קודם כל חשוב לי לחזק את רוחך ולומר שאת אמא בישראל מגדלת ילדים יהודיים,

כמה את חשובה וכמה ה' מעריך אותך ואוהב אותך.

לפעמים אנחנו חושבים שרגשות טובים יגיעו לנו מבחוץ- שהילדים יאהבו אותי, שאני אהיה מוערכת ע"י מישהו חיצוני

והאמת היא שזה מגיע מתוכנו

כשאנחנו אוהבים את עצמנו ומרגישים שווים ובעלי יכולת וערך, גם הסביבה מרגישה את זה כלפינו

במיוחד ילדים שאין להם ראייה בחירית אלא הם יותר מונעים לפי אינסטינקטים של קבלה (דבר שטוב בגיל הזה)

אני חושבת שכהורים אנחנו צריכים לשים לב שאנחנו במצב הנותן, כשאת תדעי תביני ותרגישי שאין מישהי

יותר טובה לילדים בתור אמא ממך! וה' שלח לך אותם כי הוא מאמין בך שתצליחי לגדל אותם, ושתוקף התפקיד שלך לא תלוי ברצונות

או ברגשות שלהם (דבר שנתון לשינויים מאוד)  

ושאת הכי טובה והכי יודעת וזה טוב להם שתהיי איתם גם אם הם לא מבינים כרגע שזה הכי טוב להם

כשאת תאמיני בך ובדרך הזאת גם הם לאט לאט יבינו ויעריכו. את הכי טובה בשבילם! אשרייך, תצליחי!

כגון בישול ואפייה. למשל, להכין ביחד איתם עוגות בחושות ועוגיות, ואז התחום הזה יהיה "רשום על שמך" ("עם אבא אנחנו משחקים כדורגל ועם אימא מכינים דברים טעימים").

ילדים יותר מכל יודעים להרגיש את זה, אם תראי שאוהבת זה לבד יפעל.

אולי כדאי להראות יותר האהבה. מצד שני, לא צריך להפריע שהם אוהבים האב.