העיקר שבתשקורת יגידו ויחזרו לאמר שוב ושוב- חוק חינוך חינם ! וכמה אנחנו מתחשבים בתושבים ובאים לקראת וכו'וכו'וכו'..

כשבפועל מי שסופג את ה"חינם" של ההורים שמקבלים תמ"ת - אלו ההורים שלא מקבלים תמ"ת. איפה ההגיון???

גם ההורים שלא זכאים לתמ"ת לא הגיוני לדרוש מהם סכום כזה. זה פשוט אין מילים. באמת.

לפני כמה שנתיים הכי הרבה היה 2800 לתינוק. דרגה 12.

לפעוט 2300

מה זה ההזיה הזאת. ככה מעודדים לצאת לעבודה?

חוץ מלנסות לדבר עם שר האוצר (ספויילר -לא עבד)

נשאר רק להישאר בבית איתם

בילד הבא לא בא לי לחזור לעבוד...

אפילו שאני אוהבת לעבוד ומשעמם לי בבית.

למה שאני אצא לעבוד ואשלם 3,800 (ככה אני ראיתי) למעון???

עדיף לי מקסימום לחזור למשרה חלקית ממש ולשלוח למטפלת פרטית עד אחד. עולה אצלנו 1,000 שקל לחודש.

ומי שלא ראתה אז כאן יש את התעריפים לשנת תשפ"ד 

תעריפי שכר לימוד למעונות ומשפחתונים לשנת הלימודים תשפ

לבסיסית זה 3390 בערך.

אם הבנתי נכון, במורחבת יש יותר מטפלות פר ילדים לעומת מה שהיה בעבר.

תבדקי במעון שלך מה התקינה.

אצלנו זה מטפלת אחת ל- 11 ילדים בקבוצת הבוגרים.

לאיזה תקינה זה שייך?

לפעוטות המחיר שונה, ונמוך יותר בכל מקרה

וגם מי שכן, הלוח חופשות שלה זה כמו בתי הספר.

בלי יולי אוגוסט, חופש בחנוכה וכו'.

ועדיין סה יקר בטירוף!

אני רוצה לדלוח למעון ולא למטפחת אבל עוד אין תמת במעון ואני ממש לא יודעת מה לעשות!

לא הבנתי את החישוב?

כמה זה יוצא לבן דנה ושמונה? ואחכ עם התינוק פשוט לא שווה לחזור לעבוד

בשנה הקודמת לא היה לידנו מעון תמת אז לא מכירה עלויות אבל הבנתי שהקפיצה עכשיו משמעותית.

אנחנו מרוויחים 11 בערך כל אחד ועם שניים אז דרגה 11גם כן

אבל לרב מי שיש דרגה ולכאורה כל מי שיש לה יותר מילד אחד ומקבלת משכורת שבחלוקה לנפש יוצא פחות מ5000 אז היא זכאית לאיזושהי דרגה אז מחיר מלא כמעט ולא קורה ..

לא שאני מזלזלת בעליה של כמה מאות שקלים אבל נבהלתי לגמרי שראיתי את המחיר בהתחלה בלי החישוב הנכון 

אז הן באמת לא נבהלות ולא גכותבות כאן

למי שיש דרגה 10 ומטה המחיר לא השתנה משנה שעברה

11 ובשאר הדרגות אפילו יש הוזלה.

חשבתי שהעליה היא לכולם כי היו כאן קולות שלא משתלם לעבוד וזה לדעתי ממש לא מדויק. לא שלא קשה להוציא את הסכום אבל משפחה עם 2 ילדים שמרוויחים 20000 שח עדין מרויחים יותר מפי 4 ממחיר המעון.

זה רק למי שיש דרגה. למי שאין.. נדפק מאוד.

5000 לנפש זה לא סכום מטורף.

אם כל אחד מבני הזוג מרוויח ברוטו 9000 אלף נניח, ויש להם ילד אחד, זה יוצא 6000 לנפש והם כבר לא זכאים.

בעיני זה הזוי 

זה ממש המון

בעיניי זה ממש הגיוני לא לתת הנחה בסיטואציה כזאת

אני מרויחה ככה.

בעלי אברך, יש לנו משכנתא שעלתה מאוד מאוד (אני משלמשת 10 בחודש רק למשכנתא)

הדירה שלנו לא גדולה בכלל, אבל את רוב הסכום לקחנו במשכנתא כי לא היה לנו בכלל הרבה בסיס..

חוץ מזה עוד החזרי הלאוות אחרים, ודברים שקנינו בתשלומים (כי ילדתי ועברנו דירה ממש ביחד, ויש מליווןןןן הוצאות וריהוט ושיפוץ בסיסי והכל)

אנחנו לא מקבלים שום עזרה מההורים כי אמרנו להם שיש לנו יותר מלהם ברוך ה...

אנחנו לא מקבלים שום הנחה בארנונה, או בכל דבר אחר

תכלס, אנחנו גומרים את החודש בגירוד. בדיוק כמו כולם...

ואין לי שום סיכוי לשלוח למעון כי אייייןןןן לי 3600 ש"ח בחודש. פשוט אין.

זה כבר מצב טוב

בכל מקרה אי אפשר לתת דרגה לכולם אז צריך לשים איזשהו גבול, וכיוון שההכנסה שלכם היא סביב הממוצע למשק בית הגיוני שלא יתנו הנחה

תנסי באמת לחפש משפחתונים. זה בד"כ יותר זול מ3600

לפחות משהו...

בית ספר עולה זול לכולם.

וגם גני עיריה...

במה שונה מעון?

ואני בכלל לא מתלוננת. ברוך ה' אלף פעמים על ההכנסות ועוד יותר על זה שיש לנו על מה להוציא.

רק לא מבינה...

שבנוגע למס-

אני משלמת כמות היסטרית כל חודש.

הרי המס מגיע רק ממי שיש לו משכורת גבוהה...

ואפשר למצוא מקומות שהם פחות בסיסים לקיום כדי לגבות משם כסף למדינה. לא מסגרת לתינוק.

אז בעיקרון הממשלה הבטיחה שתיתן עוד נקודות זיכוי להורים לילדים קטנים ואז חלק מהכסף יחזור אלייך שם.

אבל לא יודעת כמה הייתי בונה על הבטחות של הממשלה....

תודה...

הרבה ילדים זה בחירה בדיוק כמו דירה, וזה שפע כמו דירה, וקשה לשלם עליהם כמו שקשה לשלם משכנתא  בהבדל קטן - אם אין משכנתא יש שכירות. אם יש פחות ילדים אין הוצאה חלופית.

ברוך ה' שיש דירות לאנשים (בעיניי זו גם החלטה כלכלית יותר נכונה משכירות), ברוך ה' שיש ילדים, אבל לא הוגן להחליט שרירותית שעל בחירה אחת נותנים סבסוד ועל אחרת לא.

אני יודעת שאת לא מקבלת ההחלטות, אבל רק רציתי להאיר את הצד הזה

שמנגד

לסבסוד היא לא על פי הבחירות של האזרחים, אלא על פי ההכנסה לנפש.

דווקא זה מבחן די אחיד, כי זה אומר שמי שמרוויח פחות יקבל יותר הנחה.

נכון שיש גם התחשבות במספר הילדים, אבל זה עדיין קריטריון די אחיד, כי זה ברור שיש הבדל בין מי שיש לו 5 ילדים ומרוויח 20 אלף לבין מי שמרוויח אותו הדבר עם ילד אחד.

להחליט אחר כך מתוך ההכנסות להוציא סכום כל כך גבוה על דירה, זו כבר בחירה כלכלית.

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו אותה, אז במודע אנחנו גרים כרגע בשכירות, במקום שאנחנו לא רוצים להשתקע בו, אבל זה מה שהמצב הכלכלי הנוכחי שלנו מאפשר.

ואת האמת שהיה מאוד מרגיז אותי לדעת שאנשים שמרוויחים יותר מאיתנו, מקבלים הנחה רק כי הם בחרו להוציא סכום עתק על דירה.

שגם הכנסה לנפש תלויה בבחירה - הבחירה במספר ילדים כזה או אחר.

וזו החלטה כלכלית לא פחות מקנית דירה.

מה גם שבודקים לפי ברוטו ולא לפי נטו.

רציתי לכתוב הסבר ארוך ומפורט עם דוגמאות, אבל אין לי פניות לזה כרגע.

אם בא לך אשמח לפרט יותר בהמשך

את המילים להסביר

אבל בואי נגיד, שקצת צרם לראות תלונות על זה שאין סבסוד לכווולם, וצרמה לי גם קצת ההשוואה בין בחירה במספר ילדים לבחירה בהשקעת המון כסף בדירה.

כי יש אנשים שיש להם מעט ילדים, ועדיין הם לא יכולים להוציא כל כך הרבה כסף על דירה. וזקוקים להנחה הזו

ובעיניי ההשוואה בין בחירה להוציא הון על רכישת דירה, לבין מספר ילדים היא לא נכונה

גם אם מצליחים לקנות דירה עדיין החיים יכולים להיות מאוד מאוד חנוקים מבחינה כלכלית.

ותחשבי שמי שיש לו משכנתא אז בשנה וחצי האחרונות המשכנתא עלתה בכמה אלפים.

לאף אחד זה לא קל פתאום להוציא עוד כמה אלפים בחודש - המשכורות לא עלו בהתאם.

וזה בנוסף לכל שאר ההתייקרויות במשק.

זה שיש אנשים אחרים שהמצב שלהם יותר קשה זה לא אומר שלאחרים קל.

אני אישית לא מתלוננת על זה שאין לי דרגה אני מבינה שזה בהתאם להכנסות ומודה לקב"ה על זה שיש לי.

אבל לשלם כ"כ הרבה למעון עם התייקרות משמעותית זה מכעיס ומתסכל.

גם משפחתונים אצלנו עלו בכמה מאות

האם יוקר המחיה מכעיס? כן

האם יש לי מה לעשות עם זה? לדעתי כן

אלא הסחרור סביב המשכנתא וההלוואות.

כלל אצבע לא לוקחים משכנתא עם החזר חודשי גבוה מ40% מההכנסה.

וזה שהצלחתם לתכמן את הבנק עם ההלוואות מסביב, דפקתם את עצמכם ולא אף אחד אחר.

ועוד במצב כזה לקנות ריהוט חדש בתשלומים..

אנחנו לקחנו איתנו את המקרר הנוזל עם הגומי הדפוק מהדירה הישנה ואת מיטת ההורים המתקלפת שקיבלנו פעם (עד היום עוד איתה) וילד שישן על מזרון בלי מיטה חודשיים וארון עם דלתות מפורקות שבעל הבית הקודם השאיר. קנינו צירים חדשים ותיקנו את הארון כדי לא להצטרך לשלם שקל נוסף שאפשר לחסוך.

אתם לא קורבן של סיטואציה אתם הכנסתם את עצמכם למצב הזה וכדאי שתתעוררו מהר שלא תגיעו להוצאה לפועל.

ברור שכל הוצאה לא צפויה או לא שגרתית תכניס אתכם למערבולת...

יש לכם עוד אפשרות לעצור את הדהירה לתהום.

אם את לא יכולה לרשום ילד למעון את לא תוכלי לצאת לפרנס והקריסה לפניכם.

זאת קריאת השכמה לעצור ולפרק ולהרכיב את כל הסיטואציה מחדש לפני שיהיה מאוחר מדי.

גם בתחום ההכנסות  לדוגמה להוסיף עוד עבודה אפילו 40%-50% משרה או משמרות ערב/ לילה או סופשים.

אחרי שתגדילו את ההכנסות לפחות חצי שנה תוכלו גם לבקש מחזור משכנתא. כרגע אף בנק לא יהיה מוכן להסתכל עליכם כי אתם בסיכון גבוה לפשיטת רגל.

גם בתחום ההוצאות למכור מה שאפשר להציל בסכום קרוב לסכום הרכישה ולקנות/ לקבל משומש בסכום נמוך בהרבה, לחפש מסגרת לילד שתאפשר לך להמשיך לפרנס  ועוד. יש מה לעשות עדיין. המעון זה רק קצה קרחון שמחביא בעיה גדולה בהרבה וטוב שהוא נחשף עכשיו.

אנחנו ממש לא קרובים לפשיטת רגל. ברוך ה'...

אנחנו משתדלים להתנהל כלכלית מאוד נכון.

אנחנו מאוד לא פזרנים, וחושבים על כל הוצאה...

פשוט יש לנו תקופה קצת לחוצה שבעז"ה תסתדר

יש לנו קרנות גמל והשתלמות בסכומים גבוהים מאוד

ההלאוות שלקחנו הם מגמ"חים, בלי ריבית ובתשלום מהכרטיס אשראי.

אנחנו מכסים כל חודש את ההוצאות שלנו, לא צריכים דחוף להשיג כסף לפני ה10...

(לגבי מה שאמרת על ריהוט חדש, לא קנינו חדש...)) אנחנו עם מקרר יד2, בלי תנור, יושבים על כסאות מתקפלים ושולחן מתקפל וכו'...)
המשכנתא כמו שאמרת באמת אמורה להיות יותר נמוכה, רק שהשמאי העריך את הדירה בפחות ממה שהיא עלתה לנו, אז הבנק נתן לנו עוד הלוואה לכסות את ההפרש שאמורה להיגמר עוד שנים ספורות.

בקיצור,

תכלס אני שולחת למטפלת פרטית שגרה מאוד רחוק מהבית עם חופשים לא נוחים ורק עד 2. והלוואי שיכלתי לשלוח למעון.

זה אומר שסך החזר ההלוואות מתוך ההכנסה השוטפת הוא מאוד גבוה באחוזים.

אם יש לכם כרית ביטחון להחזרים בגובה מספק אז סבבה לא תפשטו רגל במצב שלא תוכלו להחזיר משכנתא.

אז למה בעצם לצפות לקבל סבסוד?

זאת החלטה שלכם איך לנהל את ההלוואות שלכם.

את יכולה למשוך קרנות גמל ולשלם על המעון.

וגם יש בארץ מעונות יותר זולים. החלטה שלכם איפה לגור.

אז שורה תחתונה אתם לא דוגמה למשפחה שלולא הסבסוד לא יכולה להשתלב במעגל העבודה שזאת כל המטרה של מעונות תמת, וזה עוד בלי מילה על הבחירה באברכות.

רק לגבי המשכנתאות שימי לב שכדאי לכם מאוד לבדוק אופציות של מיחזור משכתנתא אלא אם כן לקחתם מלכתחילה מסלולים עם החזר כזה. לא בטוח שיותר משתלם להחזיק קופות גמל ולשלם ריביות גבוהות על משכנתא.

לגבי הערכת שמאי, אם עברה יותר משנה מההערכה הקודמת כדאי לבקש הערכה חוזרת במסגרת המחזור. זה יכול לתת לכם הטבות בריביות.

(ככל שהיחס בין גובה הלוואת המשכנתא לשווי הדירה בכללותה יותר נמוך, הסיכון לבנק יותר נמוך ולכן הוא ייתן ריביות יותר נמוכות)

למשוך קרן השתלמות, כי למרות שיש בה סכום גדול עוד לא עברו מספיק שנים.

בקיצור, אנחנו במצב כלכלי מצוין ב"ה בהסתכלות רחוקה

אבל במצב העכשווי שלנו של היום יום אנחנו דחוקים.

ולקחת עוד הלוואה בשביל היום יום, ע"ח מה שיהיה לנו בעתיד, זה לא אופציה. כי ככה נופלים לחור כלכלי שאי אפשר לעלות ממנו...

איזה שפיטה מהירה מהודעה אחת שהיא כתבה...

עשית לה אמבוש שלא מגיע לה.

וגם אם הכל נכון והיא לא יודעת להתנהל כלכלית, סבבה הממשלה לא רוצה לתת הנחה למשפחה כזו? סבבה.. אבל למה להעלות להם ולמשפחחת אחרות מחיר כל כך משמעותי ?? זה עדיין הזוי בעיני איך שלא מסתכלים על זה.

אפילו כשאנחנו רוצים להעלות בחוזה שכירות לשוכרים אנחנו מתחשבים ולא מעלים בבת אחת יותר מ200 ש''ח. 

אלא כהתבוננות ריאלית

10k משכנתא מתוך משכורת של 18 זה המון. המון המון.

תוסיפי לזה עלויות של חשמל, ארנונה, מים, גז, ועד בית- בכיף עוד 1200 בחודש אם לא יותר

אוכל עוד 2000 נגיד (נגיד, כי עם מטרנה זה עולה יותר) - והוצאה של מעון ללא הנחה גומרת את האוויר.

וזה בלי תחבורה/ רכב, הוצאות לא צפויות/ ביגוד והלוואות נוספות שיש להם.

לא סתם קבעו רף מקסימום של 30 אחוז הכנסה למשכנתא. זה סיכון משמעותי, משכנתא בסכומים כאלה

לא אמרתי שאני לא מסכימה, אבל זה שלהם, מי ביקש ממנו להתערב להם בחיים??

אם היא היתה פותחת שירשור על - יש לנו בעיות כלכליות בואו תנו לנו עצות, אז סבבה, אבל היא לא ביקשה עזרה, היא טענה שזה לא בסדר מבחינת המדינה להקפיץ מחיר לאנשים שלא מתקבלים תמ"ת   פתאום באמצע החיים.

למה להיכנס לה לקישקע

וכתבה את המצב שלה קבל עם ועדה ברשות הרבים.

לא נכנסתי לקישקע של אף אחד ואני האחרונה שמעניין אותי להציץ בתלושים או בעו"ש של אנשים.

בסוף מדיניות ציבורית נגזרת מדעת קהל ויש אינטרס שלא יוצג מצב שווא כדי לא להכביד על כלל הציבור.

וחוץ מזה שבכנות דאגתי מנפילה לבור עמוק. ולפעמים צריך לומר את הדברים כהווייתם ולא רק לחלק חיבוקים והזדהות. בדיוק כמו שאם אראה הורה שלא משגיח על הילד שלו שרץ לכביש אני אזהיר את ההורה במיידי. זה לא להיכנס לו לקישקע ולא להציץ לו לתוך חלון הבית.

זה להתריע מסכנה מתקרבת כשהסיטוציה נקרתה בדרכי.

אני לא אומרת שאין משפחות שהיה עדיף שיקבלו סבסוד כדי שלא יפלו למלכודת עוני ויהוו בטווח הארוך נטל יותר גדול על הציבור מאשר קבלת סבסוד לכמה שנים,

אני אומרת שהמקרה שתואר הוא לא דוגמה.

לא אחזתי שמדובר שם במשכורת ברוטו...

אז כל שכן שחייבים ספסוד

אצלינו זה 18 בנטו...

מעונות יום לכל דורש.

המטרה של התמת- ראשי תיבות (תעסוקה,מסחר תעשייה)

זה לאפשר התפתחות כלכלית ע"י ניצול כוח עבודה.

במסגרת זאת לעודד נשים לצאת לעבוד כדי לצאת ממעגל הנתמכים.

מי שלא זכאי לסבסוד *בשל הכנסה גבוהה*

הוא לא קהל היעד של מעונות התמת והמטרה היא להוציא אותו ממעגל הביקוש למעונות אלו ולא להשאיר אותו.

המדינה משאירה לשוק הפרטי לעשות את שלו.

אגב זה ידוע ממזמן שהמחיר המלא עומד לקפוץ, לא הבנתי את ההפתעה עבור מי שידעה מראש שהיא לא זכאית לסבסוד.

לא רשמתי את הבן שלי למעון.

מצאתי לו מטפלת כבר לפני כמה חודשים.

זה שזאת לא הפתעה לא הופך את זה לפחות קשה...

לא יכולה להתממש אצל הרבה בתים.

כמו הדוג' שנתתי למעלה..

יש הרבה נשים שיוותרו על העבודה שלהם בגלל המחיר המטורף של לשים ילד במעון

ואז הם לא באמת מצליחים להועיל ולעודד את מי שמחוץ למעגל התעסוקה להצטרף אליו.

אני השנה מאוד רציתי לצאת לעבוד, כמה שניסיתי לדבר איתם- ראש בקיר.

אם אין לי תלושים אז אני לא יכולה להתקבל למעון תמת.

אבל אם אני צריכה לשים 2 ילדים במעון פרטי, ובהמשך עוד אחד (זה מה שהיה לי שנה שעברה) אז ממש לא משתלם לי לצאת לעבוד.

אם היו מסכימים לקבל לי אותם לחודשים הראשונים במחיר מלא בתנאי שבהמשך אראה תלושים ואז יתחילו לתת לי דרגה- הייתי יוצאת לעבוד.

זה רק במאמר מוסגר לגבי המטרה שלהם.

אבל ככה זה אמור להיות. את אמורה לקבל דרגה על תנאי ולהשלים את התלושים בהמשך. או לפחות לקבל רטרו. זה בתנאי כמובן שאת מוצאת עבודה מיידית.

אם הבעיה הייתה בעצם הקבלה לרישום במעון ולא בקבלת דרגה, אז יש בעיה בנקודה הזאת שצריך לפתור וזה לא קשור למדיניות הסבסוד.

להיפך את אמורה להנות מהמצב החדש כי כל מי שלא זכאי לדרגה יברח מהרישום למסגרות הפרטיות ויתפנה לך מקום.

אם את מתכוונת לבעלי ההכנסה גבוהה, אז זה הגיוני בעיני. כי לא בשבילם יש מסגרות תמת.

אם את מתכוונת לאלו שנופלים בגלל כשל טכני, אז מסכימה שיש בעיה.

ברור שהתמת צריכים לתת עדיפות למי שזכאי לדרגה.

השאלה איך אפשר לדעת שאשה שלא עובדת תצא לעבוד ברגע שהילדים יהיו במסגרות ותקבל דרגה? אי אפשר להוכיח את זה מראש.

שהם אלה ששלחו לי מייל שבעקבות הטפסים החסרים (תלושים שלי) אין אפשרות להתקבל למעון.

לא הגעתי לקבלת דרגה כי לא קיבלו למעון בכלל, שלחו לי כמה פעמים שאני צריכה להמציא תלושים של האם כדי שיוכלו להמשיך בתהליך הקבלה.

התקשרתי, הסברתי את המצב ואמרו לי שבלי תלושים שלי אין להם איך לעזור.

אנחנו כן הצלחנו להתקבל למעון תמת בעבר במצב כזה.

צריך ליפול על פקידים שרוצים לעזור ועל מנהלת מעון חזקה.

אפשר גם לנסות לעקוף את הבעיה,

ביררת כמה שעות צריכות להירשם בתלוש בשביל הרישום עצמו?

אולי כדאי להיות מועסקת כמה שעות בחודש רק בשביל עצם הגשת התלוש.

קיים כעס עצום בציבור הכללי, שטוען שאיננו אמור לסבסד מגזרים אחרים.

אני חושבת שהוא צודק

למרות שכסבתא כנראה יש לי אינטרס... שישאר ככה...

ושווה לך הדירה אם את חיה ככה?

וואו!!

רק מבחינה כלכלית אני מדברת עכשיו.

אני גומרת משכנתא עוד 20 שנה, ואז יש לי דירה משלי.

הדירה שלי התייקרה בשנתיים האחרונות ב300 אלף ש"ח, והגרף רק בעלייה...

ההחזר של המשכנתא הולך ויורד במהלך ה20 שנה האלו, כך שיתרווח לנו קצת יותר.

וכשנצטרך לחתן ילדים, יהיה לנו מאיפה בעז"ה.

שונה מאוד מאוד מסולם הערכים שלי.

מענין.

תמיד טוב לשמוע סגנונות חיים שונים משלי.

מעניין לשמוע.

אגב, הדבר הראשון בסולם מבחינתי, זה שבעלי ישאר 100% בלימוד. ושלא נרגיש שחסר לנו משו בגלל זה.

נולד לנו ילד לפני כמה חודשים.

עשינו חשבון שאם אנחנו מפקידים עכשיו 5,000 ש"ח בקופת גמל עם 8% תשואה + הפקדה חודשית של חלק מהקצבת ילדים (100 ש"ח)

אז עוד 20 שנה יש לנו 100 אלף ש"ח לחתן אותו.

קיבלנו מתנה ממישהו קרוב 5000 ש"ח מימון לברית, אחרי שכבר חסכנו בעצמנו חצי הריון מימון לברית, אז שמנו את זה שם ועשינו הוראת קבע של 100 ש"ח בחודש.

ובאיזה חברה את משקיעה

אנחנו בחרנו S&P500

זה מסלול מהודר הלכתית

ויש סיכונים, אבל כל עוד זה לטווח הרחוק, אז בטווח הרחוק זה תמיד בעליה, מקסימום צריך לחכות שהפיק יעלה חזרה ואז להוציא את הכסף.

בכל מקרה הכסף לא נעול. אנחנו תמיד בכל רגע נתון יכולים למשוך משם כסף.

למקרה של משו דחוף ממש.

אני לא יודעת איך לפתוח שיחה פרטית

את מוזמנת לעשות את זה

כמעט 90 אלף.

אחרי 20 שנה

כשסכום ההפקדה שלנו למשך כל השנים הוא רק 31,160.

ואם מפקידים יותר כל חודש, אז בכללל זה יוצא שווה מאוד.

אנחנו כרגע מפקידים כל חודש רק 109 שח.

שאני נורא אוהבת את החשיבה הכלכלית שלך (שלכם) @אמא--- 

ואני מאוד מזדהה איתה. אנחנו עושים הרבה דברים בצורה דומה.

העניין הוא כזה, כל שקל שאתם מצליחים לא להוציא עכשיו-

יהיה שווה לכם פי כמה עוד כמה שנים.

וכ"כ קל לא לדעת את הדברים האלו ולהפסיד המון המון כסף.

איך יודעים לעשות עם זה?

התחלתי לקרוא ואיבדתי ידיים ורגליים

את רוצה לפתוח קופת גמל?

זה קלי קלות

פשוט אף פעם לא עשיתי את זה...

18 ברוטו זה לא נטו אם זה רק אחד מבני הזוג שמרוויח את כל ה18 אז הנטו יכול להיות גם באזור ה13.

לפעמים עבודה כזאת דורשת נסיעה רחוקה עם רכב ואז יש הוצאות רכב ודלק (לעומת עבודות פשוטות יותר שאפשר למצוא קרוב לבית).

אגב אני חושבת שעיקר הבעיה שאין חלופה נורמלית למעונות שהם לא תמת (יום מלא בלי הרבה חופשים מסודר ומפוקח) כי מי שלא זכאי להנחה לא מתקבל כשיש הרשמה מלאה.

הבעיה בפרטי מעבר ליום מלא, חופשים ופיקוח, שהרבה פעמים מבחינת גילאי ילדים זה מגוון מדי או לא מתאים, או שהילדים סגורים כל היום באיזה סלון, או במשפחתונים שהמטפלת לוקחת לה מחליפות לא מוכרות כשצריכה ואין אף אחד אחר במשפחתון כדי להשגיח.

וגם לא תמיד בפרטי המחיר יותר נמוך - שלחנו שנה אחת לפרטי כי לא היה מקום במפוקח ושילמנו ממש כמו תמת

וגם זה ממש לא המון..

נניח שהגבר מרוויח 10000 ברוטו והאישה 8000 ברוטו.

זה אומר שהיא מרוויחה 6 וחצי אלף נטו.

למה שיהיה לה כדאי לשים את התינוק במעון ולחתוך לה  כמעט 4 אלף מתוך ה6 וחצי שהיא מרוויחה??

עדיף לה להישאר בבית.. בקיצור המחירים ההזוים האלו יגרמו להרבה נשים שסבבה להם בעבודה שלהם והכל עכשיו לשבת בבית.

רווח של ותק,של פנסיה ועוד הרבה

בלי קשר לפעמים מסגרות פרטיות יותר זולות

אבל כן, ביחס למה שמרוויחים פה בישראל גם אם זה רק 15000 נטו זה מכובד למשפחה עם ילד אחד

האם אני בעד? לא

האם זה הגיוני לא לתת סבסוד במצב כזה? כן

מבקשים שלא יעלו.

שהמחיר מלכתחילה יהיה הגיוני.

ההוצאות על ילד חודש במעון לא מגיעות ל4000 ש''ח 

לאנשים שההכנסה שלהם היא 6000 לנפש

כי הם אמורים להיות יכולים לשלם אוצו

מבחינות אחרות? זה כבר דיון אחר, שלגביו יכול להיות שאני אסכים איתך לפחות באופן חלקי

נגיד לדוגמא בעלי היה בשלב לימודים של פרוייקט גמר שנשףמשך שנה. התמת לא הכירו בשלב הזה הלימודים (כי אין מערכת שיעורים מובנית בשלב הזה)

למשל אני מקבלת הרבה החזר על דלק כי אני נוסעת מרחקים עצומים לעבודה. הנסיעות שלי בחודש הם כמה כ2000 מחזירים לי אותם בתלוש. ולמרות שזה הכנסה שמחשבים אותה לנפש. מבחינתי זה פשוט החזר הוצאות להגיע לעבודה.

עוד בעיה זה השעות עבודה. אני שמה את הילדים ב700 בבוקר חוזרת לאסוף על דקה של 1600 ובכל זאת היה לי קשה מאוד לפעמים להגיע למספר שעות המתאים. בגלל שיש שעות נסיעה שלא מחושבות, בגלל טיפות חלב, בלתי מתוכנן שקראו לי לבוא מוקדם כי ... וכו' וכו'

המדינה הגדילה את הסבסוד לכל מי שיש לו דרגה

כי מי שמקבל הנחה כלשהי - תראי את הטבלאות של השנה מול שנה שעברה, הסבסוד של המדינה עלה

מאיפה הכסף?

או, ההורים העשירים לילד אחד שלא זכאים לשום סבסוד

להם המחיר קפץ בטירוף!

נשמע לך הגיוני שההפרש בין מי שמקבל דרגה עם הכי פחות השתתפות, למי שלא מקבל שום סבסוד - הוא יותר מ1000 ש"ח?

זה הפרש עצום!!

ואם זוג מרוויח 18K ברוטו, שזה נניח 14K נטו,

אחרי המעון הם נשארים עם 10.5K, שזה לא כ"כ הרבה לזוג עם ילד לפני הוצאות דיור (לא משנה אם משכנתא או שכירות, זה תמיד יעלה).

העלאת המחיר השנה היא עצומה, ומי שנדפק ממנה זה בעיקר מי שלא מקבל סבסוד- ופה הבעיתיות,

כי מי שלא מקבל סבסוד זה לא אומר שהוא עשיר

והתשלום המלא למעון מביא אותו לרמת חיים נמוכה הרבה יותר מכושר ההשתכרות שלו. זה רבע מהשכר נטו הזוגי!

אפילו אם היה זכאי לדרגה אחת פחות - כבר היה משלם 1000 ש"ח פחות!

זה מטורף

שהמבחני הכנסה שקובעים לדרגות - לא משתנים!

ומה עם האינפלציה? מה עם המדד שעולה?

איך יכול להיות שבמשך שנים אותו שכר קובע מי צריך סבסוד ומי לא?

את השכ"ל מעלים בהתאם לעליית מחירים כללית, אבל את מבחן ההכנסה לא משנים

זה אומר שאנשים משלמים על מעון הרבה יותר ביחס למשכורת שלהם, בייחוד אלו שמשלמים מחיר מלא

אבל צריך להסתכל ביחס למה שאנשים אחרים מרוויחים.

אם נשאר יותר מ10k אחרי תשלום למעון לשלוש נפשות זה המון בעיני הרבה אנשים שלא מרוויחים ככה, ולאנשים האלה נועד הסבסוד

האם יש מה לשפר במערכת של הסבסוד? חד משמעית כן

האם הגיוני שמי שמרוויח 5000 לנפש בנטו לא יקבל סבסוד? גם כן

ובנטו זה יוצא הרבה פחות

נתת דוגמא של 18K

אבל בעיקרון גם ברוטו של 16K הוא גבוה בשביל סבסוד, וזה לא בהכרח כ"כ גבוה, תלוי גם איך מתחלק בין בני הזוג, חלוקה של 8-8 תשאיר יותר בנטו, אבל חלוקה של 10-6, מי שמרוויח 10 כבר יורד לו יותר..

ובטח שאחרי הורדה של 3600 למעון לא משאיר הרבה

בכלל לא התעמקתי בטבלה ובתנאים

אמרתי ש6000 לנפש גם אם זה ברוטו לא מצדיק הנחה בגלל הכנסה לנפש.

וגם לגבי הדוגמא שלך- נניח שהם מרוויחים 12k בנטו, זה עדיין 4000 לבן אדם ואמור לאפשר תשלום למעון

יקר? כן. מבאס? כן. אפשרי? גם כן

בהנחה שהסבסוד ניתן לפי איזושהי כמות של תינוקות שאפשר לסבסד ואי אפשר לסבסד את כולם, מצאו איזשהו חתך.

שיחפש מסגרות פרטיות.

באמת שעדיף לא לשלוח לתמ"ת במצב כזה.

אנחנו שולחים לפרטי משלמים פחות מ2000

לפעוט.

מי שנדפק באמת, זה מי שאין לו סבסוד מסיבות בירוקרטיות כמו סטונדטים ללא זכאות, חופשת לידה שקוטעת רצף וכד'.

וגם מי שיחכה לקבל החזר רטרו לבינתיים ישלם המון וזה יפגע בהתנהלות השוטפת.

שהמסגרות הפרטיות גם יעלו..

הרי זה עניין של הציע וביקוש..  

ברגע שכל אלו שלא יקבלו הנחה בתמ"ת יתקעו בלי מסגרת, אז יהיה המון ביקוש לפרטי.

ואז המחירים שלהם יעלו בהתאם.

זה הציע וביקוש בסיסי 

אם יש שני ילדים *במעון* את אוטומטית יורדת דרגה, אבל אם ירדת מ12 ל11 עדיין אין הנחה..

אבל אם רק ילד אחד במעון והשני לא אז לא יורדים בדרגה

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.

ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה

בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה

רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.

לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.

ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.

בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.

נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

זה לא בהכרח קצת.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי

זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.

אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

סביר להניח שיביאו אנט', ואח"כ יטפלו בשן.

לדעתי

אפילו פרטי אם יש אופציה 

חשוב לפנות בהקדם כי זה עלול להחמיר ממש

אגב זה לא ממש כואב לו כי זה נפוח.כרגע שמתנפח זה כבר פחות כואב

הייתי מדברת על רופא אונליין או קופצת מיד על הבוקר לעזרה ראשונה לצילום וקבלת אנטיביוטיקה לפני שבת

רפואה שלמה!

ממה שאני מכירה

לא לחכות לביקורת רנדומלית. הילד סובל וצריך טיםול. הייתי הולכת איתו לחירום האמת

זה מיועד בדיוק למקרים כאלה, ורק רופא שיניים. זה מה שכואב לו ורופא משפחה לא מטפל בשיניים..

ולא הייתי מעבירה שבת בלי לראות רופא האמת. לא בשביל להלחיץ אני אומרת, כי שוב, סביר להניח שזו דלקת, אבל חבל שהילד יסבול כשאפשר שלא וכאבי שיניים זה סיוט

נראה לי שכל קופה אמורה לספק תורים מהרגע להרגע לעזרה ראשונה ברפואת שיניים

זה לא חייב להיות מקרה חירום

אם יש כאבים כלשהם לא צריך לחכות לתור מסודר אלא נותנים תור לאותו יום או מקסימום יום למחרת

לשבת קצת אחורה לא לרכון אליו שהזרם יהיה איטי יותר?

אני בסרטיםנשיש לו בעיה כלשהי חלילה

למרות שכשאוכל בבקבוק זה לא קורה

שאת שוכבת ושמים את התינוק עליך ליד השד והוא 'מאכיל' את עצמו לבד ואז הוא שולט בזרם. 

ואז השד מקביל אלין ולא מעליו

והזרם פחות

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים

והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

וגם בילדות

אבל ספר זה מהדברים הלא שווים לחובבי קריאה

תמיד גמרתי את הספר ביום או בלילה שקניתי אותו.

כן היה לנו מנוי לכל ספריה אפשרית..

לק"י

ספרים טובים. כאלה שאני קוראת הרבה.

חבל רק שאין הרבה כאלה...

(ואוהבים לקנות ספרים זה לא בהכרח כל חובבי הקריאה).

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

תלוי מה התקציב

אבל הייתי משקיעה בבקבוק תרמי טוב (בשביל שתיה קרה/חמה/גם וגם). אם תרצי אשלח לך המלצה.

תקני בצבע בנאלי. נגיד שחור.

משהו שלא מסובך גם לנקות.

כיף לקחת ללימודים, ולא צריך בשביל זה טעם אישי מי יודע מה.

את יודעת איזה כיף זה שהשתיה החמה לא מתקררת בגלל שהתרכזת שעה? ואפשר להביא מהבית קפה טעים ולא את הקפה-חדר-מורים שבישיבה.

או משהו אחר שקשור, לא מספיק יודעת מה מותאם לבחור ישיבה:

תיק ללימודים (צריך לדעת איזה גודל בערך הוא צריך)

סטנדר נוח ללמידה עצמה?

אם הוא מסכם/כותב לעצמו הערות אז מחברת מעולה עם עטים טובים.

בעצם, אם אוהב קפה או תה אז אפשר להביא מגוון של תה/קפה שווה. (משהו איכותי)

לספרים.

אין מצב שיוצאים לקניות ולא חוזרים עם ספרים....

וזה ככה ברוב המשפחה שלי.

וזה בנוסף כמובן להשאלה מהספריה של 9 ספרים לשבוע

זה פשוט לא מספק אותנו...

אין  כמו ספר חדש טרי מהחנות

ולפותחת-

הכי טוב זה להביא סכום כסף או שובר מתנה כמו גיפטא

אם דווקא מתנה

אז:

ארנק

מברשת לכובע- אפשר לחרוט שם

עט עם חריטה

צעיף

אוזניות בלוטוס

מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי?

זה לא קשור רק למגזר, גם בתוך מגזרים לכל אינדיבידואל יש העדפות משלו.

סוודר שווה

פיג'מה חורפית

סטנדר

לעסות את הגושים תוך כדי הנקה, יתכן שזה סתימות , זה שהיא רוצה לינוק הרבה זה טוב לשחרר את הגושים.

להתייעץ

ושתראה איך את מניקה ואיך התינוק יונק