2 נקודות-

1.אין מה להרגיש ייסורי מצפון עם זה שקשה לך עם ההיריון, זה טבעי ונורמלי, וברור שהרבה יותר קשה עם זה שאת לא מרגישה טוב כשיש לך גם תינוקת שאת מטפלת בה.

2. עכשיו זאת תקופה באמת יותר מורכבת עם הילדה, והגיוני שיהיו עוד תקופות קשות... אבל עוד שנתיים- שלוש (אולי גם לפני) הילדה תתחיל להתחבר לאח/ אחות וזאת תהיה המתנה הכי גדולה שאת יכולה לתת לה. אני רואה את הילדים שלי משחקים, נהנים ומשתוללים ביחד, ואני מבינה שהיא הקטן זאת המתנה הכי גדולה שיכולתי לתת לגדול שלי. כמה שהיו תקופות שחששתי שזה פוגע בגדול שלי, ואני פחות יכולה לתת לו את כל הצרכים הרגשיים שלו, עכשיו מרגיש לי שזה הדבר הכי טוב שהיה יכול להיות לו.

בת כמה היא?

בדיוק נולדה לי ילדה שניה ואני מבינה אותך כל כך

הדבר היחיד שעוזר לי זה לחשוב על כמה זה ילמד אותה לחיים, שהיא צריכה לחלוק את החיים שלה עם עוד מישהו והיא לא היחידה. וגם זה שבעזרת השם יהיה להן אחת את השניה כל החיים (ואת שאר האחים שיהיו להם בע״ה) 

תמחקי את יסורי המצפון. כל פעם תגידי לעצמך שאת עושה את המקסימום שאת מסוגלת.
אנחנו גם בני אדם.
כל הריון זה הר ואם יש הריון בסיכון וסיבוכים זה עוד יותר.
אני אישית הורדתי את רף הציפיות למינימום, למשל כל יום משימה אחת, וזהו. לא מצפה לתקתק את הבית כמו פעם. לוקחת ערה כשצריך וגם גייסתי את בעלתי (לא לצפות שיבין לבד...לגברים יש ראיה אחרת).
לגבי הילדה בת שנה- לדעתי זה גיל שמתאים להכניס למסגרת, גם לגוון וגם שיהיו עוד אטרקציות כמו חוגים, ג'ימבורי וכו'.
בעיני זה לא כמות הזמן שאת איתה אלא האיכות- כשהיא תגיע מהמסגרת בע"ה יהיה לך כח להכיל אותה ולשחק איתה, זה עדיף על פני עצבנות וקושי במשך יום שלם- וכך יום אחרי יום אחרי יום... .
הבת שלך לא נדחקה הצידה אלא הלב שלך בתהליך התרחבות להכיל עוד מישהו.

ועוד טיפ שהתחלתי לעשות- ביקשתי מבעלי ערב אחד בשבוע שבו הוא אחראי לסגור את המטבח / מה שצריך בבית ואני עושה זמן לעצמי, לפי מה שאני אוהבת- לקרוא, ללמוד, לצאת לסיבוב.
מה שמוביל אותי בראש זה מה יתן לי כח? לא לחשוב תמיד מה הייתי יכולה לעשות אם לא ואם כן, אלא מה יתן לי כח במציאות הנוכחית שלי עכשיו.
למשל אם יתן לי כח לצאת עם הילדים לג'ימבורי לשעה- זה מה שיהיה בלי יסורי המצפון שבעבר יצאנו ליום שלם והיה יותר זמן להנות.
הכל בנחת, הכל בקצב שלך, ותשימי לב שהרבה מתנהלות ככה. לא לרצות להיות מושלמת.
ותזכרי שהריון זה דבר מאד דורש ברוך ה'! העיקר שיהיה בשעה טובה ובקלות.

תחשבי שבמבט לאחר כשתהיי סבתא תסתכלי שונה על התקופה הזו. עכשיו את בתקופה יותר מאתגרת ומעייפת בחיים, ברוך ה' מנסיבות משמחות.

מזכירה לי את התחושות שהיו לי בזמנו בהריון השני.הייתי פיזית על הפנים, וזה בהחלט השפיע גם על כל השאר..והמצפון היה בשמיים.

קודם כל קחי קצת חמלה לעצמך. את מגדלת בתוכך אדם! וזנ דורש ממך הרבה כוחות.אז הגיוני שאת מרגישה ככה.וזה טבעי וזה בעה גם ישתפר!!

דבר שני- את מביאה מתנה עצומה לילדה שלך ולכל המשפחה.אחות קטנה זה מתנה לחיים!  היא עודצלא יודעת את זה וגם לך זה עוד נראה רחוק, אבל הן בעה יהיו חברות טובות ויהיה להן אחת את השנייה. איזה אושר! חסדי ה'!

וגם אם הבת שלך לפעמים נדחקת למקום השני, כי את עייפה או כל מיני .זה בסדר. ואת תמצאי את האיזון לאט לאט. בינה לבינך. ואחכ בינה לבין הקטנה.

קבלי את הקושי ואת כל החששות.ותתני לעצמך תשובות שיתקבלו על הלב, מה שיחזק אותך במסע הזה.

חיבוק גדול ובשעה טובה!!

הניסיון הזה אולי ישאיר בה משקעים, אבל בעזרת ה' גם יחזק אותה ויבנה בה כוחות ועצמאות.

ובעיקר - את הניסיון הזה נתן לה ה', ולך אין שום חלק ואשמה בזה...

וגם את, כמובן, עוברת ניסיון: היריון מורכב, גידול של תינוקת, רגשות אשם... תחזקי את עצמך שתצליחי לעבור אותו בצורה טובה, תחזקי גם את הקטנה שלך, והיא תחזק גם אותך... ♥️

שיהיה בשעה טובה ובקלות ככל האפשר!

משהי בשם הניה שוחט, היא ממש מצחיקה ויש לה הופעות בכל הארץ, היא חרדית לא דתית לאומית

או מישהי כמו חנה כהן אלורו

לא דוס, אבל דתי. לא הייתי בהופעה.

ותראי אם יש משהו מתאים

יש הצגה על החיים של נעמי שמר עם שירים שלה, אולי יתאים לכם

והרוב סגור ליישובים / אולפנות וכו'

אז רק ישבתי וריירתי 😅

במהלך היום עייפה

וגם נראה לי כדאי להפסיק מתישהו לא?

להפסיק בבת אחת זה לטלטל את הגוף.

וחוץ מזה אין כללים של מתי להפסיק, הרבה מפסיקות בחודש חמישי אבל אני הייתי צריכה גם בחודש שישי ויש כאלה שלוקחות עד הלידה

השאלה מה עדיף, בחילות או עייפות, כל אחת והשיקולים שלה.

הדרגתי

אחרי שהייתי בטוחה שאני כבר יותר טוב

ועדיין היה צריך להתרגל..

זה הריון ראשון שלך? 

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

היה בטוח שהתחיל החופש

אמרנו לו שכן

הוא: מה? לא! (בטון של מורה שאומרת 'אין על מה לדבר') 😂

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

למשל השיטה הייחודית של חב"ד.

עונת אור זרוע למי שנוהג וכו'

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

שזה בהחלט יכול לעכב קליטה, תלוי מה בדיוק יש לך. מוזר שאמרו שלא רלוונטי. הייתי הולכת לשמוע עוד חוות דעת אצל רופא פרטי, גם לגבי הזרע. 

זה אצל פרופסור פרטי עם הרבה המלצות שקיבלתי עליו. ממה שכתב לי זה נישה גדולה rmt=3 ..

אני גם קראתי שזה מעכב וגם מסוכן להריון ויכול לגרום להפלות .

גם לגבי הזרע אנחנו הולכים לרופא פרטי עם המלצה

סתם ערערו אותי .. כנראה רצו להצדיק את זה שלא שלחו אותנו לבדיקות רלונטיות 

ולאחר מכן להחזיר עובר כבר באותה מחלקה ובינתיים בעלי יעבור את הטיפול לוירקצו כי זה גם לוקח זמן.. הבנתי שאין לי ברירה ובאמת להתייעץ עם עוד גורמים ואני באמת שמחה שעשיתי את זה

תודה לךך

מניסיון מר שלי- תלכי על מה שהלב שלך אומר,תתייעצי שוב ושוב אם צריך

גם פרופ' לא בהכרח מבינים טוב, לפעמים הרופאים הפשוטים יותר מבינים יותר. שוב מניסיון עשיר שלי בתחום הריון ולידה (לא קשור לנישה אבל בכללי) 

מוזר שלא עשו היסטרוסקופיה לפני הטיפולים.

בהצלחה רבה!! לא יודעת לגבי מה שנמצא אצל הבעל...