מרגישה תלושה, אבודה.
כמעט הכל מותר
איך אתם עם זה?
מרגישה תלושה, אבודה.
כמעט הכל מותר
איך אתם עם זה?
בפועל, גבולות לבני אדם לא שונים מגבולות לצורך העניין בכלכלה. בכלכלה חופשית, ככל שאתה שם יותר רגולציות, הגבלות, בירוקטריות, ככה אתה יותר חונק את הכלכלה ופחות אנשים נהנים מהפירות שלה. פחות עושר זורם לאנשים. כמו הקומוניזם שזה הפורמה הקיצונית של חניקת כלכלה. ברור שאי אפשר בלי פיקוח מסויים גם בכלכלה חופשית. הכלכלה החופשית צריכה להגן על עצמה מפני עצמה כי אי אפשר לסמוך על בני אדם שיהיו ישרים. לכן יש צורך בפיקוח מסויים. אבל לא הדוק.
אותו דבר לגבי גבולות לבני אדם. ככל שחונקים יותר את בני האדם בגבולות, כך הם פחות יעילים בעולם. כמובן שאי אפשר בלי גבולות בכלל לבני אדם. לכן צריך ערכים אוניברסליים כמו לא תרצח. אבל בוודאי שאין צורך בגבולות אחרים לא אוניברסליים כדי להיות בנאדם יותר טוב.
הגבולות נתנו לי ביטחון, שייכות ומשמעות.
אני לא חושבת שאני צריכה גבולות כדי להיות אדם טוב יותר, זה מוטבע בי.
אני לא אפגע במישהו לא כי כתוב, כי ככה אני.
מוצאת את עצמי נמנעת מבשר וחלב, מפלאפון בשבת רק כדי להרגיש שיש לי גבול, שאני יודעת לשמור ולעצור את עצמי גם כשמבחינתי כבר אין בזה שום הגיון.
בלי זה למה אני שייכת?
אולי אני צריכה להיות קצת בריק כדי להבין מה חשוב לי ולאן אני שייכת.
😎
מה, לא טוב?
מה שנותן ביטחון ושייכות זה התרבות המשותפת. חלוקת ערכים משותפים. זה ידוע שערכים משותפים מעניקים שייכות. את יכולה לחלל שבת (ואני לא מעודד אותך לחלל שבת) ועדיין להרגיש שייכת.
למרות כל המצב בארץ והקיטוב, עדיין חילוני מהקיבוץ מרגיש שייכות לדתי מהתנחלות ולהפך. כי בני אדם בבסיסם הם יצורים חברתיים ולכן אוהבים שייכות ושבטיות.
שייכות לא נקבעת לפי שמירה משותפת על גהולות.
אגב, אני מניח תפילין. צם בתשעה באב. בין השאר בגלל השייכות (שאר הסיבות הן כמו שכתבתי אז בשרשור נפרד).
הדת מגדירה גבולות לא טבעיים. חלק כמובן
החוק מגדיר גבולות לא טבעיים. חלק כמובן
המוסר הפרטי מגדיר גבולות טבעיים
ומי אמר שהגבולות צריכים להיות אחידים?
אני מהרהר בה רבות ועוד לא מצאתי בה את עצמי.
אני אחד שחייב גבולות אחרת מזמן הייתי בכלא לדעתי.
שנקבעים לבד, וזזים גם.
או על ידי החברה, קהילה וכו'
שאני יודע שהוא קיים
כאילו אני לא אצליח באמת למחוק את קיומו מהראש והרגשות שלי
ואז
יש את תורתו ומצוותיו
ואם לא
אז שאלות פילוסופיות
שבסופן
הרבנים תמיד צדקו וכל מה שהם השתילו לי
ואז הבחירה לצאת
לשחרר מהכל
תמיד תהיה מלווה באשמה.
ואז זה כבר לא שווה את זה
ואז אני נשאר באותו מצב
לופ.
למגזר שממנו הגיעו.
אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.
תשובה סליחות וכו' ועם כל המחשבות והרגשות בלב?
השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.
כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.
אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .
אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.
לכזה שלא מופיע בתפריט הראשי.
בעז"ה תכף תשובו
, טוב לראות שלא כותבים פה הרבה...
.
בא לי כבר לשחרר.
לתת להכל לקרוס.
להישיר מבט אל המציאות ולהפסיק להתחבא.
סיימנו עכשיו סדר שני.
מעדיפה פעמיים כיפור מאשר פעמיים ליל הסדר😶
תודה לאל שיש את מי לארח.
לעשות רק יום טוב אחד?
אתם ישראלים לא?
תאמת אני ניסיתי לקחת בכיף את ליל הסדר והכנתי להם קסמים על עשר המכות אז היה ממש כייף ומצחיק
אפשר גם להגיד לבעלך להריץ קצת להבא שיעבור יותר מהר ובשמחה