יש לי 2 בנים בני 4 ו5 שניהם מאוד מחוברים לאבא זה כבר הגיע למצבים שכשאני איתם לבד הם אומרים לי לא כיף איתך לא רוצים אותך רק עם אבא כיף, יש לציין שבאמת אבא שלהם הוא אבא מדהים סבלני ונהנה לשחק ולטייל איתם ואני יותר אולי צועקת ופחות סבלנית אך בהחלט אוהבת אותם
פשוט אובדת עצןת מרגישה שנכשלתי במטרת חיי
קודם כל חשוב לי לחזק את רוחך ולומר שאת אמא בישראל מגדלת ילדים יהודיים,
כמה את חשובה וכמה ה' מעריך אותך ואוהב אותך.
לפעמים אנחנו חושבים שרגשות טובים יגיעו לנו מבחוץ- שהילדים יאהבו אותי, שאני אהיה מוערכת ע"י מישהו חיצוני
והאמת היא שזה מגיע מתוכנו
כשאנחנו אוהבים את עצמנו ומרגישים שווים ובעלי יכולת וערך, גם הסביבה מרגישה את זה כלפינו
במיוחד ילדים שאין להם ראייה בחירית אלא הם יותר מונעים לפי אינסטינקטים של קבלה (דבר שטוב בגיל הזה)
אני חושבת שכהורים אנחנו צריכים לשים לב שאנחנו במצב הנותן, כשאת תדעי תביני ותרגישי שאין מישהי
יותר טובה לילדים בתור אמא ממך! וה' שלח לך אותם כי הוא מאמין בך שתצליחי לגדל אותם, ושתוקף התפקיד שלך לא תלוי ברצונות
או ברגשות שלהם (דבר שנתון לשינויים מאוד)
ושאת הכי טובה והכי יודעת וזה טוב להם שתהיי איתם גם אם הם לא מבינים כרגע שזה הכי טוב להם
כשאת תאמיני בך ובדרך הזאת גם הם לאט לאט יבינו ויעריכו. את הכי טובה בשבילם! אשרייך, תצליחי!
כגון בישול ואפייה. למשל, להכין ביחד איתם עוגות בחושות ועוגיות, ואז התחום הזה יהיה "רשום על שמך" ("עם אבא אנחנו משחקים כדורגל ועם אימא מכינים דברים טעימים").
ילדים יותר מכל יודעים להרגיש את זה, אם תראי שאוהבת זה לבד יפעל.
אולי כדאי להראות יותר האהבה. מצד שני, לא צריך להפריע שהם אוהבים האב.
דימיון מפותח יותר ביצירת אינטרקציות עם הילדים .
אם זה במשחק
אם זה בהמצאת סיפורים.
טיולים מורכבים יותר..
וזה נצרב חזק יותר בזכרונות ילדות מול מה שאמא עושה ומשקיעה בילדים.
ואני פה מוכנה לשמוע דעות אחרות
הטווח אפשרי בכל הארץ, אפילו אם אין שם פנימיה. הנושא חשוב לנו מאוד ונוכל להתארגן סביב זה.
האם יש משהו שכזה?
לפני כמה שנים היינו בחיפוש דומה.
אולפנות ותיכונים לבנות הם מקום שעיקרו למידה, כלומר גם כשיש ערכים נוספים, חברה, תורני, יחודיות כלשהי של המוסד, עדיין בת שלא רוצה ללמוד תתקשה להתמודד.
כדאי למקד את משמעות ה"לא אוהבת ללמוד" ואולי ככה תצליחו למצוא פתרון.
האם קשה לה בלימודים? אז אפשר לחפש אולפנה שמתאימה או כיתה קטנה.
אין בעיה לימודית אבל לא מתאים לה לשבת יום שלם וללמוד? אולי אולפנה חקלאית/ אולפנה אומנותית בהתאם לתחומי העניין של הבת, שם מקדישים פחות שעות ללימודים אבל עדיין חייבים ללמוד.
לא אוהבת מסגרות? אולי לעבור ללמידה עצמית אקסטרנית או ללמידה/עבודה לא לבגרות (אם מדובר בגיל 16 ומעלה), דורש לדאוג לחברה ופעילויות בנוסף.
בהצלחה
אשמח להתייעץ, רציתי לשאול אנשים שמכירים- האם אתם יודעים אם אחד הישובים בגוש עציון הוא יותר בדגש תורני, למשל בית הספר הוא בסגנון- ת"ת/ תתמ"ד/ נועם, ויש תנועת נוער נפרדת כמו אריאל.?
(שואלת על הישובים שיותר קרובים לירושלים, ולא אזור כרמי צור)
לא ידוע לי על תושבים תורניים בסגנון שאת מתארת בגוש עציון (הלוואי שאני טועה).
בכל אופן, מציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותר.
יש לאורות עציון בית ספר בגוש, ליד נווה דניאל. זה סגנון של ת"ת.
באלעזר יש את "באור פניך". אני חושבת שזה רק אחרי הלימודים, כמו חוג, אבל לא בטוחה
פחות מעודכנת בתנועות נוער, אבל נכון ללפני עשור היה אריאל באלון שבות ועזרא נפרד באפרת.
לא חושבת שיש משהו בגוש בסגנון שאת מבקשת, שהוא קרוב יותר לירושלים..
שמעתי על מעיינות בנים בכפר הרואה
או מחנה כנפי רוח של ארגון בני עקיבא..
האם הם מומלצים ואשמח לשמוע על עוד אופציות מומלצות.
אם זה קייטנה/פעילות יומית אז צריך באיזור ירושלים..
תודה מראש
האמת, היו לי ים תוכניות עבור המשפחה ואז המלחמה פרצה ואנחנו סוג של מושבתים.
קשה לי להתקדם עם תהליך חינוכי שהתחלנו כי כולנו חצי זומבים (בשבוע האחרון אני ממש על אדים.. שעתיים שינה בממוצע)
איך לא מתפרקים עם גבולות בימים אלו???
(אשמח לעצות פרקטיות וגם אמפתיה לא תזיק....)
היי,
כמדריכת הורים אני רוצה לומר לך שזה בסדר גמור לשחרר חלק מהגבולות.
המצב הזה הוא לא נורמאלי, לא עבורנו ולא עבור הילדים. ולכן גם אין לנו מה לצפות לנהל חיי שיגרה רגילים.
אז אולי יהיו יותר מסכים, תזונה לא מסודרת, בית מבולגן, הילדים לא יעלו לזום ולא יעשו שיעורים..
עדיף כרגע להשקיע את המשאבים ברגעי חיבור, תנועה של הגוף (עד כמה שאפשר), מנוחה, צחוק. בלהטעין את עצמנו (וגם את הילדים).
תתמקדי במה שאת מרגישה שאת מסוגלת לו באותו הרגע. ותזכירי לעצמך שאת עושה כמיטב יכולתך בכאן ועכשיו.
עד שהמצב יירגע ונוכל כולנו להסדיר דופק ולחזור לשיגרה, וגם לגבולות..
חיבוק,
מורן שי
מעריכה ממש שהגבת לי
מחפש סרטונים לילדה בגיל 9, שמממחישים את כוח הבחירה בכל רגע נתון.
(היא אומרת לפעמים שה"לב שלה לוקח פיקוד במקום המוח", ומבחינתה זה בכלל לא בשליטתה)
מישהו מכיר סרטונים כאלו במקרה(בסגנון הרב יוני לביא ושות'?
מחפשת המלצה לאולפנא לבת,
אולפנא תורנית ממש,
ללא סמארטפון, עם קוד לבוש שאוכפים,
שהנושא של מעל/מתחת לברך (או כן לא שרוול) הוא לא נושא הליבה , אלא בגדול הבנות זורמות עם קוד לבוש, גם אם לא כולן כמובן...
זה מבחינת הסגנון התורני.
ועוד משהו - לא מזוהה עם קו של הר המור.
כי ממה שקלטתי האולפנות התורניות , הן ממש הר המורניקיות, וזה לא יתאים לנו.
אבל בסגנון מרכז הרב, בית אל זה מצוין.
כיוון שחשבנו רעיה, אבל מחפשים עוד אפשרויות.
רלוונטי מרכז הארץ ועד הדרום.
אמנם זה עדיין לא הוכחה שמלבד זה הכל בסדר - אבל בהחלט אחד הדברים החשובים שמתבטאת בהם רמה דתית של מוסד של בנות.
בפרט באשר בנות מחשיבות מאד את נושא הלבוש, וגם נוטות לחקות אחת את השניה. זה גם נושאע הלכתי בסיסי.
בלי סתירה לזה, אכן באופן פרטי יש בנות מאד טובות בפנימיותן וגם יראות שמיים בליבן, ומתפללות מעומק הלב, שמשום מה הנושא הספציפי הזה "לא מסתדר להן" בשלב זה או אחר של החיים. לא שזה טוב - אבל חשוב לדעת של"טוב" יש הרבה רבדים.
אבל מחילה על הסטיה מהנושא הספציפי - בגלל שזה עלה - בוודאי שבבחירת אולפנה זה מדד חשוב וגם משפיע.
לק"י
אבל זה חלק.
ובמקום שבו הבנות מתלבשות בצניעות מרצונן, ולא כי רבים איתן על זה כל הזמן, כנראה שיש לזה משמעות.
(חוץ מבנות שהן ילדות טובות, ומתאימות את עצמן למסגרת).
ההקפדה בצניעות אומרת הרבה
וגם ראשית בירושלים - היא ממש דוסית אבל אני לא בטוחה שדווקא קווניקית...
וגם טל תחיה בפסגות.. נדמה לי שכיוון קצת יותר מרכזניקי...
אולי אני טועה...
ולאולפנת רעיה יש "אחות קטנה" בבית שמש שנקראת שבות...
זאת אולפנה שמיועדת דווקא לבנות מחוץ לירושלים.
אני אפילו לא בטוחה שהם מקבלים ירושלמיות...
שם. אולי באמת רק אחת שהיא מחוץ לירושלים.
רק שמעתי על האולפנה הזו.
משמח לשמוע שיש אולפנה תורנית בירושלים עם פנימייה!
כן יש שם חצי פנימיה אבל זה הר המורניקי
אשמח לשמוע עוד, גם פרטים על מה שהזכירו וגם אחרים.
אכן תורנית בירושלים, עם פנימיה, מקבלים גם ירושלמיות...
אולפנה נהדרת, תורנית מאוד ולאו דווקא קווניקית.
יש גם את רננה שהיא סגנון מרכז בעיקרון. אבל לא סגורה שאין שם סמארטפונים וכאלה
ויש גם את טוהר ביד בנימין אם המיקום רלוונטי. תורני מאוד ולא משוייך לזרם מסויים (גם לא תורת החיים למרות המיקום)
יש שם אופציה של פנימיה מלאה. מהכירות שלי עם הבנות שם (אני גרה בשכונה), הם אוהבות את המקום ורוצות להיות שם, ומתלבשות בהתאם. אין סמרטפונים. הסיסמה "קדושה בכיף." אין לי מידע יותר מזה מבפנים, אבל נראה סבבה על פניו.
אבל כבר נסגרו ההרשמות לאולפנות.... בכל זאת טהר היא אחלה של אולפנא, אבל אין לה כל כך קו מודרך
מה הכוונה אין לה קו מודרך?
אולפנא תורנית, זה העיקר.
זה חלק ממה שהתכוונתי - לא מחפשת משהו "קו". שזה דוקא כן האופי של אולפננות הר-המורניקיות, שיש קו מאוד ברור. לא מחפשים קו.
רק אולפנא תורנית ממש, לכל בנות ישראל - בלי קו מסוים.
או שלא הבנתי.
בכל מקרה, מדובר על שנה אחר כך, לא תשפו
הכוונה שלאולפנא הזאת אין רב מסוים או דרך מסוימת, מכיוון שלפני כמה שנים היא היתה של הרבה טל ועזבה אותו ומאז לא התחברה לשוב קו או רב.
זה סוג של כל בת לפי דרכה אם היא בסגנון האולפנא
האולפנא כן לכל הבנות התורניות והדוסיות אבל גם קשה להתקבל עליה, הרבה מבקשות ויש שתי כיתות של 30 בנות לדוגמא השנה היה 230 רעיונות
יש הרבה סוגים של קוים שהם לא רק הרמורניקים
אני לומדת שם!! ממש ממש מומלץ!! הכי שיש! אולפנה מהממת עם בנות מהממות!!
אפשר בשמחה לשמוע ממני יותר..
נכון שלא כל הבנות שם ממש דוסיות אבל בהחלט יש מקום נכבד לבנות התורניות והדוסיות, ואם בת עוברת את הגבול אז הרבנית שם שמה אותה במקומה...
הבת שלנו שם ואנחנו מאד מאד מרוצים. גם הצוות שם הוא צוות מאד על רמה עם נשות חינוך אמיתיות.
מה שמותר שם זה רק עם סינון מיוחד ואחרת הם מחרימים לה הנייד...
חוצמזה הם עושים מבצעים מיוחדים כדי לנתק את הבנות מהתלות בנייד...
כדאי לבדק, פרטים באתר האולפנות
ראשית, טוהר, תפארת..
אולפנות מצוינות
אולפנה מהממת ממש ממש!!
נמצאת במגדל העמק, אולפנה קטנה ומשפחתית באוירה חסידית
מקום שהוא באמת בית
חבורה לעבודת ה'!
צוות מטורףףף חם ואוהב!!
אסור סמארטפונים כמובן ומי שבאה לשם באמת באה כדי לגדול בעבודת ה'!
אין מסגרת חונקת, החינוך הוא על דרך החסידות-
והמטרה של הצוות היא שכל בת תמצא את הדרך שלה בעבודת ה' מתוך חיבור ואהבה אמיתיים,
וברצון לחיות את ה' יתברך בתוך המציאות!
כמובן שהצוות מלווה, מכוון ומדייק
יש אפשרות לחצי פנימיה, ויש אפשרות לפנימייה מלאה....
שווה לבדוק
ממליצה בחום על אולפנת תל אביב, אולפנה שהתחדשה על גבי האולפנית הישנה בתל אביב, משפחתית ואיכותית ממש ממש!!
יומיים פנימיה, יש שם צוות ובנות מדהימות
זה די חדש
היי אני בן כמעט 24 ונשוי ומתמודד מעל 10 שנים עם בעיה מביכה,
מאז גיל 13 כאשר אני שומע את המילים . קקי פיפי טוסיק זה גורם לי לאיזה הרגשה לא ברורה בגוף , אציין שאני מגיע ממדפחה שהילדים לא השצמשו בשפה זו כלל גם לא במוסדות הלימוד אך ההורים השתמשו בה בכזאת תדירות או אחרת, הייצי שמח לשמוע דעת הקוראים איך לדעת אפשר להחזיר את מילים אלו למקומם הרגיל, דהיינו להקשר של שירותים ולא למקום של ריגוש או זעזוע, במיוחד באם יש אי מי שהתמודד עם דברים כאלו או דומים אודה חו מאד באם יצור קשר או לפחות יענה כאן
