העיקר שבתשקורת יגידו ויחזרו לאמר שוב ושוב- חוק חינוך חינם ! וכמה אנחנו מתחשבים בתושבים ובאים לקראת וכו'וכו'וכו'..

כשבפועל מי שסופג את ה"חינם" של ההורים שמקבלים תמ"ת - אלו ההורים שלא מקבלים תמ"ת. איפה ההגיון???

גם ההורים שלא זכאים לתמ"ת לא הגיוני לדרוש מהם סכום כזה. זה פשוט אין מילים. באמת.

לפני כמה שנתיים הכי הרבה היה 2800 לתינוק. דרגה 12.

לפעוט 2300

מה זה ההזיה הזאת. ככה מעודדים לצאת לעבודה?

חוץ מלנסות לדבר עם שר האוצר (ספויילר -לא עבד)

נשאר רק להישאר בבית איתם

בילד הבא לא בא לי לחזור לעבוד...

אפילו שאני אוהבת לעבוד ומשעמם לי בבית.

למה שאני אצא לעבוד ואשלם 3,800 (ככה אני ראיתי) למעון???

עדיף לי מקסימום לחזור למשרה חלקית ממש ולשלוח למטפלת פרטית עד אחד. עולה אצלנו 1,000 שקל לחודש.

ומי שלא ראתה אז כאן יש את התעריפים לשנת תשפ"ד 

תעריפי שכר לימוד למעונות ומשפחתונים לשנת הלימודים תשפ

לבסיסית זה 3390 בערך.

אם הבנתי נכון, במורחבת יש יותר מטפלות פר ילדים לעומת מה שהיה בעבר.

תבדקי במעון שלך מה התקינה.

אצלנו זה מטפלת אחת ל- 11 ילדים בקבוצת הבוגרים.

לאיזה תקינה זה שייך?

לפעוטות המחיר שונה, ונמוך יותר בכל מקרה

וגם מי שכן, הלוח חופשות שלה זה כמו בתי הספר.

בלי יולי אוגוסט, חופש בחנוכה וכו'.

ועדיין סה יקר בטירוף!

אני רוצה לדלוח למעון ולא למטפחת אבל עוד אין תמת במעון ואני ממש לא יודעת מה לעשות!

לא הבנתי את החישוב?

כמה זה יוצא לבן דנה ושמונה? ואחכ עם התינוק פשוט לא שווה לחזור לעבוד

בשנה הקודמת לא היה לידנו מעון תמת אז לא מכירה עלויות אבל הבנתי שהקפיצה עכשיו משמעותית.

אנחנו מרוויחים 11 בערך כל אחד ועם שניים אז דרגה 11גם כן

אבל לרב מי שיש דרגה ולכאורה כל מי שיש לה יותר מילד אחד ומקבלת משכורת שבחלוקה לנפש יוצא פחות מ5000 אז היא זכאית לאיזושהי דרגה אז מחיר מלא כמעט ולא קורה ..

לא שאני מזלזלת בעליה של כמה מאות שקלים אבל נבהלתי לגמרי שראיתי את המחיר בהתחלה בלי החישוב הנכון 

אז הן באמת לא נבהלות ולא גכותבות כאן

למי שיש דרגה 10 ומטה המחיר לא השתנה משנה שעברה

11 ובשאר הדרגות אפילו יש הוזלה.

חשבתי שהעליה היא לכולם כי היו כאן קולות שלא משתלם לעבוד וזה לדעתי ממש לא מדויק. לא שלא קשה להוציא את הסכום אבל משפחה עם 2 ילדים שמרוויחים 20000 שח עדין מרויחים יותר מפי 4 ממחיר המעון.

זה רק למי שיש דרגה. למי שאין.. נדפק מאוד.

5000 לנפש זה לא סכום מטורף.

אם כל אחד מבני הזוג מרוויח ברוטו 9000 אלף נניח, ויש להם ילד אחד, זה יוצא 6000 לנפש והם כבר לא זכאים.

בעיני זה הזוי 

זה ממש המון

בעיניי זה ממש הגיוני לא לתת הנחה בסיטואציה כזאת

אני מרויחה ככה.

בעלי אברך, יש לנו משכנתא שעלתה מאוד מאוד (אני משלמשת 10 בחודש רק למשכנתא)

הדירה שלנו לא גדולה בכלל, אבל את רוב הסכום לקחנו במשכנתא כי לא היה לנו בכלל הרבה בסיס..

חוץ מזה עוד החזרי הלאוות אחרים, ודברים שקנינו בתשלומים (כי ילדתי ועברנו דירה ממש ביחד, ויש מליווןןןן הוצאות וריהוט ושיפוץ בסיסי והכל)

אנחנו לא מקבלים שום עזרה מההורים כי אמרנו להם שיש לנו יותר מלהם ברוך ה...

אנחנו לא מקבלים שום הנחה בארנונה, או בכל דבר אחר

תכלס, אנחנו גומרים את החודש בגירוד. בדיוק כמו כולם...

ואין לי שום סיכוי לשלוח למעון כי אייייןןןן לי 3600 ש"ח בחודש. פשוט אין.

זה כבר מצב טוב

בכל מקרה אי אפשר לתת דרגה לכולם אז צריך לשים איזשהו גבול, וכיוון שההכנסה שלכם היא סביב הממוצע למשק בית הגיוני שלא יתנו הנחה

תנסי באמת לחפש משפחתונים. זה בד"כ יותר זול מ3600

לפחות משהו...

בית ספר עולה זול לכולם.

וגם גני עיריה...

במה שונה מעון?

ואני בכלל לא מתלוננת. ברוך ה' אלף פעמים על ההכנסות ועוד יותר על זה שיש לנו על מה להוציא.

רק לא מבינה...

שבנוגע למס-

אני משלמת כמות היסטרית כל חודש.

הרי המס מגיע רק ממי שיש לו משכורת גבוהה...

ואפשר למצוא מקומות שהם פחות בסיסים לקיום כדי לגבות משם כסף למדינה. לא מסגרת לתינוק.

אז בעיקרון הממשלה הבטיחה שתיתן עוד נקודות זיכוי להורים לילדים קטנים ואז חלק מהכסף יחזור אלייך שם.

אבל לא יודעת כמה הייתי בונה על הבטחות של הממשלה....

תודה...

הרבה ילדים זה בחירה בדיוק כמו דירה, וזה שפע כמו דירה, וקשה לשלם עליהם כמו שקשה לשלם משכנתא  בהבדל קטן - אם אין משכנתא יש שכירות. אם יש פחות ילדים אין הוצאה חלופית.

ברוך ה' שיש דירות לאנשים (בעיניי זו גם החלטה כלכלית יותר נכונה משכירות), ברוך ה' שיש ילדים, אבל לא הוגן להחליט שרירותית שעל בחירה אחת נותנים סבסוד ועל אחרת לא.

אני יודעת שאת לא מקבלת ההחלטות, אבל רק רציתי להאיר את הצד הזה

שמנגד

לסבסוד היא לא על פי הבחירות של האזרחים, אלא על פי ההכנסה לנפש.

דווקא זה מבחן די אחיד, כי זה אומר שמי שמרוויח פחות יקבל יותר הנחה.

נכון שיש גם התחשבות במספר הילדים, אבל זה עדיין קריטריון די אחיד, כי זה ברור שיש הבדל בין מי שיש לו 5 ילדים ומרוויח 20 אלף לבין מי שמרוויח אותו הדבר עם ילד אחד.

להחליט אחר כך מתוך ההכנסות להוציא סכום כל כך גבוה על דירה, זו כבר בחירה כלכלית.

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו אותה, אז במודע אנחנו גרים כרגע בשכירות, במקום שאנחנו לא רוצים להשתקע בו, אבל זה מה שהמצב הכלכלי הנוכחי שלנו מאפשר.

ואת האמת שהיה מאוד מרגיז אותי לדעת שאנשים שמרוויחים יותר מאיתנו, מקבלים הנחה רק כי הם בחרו להוציא סכום עתק על דירה.

שגם הכנסה לנפש תלויה בבחירה - הבחירה במספר ילדים כזה או אחר.

וזו החלטה כלכלית לא פחות מקנית דירה.

מה גם שבודקים לפי ברוטו ולא לפי נטו.

רציתי לכתוב הסבר ארוך ומפורט עם דוגמאות, אבל אין לי פניות לזה כרגע.

אם בא לך אשמח לפרט יותר בהמשך

את המילים להסביר

אבל בואי נגיד, שקצת צרם לראות תלונות על זה שאין סבסוד לכווולם, וצרמה לי גם קצת ההשוואה בין בחירה במספר ילדים לבחירה בהשקעת המון כסף בדירה.

כי יש אנשים שיש להם מעט ילדים, ועדיין הם לא יכולים להוציא כל כך הרבה כסף על דירה. וזקוקים להנחה הזו

ובעיניי ההשוואה בין בחירה להוציא הון על רכישת דירה, לבין מספר ילדים היא לא נכונה

גם אם מצליחים לקנות דירה עדיין החיים יכולים להיות מאוד מאוד חנוקים מבחינה כלכלית.

ותחשבי שמי שיש לו משכנתא אז בשנה וחצי האחרונות המשכנתא עלתה בכמה אלפים.

לאף אחד זה לא קל פתאום להוציא עוד כמה אלפים בחודש - המשכורות לא עלו בהתאם.

וזה בנוסף לכל שאר ההתייקרויות במשק.

זה שיש אנשים אחרים שהמצב שלהם יותר קשה זה לא אומר שלאחרים קל.

אני אישית לא מתלוננת על זה שאין לי דרגה אני מבינה שזה בהתאם להכנסות ומודה לקב"ה על זה שיש לי.

אבל לשלם כ"כ הרבה למעון עם התייקרות משמעותית זה מכעיס ומתסכל.

גם משפחתונים אצלנו עלו בכמה מאות

האם יוקר המחיה מכעיס? כן

האם יש לי מה לעשות עם זה? לדעתי כן

אלא הסחרור סביב המשכנתא וההלוואות.

כלל אצבע לא לוקחים משכנתא עם החזר חודשי גבוה מ40% מההכנסה.

וזה שהצלחתם לתכמן את הבנק עם ההלוואות מסביב, דפקתם את עצמכם ולא אף אחד אחר.

ועוד במצב כזה לקנות ריהוט חדש בתשלומים..

אנחנו לקחנו איתנו את המקרר הנוזל עם הגומי הדפוק מהדירה הישנה ואת מיטת ההורים המתקלפת שקיבלנו פעם (עד היום עוד איתה) וילד שישן על מזרון בלי מיטה חודשיים וארון עם דלתות מפורקות שבעל הבית הקודם השאיר. קנינו צירים חדשים ותיקנו את הארון כדי לא להצטרך לשלם שקל נוסף שאפשר לחסוך.

אתם לא קורבן של סיטואציה אתם הכנסתם את עצמכם למצב הזה וכדאי שתתעוררו מהר שלא תגיעו להוצאה לפועל.

ברור שכל הוצאה לא צפויה או לא שגרתית תכניס אתכם למערבולת...

יש לכם עוד אפשרות לעצור את הדהירה לתהום.

אם את לא יכולה לרשום ילד למעון את לא תוכלי לצאת לפרנס והקריסה לפניכם.

זאת קריאת השכמה לעצור ולפרק ולהרכיב את כל הסיטואציה מחדש לפני שיהיה מאוחר מדי.

גם בתחום ההכנסות  לדוגמה להוסיף עוד עבודה אפילו 40%-50% משרה או משמרות ערב/ לילה או סופשים.

אחרי שתגדילו את ההכנסות לפחות חצי שנה תוכלו גם לבקש מחזור משכנתא. כרגע אף בנק לא יהיה מוכן להסתכל עליכם כי אתם בסיכון גבוה לפשיטת רגל.

גם בתחום ההוצאות למכור מה שאפשר להציל בסכום קרוב לסכום הרכישה ולקנות/ לקבל משומש בסכום נמוך בהרבה, לחפש מסגרת לילד שתאפשר לך להמשיך לפרנס  ועוד. יש מה לעשות עדיין. המעון זה רק קצה קרחון שמחביא בעיה גדולה בהרבה וטוב שהוא נחשף עכשיו.

אנחנו ממש לא קרובים לפשיטת רגל. ברוך ה'...

אנחנו משתדלים להתנהל כלכלית מאוד נכון.

אנחנו מאוד לא פזרנים, וחושבים על כל הוצאה...

פשוט יש לנו תקופה קצת לחוצה שבעז"ה תסתדר

יש לנו קרנות גמל והשתלמות בסכומים גבוהים מאוד

ההלאוות שלקחנו הם מגמ"חים, בלי ריבית ובתשלום מהכרטיס אשראי.

אנחנו מכסים כל חודש את ההוצאות שלנו, לא צריכים דחוף להשיג כסף לפני ה10...

(לגבי מה שאמרת על ריהוט חדש, לא קנינו חדש...)) אנחנו עם מקרר יד2, בלי תנור, יושבים על כסאות מתקפלים ושולחן מתקפל וכו'...)
המשכנתא כמו שאמרת באמת אמורה להיות יותר נמוכה, רק שהשמאי העריך את הדירה בפחות ממה שהיא עלתה לנו, אז הבנק נתן לנו עוד הלוואה לכסות את ההפרש שאמורה להיגמר עוד שנים ספורות.

בקיצור,

תכלס אני שולחת למטפלת פרטית שגרה מאוד רחוק מהבית עם חופשים לא נוחים ורק עד 2. והלוואי שיכלתי לשלוח למעון.

זה אומר שסך החזר ההלוואות מתוך ההכנסה השוטפת הוא מאוד גבוה באחוזים.

אם יש לכם כרית ביטחון להחזרים בגובה מספק אז סבבה לא תפשטו רגל במצב שלא תוכלו להחזיר משכנתא.

אז למה בעצם לצפות לקבל סבסוד?

זאת החלטה שלכם איך לנהל את ההלוואות שלכם.

את יכולה למשוך קרנות גמל ולשלם על המעון.

וגם יש בארץ מעונות יותר זולים. החלטה שלכם איפה לגור.

אז שורה תחתונה אתם לא דוגמה למשפחה שלולא הסבסוד לא יכולה להשתלב במעגל העבודה שזאת כל המטרה של מעונות תמת, וזה עוד בלי מילה על הבחירה באברכות.

רק לגבי המשכנתאות שימי לב שכדאי לכם מאוד לבדוק אופציות של מיחזור משכתנתא אלא אם כן לקחתם מלכתחילה מסלולים עם החזר כזה. לא בטוח שיותר משתלם להחזיק קופות גמל ולשלם ריביות גבוהות על משכנתא.

לגבי הערכת שמאי, אם עברה יותר משנה מההערכה הקודמת כדאי לבקש הערכה חוזרת במסגרת המחזור. זה יכול לתת לכם הטבות בריביות.

(ככל שהיחס בין גובה הלוואת המשכנתא לשווי הדירה בכללותה יותר נמוך, הסיכון לבנק יותר נמוך ולכן הוא ייתן ריביות יותר נמוכות)

למשוך קרן השתלמות, כי למרות שיש בה סכום גדול עוד לא עברו מספיק שנים.

בקיצור, אנחנו במצב כלכלי מצוין ב"ה בהסתכלות רחוקה

אבל במצב העכשווי שלנו של היום יום אנחנו דחוקים.

ולקחת עוד הלוואה בשביל היום יום, ע"ח מה שיהיה לנו בעתיד, זה לא אופציה. כי ככה נופלים לחור כלכלי שאי אפשר לעלות ממנו...

איזה שפיטה מהירה מהודעה אחת שהיא כתבה...

עשית לה אמבוש שלא מגיע לה.

וגם אם הכל נכון והיא לא יודעת להתנהל כלכלית, סבבה הממשלה לא רוצה לתת הנחה למשפחה כזו? סבבה.. אבל למה להעלות להם ולמשפחחת אחרות מחיר כל כך משמעותי ?? זה עדיין הזוי בעיני איך שלא מסתכלים על זה.

אפילו כשאנחנו רוצים להעלות בחוזה שכירות לשוכרים אנחנו מתחשבים ולא מעלים בבת אחת יותר מ200 ש''ח. 

אלא כהתבוננות ריאלית

10k משכנתא מתוך משכורת של 18 זה המון. המון המון.

תוסיפי לזה עלויות של חשמל, ארנונה, מים, גז, ועד בית- בכיף עוד 1200 בחודש אם לא יותר

אוכל עוד 2000 נגיד (נגיד, כי עם מטרנה זה עולה יותר) - והוצאה של מעון ללא הנחה גומרת את האוויר.

וזה בלי תחבורה/ רכב, הוצאות לא צפויות/ ביגוד והלוואות נוספות שיש להם.

לא סתם קבעו רף מקסימום של 30 אחוז הכנסה למשכנתא. זה סיכון משמעותי, משכנתא בסכומים כאלה

לא אמרתי שאני לא מסכימה, אבל זה שלהם, מי ביקש ממנו להתערב להם בחיים??

אם היא היתה פותחת שירשור על - יש לנו בעיות כלכליות בואו תנו לנו עצות, אז סבבה, אבל היא לא ביקשה עזרה, היא טענה שזה לא בסדר מבחינת המדינה להקפיץ מחיר לאנשים שלא מתקבלים תמ"ת   פתאום באמצע החיים.

למה להיכנס לה לקישקע

וכתבה את המצב שלה קבל עם ועדה ברשות הרבים.

לא נכנסתי לקישקע של אף אחד ואני האחרונה שמעניין אותי להציץ בתלושים או בעו"ש של אנשים.

בסוף מדיניות ציבורית נגזרת מדעת קהל ויש אינטרס שלא יוצג מצב שווא כדי לא להכביד על כלל הציבור.

וחוץ מזה שבכנות דאגתי מנפילה לבור עמוק. ולפעמים צריך לומר את הדברים כהווייתם ולא רק לחלק חיבוקים והזדהות. בדיוק כמו שאם אראה הורה שלא משגיח על הילד שלו שרץ לכביש אני אזהיר את ההורה במיידי. זה לא להיכנס לו לקישקע ולא להציץ לו לתוך חלון הבית.

זה להתריע מסכנה מתקרבת כשהסיטוציה נקרתה בדרכי.

אני לא אומרת שאין משפחות שהיה עדיף שיקבלו סבסוד כדי שלא יפלו למלכודת עוני ויהוו בטווח הארוך נטל יותר גדול על הציבור מאשר קבלת סבסוד לכמה שנים,

אני אומרת שהמקרה שתואר הוא לא דוגמה.

לא אחזתי שמדובר שם במשכורת ברוטו...

אז כל שכן שחייבים ספסוד

אצלינו זה 18 בנטו...

מעונות יום לכל דורש.

המטרה של התמת- ראשי תיבות (תעסוקה,מסחר תעשייה)

זה לאפשר התפתחות כלכלית ע"י ניצול כוח עבודה.

במסגרת זאת לעודד נשים לצאת לעבוד כדי לצאת ממעגל הנתמכים.

מי שלא זכאי לסבסוד *בשל הכנסה גבוהה*

הוא לא קהל היעד של מעונות התמת והמטרה היא להוציא אותו ממעגל הביקוש למעונות אלו ולא להשאיר אותו.

המדינה משאירה לשוק הפרטי לעשות את שלו.

אגב זה ידוע ממזמן שהמחיר המלא עומד לקפוץ, לא הבנתי את ההפתעה עבור מי שידעה מראש שהיא לא זכאית לסבסוד.

לא רשמתי את הבן שלי למעון.

מצאתי לו מטפלת כבר לפני כמה חודשים.

זה שזאת לא הפתעה לא הופך את זה לפחות קשה...

לא יכולה להתממש אצל הרבה בתים.

כמו הדוג' שנתתי למעלה..

יש הרבה נשים שיוותרו על העבודה שלהם בגלל המחיר המטורף של לשים ילד במעון

ואז הם לא באמת מצליחים להועיל ולעודד את מי שמחוץ למעגל התעסוקה להצטרף אליו.

אני השנה מאוד רציתי לצאת לעבוד, כמה שניסיתי לדבר איתם- ראש בקיר.

אם אין לי תלושים אז אני לא יכולה להתקבל למעון תמת.

אבל אם אני צריכה לשים 2 ילדים במעון פרטי, ובהמשך עוד אחד (זה מה שהיה לי שנה שעברה) אז ממש לא משתלם לי לצאת לעבוד.

אם היו מסכימים לקבל לי אותם לחודשים הראשונים במחיר מלא בתנאי שבהמשך אראה תלושים ואז יתחילו לתת לי דרגה- הייתי יוצאת לעבוד.

זה רק במאמר מוסגר לגבי המטרה שלהם.

אבל ככה זה אמור להיות. את אמורה לקבל דרגה על תנאי ולהשלים את התלושים בהמשך. או לפחות לקבל רטרו. זה בתנאי כמובן שאת מוצאת עבודה מיידית.

אם הבעיה הייתה בעצם הקבלה לרישום במעון ולא בקבלת דרגה, אז יש בעיה בנקודה הזאת שצריך לפתור וזה לא קשור למדיניות הסבסוד.

להיפך את אמורה להנות מהמצב החדש כי כל מי שלא זכאי לדרגה יברח מהרישום למסגרות הפרטיות ויתפנה לך מקום.

אם את מתכוונת לבעלי ההכנסה גבוהה, אז זה הגיוני בעיני. כי לא בשבילם יש מסגרות תמת.

אם את מתכוונת לאלו שנופלים בגלל כשל טכני, אז מסכימה שיש בעיה.

ברור שהתמת צריכים לתת עדיפות למי שזכאי לדרגה.

השאלה איך אפשר לדעת שאשה שלא עובדת תצא לעבוד ברגע שהילדים יהיו במסגרות ותקבל דרגה? אי אפשר להוכיח את זה מראש.

שהם אלה ששלחו לי מייל שבעקבות הטפסים החסרים (תלושים שלי) אין אפשרות להתקבל למעון.

לא הגעתי לקבלת דרגה כי לא קיבלו למעון בכלל, שלחו לי כמה פעמים שאני צריכה להמציא תלושים של האם כדי שיוכלו להמשיך בתהליך הקבלה.

התקשרתי, הסברתי את המצב ואמרו לי שבלי תלושים שלי אין להם איך לעזור.

אנחנו כן הצלחנו להתקבל למעון תמת בעבר במצב כזה.

צריך ליפול על פקידים שרוצים לעזור ועל מנהלת מעון חזקה.

אפשר גם לנסות לעקוף את הבעיה,

ביררת כמה שעות צריכות להירשם בתלוש בשביל הרישום עצמו?

אולי כדאי להיות מועסקת כמה שעות בחודש רק בשביל עצם הגשת התלוש.

קיים כעס עצום בציבור הכללי, שטוען שאיננו אמור לסבסד מגזרים אחרים.

אני חושבת שהוא צודק

למרות שכסבתא כנראה יש לי אינטרס... שישאר ככה...

ושווה לך הדירה אם את חיה ככה?

וואו!!

רק מבחינה כלכלית אני מדברת עכשיו.

אני גומרת משכנתא עוד 20 שנה, ואז יש לי דירה משלי.

הדירה שלי התייקרה בשנתיים האחרונות ב300 אלף ש"ח, והגרף רק בעלייה...

ההחזר של המשכנתא הולך ויורד במהלך ה20 שנה האלו, כך שיתרווח לנו קצת יותר.

וכשנצטרך לחתן ילדים, יהיה לנו מאיפה בעז"ה.

שונה מאוד מאוד מסולם הערכים שלי.

מענין.

תמיד טוב לשמוע סגנונות חיים שונים משלי.

מעניין לשמוע.

אגב, הדבר הראשון בסולם מבחינתי, זה שבעלי ישאר 100% בלימוד. ושלא נרגיש שחסר לנו משו בגלל זה.

נולד לנו ילד לפני כמה חודשים.

עשינו חשבון שאם אנחנו מפקידים עכשיו 5,000 ש"ח בקופת גמל עם 8% תשואה + הפקדה חודשית של חלק מהקצבת ילדים (100 ש"ח)

אז עוד 20 שנה יש לנו 100 אלף ש"ח לחתן אותו.

קיבלנו מתנה ממישהו קרוב 5000 ש"ח מימון לברית, אחרי שכבר חסכנו בעצמנו חצי הריון מימון לברית, אז שמנו את זה שם ועשינו הוראת קבע של 100 ש"ח בחודש.

ובאיזה חברה את משקיעה

אנחנו בחרנו S&P500

זה מסלול מהודר הלכתית

ויש סיכונים, אבל כל עוד זה לטווח הרחוק, אז בטווח הרחוק זה תמיד בעליה, מקסימום צריך לחכות שהפיק יעלה חזרה ואז להוציא את הכסף.

בכל מקרה הכסף לא נעול. אנחנו תמיד בכל רגע נתון יכולים למשוך משם כסף.

למקרה של משו דחוף ממש.

אני לא יודעת איך לפתוח שיחה פרטית

את מוזמנת לעשות את זה

כמעט 90 אלף.

אחרי 20 שנה

כשסכום ההפקדה שלנו למשך כל השנים הוא רק 31,160.

ואם מפקידים יותר כל חודש, אז בכללל זה יוצא שווה מאוד.

אנחנו כרגע מפקידים כל חודש רק 109 שח.

שאני נורא אוהבת את החשיבה הכלכלית שלך (שלכם) @אמא--- 

ואני מאוד מזדהה איתה. אנחנו עושים הרבה דברים בצורה דומה.

העניין הוא כזה, כל שקל שאתם מצליחים לא להוציא עכשיו-

יהיה שווה לכם פי כמה עוד כמה שנים.

וכ"כ קל לא לדעת את הדברים האלו ולהפסיד המון המון כסף.

איך יודעים לעשות עם זה?

התחלתי לקרוא ואיבדתי ידיים ורגליים

את רוצה לפתוח קופת גמל?

זה קלי קלות

פשוט אף פעם לא עשיתי את זה...

18 ברוטו זה לא נטו אם זה רק אחד מבני הזוג שמרוויח את כל ה18 אז הנטו יכול להיות גם באזור ה13.

לפעמים עבודה כזאת דורשת נסיעה רחוקה עם רכב ואז יש הוצאות רכב ודלק (לעומת עבודות פשוטות יותר שאפשר למצוא קרוב לבית).

אגב אני חושבת שעיקר הבעיה שאין חלופה נורמלית למעונות שהם לא תמת (יום מלא בלי הרבה חופשים מסודר ומפוקח) כי מי שלא זכאי להנחה לא מתקבל כשיש הרשמה מלאה.

הבעיה בפרטי מעבר ליום מלא, חופשים ופיקוח, שהרבה פעמים מבחינת גילאי ילדים זה מגוון מדי או לא מתאים, או שהילדים סגורים כל היום באיזה סלון, או במשפחתונים שהמטפלת לוקחת לה מחליפות לא מוכרות כשצריכה ואין אף אחד אחר במשפחתון כדי להשגיח.

וגם לא תמיד בפרטי המחיר יותר נמוך - שלחנו שנה אחת לפרטי כי לא היה מקום במפוקח ושילמנו ממש כמו תמת

וגם זה ממש לא המון..

נניח שהגבר מרוויח 10000 ברוטו והאישה 8000 ברוטו.

זה אומר שהיא מרוויחה 6 וחצי אלף נטו.

למה שיהיה לה כדאי לשים את התינוק במעון ולחתוך לה  כמעט 4 אלף מתוך ה6 וחצי שהיא מרוויחה??

עדיף לה להישאר בבית.. בקיצור המחירים ההזוים האלו יגרמו להרבה נשים שסבבה להם בעבודה שלהם והכל עכשיו לשבת בבית.

רווח של ותק,של פנסיה ועוד הרבה

בלי קשר לפעמים מסגרות פרטיות יותר זולות

אבל כן, ביחס למה שמרוויחים פה בישראל גם אם זה רק 15000 נטו זה מכובד למשפחה עם ילד אחד

האם אני בעד? לא

האם זה הגיוני לא לתת סבסוד במצב כזה? כן

מבקשים שלא יעלו.

שהמחיר מלכתחילה יהיה הגיוני.

ההוצאות על ילד חודש במעון לא מגיעות ל4000 ש''ח 

לאנשים שההכנסה שלהם היא 6000 לנפש

כי הם אמורים להיות יכולים לשלם אוצו

מבחינות אחרות? זה כבר דיון אחר, שלגביו יכול להיות שאני אסכים איתך לפחות באופן חלקי

נגיד לדוגמא בעלי היה בשלב לימודים של פרוייקט גמר שנשףמשך שנה. התמת לא הכירו בשלב הזה הלימודים (כי אין מערכת שיעורים מובנית בשלב הזה)

למשל אני מקבלת הרבה החזר על דלק כי אני נוסעת מרחקים עצומים לעבודה. הנסיעות שלי בחודש הם כמה כ2000 מחזירים לי אותם בתלוש. ולמרות שזה הכנסה שמחשבים אותה לנפש. מבחינתי זה פשוט החזר הוצאות להגיע לעבודה.

עוד בעיה זה השעות עבודה. אני שמה את הילדים ב700 בבוקר חוזרת לאסוף על דקה של 1600 ובכל זאת היה לי קשה מאוד לפעמים להגיע למספר שעות המתאים. בגלל שיש שעות נסיעה שלא מחושבות, בגלל טיפות חלב, בלתי מתוכנן שקראו לי לבוא מוקדם כי ... וכו' וכו'

המדינה הגדילה את הסבסוד לכל מי שיש לו דרגה

כי מי שמקבל הנחה כלשהי - תראי את הטבלאות של השנה מול שנה שעברה, הסבסוד של המדינה עלה

מאיפה הכסף?

או, ההורים העשירים לילד אחד שלא זכאים לשום סבסוד

להם המחיר קפץ בטירוף!

נשמע לך הגיוני שההפרש בין מי שמקבל דרגה עם הכי פחות השתתפות, למי שלא מקבל שום סבסוד - הוא יותר מ1000 ש"ח?

זה הפרש עצום!!

ואם זוג מרוויח 18K ברוטו, שזה נניח 14K נטו,

אחרי המעון הם נשארים עם 10.5K, שזה לא כ"כ הרבה לזוג עם ילד לפני הוצאות דיור (לא משנה אם משכנתא או שכירות, זה תמיד יעלה).

העלאת המחיר השנה היא עצומה, ומי שנדפק ממנה זה בעיקר מי שלא מקבל סבסוד- ופה הבעיתיות,

כי מי שלא מקבל סבסוד זה לא אומר שהוא עשיר

והתשלום המלא למעון מביא אותו לרמת חיים נמוכה הרבה יותר מכושר ההשתכרות שלו. זה רבע מהשכר נטו הזוגי!

אפילו אם היה זכאי לדרגה אחת פחות - כבר היה משלם 1000 ש"ח פחות!

זה מטורף

שהמבחני הכנסה שקובעים לדרגות - לא משתנים!

ומה עם האינפלציה? מה עם המדד שעולה?

איך יכול להיות שבמשך שנים אותו שכר קובע מי צריך סבסוד ומי לא?

את השכ"ל מעלים בהתאם לעליית מחירים כללית, אבל את מבחן ההכנסה לא משנים

זה אומר שאנשים משלמים על מעון הרבה יותר ביחס למשכורת שלהם, בייחוד אלו שמשלמים מחיר מלא

אבל צריך להסתכל ביחס למה שאנשים אחרים מרוויחים.

אם נשאר יותר מ10k אחרי תשלום למעון לשלוש נפשות זה המון בעיני הרבה אנשים שלא מרוויחים ככה, ולאנשים האלה נועד הסבסוד

האם יש מה לשפר במערכת של הסבסוד? חד משמעית כן

האם הגיוני שמי שמרוויח 5000 לנפש בנטו לא יקבל סבסוד? גם כן

ובנטו זה יוצא הרבה פחות

נתת דוגמא של 18K

אבל בעיקרון גם ברוטו של 16K הוא גבוה בשביל סבסוד, וזה לא בהכרח כ"כ גבוה, תלוי גם איך מתחלק בין בני הזוג, חלוקה של 8-8 תשאיר יותר בנטו, אבל חלוקה של 10-6, מי שמרוויח 10 כבר יורד לו יותר..

ובטח שאחרי הורדה של 3600 למעון לא משאיר הרבה

בכלל לא התעמקתי בטבלה ובתנאים

אמרתי ש6000 לנפש גם אם זה ברוטו לא מצדיק הנחה בגלל הכנסה לנפש.

וגם לגבי הדוגמא שלך- נניח שהם מרוויחים 12k בנטו, זה עדיין 4000 לבן אדם ואמור לאפשר תשלום למעון

יקר? כן. מבאס? כן. אפשרי? גם כן

בהנחה שהסבסוד ניתן לפי איזושהי כמות של תינוקות שאפשר לסבסד ואי אפשר לסבסד את כולם, מצאו איזשהו חתך.

שיחפש מסגרות פרטיות.

באמת שעדיף לא לשלוח לתמ"ת במצב כזה.

אנחנו שולחים לפרטי משלמים פחות מ2000

לפעוט.

מי שנדפק באמת, זה מי שאין לו סבסוד מסיבות בירוקרטיות כמו סטונדטים ללא זכאות, חופשת לידה שקוטעת רצף וכד'.

וגם מי שיחכה לקבל החזר רטרו לבינתיים ישלם המון וזה יפגע בהתנהלות השוטפת.

שהמסגרות הפרטיות גם יעלו..

הרי זה עניין של הציע וביקוש..  

ברגע שכל אלו שלא יקבלו הנחה בתמ"ת יתקעו בלי מסגרת, אז יהיה המון ביקוש לפרטי.

ואז המחירים שלהם יעלו בהתאם.

זה הציע וביקוש בסיסי 

אם יש שני ילדים *במעון* את אוטומטית יורדת דרגה, אבל אם ירדת מ12 ל11 עדיין אין הנחה..

אבל אם רק ילד אחד במעון והשני לא אז לא יורדים בדרגה

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

תודה!

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?

אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭

😅

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

כי ניסיתי רק את הנובה טי הרגיל.

אבל אולי תפתחי שרשור נפרד על התקנים לא הורמונליים...

מה שכן, נשמע שלא שווה לך לוותר על היתרונות של אמצעי לא הורמונלי אחרי שזה היה כ"כ משמעותי אצלך

1. צורה- נובה טי/פלקס טי הם בצורת עוגן חלק מהפלקס-טי מצופים חומר פלסטיקי שהגוף מגיב לזה אחרת, בלרינה- כדורי נחושת שמסודרים בצורת כדור וזה לא פוצע את הרחם, ג'ניפיקס צורה קצת שונה יותר דומה לשרשרת וזה ממוקם אאל"ט בדופן הרחם

2. גודל- כל התקן הוא בגודל שונה, יש סוגים שיש להם כמה דגמים

3. רמת גמישות שונה לכל דגם וממילא הגוף מתייחס לזה אחרת.

נחשב פחות מאריך ומכביד ווסתות

אבל בסוף זה אינדיבידואלי וגם תלוי בהנקה

ורק פרטי

ומסתבר שיש חשד לשארית שיליה

אוף איזה סרט.. אמרו לי לבוא עוד שבוע לראות איך זה

ובנתיים אישרה לי להתחיל נובהרינג אבל לא התקן

קחי בחשבון שזה יכול לגרום לך לדימום שוב

ואז עוד פעם לעשות הפסק ולטבול וכו

הנובהרינג או הבדיקה?

מאתמול בלילה יש לי דימום, חשבתי שזה מחזור אבל היום באולטרסאונד לא היו בטוחים אם זה ווסת או שהרחם מנסה להתנקות מ(אולי) שארית שיליה

האמת ששבועיים עכשיו לא היה לי כלום והספקתי כבר לטבול, ואני זוכרת מלידות קודמות שאני קבוע מקבלת מחזור בזמן הזה אז לדעתי זה כן מחזור

ולא תצטרכי פרוצדורה אח"כ להוציא אותם

בע"ה שילך חלק

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד

וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים

אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי

או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד

להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.

יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.

באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?

כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.

הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.

אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת

ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו

יצא לי החשק להזמין להם

ומצד שני מבינה את הצורך החברתי

אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי

שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה

וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר

והשני רצה ללכת לגינה

ושניהם צרחו והיו לא מווסתים

ונראה לי שהזדקנתי בשנה

לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה

איך אתן מתנהלות מול זה?

הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר

אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים

אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא

ובכללי התחלות חדשות

הם חוזרים ממש מוצפים

וטלוויזיה זה עוד יותר מציף

אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה

אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים

ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע

קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם

קופסאות אוכל מכינה בערב

ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר

מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים

לק"י

אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.

יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.

היה צהרון

וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי

אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות

מעירה מוקדם משכיבה מוקדם

מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה

לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן

הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.

מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?

אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.

לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.

אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.

תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.

ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.

לק"י

אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.

לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.

וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?

וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות

לק"י

אצליכם לומדים רק קריאה וחשבון?

לא נראה לי שהם משאירים הכל בכיתה.

ואם לוקחים הכל כל יום- זה יכול להיות עוד 3-4 חוברות+ מחברות. וזה מכביד...

אבל שאר הדברים אין מה לקחת הביתה משאירים הכל בתא.

לא זכור לי שהיה ש''ב בא' חוץ מבחשבון וקריאה

לא היה הבנה לזה שהילקוט ממש ממש כבד אם לוקחים כל יום ה-כ-ל

בסוף הצלחתי להגיע לפשרה שחלק מהספרים משאירים בכיתה, לא היה מושלם אבל לפחות היה פחות כבד.

רק מה שיש שיעורי בית מחזירים הביתה. וזה משהו אחד כל יום

זה מוריד הרבה.. לעשות מערכת בגיל כזה נראלי קשוח

זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.

לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.

עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.

ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.

משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?

ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...

לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.

כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.

ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...

אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.

אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!

תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.

בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.

אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.

בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.

לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.

לא צריך יותר מידי להשתגע.

אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.

וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.

אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.

אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.

אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.

אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.

פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.

את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.

מתי הילדים חוזרים הביתה?

יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.

אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.

היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.

לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.

לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.

אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.

תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.

ממש שומעים את העומס הטכני והרגשי ממה שכתבת.

כל שינוי דורש הסתגלות.

המח שלנו פועל על אוטומטים כדי לחסוך באנרגיה, וכל שינוי בשגרה דורש ממנו חיווטים חדשים ולכן ההתחלה תמיד דורשת יותר אנרגיה - גם אם זה שינוי משמח. תחשבי - מעבר דירה, חתונה, עבודה חדשה. בהתחלה כל דבר לוקח המון זמן ואנרגיות ונגמרים מוקדם בערב, או כבר בצהריים... ועם הזמן הרבה מרכיבי שגרה הופכים לאוטומטיים ואנחנו יכולים להמשיך בשגרה תוך כדי שמתפנה לנו אנרגיה להשקיע בדברים אחרים.

אז דבר ראשון להבין שבשבועות האלה את מסתגלת לשנה חדשה בעבודה יחד עם ילדים בבית ספר, את מושקעת בזה ולכן חייבת להניח בצד כל מה שלא דחוף - להוריד סטנדרטים בבית, לקחת עזרה, כל מה שיכול לעזור. לאפשר לעצמך מנוחה במשך היום וממש ממליצה להכניס ללו"ז פעילויות משחררות - יציאה לטבע, ריקוד, אומנות, בלי הילדים או איתם מה שיותר נגיש העיקר שתיהני. ולהחזיק בראש שעם הזמן יהיה קל יותר.

עם שאת, אם שגרת העבודה שלך דורשת יותר מידי אנרגיות - צריך לעשות שם שינוי: הקטנת היקף משרה, אימון מקצועי שיעזור לך להיות יותר יעילה או אפילו הסבה מקצועית.

דבר שני לגבי הילדים.

גם הם מסתגלים כמובן... גם להם יש עומס גדול של צוות חדש, חברים חדשים, הסעות... הרבה דרישות חלקן מתסכלות, לפעמים יש בכיתה מורים קשוחים או מריבות אלימות שאלה דברים שגורמים לילדים הרבה מתח גם אם הם רק צופים מהצד.

אז את כל החוויות האלה הם צוברים וצוברים, כי בית הספר דורש תפקוד והתנהגות נאותה, ולכן עולה מגננה שגורמת להרגיש פחות. וכשמגיעים הביתה זה צריך לעבור עיבוד ולהתפרק מהגוף, ולכן חייבים לוודא שאחר הצהריים מותאם לעיבוד ופריקה רגשית.

טלוויזיה זה עוד קלט, היא רק דוחה עוד את הפריקה.

חוגים זה עוד מטלה (בדרך כלל), ועוד זמן שילד מחזיק את עצמו ועושה מה שצריך, ועוד לחץ ועומס על ההורה. אפשר אבל לשקול טוב אם זה שווה את זה, ולא להעמיס. במיוחד לילדים שנמצאים בצהרון.

מה כדאי לעשות אחר הצהריים:

1. הכי חשוב - מרחב של זמן. לא להפוך את אחר הצהריים לשורת משימות שצריך להספיק. במרחב הזה המח של הילד יוכל להוביל אותו לעבד מה שצריך ואיך שהוא צריך.

2. משחקים פיזיים - טרמפולינה, כדור, יציאה החוצה, משחקי תנועה (המלך אמר, ים יבשה וכו'). אם את מזהה תסכול ואגרסיביות אז משחקים יותר אגרסיביים - מלחמת כריות/נודלים (האלה של הבריכה), היאבקות וכו'. להכניס צחוק למשחק, כמה שיותר זה מאד משחרר.

3. משחקי דמיון - פליימוביל, תחפושות, יצירה חופשית, הצגות, אחד ממציא התחלה של סיפור השני ממשיך וכו'.

4. אחרון והכי חשוב - בכי. בכי הוא הפורקן האולטימטיבי של עומס רגשי. הוא מאפשר ריפוי עמוק של תסכול ומקדם הסתגלות. אני מזמינה אותך להתיידד עם הבכי, לצפות שהוא יגיע בתקופה הזאת יום יום ואפילו להזמין אותו - כמו שעשית בלי כוונה כשאמרת "היום אין חבר". עשרת לילד להרגיש את התסכול ובעקבותיו באו הדמעות שלא היה אפשר לשחרר בבית הספר. אלה דמעות מבורכות, תשמחי בהן! תשמחי בשביל הילדים שלך שיש להם בית שאפשר להרפות בו.. זה כל כך משמעותי.

את כל הדרישות והמטלות של השגרה - שיעורי בית, התארגנות וכו' - להנמיך ציפיות, למנן, הכל בסדר. ילדים משוחררים ורגועים לומדים בקלות.

שמחה שעזר

ושמחה שכתבת לי

איזו הכלה !

לגבי הבכי של הילד אני חושבת שלא הייתי ברורה הוא הבין ממני שאולי הם יוזמנו אחרי המסך ואז הוא התנהג יפה לכאורה נתן לאמא לנוח וראה מסך וכשאני קמתי עייפה ומבולבלת ציפה שאזמין וכשאמרתי שלא- הוא התאכזב אותי גם ממני כי לא שללתי ולא אישרתי ולא קיימתי מבחינתו את החוזה.

עוד דבר בגלל שאחה"צ הפך לעומס טכני לי שידרתי פתאום כבדות וחרדה, איפה התיק? מה השיעורים? בואו נארגן אותו למחר ופתאום שמחת החיים נעלמה ממני ובהתאמה גם להם ולמה??? הם רק לפני שניה היו ילדים שיורדים לגינה. עצוב שפתאום המחויבות הזו מתווספת לי ולהם.

אם היית מסרבת מוקדם יותר, היית מקבלת כנראה את אותו בכי בדיוק - פחות המצפון שלך שאולי זה בגלל שגרמת לו לצפות ולהתאכזב.

והחלק השני זה החלק החשוב יותר

אחר הצהריים צריך להיות זמן כיף, רגוע ומשוחרר, זה מה שמאפשר את ההחזקה של הבוקר בלימודים ובעבודה. והתשומת לב שלך לתחושות שעוברות בך נותנת לך מצפן לבחון את זה.

אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו

עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי

אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,

ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...

ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.

ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.

אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.

כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו

הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"

תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע

איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.

אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.

אבל לסייעת יש ווטצטפ, הם אמרו אנחנו לא צלמות אנחנו גננות...

הם פשוט לא רוצים כי תמיד ניתן למצוא פתרון כמו מייל/דדך הסייעת

כשאת נמצאת בסביבה שבה לכולם יש ווטסאפ, ולכל דבר יש קבוצה, תרגילים לשלוח תמונות. אז את מצפה לקבל תמונות מהגן במשך היום.

אבל בחברה שבה אנשים מתנהלים בלי ווטסאפ. וגם אם לחלק יש, אין קבוצות של כל מסגרת. אז לא רגילים כל הזמן לצלם ולשלוח תמונות.

תחשבי איך היה עם הגדולים שלך.

אני מניחה שאצלם לא שלחו תמונות בקבוצת ווטסאפ, ולא ציפית לקבל.

יכול להיות שהצוות בגן לא מבין את הצורך שלך בתמונות, ולא ישקיע בשביל למצוא פתרון, גיזה לא משהו שהן רגילות אליו.

הוא נוסע בהסעה לגן?

קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.

לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.

אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.

וזה מה שמפריע לי

שדיברתי עם הגננת השבוע אמרתי חה זה ילד עדין ורגיש מאוד, אמרה הוא בסדר בגן, כן כמו שאמרו לי במעון שהוא בסדר בסדר ובתכלס היה פער מטורף

היום הוא בכה כל אחהצ, כבר ממש הייתי על הקצה אפילו לא אכל כלום, זה לא הילד שלי..

קשה לי להאמין שיש אלימות וכאלה אבל הקרירות שלהם מוציאה אותי מדעתי

לאלימות וכו'.

גם אם הגננות מקסימות,

ברור שהילד לא מקושר אליהן

ולא מרגיש בנח בגן...

וזה לא טוב, לא טוב לילד קטן להיות כמה שעות בואקום היקשרותי -

גם אם יש גננות או הורים אחרים שחושבים שזה נורמלי.

"ימי ההסתגלות" לא מעניינים, מעניינת ההסתגלות עצמה, והילד שלך לא הסתגל ועדיין זקוק להיקשרות העיקרית שלו בתקופת המעבר הזו.

אני חושבת שאם לך יהיה ברור מה הוא צריך ולתווך את זה לגננת - יש סיכוי לרכך אותה כלפיו, וגם מבחינת הנהלים מול הצרכים שלו.

אם תרצי מוזמנת לפרטי, אשמח לעזור לך להתכונן לשיחה הזו.

לילד שעוד לא הסתגל, עוד לא נקשר לגן ולגננות.

1. שידוך - לדבר איתו על הגננת, מה בה מוצא חן בעינייך ואם יש משהו משותף לשניהם אז לציין אותו (יש לה עיניים ירוקות כמו לך!). לספר לגננת עליו מה החוזקות שלו, מה הוא אוהב שירגישו שהם מכירים קצת יותר.

2. להעביר היקשרות בהדרגה ומתוך חיבור בין ההיקשרויות - כשמגיעים לגן בבוקר, לא לזרוק את הילד לזרועות המטפלת אלא לדבר איתה בעצמך קודם בחום ובלבביות. ילד לומד על מי אפשר לסמוך מתוך המעגלים החברתיים של ההורים שלו. (אם היא חברה של אמא - סימן שהיא "משלנו").

3. לוודא שהילד "נאסף" ע"י מישהי מהצוות, ועדיף מישהי קבועה. נאסף הכוונה ליצירת קשר עין, ואיזושהי מחווה שזוכה למענה מהילד. אפילו הנהון לשאלה "מה שלומך". רק לא לשים אותו בחלל הגן וללכת, ואפילו לא על ברכי הגננת אם היא לא אוספת אותו.

4. לגשר על הפרידה - למקד את תשומת הלב של הילד בפגישה המחודשת ולא בפרידה (בצהריים אני אבוא לגן לקחת אותך הביתה ונאכל ביחד ארוחת צהריים).

5. לתת לו מזכרת, משהו משלך שיוכל לאחוז בו בזמן שאת לא נמצאת. עדיף משהו שמותאם לשלב ההתפתחותי - למשל חולצה שישנת איתה יהיה מעולה לתינוק בן פחות משנה. עם ילדים גדולים יותר זה יכול להיות סתם חפץ שלך (תשמרי לי על הצמיד הזה ותחזירי לי בצהריים), תמונה משותפת, ציור שציירת - הכי פשוט, פתק לילד קורא. זה יכול להיות לב קטן שציירת בבוקר על היד שלך ושלו, ללבוש משהו באותו צבע, לשים לשניכם את אותו אוכל בקופסא וכן על זו הדרך.

ספר ילדים מקסים שעוסק בפרידה תוך שמירה על הקשר -

"החוט הנסתר" פטריס קארסט.

י שעוד כמה

את יכולה לבקש מהצ'ט שיתן לך רעיונות לספרים נוספים.

נסי לשקף את זה לגננות, לא מתוך האשמה אלא מתוך רצון לשותפות, שהן יעזרו לך לעזור לו.

בתקווה שזה יעזור בע"ה...

הגיוני שהוא באמת בסדר בגן ואז משחרר את הקושי בבית.

תשאלי אותו מה לא כיף לך בגן?

מה היית רוצה שיהיה אחרת?

תשמעו ממנו מה הוא יכול ומצליח לשתף אותך. אולי כיוונים שלא חשבת בכלל.

שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.

באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?

היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?

אנחנו לא בקורונה.

הבן שלי גם התחיל גן

הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת

אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת

מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…

הגננת שולחת תמונה שנרגע.

אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר

בהצלחה!

ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.

עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.

לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח

את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.

בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.

צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.

בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.

בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.

בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️

ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.

לק"י

וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.

בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.

בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.

שבכל הגנים לא שולחים תמונות לפני שכל ההורים חותמים, חנ"מ ורגיל.

לא הבנתי למה בגן של הפותחת לא מחתימים הורים ושולחים תמונות...

לגבי הסוף מסכימה איתך

הנוכחות של ההורה גם נצרכת בפרידה של הבוקר הרבה יותר מאשר בצהריים.

ילדים קולטים ניואנסים, אי אפשר לזייף את זה.

נשמע שיש לך חששות שאת צריכה לברר מולך כדי להקל על הבן שלך את ההסתגלות.

אם יעזור לך מקליט, שימי מקליט.

כתבו לך לגבי תמונות וכניסה לגן. כשממילא את חוששת, כל דבר מועצם.

אני חושבת שאת צריכה להתמקד בלהיות משוחררת יותר מאשר בלנסות להעביר אותו גן.

לחשוש זה לגיטימי, אבל נשמע שהחשש הזה מנהל אתכם ולא מאפשר הסתגלות אמיתית.

לגבי פרידה הדרגתית אפשר אולי לשהות איתו בחצר/ מבואה של הגן?

אולי אפילו יסכימו להוציא משחקים מהגן למבואה. אצלנוניש משחקים כאלה על הקיר כמו שיש במרפאות, ואנחנו עוברים את ה"מסלול" ביחד לפני הכניסה לגן.

רק לגבי הכניסה לגן- בחנ''מ יש גם בעייתיות להכניס הורים בגלל סודיות רפואית של הילדים האחרים. פחות מתאים שאמא תראה קושי מסוים של ילד אחר, או דרך התנהלות שנבחרה מול ילד. אני יודעת שיש מקומות שיותר מקפידים על זה ומקומות שפחות.

ובכללי, אולי כדאי לקבוע שיחה עם הגננת. מהחוויה האישית שלי, הצוות (במיוחד בחנ''מ) הרבה פעמים מאוד מגויס ורוצה לחשוב יחד עם ההורים על איך אפשר להקל ולשפר. אולי כדאי לקבוע איתה שיחה מסודרת (טלפונית או פנים אל פנים), שתוכלי להעלות את כל החששות שלך ולחשוב איתה על פתרונות, בלי לחץ של זמן.

חיבוק, לא פשוט בכלל❤️

לא צימר

בד"כ הצימרים הפנים לא כזה מרווח בטח לא הסלון

יותר שמים דגש על מרחב חוץ

ווילה יש בה בד"כ גם שטח פנים מרווח, פינת אוכל גדולה וכו

צימרים יש המון ביישובים סביב בית שמש, היינו בכמה אבל כולם לא עם סלון גדול בכלל

לא יודעת למה יצא לי צימר

ולא צימר. מתחם שיש בו גם מקום לערוך שולחן.

אין לי מושג אם ואיפה יש דבר כזה... אבל אולי המיקוד יעזור לך בחיפוש.

בהצלחה!

על חשבונך?

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣