מתחשק לי פשוט לזרוק את כל משחקי הקופסה שלנו...מתואמת

למה?

כי רובם ככולם כבר חסרי חלקים.

כי גם החלקים שישנם לרוב לא נמצאים בקופסה.

כי הילדים לא משחקים בהם הרבה (או כי הם כבר משמעממים אותם או כי הם חסרי חלקים או כי פשוט הם פחות מחבבים משחקי קופסה...)

כי נמאס לי למצוא חלקיקי משחקי קופסה בכל מיני מקומות!


אז למה לא?

כי בכל זאת, הם עלו לא מעט כסף... (חלק אנחנו קנינו וחלק קיבלנו במתנה)

כי עדיין מדי פעם הם כן משחקים בהם.

כי אם אתחיל לזרוק אולי אנסה לחשוב אם כן יש במשחק הזה מספיק חלקים ואולי כן עדיף לשמור אותו...


אם אזרוק - אז כנראה נתחיל מחדש את מאגר המשחקים -

ממתנות שנקבל,

ממבצעים שאעשה להם,

ממשחקים שאכין בעצמי (ואז אולי פחות יכאב הלב אם ייהרסו כי יש את הקובץ להדפסה במחשב),

ממשחקים שהם יכינו בעצמם (ואז אולי להם יהיה חשוב לשמור עליהם...)

ואולי-אולי אצליח להנחיל בהם מחדש את חשיבות השמירה על משחקי קופסה...


בקיצור, מה דעתכן על כך?


(ההודעה הנ"ל נכתבה אחרי סדר שעשיתי בחדר האורחים הקטן, שבו מאוחסנים משחקי הקופסה. כמות חלקי המשחקים שגרפתי משם פשוט בלתי נתפסת 😖)

איזה מעצבן משחקים שלא נשמרים!מאוהבת בילדי

אצלי היום הלך משחק אלקטרוני כי העזתי להכנס לנוח כשהם ערים...

 

הצעה למשחקי קלפים- ראיתי בעיתון ילדים וממש התלהבתי:

את כל הקלפים שיש בבית והם כבר לא משחק בפני עצמו- אורזים בחבילה אחת.

ואז כשרוצים לשחק יש כל מיני אפשרויות- ליצור מזה משחק הזכרון, חלומות, לוטו, דומינו, אפילו משחק אישיות... תלוי אילו קלפים אלה (של ציורים או מספרים או משהו אחר)

מקווה שהובנתי...

רעיון חמוד!מתואמת
אצלי הם בטח ייהנו גם לעשות מזה יצירות
מבינה אותך.יעל מהדרום

לק"י


אצלינו הם לרוב במקומם. מידי פעם יוצאים (הרבה פעמים מתפזרים).

וגם אני לא יודעת מה וכמה להעביר. נניח פאזלים- פעם ב.... הם מרכיבים אותם.

אבל אולי בת השלוש תאהב כשתגדל, ואז חבל לי להעביר. וכו'.

בדיוק השיקולים שלי...מתואמת
גם אני באותה בעיהרבע ל7

הילדים שלי קטנים יחסים אז אין לי ככ את הבעיה שמשחקים מתפזרים ונאבדים הרבה חלקים קטנים


 

 

יש לי יותר מידי משחקים קופסא והגדול שלי בן 5..

מלא פאזלים, קלפים, לוטו, כל מיני אמא-גור, אוכל-חיה וכאלה שונים אחד מהשני ולכל אחד יש ערך

אבל תופס מלא מקום

ומרוב שיש הרבה בקושי משחקים ברובם

יש משחקים ששמתי בשקיות עם סגירה או בקופסאות קטנותיעל מהדרום
לק"י


חוסך הרבה מקום.

רעיוןרבע ל7
מרגיש לי שאני צריכה איזה משחקיה צמודה לבית ולהעביר לשם המון מהמשחקים ושם גם הילדים שלי יוכלו לשחק
נשמע רעיון מבורך. הלוואי🙏יעל מהדרום
כל פסח אני מעבירה לגני ילדים מלא משחקיםאור123456

שכבר לא בשימוש

אצלנו יש כלל שעד שאוספים משחק אחד עד הסוף אי אפשר להוציא עוד אחד ..זה בדם שלהם כבר.

ומשחקים באיזור אחד ולא בכל הבית.

וכל שבוע אני מזיזה כמעט הכל..מיטות ספות וכו' אז מוצאים מייד 🙂

ספרית משחקיםאו'ר

כבר שנים חושבת על זה

לאפשר השאלת משחקים

כמה פעמים אפשר לבנות את אותו פאזל

גם חשבתי איך שוקלים את המשחקים כדי לדעת שלא חסרים חלקים כשמחזירים אותם.

נכון. יש משחקים שבאמת פחות מעניין לשחק בהם מלאיעל מהדרום
לק"י


אצלינו נגיד הם באמת מעדיפים מגנטים וכאלה.

וואו! אולי נהיה שכנות?רבע ל7
אשמח לתרום משחקים 
זה גם מה שאני מרגישה, שמרוב משחקיםמתואמת

פשוט לא משחקים בהם...

תכל'ס לגדולים שלי מספיקה חפיסת קלפים פשוטים, שאפשר לשחק בהם הרבה משחקים.

בת ה-4.5 כן אוהבת לשחק במשחקי קופסה תואמים לגיל שלה (כשהיא מוצאת פרטנר למשחק...) אבל לרוב "שוכחת" לאסוף אחר כך

אני זרקתיהמקורית
האמת שמה שחסר בו כל מיני חלקים- אני בעד לזרוקיעל מהדרום
^^^ כנ״ל...קמה ש.
תודה על העידוד!מתואמת
ומאז קנית עוד? או שהחלטת שמשחקי קופסה לא נכנסים אליכם יותר?
יש איזה כמההמקורית

שנשארו שלמים

אז השארתי

היו לי המון. המון המון.

ובזמנים שאני לא בהית בעלי לא בדיוק השגיח שיאספו או לא ייגעו והם בילגנו וחלק נהרס. גם ככה יש משחקים שבלי ליווי מבוגר הם לא באמת משחקים בהם..


מה שנשאר, נעלתי בארון בחדר שלא משתמשים בו וכשאני נמצאת אני מוציאה ומשגיחה 

זהו, שפעם גם אני הייתי "שוטרת משחקים"מתואמת

ובאמת משחקי הקופסה נמצאים בארון פחות נגיש.

אבל די, כבר נמאס לי...

במיוחק שיש לי גם ילדים גדולים, אז כמה אני יכולה להשגיח עליהם ולמנוע מהם להוציא משם את המשחקים...

אז עדיף לי לוותר וזהו 🤷‍♀️

מה שחסר בו חלקים ואי אפשר לשחק בטח שאין מה לשמורחילזון 123

כל השאר- אני מבינהאותך

זה באמת מתיש לשמור על הכל ולנהל את זה.

ועדיין לי קשה להפטר ממה שיש אצלנו...


אולי תנסי לראות איך לאחסן אותם ככה שיהיה קל יותר לשמור על הסדר?


ותעשו אולי איזה סבב שכל פעם יש כמה נגישים ןהשאר פחות

זהו, שאני כבר לא יודעת במה חסרים חלקים חשוביםמתואמת

ובמה לא, ואין לי כוח להתחיל לבדוק ולמיין...

ובעיקרון הם מאוחסנים טוב (בעמידה כמו ספרים), אבל הילדים לא תמיד טורחים להחזיר אותם למקום כמו שצריך (אם בכלל טורחים), וכיוון שהמדף לא מאוד נגיש (בכוונה) אז קשה להגיע אליו בקלות עם המשחק, אז אפילו אני לפעמים משאירה אותו פשוט מחוץ למדף...

אולי הפתרון דווקא הוא להפוך את המשחקים לנגישים? 🤔

כשאני סידרתי את המשחקיםיעל מהדרום

לק"י


באמת ניסיתי לסדר שיהיה נוח.

נגיד שלא יהיה צפוף מידי ובערימות שקשה לראות ולהוציא (ולהחזיר) דברים.


אולי תנסי להנגיש רק לגדולים?

הגדולים בעייתיים כמו הקטנים בנושא הזה מתואמת
כן. מובןיעל מהדרום
דעתירק טוב!

א. לבטל את החדר משחקים (ראיתי שכתבת חדר אורחים. אבל נשמע שהוא משמש כחדר משחקים). תשאירו את החדר לאורחים, תאחסנו שם דברים אחרים מהסלון/חדרי הילדים. רק לא משחקים. למה? רחוק מהעין רחוק מהלב... לאף אחד לא מפריע הבלאגן שנוצר שם  אףשר ללכת לישון כשיש שם בלאגן  אפשר גם לקום בלילה לשרותים/בבוקר בלי לדרוך בטעות על איזה חלק. אפשר אפילו לא לדעת שהמשחקים שפוכים, כי לא נכנסנו לשם.


ב. אז מה כן? משחקים במקום מרכזי. סלון, חדר שלהם וכו.

ואז במהלך/סוף יום וודאי תראי/בעלך שמישהו שיחק במשחק ולא אסף. ואז מיד קוראים להם לאסוף. גם אם מוציאים פתאום חלק, אומרים- שמעון יש כאן עוד חלק ששכחת...


ג. כל יום שישי אני מזיזה את הספות והרהיטים בסלון (כמובן לא ספריות, אסל אם יש שולחן סלון, שידה קטנה, סלסלות גדולות וכו אז כן), ומוציאים כל מה שיש מתחת ומחזירים למקום. ב"ה תמיד יש המון. וזה אחרי שבמשך השבוע אנחנו מכניסים מטאטא מתחת לספה כמה פעמים להוציא משם דברים.

כנ"ל מיטות של הילדים, אבל לא מזיזה כל שבוע יותר בין שבועיים-חודש. אבל כן מקפידה לדרוש מהם (ולעזור לפי הצורך) לסדר את נחדר שאין כלום על הרצפה והמיטות (גם במיטות נשארים חלקי משחקים).


ד  תראי מאיפה גרפת את המשחקים עכשיו כשסידרת, ותראי אם אפשר לבטל את 'המחבוא' הזה- להעיף רהיט מיותר, לשנות מיקומים, או לדאוג לסדר שם יותר בתדירות כמו שכתבתי קודם.


ה. להחביא חלק מהמשחקים אם באמת יש יותר מידי, ולהשאיר את השאר במקום נגיש ונראה לעין. כשזה נגיש אז קל להוציא אבל גם קל להחזיר. ממילא המשחקים יהיו יותר בשימוש, אבל גם יוחזרו בקלות למקום וגם יחזירו אליהם חלקים שימצאו. גם לי לא נוח להחזיר למקום דברים שאני צריכה ללכת רחוק או לקחת כיסא או לדחוק במדף עמוס.


ו. קופסאות הרוסות אפשר להחליף בשקיות עם סוגר, או בקופסאות קטנות שהמכסה מחובר אליהן, או בגומיה- למשחקי קלפים.  כדי להעביר עם התמונה של המשחק מהקופסה שנשארה והוראות.


ז. נראה לי את כתבת על שר ה.. שעשיתם בבית. אז תמנו גם את שר המשחקים.


ח. כדאי שהרצםה שמשחקים עליה תיהיה מסודרת *לפני* המשחק, ככה החלקים לא נטמעים בתוך הבלאגן ויותר קל לאסוף. ובכללי (שזה כבר לא בשליטתך כרגע) רצפה מקושקשת כמו הריצופים הישנים - טרצו, פחות רואים עליהם חלקי משחקים קטנים. אבל אפשר לשים שטיח (לא עם סיבים, כזה כמו של תינוקות שמתקפל, או פי וי סי יחסית בהיר, ואז רואים את כל מה שנשאר עליו.


בהצלחה!

תודה רבה! כתבת הרבה רעיונות טוביםמתואמת

חלקם לא כל כך ישימים אצלנו...

יש לנו גם חדר אורחים וגם פינת משחקים. בפינת המשחקים (שהיא חלק מהסלון) יש את כל משחקי ההרכבה, הבובות והפליימוביל. לא מפריע לי שהיא לא מסודרת במהלך השבוע, כי לרוב הם משאירים שם מבנים מיוחדים שהם בונים וכו'. רק לפני שבת דורשת מהם לסדר אותה כדי שיהיה אפשר לשטוף שם.

חדר האורחים שלנו הפך עם השנים לסוג של מחסן (וזה מתסכל אותי, כי באמת כשפעם ב... מגיעים אלינו אורחים צריך לערוך בו סדר רציני, אבל תכל'ס לא יודעת מה לעשות עם זה) - מצויים בו ספרי הקריאה, חומרי היצירה, כלי עבודה, דברים ללימודים שלא בשימוש, דברים שונים לחגים, כל מיני דברים שאמורים לרדת למחסן האמיתי - וגם משחקי הקופסה ומשחקי ה"חצר" (מגלשה, סוס נדנדה, בימבות...)

אבל אותו לרוב אני מסדרת בסוף יום.

הבעיה העיקרית מתחילה כשהם מסרבים לאסוף את משחק הקופסה בתום השימוש. וכמה שאני מסבירה להם לשחק במקום "נקי" ושצריך לאסוף מיד אחר כך - זה פשוט לא עובד. וכיוון שלצערי יש לי מספיק נקודות חיכוך איתם במהלך היום, אני מעדיפה למעט לפחות בזה...

אני גם מזיזה ספות בכל יום שישי, אבל לכי תקראי להם לאסוף את כל החלקיקים הקטנים שמתחבאים תחתיהן... גם ככה צריכה להתווכח איתם הרבה כדי שיסדרו את פינת משחקים...

לכן מרגישה שעדיף לי לזרוק וזהו 🤷‍♀️

מצטרפת לרעיון לבטל את חדר המשחקיםלפניו ברננה!

מאז שהבאתי ארון מדפים חדש למשחקים ומסיבות של טעות בחישוב הגודל שלו הוא מוצב בסלון ולא בחדר הילדים

המשחקים פשוט נשארים מסודר

וזה תענוג!!

מוצאת חלק קטן כשמסדרת,ישר משחילה אותו לקופסה. קל ונגיש להחזיר למקום בסוף המשחק

ואין מצב להשאיר את הצעצועים בבלגן לידו כי זה פשוט מפריע לעבור.

מסבירה שוב: אין לנו חדר משחקיםמתואמת

אלא פינת משחקים בסלון (תיחמנו אותה באמצעות ספה). זה הכי נוח לי ככה, כי כך חדרי השינה שלהם פחות מתבלגנים, וכך הם משחקים בהישג עיניי, וכך קל לי יותר לסדר בערב (אני לא מסדרת את פינת המשחקים - זה התפקיד שלהם בסוף שבוע - אבל מחזירה לשם משחקים שגלשו לשאר הסלון).

משחקי הקופסה נמצאים בחדר האורחים, שמשמש לאחסון שלל דברים, ואין שם ממש מקום לשחק, כך שהם משחקים בהם בסלון. ומכאן מתחילה הבעיה - כשהם לא אוספים, או לא מחזירים למדף (שלא נגיש כל כך) בחדר האורחים...

גם לי אין חדר משחקיםלפניו ברננה!

ניסחתי את זה ככה כי היא ניסחה וזה גם קצר..

הכוונה היא שהמשחקים יהיו במקום נגיש שרואים כל הזמן

בהתחלה כשעשיתי את הטעות ההיא התבאסתי ממש כי הייתי בלחץ שכל הזמן יהיה הפוך..

בפועל התוצאה היא הפוכה

אז זה מה שיש אצלנו - חוץ ממשחקי הקופסה...מתואמת
אז איתרת את הבעיהאמאשוני

המדף בשביל להחזיר את המשחק לא נגיש.

כדי לשמור על סדר צריך שהקופסאות/ מדפים יהיו נגישים.

איך מסדרים במעונות ובגנים?

יש מגירות נשלפות פתוחות לכל משחק.

מישהו הרים חלק מתחת לארון?

בהיסח הדעת הוא נכנס למקום המתאים.


אפשר להחליט שאסור להוציא משחקים בלי רשות מחדר האורחים. אשאר לייעד איזור מפינת המשחקים עבור מס' משחקי קופסה ורק בנם מוצר לשחק ומדי פעם מחליפים ומרעננים את המשחקים שם.

שימי לב שלא יהיה עמוס.

עומס הוא אויב הסדר והשימוש.

לא נעים להתקרב למקור עמוס.

הרבה פעמים נופלים לזה.

רוצים הרבה סוגים של כלים שיהיו נגישים, בגדים, משחקים וכו.

אבל זה רק מתכון לבעיות.

שמים קצת מכל סוג של משחקים, ומחליפים כל חודש חודשיים.

לדעתי תחכי לשבוע הבא, כשרואים את הסוף של החופש הגדול זה הזמן לתכנן בראייה של ילדים במסגרות ולבצע בשבוע לאחר מכן.


אגב אצלנו בהרבה תחומים יש מוד של ילדים בבית ויש מוד של מסגרות.

במשחקים, ספרים, אוכל, בגדים ועוד.

בתחילת החופש הרמתי כל מה שצריך לזמן לימודים והורדתי מה שצריך בזמן חופש.

נכון, כנראה שזו הבעיה באמתמתואמת

חשבתי שעדיף שהמדף יהיה לא נגיש כדי שהם לא יוציאו כל הזמן משחקים, אבל כנראה שבסופו של דבר עדיף הפוך. (הוא דווקא היה מסודר יפה... העמדתי את המשחקים הגדולים כמו ספרים ואת הקטנים הכנסתי לקופסה. אבל בגלל חוסר הנגישות מהר מאוד הכול התבלגן...)

צריכה לעשות חישוב מסלול מחדש...

מוכר ממשאביול

מבאס שאי אפשר למסור כי חסרים מלא חלקים. ומי שאמרה לזרוק-לא חבל על הכסף?? 

בדיוק - אני כל פעם אומרת שאולי נמסור אותםמתואמת

אבל אין טעם, כי באמת חסרים חלקים...

לגבי חבל על הכסף - זה באמת חבל, אבל יותר חבל על העצבים שלי... אולי באמת יהיה לי חבל יותר לזרוק משחקים שקנינו בעצמנו, אבל הרבה מהם גם ככה קיבלנו במתנות...

אולי למסור אותם כהשלמהרק טוב!
לאנשים שיש להם את המשחק אבל חסר להם חלקים.או לחילופין לחפש כאלה שירצו למסור לכם את החלקים שחסר לכם. 
זה רעיון טובמתואמת

למרות שחלק מהמשחקים נדירים כאלה (חמותי היקרה והמשקיעה...)

אבל יש גם משחקים קלאסיים.

נראה אם יהיה לי כוח להתעסק בזה...

עוד רעיון שנזכרתי עכשיורק טוב!
לפנות לחברה שמייצרת את המשחק, ולבקש לקנות מהם חלקים להשלמה.פעם עשינו את זה עם משחק שנאבד לו חלק (וכל חלק הוא קריטי). שלחו לנו בשמחה את החלק. רק מה, אני לבושתי כתבתי להם במייל איזה חלק חסר לפי זכרוני ובפועל הסתבר שחסר חלק אחר. התנצלתי, ביקשתי להחזיר את החלק האחר ושישלחו את החלק הנכון. שלחו את החלק הנכון ולא התעניינו בחלק השגוי. ולא ביקשו שום תמורה על החלקים (משחק לא זול). 
מעניין! לא חשבתי שזה אפשרי. תודה!מתואמת
פעם ראשונה שאני שומעת..אביול
איזו חברה? 
מה שהיה חסר לנורק טוב!
זה ממשחק קטמינו של פוקסמינד
מגניבאביול
חבל על הכסף כשהמוצר שימושיאמאשוני

אם משחק עומד ללא שימוש או בשימוש מועט מאוד ולא מספק הנאה,

אז חבל על המקום שהוא תופס.


גם ראיתי על הילדים שלי שמשחקים שחסר בהם חלקים זה עוד יותר מבאס.

הם הגיעו לריגוש מסויים במשחק ואז כשחסר חלק זה הרבה יותר מאכזב.

למשל ילד בן שלוש שלא מצליח להשלים לוח לוטו כי חסר חלק זה יותר אכזבה מהנאה.

תחשבי הוא השלים 5 כרטיסים מתוך 6 שבלוח שלו.

כל כרטיס שמרימים הוא במתח אולי הפעם.. ולא.


למי שיצירתית ויש זמן וכוח להשלים חלק חסר אז תבורך.

אבל אם זה לא קורה- אין טעם לאגור.

וגם מאותה סיבה אין טעם למסור.


כמו שאני לא רוצה לייצר חוויה שלילית לילד שלי אני לא רוצה לייצר את החוויה הזאת לילד אחר.


לי חשוב גם שהמשחקים יהיו פיזית במצב טוב. שיהיה צבעוני שלם ומושך. אחרת תיווצר סטיגמה על משחקי קופסה שהם אפורים ומשעממים וחשוב לי שהילדים יחפשו משחקים יותר ממסכים נגיד..

את צודקת. מקווה ליישםאביולאחרונה
אני זרקתיאמאשוני

וצברנו משחקים מחדש לילדים הבאים

וכן שומרים יותר על סדר ושלא יאבדו חלקים.

כשמצאתי חלק מקטאן מפוזר עשינו תחקיר מעמיק...

טאקי ערבבנו שתי חבילות.

יש משהו מבאס במשחקים בלי כל החלקים אז זה לא מושך לשחק בהם.

הילדים שלי אוהבים למיין

זה כמו אתגר בשבילם.

חשבתי באמת להעמיד את הילדים שלי לאתגר מיוןמתואמת
אבל יש לי הרגשה שלא יהיה להם כוח לזה עכשיו... ולי ודאי שלא יהיה כוח...
כמה כח ילדים בחופש צריכים? 😆אמאשוני

אני חושבת שחשוב לשתף אותם בעבודה אחרת לא יהיה להם תמריץ לשמור על הסדר.

אני מתכוונת לגילאי 6 ומעלה שבאמת נותנים עבודה אפקטיבית, לא הקטנים.

כל ילד מקבל 3-4 משחקים שהוא מכיר ותפקידו לבדוק האם חסרים חלקים ולהחליט ביחד איתי אם שווה לשמור.

היו מעט משחקים שהחלטנו לא להחליט אלא לחכות לראות אם מוצאים את החלקים הבודדים אבל הקריטיים שהיו חסרים. חלק מצאנו ושמחנו.

וחלק זרקנו בסוף ושמחנו גם. כי ידענו שזה אבוד וחבל לשמור סתם.

בכל מקרה רוב הילדים אצלנו מעל גיל 6 מתואמת

ולמעט מדי פעם שהם מתלוננים שמשעמם להם (בעיקר בת ה-4.5) הם עסוקים בלי הפסקה... כך שלמיין משחקים זה לא מה ש"חסר" להם...

אבל את צודקת שחשוב לשתף אותם בזה. אחשוב איך ומתי זה יהיה מתאים...

מכירות ספרי שמע חרדיים לנוער צעיר?אנונימית באהב"ה

בשביל ילדה עם דיסקלקציה.

היא אוהבת לשמוע סיפורים מוקלטים, אבל מה שיש בשוק הרגיל כבר לא מתאים לגילה...

ובבית אנחנו קוראים רק ספרות חרדית/דתית תורנית.

לא בדיוק ספריםשופטים

אבל פעם שמענו הקלטות של הרב עמנואל תהילה.

יש לו קטלוג של סיפורים לבחירה במגוון נושאים, אני מאוד התרשמתי, זה לא ילדותי, אבל לא סיפורי אלא ממש סיפורי צדיקים, פרשת שבוע, סביב החגים, סביב מידות 

אולי בפודקאסטים של משפחה יש סיפורים מתאימים לגילהאחתפלוס

יכול להיות שזה יותר לילדים אבל שווה לבדוק

דתי לאומי אבל ממש מומלץדפני11
אמיתי המספר
דתית הולך ?אנוני.מית

יש מלא בספוטיפיי ויוטיוב. תקשיבי שם ותחפשי לה. גם לי יש ילד שלא קורא והתוכן באודיו זה ממש הצלה בשבילו (גם באנגלית).

תודה על התגובות! סליחה שרק עכשיו חוזרת לענותאנונימית באהב"ה

@שופטים איפה אפשר להשיג את הקלטות שלו?

@אחתפלוס הסתכלתי שם והלכתי לאיבוד מרוב מבחר🤭 אולי יש לך או למישהי אחרת המלצה ספציפית?

@דפני11 אמיתי המספר לא מיועד לילדים צעירים?

@אנוני.מית יש לך המלצה ספציפית? (היא לא יודעת אנגלית)

בספוטיאנוני.מית

סיפורי תנ”ך לילדים 

יש עוד מלא. צריך רק לדעת לחפש ואולי שהיא תקשיב לפני אם חשוב לה לבחון תוכן. (יש גם תנך באווירה חילונית וזה לא מתאים לכל משפחה)

שווה להתייעץ איתודפני11
אין לי ילדים בגיל הזה אבל נשמע שזה יכול להתאים לנוער צעיר
אמיתי המספר מתאים גם לילדים גדולים יותריעל מהדרוםאחרונה

לק"י


הבן שלי בן 11 עדיין אוהב. אבל לא יודעת עד איזה גיל זה יתאים.

קרסתי בערב.עוד מעט פסח

מצאתי את עצמי אוכלת לחם עם קוטג' לארוחת ערב, אז החלטתי לפנק את עצמי, להכין סלט טעים לשבת ולאכול ממנו קצת כבר הערב.

הכנתי את הסלט עם הילדים סביבי, ואז שמתי לקטנים שירים בטלפון וישבתי לאכול במטבח.


חוזרת הביתה הגברת בת ה-15 (שקמה ב-12 וכל היום היתה עם חברות), אומרת לי- 'לכבוד מה הם רואים סרט?'.

אמרתי לה- 'כי אני עייפה וצריכה לנוח'

היא אומרת לי- 'אה, אבל להכין סלט מושקע יש לך כח? בגלל זה הם יצאו ככה מופרעים'.


מצאתי את עצמי בורחת לחדר, מקללת אותה בלב.

חצופה ומנותקת, שלא מבינה שמינית ממה שעובר על הורים בימים האלה.

ואני כל כך כועסת עליה על כל הימים האלה, שאני בקריסה והיא לא עושה כמעט כלום בבית (מתבכיינת שעה על זה שביקשתי ממנה לקחת את הכביסה של עצמה!!! לחדר).

ועוד באה בהערות מתנשאות.


עכשיו הקץ' המעצבן, זה שלדעתי זו אמא של החברה שלה שקצת מורידה אותה נגדי. מין אמא כוסמת-חינוך ביתי-טיטול רב פעמי כזאת, שכל היום מספרת כמה כולם נחותים לעומתה.


אוף.


בא לי לצרוח.

יואו! מחרפן בהחלטיעל מהדרום
לק"י

אני מבינה שזה חלק מגיל ההתבגרות, אבל זה לא הופך לנחמד יותר.


🫂

הפתח לאמירה שלהoo

זה ההסבר שלך

אמרתי לה- 'כי אני עייפה וצריכה לנוח'


אני לא נותנת הסברים שמצדיקים את ההחלטות שלי

גם כי אין צורך וגם כי זה פותח אפשרות דיון לא רצויה


הייתי עונה בסתמיות 'רואים' 'ככה'

או מתעלמת מהשאלה

תלוי בטון שהיא נשאלה

נשמע מדויקמתיכון ועד מעון

בדיוקכך.

הבעיה שאנחנו המון פעמים מתנצלות, ממה שאני קוראת אותך את לא חיה את חייך כך ואת צודקת לגמרי, אבל רובינו כן

כןoo

רוב האנשים מצטדקים וגם מתנצלים כששואלים אותם (ובמיוחד נשים)


כדי להגיב אחרת

צריך להיות מודעים להשלכות התגובה ולהתאמן להגיב אחרת

(זו יכולת נרכשת)


בשיח הורה ילד

זה הכי משמעותי

כי ההשפעה של ההורה על השיח היא כמעט מוחלטת

(בניגוד לשיח בין מבוגרים

ששם ל2 אנשים יש השפעה על השיחה

ותגובה אחרת עוזרת

אבל השיח תלוי גם בצד השני)

ממש מזדהה. חיבוק ענקקדם
עבר עריכה על ידי קדם בתאריך א' בניסן תשפ"ו 20:49

משפט כזה היה מוציא אותי מדעתי, כל הכבוד שהלכת לחדר ולא צעקת עליה, אני לא הייתי מצליחה.
 

מאוד קשה לי שהמתבגרות שלי לא עוזרות בבית בכלל. ברמות שמזעזעות אותי. אצלנו שיחות הבהרה עוזרות, לצערי לזמן קצר מדי...


 

מציעה לשבת איתה לשיחה ולשקף את המצב מהצד שלך, למשל מה את עשית מהבוקר ומה היא. וכמה היא מקבלת מהבית ולא נותנת. (ארוחות, שימוש בכלים שמישהו צריך אח''כ לשטוף, קניות, הסעות, כביסות וכו') האמת שבעיני זה משפט כל כך חצוף, שהייתי מבהירה בהזדמנות קרובה באופן חד משמעי שלא מדברים ככה לאמא. ושלראות סרט זה הרבה פחות חמור מגאווה וחוצפה... אבל איך שאת מכירה אותה ואת הדינמיקה בבית, תעשו מה שנכון לכם

ווא, נעתקו לי המיליםמתואמת

את אמא מדהימה, שהצלחת לא להגיב לה! אני בטוח הייתי מתפרצת מיד...

האמת, שאולי במצב כזה לא נכון להתאפק, וכן צריך להעמיד אותה במקום מיד - לא מתוך התנצחות, אלא פשוט כהעמדת גבולות, שלא מדברים ככה לאמא בשום אופן.

מניחה שזו לא פעם ראשונה שהיא אומרת פנינים כאלה... חיבוק לך❤️ אולי אחרי המלחמה כדאי לשקול הדרכת הורים, כדי לדעת איך להתמודד מולה...

חיבוק על זה, לא נעים בכללשופטים

אני כן חושבת שצריך לדבר ולשתף, אם קשה בשיחה אפשר במכתב, בסוף אנחנו אחראים על החינוך ואם לא תספרי לה שנפגעת ושזה ממש לא היה במקום איך היא תלמד?


כשהיה לי מקרה דומה והייתי עצבנית ביקשתי מה AI לנסח מכתב ודייקתי אותו עד שהיה נראה לי קולע.

לא בהכרח שזה יעזור ויהפוך אותה 180 מעלות אבל אותי זה הרגיע שעשיתי את ההשתדלות שלי, כי למרות שאני טיפוס  שנמנע מויכוחים יש מצבים שזה הכרחי..


ואי אין לי מתבגרת אבל מעלה לי את הסעיף רק לקרוא🩷לפניו ברננה!

תקראי לה לחדר לשיחה ותלמדי אותה

שכדי ליצור אמא רגועה עם כוחות

אמהות צריכות לאכול אוכל איכותי גם אם זה במחיר סרט.

ושאם יש לה ביקורת שתתכבד ותשמור על האחים או שתעזור קצת כדי שלא תקרסי כשהפרינססה מסתובבת עם חברות.


סתם. לא יודנת כמה חכם להגיד את זה אבל אני מבינה אותך כל כך ושולחת חיבוק.

תודה לכולכן!עוד מעט פסח

הייתי בהדרכת הורים ספציפית עליה, כי היא באמת ילדה שמאתגרת אותי באופן מיוחד (בעלי טוען שזה בגלל 'היא ממש דומה לי. אני לא רואה את זה, אבל כן מעריכה את הדעה שלו, אז כנראה שיש בזה משהו).

אולי אני צריכה לחזור, כי זה כן הועיל לתקופה מסוימת, ועכשיו אני מרגישה ששוב אנחנו מתרחקות.


וכמובן שהחופש הזה שלה, מול כמות העבודה שלי, לא מוסיף רוגע. זה מתסכל ברמות.

אני חושבת שאולי כן יש מקום להודיע לה שהיא לא אורחתלפניו ברננה!
בבית ושמצופה ממנה איקס דברים מסויימים בכל יום (נראה לי עדיף מוגדרים שחוזרים על עצמם, כמו לדוג ארוחת ערב, או כלים וכביסות, ככה את מנטרלת ויכוחים) ואם מולך זה יתפוצץ אז שאבא יקח אותה לשיחה..
הלוואיעוד מעט פסח

אבא שלה באמת מצליח לגרום לה לעשות דברים.

אבל כשהוא לא כאן, אני לא.

היה לה בעקרון תפקיד מוגדר, היא פשוט לא היתה עושה אותו. כשהיינו מתעקשים, היתה עושה עקום בצורה שיותר פוגעת ממועילה.

הקטע שבעלי מצליח להוציא ממנה קצת עזרה (עם תלונות, אבל לפחות משהו), לכן ברור לי שהנקודה היא הדינמיקה ביני לבינה.

גם לי קרה משהו כזה פה ושם כמעט עם כל ילדפילה

אנחנו כהורים אשמים בזה.

אנחנו כל הזמן משדרים להם כמה דברים בעייתיים

1) הורה צריך להכיל כל הזמן

2) הורה הביא ילדים לעולם כך שכל התחזוקה היא בעייה שלו והוא צריך להתמודד עם זה

3) מותר להשתגע בגיל ההתבגרות

4) הורה צריך להיות תמיד חינוכי, נחמד וכספומט

5) אין ילד רע, יש ילד שרע לו

6) הורה צריך להיראות טוב ,לשדר שמחה ולהיות מוכן לכל תרחיש

7) העיקר שילד ישתף אותנו

8) מערכת החינוך לא טובה

9) מורה צריך למצוא גישה לכל ילד ולתת יחס אישי

10) צריך לאהוב את הילד בלי תנאי

יוצא שילדים מקבלים מסר שהם לא אשמים בכלום אף פעם , לא אחראים על שום דבר והורה צריך לשמוח כשבכלל משתפים אותו. וגם אם הם עושים בעיות , הורה עדיין חייב להם כי הוליד אותם.

ומה טוב בכלל בחינוך ביתי או חיתול רב-פעמי? 

הכיוון שלך נכוןמתואמת

אבל פחות אהבתי את הקביעה של "אנחנו ההורים אשמים בזה"...

אשמה עצמית לא תוביל לשום מקום בשום מצב.

יש דברים שאפשר לשנות בהתנהלות ובדינמיקה כדי לנסות לשנות, אבל יש גם אופי מולד של ילד, שההורה לא אשם בו... (וגם הילד לא, כמובן, וצריך לעזור לו ולכוון אותו לטוב - ככל האפשר)

..הרמוניה

נכון זה לא אשמת ההורים זה אשמת התרבות

ההורים שלי לא שידרו לי את רוב הדברים שהיא כתבה, בכל זאת איכשהו קיבלתי את זה מהסביבה

והתפיסות האלו יצרו לי ביקורות שונות על ההורים שלי (מודה בצער)

 

אין ספק שאם גם ההורים מושפעים מהחשיבה הזאת זה יותר רציני

..הרמוניה

סליחה על הפלישה, תגובה גאונית. ומאד מעוררת מחשבה

תראי יקרההפי

קודם כל כואב לקרוא את זה , ואין ספק שאת חשובה קודם כל ורק שתשקיעי בעצמך יהיה לך את הסבלנות להשקיע באחר(:

אז לא להזניח את עצמך תמיד לחשוב עליך , גם בנקיונות גם בבאלגן .

5 דק קפה לפני עם עוגה .. לשבת בחוץ לשמוע רגע שיר שאת אוהבת .. זה לא חייב להיות הפסקות של חצי יום. ( וגם זה מותר )


 

לגבי הבת שלך 2 דברים

1. היא מנסה לדבר איתך ( גם אם עקום , היא רוצה תשומת לב , לפעמים ילדים עוקצים דווקא במקום שכואב , כי כואב לה משהו , בדרך כלל זה שלא רואים אותה מספיק .. תנסי מתי שאת נינוחה ואין לך עומס לדבר איתה ככה בכיף. . ובלי מגננות .


 

2. יש פה גם חוסר כבוד , זה לא אומר שהיא רעה זה בדרך כלל אומר שעובר עליה משהו , אבל זה לא צריך לצאת עליך .

תגידי לה אני מבינה שחשוב לך החינוך שלהם ( באמת ולא בציניות) עם זאת תביני שאת מתנהגת בחוסר כבוד את קודם כל מזלזלת בעצמך ובי כאמא 

( גילוי נאות אמא אני לא , אבל עבדתי מלא עם ילדים ונוער עם בעיות התנהגות)
 

 

תודה לךעוד מעט פסח

באמת אחרי שנת לילה אני מבינה שהיא רצתה לקבל קצת זמן של קשר ויחס.

אולי היא קיוותה ששמתי לאחים שלה סרט כדי שאוכל לדבר איתה רגוע, והתאכזבה שלא זו היתה הסיבה...


האמת שמהחוצפה עצמה אני כבר לא מתרגשת.

מבחינתי זה כמו שלקטן בורח לפעמים פיפי- מתחלקות לה אמירות פוגעניות, אני הולכת עד יעבור זעם.

היא יודעת מה מותר להגיד ומה לא, ובדרך כלל אני לא כזה מתרגשת מפליטות פה שלה (אבל, כמו שכתבתי למעלה, זה גם היה משהו קיצוני, וגם היא תפסה אותי בזמן שגם ככה הייתי על הקצה).

לפחות עברנו את השלב שהיא אומרת את זה בצרחות...

את מדהימה באמתהפי
זה נשמע שאת בעין טובה ומכילה את הסיטואציה יותר מכל עצה טובה שאפשר לתת 
קשוח עכשיו, קשוח עוד יותר עם מתבגריםמתיכון ועד מעון

בטח בזמן הזה. היו לנו לא מעט פיצוצים קולניים עם המתבגרים (בעיקר אחת מהם) כולל בדיוק בשנייה שאחותי הגיעה לקחת משהו ושמעה צרחות הדדיות, זה לא ממקום שאומר שזה בסדר, רק לנרמל שזה קורה ולכולם, כולנו על הקצה

אני חושבת שטוב שאת דואגת לעצמך, וזה גם אולי לא סבבה שהיא קמה מאוחר, אבל הרבה נוער בגילה קם סופר מאוחר.

 צריך למצוא זמן רגוע לדבר איתה לשמוע מה יושב עליה ולמסות למצוא דרך להציב דרישה וגם לראות אותה.

בהצלחה יקרה!!!

אני באמת מרגישה שהיא מתפספסת ליעוד מעט פסח

יש כל כך הרבה דברים הישרדותיים, sos שחייבים לעשות בדחיפות- שאין זמן לילדים שהם לכאורה עצמאיים ומסתדרים לבד.

אולי זאת היתה קריאת השכמה לראות אותה יותר.


מצד שני, בכנות, איפה אני מכניסה גם את זה ללו''ז???

אוף.

קשה להיות הורים במלחמה.

לגמרי קשהמתואמת
ואל תאשימי את עצמך על מה שאת לא מצליחה... תנסי לבדוק מה סדר העדיפויות הנכון לך עכשיו (אולי למשל אפשר לוותר על הלימודים של האמצעיים כדי שתוכלי לשים לב יותר למתבגרת? אולי איכשהו יש מקום להוריד סטנדרטים בסדר של הבית? אולי אפשר לשלב בין דברים, ודווקא תוך כדי שאת מסדרת להזמין אותה לדבר איתך? מה שנראה לך שתהיי מסוגלת לו עכשיו❤️)
זה ממש לא נאמר בשיפוטיות, מקווה שזה ברורמתיכון ועד מעון

אם תצליחי למצוא אפילו כמה דקות, רצוי בשעות הלילה שהקטנים כבר לא מסביב, לדבר איתה טיפה, ובעיקר להקשיב לה, זה מצוין. תנסי, רק אם יתאפשר.

זה באמת באמת קשוח

כל כך מכירה את זהאורי8
קרה לי עם חלק מהמתבגרים. זה מעצבן ופוגע ברמות אחרות... הגדולים שלי מעל גיל 20 ויש חי כבר נשואים. וטם זה מעודד אני יכולה לומר שזה מאוד מתעדם בהמשך, והם מתחילים בשלב כלשהו לראות אותך...ושאני ממש מנסה לעבד על עצמי לא להפגע אישית).לא תמיד מצליחה... רק בשבוע שעבר היה לח ענין דומה עם הבן שלי) . אני כן חושבת שכדאי לדבר איתה בזמן רגוע( אולי את ובעלך יחד) על איפה היא יכולה להיות שותפה בבית . ואחרי שנרגעת מהפגיעה הכל כך מוצדקת גם להיות המבוגר האחראי ולהמשיך את הקשר ולהיות אמא שלה  אפשר גם לנסות לומר שמה שאמר פגע בך כי את עובדת קשה ומותר לך לפנק את עצמך בלי להכנס לדיון על זה. ואז פשוט להמשיך הלאה ושזה לא יגרר לעוד ברוגז ןכעסים.  בהצלחה יקרה, זה לא קל , יכולה לומר שיש לי בת מהממת שדומה לי מאוד והתנהגה בדיוק כך בגיל 15. היתי נפגעת ממנה מאוד ותמיד אמרתי לה מה אני מרגישה אפילו שזה יכל להמשיך את המריבה כי לפי דעתי היא צריכה להבין שאמא היא בן אדם עם רגשות ולמילים שלה יש כח ויכולת לפגוע. אבל תמיד הקפדתי להמשיך הלאה ואחרי שנרגענו להיות אמא שלה לדאוג לה להיות אכפתית. לא נתתי למריבות להגרר .  ב"ה היום היא נשואה ואנחנו במקום אחר לגמרי. 
וואי קשוחתהילה 3>אחרונה

קודם כל נשמע מתסכל ומקומם

הקושי של הזמן הזה והעומס

זה שהגדולה מרוכזת בעצמה, וגם מבקרת, ולא מושיטה עזרה

תחושה שהאמא השניה מורידה אותך

ממש ממש קשוח.


בסוף הכל יושב על החוויה שלנו בתוך עצמנו,תחושה שאולי לא הצלחתי או לא הייתי אמא מספיק טובה היוםוהיא מכאיבה, ועוד יותר אם מישהו מגרד אותה, ופי כמה כשמסובבים את הסכין.


תחבקי את עצמך, תכאבי את התחושה,

ותזכרי שלמרות שזה מה שאת מרגישה כרגע,

הכל בע"ה יעבור ואת בוודאי אמא נהדרת ומשקיעה.


אחרי שתעבדי את מה שנגע בך וטלטל אותך, נשמע ששווה לתפוס שיחה עם הבת על הציפיה שלך ממנה, ובכללי על התחושה ואולי גם על האמירה הזאת (נשמע שגם לה יש תסכולים מסויימים, ושווה אולי לאפשר לה לשוחח על זה כשתהיי פנויה לשמוע)

אבחון פסיכודיאנוסטימשתדלת פלוס
מי מופנה לאבחון פסיכודיאנטסטי?

איך מתבצע?


מה בודקים?


מי מבצע אבחון זה?

בדרך כלל פסיכולוגים קלינייםמתיכון ועד מעון

עושים אולי גם שיקומיים, לא בטוחה

לרוב שיש שאלה רגשית עמוקה

עושים אבחון עם כלים רגשיים וגם מבחן אינטליגנציה 

תודה רבהמשתדלת פלוס
האם זה קשור לאוטיזם?
יש אבחון פסיכולוגי לאוטיזםמתיכון ועד מעון

ספציפי לאוטיזם עם כלים מותאמים.

שזה נערך ע''י התפתחותיים, קליניים של הילד וגם שיקומיים החינוכיים שעברו הכשרה 

מוסיפה שלצורך אבחנה של אוטיזםמתיכון ועד מעון
צריך גם אבחון רפואי של רופא התפתחותי או פסיכיאטר 
אצלנו קיבלנו הפניה בגלל חשד לאוטיזםמתואמתאחרונה

אבל בפועל האבחון הזה לא אבחן אוטיזם (צריך אבחון אדוס בשביל זה).

כך שאם זה החשד אצלכם - עדיף ללכת ישירות לאבחון אדוס אצל פסיכולוג שמומחה בזה... (וצריך גם לאבחן אצל פסיכיאטר)

אמהות לבנים מתבגרים- עדיף לבן בכור. האם אתם מעיריםאביגיל ##

לתפילה??

אצלנו הנהגתי כלל בבית שקמים עד השעה 8:15

לכולם. גם למתבגרים וגם לקטנים יותר. כמובן גם לעצמי (זה מאוד מפתה להשאר במיטה בחופשים)

אבל את הבן המתבגר הגדול- בן 15 אני צריכה להעיר מלאא פעמים וזה מתיש אותי וגם מכניס אווירה לא טובה בנינו

מצד שני אם אני אעזוב אותו ואתן לו לקום בשעות מאוחרות, ברור שכולם בעקבותיו...

אשמח לשמוע מה קורה אצלכן

אצלנוoo

הגדול מגיל צעיר קם מעצמו בזמן לתפילות (יש מנינים גם ב9 פלוס ככה ש8:15 זה די מוקדם)


ודווקא הבא אחריו שהוא בן 15 לא תמיד קם מעצמו לתפילה

בעלי מעיר אותו

לפעמים כמה פעמים

אבל בגלל שהוא רגיל לקום (בזמני שיגרה) מוקדם לישיבה

אז לא קשה לו לקום ב8+


כשאנחנו מעירים אותו לישיבה

זה יכול להיות הרבה פעמים

אבל למדנו להישאר עם אווירה טובה גם כשזה לוקח הרבה פעמים

(סבלנות+ התאמת הציפייה למציאות)

בן הגדול תמיד קם לבדפילה

לבן שני בגיל של הבן שלך יש קושי , אז בעלי מעיר אותו אבל לא כל יום. בכוונה העברתי את הכבוד לבעלי מכל מיני סיבות.

בנות מתבגרות ביום חול קמות לבד, בשבת ובחופש יכולות לקום מאוחר . אני לא מעירה.

את ילדה בכיתה ו מעירה בימי חול , בשבת לא.

את קטנים מעירה ביום חול , בשבת לא .

אנחנו מעירים אותםמתואמת

אבל לא יותר מכמה פעמים. (יש לנו בת בכורה ואז שלושה בנים מעל בר מצווה)

לא חושבת שזה נותן דוגמה אישית לאחים הקטנים, לכאן או לכאן... כל אחד עם האופי שלו (והמורכבויות שלו), וכולם יודעים שלא כל האחים אותו דבר...

לא בן בכור אבל יש כמה בנים בגילאי 15-22אורי8

אחרי הרבה ניסוי ותהיה ובנים באופי שונה . החלטנו שלא מעירים. כן אומרים בוקר טוב. מעירים את מי שאנחנו יודעים שחשוב לו לקום. לא חופרים. חלק מהבנים שלנו קמים מוקדם לתפילה וחלק לא, מתפללים במנין מאוחר ולפעמים גם בבית כי אין כבר מנין. החלטנו שיותר טוב להשאיר את זה להתמודדות שלהם עם עצמם ומול הקב"ה ולא מולנו. זה גם לא קשור לכמה הילד תורני. מי שקשה לו לקום זו התמודדות שלו, לא מאבק מולנו. אנחנו רוצים שיקום לתפילה מתוך רצון ובחירה שלו. וראינו שאם זה מולנו זה הופך את זה לענין מולנו. אני לא רואה שזה משפיע על האחים אצלנו. יש 2 בנים שקמים מוקדם ו 2 שקשה להם יותר. והאח בן ה 11 הוא באופי של הקמים מוקדם וזה שאחיו ישן לא קשור אליו. היה נראה לנו שחבל על המלחמות בנושא. ובנות מתבגרות שקמות מאוחר בימי חופש אני לא מעירה. אלא אם כן הגזימו( השעה 12 והן עוד ישנות... )

כשאני מעירה אותו, הוא בסוף קם והולך. רק שזה התפקידאביגיל ##

שלי

ואת זה אני לא אוהבת 

תודה לכל מי שענתה! קראתי מזמן, אבל שכחתי את הסיסמאאביגיל ##

ולקח לי זמן להתחבר

אני שואלת האם בכלל להעיר את המתבגרים, זה בהכרח נכון?

ברור שהוא מעדיף לישון עד שעות הבוצר

מצד שני כן חשוב לי הגבולות, ולשמור על סדר יום ברור.

לקום בשעה נורמלית

מתלבטת בעניין 

כל מקרה לגופופילה

ברור שצריך לשאוף לנפרדות ולהעביר אחריות לילד. אבל לפעמים זה לא מתאים.

אם הבחירה בין להעיר או להגיע למצב שילד קם מאוחר , מפסיד חלק מיום לימודים , אז ברור שעדיף להעיר.

ממה שאני רואה כאמא לכמה מתבגרים , יש היום המון נשירה מבית ספר. גם מלחמה תרמה לזה

אני מדברת על החופש.. שאז הוא לא קם מעצמואביגיל ##אחרונה

בישיבה אני מתארת לעצמי שהוא כן קם בזמן


אני נוטה יותר להמשיך לעמוד על זה, פשוט הוא אומר לי שאת כל החברים שלו לא מכירים ומאפשרים להם לקום מתי שבא להם

אני באמת שומעת דעה כזאת פופולורית

מחנך שצועקנשימה עמוקה

כבר איזה כמה שבועות שאני מרגישה שהבן שלי בן ב9 לא כהרגלו. הוא קצת יותר משתובב ומתחצף, יש לו מין תיקים כאלו בעיניים ואפילו קרה שהגבתי על משהו בצורה לא הכי מכילה והוא התחיל לבכות.

מדובר בילד סופר מתוק וחברותי, שנראה שהכל טוב לו ולא נותן לדברים להשפיע עליו. הוא אהוב על החברים שלו ויש לו קסם אישי. הוא תמיד מסתדר עם הדברים ולעולם לא מקטר.


כששואלים אותו איך היה בבית הספר/בפעילויות תמיד עונה סבבה ונראה מבסוט. לכן היה לי ברור שמשהו עובר עליו.


לקחתי אותו לשיחה אחד על אחד ואמרתי לו שאני מרגישה שהוא לא כהרגלו וכמה שאני אוהבת אותו ואשמח לשמוע מה קורה איתו כי אני יודעת שגם לו פחות נחמד במצב הזה ואני רוצה לעזור לו.


הוא סיפר שיש שני דברים שמפריעים לו. יש 3 ילדים בכיתה שלוקחים לו דברים וזורקים אותם מאחד לשני. הם קרעו לו מחברת וחטפו לו את הכיפה וזרקו מעליו כמו קוף באמצע. הוא ממש היה עצוב כששיתף את זה וזה ממש עשה לי כווץ' ענק בלב והרגשתי את תחושת ההשפלה שלו. טען שהוא לא עשה להם כלום מראש והם עושים את זה בלי סיבה. הוא יודע גם להשתובב עם חברים אבל אף פעם לא עושה דברים כאלו שפוגעים בילדים.


הדבר השני שסיפר היה שהמחנך שלו בשבועות האחרונים ממש צועק. תיאר שהמחנך צעק על הילד שיושב לידו כי הוא דיבר בתפילה ואמר שהוא ממש פחד מזה ואחר כך ביקש לצאת לשירותים כי הרגיש שהוא צריך להירגע. הוא לא צועק עליו ישירות, אלא על חברים אחרים. הוא סיפר את זה עם דמעות בעיניים ואמר שזה גורם לו לפחד מהמחנך.


עכשיו, הנטייה הטבעית שלי במקרים כאלו שעולים בכיתה היא לפנות למחנך ולדבר איתו ישירות על מנת שיהיה מודע ויתערב באירוע. אבל עכשיו אני תקועה. לא יודעת אם נכון לפנות למחנך ולומר לו שהבן שלי מפחד כי הוא צועק. וגם לא בטוחה שהבן שלי ישתף פעולה עם המחנך לגבי הילדים שקשה לו איתם, בגלל שהוא לא סומך על המחנך ככה.


כמובן שלבינתיים אמרתי לו כמה אני שמחה ששיתף אותי ועכשיו אני יודעת מה עובר עליו. ניסיתי לחזק אותו כמה הוא חזק בפני עצמו ולהשתתף איתו ברגשות הקשים שעולים מתוך הסיפורים שלו.


אבל אני ממש רוצה לעזור לו מעבר ואשמח להצעות מה הדרך הכי נכונה לעשות זאת. לפנות לרב? לפנות להורים של הילדים הספציפיים? ליועצת?

קשה לשמוע שהילד שלנו עובר דברים כאלה...מתואמת

נהגת ממש בחוכמה, וכל הכבוד גם לו ששיתף אותך ככה.


נראה לי שהכי חכם לפנות ליועצת. אבל לא עכשיו, רק כשתסתמן חזרה לשגרה, כדי שהיא תוכל לדבר בדברים האלה בזמן אמת.

איך הוא עכשיו, כשהוא נמצא בבית ולא באזור הפעולה הקשה? איך הוא מושפע מהמצב?

הייתי5+אחרונה

כן מדברת עם המחנך. המחנך בבעיה, הוא צריך להשליט סדר בכיתה וללמד. זה מאוד מאוד קשה. בנוסף יש מורים שהקול שלהם גבוה יותר ממורים אחרים ונשמע יותר מאיים. הם לא תמיד מודעים לזה. גם בגלל שתלמידים לא ממש מקשיבים, הם נאלצים לצעוק לפעמים. יש ילדים רגישים (גם לי יש כאלו, וגם אני כזאת) שצעקות מלחיצות אותם. במיוחד רואים את זה שהם נבהלים מצעקות על מישהו אחר. כי אם זה היה עליהם זה היה מובן, אבל על מישהו אחר זה כבר רגישות גבוהה יותר.

שיחה כנה עם המחנך, יכולה להועיל, גם כדי להכיר את המחנך ודרכי הפעולה שלו, גם שהמחנך יהיה יותר מודע לילד שיושב בכיתה ומפחד ממנו, וזה בטח לא הכוונה שלו. (בד"כ, לא מכירה). לפעמים פיתוח של קשר אישי עם המחנך יכול לעזור ליותר קרבה והרגשה יותר בטוחה.

להסב את תשומת ליבו של המחנך לילד השקט בכיתה, זה חשוב. וחשוב גם לשתף אותו במה שקורה בין הילדים. המורים לא נמצאים עם הילדים כל רגע וממש חשוב שמחנך ידע גם מה קורה בהפסקה.

אפשר לאמר לו שתשמחו שידבר בכיתה על נושא כזה או אחר בלי להזכיר שמות של ילדים. האירוע נשמע כמו התחלה של בריונות, כדאי לגדוע אותה כבר עכשיו.

אבל נראה בכלל מתי יחזרו ללימודים...

(הבן שלי בתחילת השנה שמע מי יהיה המחנך שלו וממש התבאס ולא רצה ללכת ללימודים כל יום. היו לו דעות ממש גרועות עליו בגלל שפעם הוא לימד אותו וגער בו, או משהו כזה. אבל כמה שיחות שלי עם המחנך ויותר תשומת לב אישית של המחנך לבן שלי והתיחסות אליו בכיתה בצורה שמותאמת לו, באמת שינו את היחס של הבן  שלי למורה הזה. לפני כמה זמן המחנך יצא למילואים ועכשיו הבן שלי מתלונן על המורה המחליף ומתגעגע למחנך 😆). בהצלחה ממש, רוב המורים הם אנשים טובים שרק מנסים לעשות את העבודה שלהם. זו אחת העבודות הכי קשות שיש (מניסיון). לפעמים הם גם עושים קצת טעויות. כדאי לבא בעין טובה על המחנך וממקום כזה לשוחח איתו.

בהצלחה

כמה אתן משלמות על משלוחי מנות לגדולים?1289

בעקבות דיון עם הגדולים יותר בבית (שלוש עשרה וחצי ו11)

כמה אתן מסכימות לשלם על משלוחי מנות לילד?

היה כאן דיון מעניין

ונשים רגע בצד את האופציה של הכסף שלהם…

ועל מה זה יושב כי אני יודעת על מה…

לא יודעת בדיוק כמהoo

כי אני לא מתעסקת עם זה

אבל מגיל צעיר הם מכינים משלוח שכולל

שקית מעוצבת כלשהי

פחית/ טרופית

חטיף כלשהו

כמה ממתקים קטנים


הם מחלקים בין 5-15 משלוחים כאלה

תלוי גיל/ ילד

תלוי כמה משלוחים יש בסך הכליעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ו' באדר תשפ"ו 9:27

לק"י

 

אצלינו לארבעה ילדים יצאו בערך 20 משלוחים,

כך שמבחינתי גם 10 למשלוח זה בסדר. השנה יצא פחות. נראה לי סביב 6-7.

אנחנו לרוב קונים משלוחי מנות עבור מה שנותנים בכיתהבארץ אהבתי

שזה בא עם הגבלה של כמה ממתקים מותר לשים שם (2 או 3 בד"כ).

בפורים עצמו הם מביאים הרבה משלוחי מנות (הבת שלי בת 12 מן הסתם תכין לכל החברות בשבט ולמדריכות). אז אני מעדיפה להתבסס על משהו שמגיעים בבית (עוגיות מכמה סוגים), ומוסיפים לזה חטיפים/ממתקים שאנחנו מקבלים במשלוחים שמביאים לנו (גם ככה נשאר לנו אחר כך הר של ממתקים...)

זה אומר שצריך להכין כמויות אסטרונומיות של עוגיות,שופטים
לא? 🤔

אני בדרך כלל מכינה בצק פריךבארץ אהבתי

מהמתכון השני בחתימה של @יעל מהדרום, ומכינים מזה הרבה עוגיות מכמה סוגים - עוגיות בצורות (עם קורצנים), עוגיות ספירלה (צובעים חלק מהבצק בחום עם קקאו בשביל זה), אם יש כוח אז גם עוגיות דובים (דורש יותר השקעה אבל הילדים אוהבים).

ולפעמים הגדולה שלי מכינה גם עוגיות שוקולד צ'יפס.

בדרך כלל שמים בכל משלוח מנות כ-4-5 עוגיות, אורזים יפה בשקית צלופן, ולפעמים גם מוסיפים משהו מהממתקים/חטיפים שקיבלנו.

לפעמים אורזים כמו סוכריית טופי (בשקית צלופן ארוכה, קושרים משני הצדדים כמו סוכריה גדולה), ולפעמים הילדים מכינים לפני פורים מארזים למשלוחים שלהם בצורת ליצן, כמו פה -

זה לא יוצא משלוח ענק, אבל כן כזה שכיף לקבל. והילדים אוהבים את ההכנות, זה חלק מאווירת חודש אדר...

אוי זה מתוקשופטים

איך עושים את הליצן? הוראות לידיים שמאליות בבקשה 😅

מתי את מכינה ומתי אורזת? 

פה יש קצת יותר פירוטבארץ אהבתי

משלוח מנות קטן עם המון יצירה | נעמה ואני רעיונות לעיצובים מתוקים

לא חייבים לעשות בדיוק כמו שם.

בגדול העיקר זה ריבוע/מלבן לגוף הליצן, עיגול לראש (מציירים פרצוף, אפשר להדביק עיניים זזות), משולש לכובע, ומלבנים ארוכים לידיים שמחבקות את הכוס (אפשר להוסיף בקצה כפות ידיים, בעיני יוצא חמוד גם בלי צורה ברורה של ידיים..). לא צריך להיות מוכשרים בשביל שיצא טוב.

בדרך כלל את העוגיות אנחנו מכינים בשבוע שלפני פוריםבארץ אהבתי

צריכים למצוא לזה יום השבוע.

את הליצנים הילדים מכינים בעיקר לבד, לפעמים אני קצת עוזרת להם לגזור את החלקים. (בפעם הראשונה עשינו ביחד, אבל עכשיו הם כבר מנוסים...)

בערך 5 אולי טיפה פחותחילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך ו' באדר תשפ"ו 17:55

נניח שקית שוקו ועוגיות ביתיות (היה עכשיו 8 שקיות ב15)

 

או פחית/בקבוק מיץ (משהו מהמבצעים) וחטיף ממארז או חטיף שוקולד קטן

 

או כמה חטיפים/ממתקים ממארזים

לא זוכרת בדיוקמתואמת
אבל עקרונית אנחנו קונים מארזים של ממתקים, ומסכמים איתם שהם יכולים להשתמש בזה, ואם הם רוצים להוסיף (למשלוח גדול יותר או לכמות גדולה יותר של משלוחים) הם יכולים להכין בעצמם מאכלים (כמו פופקורן, עוגיות וכדומה) ולהוסיף למשלוחים.
10 שח למשלוחאשת מקצוע
ישלי בת 11.5 ובת 10פלספנית

בעזהי"ת

 

קונה דברים שנחשבים בעיניהן 'שווים' בהזדמנויות משתלמות, כך שהמשלוח יוצא שווה ובעלות נמוכה. 

בד"כ סביב 4-5 שקלים, השנה הגענו ל6.5 וזה כולל את הכל (אריזה וכו'). 

ספציפית השנה לכל משלוח יש כוס ובו ממתק שווה של מקלות גומי עם ג'ל לטבילה וסוכריות קטנות לציפוי, חטיף קטן פשוט, סוכריה על מקל מהסוג השווה, סוכריות קופצות, שעון סוכריות, ובתוך המכסה של הכוס- סקוושי קטן ויד נדבקת (לגדולה במקום היד הנדבקת יש מחזיק מפתחות חמוד של דובי). 

זה יצא 4.5 שקלים למשלוח, אבל הן נורא רצו להביא גם בקבוק שתיה קטן אז זה עוד שני שקלים למשלוח.. 

 

יש שנים שהן עשו ביתי, נדמה לי ששנה שעברה הן הכינו כמה סוגים של עוגיות וארזו יפה, הייתה שנה שהן הכינו עוגות אישיות (בתבנית אינגליש-מיני) ואת השם של החברה משוקולד, כל פעם משתנה.. אבל זה סדר הגודל של העלויות.

הנשה הסתבכתי עם זה באמתפה משתמש/ת

כי הזמנתי מראש בזול מארזי חטיפים וֶסוכריות ומיני שוקולדים לכולם.

ואז הגדולה החליטה שהיא רוצה יותר מזה

אז נתתי לה עוד חטיף מיוחד בנוסף וגם זה כנראה לא היה נראה לה מספיק והיא רוצה להביא ללפחות 11 בנות רק היא.

אז את הפחית שרצתה להוסיף- היא קנתה מכספה. הרגשתי 'שה לא נכון להרגיל אותה לכזה רף גבוה ורק לה ואז בהמשך כולם יצפו להצטרף לרף הזה וגם ככה הז חג כהז יקררר

אז התלבטתי אם זה היה הגיוני שקנתה את הפחיות מכספה

באמת התלבטותיעל מהדרום
לק"י

אני כן מבינה שבשלב מסויים לגדולים מתאימים דברים אחרים. אפשר להחליט שבמקום 2 דברים זולים- לשים משהו אחד יקר יותר/ יותר מיוחד.

לדעתי זה הגיונירוני 1234אחרונה

אני השנה קניתי לגדולה פחיות כי היא נתנה רק ל-4 חברות אבל החבאנו את זה מהקטנים…

בעבר אמרתי לה שאני מוכנה לקנות רק X ממתקים בכל משלוח ואת השאר היא השלימה ממשלוחים שקיבלה 

דילמת יום הפיג'מות השנתית124816

כבכל שנה הגענו ליום הפיג'מות ואיתו הדילמה הקבועה.

מה יותר פאדיחה?

ללכת לבית הספר עם פיג'מה או ללכת לבית הספר עם בגדים רגילים ביום פיג'מות?

הצעת הפשרה של ללבוש מכנסי פוטר וחולצת גלופה, נפסלה באמירה נחרצת:"או פיג'מה פיג'מתית או בגדים רגילים"

ואולי הפתרון לשבת על הספה ולהתלבט עד שיסתיים יום הלימודים?


*פיג'מה, לאלו שפחות מכירות את המושג, הוא בגד שנועד במקורו לשינה, אך משמש בעיקר ליום פיג'מות, כי למה לא לישון עם הבגדים...

אהבתי את הכתיבה😂יעל מהדרום

לק"י


היו שנים שבאמת קניתי לילדים פיג'מות במיוחד לכבוד היום הזה, כי הם ישנים עם בגדים מאידיאל😅

(האידיאל שלי כמובן).

עדכון מהשטח124816

יצא סוף סוף לבית הספר,

הפתרון:

פיג'מה ועליה בגדי יום יום, כלומר לדחות את הדילמה להמשך...

יפה. חשיבה יצירתית😅יעל מהדרום
ועכשיו, למי יש מקלט ולא ממ"דמתואמת

יש מסיבת פיג'מות קבועה פעמיים-שלוש בלילה😅

(גם אצלנו לא לכולם יש פיג'מות אמיתיות, וזה אכן פדיחה כשצריך להציג את הפיג'מה לראווה...)

עברנו לפני מספר שנים מדירה עם מקלט לדירה עם ממד124816

באזעקות הראשונות אחרי המעבר, לילדים היה חסר ממש המפגש עם השכנים.

השבת עשינו קצת השלמה, כשירדנו למקלט של בית הכנסת, המשמש גם את השכנים, באזעקה שהיתה מיד בסיום קריאת זכור ושרנו שם שירי פורים בצותא, כולל פועלי בניין מהודו שמתגוררים ליד, וגם הצטרפו לשירה.

😅 ממש מהודו ועד כוש היה לכם!מתואמת
🤣יעל מהדרוםאחרונה
סקר על בנים בגילאי יסודיאבןישראל

בנים בגילאי 6-10

באיזה שעה הם חוזרים מהבית ספר/ תלמוד תורה?

ומה הם עושים אחרי צהרים/ איזה עיסוקים יש להם?

האם כל הפעילויות שלהם אחרי צהרים עם חברים או לא דווקא?

תודה ממש לעונות

זה יעזור לי ממש

רגילאבןישראל
ב8

אולי יעניין אותך