התבוננות אלול תשפ"ג - מי מצטרפת אלי השנה?בארץ אהבתי

לפני שנתיים שיתפתי פה בתהליך התבוננות שבו כל יום אני מקדישה כמה דקות לכתיבה דרך שאלות מנחות, שעוזרת לעשות הכנה ותשובה לקראת השנה המתקרבת.

אני הרגשתי שזה היה לי מאוד משמעותי.

אבל השנה לא ממש הצלחתי עדיין להיכנס לאווירת אלול, יחד עם סוף החופש הגדול.

בזכות @חדקרן שהזכירה לי את השרשור וביקשה שאשלח לה קישור, החלטתי שאני רוצה בכל זאת לעשות את זה שוב.

כמה ימים היצר הרע עוד ניסה לשכנע אותי שעמוס לי מידי, או שזה מסובך להתחיל באיחור, או שסתם פיתה אותי לעשות דברים אחרים.

אבל החלטתי שאני לא רוצה לוותר. אני יכולה להצליח למצוא כל יום כמה דקות להתבוננות עצמית, ואם אני לא אעשה את זה אני לגמרי אפספס את אלול…

אז בלנ"ד אני משתפת פה כל יום את השאלות שאני עונה עליהן, ומי שרוצה להצטרף אלי, מוזמנת בשמחה (ומוזמנת גם לכתוב לי איך היה לה…).


מי שרוצה להצטרף מוזמנת להגיב, ככה השרשור יוקפץ וגם תמשיכו לקבל עליו התראות.

נתחיל בלנ"ד בתחילת השבוע הבא.


אני מעתיקה פה כמה 'הקדמות' שכתבתי בשרשור הקודם, עם קצת התאמות להשנה.

קצת שיתוף על הרקע שהביא אותי לזהבארץ אהבתי

הרבה שנים עברתי אלול, ועוד אלול, ולמדתי על החשיבות והפוטנציאל של הימים האלו, ושמעתי שיעורים, וקראתי מקורות, והשתדלתי לחזור בתשובה כמה שהצלחתי.

אבל בסופו של דבר, לא הרגשתי שבאמת הצלחתי לעשות בעצמי שינוי אמיתי דווקא בימים האלו.

אני מאמינה שלאורך השנים כן התפתחתי והתבגרתי והשתניתי בעקבות דברים שעברתי בחיים. אבל לא ידעתי איך לנצל דווקא את הימים האלו לשינוי.


ובשנים שאחרי החתונה, כבר היה עוד יותר קשה להרגיש את אלול. כי כבר לא הייתי באולפנא, עם ערבי התעוררות ושיחות וכו', והיו עיסוקים אחרים ועניינים אחרים, וגם אם מצאתי זמן לשמוע איזה שיעור, לא באמת עשיתי עם עצמי משהו מעבר.


ולפני קצת יותר מ-4 שנים, כשהייתי בחופשת לידה, הקב"ה גלגל שאני אעשה אימון אישי, בהתמקדות בעבודת ה' בהקשרים שונים בחיים.

ופתאום גיליתי שכשאני מפנה זמן לחשוב על עבודת ה' שלי, לעשות בירור עם עצמי, לקבוע מטרות, להבין לאן אני שואפת, לבחור דרכי פעולה מעשיים כדי להתקדם לשם, אז אני מצליחה באמת להשתנות.

מאז ניסיתי והשתדלתי להמשיך לתת לעצמי את הזמן הזה. לפנות בערב 10 דקות לפחות שאני עוצרת את הדברים האחרים, ומתבוננת על מה שהיה היום, איפה אני ביחס לשאיפות שלי, מה הצלחתי, מה עוד צריך לשפר, ואיזה שינוי אני רוצה לעשות מחר כדי להתקדם במשהו אחד.

לא כל הזמן אני מצליחה להתמיד. היו חודשים שהיו רק פעמים בודדות שהצלחתי לפנות זמן להתבוננות. היו יותר מידי פעמים שהיה מעניין מידי בפורום בשביל לעצור, או שהיו יותר מידי דברים אחרים חשובים לעשות.

אבל מה שב"ה הצלחתי כן להתמיד בו, היה לעשות התבוננות חודשית, פעם בחודש (בר"ח כמובן, ואם לא הספקתי - אז גם כמה ימים אחר כך) לעצור ולהסתכל על כל החודש, לקרוא את מה שכתבתי במהלך החודש, לקרוא שוב את מה שכתבתי על השאיפות שלי, ולהתפלל על זה שאני אצליח להתקדם יותר בחודש הקרוב.


(**מעדכנת השנה שהיום אני לא מצליחה להתמיד בהתבוננות בכתב כמעט בכלל, אבל כן משתדלת בע"פ, להודות על מה שהיה היום, עם מחשבה על הצלחות שלי, ובדגש על יעדים שהגדרתי לי לחודש הזה. וזה גורר מעצמו גם תשומת לב למה שלא מספיק הצלחתי. לפעמים אני עוד מתעכבת על זה ולפעמים פחות, אבל עצם העצירה כן טובה לי, כשאני מצליחה להתמיד בזה...)


ועכשיו, לכבוד ר"ח אלול, עצרתי והחלטתי שבחודש הזה. אני רוצה להשקיע בהתבוננות שמותאמת במיוחד בשבילו. לנצל אותו כמו שצריך לתשובה.

לשמוע שיעורים על תשובה, או לקרוא ספרים בנושא, זה גם חשוב מוסיף, ואם אני אצליח להכניס גם את זה - זה יהיה מצויין.

אבל אני יודעת שאם אני לא אקדיש זמן להעביר את הדברים אלי, לחשוב איפה אני רוצה לשנות ומה אני רוצה לעשות בשביל זה, אז הדברים ישתנו הרבה יותר לאט.


וחשבתי שזה גם יוסיף למחוייבות שלי, וגם אולי יוסיף לחלקכן, אם אני אשתף קצת בתהליך של החודש על גבי הפורום. כמובן לא בהתבוננות עצמה, כי היא אישית מידי. אבל בשאלות המנחות שאני כותבת לעצמי.

אז מי שמתאים לה, מוזמנת…

מהמם!!! אשמח לראות את השאלות ולנסות להשתתףשיפור
אני אשמח להצטרף. בתקווה שאצליח להתמיד ב"ה. תודה לךאמהלה
והקדמה על מה שנעשה פה בהתבוננותבארץ אהבתי

החלק הכי משמעותי בעיני בהתבוננות הוא כתיבת 'החלום' - לדמיין לאן אני רוצה להגיע, בלי לתת לשום דבר במציאות החיצונית או הפנימית שלי להגביל אותי.

בדמיון אפשר לחלום בלי גבולות, וזה מאפשר לנו להבין לאן עוד אנחנו רוצים בכלל להתקדם, בלי שיהיה לחץ להגיע לשם מיד.

אחד הדברים שהכי התחדשו לי באימון שעשיתי היה לגלות את החלומות שלי. למשל, פעם חשבתי שאני שואפת לכעוס פחות על הילדים, וכשאני כועסת אז לכעוס בצורה שהכי פחות פוגעת בהם. פתאום כשנתתי לעצמי לחלום בלי הגבולות של היכולת שלי, הבנתי שבאמת השאיפה שלי היא לא לכעוס בכלל, וכשצריך כעס מסיבה חינוכית אז לכעוס רק באופן חיצוני, 'כעס הפנים'. אולי ידעתי בתיאוריה גם לפני כן שזה הדבר הנכון באופן אידיאלי, אבל שחיברתי את השאיפה הזו אלי (גם אם אני יודעת שבמציאות אני לא אגיע לשם באמת, כי אני לא בדרגה כזו), זה עזר לי לברר הרבה דברים, להבין איך להתגבר יותר מהר אחרי שכבר כעסתי, לזהות תוך כדי שאני כועסת שאני כבר לא במקום חינוכי ולהבין שזה הזמן לעצור ולמצוא איך להירגע בעצמי, וכו'.


אז מי שמצליחה לפנות זמן רק פעם בשבוע, לדעתי כתיבת החלום זה החלק הכי חשוב ומשמעותי, והוא יכול להוסיף גם אם לא עונים על השאלות האחרות של השבוע.


אבל לחלום את כל החלומות שלנו בבת אחת זה יכול להיות קשה. לכן כדי לארגן את ההתבוננות חשבתי לחלק את העבודה לפי שבועות.


בפעם הקודמת חילקתי לארבעה שבועות, והצעתי שתי אפשרויות לחלוקה - לפי יסודות או לפי מעגלים בחיים.

באופן אישי אני כתבתי לעצמי באותה שנה לפי החלוקה של היסודות, שראיתי אותה בכמה ספרים שמדברים על עבודת המידות (אפשר לקרוא יותר בהודעה שכתבתי אז, אני לא אפרט על זה הפעם - איזה כיף על כל אחת שהגיבה! עוד הקדמה לפני שמתחילים - - הריון ולידה )

אבל השנה חשבתי שיהיה יותר קל וברור לכתוב לפי המעגלים השונים בחיים. ובגלל שהפעם התחלנו באיחור, ויהיו לנו רק שלושה שבועות, אז נחלק את המעגלים לשלושה:

- אני עם עצמי - דברים שקשורים לעצמי (קימה בבוקר, אכילה, ניצול זמן, פלאפון וכו')

- אני והחוץ (בעל, ילדים, משפחה מורחבת, עבודה, שכנים)

- אני מול הקב"ה (קיום מצוות, תפילה)


מתחילת השבוע הבא, בכל שבוע ניקח אחד מהמעגליל, ונעבור לאורך השבוע על שאלות שונות שיעזרו בבירור.

מי שלא מספיקה לפנות לזה זמן כל יום, אפשר גם להצטרף חלקית. ממליצה בכל מקרה לעבור על השאלות לפי הסדר, גם אם זה לא בקצב שאני כותבת (וגם אם לא מגיעים לסוף - השאלה הראשונה, של כתיבת החלום היא משמעותית בפני עצמה, כמו שכבר כתבתי).

אשמח מאוד להשתתף כל הכבוד לך!!!!אוהבת את השבת
מהמם! ממש עוררת אותי לתשובהלהתחיל מהתחלה
אשמח לעקוב והלוואי גם להגיע למצב של כתיבה עצמית
מהמם. אשמחתודה לה'.
רעיון מהמם. תודה ששיתפת. אשמח לעקובהמקורית
רעיון מקסים!!חיכיתי חיכיתי
אשמח להצטרף!
אשמח ישר כוחמדברה כעדן.
ישר כח! אשמח , תודה שאת מזכה אותנו גם השנה!אם מאושרת
אשמח, תודה לך שאת משתפת אותנו!שריקה
אקפוץ למיםמקקה
מרווה להצטרף בע"הלפניו ברננה!
תודה רבה יקרהחדקרן

שתדעי שבזכותך אני ממש משתדלת לשבת כל ערב לכמה דקות של התבוננות, ונעזרת בשאלות המנחות שכתבת בשרשור ההוא.

תודה גדולה!

מהממת, אני זוכרת את זנאביול
אשמח להצטרף
מהמם. אשמח לנסות להצטרף בע"הnorya
נשמע טובאצטון
אולי אצטרף 
✡️✡️אור ל-י' אלול - מתחילים!בארץ אהבתי

שבוע **אני עם עצמי** (קימה בבוקר, אכילה, ניצול זמן, פלאפון, וכו')


אז כמו שכתבתי קודם, השאלה הראשונה והכי משמעותית היא -


>>> איך אני חולמת להיות בנושא שבו בחרתי להתמקד?


אני ממליצה לכתוב בזמן הווה, כאילו זה כבר קורה. ככה למדתי לעשות באימון ואני מרגישה שזה באמת עוזר, להרגיש את החלום יותר במציאות.

לפעמים זה עוזר לחשוב על אנשים שמאוד מעריכים בנושא הזה, ולשים לב מה מהמידות שלהם אני גם שואפת שיהיה אצלי.

כדאי לפרט כמה שיותר, ממש לתאר דברים מציאותיים.


בהצלחה רבה!

מצטרפת אלייךהמקורית

אני במחשבות תמידיות על הנושא הזה

ולא ככ מרגישה את אלול האמת, לצערי,

אבל החלום שלי ביני לבין עצמי -


* להיות נוכחת ברגע, בלי הסחות דעת. בעיקר מול הילדים. לא למהר לאף מקום כשאני איתם. להצליח להקשיב להם ולהיות איתם באמת רוב הזמן כשאני איתם

* לשים לב שאני לא עוברת את גבול היכולת שלי מבחינת עייפות ואוכל, כי יש לזה מחיר

* טלפון וניצול זמן אני כותבת באותה שורה - אני מרגישה שיש קשר ישיר בין השניים. ואני לוקה בכך המון


וחייבת לומר, שהרבה פעמים אני שמה לב להלקאה עצמית כשאני לא עומדת בכך וזה מביא אותי לפעמים לייאוש, שמוריד לי את האנרגיה.

וזה כשלעצמו מבאס מאוד.


לא יודעת איך זה אמור להיפתר, ואם סה בכלל מה שכיוונת אליו, אבל כתבתי בכל זאת 🙃

מהמם, מטרות ממש חשובות ומשמעותיותבארץ אהבתי

(כמו שממקה כתבה, המלצתי לכתוב בזמן הווה. אבל כמובן שגם הכתיבה שלך מעולה. איך שמתאים לך זה מצוין).


באופן כללי, אני ראיתי שלכתוב בצורה חיובית עוזר לי יותר מאשר לשלול את מה שאני לא רוצה. לפעמים זה יותר קשה לנסח, אבל זה יכול לעזור...

למשל בחלק שכתבת על לא לעבור את גבול היכולת מבחינת עייפות ואוכל, אפשר לנסח בצורה חיובית - 'אני דואגת לגוף שלי ומספקת לו אוכל ושינה לפי הצורך' (כתבתי כדוגמא, את יכולה לנסח לעצמך איך שנכון לך. וגם להשאיר ככה זה בסדר גמור, אני רק מציעה...).


על מה שכתבת על ההלקאה העצמית אני רוצה להגיב יותר בהרחבה, אבל לא כרגע, אשתדל בהמשך בלנ"ד.

אז מתקנת לזמן הזההמקורית

* אני לא חוששת להגיד דברים שמפריעים לי או להעמיד במקום אנשים שמגזימים

* מרגישה יותר בטוחה בעצמי

* מבלה זמן איכות עם ילדיי

* יוצאת יותר מהבית ופחות כבדה

* מספיקה לעשות דברים שרציתי ולא נמרחת איתם שעות

*מתפללת פעם ביום לפחות

* מצליחה לשחרר משימתיות יתר ולהינות מהרגע

* מנצלת את הזמן ביעילות. בעבודה ובכלל

* ישנה מספיק שעות כדי להיות באנרגיה מיטבית

* והכי - חוזרת לצחוק בקול גדול כזה, מלוא ריאותיי, של אישה שנהנית מהטוב שיש לה בחיים (ויש לה הרבה ממנו ב"ה) בלי מחשבות יתר


תודה על ההזדמנות לבירור עצמי עמוק❤️

אפשר לכתוב כאן או זה כל אחת לעצמה?מקקה

אני מצליחה להיות נוכחת ברגע ולהסיח את דעתי ממשהו מלחיץ בלי להיעזר בטלפון. אני בודקת הודעות רק אחת לכמה שעות. אני נוכחת עם הילדים בלי להשתעמם ולהזדקק לעזר חיצוני

אני הולכת לישון בזמן

אני מצליחה להרגיש שמחה ולא בדאון כל הזמן

אני מתמקדת בדברים הטובים ולא בקשיים

איך את עושה את זה? שאפו!המקורית
את מה שאני רוצה להיות
היא אמרה לכתוב בזמן הווה...מקקה
כתבת מעולה! ונכון - אמרתי לכתוב בזמן הווהבארץ אהבתי

ככה למדתי באימון שעשיתי, ואני מרגישה שזה במידה מסויימת נותן יותר נוכחות לדברים, אולי גם עוזר לי להרגיש שאני יכולה באמת להרגיע לשם...


ולגבי איך לכתוב - אפשר בשמחה פה. ככה את גם נותנת להשראה לאחרות🙂

ואפשר גם לכתוב רק לעצמך, אם השיתוף פה חשוף מידי, או סתם אם יותר מתאים לך ככה.

משאירה את זה להחלטת כל אחת.

אפשר גם לפעמים ככה ולפעמים ככה. אין פה כללים, כל אחת ומה שמתאים לה...

החלום שליאוהבת את השבת
אני הולכת לישון כל יום ב22:30, וקמה מוקדם ובנחת לפני הילדים. מספיקה אולי לעשות סיבוב ולהרגיש את האוויר בחוץ אולי להתפלל
מצטרפתדור רביעי

פעם היה לי זמן להתפלל. אחרי כן חל שינוי לרעה בבריאות שלי, ואני לצערי מתעסקת איתה.

אני כן מודה לקב"ה כל יום. ומדברת איתו. אבל מרגישה מתוסכלת מאד שתפילות ממש אני כמעט לא מצליחה.


אנסה הערב ב"נ, ערבית. אפילו אם יצליח לי פעם בהרבה זמן, יותר טוב מכלום

.

אני אמורה להתחיל תרופה חדשה שתשפר מאד את מצבי, יש לי מרשם כבר הרבה זמן, והיצר הרע מתעצל לי לקנות אותה. !!!

לא יאומן כמה פעמים הייתי בעיר השבוע והוא שכנע אותע שמחר.

וכשכבר הלכתי, אז לא היה.


אז עכשיו לכבוד אלול ב"נ מחר אני קונה ומתחילה, ומקווה שיהיה לי יותר זמן פנוי.


בנוגע לעצמי, החלום שלי זה פעם בחודש לפחות לשבת מול הים ולחשוב.

הלוואי שיתגשם לי השבוע בזכות אלול.


יש לי מטרה חשובה מאד שאני לא כותבת אלא קמה עכשיו לעשות כדי שסוף סוף זה יקרה.


תודה על השרשור!

בהצלחה ורפואה שלימה!אביול
תודה💞💞💞דור רביעי
מעדכנתדור רביעי

ב"ה עמדתי בזה, התפללתי מתוך סידור, חצי מנתפילה בערך בכוונה. אמרתי לייצר (טען שזה לא שווה), שבעז"ה אשתפר.

ישנתי נפלא!

קמתי רעננה

היה לי יום מתוק בעבודה, בלתי צפוי..

אכלתי בריא!!!

ישנתי אחהצ

ממשיכה לעבוד

יוצאת ב"נ עכשיו להביא את התרופה הזו, בע"ה!!!

כל הכבוד! איזה סיפוק!!מאוהבת בילדי
תודה רבה אהובה על התגובה שלךדור רביעי

השרשור הזה כל כך עוזר ותומך...

ובמיוחד עזר לי שהגבת.

כי התרופה ב"ה אצלי

והמשמעות היא, שנלך לישון מוקדם יותר, וכל כך הייתי רוצה להסתער על המקרר... זקוק מאד.. אבל הפלאורסנט של המטבח כבה, והני משפחתי החליטו לא לתקן שלא אתפתה.😅

אנחנו הנשים, כמה הספקים יש לנו יל הראש.

תודה לבורא עולם על כל היש. אין עוד מלבדו.

ב"נ למרות הקדמת שעת שינה אתפלל ערבית. אני מרגישה שהמלך בשדה ואני משחררת את הלחץ מלהחזיר את הכסף, סומכת על המלך שהכל שלו.

💞💞💞

תצליחי בכל החלומות שלך😘

אמן. ריגשת אותי והזכרת לי שהמלך בשדה...מאוהבת בילדי
איזה כיף שכבר התחלת לקחת את הדברים למעשה. אלופה!בארץ אהבתי
אנישריקה

שומרת על תזונה מאוזנת, בריאה, מושקעת וטעימה

עושה ספורט כמה פעמים בשבוע

יורדת במשקל 8 קילו ושומרת על המשקל שהגעתי אליו

 

מטפלת בעצמי,

בכל הבעיות הגופניות..

הולכת לבדיקות, טיפולים ולכל מה שצריך

 

משתמשת במחשב במינון הנכון לי

בלי להתמרח שעות

 

מתחילה שנה בביטחון ובמקצועיות

יודעת מה ואיך לשאול כדי ללמוד ולהתמקצע ולתת את המענה הכי מדויק.

בטוחה בעצמי, מבפנים, מול הצוות שאני עובדת איתו, מכירה ביכולות שלי (וגם במה שלא) 

 

מתנהלת באופן יעיל,

מנצלת את הזמן ומספיקה להגיע למטלות הבית השונות וגם להיות נוכחת עם היקרים לי

 

שמחה ומודה על הטוב שהקב"ה נתן לי

 

 

 

תודה על זה

בטוחה שאמשיך לחשוב על הדברים

מצטרפת... אני מזדהה עם הרבה ממה שכתבו...חרות

השאיפה שלי:

אני אוכלת מסודר ובריא, נמנעת ממתוק, ומוצאת פתרונות אחרים כשאני צריכה להרגע ולא בורחת למתוק.

אני הולכת לישון מוקדם וקמה לפני הילדים.

אני מסדרת את הבית בערב וקמה לבית מסודר.

וכל זה לא סותר את זה שאני סבלנית לילדים...


הגזמתי... נראה לי שאצלי זה לא יכול לבוא ביחד... אבל ננסה לשפר מה שנוכל..

מצטרפת, תודה גדולה על זהממשיכה לחלום

אני רוצה להתמקד בתחום של התמודדות עם רגעי קושי:


כיש רגעים של קושי ותסכול אני מצליחה לנשום ולהסתכל בסקרנות על הסיטואציה. אני נשארת רגועה, מרגישה מסוגלת ושמחה ומוצאת פתרונות יצירתיים.

אחרי ההתמודדות אני לא מרגישה שסבלתי אלא מרגישה שהצלחתי להתמודד בצורה מוצלחת עם הסיטואציה ויש לי מזה הרבה אנרגיה ושמחה.


החלום שלימאוהבת בילדי

אני קמה מספיק מוקדם כדי להתאפס על עצמי עוד לפני שהילדים קמים

התארגנות בוקר נעימה ותפילה

אכילה מאוזנת ובריאה

לא בורחת למחשב

סבלנית כלפי הילדים שלי וכלפי בעלי

לא מתלוננת כל רגע על מה שכואב או לא נח לי...

 

בטוח יש עוד.

תודה על זה!

אני אוהבת את עצמילג בעומר

אני לא נותנת לשעות של אחרים עלי להחליש אותי ולהקטין אותי ולא להעריך את עצמי

אני בכלל לא מתייחסת לזה

זה עובר לידי


אני בטוחה בזה שאני טובה,מקסימה,יקרה, ייחודית,צדיקה,שואפת לעשות טוב גם אם לא מצליחה, אמא טובה לילדים ,ואדם טוב לסביבתי

עונה בדילייגוגי גוגי

בעז"ה שאזכה לעלות על הרכבת עכשיו שבוע וחצי לפני ר"ה.

מדהים איך כל שנה הקב"ה נותן לנו חודש שלם..

וחלקנו מעיזים לפספס אותו

אז בחלון שלי:

אני קמה מוקדם. לפני כולם. בחלון אור של שחרית. אווירה אחרת. שעות לא מוכרות.

מתארגנת. לא מתלבטת על בגדים מאה שנה. בארון בגדים שלי בגדים שאוהבת.

יש לי כמה דקות לטיפוח. מחליק במקדימה של השיער, קרם פנים, איילנר.. 

דברים שגורים לי להרגיש טוב.

ואני מצליחה להתפלל. באמת. מהלב. סדר קבוע. מקום קבוע.

אה, וכמובן שהבית מסודר ונקי, מאתמול בלילה..

 

האוכל שלי?

לא נוקשה. מרגישה טוב עם הגוף שלי.

את הזמן מנצלת בלהיות עם המשפחה. בעלי. לנקות לסדר את הבית לאכול. לבשל. וכמובן - לימודים.

להיות רגועה במטלות, להוציא את הכי טוב מעצמי במסגרת הזמן הנתונה לי בתור אמא ב"ה.

וזהו

 

זה קצת קשה לי אז מפסיקה

אני מצטרפתאבןישראל

בעזרת ה'

תודה על השיתוף🙏

תודה!חנוקה

באת לי בזמן

 

יישר כוח לכל אחת שכתבה פה, או לעצמה...בארץ אהבתי

איזה כיף שכל כך הרבה הצטרפו.

מצטערת שאני לא מגיבה לכל אחת באופן אישי, אני קוראת כל אחת, אבל מגיבה רק מידי פעם כשיש לי משהו להגיד באופן מיוחד.

 

אבל אני כותבת פה לכל אחת שכתבה, תקראו כאילו זה אישי אליכן - איזה כיף שהצטרפת וכתבת, מעריכה מאוד את זה שהצלחת למצוא את הזמן ולברר את הרצונות הפנימיים שלך.


 

אני כבר שולחת את ההנחיה הבאה (אני שולחת בערב, אבל כמובן שאפשר למצוא את הזמן שנוח לכן לכתוב, במהלך היום הקרוב. או גם אחר כך למי שלא הספיקה. מי שנוח לה לכתוב בערב והשעה שאני שולחת מאוחרת לה מידי, יכולה לכתוב כל פעם לפי הערב הקודם ששלחתי. אני לא תמיד מצליחה לשלוח בתחילת הערב)

 

ומי שלא נוח לה להמשיך לעקוב אחרי השרשור כי יש פה יותר מידי התראות, אבל רוצה לראות כשאני שולחת הנחיה חדשה, מוזמנת לבקש שאתייג אותה...

את מקסימה!!!🙏🙏🙏🙏 תודה רבה על ההזדמנותאוהבת את השבת
✡️✡️אור ל-י"א אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


והיום, מתוך החלום שכתבתי, אני בוחרת:

>>> מטרה או כמה מטרות ממוקדות שעליהן אני רוצה לעבוד, ומנסחת אותן במשפט.

פה אפשר למקד יותר את המטרה למשהו שריאלי להגיע אליו בשנה הקרובה, ולא רק בחלום הרחוק.

ואפשר גם לבחור את המטרות שעליהן אני רוצה להתחיל לעבוד במעגל הזה (אם אתמול כתבתי בכל מיני כיוונים וזה לא באמת ריאלי לעבוד על הכל במקביל).

כדאי לנסות לכתוב בצורה כמה שיותר ממוקדת - משהו שיהיה אפשר לבחון ולראות האם הצלחתי להגיע אליו.


אם רוצים להרחיב ויש זמן, אפשר גם להוסיף עוד שאלת בירור -

>>> למה זה חשוב לי?

וכאן לנסות לכתוב כמה שיותר. לא להסתפק בתשובה קצרה ופשוטה, אלא אחרי כל תשובה שעונים, לשאול 'למה עוד?' (או למה מה שכתבתי חשוב לי - לרדת לעומק הרצון. למשל - חשוב לי לקום מוקדם כדי להתחיל את הבוקר ברוגע. למה חשוב לי להתחיל את הבוקר ברוגע? כדי שתהיה אווירה טובה בבית. למה חשובה לי אווירה טובה בבית? וכו') עד שכבר באמת העמקנו את הרצון והקפנו אותו מכל הכיוונים.


בהצלחה!

אני בוחרתמקקה

אני רואה את הטוב ומודה עליו ויותר שמחה ופחות מתמקדת בקשיים

למה זה חשוב לי? כי מצב הרוח שלי משפיע על כולם ועל הכוחות שלי ועל הסבלנות שלי וממילא מושך אחריו את כל המשפחה. למה הוא משפיע על כולם? כנראה כי אני חשובה פה בבית יותר ממה שהייתי רוצה. למה אני חשובה? כי כולם צריכים או רוצים לקבל ממני משהו בכל רגע נתון.

לא יודעת כל כך איך לצאת מהלופ הזה הלאה...

וגם לא הצלחתי לנסח מטרה ממוקדת

מנסה לעזור לך לדייקבארץ אהבתי

קודם כל, כתבת מהמם ובחרת מטרה ממש חשובה.


אני מבינה שקצת הסתבכת עם החלק של הבירור 'למה זה חשוב לי?'.

אז קודם כל, הכוונה שלי היתה שאפשר לענות סיבות שונות למה המטרה שלי חשובה, ואפשר להעמיק יותר לעומק סיבה מרכזית - להבין מה באמת מוביל אותי לרצון הזה.

בתשובה שלך, ענית סיבה מרכזית למה חשוב לך לשנות את הראייה שלך על דברים, והסיבה היא כי מצב הרוח שלך משפיע על כולם... ומושך אחריו את כל המשפחה.

מפה השאלה הבאה ששאלת זה 'למה הוא משפיע על כולם?', אבל זה כבר יוצא מתוך בירור הרצון שלך, אלא מנסה להסביר את ה'תופעה' שאת משפיעה על כולם (שזה גם בירור חשוב בפני עצמו. ואני ממש מזדהה, גם עם התחושה שלפעמים זה יותר ממה שהייתי רוצה...).

השאלה שאולי הייתי שואלת כדי להעמיק את הרצון הזה, היא 'למה חשוב לי למשוך את כולם למצב רוח חיובי?'.

לפעמים הבירור הזה עוזר להבין דברים יותר לעומק, ולפעמים זה מרגיש חופר מידי כי התשובות כבר מובנות מאליהן. צריך להרגיש תוך כדי כמה זה נכון לי להמשיך להעמיק. וכמו שגם כתבתי, אפשר להמשיך ולעשות תשובות חדשות לשאלה למה זה חשוב לי, ללכת לכיוונים אחרים (למשל על המטרה שלך, אני אולי הייתי כותבת - כי חשוב לי להכיר תודה לה' על כל הטוב שהוא עושה לנו ולא להתמקד ברע, כי כשאני רואה ומגדילה את הטוב הרע מתגמד ומקבל פרופורציות, וכו'). כמובן אני לא רוצה לכתוב בשבילך, התשובות צריכות להיות אישיות שלך, זו רק דוגמא שלי.


ולגבי מטרה ממוקדת, זה באמת קשה במטרה כזו.

את יכולה לנסות להפוך את זה ליותר 'מדיד', אם תנסי לדמיין איך ההבדל נראה במציאות.

אם מישהו צופה בך לאורך כל היום איך שאת היום, ובעוד שנה הוא יצפה בך לאורך כל היום אחרי שהצלחת להגיע למטרה הזו, מה הוא יראה אחרת?

תודה רבהמקקה

זה ממש יפה.

למה חשוב לי שכולם יהיו במצב רוח טוב? כי רוצה שהם יהיו שמחים. וגם כי לכולנו יהיה קל יותר להתנהל מתוך שמחה ופחות עצבים

מטרות:

לחייך לפחות עשר דקות מתוך שעה

לספר מה היה לי טוב היום

לספר על מה אני מודה

להתלונן פחות מחמש פעמים במהלך יום עבודה

מהמם! אלופה!בארץ אהבתי
למה כולם צרחכים או רוצים לקבל ממך משהו כל רגע נתוןדור רביעי
זה גורם לשחיקה לעייפות ובטח לתלונות.. אני חושבת שכחלק מהמיקוד כדאי להגדיר הפסקות - לא בנייד - למנוחה..
צושקת אבל זה לא ככ אפשרימקקה
משלל סיבות
מנסה לבחור מטרותחרות

לאכול בכל ארוחה ירק מבושל או סלט.

(כדי לעזור להפחית מתוק, כדי לא לעלות יותר במשקל, כדי לשמור על הבריאות, כדי לבצע את תפקידי בעולם בצורה מיטבית...)

לסדר בערב לפחות משהו אחד

(כדי שהבית יהיה מסודר, כדי שיהיה נעים, כדי שלא אהיה עצבנית, כדי שיהיה לכולנו נעים)

ללכת לישון עד 23:00

(כדי שתהיה לי סבלנות)


תודה על כל ההנחיה!!

אהבתי ומצטרפת בלי נדר!דור רביעי

שתי מטרות דאני כל כך מזדהה איתן.

בהצלחה לשתינו!!!

הירק המבושל, זה באמת נכון... במצבים שלבטן אין חשק לירקות חיים.

מטרותלג בעומר
אני כל יום קמה בבוקר בתחושה שבילי נברא העולם (ואנוכי עפר ואפר)


אני הולכת עם הבפנים שלי וסןמכת עליו ועל ה' שיכוון אותי- עושה את זה בשמחה ובאמונה


למה זה חשובלג בעומר
כשאני אוהבת את עצמי אני בטוחה בעצמי אז אני מדוייקת יותר, יכולה לעשות בחירות חכמות ונכונות יותר. כשאני קמה ככה בבוקר זה יתן לי מלא אנרגיה טובה וכייפית לכל היום, ככה אוכל לטפל יותר טוב הילדים ולהיות יותר קרובה לה' כי אהיה בשמחה וברוגע אופנים שהכל תלוי בו והקשר איתו הוא מה שחשוב...
בוחרת מטרותגוגי גוגי

המטרות שלי:

1. להקדיש כל בוקר גם זמן לטיפוח. להשקיע בזה כמה דק. שאוכל להסתגל במראה ולהיות מבסוטית על עצמי!!!!! לברר איזה תכשירים איפור וכו הכי טובים לי.

מדד: מחמאות (אוי ואבוי חח), בעיקר תחושה טובה, ביטחון, בושם וכו'....

 

2. תפילה תפילה תפילה - גם אם לא מסתדר רצוף ארוך. להצליח לשלב או פשוט בבקשות לבורא עולם בנהיגה, או אפילו רק עמידה. הלוואי שנזכה

מדד: לעשות לוח הצלחה (?) לא בטוחה שכדאי חחח

 

 

וואי זה סוחט אותי נפשית אמשיך בעזה מאוחר יותרגוגי גוגי
כתבת דברים ממש יפיםבארץ אהבתי

ורק מדייקת אותך לגבי המדד - כשכתבתי שכדאי לכתוב דברים 'מדידים' - לא התכוונתי שאת צריכה לתת לעצמך ציון כל פעם, ולחפש הגדרות מה יקבע את הציון.

הכוונה שלי היתה להפוך את המטרה למשהו מוחשי יותר. לא לכתוב באופן כללי משהו שקשה לבחון אם עשיתי אותו או לא, אלא משהו שאני יכולה להסתכל ולראות את ההבדל.


למשל - @המקורית פתחה פה פעם שרשור שבו היא כתבה שנקבל על עצמנו להיזהר יותר בדיבור, לעילוי נשמת מישהי שנהרגה באופן טרגי (לא זוכרת את הסיפור המדוייק).

אני רציתי להצטרף, אבל ידעתי שאני תמיד רוצה להיזהר בדיבור, אבל בסוף המון פעמים נופלת בזמן אמת ולא מצליחה. אז רציתי להגדיר משהו מדיד, שאני אוכל לראות שינוי. והגדרתי שאני אשתדל לפחות פעם ביום לעצור את עצמי מלהגיד משהו שהייתי רוצה להגיד, ולהגיב רק אחרי מחשבה..אני לא יכולה להגיד שאני מצליחה ממש כל יום, אבל כמעט כל יום אני מצליחה לפחות פעם אחת, ועצם המודעות עוזרת לי שלפעמים גם יותר מפעם אחת (כמובן שיש לי עוד הרבה להשתפר, אבל עדיין יש פה שינוי שאני יכולה לראות).


האמת שהמטרות אצלך נראות די ברורות ומוגדרות - כל יום להקדיש זמן כלשהו לטיפוח, וזמן כלשהו לתפילה.

קצת על הלקאה עצמית מול מטרות גדולותבארץ אהבתי

בתשובה ל@המקורית (ונכון כמובן לכולנו…)


אחד הדברים שלפעמים מקשים עלינו לעשות תשובה, זה הקושי שלנו לעמוד מול החסרונות שלנו ולהכיר בהם.

כשאנחנו ממשיכים בשטף החיים בלי לעשות את העצירה הזו, לפעמים אנחנו מרגישים יותר טוב עם עצמנו. ודווקא כשעוצרים להתבונן ולברר עם עצמנו לאן אנחנו שואפים ואיך היינו רוצים להתקדם, פתאום אנחנו מרגישים חזק יותר את הפער בין השאיפות שלנו לבין המקום בו אנחנו נמצאים היום.

וזה יכול לכאוב. ולפעמים לגרום לנו להעדיף לא לעצור בכלל ולהמשיך בשטף החיים הרגיל.


אבל הכאב הזה הוא כל כך מתוק. הוא הכאב שמבטא את הטוהר של הנשמה שלנו, את זה שהרצון הפנימי האמיתי שלנו הוא לחיות באמת לפי החלומות שלנו.


אז זה בסדר להרגיש את הכאב הזה.

אבל גם צריך להיזהר שהכאב הזה לא יגרום לנו לייאוש. כי אנחנו רחוקים מהחלומות שלנו. ואנחנו לא יכולים להגיע אליהם ברגע, גם אם עכשיו הרצון שלנו ממש מתעורר לזה.

כי אנחנו בני אדם, ויש לנו יצר הרע שלא מתייאש מאיתנו ולא עוזב אותנו, והוא ממשיך לפגוש אותנו בצמתים המעשיים בהם הרצון שחלמנו עליו עומד למבחן, והוא ממשיך לנטוע בנו רצונות אחרים, נמוכים יותר, שלפעמים (ואולי אפילו לרוב, או בדברים מסויימים גם תמיד) מנצחים את הרצון הפנימי יותר שעכשיו אנחנו חולמות עליו.


ולכן כשאנחנו עושות תשובה, אנחנו צריכות מצד אחד לתת מקום לחלום, להבין איפה הרצון האמיתי שלנו ממוקם, להתחבר לשאיפה להגיע לשם, וגם לכאוב קצת את המרחק שלנו משם.

ומצד שני, לדעת איפה אנחנו נמצאות, לדעת שהעבודה שלנו בעולם הזה היא במלחמה מול היצר הרע, ושהקב"ה רוצה את ההתמודדות שלנו ולא מצפה שברגע אחד נגיע לשלמות.

ולכן בימים הבאים ננסה למקד את הרצונות הגדולים שלנו לצעדים קטנים יותר, לקבלות קטנות שאנחנו יכולות לקיים. מתוך הבנה שבשביל לעשות דרך גדולה, צריך להתחיל בצעד קטן, שלא מאיים עלינו, אבל עוזר לנו להתחיל להתקדם. וכל עוד נזכור את המטרה שבסוף, נוכל להמשיך ולצעוד לכיוונה, לפי היכולת שלנו.


(לא כותבת פה מקורות, אבל הדברים שכתבתי מבוססים הרבה על דברים שקראתי ולמדתי באורות התשובה של הרב קוק זצ"ל, ובשיעורים או ספרים של הרב ראובן ששון)

רק היום השני וכבר עייפות ותחושה של קושידור רביעי

לעמוד בשינויים

והכי מעצבן שמהמקום הפנימי אני לא השתניתי- אני ממשיכה להיות עסוקה מעל הראש וטרודה ועייפה.

השינוי היחידי - והמשמעותי!!! זה שלפני השינה אני מזכירה לעצמי שה' מנהל את העולם ואני מרפה ונרדמת ברוגע. שזה המון בשבילי.🙂💖💖

אבל התרופה בלבלה לי את הלילה ואני שוב בלופ של עייפות ועבודה.

היצר לועג לי ואומר שכמו שאף שנה לא השתניתי קבוע, בסוף אני אחזור לסורי. יש לי דמעות בעיניים

 

אני שמה לעצמי שירים מהמחזור לנחם את עצמי. 

והייתה לי שיחה נוקבת עם בעלידור רביעי

שאמר

שאני קונה המון - לעצמי, לילדים, לו, לבית, ושאם אני רוצה באמת שינוי - אני צריכה להשלים עם הרעיון שאנחנו צריכים פחות לצרוך.

נורא קשה לי להשתנות בנקודה הזאת.


אני מדמיינת את עצמי

מגיעה הביתה

הבית נקי ומסודר

יש בו פחות דברים

אני לא הולכת לקניות ולא מפנקת במתנות כמו שהייתי


אני עוסקת בתחביבים,

אני מבשלת אוכל בריא

עושים הליכות יחד בחוץ ברוגע

נוסעים לים

קוראים ספרים

מתכרבלים

שמחים במה שיש


האם אני באמת מסוגלת לוותר ככה, כולל על השרשרת שאני חולמת לקנות

יקרה, הקושי שלך כל כך מובןבארץ אהבתי

כשכותבים חלום, אנחנו מחוברות לרצון האמיתי שלנו, ובאמת מרגישות שאנחנו רוצות מיד להתחיל ליישם.

אבל במציאות אנחנו עומדים מול הרבה מכשולים בדרך. אנחנו לא באמת יכולים לקפוץ לשם מיד.

את מדהימה שניסית כבר מיד להתחיל ליישם. אבל הקושי להתמיד הוא טבעי לגמרי. זו דרך חיים שלמה כדי להגיע וליישם את החלומות שלנו. זה לא יכול לקרות מיד.

אבל אנחנו יכולות לצעוד לשם. לזוז לאט לאט, לפי הקצב שאנחנו מצליחות. לפעמים גם יקח שנה שלמה לעשות צעד אחד של שינוי. אבל צעד אחד זה עדיין יותר מאשר להישאר במקום.


תרופה חדשה זה שינוי שבטח קשה להסתגל אליו. אבל את אלופה שכבר קנית את התרופה ולא דחית! שאת כבר מתחילה את תהליך ההסתגלות אליה…

ואלופה ממש על להצלחה ללכת לישון ברוגע ומתוך אמונה. זה באמת צעד משמעותי!


ולגבי מה שכתבת על השיחה עם בעלך-

זה נשמע שקשה לך עם החלום הזה. את בעצם חולמת שתצליחי להיות שלמה עם צורת חיים שבעלך היה רוצה, ושאת לא ממש שם כרגע. נכון?

זה לא קל לעשות שינוי בשביל מישהו אחר. גם כשזה הבעל.

לא יודעת מה נכון במצב כזה.

מחזקת אותך להצליח ליצור מציאות בה הקניות שלך יהיו בצורה הנכונה למשפחה, ושתצליחי גם להתמלא מהדברים האחרים שכתבת. מקווה שתצליחי למצוא דרך מאוזנת ונכונה שמתאימה לך.


בהצלחה!

תודה רבה יקרה ואהובה!דור רביעי

התרופה החדשה סבבה, מסתבר. ב"ה!!!

עשיתי היום שעה הליכה בבוקר. איזה כיף שהגיע היורה.


כל עניין הקניות זז הצידה מפני שאנחנו מחזירים היום חוב מספר 2.

אני כל כך שמחה שאפשר להחזיר אותו, שנרגעתי מהקניות.

בינתיים😅


בסוף החודש נשב יחד ונחשב מה אפשר ומה לא. יש עוד 2 תשלומים צפויים, אנחנו נערך אליהם ונראה מה נשאר ולאיזה מטרות.

תודה רבה רבה על ההכוונה היפה והמדייקת שלך.


לא שכחתי את המטרות הרוחניות💞💞💞

תודה שהתייחסת למה שכתבתיהמקורית

רק עכשיו התפניתי לקרוא.

מתחברת מאוד 

✡️✡️אור ל-י"ב אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


>>> היום נכתוב תפילה אישית עבור המטרות שלנו (על מטרה אחת שרוצים להתמקד בה, או על כל אחת מהמטרות).


יש פירוט ארוך בהמשך, אבל בקצרה אני אגיד שהתפילה יכולה להיות מסוגים שונים, תלוי במטרה ובמה שמתאים לנו:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש לפני הניסיון - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה


ועכשיו אני רוצה להרחיב יותר על השלב הזה, ואני גם אפרט על הסוגים השונים של התפילות שהזכרתי:

אחד הקשיים בשינויים שאנחנו רוצים לעשות, הוא שיש פער מובנה בין השכל לבין הלב (הרב ראובן ששון מסביר שזה בעקבות חטא אדם הראשון, וזה מה שישתנה כשהקב"ה ימול את ערלת לבבנו, כמו שמובטח לנו בפרשת ניצבים - 'ומל ה' אלוקיך את לבבך…').

אז הבירור שאנחנו עושות עכשיו עוזר לנו להבין לאן אנחנו שואפות ורוצות להגיע, ולמה זה חשוב לנו וכו', וזה מאפשר לנו להתחיל לגלות את מה שהיה עד עכשיו נסתר איפשהו בשכל ובמחשבות שלנו, ולהפוך את זה לרצונות ברורים, עם דרכי פעולה צועדים ממשיים כדי לשנות.

אבל עדיין, השינוי לא מתרחש ברגע. גם כשהכל ברור יותר, ואנחנו יודעים לאן אנחנו שואפים, בסוף כשמגיעים למציאות, הלב שלנו עוד לא מחובר מספיק לרצונות האלו והוא מושך אותנו להתנהגות אחרת.

ואחת הדרכים שעוזרות לקרב את הרצונות שבשכל אל הלב - כדי שהם יובילו גם בשעת מעשה ויתגברו על הרצונות הצדדיים והמשניים וההרגלים שרוצים להוביל אותנו למה שהיה עד עכשיו, זה התפילה.

זה בעיני אחת הדרכים הכי משמעותיות להתגבר בשעת ניסיון - להבין שזה ניסיון ולהתפלל על זה.


אצלי יש מצבים שמאוד עוזר לי כשיש לי תפילה כתובה, שכתבתי אותה כשהרצונות שלי ברורים לי, ולא בתוך סיטואציה שבה יש דברים אחרים שמבלבלים אותי. וכשהתפילה כתובה לי ונמצאת במקום זמין, אני יכולה לשלוף אותה ולהתפלל, וזה ממש עוזר להיזכר שוב במה שחשוב באמת, ולהתפלל לה' שיתן כוח לעשות את הדבר הנכון (גם לשלוף אותה זה לא תמיד קל, אבל אם היא כתובה מראש זה יותר קל מאשר להתחיל לחשוב תוך כדי מה להתפלל).


לפעמים גם יש מצבים שמתאים יותר לכתוב תפילה שמתפללים לפני הסיטואציה המאתגרת (למשל - אם אני יודעת שקשה לי כל ערב בהשכבה של הילדים ואני עלולה לכעוס עליהם, אני יכולה לכתוב תפילה קצרה להתפלל לפני ההשכבה, שעוזרת לי לזכור מה חשוב לי ומתוך איזה מקום אני רוצה להגיב).


זה יכול להיות גם תפילה קצרה, או אפילו פסוק/קטע קצר  מהתפילה שאפשר להגיד בזמן הקושי ('וטהר ליבנו לעבדך באמת', 'משוך עבדך אל רצונך', 'ונפשי כעפר לכל תהיה' וכו').


ולפעמים גם עוזר למצוא מקום בתפילה שגם ככה מתפללים בבוקר (מי שמספיקה, ממה שהיא מספיקה), שמתחבר לי למטרה שאני רוצה לעבוד עליה, ולשים לב להתכוון בחלק הזה של התפילה על המטרה הזו (למשל - 'הנותן ליעף כוח' על הקימה בבוקר, 'אוזר ישראל בגבורה' - על משהו שאני צריכה בו יותר גבורה כדי להצליח, 'ותדביקני ביצר הטוב' - זה גם מתאים לכל נושא שעובדים עליו, ואפשר לבחור משהו מסויים להתכוון בו, וכו').


לסיכום - מוזמנות לחשוב מה יתאים לכם מהאפשרויות שהזכרתי פה:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה


בהצלחה!


אנא ה'מקקה

עזור לי לשמוח

להרגיש שמחה ולהעביר אותה הלאה

להשרות שמחה ואור על סובבי

מקסים,אמן!לג בעומר
תפילהלג בעומר
בשבילי נברא העולם- להגיד בעת ניסיון


ה' אני מרגישה שבשילי בראת את העולם,אני יודעת שאתה אוהב אותי ומאמין בי ואני רוצה לדבוק במידותיך ולאהוב את עצמי ולהאמין בעצמי וכמובן לזכור שהכלללללל ממך, הטוב והרע, אנא ה' שיתהםכו כל מחשבותיהם לטובה 

וואו איזו תפילה חזקה! ממש מתחברת...בארץ אהבתי
תודה ששיתפת!
✡️✡️אור ל-י"ג אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


נבחר אחת מהמטרות שכתבנו בשלב הקודם (אפשר גם לעשות על כמה מטרות), ננסה לדמיין את הסיטואציה שאליה מתייחסת המטרה, ונענה על השאלה:

>>> מה יכול לעזור לי להצליח להגיע למטרה?


כדי לענות על השאלה הזו, אפשר לחשוב על פעמים שכן הצלחתי, אפילו חלקית, ולחשוב מה עזר לי אז. אפשר לחשוב על אנשים שאני רואה שמצליחים בזה ולנסות לחשוב מה עוזר להם (אפשר גם לשאול, אם שייך…).


באופן אישי, אני יודעת שאצלי אחת התשובות שתמיד נכונה בשאלה הזו, שמתחברת למה שכתבנו אתמול, היא - לזהות שזה ניסיון ולהתפלל לה' שיעזור לי (וכמה שאני יודעת שתמיד התשובה הזו נכונה, לכל סיטואציה של קושי, עדיין זה ממש לא קורה בקלות, ולא תמיד אני זוכרת את זה…). אחר כך יש גם תשובות נוספות לכל סיטואציה בפני עצמה, אבל זו תשובה שאצלי אני רואה שהיא נכונה תמיד.


בהצלחה!

גם לי עוזר להתפלל על זה - למדתי כאן מקריאה הפורוםלג בעומר

כמה תפילה חזקה

...

✡️✡️אור ל-י"ד אלולבארץ אהבתי

היום נסיים את שבוע **אני עם עצמי** (את סוף השבוע נשאיר פנוי לדברים אחרים וחשובים, או לבשלמות, למי דשוצה…)


עד עכשיו כתבנו חלום, מתוכו הגדרנו מטרה/מטרות, הבנו למה זה חשוב לנו, חשבנו איך לחבר את הרצון לשנות לתפילה, וחשבנו על דברים שיכולים לעזור לנו בסיטואציות בהן הקושי מופיע.


>>> היום נקבל קבלה טובה שקשורה לנושא שבחרנו לברר, צעד קטן בכיוון המטרה.


מה שהכי חשוב זה שהקבלה תהיה משהו שלא מאיים עלינו, משהו שאפשר בקלות להתחייב אליו, זה יכול להיות משהו ממש קטן, וזה יכול להיות גם משהו חד פעמי ולא משהו שמתחייבים מכאן ולהבא.

מה שחשוב זה שנחליט על משהו שיעזור לנו להתקדם בכיוון הנכון, ושבטוח נצליח לקיים אותו.


בהצלחה!

רציתי רק לומר שהצטרפתי והיה נהדרשמש בשמיים

אני בזמן רינה, פתחתי רק את השרשור הזה וכתבתי חלום ומטרה, ואז הבנתי שזה חלום על היחס לסביבה אז דייקתי את אותו חלום מול עצמי וזה ממש עשה לי טוב.

בגדול בחרתי להתמקד בנקודה של עין טובה, כתבתי קודם חלום של עין טובה לסובבים אותי ועכשיו כתבתי לי חלום כל כל יפה של עין טובה כלפי עצמי.

 

עוד נגיע להמשך השאלות שלך
 

קצת בהשראת השיעור של תמר ניזרי בכנס של תשובת הלבנה (ראיתי שהמלצת עליו בשרשור אחר...)

מהממת! איזה כיף שהצטרפת, ושהיה לך טובבארץ אהבתי
והשיעור של תמר ניזרי באמת מהמם. ממש השראה טובה לשמוע אותו לפני כתיבת חלום על עצמך.
מקפיצה את השרשור, היום אפשר לעשות השלמות, מי שרוצהבארץ אהבתי
בעז"ה בשבוע הבא נתחיל את המעגל השני - אני והסביבה 
התפילות שלידור רביעי

בניגון של פרחי לונדון


אדון השלום

מלך שהשלום שלו

ברכנו• בשלום


❤️בארץ אהבתי
איזה בחירות יפות
✡️✡️אור ל-י"ז אלול - מתחילים שבוע חדש!בארץ אהבתי

שבוע **אני והסביבה** (הבעל, הילדים, ההורים, האחים, החמות, השכנים, בעבודה וכו')


אז כמו בשבוע שעבר, השאלה הראשונה והכי משמעותית היא -


>>> איך אני חולמת להיות בנושא שבו בחרתי להתמקד?


אני ממליצה לכתוב בזמן הווה, כאילו זה כבר קורה. לפעמים זה עוזר לחשוב על אנשים שמאוד מעריכים בנושא הזה, ולשים לב מה/המידות שלהם אני גם שואפת שיהיה אצלי.

כדאי לפרט כמה שיותר, ממש לתאר דברים מציאותיים.


בהצלחה רבה!


ואני מתייגת את כל מי שהגיבה עד עכשיובארץ אהבתי

זו הזדמנות להמשיך. אפילו רק לכתוב חלום בלי ההמשך יכול להיות מאוד משמעותי...

@שיפור@אמהלה@אוהבת את השבת@גוגי גוגי@להתחיל מהתחלה@תודה לה'.@המקורית@חיכיתי חיכיתי@מדברה כעדן.@אם מאושרת@שריקה@מקקה@לפניו ברננה!@חדקרן@אביול@norya@אצטון@דור רביעי@ממשיכה לחלום@חרות@מאוהבת בילדי@אבןישראל@חנוקה@שמש בשמיים


סליחה אם פספסתי מישהי, או אם תייגתי פעמיים מישהי...

מי שמעוניינת שאתייג אותה בכל יום בהודעה של ההנחיה, מוזמנת לבקש.

תודה על התיוג!!norya
תודה על התיוגאבןישראל
עוזר לי לא לשכוח
כותבת בהווה: בעז"ה באה יותר להוריםדור רביעי

ב"ה בסדר עם שאר ה"סביבה".


יש שכנה אחת שהיינו חברות אבל החלטתי שזה לא טוב לי. היא לא מכבדת גבולות. מתלבטת מה לעשות. כרגע היא ברוגז (?) איתי. דהיינו הפסיקה להטריד.

אם אפייס אותה היא שוב תציק. כי יש לה אופי שתלטני. האמת, היא פגעה בי, אבל מוחלת לה - ושתעזוב אותי בשקט.

היא הסתכסכה עם עוד 3 שכנות חוץ ממני.

אוףדור רביעי

אמא שלי שלחה לי הודעה שביאסה אותי, בדיוק עכשיו שאני מתכוננת לצאת אליהם. אני יודעת שהיא לא התכוונה ואני יודעת גם שאם אנסה לדבר איתה היא לא תבין. שניהם הזדקנו כל כך והגיע הזמן שיבינו אותם...

אבל

עצוב לי

למרות זאת

אני לא אבטל את הביקור

אני מאוזנת יודעת לדאוג לעצמי וללכת עם התחושות שלילג בעומר
בלי להשתגע ממחשבות מה חושבים עלי ובלי לנסות לדאוג יותר מדי לאחרים (ובסוף סתם יוצא גרוע כי זה לא מאוזן ואז אני לא בטוב וגם העזרה לא שקולה ומדוייקת ויכולה להזיק...)
✡️✡️אור ל-י"ח אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והסביבה**


והיום, מתוך החלום שכתבתי, אני בוחרת:

>>> מטרה או כמה מטרות ממוקדות שעליהן אני רוצה לעבוד, ומנסחת אותן במשפט.

פה אפשר למקד יותר את המטרה למשהו שריאלי להגיע אליו בשנה הקרובה, ולא רק בחלום הרחוק.

ואפשר גם לבחור את המטרות שעליהן אני רוצה להתחיל לעבוד במעגל הזה (אם אתמול כתבתי בכל מיני כיוונים וזה לא באמת ריאלי לעבוד על הכל במקביל).

כדאי לנסות לכתוב בצורה כמה שיותר ממוקדת - משהו שיהיה אפשר לבחון ולראות האם הצלחתי להגיע אליו.


אם רוצים להרחיב ויש זמן, אפשר גם להוסיף עוד שאלת בירור -

>>> למה זה חשוב לי?

וכאן לנסות לכתוב כמה שיותר. לא להסתפק בתשובה קצרה ופשוטה, אלא אחרי כל תשובה שעונים, לשאול 'למה עוד?' (או למה מה שכתבתי חשוב לי - לרדת לעומק הרצון, על התשובה שכתבתי לרדת עוד רובד ולשאול למה היא חשובה לי. למשל - חשוב לי לא לכעוס על הילדים. למה? כי חשוב לי לחנך אותם ברוגע. למה חשוב לי לחנך אותם ברוגע? כי חשוב לי שתהיה אווירה של אהבה ושמחה בבית. למה חשובה לי אווירת אהבה ושמחה בבית? וכו') עד שכבר באמת העמקנו את הרצון והקפנו אותו מכל הכיוונים.


בהצלחה!

מנסה לראות אם הצלחתי להבין את המשימהלג בעומר

מטרות

1. לדאוג לעצמי

2. להיות מאוזנת בבחירות שלי לאורך היום

3. ללכת עם הבפנים שלי

4. לא להיות מושפעת מדוגמאות שליליות שסףגתי בבית


למה זה חשוב לי?

אמשיך עוד מעט 

איזה מטרות חשובות!בארץ אהבתי

אני חושבת שבחרת מטרות מהממות וחשובות ממש.

אני במקומך הייתי מנסה למקד למשהו שאפשר יותר לבחון האם הוא התקיים או לא (מה שנקרא 'מדיד'), משהו שאת יכולה בערב להגיד לעצמך - 'היום הצלחתי במטרה'.

מה שיכול לעזור לך להפוך את זה ליותר 'מדיד', יהיה אם תנסי לדמיין איך ההבדל נראה במציאות.

אם מישהו צופה בך לאורך כל היום איך שאת היום, ובעוד שנה הוא יצפה בך לאורך כל היום אחרי שהצלחת להגיע למטרה הזו, מה הוא יראה אחרת?


כמובן את לא חייבת. גם להשאיר את המטרות ככה זה מעולה. אבל לפעמים המחשבה היותר מוחשית עוזרת למקד ולהביא לשינוי למעשה.

תודה רבה על התגובה המושגית אני אנסהלג בעומר
אני חושבת שעכשיו הבנתי
✡️✡️אור ל-י"ט אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


 

>>> היום נכתוב תפילה אישית עבור המטרות שלנו (על מטרה אחת שרוצים להתמקד בה, או על כל אחת מהמטרות).


 

התפילה יכולה להיות מסוגים שונים, תלוי במטרה ובמה שמתאים לנו:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש לפני הניסיון - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה

(פירוט על הסוגים השונים פה - ✡️✡️אור ל-י"ב אלול - הריון ולידה )

 


 

בהצלחה!


 

 

* אני והסביבה...שמש בשמיים
תודה! טעות שלי... וכל הכבוד שאת עוקבת😊בארץ אהבתי
✡️✡️אור ל-כ' אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והסביבה**


נבחר אחת מהמטרות שכתבנו בשלב הקודם (אפשר גם לעשות על כמה מטרות), ננסה לדמיין את הסיטואציה שאליה מתייחסת המטרה, ונענה על השאלה:

>>> מה יכול לעזור לי להצליח להגיע למטרה?


כדי לענות על השאלה הזו, אפשר לחשוב על פעמים שכן הצלחתי, אפילו חלקית, ולחשוב מה עזר לי אז. אפשר לחשוב על אנשים שאני רואה שמצליחים בזה ולנסות לחשוב מה עוזר להם (אפשר גם לשאול, אם שייך…).


בהצלחה!

אני מרגישה שהצלחתי לעזור לעצמיהמקורית

אז אענה

אני לא הולכת לסליחות כמובן

ואני הרבה שעות בעבודה

אז יצא לי לשמוע שיעורי תורה בזמן הזה

לקחתי על עצמי קצת יותר צניעות, חזרתי לחצאיות היותר צנועות בארון

קשה לחיות על התפר שבין לבין

השכבתי את הילדים עם סיפור, בנעימות.

כבר כמה ערבים שאני הרבה יותר מאופקת וסבלנית. עושה עבודה על עצמי ומתפללת על זה

זוכרת שאני זו שיש לה אחריות להיות המבוגר האחראי ולא להיסחף אחריהם. להוביל את הסיטואציה

ואז התפניתי היום לקניות לכבוד החג

הלך לאזור החרדי בעיר, רחוב שוקק חיים, אנשים בקניות.. זה הזכיר לי את התקופות שהייתי רווקה

איזו ערגה הייתה לי

כמה כיסופים

זכיתי לחוות התעוררות של הלב שככ התפללתי להרגיש אותה בתוך ים של עומס, קשיים ושגרה שוחקת

קניתי לילדים הפתעה מתוקה ליום ראש השנה שיתחילו את השנה ברגל ימין

וב"ה שימשיך ככה

איזה שיתוף מרגש! זה באמת קשה להרגיש אלולבארץ אהבתי

תוך כדי שגרה ועבודה.

מהמם שהצלחת למצוא את הדרך שלך לעשות שינויים, בכמה מישורים וכיוונים...

תודה ❤️המקורית

עוררת אותי לזה מאוד עם הכתיבה

יותר ממה שהייתי מצליחה להגיע לזה בעצמי

מצטרפת לתודהדור רביעי

שרשור מעורר למחשבות תשובה.

כל כך דרוש...

תודה שהשקעת❤❤

רוצה להודות לךnorya

לא הספקתי בשבועיים האחרונים באמת לשבת על זה, אבל היום ישבתי והשאלות וההכוונה שלך עזרו לי להגדיר מטרות לטווח רחוק עד סוף השנה (די הרבה מטרות...), ומטרות לטווח קרוב לחודש הקרוב פחות או יותר (בחרתי אחת לעצמי ואחת לסביבה).

לתפילה בחרתי משפט מתהילים וקראתי עליו קצת וזה מאוד ריגש אותי.

בע"ה מקווה שאצליח לעמוד במה שבחרתי, אבל העיקר, שאצליח להתקדם ולא לעצור.

תודה❤️

אני והסביבהדור רביעי

הקב"ה ראה בצערי ושלח לי שרשרת יפיפיה, במחיר מציאה, יד שניה, וינטאג. בזמנו חלמתי שתהיה לי כזו, אבל הן נדירות. חברה ראתה וזכרה שאני רוצה. ב"ה קניתי היא בדרך אלי

היתוש נרגע ליום.

וחזר לנקר.


אני לא רוצה לבזבז כסף אחרי שהבטחתי

"   "   "   "   "   "  "  "  "   "  "  "

הייתי רוצה לחשוב יותר על אלול ופחות על מה שאלבש בראש השנה

שמעתי היום שיעור של הרבנית ימימה

כלום לא עוזר

לפחות

שקודם

נחסוך

את

הכסף

אם

זה

שלי

זה

יחכה

לי

ואם

לא

אז

לא

אבל

זה

לא

באמת

נכנס

לי

לראש

אולי זה חלק מהבלגן שעובר עליך?סודית

קודם תלמדי על עצמך זכות

אחר כך תתרכזי בתודה לה'

וזה יעבור

אולי את עצובה כי אתם בבית? היצר הרע אוהב עצבות..

הפיתרון זה להתרכז בכל הטוב שה' מרעיף עלינו

זה הכאביםדור רביעי

אני מדפדפת דברים יפים באינטרנט כשכואב לי.

ב"ה לא חסר כלום ותודה לה' ששלח לי את ההפתעה היפה הזאת. תודה אבא היקר🙏

✡️✡️אור ל-כ"א אלולבארץ אהבתי

היום נסיים את שבוע **אני והסביבה** (את סוף השבוע נשאיר פנוי לדברים אחרים וחשובים, או להשלמות של מה שלא הספקנו…)


עד עכשיו כתבנו חלום, מתוכו הגדרנו מטרה/מטרות, הבנו למה זה חשוב לנו, חשבנו איך לחבר את הרצון לשנות לתפילה, וחשבנו על דברים שיכולים לעזור לנו בסיטואציות בהן הקושי מופיע.


>>> היום נקבל קבלה טובה שקשורה לנושא שבחרנו לברר, צעד קטן בכיוון המטרה.


מה שהכי חשוב זה שהקבלה תהיה משהו שלא מאיים עלינו, משהו שאפשר בקלות להתחייב אליו, זה יכול להיות משהו ממש קטן, וזה יכול להיות גם משהו חד פעמי ולא משהו שמתחייבים מכאן ולהבא.

העיקר זה להחליט על משהו שיעזור לנו להתקדם בכיוון הנכון, ושבטוח נצליח לקיים אותו.


בהצלחה!

בעז"ה ב"נ לפחות אקשר יותר להוריםדור רביעי

אם פיזית אני נופלת למיטה למיטה אחרי העבודה

בבוקר אפשר לנהל שיחות טובות

בלי נדר.

רושמת ביומן להתקשר, שלא יתמסמס לי

ביקורים - ה' ירחם עלי שארגיש טוב ואוכל לבוא שמחה לבקר, ככה אני לא רוצה להראות הם קוראים אותי כמו ספר פתוח

ליד זרים אפשר להעמיד פנים

אבל אבא שלי קולט בשניה מה קורה איתי אפילו בטלפון הוא מזהה ישר מה מצבי לפי הקול

אמא שלי יותר נוטה להעמיד פנים שהכל בסדר אבל גם אותה אני לא רוצה לצער

ב"ה. השיטה עובדת. איזה יופי.דור רביעי
אלופה! תרגישי טוב!❤️בארץ אהבתי
😘😘😘דור רביעי

מרגישה יותר טוב ב"ה.

מקווה שימשיך ככה❤❤

רשמתי לי ביומן גם השבוע

ההורים רוצים שאבוא לביקור ממש, מקווה להרגיש מעולה גם בשבילי גם בשבילם🙏

תודה על השרשור הזה

הוספת לי זכויות🍎🍯

✡️✡️כ"ד אלול - שבוע חדש! (אמנם מאוחר, אבל תקראו מחבארץ אהבתי

שבוע **אני והקב"ה** (מצוות, לימוד תורה, תפילה וכו')


אז גם הפעם, השאלה הראשונה והכי משמעותית היא -


>>> איך אני חולמת להיות בנושא שבו בחרתי להתמקד?


אני ממליצה לכתוב בזמן הווה, כאילו זה כבר קורה. לפעמים זה עוזר לחשוב על אנשים שמאוד מעריכים בנושא הזה, ולשים לב מה/המידות שלהם אני גם שואפת שיהיה אצלי.

כדאי לפרט כמה שיותר, ממש לתאר דברים מציאותיים.


בהצלחה רבה!

ביטחוןדור רביעי
עבר עריכה על ידי דור רביעי בתאריך כ"ד באלול תשפ"ג 17:03

אני מרפה מכל הלחצים. אני סומכת לגמרי על הקב"ה, אין עוד מלבדו. במיוחד בנושא חתונת הבן השני, מאמינה שהקב"ה יספיק בידינו לתת לו באותה רחבות שנתנו לבכור.


 

 

אני מאמינה שהכאבים יחלפו ותמיד תהיה לי הרפואה המתאימה מידי רופא כל בשר ושאם אצטרך שליח הוא יהיה זמין לי.


 

 

אני מרפה מהדאגות, הטרדות, הלחצים שקשורים בתהליך הפינוי בינוי. כולל זה שצריכה למיין את כל הבית.     ...

 סומכת על הקב"ה שיעזור שהכל יתנהל על הצד הטוב ביותר.


 

 

אני מאמינה. בוטחת. רגועה. הקב"ה דואג לכל צרכי. אני מרגישה את זה ולא רק מבינה את זה בשכל

✡️✡️אור ל-כ"ה אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והקב"ה**


והיום, מתוך החלום שכתבתי, אני בוחרת:


>>> מטרה או כמה מטרות ממוקדות שעליהן אני רוצה לעבוד, ומנסחת אותן במשפט.


פה אפשר למקד יותר את המטרה למשהו שריאלי להגיע אליו בשנה הקרובה, ולא רק בחלום הרחוק.


ואפשר גם לבחור את המטרות שעליהן אני רוצה להתחיל לעבוד במעגל הזה (אם אתמול כתבתי בכל מיני כיוונים וזה לא באמת ריאלי לעבוד על הכל במקביל).


כדאי לנסות לכתוב בצורה כמה שיותר ממוקדת - משהו שיהיה אפשר לבחון ולראות האם הצלחתי להגיע אליו.


אם רוצים להרחיב ויש זמן, אפשר גם להוסיף עוד שאלת בירור -


>>> למה זה חשוב לי?


וכאן לנסות לכתוב כמה שיותר. לא להסתפק בתשובה קצרה ופשוטה, אלא אחרי כל תשובה שעונים, לשאול 'למה עוד?' (או למה מה שכתבתי חשוב לי - לרדת לעומק הרצון, על התשובה שכתבתי לרדת עוד רובד ולשאול למה היא חשובה לי. למשל - חשוב לי לא לכעוס על הילדים. למה? כי חשוב לי לחנך אותם ברוגע. למה חשוב לי לחנך אותם ברוגע? כי חשוב לי שתהיה אווירה של אהבה ושמחה בבית. למה חשובה לי אווירת אהבה ושמחה בבית? וכו') עד שכבר באמת העמקנו את הרצון והקפנו אותו מכל הכיוונים.


תודה רבה!אם מאושרת
מטרה: ללכת לישון מוקדםסודית

זו מטרה מדידה.

והיא אומרת שאני מקבלת באהבה את מה שהקב"ה הספיק בידי לעשות, ולא מנסה למתוח את הכוחות מעבר ליכולת.

זה משתלשל לעוד מקומות שבהם מספיק זה מספיק... כי מה שהקב"ה נותן לי הכי טוב ומדויק בשבילי

 

 

 

 

 

 

✡️✡️אור ל-כ"ו אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והקב"ה**


>>> היום נכתוב תפילה אישית עבור המטרות שלנו (על מטרה אחת שרוצים להתמקד בה, או על כל אחת מהמטרות).


התפילה יכולה להיות מסוגים שונים, תלוי במטרה ובמה שמתאים לנו:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש לפני הניסיון - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה

(פירוט על הסוגים השונים פה - ✡️✡️אור ל-י"ב אלול - הריון ולידה )


בהצלחה!

אנא ה' הושיעא נאסודית
✡️✡️אור ל-כ"ז אלולבארץ אהבתיאחרונה

ממשיכים בשבוע **אני והקב"ה**


נבחר אחת מהמטרות שכתבנו בשלב הקודם (אפשר גם לעשות על כמה מטרות), ננסה לדמיין את הסיטואציה שאליה מתייחסת המטרה, ונענה על השאלה:

>>> מה יכול לעזור לי להצליח להגיע למטרה?


כדי לענות על השאלה הזו, אפשר לחשוב על פעמים שכן הצלחתי, אפילו חלקית, ולחשוב מה עזר לי אז. אפשר לחשוב על אנשים שאני רואה שמצליחים בזה ולנסות לחשוב מה עוזר להם (אפשר גם לשאול, אם שייך…).


בהצלחה!


יאללה- שרשור פאדיחות! שיקפוץ גם הוא עוד כמה שניםהריון ולידה

ונוכל לצחוק שוב

אז אני אתחיל. מאנונימי כי פאדיחה..

היינו אצל חמי וחמותי בשבת, עשיתי בדיקה שיצאה לא נקיה. שמתי אותה על המדף בחדר שישנו בו כדי להראות לבעלי ושאחרי שבת ניקח לרב, ו..שכחתי אותה שם.

במוצש כשהגענו הביתה קלטתי פתאום שהיא שם והתפדחתי כל כך, אבל קיוויתי שאף אחד לא ייכנס לשם והיא תישאר עד שכבר לא ידעו למי היא שייכת

אבל אז- ביום ראשון חמותי מתקשרת: "יכול להיות ששכחתם אצלנו משהו?" חח..לא! לא שכחנו כלום, מה פתאום!

אני רק מדמיינת אותם יושבים וחושבים מה לעשות עם הבדיקה ואיך להעביר לנו אותה בדרך נורמלית בושות!

לא נעים🤭 אוסיף משהו קטן ממניצלולה

שנזכרתי בזכות השרשור הישן...

זמן קצר אחרי החתונה, אנחנו זוג צעיר ומתוק בשכונת קרוואנים.

בימים האלו אחרי שחזרתי מהלימודים הייתי מורידה את המטפחת ומסדרת את השיער בצמה, כמו שהייתי עושה בדייטים. וגם היה ממש קר בקרוואן אז לבשתי את הסוודר הענק של בעלי. קיצור אווירת דייט.

החלטנו להכין מרק כתום. לא שמנו לב שהפכנו אותו לחלבי ולא היה לנו בלנדר מוט חלבי. אז לראשונה שאלתי בקבוצת הווצאפ השכונתית למי יש, ומיד נענתי בשמחה (איזה שכנות מתוקות היו לי).

יצאנו אני ובעלי, קיבלנו את הבלנדר ועשינו הכרות קצרה. ראיתי שהשכנה קצת מסתכלת עלי מוזר אבל לא הכרתי אותה... נפרדנו לשלום וחזרנו הביתה.

רק בבית כשעברתי במקרה ליד מראה נפל לי האסימון, בהיתי בעצמי לרגע ונקרעתי מצחוק- יצאתי מהבית בלי כיסוי ראש🤭

שלחתי לשכנה הודעה צוחקת ומתפדחת, והיא כתבה לי שמזל שהיא לא קראה לבעלה להכיר אותנו... כנראה היא הבינה את הפאדיחה שלי הרבה לפניי וחסכה לי פאדיחה גם מול בעלה, מלכה👑😂

גם לי אצל חמותישושנושי

רק שם יש פדיחות? חחחח

בערך חודשיים אחרי החתונה אנחנו שם לשבת. אני שוכבת על המיטה ובעלי יושב לידי ומפטפטים. הדלת סגורה.

גיסי שהיה אז בן 5 פותח את הדלת מעדכן שהולכים לאכול סעודה ויוצא.

מספר לכולם בקול שאני ובעלי שוכבים על המיטה והוא אמר לנו שהולכים לאכול

מייד קמנו ויצאנו שלא יהיה להם מספיק זמן לדמיין את מה שלא קרה

עוד אחד?

אצלנו רוב הנשים מסתפרות, מי שלא - אף אחת לא אמורה לדעת שלא.

מביאה את הילד קצת מאוחר לגן הסייעת רווקה קצת מבוגרת עם קוקו.

הבן שלי אומר לה שגם לי יש קוקו אבל זה מתחת הפאה, ולמה אין לה פאה?

גם הפדיחה של הקוקו שלי, וגם הפדיחה שהיא לא בת 20, רציתי לקבור את עצמי!!!

אנונימית וצלולה - חחחח קורעעעעעע איך אוהבת שרשורים כאלה

חחחחחח איזה פה יש לילדיםםםשירה_11

פעם ישנו צהריים בשבתמנסה לענות

עם פיגמה ובלי כיסוי ראש כמובן

חמי נכנס להעיר את בעלי למנחה בלי לחשוב שאני גם שם…

חמותי בכללי טיפוס עם 100% טאקטחושבת בקופסא

ולא תשאל או תלחץ בשום נושא אישי, רק הבעיה היא שאני לא חושבת שהיא באמת הבינה מה זוג נשוי עושה בחדרי חדרים...

בשבת שבע ברכות שלנו, יומיים אחרי החתונה, היא הציעה לשלוח את גיסתי הרווקה להעיר אותנו בבוקר.

איכשהו לא נפל לה האסימון שזה פחות שייך להיכנס לחדר של זוג נשוי שנייה אחרי החתונה.

אז לפני כמה שבועות היא נכנסה לחדר שלנו בשבת בבוקר כשהיינו אצלם, ובין חפצינו המפוזרים היא קלטה מגבת חביבה.

ההגיון היה אומר להתעלם באלגנטיות, אבל לא.

היא התחילה לשאול "למה הבאתם מגבת מהבית? מה הבעיה במגבות מהארון? אתם רוצים שאני אוציא לכם?" אני מתחילה להאדים לי (והיא עדיין לא קולטת...) ובעלי מלמל משהו על כך שאני מעדיפה את המגבות מהבית...

כנראה חשבה שזה לניגוב פנים או משהו? אנחנו כמעט אף פעם לא מתקלחים אצלם.

אחרי שבוע בשיחת טלפון כשהיא על רמקול מול אחים בעלי היא הזכירה את המגבת הזו, ואולי היא תקנה לנו מגבות חדשות, וכו'. בכל באמת בשמחה וברצון לעזור, כדי שאני אגיש יותר בנוח בבית.

מבחינתי אין סיכוי להזכיר עוד פעם מגבות לידה, כנראה שבאמת היא לא קולטת למה זה משמש...

אמאלהה אני מסמיקה במקומך חחחרקאני

לא עולה לי פדיחה כנראה הכל מודחק טוב

אבוימרגול

אז אצל חמותי הבית מתקתק כמו מפעל.

זה נחמד להגיע למצעים נקיים ופרוסים היטב

זה פחות נחמד כשעליהם יש כביסה (ששוכחים או מפספסים בפעם קודמת), מקופלת היטב ומסודרת בערימה מהפריט הגדול לקטן, ובראש הערימה תחתונים שלי (מקופלים!)

ומי שעושה את רוב הכביסות זה חמי…

וואי וואי 😂😂אפרסקה

אני תמיד משתגעת מזההשם שלי

לא קרו לי מקרים כאלה.

אבל היו מצבים שרצינו לחתוך מוקדם מאירוע, כי היתה לי טבילה באותו יום, וחמי וחמותי לא הצליחו להבין לאן אנחנו ממהרים ולמה אנחנו מוכנים להפסיד את הטרמפ שלהם.

או כל מיני סיטואציות שאני חושבת לעצמי, שלמה הם לא לוקחים בחשבון אפשרות כזאת. גם הם זוג דתי נשוי. לא קרו להם כל מיני מקרים שהם התחמקו מהסביבה?

ההורים שלי הרבה יותר מאפשרים בקטע הזה.

במצבים כאלה הם לא ישאלו שאלות. יכול להיות שהם יחשדו, אבל לא יגידו שום דבר.

ולא ממש פדיחה, אבל סיפור מקווה משעשע.

אני גרה במקום שבו מתאמים שעה לטבילה, ודואגים שאף אחת לא תפגוש מישהי אחרת.

היתה לי טבילה בשבת, והייתי הראשונה. הגעתי כמה דקות מוקדם והבלנית עוד לא הגיעה, אז חיכיתי בחוץ. אחרי הגיעה עוד אחת שהיתה בשעה שקבעו לה, וככה חיכינו שתינו. הבלנית התעכבה באותו יום והגיעה כבר השלישית.

היה מצחיק פתאום לפגוש נשים אחרות במקווה, מה שבדרך כלל לא קורה.

איזה קטע. אצלנו במקווה זה ממש מפגש חברותשושנושי

קובעים תורים, אבל לרוב צריך לחכות. יש חדר המתנה גדול עם 10-15 כסאות, מיועד בדיוק לזה.

לדעתי הם פשוט שכחו את זהשמעונה

אחרי הרבה שנים כבר אין את כל המבוכה של איך נטבול ומתי נצא

אני לא מצפההשם שלי

שזה הדבר הראשון שיחשבו עליו.

אבל אם אנחנו מחליטים משהו ולא נותנים סיבה, וכשמנסים לשאול אותנו אנחנו מנסים להתחמק, הם לא יכולים מתישהו לחשוב גם על זה כאופציה?

מסכימה איתךזוית חדשה

יש לי חברה שחמותה היתה מנדנדת לה כל שבת לבוא אליהם ולא היתה מקבלת לא בלי הסבר מוצדק. עד שפעם אחת הם אמרו לה שיש להם ליל טבילה ומאז היא לא מעיזה לשאול...

מנסה את כוחיהשקט הזה

תמיד אני מדחיקה פאדיחות

פעמיים קרה לי שהנקתי בחדר של גיסתי על המיטה שנמצאת בדיוק מול הדלת (גיסתי ידעה שאני שם)

פעם אחת חמותי נכנסה- קצת פחות פאדיחה.

פעם שניה חמי נכנס- יותר פאדיחה אבל למזלי שמעתי את תחילת הלחיצה על הידית ומהר כיסיתי ת עצמי במשהו.

עבדתי עם מישהי, ובעלי עבד עם בעלה. לי היה מאד מאד מאד קשה איתה עד לרמה של לבכות מהיחס שלה אליי

התקשרתי לבעלי אחרי אירוע שהיה איתה שהביא אותה לבכי והתחלתי לבכות לו "אני לא יכולה יותר עם האשה הזו" למזלי לא ציינתי שם או פרט מסגיר אחר אבל עדיין. בעלי ממלמל לי "אני חוזר אלייך עוד שתי דקות"

חוזר אליי ואומר לי "הייתי עם בעלה באוטו".. לא יודעת כמה הוא שמע והבין.. אולי זה יותר פוטנציאל לפאדיחה מאשר פאדיחה ממש

יש לי ארסנל רציניעל הנס

בתור בלנית וגם מהכיוון השני.

פרצה המלחמה עם איראן יום חמישי בלילה,היו'ר של המועצה הדתית כשרות לציבור מפרסם את הטלפון של האחריות על מקוואות תחת השם שלי אני מוצאת מספר לא שלי,בודקת של מי המספר מגלה את המספר שלו,מתקשרת אליו אומרת לו המספר לא שלי תשנה את הפרסום אז הוא שואל אותי של מי ואני בתמימות אין לי מושג,שתי דקות אחר כך הוא מתקשר אליי נבוך כולו,אישה אחת הספיקה להתקשר אליו....

עוד אחד:

יש מישהי שטובלת אצלי ויש לה 4 בנות שטובלות חלק אצלי חלק במקוה השני,יום אחד באה כלה מרוקאית למקווה ואחת הבנות שלה באה עם הכלה תוך כדי היא באה לטבול,רואה את הבת שלה,עכשיו במקום לזרום שהיא גם באה לכלה היא פשוט הלכה ככה כל מי שבאה עם הכלה קלטה את העסק,אבל זה לא היה לה מספיק פדיחות לערב הזה אז דאגה לעצמה לעוד קצת,הלכה למקוה השני איך שהיא באה להיכנס יצאה בת אחרת שלה משם ישר מולה,

ועדיין לא נגמרה החגיגה לערב הזה,כי כשיצאה החוצה באה עוד בת שלה לטבול🤦‍♀️

יש לי עוד....

צריכה להפסיק עכשיו

וואי גדול😂צלולה

אלופה על העבודה הזו!

נשמע לי קשה ביותר עם ילדים בבית ושעות העבודה הלא רגילות.

עוד פדיחה שהבת שלי עשתה ליעל הנס

הבת שלי(בת 8)

הלכהלשחק עם חברה,

אני תאמתי עם האמא של החברה בסוף השיחה היא אומרת לי נתראה בעז'ה....לא כל כך קלטתי מה הכוונה אבל מילא...

האמא של החברה פתאום באה למקווה לטבול ושואלת אותי:אמרת לבת שלך שאני באה למקוה ?

אני:מה?

היא:כן אמרתי להן שאני יוצאת לכמה דקות,הבת שלי שאלה לאן והבת שלך אמרה שאני הולכת למקווה.

אני:

איפה אני קוברת את עצמי?

חח מזכיר לי שהיתה לי חברהקנמון

שאמא שלה היתה בלנית.

וכילדים כל פעם שמישהו היה מתקשר בערב ורוצה לדבר עם האמא, במקום לענות שאמא בעבודה הם היו אומרים- "אמא במקווה!"

רק לחשוב מה עובר על מי שהתקשר אליה שומע "אמא הלכה למקווה!" בלי לדעת שהיא במקווה מתוקף תפקידה כבלנית..

שיהיו בריאים

צחקתי בקול!פצלשהריון

סיפרתי את זה פה פעםפצלשהריון

פעם הכנתי אוכל לשבת ובטעות הטרפתי משהו.

קיצר מפה לשם, התקשרנו לרב לשאול מה הדין והוא אמר לזרוק את האוכל לפח. ואמר בסוף בתאבון.

חשבתי שבעלי כבר ניתק אז התעצבנתי בקול: מה בתאבון? הוא הרס לנו את כל האוכל!

מסתבר שבעלי עוד לא ניתק....😊😂🤦‍♀️

חח איזה מצחיקות! מוסיפהכנה שנטעה

בשבועות הראשונים אחרי שהתחתנו ובדיוק היינו מותרים אחרי כמה זמן שלא, היינו עם חמי וחמותי בשבת. חמי חיפש איזשהו חפץ שהיה קרוב אלי אז באתי אליו עם זה להביא לו, הוא כבר שלח את היד לקחת את זה ממני ואז מהר הנחתי על השולחן כדי שלא נעביר מיד ליד😅 צעירונת מבולבלת שכמוני. מקווה שהוא לא הבין מאיפה זה הגיע, אבל את הפרצוף המבולבל שלו לא אשכח עד היום..

פדיחה של בעלי, שלי והבוס שלושוקולד פרה.

הבוס של בעלי לשעבר הכיר את שנינו טוב.

ויום אחד, בצהריים נעימים וחמים

הוא פשוט קיבל לפלאפונו את ההודעה הבאה-

זכרת לעשות הפסק?

😄😄😄

מזל שהבוס הזה זורם.

הןא ענה לבעלי- לא חושב😄😄😄😄

אויש זה חזק ואיזה בעל חמוד יש לך שחושב עלייךאמהלה

חחח שמחתן אותי במיוחדראשונית

פדיחות שלי:

פעם בחדר מורות ניגשתי לאחת הנוכחות ושאלתי אותה מי היא ואיזה כיתה היא מלמדת

והיא בהלם אומרת לי: "ראשונית, את לא מזהה אותי? אני רוחמה המזכירה!"

אני וזיכרון הפרצופים הדפוק שלי, כל כך התרגלתי לראות אותה במזכירות שלא שיערתי שהיא עשויה להיות במקומות אחרים....

עוד אחת

עשיתי מילוי מקום בבית ספר ובאותו זמן לקחתי מניעה

בקיצור באחד הימים נכנסתי למזכירה והיא מביאה לי טבליות של מניעה ושאלה אותי אם זה שלי. מסתבר שנפל לי ולא שמתי לב.

וגם בחתונה של אחי אחרי שבירת הכוס אז כמובן כולם באו לחופה להגיד מזל טוב, בקיצור זיהיתי את אבא שלי בתוך כל הצפיפות וניגשתי לחבק אותו ולאחל מזל טוב. אני נוגעת לו ביד, מרימה מעט את הראש וקולטת זקן שונה לגמרי משל אבא שלי, מיד התחפפתי ועד היום אני לא יודעת מי בעל הזקן....

מי בעל הזקן 🤣🤣באתי מפעם

מצטרפת גם...עודהפעם

באחד ההריונות שלי הייתי ממש בהתחלה, וממש לא התכוונתי שידעו...

לפני העבודה הלכתי לבית מרקחת וקניתי דיקלקטין (בונג'סטה בגלגול הקודם- תרופה להקאות לנשים בהריון אם יש מישהי שלא מכירה..)

בטעות השארתי את השקית על השולחן במקום להכניס לתיק.

מגיעה אלי אחת העובדות ואומרת לי: מצאתי את זה! אמרתי לה: זה לא שלי...היא הסתכלה עלי במבט מוזר והלכה.

רק אח"כ ראיתי שעל הקופסא יש את המדבקה מבית המרקחת עם הפרטים המלאים שלי...

עוד פדיחת מקווהשנהב

פרט חשוב: מדובר במושב קטן שצריך לקבוע מראש תור למקווה, ואז הבלנית פותחת את המקווה במיוחד בשבילך.

עוד פרט חשוב: חמותי מחליפה את הבלנית כשהיא לא יכולה.

אז טבילה אחרי לידה ראשונה, ערב לפני כולי מרוגשת מתקשרת לבלנית שאני צריכה לטבול, והיא בטון ענייני מאוד אומרת לי שבאותו יום היא לא יכולה, אז היא תשלח לי מספר של מחליפה שהיא לא חמותי ואני אתאם איתה על שעה.

מתקשרת מדברת מסכמת על שעה מגיעה בשעה הידועה פותחת את הדלת נכנסת עם שקית

חמותי בפנים

מהה לאאא

למזלי היא באה להטביל מישהי אחרת.

בקיצור דאגנו לתאם שעות מול המחליפות, אבל לא חשבו לתאם את התיאומים

סוף דבר: חמותי חמודה ורגועה אמרה לי בואי תחכי וניהלנו סמול טוק מאוד מוזר עם סומק מאוזן לאוזן עש שהחליפה של הבלנית שלי הגיעה.

אני חושבת שהייתי מתעלפת במקום 🤭דיאט ספרייט

היא באמת חמודהשנהב

אם זה היה קורה לי עכשיו בכלל לא היה לי בעיה עם זה. אבל אז עוד לא הכרתי אותה ככ.

והנה פדיחה שלא קשורה להו"לשנהב

הלכנו על הכביש במדרחוב בצפת להנאתנו. שני מבוגרים, ילדה שמחזיקה את היד לאבא שסוחב עגלה ריקה כי הצרחן צשצורח רק בתוכה- הוא אצל אמא. שהולכת כמה פסיעות קדימה יותר.

פתאום אנחנו רואים מאחורי דלת של חנות סגורה אש. אש אמיתית. אנחנו ממהרים להתריע מסביב. ובעלי האמיץ בצעד הרואי עוזב לילדה את היד, עוזב את העגלה וניגש לפתוח את הדלת של החנות. חשוב מאוד.

איך שהדלת נפתחת יוצא גל של חום ועשן וכל האנשים בסביבה מתחילים להלחץ ולרוץ ולצעוק. והילדה שליי לבד באמצעע הכביש והעגלה מתחילה להידרדר ומגיע רכב ממול, לא מהצד של הילדה אל תילחצו, והוא נוסע גם מאוד לאט, אבל העגלה המידרדרת מידרדרת במהירות רבה לכיוונו, אני מתחילה לרוץ אחריה באמוק בין כל הבלגן, עם תינוק שמנמן ביד, והיא בורחת לי מהידיים ואני אחריה

ובסוף

שניה לפני שהיא נוגעת באוטו- אני תופסת אותה! ומבינה כמה זה היה מיותר המרדף הזה. הנהג של הרכב והאנשים שאיתו בפנים מתפקעים מצחוק ולי לא נותר אלא לצחוק איתם.

מפחיד ממש ממש!דיאט ספרייט

רק רציתי להוסיף שכשיש אש במקום סגור ופותחים את הדלת זה רק מלבה את האש כיוון שהשריפה גדלה כשהיא מקבלת חמצן מבחוץ, לכן עדיף להרחיק אנשים ולקרוא לכיבוי אש.

מסתברשנהב

אם לא ברור כתבתי חשוב מאוד בציניות.

אההדיאט ספרייטאחרונה

באמת לא הבנתי את זה 😆

נשים לא עובדות?-לכאןאנונימית בהו"ל

אתן עושות הכל בבית כולל הכל והבעל עובד?

אני גמורהההההה עם כאבי גב מטורפים

ובעלי-מתעלם .הוא יוצא לתפילות משאיר אותי עם כל הקלחת

עובד עצמאי כך שאין לו שעות מסודרות,יכול לצאת לעבוד גם ב11 ,גם ככה עובד עד הלילה

מרגישה והוא גם אומר את זה מדי פעם

את לא עובדת אין עלייך עול

אבל עליי כ-ל העולם של הבית והילדים וזה לא פחות קשה

מרגישה שצריכה לשתוק כל הזמן כי הוא מביא את הכסף

ולא בקטע אלים כי לא חסר לי כלום ב"ה

פשוט די אני מותשת מזה שאין אפשר לבקש ממנו כלום

בסוף זה דינמיקה ביניכםאיזמרגד1

ומה שצריך להשתנות הוא תוך כדי דיון ביניכם והבנה של מה צריך להשתנות ולמה.

אישית כשהייתי בבית עם הילדים, מהרגע שהוא חזר הביתה מהעבודה הוא היה איתם וגם בעבודות בית התחלקנו 50-50. וכשיצא לו כמה פעמים להישאר בבית עם הילדים הוא אמר שלצאת לעבוד זה קל יותר מלהיות איתם. (אני גם חושבת ככה.)

אני חושבת שתתחילי קודם כל מלאות את כל מה שאת עושה ולכבד את זה, ולהקל על עצמך איך שאפשר. (מיקור חוץ, מכשירים כמו מייבש, שואב שוטף, מדיח, בייביסיטר, חד פעמי, כל מה שאפשר ומתאים לך.) ולפרגן לך כשהוא שומע על כל מה שאת עושה.

בהצלחה!

זה לגמרי לגמרי לא מה שאצלנואנונימית בהו"ל

אני בהלם מהאישה

הוא כל הזמן מתבכיין כמה קשה לו וכמה אני משוחררת

זה מן מניפולציה כזו עליי

אז אולי כדאי לך כן לצאת לעבוד?דיאן ד.

אפילו משרה חלקית בבוקר.

תשקלי את זה מחדש.

אבל עבודה בבית יכולה להיות יותר קשהנעומית

מעבודה בחוץ

במיוחד אם יש ילדים שאיתך בבוקר ולא הולכים למעון.

כן יש לי תינוק איתי בביתאנונימית בהו"ל

תינוק איתך יכול להיות הרבה יותר קשה מלצאת לעבוד!יראת גאולה

אז תתחילי בלהעריך את עצמך שאת עובדת כל כך קשה! ללא הפסקה! ה"בוס" שלך קשוח במיוחד, ולפעמים אפילו לא מאפשר לך לשתות קפה או ללכת לשירותים, נכון?

צריך לעבוד על זה בצורה חכמה, כי התמרמרות, מריבות או ביקורת לא יגרמו לבעלך לשנות את התפיסה שלו ולא את ההתנהלות שלו.

הוא כנראה באמת ובתמים חושב שהוא עושה המון ואת לא.

תראי, אני באמת חושבת שכשבעל מגיע הביתה מהעבודה, הגיוני שהוא צריך קצת לנוח, להתאושש, לשתות משהו... אבל אח''כ כן מצופה שהוא יקח חלק אם אשתו לא מצליחה להחזיק הכל בעצמה (כמו רוב הנשים).

אולי תתחילי בלחשוב מה יקל מעליך - להוציא את הקטן? לקחת בייביסיטר מדי פעם? לקנות מדיח או שואב שוטף?

ואולי באמת את מעדיפה לצאת לעבוד? מה את הכי היית רוצה?

אני עובדת אבל הרבה נשים בסביבה שלי לא עובדותשימושית

מטבע הדברים ככל שהגבר מחוץ הבית יותר שעות העול נופל על האישה שנמצאת יותר בבית (וגם יותר טבעי שהיא תיקח את העול הזה גם כשהיא עובדת )

זה נשמע שבעיקר מה שמפריע ומקשה עלייך זה שרגשית ונפשית הוא לא חולק איתך את העול של גידול ילדים ותחזוקת בית, וזה נראה לי משהו שאת צריכה להנכיח לו.

וחוץ מזה לעשות מיקור חוץ לחלק מהמטלות- מנקה פעם בשבוע, נערה שתבוא לקפל כביסה, לשלוח את הילדים עם בייביסיטר מידי פעם או באופן קבוע.

ולמצוא חברות שנמצאות בבית ולצאת איתן מידי פעם לקניות, להעביר צהריים יחד באחד בתים וכו'.

אתן גרות בארץ?? מאיפה היכולת הכלכלית?מרגולאחרונה

זה שהגבר מרוויח הון? גרים בפריפריה או מקומות זולים?

לא הבנתיייי

יקר פה ברמות, איך גם משכורת אחת וגם מיקור חוץ

שואלת באמת באמת באמת

שמחה בשבילכן על היכולת

גם בעלי עצמאיהמקורית

ובשנים שהייתי בבית (וגם היום כשאני עובדת) רוב הבית עליי

עם השנים זה השתפר ובעלי כן מבין שיש עליי עול ואני חושבת שחייבת להיות שותפות מסוימת שתהיה מוסכמת על שניכם איכשהו ותמנע הצטברות של מטענים, אפילו ברמה של להקל עלייך במיקור חוץ כלשהו

אם את לא מרגישה טוב פשוט תשכבי במיטה. אם הוא רואה אותך על הרגליים למרות שכואב מאוד, הוא כנראה מסיק מזה שאת עוד יכולה לתפקד

תרגישי טוב♥️

היו תקופות ארוכות שלא עבדתינעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך כ"ה בחשוון תשפ"ז 10:29

אבל בעלי היה שותף מלא מהרגע שחזר.

דבר ראשון, אם מדובר על להישאר עם ילד בבית, זאת עבודה לכל דבר ואפילו קשה יותר

וכשהוא חוזר הוא לחלוטין שותף.

אני מדברת על תקופות בין עבודות שהייתי בבית ללא הילדים, גם אז הוא היה שותף.

כמובן שלא מלא, הוא יצא מוקדם וחזר בסביבות 7, אבל לגמרי הכניס מדיח, עזר לי לאפס כשהיה צריך (זה דורש שחרור שליטה, לדעת להרפות גם כשדברים לא נעשים ברמת נקיון שלי ולהוקיר תודה בלי הרבה הערות)

יש תקופות אחרות כמו הריון תוך כדי עבודה, אחרי לידה, להישאר בבית אם ילד, ששום דבר מהמאמץ שהוא יעשה לא ישתווה לזה.

ויש הקרבות גדולות אחרות שעשיתי בשבילו.

אי אפשר ולא נכון למתוח קו מי עושה יותר ומי פחות.

כל אחד לפי היכולות שלו. הוא לא מנצל אותי ואני לא אותו, אם הוא יגיד שהוא עייף, אני אעשה ולהיפך.

כדי לקבל עזרה צריך בשלב הראשוני והכרחי להכיר בזה שאת ראויה לעזרה, שאת עושה הרבה.

אם הגעת למצב של שחיקה וכאבי גב את לחלוטין עושה הרבה

את עם תינוק בבית? תחזוקת בית מלאה קשה בעיניי בהרבה מלצאת לעבוד. גם ברמה הנפשית.

כשיוצאים לעבוד פוגשים אנשים, מדברים בגובה העיניים ולא רק עם ילדים, צוחקים, מרגישים משמעות והערכה לפעמים הרבה יותר מהטלות המובנות מאליהן בבית, מרוויחים כסף.

וואאווקל"ת

כל כך קשה להיות כל הזמן עם הילדים ועוד לבד..

לפני פתרונות טכניים אני חושבת שקודם כל בעלך צריך לשנות גישה. כשאנחנו לא עובדות בחוץ אבל כל גידול הילדים עלינו מאד קשה לשמוע את המשפט "אין עלייך עול". צריך להסביר לו שגם עלייך יש עול, פשוט לא עול כלכלי אלא עול אחר והוא לא פחות שוחק.

וגם את צריכה לשאול את עצמך אם מתאים לך אורח החיים הזה. אולי כדאי לך לשקול לצאת לעבוד, אפילו משרה חלקית, בשביל בריאותך הנפשית.

והחלוקה לא צריכה להיות דיכוטומית, צריכה להיות שותפות לשני הצדדים. בעלי שעובד, הוא יודע שמהרגע שהוא חוזר הבייתה הוא נכנס לקריסס בבית עם הילדים🫣. יש יום אחד בשבוע שסיכמנו מראש שבו אני "משחררת" אותו אחר הצהריים-ערב והוא יוצא לעיסוקים שלו ואני לבד עם הילדים. כך אני יודעת שגם אני מפרגנת לבעלי לצאת כשצריך כדי שיישאר לי בעל שפוי אבל אני יודעת ומתכוננת לזה מראש, לא שכל יום שהוא חוזר הוא רובץ בנחת על הספה.

אני חושבתoo

להתחיל מזה שזו דינמיקה לא טובה

את מותשת

והוא מתעלם

זה לא קשור רק לסיטואציה הספציפית

הוא לא רואה אותך

מעבר לזה

תבדקי עם עצמך למה את מותשת ואיך את יכולה לשפר את המצב

לצמצם עבודות בית/ לשים תינוק אצל מטפלת לפעמים או באופן קבוע

וגם להסתכל קדימה

תכנון ילודה

לחשוב מחדש אם זה מתאים לך הסיטואציה של להיות בבית

בעלות תועלת של זה

אני בביתאונמר

אחרי מלא שנים שלא הייתי בבית,

והוא עובד עצמאי אבל העול הכספי יותר עליו מעלי.

ברור שביחס לאיך שהיה כשהיתי בחוץ עובדת, היום אני עושה יותר.

אבל ממש בטוב ולגמרי לא שהכל נפל עלי.

המקום החשוב פה זה שהוא לא מכבד את זה שקשה לך או מעיק לך בלי קשר למה את מביאה הביתה מהעבודה.

אם היית מביאה כסף אז היה יותר נכון להתחשב בך?

אם היית מוציאה כבר כח היה יותר נכון להתחשב בך?

זה לא באמת מדד.

זה שאלה של התיחסות לעומס עלייך אפילו בלי לדבר על אם הוא מעריך את העשיה שלך בבית או לא.

גם אם הוא לא מעריך, יש ציפיה שהוא יבוא לתת יד כשקשה לך. גם אם זה סתם כי את עובדת יותר לאט נגיד.

בטח ובטח כשאת עם תינוק קטן והכל עלייך.

תנסי לדבר איתו על זה. בעז"ה.

אני לא עובדתרקאני

אבל כן לומדת

ובעלי עובד עבודה פיזית קשה

והרבה שעות ביום

וכן משתדל לעזור בבית

יש תקופות שהוא ממש שותף

ויש תקופות שעמוס לו בעבודה ופחות עוזר בבית

אבל תמיד הוא נותן יד

נגיד שבתות אני בחיים לא עושה הכל לבד

אני חושבת שפשוט צריך לדבר

שיבין מה כולל העול של הבית

ושגם אם לדעתו אישה אחת אמורה להסתדר לבד

בפועל את לא

ולכן את צריכה עזרה

אז תקחי עזרה בתשלוםאמאשוני

ואם לא חסר כלום, אבל גם אין תקציב לעזרה מבחוץ,

את יכולה לצאת לעבוד אפילו כמה שעות ביום, ובכסף הזה לממן עזרה בבית ועוד יישאר תקציב לפינוקים.

לגבי הילדים, יש עול דאגה וחינוך שזה לא קשור למטלות בית, וילדים שיש להם שני הורים שמעורבים בחייהם לגמרי ירוויחו וילמדו ויקבלו משני ההורים.

אז אם הוא עושה את זה, מצויין.

אם לא, כדאי לדבר איתו על ההשפעה הזאת.

בנוסף הרבה נשים צריכות שיראו ויעריכו אותן. זה לא שאם הוא יפעיל מכונה זה יוריד עלייך עול טכני מטורף, אבל זה יקל על הבדידות ועל התחושה שאף פעם אין גיבוי ואת לא יכולה פשוט להוריד הילוך לפעמים כשאת זקוקה לזה.

זה לא תחרות מי יותר מסכן, שניכם צריכים להיות במקום שטוב לכם בחיים.

וגם להשקיע בזוגיות. הזוגיות משפיעה על ההתנהלות היומיומית ולהיפך.

אגב לגבי העזרה בתשלוםאמאשוני

אני מכירה הרבה שזה נשמע להם מטומטם ודפוק שאם הן לא עובדות אז הן צריכות עזרה בתשלום.

אבל זה בדיוק העניין

מי שרואה את עצמה, ומעריכה את מה שהיא עושה,

מבינה שזה מגיע בזכות!!

ושזה לא פינוק.

אם אשה תופסת את העשייה שלה בבית כברורה מאליה אז איך מצופה מהאחרים להעריך את זה?

אשה שיודעת מה טוב לה ואיך להקל על עצמה, ודואגת לעצמה, זאת אשה שתהיה מוערכת.

וגם עוד צד פסיכולוגי, יותר קל להתחבר לאדם עם אנרגיות, ולשמר את מה שעושה לו טוב,

מאשר להתחבר לקושי של אדם ממורמר ולנסות להקל עליו.

זה תלויקל"ת

עזרה בתשלום למישהיא שבחרה במודע להיות עקרת בית זה קצת אבסורדי ולא רווחי.

עדיף כבר לצאת לעבוד- גם פחות נטל ילדים במשך היום וגם עוד מקור הכנסה.

לרצפה לא אכפת מי שוטף אותהאפונה

לילדים כן..

עולם הפוך ראיתי.

זו הסתכלות קצת חד צדדיתלפניו ברננה!

אישה שבחרה במודע להיות עקרת בית/אמא במשרה מלאה מבינה שההכנסות של כסף זה לא הכל בעולם ולא מנהלת את כל סדרי העדיפויות שלה לפי כמה נכנס וכמה יוצא.

זה באמת קול שלפעמים עולה.. את גם ככה לא עובדת, אז עכשיו תקחי מישהי שתעזור לך?

ולדעתי התשובה היא לגמרי כן. זה כמעט בלתי אפשרי שאדם אחד יחזיק עול של בית שלם עליו .. במיוחד בלי הערכה ותמיכה מבן הזוג.

מה ההבדלאמאשוני

בין לבקש מהבעל לעבוד פחות ולעזור בבית,

לבין לתת לו לעשות כמה שהוא יכול להגדיל הכנסה ולקחת עזרה בתשלום?

בד"כ לעצמאים או עובדים בכירים השכר לשעה גבוה משמעותית מתשלום על שעת נקיון. ועוד שעתיים בערב זה יכול להיות ההבדל בין לסגור עוד עסקה.

אז הגיוני שבעל שכל עול הפרנסה נופל עליו, מוטרד מזה הרבה יותר מאשר להביא מישהי בתשלום שתעזור לאשתו.

במיוחד אם למשל מביאים צעירה שתסייע בכביסות, גיהוץ, איסוף צעצועים

או בייביסיטר שתעזור במקלחות או תחזיק תינוק בשעת עומס.

מסכימה עם כל מילה.המקורית

מי שלא הייתה בבית עם ילדים ובעל שעובד המון שעות לא תבין כנראה איך זה הגיוני הצורך הזה, אבל כשהתחלתי לעבוד הבית שלי היה הרבה יותר נקי מהתקופה שהייתי בבית. בלי מנקה.

קודם כל הילדים יותר קטנים ודורשים יותר השגחה

דבר שני הם פחות בבית אז יש פחות. שעות "בלאגן"

אני עוד זכיתי לישון לילות שלמים רצופים מגיל 3 חודשים אבל אני סופר פריווילגית רוב הנשים טרוטות מעייפות מילדים שקמים בלי סוף

שלא נדבר על האכלה סביב השעון וטיטולים

ילדים גדולים יותר שרוב הפעמים לא נמצאים בצהרון ממילא וגם כן חוזרים מוקדם עם מלא אנרגיות בקנה ועמוסים בחוויות והרבה פעמים מוצפים וצריך להיות קשובה אליהם. ולהיות קשובה לילד תופס פניות אחרת. כמו לנקות למשל. שלא נדבר על זה שלנקות כל היום זה לא פסגת האושר

חוסר בחברת שווים שיכולה מאוד לדכדך

ועם גישה כמו הבעל של הפותחת אז כנראה גם המון בדידות

להיות המטפלת הבלעדית, גם אם זה "רק" הילדים שלך, זה הרבה חוסר עצמאות וזה שואב מאודדד גם אם זה מאוד מספק וזה הדבר הנכון לעשות. אז בטח לקחת עזרה.

צאי לחופשה ליומיים תשאירי אותו. אח''כ תדברו 😁🫣אורוש3

מצטרפת לרעיון... השיעור הכי חזקDoughnut

בול, אפילו יום יספיק תאמיני לי חחחח🤣קל"ת

כל האחיות שלי בבית עם הילדיםאמא טובה---דיה!

ואני יודעת שהבית ממש ממש לא רק עליהן.

הבעלים שותפים מלאים,

אבל נראה לי שמה שהכי משמעותי הוא שכל הגיסים שלי ממש מעריכים את אחיות שלי על זה שהן בבית עם הילדים ועל כל מה שהן עושות,

(אגב, לאו דווקא בגלל שזה קשה, אלא בעיקר בגלל שזה כל כך משמעותי בעיניהם לבית ולילדים),

וזה לדעתי המפתח לכל שינוי ההרגשה.

תודה כולן..עונהאנונימית בהו"ל

הקטע הוא שאני לא באמת מצליחה לתקתק את הבית וכאלה,כי יש מלא דברים, בדיקות עם הילדים, חינוך וכו' בחוץ

כך שהבית די מוזנח וגם על זה אני מרגישה באמת שכאילו מה אני עושה לפעמים

אבל אני עושה המון.

השבוע הוא זרק משפט 'אין קשר בין המציאות לכתבה' וזה גמר אותי ממש

למה שתצליחי?אמא טובה---דיה!

זו עבודה סיזיפית נורא, דורשת בלי סוף.

הבתים של אחיות שלי ממש לא מתוקתקים.

ולאחת גם יש עוזרת בנוסף לשותפות של הבעל.

אז מה אם היא בבית? יש לה מספיק עבודה עם הילדים ועם שאר ענייני הבית.

וגם אימא שלי הייתה כל השנים איתנו בבית, והייתה מביאה עוזרת הרבה שנים.

כל השאלה היא אם ההישארות שלך בבית מוערכת או מזולזלת.

אם היא מוערכת - כל מה שאת עושה הוא מדהים, ואם היא מזולזלת - לא משנה מה תעשי, זה ייחשב לכלום...

זה קצת נשמע לי שהאישיו זה את מול עצמך ולא מולואונמר

יש מצב?

את מעריכה את עצמך?

את חושבת שאת אלופה ושזה לא קל להיות עם ילד קטן בבית?

את מרגישה שאת עושה את מה שאת צריכה ויכולה?

או שיש לך מלא ביקורת עצמית?

כי אני חושבת שזה הדבר הראשון שמשודר הלאה לאנשים סביבנו,

ואם את לא בטוב מול עצמך ומעריכה את העשיה שלך יהיה לו קשה להעריך.

מבינה מה אני אומרת?

תתחילי לכתוב לעצמך מה עשית היוםנעמי28

מטלות הבית זה המון דברים על הדרך, וההרגשה שלא עשית כלום אבל גם לא עצרת לרגע, מאוד נפוצה.

אבל בשבילך לא בשבילו.

והדיבור שלו לא לעניין (יש מצב שהייתי משאירה אותו להתמודד עם הבית לבד לכמה ימים כדי שיבין 😅)

תתחילי מעצמך.

יש הבדל בין לרצות להיות מוערכת לבין להזדקק לאישור והערכה.

למשל ההבדל בין להרגיש יפה ולרצות לקבל מהבעל מחמאה על זה - לבין לא להרגיש יפה כל עוד הוא לא אמר את זה, כלומר להיות תלויה בהערכה.

תנסי להתחזק מבפנים ולשדר לו שאת עושה הרבה, ובכנות להגיד לו שינסה בעצמו ואז ידבר.

למה הוא מצפה, לבית מתוקתק אחרי שהיית שעות עם ילדים קטנים ? זה לא ריאלי, השאלה למה את מצפה את זה מעצמך.

ממש ככה רק אצלוהמקורית

אין קשר בין הציפיות שלו,למציאות

מציעה לך להשאיר אותו קצת בבית עם הילדים כדי שיבין מה המשמעות של זה

וגם אם הוא לא יבין מאה אחוז

הבית לא אמור להיות מתוקתק. ואם הוא רוצה את זה וחשוב לו אז תשלמו על עזרה, הכל טוב

בית שכל היום נמצאים בו לא יכול להיות מתוקתקחושבת לעצמי

תחשבי על זה שבבית שלך יש בשעות הבוקר מעון, בצהריים צהרון, בערב מועדונית, מקלחות ולישון.

בכל אחת מהמסגרות האלה מנקים כשהילדים הולכים.

ב"ה מהבית הם לא הולכים, ולכן אין זמן לתקתק אותו כמו שמצופה מאישה שאין לה ילדים קטנים והיא לא עובדת.

וגם ממנה לא מצופה, שתעשה מה בראש שלה.

חוץ מזה, שאת כל המשרות מאיישת אישה אחת, שילדה לא מזמן כנראה, בקושי ישנה בלילה, וכל האחריות עליה.

חיבוק ענק, תחושה ממש מעצבנת ומחלישה.

אבל גם אני במצב דומה. אני עובדת ממש טיפה, כדי להיות עם הילדים.

כשאני הרגשתי ככה מול בעלי, שמתי לב שזה א'- מגיע בזמנים אחרי תקופות ארוכות שלא הסתכלתי על עצמי ולא עשיתי משהו בשבילי.

ב'- הרגשתי שכל מה שאני קונה זה בזבוז, ושאני לוקחת מהכסף שלו.

זה תלוי באיך אנחנו מסתכלות על דברים בעיני עצמנו. כשהסתכלתי על כל הדברים שאני עושה והשוויתי לאם זה היה נעשה אם הייתי עובדת במשרה מלאה, הבנתי שאני חוסכת המון.

וזה שאני מקדישה את השנים האלה לגידול הילדים זה תמיכה כלכלית בעסק של הבעל.

עצם העובדה שהוא יכול להיות רגוע כשהוא בעבודה שיש מי שדואג לילדים שלו- זו שותפות עסקית של שניכם.

מסכימה לגמרי עם ההתחלהקל"ת

לגבי הסוף..השאלה היא האם הבעל יכול להיות רגוע גם כשמישהוא אחר שומר על הילדים ולא רק אשתו בשביל הבריאות הנפשית שלה..

כמובן. התכוונתי לבחירה של שניהם שהיאחושבת לעצמי

תהיה בבית באופן כללי.

כזוג וגם כאדם יחיד צריך זמנים של חופש כדי לתפקד...

>>>שימושית

מה את מרגישה לגבי התפקוד שלך בבית? את מרגישה מסופקת בסוף יום?

הרבה פעמים אישה לא עובדת תספיק פחות מאישה עובדת כי אישה עובדת יש לה באופן "טבעי" מנועים לעשיה

ואישה שנשארת בבית צריכה להפעיל את עצמה מה לעשות כי יש אשליה בתת מודע שיש לה את כל הזמן בעולם לעשות אז עכשיו היא יכולה לנוח/לעשות דברים בסלואו מושן וכו'

ממליצה לך לשבת ולכתוב את כל המטלות שהבית צריך בשביל להיות נעים ומסודר בכללי ואיך את מצפה שהוא יראה בשעה X בערב, ואז לעשות טבלת נקיון יומי-

מחלקת את המשימות מה צריך לנקות כל יום, מה פעם בשבוע ובאיזה יום ומה פעם בשבועיים/חודש.

אם מעניין אותך טבלה שלי אני אעלה.

במקביל את עושה סדר יום הפוך- שמה קודם כל את השעה שבה את רוצה שהבית יהיה מאורגן, ואז הולכת אחורה- מה צריך לקרות לפני כן בשביל שזה יהיה מציאותי,

נניח אצלי- אני רוצה שבשעה 7 בערב מטבח יהיה מאורגן, כלים שטופים וסלון מאורגן, בשביל זה אני צריכה שיאכלו ארוחת ערב מספיק זמן בשביל שאני אוכל לארגן מטבח לפני מקלחות

אז ארוחת ערב ב5 וחצי, אז ב5 ורבע עושים 15 דק' שמארגנים את הסלון וכו'

סדר היום שלי מן הסתם לא מתאים לך אבל פירטתי שתביני מה התכוונתי בסדר יום הפוך.

כשנכנסתי לשגרה הזו הקפדתי על שבועיים שלא עושים דברים שוברי שיגרה, עכשיו אני מאורגנת גם לימים לא שגרתיים, וגם מרפה בשעת הצורך.

בגלל שבבקרים אני עובדת וחוזרת הביתה ב4 עם הילדים, אני דןואגת שיהיו לי תשתיות אוכל בפריזר ובמקרר שיעזרו לי לארוחת ערב (מבושלת)

זה גם עוזר לתחזק את הבית וגם מכניס מנועים לעשיה. חוץ מזה את צריכה לדאוג למלא את עצמך ביציאות עם חברות (נניח לבוקר אמהות במתנ"ס, הליכה מידי פעם) להקפיד על פעילות גופנית, ללכת לעיסויים וכו'

להתלבש מיד בבוקר כאילו את יוצאת לעבודה, לתכנן לעצמך 'פרויקטים' גם נניח (מנסיון) אם יש לך תינוק בן שנה- שנתיים בבית, אז לתכנן לו גן עם איזה חומר את רוצה ללמד אותו ואיזה מיומנוות את רוצה שהוא ירכוש, וכמובן איך לעשות את ולהצטייד בהתאם.

כשאת מובילה את היום שלך עם מטרות ועשיה לפני ולא כיבוי שריפות מספיקים יותר ומרגישים טוב יותר וממילא גם השיקוף של המציאות לבן זוג/לסביבה הוא אנרגטי ועסוק.

ובלי סתירה גם אישה עקרת בית לא צריכה להספיק לעשות הכל לבד. זה לגמרי בסדר לקחת עזרה חיצונית למה שצריך ויאפשר לך לתת את המיטב כעקרת בית.

חוץ מזה- ילדים צריכים גם אבא וגם אמא, והגידול שלהם אמור להתחלק בין אבא לאמא גם אם אחד מבני הזוג יכול לעשות הכל לבד לבד, והתפקיד שלך הוא לשקף לו את זה. החלוקה לא צריכה להיות שוויונית אבל היא צריכה להיות משמעותית מספיק להרגשת שותפות. אולי הוא יכול לקחת לרופאים? אולי להכין להם תיקים בבוקר ולקחת למוסדות? אולי ללמוד למבחנים? גם אם ביומיום הוא לא בבית בשעות הקריטיות של ש.ב.-משחקים-ארוחות-השכבה וכו', יש מספיק אזורי גידול אחרים שהוא יכול ויהיה טוב שיקח על עצמו.

יצא לי מגילה ארוכה מידי 😅

מקווה שלפחות חלק מזה יעזור לך

ובקשר לגב- רפלקסולוגיה יכולה לעשות פלאים לכאבי גב שונים, ממש ממליצה לך ללכת ל3-4 טיפולים, ויש גם דרך הקופה.

תודה על התגובה ועל הפירוטאנונימית בהו"ל

ממש בול ההתחלה שכתבת על המריחת זמן

אני לא טיפוס של טבלאות ורשימות לצערי....

לי מה שעזר פרקטיתהמקורית

ועד היום תופס,גם כשאני עובדת מהבית והילדים לא פה, זה להחליט שאני מסדרת רק בערב.

אם זורם פה ושם לעשות משו בקטנה כמו לפנות שולחן נגיד סבבה. אם לא, יש זמן מוגדר אחד ביום קבוע כבר המון שנים שזה זמן איפוס לבית.

תנסי למצוא לך גם זמן כזה. תגדירי מה נכלל בו וזהו. חוץ מזה - את בעבודה עכשיו. כשעובדים לא מנקים

לא, אבל אני לא יודעת אם אנחנו הכי בריאים גםטארקו

המציאות שלנו היא שלנו, וזה בדכ עובד לנו ולפעמים לא..

נשמע שיש לכם על מה לעבוד ושווה ללכת למישהו שיעזור לכם לעשות שיקוף טוב ובריא.

מדהימות שאתן ריגשתן אותי עם התגובותאנונימית בהו"ל

תודה לכל אחת ואחת

באיזה גיל התולעים האלה מפסיקות לבקר?ניק חדש2

דייייייי באמת זה לא אנושי כבר.

כל חודשיים.

ואם הן פירגנו אז חודשיים ושבועיים.

ניסיתי פרוטוקול של 3 מנות ורמוקס בהפרש של שבועיים כל אחת. אז זה האריך מחודשיים לחודשיים וחצי.

באמת אין לי סבלנות לזה.

והם בני 7 ו4.5.

גיהינום

אלה תולעים בוודאות אני שולפת אותן

ניסיתי אמבטיות סוכר

ניסיתי קלינתול

ניסיתי וזלין

ניסיתי נו ורם

כלום.

ולדחוף שום לטוסיק אין שום סיכוי. כמו שלא אדחף לעצמי ככה לא דוחפת להם.

עד שהם לא מקבלים ורמוקס אין לי ולהם שקט.

אוף

מוכנה להתחלף בכיף עם כינים. משלמת גם.

מבינה אותך מאד ומזדהה אמהלה
  1. לגבי השום- זה באמת לא מומלץ, עלול לגרום לכוויה ממש. אבל יש לקנות היום כמוסות שום שיעילותם שווה, והן בטוחות לגמרי לשימוש. הן ממש קטנות, אפילו יותר קטנות מפתילה. וזה עוזר לדחות עוד קצת את ההתפרצות הבאה. בנוסף- לתת להם לאכול גרעיני דלעת- מאד עוזר.

  2. גם אני תמיד אומרת שזה הרבה יותר גרוע מכינים, ומעניין מאד שהבנות שלי נדבקו קבוע בתולעים ואף פעם לא בכינים....

  3. זה עובר כשהם גדלים..... מנסיון בערך מגיל 11/12 כבר הפסיקו להתלונן. אבל כשאני עושה טיפול בורמוקס, בעצת הרופא אני עושה טיפול משפחתי- מביאה לכולם, גם לגדולים כדורים ואפילו אני לקחתי, וזה באמת עוזר לרווח את ההתפרצויות....

  4. חיבוק ענק ענק ענק לא יאומן עד כמה זה יכול לשבש את החיים שלך ושלהם

חמאת גרעיני דלעת שווה לאכילתם? בדיוק קניתי...ירושלמית במקור

לא מכירה, אבל אם זה עשוי מרכיבים טבעיים בלבדאמהלה

יתכן שזה גם יעזור.

אבל בדברים האלו- אין כמו המקור, במיוחד שהמקור טעים וזמין...

הילדים שלי לא אוהביםשיפור

הבאתי טיפול משפחתי ולא מנעניק חדש2

את ההתפרצות הבאה אחרי חודשיים.

גרעיני דלעת עזרו מניסיון?ניק חדש2

מה תגידי על גם וגם? 🫣אן אליוט

אצלינו זה הרבה פעמים בא ביחד, או שבוע תולעים ואז שבוע כינים...

ולנו אמרו 3 מנות ברציפות ואז מנה רביעית שבוע אחרי.

זה סיוט, מזדהה

יש לי רק בנים אז לפחות לכינים יש פג תוקף קצרניק חדש2

תבדקי על שמן זעתר נראה ליהריון ולידה

השתמשתי לעצמי כילדה ותמיד עבד

לאכול או למרוח שם?שיפור

איך להשתמש?ניק חדש2

ישבתי לקרוא מלא עכשיו וראיתי שממליצים גם על שמן אורגנו זה אותו דבר?

כאילו אני כתבתי😒 אנחנו בול באותו מצב!!שיפור

אם תמצאי פתרון אשמח לשמוע.

די בלתי אפשריניק חדש2

בעלי היום שם לו וזלין בפי הטבעת לפחות שלא יצרח.

הרגיע לן קצת

והבאתי ורמוקס. למרות שלא ראיתי שום תולעת.לא יכולתי כבר.

ומשתפת פה משהו שראיתי ברשתניק חדש2אחרונה

אצל רויטל ויטלזון.

כמה צחקתי.

אולי אני מסגירה את עצמי כי שיתפתי כמה חברות

אבל ניחא

זה סיפור חיי.

ילד שלא אוהב ללמוד- מה לעשותטיפקס לבן

יש לי ילד שלא אוהב ללמוד

הוא ילד מאוד מוכשר, ככה שזה לא מחוסר הצלחה

 כשהיה יותר קטן הכשרון היה מספיק לו. עכשיו כבר לא

לפני שנה וקצת  וקצת אחד המורים הסב את תשומת לבנו שלדעתו כדאי לבדוק קש"ר , הלכנו לאבחון אצל פרופסור שהמליצו לנו והוא אבחן שאכן יש בעיה והמליץ לתת רטלין

מההתחלההילד לא שיתף פעולה בכלל עם התרופה, לא היה מוכן לקחת ואחכ אמר שזה דוחה אותו, אחרי שכבר הסכים עם אלף שכנועים, אמר שהתרופה עושה לו רע ממש והפסקנו (נבהלתי שהוא צודק ולא רציתי לכבות אותו או לגרום לו רע) בזמנו פניתי לרופא לשמוע על תחליף, הוא נתן לי אטנט אבל הילד כבר לא היה מוכן לקחת

זה ילד מאוד מאוד עקשן ולכן גם לא היה עם מי לדבר

מתחילתשנה אנחנו עוקבים עם המורה , בהתחלה המורה אמר שהוא יכול יותר וחבל

ועכשיו באספת הורים אמר שלדעתו הילד פשוט לא אוהב ללמוד נקודה, הוא לא חושב שיש קשר לקשב וריכוז שלו (לא ספרנו לו שאובחן רצינו לשמוע מה דעתו)

והיה מאוד מאוכזב

אמר שלא מפריע ומשתולל אבל כן מפריע לעצמו, ורואים ממש התנגדות וחוסר ענין בלימודים 

לשתינו חשוב לימודים, מאוד

אני כן משחררת יותר מבינה שלחץ  גדול רק יגביר התנגדות... במיוחד מול עקשנות שלו

בעלי מאלו שכשמחזיר מבחן הביתה מסוגל להגיד לו אבל למה לא קיבלת  הרבה יותר

לבעלי יש סוג של "שגעון" הוא מתמקד מאוד במקצוע מסוים למשל עכשיו באנגלית ומריץ אותו קדימה בכל מיני חוגים וחוברות והילד לא ממש משתף פעולה,

אמרתי לו שאולי אם ירפה בזה הילד יותר יגיש רגוע ויסכים על הכל אבל הוא לא מוכן להרפות אומר שאסור לוותר לו ולפחות שבמשהו אחד יצליח...

באמת אני לא יודעת מה לעשות, לחזור שוב לרופא לאבחון?  אני די בטוחה שהילד לא יסכים לקחת אלאכ יהיה לי טיעון מאוד משכנע, השאלה מה?

אני לא אמרתי לו כלום על מה שמורה אמר אבל בעלי אמר לו שהמורה מאוכזב ממנו וכמובן משזה לא שכנע אותו... רק להפך..

איך לשכנע כזה ילד ללמוד? מה אנחנו עושים לא נכון??

נשמע שהוא מאוד אוהב ללמודאמאשוני

רק צריך את המסגרת המתאימה.

מסכימה עם בעלך לקדם אותו מחוץ למסגרת הכיתה,

אבל כן צריך לדעת מתי לדחוף ומתי להרפות.

האם הבן שלך אוהב משחקי מחשב?

אפשר בקלוד לעשות דברים מטורפים שיעזרו לו להשתפר וללמוד. (יש מלא תוכנות משחקיות ללימודים בלי קשר, אבל אם רוצים לעשות משהו מיוחד יותר גם אפשר)

הבת שלי למשל לומדת מסיכומים עם צבעים

(צבע למקומות, צבע לדמויות, צבע לחפצים וכד')

הכל עם הקלוד

ואז יש סיכום של כל המילות מפתח לפי צבעים

ואז יש משחקים והשלמות משפטים ולגרור רצף אירועים, והלחנו שירים בסונו

זה ממש עוזר לה ללמוד, ועשיתי לה את זה בלי שיש לי רקע מיוחד. אם לבעלך יש סבלנות וזה חשוב לו, זה עולם

תעזבו את החוברות לדעתי.

מישהי התנסתה ברפלוקס עם צרבות אצל ילד בן חמש?אמא טובה---דיה!

או בגיל אחר, אבל לא תינוק.

איך מטפלים בזה?

הוא מתעורר מזה כל לילה בצרחות...

הלכת לרופא ילדים?איזמרגד1

זה נראה לי שאלה לרופא. ילד שמתעורר כל לילה הצרחות זה משהו שצריך לטפל בו, כנראה עם סותר חומציות מאיזשהו סוג...

היינו אצל אא"ג, והוא אבחן ואמר לפנות לגסטרואמא טובה---דיה!

אבל כצפוי אין תורים בימים הקרובים, אז מתלבטת מה לעשות בינתיים.

תקראי פהאורוש3

Eo EQuiz | E&E Israel - EOE/EGID Community

ובכל מקרה גם אם אין קשר, גסטרו זה הכתובת באמת... וזה תורים רחוקים...

זה לא נשמע לי זה. אבל התיאור של התסמינים שלו נשמעאמא טובה---דיה!

בול צרבות.

השאלה היא איך אני יכולה לעזור לו לפני הגסטרו, כי הוא ממש סובל כבר הרבה זמן...

אולי מהרופא ילדים לבקש תרופה סותרת חומציותאורוש3

אבל אולי זה קצת בעיה כי זה בעצם יכול למסך בעיה שאז הגסטרו לא יראה. הייתי מתייעצת עם הרופא מה דעתו בינתיים

הייתי מתייעצת עם רופא ילדים בינתייםקופצת רגע

ואגב הוא מקבל תוספי תזונה כלשהם?

הוא יודע לבלוע כדורים?שימושיתאחרונה

יש גביסקון וזה ללא מרשם רופאיום שני

תרופה לילדים ומבוגרים, עוזר תוך כמה דקות אבל ההשפעה היא לכמה שעות

(הרופא אמר לנו לנסות את זה במקרה של ריפלוקס עם תינוק. עזר כל כך שבסוף לא המשכנו לתרופה חזקה יותר)

המון ילדים היום בגלאים האלו סובלים מצרבתרק לרגע 1

נראה לי שזה קשור לסטרס תזונה משקל

הילד שלך עם עודף משקל?

כדאי להתייעץ עם גסטרו תבקשו בדיקת אליקובקטור וכו

לדאוג שהמזרון יהיה קצת באלכסון עם הטיה

תתיעצו עם רופא בקשר לתרופה

דווקא בתת משקל...אמא טובה---דיה!

מזרון באלכסון זה רעיון מצוין, תודה!

לא התנסתינעמי28

אבל עד שתמצאי תור, תקלי עליו כמו שמקלים על צרבת בהריון.

ארוחות קטנות לאורך היום, לא שומניות, לא לשכב לפחות חצי שעה אחרי האוכל, לישון עם הגבהה של הראש, להפריד נוזלים מאוכל, וכל מה שעוזר בהריון.

תבקשי מרשם מרופא ילדים!!! כל רופא יכול לכתובהריון ולידה

אומפרזול

מציל חיים

הייתי הולכת לאוסתאופתאפונה

אני עכשיו הייתי עם התאומות שלי אצל גסטרואמהלה

המליץ לתת אומפרזול לנסיון במשך חודש על רקע כאבי בטן והתפתלויות במשך כל היום.

טען שכנראה זה השלכה של הפגות שלהן

כי ראה שאצל פגים יש נטיה גדולה יותר לחומציות בקיבה

(בנות כמעט 8)

לא קשור - שאלת החזרי מילואיםכורסא ירוקה.

נכון יש את האפשרות לקבל החזר על טחפול אישי/זוגי בכפוף לקבלות?

מישהי כאן עשתה ויודעת לומר לי מה צריך לעשות איזה דברים להגיש חוץ מהקבלות? צריך לתת הסברים כלשהם בנוסף? דרך איפה מגישים?

תיכף נגמר לנו הזכאות בסוף השנה ואני חייבת להספיק

מקפיצה לך, בהצלחה!קנקן שבור

לטיפול זוגי/ אישי צריך להגיש רק קבלותשיפור

לטיפול נפשי יש יותר דברים

מה ההבדל בין טיפול אישי לנפשי?כורסא ירוקה.

זה קטגוריות שונות לגמרישיפור

טיפול אישי/ זוגי- זה כל דבר שיכול להיקרא טיפולי כולל סדנאות, הדרכות וכו' וזה היה 1500נועוד1500 על 2024 ו2500 על 2025

טיפול נפשי זה קל"ת, מרב"ע, פסיכולוג, פסיכיאטר או עו"ס- 80 אחוז מכל מפגש או 250 על כל מפגש-הנמוך מביניהם. עד נראלי 22 מפגשים.

עד כמה שידוע לי מספיקשלומית.

קבלות שכתוב בהם טיפול זוגי/ אישי.

דרך האתר של המילואים

יש קישור להגשה שמעלים את הקבלהואני שר

יש שם כמה שדות למלא שבגדול זה להעתיק מהקבלה (שם המטפל, טלפון שלו וכאלה)

אם זה לא על הסעיף של טיפול נפשי שמוגדר למטפלים מוסמכים, לא צריך מעבר לקבלה...

לטיפול הנפשי צריך להוסיף גם תעודת הסמכה של המטפל.

זה הקישור שהגשנו בו היום, מקווה שהוא מעודכן (נעקוב ונראה) -

TipoolRigshi360 פניה למרכז מילואים 360 קרן הסיוע השתתפות בעלויות טיפולים רגשיים

ממליצה אחרי יום יומיים להיכנס לאיזור האישי באתר מילואים ולוודא שנפתחו בקשות לפי מה שהגשת.

שווה להגיש!

ובהקדם כדי שיהיה זמן לתקלות 🙄

תודה!כורסא ירוקה.

לא הבנתי את ההבדל בין טיפול אישי לנפשי.. זה הגדרה שלנו כאילו? מדובר בטיפול פסיכולוגי שהוא הלך לכמה מפגשים, אין לו את התעודה של המטפלת

טיפול אישי זה יותר דבריםואני שר

אפשר להכניס שם גם רפואה משלימה וכל מיני דברים כאלה (בקישור שם הם נותנים רשימת אפשרויות, ממה שזכור לי אנחנו הגשנו גם דברים שלא מופיעים שם, אז מתייחסת לזה כדוגמאות).

הטיפול נפשי זה נורא מוגדר, חייב להיות פסיכולוג/פסיכיאטר/עו"ס (יש להם שם רשימה מדויקת) עם הוכחות שהוא מוסמך.

מה שאת מתארת נשמע שיעבור ב2 הקטגוריות.

אם יש לך מה להגיש גם וגם (ויש איך לבקש את התעודה של המטפל) - הייתי מנצלת גם וגם.

אם בכל מקרה לא תגישו דברים אחרים - אז תעשו לעצמכם חיים קלים ותגישו באישי בלי הסברים...

חשוב לדעת שאישי זה לא רק אישי שלו - זה גם את או הילדים. אז קדימה תקבעי לך איזה עיסוי או רפלקסולוגיה או מה שעושה לך טוב 😉❤️

רפלקסולוגיה לאישה זה משהו שאפשר גם?שימושית

שימחת'ותי ❤️❤️

לא רואה סיבה שלא...ואני שר

תסתכלי בקישור שצירפתי, כשאת בוחרת סוג החזר יש לך הסבר קצר עליו, ואישי זה לגמרי כל אחד מבני המשפחה.... (לא זוכרת מה הגשתי על עצמי, אוסטיאופתיה של הילדה קיבלה אישור)

וואלה, אפילו לא חשבתי לבחור קטגוריה כי לא ידעתישימושית

שיש הסבר אח"כ, זה ממש מפורט. ולילדים זה גם קלינאות תקשורת ורכיבה טיפולית.

מהממת אחת שכתבת ופירטת ❤️

אני חושבת שלהכיר את הזכויות שלנו זה חשובואני שר

את החובה של המילואים אנחנו ממלאות מעולה, לפחות שנקבל משהו קטן בחזרה...

אם את לא בעניינים, מציעה ממש לעקוב אחרי התוכן של פורום נשות המילואימניקים (יש להם קבוצות וערוץ ווצאפ ונמצאות גם בפלטפורמות אחרות), הן מנגישות מידע בצורה מעולה ממש. אני יותר בעניינים מבעלי בזכותן 😅

חבל חבל חבל לא לקבל בחזרה כסף על דברים שאפשר, אנחנו באמת נותנים את הנשמה והחיים ❤️

תכף סופשנה לועזית, יש זכאויות שנגמרות. רוצי לבדוק מה עוד לא הגשת ואפשר...

אני גרועה גרועה בלהכיר את הזכויותשימושית

רק חובות אני יודעת לשנן 🙈🙈

אני חייבת לבדוק את הנושא, אני רואה שדווקא יכול להיות הרבה דברים שיעזרו לנו

אז העדכונים של הפורום בול בשבילךואני שר

הן מפרסמות ממש מסודר לפי נושאים,

מזכירות להגיש, מסבירות מה צריך, עוזרות אם יש צורך...

יש עוד מיליון קטגוריות אחרות של החזרים, אבל תתחילי באלה שתכף נגמרים.

כן. אני הכשתי על זה טיפול אישיבוקר אור

👍שימושיתאחרונה

מוסיפהואני שר

מישהי הזכירה פה ובאמת לא זכרתי לכתוב, אז כותבת שלא תפספסי -

עוד הבדל בין האישי לנפשי זה שהנפשי זה החזר חלקי (עד 80%, גג 240 ש"ח לטיפול) ובאישי וזוגי זה החזר מלא.

אז הבחירה ביניהם בעיניי היא לפי מה יש לך להגיש בסך הכל.

השאיפה היא לנצל כמה שיותר...

תודה על הפירוטכורסא ירוקה.

לך ול @שיפור

לא ידעתי שיש ככ הרבה אפשרויות ובטח לא שאני יכולה להחליט למה להגיש.

למה בירוקרטיה זה כזה מסובך??

טוב אני אתחיל מלהגיש לאישי ואחכ נראה

לפחות אני לא הסתומה היחידה בעולם 😍שימושית

הולכת להקדיש לזה את המוצ"ש החורפי

שתדעו גם דמי שאחד הילדים בטיפול כמו קלינאית תקשורתמקרמה

ריפוי בעיסוק/סוסים/הידרותרפיה

גם אפשר

אישי וזוגי זה ממש חארטה112233445566

אפשר להביא קבלה מכל דבר

הטיפול נפשי זה החזר של 80 אחוז עד 240 אם אני לא טועה, וזה צריך בעלי מקצוע מסויימים או מטפלים עם תואר שני או מרבע פיזיו אולי גם וכזה....

ושם צריך גם תעודה של המטפל

בוא נגיד את האישי והזגי הייתי מחפשת על מה לבזבז ולהוציא לכ דבר שישמח אותך סדנא קורס צימר בריכה זוגית וכו..

את הנפשי אם גם ככה אתם צריכים טיפול תחפשו משו שעונה על הקריטריונים...

בול.ואני שר

ואם עוד לא השתמשת בכלל, תבדקי גם אופציה של לשלם עכשו וללכת בהמשך לסדנאות וכאלה...

למשל אנחנו קנינו ניווט זוגי, ונשתמש בו יום אחד כשנגיע לזה 😅

בטוחה שיש סדנאות וטיפולים שאפשר לשלם על שובר, ככה לא צריך להיות מדי בלחץ של סופשנה...

וואי מגניב תודה!כורסא ירוקה.

אבחון אצל מרפאה בעיסוקרוני_רון

לילד מתוק בן 3 וחצי.

הייתי איתו במשחקיה במנהל הקהילתי, בשעה מיוחדת עם מרפאה בעיסוק. והיא התסכלה עליו קצת.. ואמרה שזה לא ילד שהיא אומרת דחוף אתמול אבחון, אבל היא כן חושבת שזה יהיה לו טוב.

היא אמרה שיכול להיות שהמרפאה בעיסוק תמליץ על ספורט טיפולי קבוצתי ולא על סדרת טיפולים אצלה.. אבל היא חושבת שזה יתן לו ערך מוסף.

יש לו מעט סרבול במוטוריקה גסה, היסוס וחשש באתגרים פיזיים כמו טיפוס, ירידה ממתקנים, תכנון תנועה, ויש לו נטייה להימנע ולפצות על זה דרך דיבור ודמיון ששם הוא הרבה מעבר לגילו. כמו גם במוטוריקה עדינה, שכבר יודע לכתוב מאוד יפה...

אשמח קצת לשמוע על התהליך.

כמה זה מורכב ופרוצדורה מול הקופח (לאומית)

והאם שווה לשלם פרטי (יש לי ביטוח בריאות פרטי, אבל לא בטוחה שיש החזרים על זה...)

מבקשים מהרופא הפניה, מהמזכירה שאלוניםשיפור

שאלון 1 את ממלאת, שאלון שני הגננת. את מביאה הכל למזכירה- הפניה ו2 שאלונים. היא סורקת ושןלחת לקופ"ח. את מקבלת אישור לאבחון אחרי שבוע- שבועיים. ואז את יכולה להתחיל לשלוח למכונים להתפתחות הילד את ההפניה ו2 השאלונים כדי להיכנס לרשימת המתנה לאבחון.

ספורט טיפולי קבוצתי הרבה יותר פשוט, אם זה בהסדר עם הקופה את רק מבקשת הפניה מהרופאה. תלוי במדריכה של הספורט אם את משלמת לה ומגישה קבלות כדי לקבל החזרים מהקופה או שאת מורידה התחייבויות ונותנת למדריכה.

אולי תבדקי אם יש החזרים מהביטוח, אם יש ,אז למה לא לעשות פרטי?

בהצלחה!!

סרבול במוטוריקה גסהאיזמרגד1

יכול להיות שזה פיזיותרפיה ולא ריפוי בעיסוק. בכל מקרה כדאי לפנות להתפתחות הילד (פשוט תתקשרי להתפתחות הילד באיזור שלך ותשאלי מה התהליך ומה זמני ההמתנה.) כדאי לך לברר גם על הביטוח הפרטי, אבל ממה שאני יודעת ביטוחים פרטיים שמכסים טיפולי ריפוי בעיסוק מבקשים אבחון מהקופה כדי לתת החזרים. ואם זה לא משהו דחוף או שמשפיע על החיים אישית אין מצב שהייתי משלמת על פרטי, זה 300-400 לטיפול...

וואי ממש מזכיר לי את הבן 3 שליSheela

את ברשותך נדחפת לשאלה

איך יודעים איזה טיפול מתאים לו?

לקחתי כבר את השאלונים מהמרפאה, הם ידעו להתאים לו את הטיפול הנכון? או שאני צריכה לבקש משהו מסויים?

קצת נמנעתי מלהתקדם בינתייל כי אין לו קושי מובהק אלא משהו כללי מסורבל כזה כמו שתיארת.. והוא מאד מאד חכם ותקשורתי שזה מפצה על זה.

את מביאה שאלוניםשושנושי

ניגשת לאבחון ראשון, משם זה מתגלגל.

אם המרפאה חושבת שיש צורך באבחון נוסף, היא תפנה.

לגבי לבקש - את מגיעה עם כיוןון על קושי בתחום מסוים? כמו קושי בדיבור? קושי בריפוי בעיבוק?

כי אם אני לא טועה אלה שאלונים שונים..

יש לו איזשהו קושי במוטוריקה גסהSheela

נמנע מטיפוסים, רק לאחרונה התחיל לקפוץ וזה עדיין מאד קשה לו, יש לו ריצה מצחיקה כזאת..

לפי מה שאני יודעתעלמא22

מוטוריקה גסה זה פיזיותרפיה, אבל בכל מקרה הייתי מתייעצת עם הרופא ילדים שלו, שיתן הפניה

הרופא ילדים לא נלחץ מכלוםSheela

הוא אמר לי למלא טפסים אם אני רוצה

ושבכל מקרה רוב הדברים שציינתי אפשר לחכות לפחות עד גיל 4 שיסתדרו לבד.

לי זה כן מרגיש שצריך חיזוק אבל הוא בלבל אותי..

לגמרי גם ריפוי112233445566

חיבוק על זהשושנושי

זוכרת את ההמלצה הראשונה, הייתי בטוחה שעולמי חרב עליי חחח

בביטוח הפרטי שלנו אין כיסוי להתפתחות הילד..

תתחילי את התהליך בלאומית עם הטפסים. מרגע הגשת הטפסים קיבלנו תור דיי מהר, תוך איזה שבוע שבועיים.

משם התגלגלנו.

אם המרפאה בעיסוק תחשוב שזה לא אצלה, היא תפנה לאבחון פיזיו.

לגבי ספורט טיפולי, שיתפתי פה בעבר.

התחלתי קבוצה חדשה במקום מוכר יטעם הקופה, הילד הלך פעמיים וכל יום מתחנן ללכת.

הוא ממש נהנה. יש שם עוד 4 ילדים בגילו, כל אחד עם קשיים אחרים וכולם מסתדרים שם מצוין. ממליצה.

נשארתם באותו חוג בסוף?יעל מהדרום

לק"י

ואיזה כיף לשמוע שהוא נהנה ומבקש ללכת!

לא, התחלנו שבוע אחרי חוג חדששושנושי

גם של ספורט טיפולי, החוג מטעם בית ספר פרח (למרות שלא לומד שם)

כלומר, זה במבנה שלהם. המדריכה גם עובדת שם. ההתחייבות של הקופה (55 למפגש)

בשורה התחתונה הילד ממש נהנה, כל יום רוצה ללכת.

גם המדריכה ממש נחמדה, שולחת אחרי כל מפגש סיכום במייל של מה עשו, על מה עבדו ומה התכנון להמשך.

איזה כיף. אלופה שככה דאגת למצוא לו מקום טוב יותרשימושית

נשמע מקסים בכל ההיבטים!!יעל מהדרום

ממליצה לך ללכת לרופא התפתחות ולבקש ממנושימושית

המלצה לאן לפנות (זה גם עוזר להקדים את התור אח"כ למה שצריך)

במקביל תתחילי ספורט טיפולי, זה בכל מקרה יעזור (במידה והמדריכ/ה טובים)

אני בלאומית, חיכיתי שנה לרופא התפתחותישושנושי

לא בטוחה שבמכון יסכימו להכניס לרופא לפני כל האבחונים (ככה בכל מקרה היה בסניף שלנו, הלוואי שאצלהם זה שונה)

וואו, במאוחדת היה לי תור לרופא התפתחות תוך שבועייםשימושית

שלוש, משהו כזה, והוא המליץ לי איך להתקדם הלאה.

וואו אני בהלם!!!!!שושנושי

בלאומית עשו את המוות כדי לזכות להיפגש איתה, מי שישמע המזכירה משלמת לה מהכיס הפרטי שלה.

כל קופה והקלפים שהיא שומרת אצלה בכספת כאילו זהשימושית

יהלום נדיר שהשמישמור אם יגעו בו יותר מידי 😈

איך קובעים תור לרופא התפתחות?השם שלי

צריך הפניה מרופא ילדים, או שאפשר פשוט לקבוע?

מקבלים ילדים עד גיל מסוים?

הבן שלי כבר עבר כמה סבבים בהתפתחות הילד, של פיזיותרפיה לריפוי בעיסוק. אבל אצל רופא התפתחות לא היינו.

יש לו תור נוסף לאבחון של ריפוי בעיסוק, אבל אני רוצה משהו יותר כולל.

אין לי מספיק נסיוןשימושית

כשהבן שלי היה בן שנה ו9 הרופאת משפחה אמרה לי לפנות לרופא התפתחות, פניתי לסניף של התפתחות הילד אצלינו וקבעתי תור לרופא התפתחות.

זה היה הדבר הכי פשוט בכל הסרט הזה של קלינאית תקשורת-פיזיותרפיה-וריפוי בעיסוק.

@רוני_רון במקביל תקבעי כבר תורים לבדיקת שמיעה וראיה כי תצטרכי את זה.

ותלכי לאף אוזן גרון מומחה כי לפעמים נוזלים או דברים באוזניים ובמערכת אא"ג גורמים לסרבול.

לא יודעת איזו קופה אתעלמא22

אבל בכללית צריך הפניה של רופא ילדים, ואז לםנות למכון להתפתחות הילד הרלוונטי ולבקש תור, צריך למלא איזה טופס ארוך (שלחו לנו 5 דפים, לא יודעת אם הכל שלנו או חלק בשביל המסגרת), ואז אפשר לקבוע את התור. כל זה ואנחנו כבר היינו פעמיים עם הילדה אצל רופא התפתחות והם אומרים לנו לחזור (ומדובר על ילדה עם תסמונת דאון שמטופלת בכל מה שצריך).

בכנות, אצלנו זה מרגיש מיותר, כי יש לה גרף התפתחות משלה וכאמור, היא כבר מטופלת במעון בכל המקצועות הפרא-רפואים, אבל אולי הוא יכול לשפוך קצת אור על ילד 'רגיל'

אנחנו במאוחדתהשם שלי

מבקשים ספציפית תור לרופא התפתחות?

כי מילאנו שאלונים להתפתחות הילד, וקבעו לנו כל פעם תור לאבחון, אבל רק של פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.

השאלה אם אני צריכה לבקש משהו נוסף, או שהם קובעים אבחון לפי מה שעולה מהשאלונים.

הייתי מתקשרתעלמא22

ישירות למכון הרלוונטי ושואלת, הכי טוב.

להתקשר ישירות ולהגיד שאת רוצה תור לרופא התפתחות ושאת רוצה לדעת מה הפרוצדורה

הבעיה שאני לא יודעת בדיוק מה אני רוצההשם שלי

לא יודעת אם דווקא רופא התפתחות זה מה שאני צריכה, או שיש עוד אפשרויות. בגדול אני רוצה אבחון יותר כללי, ולא רק ספציפי של ריפוי בעיסוק.

עד איזה גיל רופא התפתחות מקבל?

אני יודעת שיש דברים בהתפתחות הילד שהם עד גיל 6, ויש דברים עד גיל 9. הוא עכשיו בן 7.

אני אמורה להיות שם עוד שבועיים באבחון של הריפוי בעיסוק. תוהה אם לנסות להתקשר ולברר לפני, או לשאול כשאני כבר אהיה שם.

גם במכבי זה שנה קדימה...shiran30005

אני הייתי חכמה ישר שזיהיתי בעיה מילאנו שאלונים ושלחנו, לא חיכיתי יותר מידי

טוב שהיית חכמהשושנושי

אני הייתי חכמה עכשיו בנושא אחר, קבעתי תור שנה קדימה לפסיכיאטר ילדים (אחרי שרשור הכדור, שיהיה תור נראה אם יהיה צורך).

לרופא התפתחות או לקלינאית/מרפאה בעיסוק?שימושית

רופא התפחות - שנה קדימהshiran30005

קלינאית/ריפוי בעיסוק - שנה וחצי קדימה, לפחות באזור שלנו...

לקלינאית/ריפוי בעיסוק ממתינים במקביל להמתנהשימושית

לרופא התפתחות או שזה יוצא שנתיים וחצי המתנה עד שמתחילים לטפל??

במקבילשיפור

זה ממש תלויshiran30005

אנחנו עשינו אבחון קלינאית כבר לפני חצי שנה, ורק עוד חודש יש לנו רופא התפתחות, אז בעצם התחלנו רשימת המתנה מאז

ריפוי בעיסוק שהיא גם צריכה - אמרו לנו שרופא התפתחות יחליט אם יש צורך ואז יפנה אותנו...אז בעצם שם נחכה לתור לאבחון ורק אז נתחיל רשימת המתנה

אם זה במקביל זה סביר, אבל אם לא- זה הזוי שטיפולשימושית

יתעכב כ"כ הרבה... וואי כמה רבתי עם מאוחדת שיביאו לי אישור לפרטי וכעסתי עליהם שאני צריכה לבזבז 9 חודשים בהמתנה 🙈

אצלנו גם היינו אמורים לחכות חצי שנה + לטיפול קל"תשושנושי

הם הכינו אותי מייד בהתחלה שזה הצפי.

זכיתי לקבל תור חודש אחרי כי פניתי גם לפניות ציבור של הקופה וגם לרדיו יהיה בסדר שיביאו אישור לטיפול פרטי עם החזר (זה היה חודש לפני שהרפורמה עברה, ככה שלא היה סיבה שלא יאשרו).

הם אישרו טיפול פרטי בתנאי שאיך שיתפנה תור לקלינאית בקופה אני מפסיקה את הטיפול בפרטי. אחרי חודש התפנתה סדרה והמשכנו בקופה.

במחשבה לאחור, קצת לא פייר שעקפתי כלכך הרבה ממתינים ברשימת המתנה. מצד שני - בעייתם שלא הפכו את העולם כמוני

העולם מאתגר, לפעמים צריך להפעיל שרירים כדי לקבל.. כמה שרירים הפעלתי בועדה כדי שיתקבל לגן שפה. כל המסע הזה פשוט סיוט!. עצוב שצריך להילחם על מה שמובן מאליו (או שלא יעבירו רפורמות שאף אחד לא יעמוד בהם).

הצלחתי לקבל מהם אישור לפרטי מיד אחרי שהרפורמהשימושית

הזו עברה... זה לא הגיוני שימתינו כ"כ הרבה זמן במיוחד בתחומים שככל שהעזרה מוקדם יותר- קל יותר לטפל בזה

וזה סיוט עלי אדמות הבירוקרטיה והזמנים שצריך לעבור בשביל זה.

(הלכתי לחלק טיפולים פרטי בלי החזר כי לא רציתי לבזבז זמן, והיה לי אפשרות לזה ב"ה)

עכשיו אני יצליח לקבל את חושבת?shiran30005אחרונה

אני במכבי

מניעה אחרי לידהאני988

היי אני חודש וקצת אחרי לידה, יש לי תור לרופאת נשים בימים הקרובים (אחרי הטבילה)

מתוסכלת מהאמצעי מניעה שיש...

אני מניקה אז צריכה גלולות פרוגסטרון אבל יודעת שהן עושות דימומים הרבה פעמים ולא מרגישה שאני יכולה שנאסר שוב עכשיו לתקופה ארוכה

וגם אם כן זה יעשה רק דימום חלש שלא אוסר, זה אומר שאי אפשר להיות ביחד בכלל כמה חודשים? כי היה עכשיו את הדימום של הלידה, ובשבוע עד שהגלולות ישפיעו לא נהיה ביחד כי הריון לא רלוונטי כרגע, ואז דימומים...

באופן כללי לא מתחברת לגלולות אבל אין פיתרון טוב יותר למנוע לזמן לא מאוד ארוך וזה מתסכל

נשים שהיו בסיטואציה, מה עשיתם?

בדיוקשיפור