עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך ג' באלול תשפ"ג 01:26
יונתן ואמו עברו ליד חנות גלידה. "אמא, אני צריך שנקנה גלידה!". עונה לו אמו: "אתה לא צריך, אתה רוצה!". "טוב, אז בא לי גלידה. אפשררר???".
אמו של יונתן טועה. המילה צריך מזכירה עשיית צרכים, או כל דחף וחצר של הגוף. זה לא נובע ממקום עמוק של הרוח, אלא ממקום של הגוף. המילה רצון צריכה להיות משתייכת לדברים יותר גבוהים, ויש הבדל גדול בין בא לי לבין אני רוצה. "אני רוצה להשתפר", "אני רוצה להיות טוב". הרצון הוא המקום של האדם לשאוף גבוה. הרצון לאכול גלידה לא אמור להיקרא בשם רצון, אלא בשם חשק. לרצות לשון לרוץ. הריצה של האדם קדימה אל היעד, השאיפה למטרה הבאה, זה הרצון. כשאדם חושק בגלידה, אין כאן שאיפה למטרה. יש כאן חשק שמתממש כאן ועכשיו, ולא מעביר את האדם תהליך כדי להגיע ליעד. כוח הרצון מביא לכוח לרוץ, להתמודד עם המכשולים ולהמשיך הלאה.
