תכח.

בסוף, זה מונע המון סיבוכים אם יש גט בכל מיני טענות וויכוחים על ממון ועיכובים של הגט.

גם הכתובה נתקן בעיקרו במקרה שהזוג יפרק את החבילה. ההסכם פשוט נותן הקשר מודרני לכתובה ולסיבוכים שיהיו אחרי.

בעז"ה שזה ישאר רק נייר אצל כולם.

הוא הביא בתמצות 2 סברות של המנגדים לזה, ודחה אותם לא במשהו מוכרח.

ולא דן בהרחבה בכל הסברות.

יש כ 8 בעיות שעלולות להיות בגללו, יש להם תירוצים, מ"מ עדיף שלא להכנס לזה בלי הכרח.

ואם כן אז יש כמה סוגים..

אז שמא מתנה על מש"כ בתורה, כי לפני התורה היה צריך להיות אחרת.

תנאי על משהו לא קצוב או מוגדר. ואולי זה חשיב כדבר שלא בא לעולם.

גם להסתלק מירושה בשבל שנעשה האירוסין לא חלק.

כתבתי כמה דברים שדנו, אבל יש איזה 8  סוגיות .

גם זה לא מתנה על מה שכתוב בתורה כי זה דבר שבממון, ותנאי כזה קיים כדברי רבי יהודה שפוסקים כמותו (קידושין יט ע"ב ועוד).

אבל אעיר שגם אם הבעל לא עובד הוא מתנה על מה שכתוב בתורה,

תירוץ שניתן לתת על זה (בעצם, אלה שיתירו לבעל להיות אברך מהיבט הכתובה) יועיל גם כאן.

אבל לא בקי בסוגיה ולכן לא אכנס לדיון על זה

בציבור 'שלנו', לא יודעת לגבי הציבור החרדי בחו"ל.

ממה שאני מבינה, המטרה של ההסכם הזה היא לצמצם תופעה של סרבנות גט. בישראל יש תוקף חוקי לבתי דין רבניים, והם יכולים להטיל סנקציות על סרבני גט. בחו"ל לעומת זאת, אין תוקף חוקי דומה לבתי דין, ולכן הסכם כזה מאפשר למנוע מקרים של עגינות.

אני לא יודעת מהם פרטי ההלכות, אבל יודעת שרבנים ופוסקים גדולים בחו"ל סומכים את ידיהם על נוסח מסוים - ומורים לתלמידהם לחתום על זה. גם בישראל יש רבנים שמקדמים את זה.

לכן, כל עוד מדובר בשאלה הלכתית מבחינתך - לכי לשאול את הרב הפוסק שלך. 

רוב מניין ובניין דוחים בשתי ידיים ולא בכדי.

וכשזה מגיע לדברים כלליים - עם כל הכבוד לפוסק זה או אחר, זה לא ברמת היחיד.

לכתוב "אני לא מבינה אבל נראה לי" בדברים שנוגעים לחשש קידושין, ממזרות ועוד ועוד זה לא רציני בלשון המעטה. 

וזה בלי לדבר בכלל על זה שלקשר יש 2 צדדים ולא מעט שישמעו דרישה כזו יעשו אחורה-פנה. ובצדק. 

ואגב, לא ברור לי מי זה הציבור "שלנו" בחו"ל. בטח כשאת טורחת להוציא את החרדים מהמשוואה. 

ראה כאן: https://www.jta.org/quick-reads/vast-majority-of-modern-orthodox-rabbis-require-a-prenuptial-agreement-for-marrying-couples

84% מהרבנים בארה"ב דורשים חתימה על הסכם כזה כדי לערוך קידושין.

שים לב, לא ממליצים - דורשים. 

אני לא יודעת מי עשה את הסקר הנ"ל, אבל יודעת שב-2016 ה-RCA הודיע שהרבנים שלו מחוייבים לדאוג שזוגות יחתמו על הסכם כזה כתנאי לעריכת קידושין: 2016 Resolution: Requiring the Use of Prenuptial Agreements for the Prevention of Get-refusal – Rabbinical Council of America 

הנוסח המקובל הוא של "הסתדרות הרבנים דאמריקה" (RCA) (הסתדרות הרבנים דאמריקה – ויקיפדיה) שהוא הגוף שמאגד בתוכו את כל הציבור שמוגדר כמודרן אורתודוקס.

חשוב לציין שיש כל מיני ניסוחים שונים, ולכן חשוב להתייחס ספציפית לנוסח הזה, שנוסח ע"י גדולי הפוסקים שמקובלים מקיר לקיר באורתודקסיה האמריקאית.

אני מוציאה את החרדים כי זה מציאות שאני לא מכירה, ואני מאמינה שהם סומכים את ידיהם על בתי דין אחרים, ולא על בית הדין של ה-RCA.

ה-RCA הקימו אתר שמוקדש לנושא, ובו גם פירוט של תמיכת הרבנים בהסכם - ורבים מהם מישראל (תוכלו לקרוא לדוגמה את ההסכמה של הרב אשר וייס). ראו כאן:

Rabbinic Endorsements - The Prenup

ולמי ששאל, הנה הנוסח שהם מציעים לזוגות ישראלים לחתום עליו:

https://res.cloudinary.com/orthodox-union/image/upload/v1683451912/prenup/forms%202023/Israel_Version_with_Eretz_Chemda_Language_5_23.pdf

לא סתם ברחת להביא נתונים מחו"ל ואם לדייק לארה"ב. לנסות להשליך ממקום שבו יש בין %80 ל15% התבוללות (כתלות במגזר) לכאן זה פשוט חוסר הבנה בסיסי.

רובם ככולם של הדיינים בארץ הם נגד ההסכמים הנ"ל. ולא במקרה.

בהודעה הראשונה שלי הדגשתי שאני מדברת על חו"ל.

אתה הגבת לי דברים שאינם רלוונטיים לחו"ל, תוך עיוות של הדברים שלי, ללא שום ביסוס לטענה שלך (שבכלל לא נכונה ורלוונטית לחו"ל).

בתגובה הבאה הבאתי סימוכין לדברים שלי - שוב, לגבי חו"ל, לא טענתי שום דבר לגבי ישראל - ואתה מאשים אותי בחוסר הבנה בסיסית, בעוד אני הסברתי בהודעה המקורית מהו ההבדל לדעתי בין חו"ל לארץ.

וכמו שכתבתי בהודעה הראשונה שלי - אם שאלת השואלת היא שאלה הלכתית, שתפנה לרב הפוסק שלה. מה שאנחנו חושבים לא רלוונטי.

להביא מחו"ל כאשר שואלים בפירוש על הארץ זו אכן לא צורה. להביא מקורות מהאינטרנט על פסיקה (בחו"ל ובכלל) זו לא צורה.

ובעיקר - לחפש בגוגל כדי להוכיח טענות מליבך זו לא צורה.

וכפי שכתבתי - לא כל פוסק יקבע בענייני חשש קידושין וממזרות. את זה קובעים גדולי דור ודיינים שהסמכות ובעיקר האחריות עליהם.

הפותחת לא שאלה ספציפית על הארץ.

זה לא מקורות באינטרנט, זה האתר הרשמי של היהדות האורתודוקסית בארה"ב שבו הם פירסמו את הקביעה שההסכם הוא תנאי לעריכת חופה וקידושין.

אלה ממש לא טענות מליבי. הם באתר את ההסכמות של הרב עובדיה יוסף, הגרז"ן, הרב אשר וייס ועוד רבנים נוספים - הם סרוקים מכתב ידם, ואתה יכול להיווכח בעיניך. ואילו לא רבנים שנראה לי ייכנסו תחת ההגדרה של "כל פוסק".

מוזמנת לחפש בינתיים מה עובר על הנהלת הארגון הנ"ל.

וזה בלי להתייחס ליומרנות של" ארגון שכולל כל האורתודוקסים ". לא פחות. 

אכתוב מספר נקודות.

1. הנקודה העיקרית - אירוסין, קידושין,נישואים וגיטין נתונים ביד אלו שניתנה להם הסמכות והאחריות עליהם. מדובר כאן על דברים הנוגעים לממזרות, עריות ועוד.

כמו שלא פונים לרב בית כנסת בשאלות של פיקוח נפש, לרב שכונה על דיני עגונות וכו' - לא כל אחד יכול לפסוק בדינים אלו. בלי קשר לרמתו התורנית (שעליה כמובן אנחנו לא דנים כלל כאן, לא ברמתנו). למותר לציין שאין כאן "כל אחד ילך לפוסק שלו" וכדו'.

2. רב מניין ובניין של הדיינים בא"י וגדולי הדור בעלי הסמכות והכתפיים לדון בנושאים אלו דוחים את הנ"ל מכל וכל. כשלעצמו זה מספיק (עיין 1#). יש סיבה שהדברים האלו לא מתקבלים בארץ (מילה עדינה לאסורים).

3. להביא כותרת "בחו"ל זה כך וכך" זו חוסר הבנה בסיסי והיתממות במקרה הטוב והונאה במקרה הרע. להשליך מתיאור (עיין 4#) של מציאות דיעבד של דיעבד למציאות שלנו ולשאלת פותחת השרשור זו זריית חול בעיניים.

4. "חו"ל" - הובאה כאן דוגמא ממדינה מסויימת, מארגון מסויים (5#) עם פרטים שחופשו בגוגל (7#). מספיק לדעת להבין מה עומד מאחורי הכותרת "Modern Orthodox" (ועוד בארה"ב) כדי להבין מה הנתונים שם מציגים ולאיזו מטרה הם מובאים. וזה בלי להתייחס לכך שגם אם רוב מניין ובניין שם היה פוסק (5#) כך, זה לא רלוונטי לארץ ולשאלה בשום צורה.

5.  "RCA" - הנ"ל הוא ארגון פקידותי ומתייחסים אליו ככזה. לא רבנות ראשית, לא בית דין ואפילו לא בד"צ. ההחלטות שלהן אינן פסיקות (כמובן), אינן מחייבות ואינן מנחות. בערך באותה מידה ל"ארגון בתי הכנסת העולמיים" יש סמכות לקבוע מה תעשה בבית הכנסת שלך. כמו כל ארגון יש לצערנו לבירוקרטיה ולאנשים שלאו דווקא קשורים למטרתו השפעה על התנהלותו. מוזמנים לחפש לבד (כמובן לא בעיה של ארגון ספיציפי לצערנו).

6. "הרב ההוא והארגון ההוא". לא מתכונן להכנס לפרטים היות שהעקרון מובהר ב1-2#, מזכיר במילה שמדובר בארגונים שנעים בין הליכה על גבול 70 הפנים לתורה (ואני מאוד! עדין עם ההגדרה) לאלו שרוצים להחריב את התורה, העם והאנושיות בכללה.

7. לא רק בהקשר לדיון הנוכחי - יש כאן נטיה (ובכלל) לקחת את הדעות האישיות של כל אחד, לחפש בגוגל מה שמתאים (להתעלם כמובן ממה שלא) ולהביא מגילות ארוכות (אני מודע לאירוניה) כדי להציג מצג שווא שהדעה רלוונטית. זה יכול להיות אחלה דרך להעביר את הזמן בויכוחים, ברכת התורה לא מברכים על זה.

כתבתי באמת את המינימום שיכולתי. אחרי שראיתי מספר תגובות כאן בשרשור רציתי לוותר לחלוטין כי אני יודע שיקחו את הדברים למקומות לא קשורים. אבל היות שכתבתי שאגיב אז עומד במילתי. ו"ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם".

אין בכוונתי להגיב עוד בנושא.

מסכימה עם הפתיחה שלך, אבל לא עם ההמשך.

נאמר שיש בעיה (או בעיות) הלכתית עם הסכמים כאלה.

אני אמרתי שבחו"ל רבנים גדולים וחשובים (ועם תמיכת רבנים גדולים וחשובים מישראל) לא רק שלא מתנגדים, אלא מחייבים לחתום על הסכם כזה. כלומר, הם סומכים את ידיהם על זה מבחינה הלכתית. כלומר, כנגד טענה שלך שזה הסכם שמוביל לאיסורי עריות וממזרות, הבאתי ראיות שדיינים גדולים וחשובים לא רואים את זה כך. לא כי אני מבינה בהלכות, אלא כי אני מכירה את המציאות שבה כל האנשים האורתודוקסים שאני מכירה ונישאו בחו"ל חתמו על הסכם כזה, מכל צידי הקשת.

הסברתי למה זה מקובל בחו"ל ולא בארץ (ואת ההסבר שכתבתי קראתי מפי הרב איגרא, שהוא דיין). הבאתי את ארה"ב כי זה מה שאני מכירה, ולא כי זה עלה לי בחיפוש אקראי בגוגל. ובמקרה, זו הקהילה היהודית הגדולה בעולם מחוץ לישראל. אבל הלכתי לבדוק גם בקהילה הבאה בגודלה, אנגליה, וגם שם ישנו הסכם כזה, ובאתר שלהם הם כותבים שהם מעודדים את כל הזוגות לחתום על ההסכם, ומצפים שהזוגות יענו לבקשה (It is assumed that all marrying couples will sign it and we encourage you to do so.). אני די משוכנעת שזה כך גם בקהילות האחרות (הבאה בתור בגודל זה נראה לי צרפת, אבל אני לא דוברת צרפתית).

וספציפית לגבי ארה"ב, זה נכון שה-RCA הוא ארגון רבני, אך יש לו זרוע ביצועית של בתי דין (וגם כשרות, OU). הציטוטים שהבאתי שמחייבים את רבניהם לחתן בצורה כזו מגיעה מתוך הודעה של בתי הדין האלה, שבהחלט מחייבות. ובציבור 'מודרן אורתודוקס' בארה"ב, זה פחות או יותר מקביל לדת"ל בארץ. נראה מהדברים שכתבת שאתה פחות מכיר, ואתה כותב דברים שפשוט לא נכונים במציאות.

מכיר את הנפשות הפועלות בחו"ל?

את הדיון ההלכתי שמאחורי זה?

בס"ד

אנחנו לא מסכימים בהנחת המוצא (אני לא חושבת שהרבנים שמתירים בארץ הם "רק" רבני בית כנסת. הרב שרלו הוא רב גדול בעיניי וארגון רבני צהר הוא לא ארגון רק של רבני בית כנסת), אבל בלי קשר לזה אני תוהה אם אתה בכלל מבדיל בין סוגי ההסכמים. 

בכל מקרה, בחוברת שקישרתי מטה יש דוגמאות לכמה סוגים של הסכמים שחתומים עליהם כמה רבנים שונים. חלק מהרבנים האלה לדעתי גם אתה תחשיב כרבנים מספיק גדולים.

אין פה דיון הלכתי, אלא השקפתי-פוליטי.

@חדשכאן

אילו היה פה דיון הלכתי בעיקרו היה ניתן להביא פה מקורות לכאן או לשם כפי שהביאו אחרים. (וכפי שהערתי, אני לא מכיר את הסוגיא, אבל לא מתרגש מויכוחים פוליטיים בין רבנים ולכן ביקשתי מקורות. ואכן, מכיוון שמדובר בנושא בהשקפה יכלת לנחש מראש איפה אעמוד כאן בדיון)

רק חשוב לציין

זה לא רק השקפתי

ושונה בין הסכם לאחר

בס"ד

ראה בתגובתי לארץ השוקולד כאן למטה - יש בחוברת הזאת דוגמאות להסכמים שנכתבו גם על ידי רבנים מיינסטרימים מאוד.

הגבתי בדיוק לדבריך - לקראת נישואין וזוגיות

עייני בשורה האחרונה. 

בס"ד

בעיניי הרבנים שחתומים על חלק מההסכמים בחוברת הם לגמרי רבנים שיכולים לפסוק גם בעניינים כאלה.

חוץ מזה, אתה לא מדייק - יש רבנים שפוסקים בעניינים כאלה ולא נחשבים לגדולי הדור (מי זה בכלל גדולי הדור היום?). אתה כנראה לא חושב שזה נכון, אבל טכנית הם קיימים. אתה פשוט לא מקבל את הפסיקה שלהם...

היא לא ברחה להביא שום דבר, סך הכל מה שהיא אמרה זה "בחו"ל יש א' ב' ג' " והביאה הוכחות לדברים שלה..מה פה לא רלוונטי?

ההבדל בין הארץ לחו"ל? היא הדגישה *בחו"ל* , ועוד שהיא לא אמרה מה עושים בארץ חוץ מזה שהיא הביאה שיש רב שתומך בדעתם של הרבנים מחו"ל.

עברתי כמה פעמים על ההודעות, באמת שלא הצלחתי להבין מה לא רלוונטי?

אני משער שראשיתך דיברה על הסכם ממון בארץ.

בחו"ל זה אחרת. (אפשר גם בארץ כמו בחו"ל השאלה פשוט על מה מדובר. אי אפשר להקיש)

זה המדובר בארץ בדרך כלל יש בעיות.

בחו"ל זה אחרת.

בנוסח ולא רק שמות של רבנים.

ולמה ההבדלים משנים?

בס"ד

אבל יש מה שנקרא "הסכם ממון" ויש הסכם "קדם נישואין". אני כמובן לא זוכרת בעל פה את הבדלי הניסוח, אבל יש כל מיני גרסאות להסכמים האלה כתלות בגוף שמנסח אותם. בחלק מהגופים ההסכמים האלה כוללים תנאי בקידושין שלמיטב הבנתי הוא עיקר המחלוקת.)

קשור לכפיה בגט ועוד

אבל הבאת קביעה ולא הבאת שום ביסוס לטענה, לא כדאי לתת ביסוס כלשהו?

אני לא ממש מכיר את הסוגיה הזו ולכן חיפשתי ללמוד, הנחתי שאם יש לאנשים פה קביעה נחרצת יש להם ביסוס ולכן ביקשתי ביסוס כדי ללמוד.

הביסוס שלי הוא הידע שלי מאבא שלי.

משהו שאנחנו מסכימים עליו

בס"ד

הסכם ממון סטנדרטי:

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.id-law.co.il/image/users/102682/ftp/my_files/%25D7%2593%25D7%2595%25D7%2592%25D7%259E%25D7%2590%2520%25D7%259C%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%259B%25D7%259D%2520%25D7%259E%25D7%259E%25D7%2595%25D7%259F%2520%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259D%2520%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%2590%25D7%2599%25D7%259F.pdf%3Fid%3D10123272&ved=2ahUKEwjS07Oyle6AAxWi1QIHHfmTAZMQFnoECBsQAQ&usg=AOvVaw0VpUs5BGrjv59UsrhDNnpr

הסכם מאהבה של ארגון רבני צוהר:

הסכם מאהבה טרום נישואין, הסכם קדם נישואין של רבני צהר

חוברת שדי מסכמת את כל סוגי ההסכמים בצירוף דוגמאות:

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.cwj.org.il/sites/default/files/hskmy_qdm_nyshvyn.pdf&ved=2ahUKEwiXq6nRlu6AAxUQ2gIHHY-CBt0QFnoECC0QAQ&usg=AOvVaw1xvEsjMMK3I1BUu0r_g8v_

בס"ד

כמו כן, לא אכפת לי, לא ניסיתי אותם 😅

רק חיפשתי בגוגל דוגמאות כי הדיון שלכם עייף אותי בשלב מסוים

חשוב להבדיל בין שני סוגי הסכמים:

הסכם לצורך תיאום חלוקת הממון - זה דבר מבורך, לכך תיקנו חז"ל כתובה, זה דבר חשוב ביותר במידה ויש לאחד הצדדים נכסים ויש בו הרבה דברים טובים ויתרונות.

הסכם למניעת עיגון - אני לא בקיא מספיק בעניין, אני יודע שזה יכול ליצור מצבים בעייתים או בטלים הלכתית, לכן צריך לתאם את הדברים עם רב שעוסק בתחום.

הסכם ממון זה שאיש אחד יש לו כסף ולאחד פחות

הרי 2 אנשים שלכל אחד יש מהם דירה לא יעשו ..

אין עניין

הסכם זה כדי להיות בטוח שמה ששלך שלך וממה ששלי שלי .. ומעכשיו הנכנסים משותפים .

דעתי בנידון : כאב מוח מיותר לחלוטין ומעליב

זה בעיקר על מה שהיה

אם יש למישהו דירה והם משלמים משני החשבונות אחד על חשמל אחד על שיפוצים

לך תוכיח שזה רשום רק על בן אדם

כל הקטע זה שמה שהיה שלי ישאר שלי ומעכשיו יהיה ביחד או מוגדר וברור

של הרכוש. דבר שני, זה צופה מה יהיה בעתיד ואיך להתנהל עם זה.

למשל, קובעים אם יהיה לזוג בית משותף בעתיד איך יחלקו את ערך הבית וכדומה.

ההתמקדות יכולה להיות רק על העתיד, זאת אומרת קווים כלליים לחלוקת הרכוש שיהיה לנו.

אולי לא הבנת ככה, כי נכנסים לבעיה של 'אסמכתא לא קניא' בעתיד, אבל אם את רוצה שארחיב בנקודה הזאת ההלכתית איך זה עובד ארחיב.

למה מיותר ומעליב?

אם כן, אז עד כמה שהדבר לא הכי בריא להתחלה של קשר/נישואין, לדעתי בכל זאת כדאי לעשות.

אם לא, אז אין באמת טעם להכנס לזה.

בס"ד

היום אני אמביוולנטית.

לי היה ברור שגם אם אני מתגרשת (מה שאכן קרה בסוף) אני לא נכנסת למריבות. באמת כשהתגרשנו התחלקנו חצי חצי כמו ילדים גדולים ומה שידעתי שלא שלי לא דרשתי (למשל חלק שלו בבית שהוריו נתנו לו ולאחיו). ידעתי שככה אנהג בעת גירושין אז היה לי קל להתנגד להסכם ממון.

היום אני שומעת יותר מדי סיפורי זוועות על גירושין שהתנהלו בצורה מכוערת מאוד ואולי הסכם ממון היה מועיל עבורם. זאת הסיבה שאני קצת אמביוולנטית.

באידיאל אני נגד - מרגיש לי שזה לא נכון להיכנס לחיי נישואין מתוך התעסקות בגירושין (וכן אני יודעת שגם כתובה זה ככה, אבל אף אחד מאיתנו כבר לא באמת מתעסק בה ואדרבה, יש כתובה אז למה להוסיף?).

בפועל - אם יש נכסים או צפי לנכסים אז רצוי לעשות. היום אני גם יודעת שיש אולי מקום להכניס גם סעיפים על ילדים עתידיים כדי למנוע מקרים של ניכור הורי, אבל זה כבר מתקדם יותר. 

אישית גם בחתונה הבאה שלי אני לא אזום דבר כזה, אבל אני כבר לא אתנגד כל כך נחרצות אם בן הזוג יבקש ממני.

אז בפעם הבאה שהמנחה של החופה אומר "הנה הכתובה ושלא תזדקקו לה, חה חה" תחשבו שהוא בעצם מאחל לבעל להאריך ימים... 

בס"ד

עורכי החופות שאני מוקפת בהם הם לא סגנון עורכי החופות שיגידו דברים כאלה, אבל הדיוק חשוב בכל מקרה.

בס"ד

התכוונתי שאלה שאני מכירה, השתמשתי ואשתמש הם לא הסגנון המדובר.

הם בד"כ רבנים סטנדרטיים למדי.

קלה בעיניה לגרשה. (רמב"ם אישות כד, ג ועוד מקומות וכמובן זה על פי הגמרא כתובות נה ע"א ועוד. משמע בבא קמא פט ע"א שזה גם לסוברים שזה דאורייתא, אבל על כל פנים להלכה שזה תקנת חכמים בטוח שזה הטעם)

נכון שהאשה מרוויחה בזה כאשר הבעל מת, אבל עיקר התקנה נסוב על גירושין, שזה מה שיקרה שתתגרשו, לכן צריך שהוא לא יגרש אותה בקלות.

חשוב להדגיש שגם הסכמים ממוניים צריכים להיות בצורה כזאת, שהבעל יצטרך לשלם ולוותר מנכסיו, כדי שלא יהיה קל בעיניו לגרשה. כמובן לא בצורה מוגזמת.

בס"ד

ונדרשת גם הסכמתן לעניין, אני חושבת שהסיפא שלך צריכה להיות מופנית גם אלינו.

באופן כללי גירושין צריכים להיעשות בכובד ראש ולא בצורה קלה.

חז"ל אשה מתגרשת בעל כורחה, לכן כל האחריות לגירושין היה על הבעל. רבינו גרשום תיקן שצריך את רצונה.

אני מסכים איתך שכיום אם עושים הסכמים כאלו חשוב שיהיה אחריות גם לאשה, כי כיום היא זאת שבד"כ יוזמת את פירוק החבילה.

זאת בעצם הבטחה של "אני אעשה מה שאני יכול(ה) כדי לבנות בית שבו יהיה טוב לשנינו, אבל אם יהיו בעיות, אני מתחייב לפחות לזה"

לגבי החששות שזה פוסל גט - אני בטוח שיש מספיק דרכים לעשות נכון. ובכלל המנהג היום הוא מאד מחמיר בעניין הזה, אז אם יש פתרון שרבנים מסכימים עליו, הוא כנראה כשר בלי חשש

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.

אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.

גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.

ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.

ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.

ברור שלא

אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים

אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת

אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח

לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.