרי ההיסטוריה 

בפשטות בשעת השמד מוסרים נפש על כל מצווה.

מקיים מצוות שבסתר בסתר

ומחביא. וממשיל לעשות הכל כרגיל

למקום דמוקרטי

(באמת הזכרת לי שאני צריכה לדאוג לדרכון האירופאי שלי, לכל צרה שלא תבוא 😏)

אם יש גזרות שמד בארץ ישראל,

האם עדיף להשאר בה ולמסור נפש

או לחיות בחו"ל כיהודים.

איכשהו ומשום מה התורה נדמית לי כתורת חיים.

לעולם ידור אדם בא"י בעיר שרובה נכרים ולא ידור בחו"ל בעיר שרובה ישראל.

והכל מעלים לא"י.

וזה מקום חיותינו 🙂. נגמר הסיפור של חו"ל (ע"ע נתוני התבוללות לצערנו, אפילו אצל אורתודוקסים). 

ואגב, של מי הפסק הנ"ל?

ואתה מוזמן למצוא לי חילוק.

בפועל - כל עוד לא מדובר על מחיקה מוחלטת (גלות) אני לא מכיר אפשרות כזו. 

כדי לשמור על החיים שלך כדאי לצאת

זה ש"הכל מעלין" זה בכלל לא קשור לנידון שלנו

נתתי לך די אחרים. אם פיקוח נפש היה סיבה לא להיות כאו כבר מזמן היית בורח.

להיפך - יש מצווה להכנס לכתחילה לפיקוח נפש בשביל ארץ ישראל (מלחמת מצווה) מה שאין בכל התורה כולה! 

השאלה היא אם מדובר כאן על מצב זמני או קבוע

אנחנו נחזור לכאן. אלו נבואות.

לכן ודאי שצריך לרדת.

אין מצווה לירות לעצמך בראש, יש מצווה למסור את הנפש.

ואגב, גם אלימלך, מחלון וכיליון הלכו על פי הפסק הזה.. 

לבין למסור את נפשך על קידוש ה כדי שתוכל לעשות ברית מילה?

מלחמת מצווה היא הדרך לכבוש את ארץ ישראל. זה פסוקים מפורשים. למות על ברית מילה זאת לא הדרך הקלאסית לרשת את הארץ. זה בכלל לא קשור...

וכיון שזה לא קשור, א"כ זה ככל המצוות שדורשים וחי בהם ולא שימות בהם.

האם יש עניין לאדם ללכת למקום של שעת השמד ולמות כדי לקיים את כל המצוות? לא. אין.

אז לך למקום אחר, ותקיים שם את המצוות ותחיה.

כבר אמרתי, המקורות שהבאת לא רלוונטים לנידון. זה שבעל כופה את אשתו לעלות לארץ זה לא שייך לזה. בכלל.

מה קשור ברית מילה (או כל שאר התורה)?

יש כאן מצווה שהגדרתה היא פיקוח נפש, לכתחילה.

אתה מוזמן להשאר עם סברות הכרס שלך. אני אשאר בארץ עם התורה. תודה. 

ולא שצריך בכלל להביא אבל שיהיה - כל הרוגי המלכות שהיו כאן בעצם עברו על "וחי בהם"? 

קצת ענווה. 

נכון שזאת מצווה שמקיימים אותה עם מסירות נפש

אבל אין עניין למות בתאונת דרכים בארץ ישראל, נכון?

כלומר, יש דרך לקיים את המצווה הזאת עי מלחמת מצווה. אם יש מלחמת מצווה אז פיקוח נפש לא דוחה אותה. לכתחילה.

זה פשוט.

כאשר אדם ימות בארץ משאר סיבות שהן, אין לו מצווה לעשות את זה. לא כך מקיימים את מצוות יישוב הארץ, ולא בשביל זה התירו פיקו"נ.

אז בכהאי גוונא כמו שלנו, מי התיר פיקוח נפש?

מלחמת מצווה היא הדרך לקנות את הארץ. גם במחיר של נפשות. אבל זה? המסירות נפש שתהיה פה היא לא על מצוות יישוב ארץ ישראל (עי מלחמת מצווה, כנ"ל), אלא המסירות נפש תהיה על ברית מילה או שאר מצוות התורה, שגם עליהן מוסרים נפש בשעת השמד.

עכשיו אני שואל, כמו קודם, האם יש עניין להישאר בארץ במקום שיש שעת שמד ולמות על מצוות ברית מילה או שאין עניין להישאר במקום שיש שעת שמד ולמות?

אני מכיר שאין עניין להישאר בדווקא במקום שיש בו שעת שמד, אלא כדאי ללכת למקום אחר ולקיים שם את המצוות. והוא הדין לכאן.

אגב, אם אתה כ"כ רוצה (כלשונך) להישאר בארץ עם התורה, מוזמן להתנהג כמו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנעימים זה לזה בהלכה, ומדברים בצורה מכובדת.

גם עליו אני צועק ולהיפך. אני יכול פשוט להפסיק.

וכל המגילה שכתבת חוזרת בדיוק על הסברא הפרטית הקודמת שלך. לא חידשת כלום.

אני רואה שלטענות שלי אתה לא מתייחס. תענה בבקשה על עשרת הרוגי מלוכה ובכלל. למה לא ברחו לשיטתך?

אז חשבתי שלא הנסחתי בצורה ברורה, עכשיו כתבתי בצורה ברורה יותר.

לטענות שלך אני לא מתייחס. איזה? לטענה שמוסרים נפש על ארץ ישראל - התייחסתי באורך. לטענה שהבאת ציטוט של הכל מעלין - עניתי שזה לא קשור לסוגיא שלנו אלא לסוגיא של בעל ואישה שכופים אחד את השני. איזה עוד טענה העלית?

הרוגי מלכות ברור שלא עברו על וחי בהם. זה דינא דגמרא שמוסרים נפש על כל מצווה בשעת השמד. הדיון פה הוא על מה קורה כשבאפשרותך לברוח. אתה באמת חושב שבתקופת השלטון הרומאי פה בארץ יהודי יכל לצאת מהארץ חופשי ולהגיע למקום שהוא יודע שהוא לא ימות בו ולקיים מצוות כדת? וכל זה בהנחה שהוא אדם צעיר שיכול להרשות לעצמו מסע בים של כמה חודשים...

הדיון פה הוא תיאורטי, והשאלה היא תיאורטית. אם יש באפשרותך להישאר בארץ בשעת שמד או ללכת למקום אחר שאין שם שעת שמד. מה עדיף? הסיפור של עשרת הרוגי מלכות לא שייך לשאלה הזאת.

אגב, רק אציין שחלקם נהרגו לא בגלל קיום המצוות שלהם, אלא מצד גזירה של המלך להרוג את גדולי היהודים.

הבנת מה קרה פה?

אמרת שאני לא עונה לטענות שלך, ובעצם.. לא ענית לשלי. שוב פעם. אני ספרתי לך את הטענות שקראתי שכתבת ו.. ממה שראיתי לפחות, הגבתי על כולן. לא? ספרתי אותם בתגובה הקודמת שלי... רוצה לפתח דיון? למה לא?

רק אמרת לי להישאר עם סברות הכרס שלי בחוץ לארץ. כי חשבת שאני חברותא. ואז ככ התייאשת ממה שכתבתי לך בקשר לרב עובדיה (שאגב, גם על זה לא ענית) ואז אתה תמה על עצמך מה חשבת לעצמך - שאני אהיה כמו חברותא שלך?

אז יופי. דיברת בצורה לא מכבדת. ולמרות שאחרי הפעם הראשונה אמרתי לך שזה לא יפה, הגבת בזלזול נוראי ש.. טעות שלך שדיברת אלי כמו חברותא.

גם לא ענית על מה שכתבתי לך ואז כמובן אני זה שלא ענה לך.

לא כיף לדון איתך.

ואתה יודע מה, אם זה לא כיף אבל מחכים אפשר להסתדר.. אבל אל תאשים אותי שאני לא מגיב לך עניינית כשאתה רק עקצת אותי ולא ענית לטענות שלי. זה לא יפה.

מזכיר - אנחנו דנים בסברות של תורה, לא של בעלי בתים.

נקודת המוצא שלך היא שמסירות נפש היא בדיעבד - אם מגיעים אליה מחוייבים למסור את הנפש, אם אפשר לברוח - בורחים.

עד כאן מוסכם.

אני ניסיתי להסביר לך שמצוות ארץ ישראל יוצאת מהכלל המוכר הזה. כאן פיקוח ומסירות הנפש הם לא בדיעבד - הם לכתחילה! נכנסים לכתחילה למציאות של פיקוח נפש.

ומדגיש שוב - לא רק שלא בורחים לחו"ל, מגיעים מחו"ל ונכנסים גם ל*ודאי* פיקוח נפש.

זה לא פרט במצווה - זה הגדר שלה!

לכן הסברא שאתה חוזר עליה כל הזמן פשוט לא רלוונטית לדיון.

כל טענות שלך חזרו עם הסברה הזו בלבושים שונים. לא ראיתי צורך לחזור על עצמי שוב ושוב.

מבחינתי כתבתי את שלי. מוזמן לקחת מזה מה שאתה רוצה. 

את ארץ ישראל כטבשין במלחמת מצווה ויש בה הרוגים. אלה פסוקים.. איך אפשר להגיד אחרת? זה לא מה שאמרתי. גם לא "פרט" המצווה וכל מה שכתבת.. לא לזה התכוונתי

אני אמרתי, שאני לא מכיר ברמב"ם שכתוב את מה שאתה אומר. אני מכיר שאת ארץ ישראל כובשים במלחמת מצווה, ובמלחמת מצווה אין את הכלל של פיקוח נפש דוחה. איפה הכלל הזה קיים בהלכות יישוב הארץ?

אם תהיה פה מלחמת שתוגדר הלכתית כמלחמת מצווה נגד השלטון שמד הזה, אין הכי נמי, יש פה מצווה להילחם נגד שלטון של גויים לכבוש את הארץ.

אבל אם יש שליט, נניח יהודי ח"ו שחצי מהעם איתו והם נגד התורה, רוצים להעביר את המדינה לבעלות ירדן. אתה לא יכול להגדיר מלחמה נגד חצי מען ישראל. איפה כתוב שכדאי למות על זה? אני לא מכיר את זה בהלכות ארץ ישראל. אני מכיר שזה קיים בגדרי מלחמת מצווה. לא בדרך אחרת.

מי התיר לך למסור נפש על ארץ ישראל שלא במלחמת מצווה? איפה זה כתוב ברמב"ם?

שאם יגיע מצב שלא יתנו לבחורי ישיבה ללמוד תורה בארץ נצטרך לצאת לחו"ל

(כל שכן אם לא יתנו לקיים את התורה בכללותה)

אמירה בשיעור הלכה זה לגמרי פסק.  

הרב עובדיה היה פוסק ואני בטוח שהוא לא העיף דיבורים לאויר כמו דרשן

ואם על האמירה שלו לא נסמוך, אז על על עצמך אתה כן סומך בגלל איזה ציטוט? 

אחרי אמירה כזאת בוודאי שמי שירצה להגיד שחייבים להישאר עליו מוטלת חובת ההוכחה שזה לא נכון, וציטוט מגמרא לא יספיק.

אגב, יש גם מכתב מהבבא סאלי לרבי מליובביץ' שביקש מהרבי לסדר לו מקום לידו בארה"ב כי פה לא נותנים לו ללמוד כרצונו

אני לא יודע מה הרב אמר, מתי, באיזה הקשר וכו' וכו'.

יש לי את מילתו של מבקש אמונה. מאוד מעריך אותך אבל אתה עדיין לא הפוסק שלי.. 

הייתי בשיעור בעצמו ושמעתי אותו אומר את זה. לא רוצה - אל תסמוך

אתה יכול לברר את העניין היו שם עוד כמה מאות

שלא מדובר בפסק אלא מקסימום באמירה בשיעור. ועל זה הנ"ל נכתב.

ואני לא הבאתי" איזה ציטוט"הבאתי מקורות מפורשים והכל מהזכרון. יש עוד המון שאני לא זוכר כרגע. 

אז בוא נפסוק לפי מקסימום תגובה בפורום עם מקסימום ציטוטים מפה ומשם... הגיוני סך הכל.

הרב עובדיה כך פסק. אתה לא צריך שמבקש אמונה יהיה הפוסק שלך..

יש גם אמירה אחרת שלו - שאם לא יישארו חיילים והפתרון יהיה שבחורי הישיבות יתגייסו, אז בחורי הישיבות יתגייסו, וזו מצווה שא"א לעשותה בידי אחרים.

כל מי שמכיר קצת את האופי של הרב עובדיה לא יחשוד אותו בשום "אמירה בשיעור" שכזאת שהוא לא סובר כך להלכה. הוא היה פוסק ברמ"ח אבריו. הרבה יותר מהיותו דרשן או איש אמונה. פוסק.

ניסחת את זה יותר טוב ממני, יישר כוח

עד דקה 1.21

הרב עובדיה יוסף על סכנת הגיוס: "נעזוב את הארץ"

מפה יהיה אפשר שוב להמשיך את הדיון עניינית

ניתן לראות בבירור (למיטב הבנתי) שהן הבבא סאלי והן הרבי לא חששו כלל לטענת "כל הדר בחו"ל וכו'..."

הבבא סאלי מבקש לגור שם, והרבי רק ממליץ שלא מסיבה אחרת לגמרי

משיח ו770 יעבור לארץ ישראל לא קרה, אז איך אפשר לסמוך עליו בעניינים אלו, במיוחד שזה נוגד את חז"ל.

"וכשל עוזר ונפל עזור".

החשמונאים נלחמו במקרה הזה. הם לא עברו לחו"ל, ואותם צדיקים שהזכרת גם חגגו את חנוכה, אם כי הרמ"מ לצערינו סטה בשיחותיו מהמקור היסודי של חנוכה והדגיש צדדים פנימיים שהכהו את המשמעות הלאומית המקורית בחנוכה.

היום בחו"ל חב"דניקים נותנים למישהו שחושב שקיום עם ישראל בארצו הוא חטא ומדכא פלסטינאים, להדליק נרות חנוכה, פשוט צביעות.

(עריכה באיחור, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא)

אני כמובן מוחה על ביזוי תלמידי חכמים

הן של הרבי והן של הבבא סאלי שבין השורות הוצאת כעם הארץ

תמשיכו להתפלפל, אבד בכבוד אחד לשני בבקשה.

אני אלך בינתיים ללמוד את הסוגיא 😜

הכלל ואמורה לייצג את עם ישראל ככלל, ולא על ידי קומץ יהודים שלא שייכים לעם ישראל, אז אין הבדל מהותי למצב שייצגת למצב העכשווי.

מכיוון שיש לנו חיוב על הכלל לקיים את כל המצוות המוטלות על הכלל, כמו סנהדרין, חוקים אבסולוטיים של התורה, גירוש הגויים מהארץ, הקמת בית מקדש וכדומה, לכן אנחנו במצב היום שעם ישראל מבטל את מצוות הכלל המוטלות עליהם, וזה עוד יותר גרוע וחילול השם מביטול מצוות פרטיות.

הדבר הראשון שמוטל עלינו, זה לא לתמוך בשום אופן בכנסת או ממשלה, בבתי משפט, בבתי דינים שכפופים לחוקים שלהם, שנוגדים את התורה בהמון צורות ואופנים.

למחות באלו שכביכול מנסים לתקן מבפנים, אבל מקבלים עליהם את מערכת החוקים העכשווית וכבולים על ידה בכמה אופנים.

ההתנגדות הפסיבית היא יותר קלה. ההתנגדות האקטיבית יותר קשה ומסובכת, ולא יודע אם יש יכולת בידינו והגיע עת. לכן אני אישית לא עושה שום דבר אקטיבי, כי זה לא חכם ונבון כעת לדעתי.

אם אראה שיש כוח לציבור להלחם נגד זה, ומתוך כך יש אפשרות להמשיך לשמור מצוות למרות הציווי

אשאר כאן

אבל אם אראה שיד השלטון חזקה למנוע ממני מצוות כנראה שאעזוב לחו"ל

שם בהרים של לואקר

אכול ככל יכולתך או שמחר תמות זה ידוע 

פרק י"ג פסוק ח"ט .. נגד כל החטאים אחי

"אימתי כרום זלות לכשירומם הקב"ה מצות בזויות בעולם מה לך יוצא ליסקל על שמלתי את בני מה לך יוצא לישרף על ששמרתי את השבת מה לך יוצא ליהרג על שאכלתי מצה מה לך לוקה בפרגול על שעשיתי סוכה על שנטלתי לולב על שהנחתי תפילין על שהטלתי תכלת על שעשיתי רצון אבא שבשמים הה"ד (זכריה יג,): "ואמר אליו מה המכות האלה" מכות האלה גרמו לי להאהב לאבי שבשמים" (ויקרא רבה לב, א)

יש סיפור חסידי: שרשב"י התלבט אם לברוח למערה ולחיות חיי דחק או לברוח לחוץ לארץ וללמוד בהרווחה. אז הוא אמר שמעתי שיהיו רבנים גדולים בדור שקרוב למשיח נשאל אותם. הוא הלך לנשמה של כמה רבנים ושאל את דעתם, הם אמרו לו חד משמעית תברח לחו"ל. רשב"י ענה להם אוי לכם! אם הייתי שומע אליכם לא הייתי הופך לנחל נובע של תורת הסוד!

אבל אני לא חושב שיש ראיה מעשרה הרוגי מלכות

מזכיר לך שמי שגזר עליהם את הגזירות היו אימפריה בעולם כך שלא בהכרח היה בכלל לאן לברוח.

אבל זכור לי דווקא צדיקים אחרים שכן ירדו מהארץ 

אם בשביל לימוד תורה מותר, למה שיהיה אסור בשביל קיום כל התורה?

זה לא דומה ליחיד שעוזב לצורך לימוד תורה.

הייתי כנראה מצטרפת למחתרת ש@הפי תקים ונפיל את השלטון.

מיהו בכלל?

ככה לפחות אני מתרשם ממנה מהפורום

מי יכול עליה??

אני יודעת למי להצטרף.

מילה שלי

כנראה .

פשוט מאוד.

במצב שכזה הייתי יורדת למקום אחר עד יעבור זעם

אחרי הכל האנוסים בספרד לא הצליחו לשמר את היהדות שלהם לאורך זמן בסתר, לעומת זאת היהודים שיצאו לגלות העמידו דורות יהודים כשרים.

מכל צד פוליטי (בין אם מדובר באחים לנשק או רבנים חרדים),

רק אנשים שמעריכים את חיינו פה יותר מכך שערכיהם ישלטו הם שותפים אפשריים לדעתי.

שיש כאן דו שיח בין חרשים. מכיוון שהתשתית, היסוד, כל כך שונה מהותית,

שאי אפשר לבנות עליו דיון, מבלי לדבר על הדבר החשוב ביותר:

מה פירוש להיות יהודי

מה זו אמונה (במקום התשובה: יש דבר חשוב יותר, אמונה,

הייתי אולי משנה ל: יש דבר יותר חשוב מהחיים;  א י ך  לחיות אותם

נכון כפי שעם ישראל צריך להחיות ו ה ת ח י י ב  לחיות.)

יש כאן ניגודים חריפים מאוד בין המראיינים

החילונים מאוד (אולי זה דבר טכני, אבל לפחות להניח כיפה

כדי לכבד את הרב והמקום; האם, להבדיל אלפי הבדלות,

בכנסיה, אם היו מבקשים לעשות משהו שמנוגד לאיך

שנכנסים לכנסיה - לא היו עושים זאת?) 

לבין רב שמטיח את הדברים חד וחלק.

מבינה למה הם הלכו לרב, אבל למשל אם

היו משוחחים עם הרב נויגרשל או כל אדם

עם סבלנות רבה ויכולת להביא את הדברים

כך שיסברו את האוזן לאדם הרחוק כל כך

מהיהדות - זה היה עדיף.

זה לא בדיוק נכון, כך הבנתי ושמעתי,

שהיחידות ה"נפרדות" - באמת נפרדות כל כך.

כדי לתת ליהודי שלא היה חשוף כלל לעולם

החילוני, את צרכיו בצבא, צריך להיות כך

שהממונה יבין ויסכים  ל ע ו מ ק, עם דרך

החיים שלו. עם הזהירות שלו. על הנשמה שלו.

הם, לענ"ד, לא הלכו לרב הנכון. אי אפשר לבוא

עם אפס ידיעה והבנה להשקפה היהודית הצרופה

לרב שחכם ככל שיהיה, ל א  אמון להסביר 

עם יהודים רחוקים כל כך.

אין ספק, שהם יצאו מתוסכלים, מאוכזבים

ואנטי, יותר מאשר היו קודם לכן.

הם מביאים את השביעי באוקטובר, כמו שיהודים חילונים רואים זאת;

היתה "פשלה" של הצבא, המחבלים המפלצתיים ניצלו זאת ועשו

ככל העולה על ליבם, כישמעאלים ועמלקים "גלות ישמעאל"

הרב נויגרשל. מומלץ.)

וזו כבר מקור לדו שיח של חרשים. כי אנחנו, כדתיים,

יודעים ומבינים שיד השם היתה כאן.

אז אם מלכתחילה מביאים את הנקודה החשובה כל כך

הזו, אולי קל יותר להבין את לעומק את ההתנגדות.

יש למשל דיעה שאומרת שעצם קיום המדינה הוא נס.

מדינה קטנטונת המקופת ברבבות שונאים שכל שאיפתם

היא להשמיד אותם  - ועדיין עומדת על תילה?!!

(ברור שזה לא רק הצבא שהצליח ומצליח לשמור על קויומה).

ובשביל נס צריך...זכויות.  המון זכויות.

אם כך, הוקמה כאן מדינה המושתתת על... נס,

אבל לא מכירה בנס הזה, עובדה, כמה הרבה

יהודים שאינם שומרי מצוות, חיים בה ואפילו

מתנגדים לכל המושג נס ולכל מה שכרוך בכך?

אז מבקשים מיהודים שכן שומרי מצוות ושאינם חשופים

ולא רוצים להיות חשופים לעולם החילוני וכל מה שכרוך

בו,  להתגייס לצבא שכולו מושתת על טבע? על כוחי ועוצם

ידי עשו לי את החיל הזה?

גם כך נלחמים בציפורניים לשמור איכשהו

על טוהר יהודי בתוך כל הכאוס הזה והטומאה

הזו..... אז עוד להיזרק למקום של כל היצרים

הרעים?   זה מאוד מורכב ולא פשוט.

הם לא יכולים ל הבין מה פירוש שיש

דבר שיותר חשוב מהמוות. בקושי אני

מבינה את זה. למרות שרואים זאת

בכל ההיסטוריה היהודית; שיהודים

העדיפו להקריב את נפשם ולא להיטמא.

אני די מרחמת על שני היהודים

האלה עם הרב, הם לא אשמים;הם לחלוטין

לא הבינו אותו ואת השקפת עולמו.

זה כמו להפגיש X עם Y. לא הולך. פשוט, לא שייך.

ולא הייתה שום אפשרות חוץ מזה שהם יצאו מאוכזבים

(בסוף הרב אמר שאין *לו* אמון שיכולות להיות יחידות נפררדות. *שהוא* חושב שכולם יתחלנו אם ילכו לצבא. וגם שבעיניו אין משמעות לעם ישראל מעבר לשמירת תורה ומצוות. הוא בכלל לא דיבר על זכויות שמגינות על עם ישראל וכאלו, כי הוא באמת חד וישר.

באמת מול גישה כזאת האפשרות היחידה היא להגיד 'אוקיי אז אנחנו לא מוכנים לתת לכם תקציבים לכלום' או 'אז תרדו מהארץ'.

או להכנס לדיון עם מקורות שמראים שליהדות כן אכפת מעם ישראל, אפילו כשהוא לא שומר מצוות.

אבל אני חושב שרוב הציבור החרדי לא יכול להגיד מול עצמו שהוא מאמין בדברים שאומר הרב - שהוא *באמת* מאמין שכולם יתחלנו, שלא יכולות להיות יחידות נפרדות, ושהביטחון הזה כל כך מוחלט שהוא מוכן למות על ידי הערבים כפשוטו ולא להתגייס)

את צודקת לגבי העבר, אבל היום יש את חטיבת חשמונאים שהיא חרדית למהדרין.

את לא צריכה להאמין לי, פשוט תראי עדויות של חיילים משם.

ובחרו ברטוריקה עניינית, מכבדת מההתחלה ועד הסוף, עם חתירה לדיבור ענייני ורצון להימנע מהתנגשות, עם עשרות התגמשויות, פנייה לשכל הישר הפשוט ביותר, גם מול הכפשות ושיח מאוד קיצוני מזלזל ונוקשה מצד הרב

או לרב ש:

- מזהה את מדינת ישראל כרעה מיסודה ומעדיף את הבריטים על פניה

- שמעדיף שילדיו ימותו ע"י ערבי ולא יהיו חילונים

- שאוטם את השכל שלו מלחשוב על כל היתכנות לגיוס חרדים לצבא ואומר שזה לעולם לא יעבוד בשום אפשרות

- שאדיש לגורלם של המגינים בפועל על המדינה ולא מתרגש ממשל האלונקה

- וכל זאת תוך כדי שהוא נתמך על ידי המדינה, נתרם ולא תורם, משעבד ולא משועבד?

מה אומר ומה אגיד, אמנם אחים לנזק הם מגמתיים ובעייתיים ואולי אפילו זדוניים, אבל כוונתם רצויה, גם אם הדרך שלהם בולשביקית....

הרב לעומת זאת מגלם עמדה שקשה מאוד מאוד לסנגר עליה. 

אבל הסיקריקים החילונים באו לדבר עם הסיקריקים החרדים באצטלה שלא מצליחה לכסות את הערווה של עצמה. "נשק לאחים" באו לנסות לנהל "הסכם חודייביה", הא ותו לא. הם לא רוצים חרדים, הם לא רוצים דמוקרטיה, והם לא רוצים דת או לאום. הם רוצים כלים שיאפשרו להם לשלוט ולהשליט את המחשבה הקומוניסטית מחדש על מדינת ישראל.

הדיון היה מכובד רק מצידם ולא מצד הרב... זה מורכב, גם הרב דיבר בצורה "מכובדת" אבל אטומה ואדישה (=בלתי מכבדת)

אני מודע היטב לטהרת הכוונות של מוטיבצית האחדות של המחנה הליברלי הפרו גיוס, ויודע שהם לא רוצים את החרדים בצבא אלא רוצים את החרדים בלתי חרדיים בצבא. ואני גם מכבד את החשדנות הצינית החשדנית החרדית

ויחד עם זאת אחים לנשק כשרים יותר מאשר הרב בדיבייט הנ"ל (*הוא יותר צדיק ומקיים הלכה מהם והם באים הוגנים יותר ממנו בדיון)

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.