התבוננות אלול תשפ"ג - מי מצטרפת אלי השנה?בארץ אהבתי

לפני שנתיים שיתפתי פה בתהליך התבוננות שבו כל יום אני מקדישה כמה דקות לכתיבה דרך שאלות מנחות, שעוזרת לעשות הכנה ותשובה לקראת השנה המתקרבת.

אני הרגשתי שזה היה לי מאוד משמעותי.

אבל השנה לא ממש הצלחתי עדיין להיכנס לאווירת אלול, יחד עם סוף החופש הגדול.

בזכות @חדקרן שהזכירה לי את השרשור וביקשה שאשלח לה קישור, החלטתי שאני רוצה בכל זאת לעשות את זה שוב.

כמה ימים היצר הרע עוד ניסה לשכנע אותי שעמוס לי מידי, או שזה מסובך להתחיל באיחור, או שסתם פיתה אותי לעשות דברים אחרים.

אבל החלטתי שאני לא רוצה לוותר. אני יכולה להצליח למצוא כל יום כמה דקות להתבוננות עצמית, ואם אני לא אעשה את זה אני לגמרי אפספס את אלול…

אז בלנ"ד אני משתפת פה כל יום את השאלות שאני עונה עליהן, ומי שרוצה להצטרף אלי, מוזמנת בשמחה (ומוזמנת גם לכתוב לי איך היה לה…).


מי שרוצה להצטרף מוזמנת להגיב, ככה השרשור יוקפץ וגם תמשיכו לקבל עליו התראות.

נתחיל בלנ"ד בתחילת השבוע הבא.


אני מעתיקה פה כמה 'הקדמות' שכתבתי בשרשור הקודם, עם קצת התאמות להשנה.

קצת שיתוף על הרקע שהביא אותי לזהבארץ אהבתי

הרבה שנים עברתי אלול, ועוד אלול, ולמדתי על החשיבות והפוטנציאל של הימים האלו, ושמעתי שיעורים, וקראתי מקורות, והשתדלתי לחזור בתשובה כמה שהצלחתי.

אבל בסופו של דבר, לא הרגשתי שבאמת הצלחתי לעשות בעצמי שינוי אמיתי דווקא בימים האלו.

אני מאמינה שלאורך השנים כן התפתחתי והתבגרתי והשתניתי בעקבות דברים שעברתי בחיים. אבל לא ידעתי איך לנצל דווקא את הימים האלו לשינוי.


ובשנים שאחרי החתונה, כבר היה עוד יותר קשה להרגיש את אלול. כי כבר לא הייתי באולפנא, עם ערבי התעוררות ושיחות וכו', והיו עיסוקים אחרים ועניינים אחרים, וגם אם מצאתי זמן לשמוע איזה שיעור, לא באמת עשיתי עם עצמי משהו מעבר.


ולפני קצת יותר מ-4 שנים, כשהייתי בחופשת לידה, הקב"ה גלגל שאני אעשה אימון אישי, בהתמקדות בעבודת ה' בהקשרים שונים בחיים.

ופתאום גיליתי שכשאני מפנה זמן לחשוב על עבודת ה' שלי, לעשות בירור עם עצמי, לקבוע מטרות, להבין לאן אני שואפת, לבחור דרכי פעולה מעשיים כדי להתקדם לשם, אז אני מצליחה באמת להשתנות.

מאז ניסיתי והשתדלתי להמשיך לתת לעצמי את הזמן הזה. לפנות בערב 10 דקות לפחות שאני עוצרת את הדברים האחרים, ומתבוננת על מה שהיה היום, איפה אני ביחס לשאיפות שלי, מה הצלחתי, מה עוד צריך לשפר, ואיזה שינוי אני רוצה לעשות מחר כדי להתקדם במשהו אחד.

לא כל הזמן אני מצליחה להתמיד. היו חודשים שהיו רק פעמים בודדות שהצלחתי לפנות זמן להתבוננות. היו יותר מידי פעמים שהיה מעניין מידי בפורום בשביל לעצור, או שהיו יותר מידי דברים אחרים חשובים לעשות.

אבל מה שב"ה הצלחתי כן להתמיד בו, היה לעשות התבוננות חודשית, פעם בחודש (בר"ח כמובן, ואם לא הספקתי - אז גם כמה ימים אחר כך) לעצור ולהסתכל על כל החודש, לקרוא את מה שכתבתי במהלך החודש, לקרוא שוב את מה שכתבתי על השאיפות שלי, ולהתפלל על זה שאני אצליח להתקדם יותר בחודש הקרוב.


(**מעדכנת השנה שהיום אני לא מצליחה להתמיד בהתבוננות בכתב כמעט בכלל, אבל כן משתדלת בע"פ, להודות על מה שהיה היום, עם מחשבה על הצלחות שלי, ובדגש על יעדים שהגדרתי לי לחודש הזה. וזה גורר מעצמו גם תשומת לב למה שלא מספיק הצלחתי. לפעמים אני עוד מתעכבת על זה ולפעמים פחות, אבל עצם העצירה כן טובה לי, כשאני מצליחה להתמיד בזה...)


ועכשיו, לכבוד ר"ח אלול, עצרתי והחלטתי שבחודש הזה. אני רוצה להשקיע בהתבוננות שמותאמת במיוחד בשבילו. לנצל אותו כמו שצריך לתשובה.

לשמוע שיעורים על תשובה, או לקרוא ספרים בנושא, זה גם חשוב מוסיף, ואם אני אצליח להכניס גם את זה - זה יהיה מצויין.

אבל אני יודעת שאם אני לא אקדיש זמן להעביר את הדברים אלי, לחשוב איפה אני רוצה לשנות ומה אני רוצה לעשות בשביל זה, אז הדברים ישתנו הרבה יותר לאט.


וחשבתי שזה גם יוסיף למחוייבות שלי, וגם אולי יוסיף לחלקכן, אם אני אשתף קצת בתהליך של החודש על גבי הפורום. כמובן לא בהתבוננות עצמה, כי היא אישית מידי. אבל בשאלות המנחות שאני כותבת לעצמי.

אז מי שמתאים לה, מוזמנת…

מהמם!!! אשמח לראות את השאלות ולנסות להשתתףשיפור
אני אשמח להצטרף. בתקווה שאצליח להתמיד ב"ה. תודה לךאמהלה
והקדמה על מה שנעשה פה בהתבוננותבארץ אהבתי

החלק הכי משמעותי בעיני בהתבוננות הוא כתיבת 'החלום' - לדמיין לאן אני רוצה להגיע, בלי לתת לשום דבר במציאות החיצונית או הפנימית שלי להגביל אותי.

בדמיון אפשר לחלום בלי גבולות, וזה מאפשר לנו להבין לאן עוד אנחנו רוצים בכלל להתקדם, בלי שיהיה לחץ להגיע לשם מיד.

אחד הדברים שהכי התחדשו לי באימון שעשיתי היה לגלות את החלומות שלי. למשל, פעם חשבתי שאני שואפת לכעוס פחות על הילדים, וכשאני כועסת אז לכעוס בצורה שהכי פחות פוגעת בהם. פתאום כשנתתי לעצמי לחלום בלי הגבולות של היכולת שלי, הבנתי שבאמת השאיפה שלי היא לא לכעוס בכלל, וכשצריך כעס מסיבה חינוכית אז לכעוס רק באופן חיצוני, 'כעס הפנים'. אולי ידעתי בתיאוריה גם לפני כן שזה הדבר הנכון באופן אידיאלי, אבל שחיברתי את השאיפה הזו אלי (גם אם אני יודעת שבמציאות אני לא אגיע לשם באמת, כי אני לא בדרגה כזו), זה עזר לי לברר הרבה דברים, להבין איך להתגבר יותר מהר אחרי שכבר כעסתי, לזהות תוך כדי שאני כועסת שאני כבר לא במקום חינוכי ולהבין שזה הזמן לעצור ולמצוא איך להירגע בעצמי, וכו'.


אז מי שמצליחה לפנות זמן רק פעם בשבוע, לדעתי כתיבת החלום זה החלק הכי חשוב ומשמעותי, והוא יכול להוסיף גם אם לא עונים על השאלות האחרות של השבוע.


אבל לחלום את כל החלומות שלנו בבת אחת זה יכול להיות קשה. לכן כדי לארגן את ההתבוננות חשבתי לחלק את העבודה לפי שבועות.


בפעם הקודמת חילקתי לארבעה שבועות, והצעתי שתי אפשרויות לחלוקה - לפי יסודות או לפי מעגלים בחיים.

באופן אישי אני כתבתי לעצמי באותה שנה לפי החלוקה של היסודות, שראיתי אותה בכמה ספרים שמדברים על עבודת המידות (אפשר לקרוא יותר בהודעה שכתבתי אז, אני לא אפרט על זה הפעם - איזה כיף על כל אחת שהגיבה! עוד הקדמה לפני שמתחילים - - הריון ולידה )

אבל השנה חשבתי שיהיה יותר קל וברור לכתוב לפי המעגלים השונים בחיים. ובגלל שהפעם התחלנו באיחור, ויהיו לנו רק שלושה שבועות, אז נחלק את המעגלים לשלושה:

- אני עם עצמי - דברים שקשורים לעצמי (קימה בבוקר, אכילה, ניצול זמן, פלאפון וכו')

- אני והחוץ (בעל, ילדים, משפחה מורחבת, עבודה, שכנים)

- אני מול הקב"ה (קיום מצוות, תפילה)


מתחילת השבוע הבא, בכל שבוע ניקח אחד מהמעגליל, ונעבור לאורך השבוע על שאלות שונות שיעזרו בבירור.

מי שלא מספיקה לפנות לזה זמן כל יום, אפשר גם להצטרף חלקית. ממליצה בכל מקרה לעבור על השאלות לפי הסדר, גם אם זה לא בקצב שאני כותבת (וגם אם לא מגיעים לסוף - השאלה הראשונה, של כתיבת החלום היא משמעותית בפני עצמה, כמו שכבר כתבתי).

אשמח מאוד להשתתף כל הכבוד לך!!!!אוהבת את השבת
מהמם! ממש עוררת אותי לתשובהלהתחיל מהתחלה
אשמח לעקוב והלוואי גם להגיע למצב של כתיבה עצמית
מהמם. אשמחתודה לה'.
רעיון מהמם. תודה ששיתפת. אשמח לעקובהמקורית
רעיון מקסים!!חיכיתי חיכיתי
אשמח להצטרף!
אשמח ישר כוחמדברה כעדן.
ישר כח! אשמח , תודה שאת מזכה אותנו גם השנה!אם מאושרת
אשמח, תודה לך שאת משתפת אותנו!שריקה
אקפוץ למיםמקקה
מרווה להצטרף בע"הלפניו ברננה!
תודה רבה יקרהחדקרן

שתדעי שבזכותך אני ממש משתדלת לשבת כל ערב לכמה דקות של התבוננות, ונעזרת בשאלות המנחות שכתבת בשרשור ההוא.

תודה גדולה!

מהממת, אני זוכרת את זנאביול
אשמח להצטרף
מהמם. אשמח לנסות להצטרף בע"הnorya
נשמע טובאצטון
אולי אצטרף 
✡️✡️אור ל-י' אלול - מתחילים!בארץ אהבתי

שבוע **אני עם עצמי** (קימה בבוקר, אכילה, ניצול זמן, פלאפון, וכו')


אז כמו שכתבתי קודם, השאלה הראשונה והכי משמעותית היא -


>>> איך אני חולמת להיות בנושא שבו בחרתי להתמקד?


אני ממליצה לכתוב בזמן הווה, כאילו זה כבר קורה. ככה למדתי לעשות באימון ואני מרגישה שזה באמת עוזר, להרגיש את החלום יותר במציאות.

לפעמים זה עוזר לחשוב על אנשים שמאוד מעריכים בנושא הזה, ולשים לב מה מהמידות שלהם אני גם שואפת שיהיה אצלי.

כדאי לפרט כמה שיותר, ממש לתאר דברים מציאותיים.


בהצלחה רבה!

מצטרפת אלייךהמקורית

אני במחשבות תמידיות על הנושא הזה

ולא ככ מרגישה את אלול האמת, לצערי,

אבל החלום שלי ביני לבין עצמי -


* להיות נוכחת ברגע, בלי הסחות דעת. בעיקר מול הילדים. לא למהר לאף מקום כשאני איתם. להצליח להקשיב להם ולהיות איתם באמת רוב הזמן כשאני איתם

* לשים לב שאני לא עוברת את גבול היכולת שלי מבחינת עייפות ואוכל, כי יש לזה מחיר

* טלפון וניצול זמן אני כותבת באותה שורה - אני מרגישה שיש קשר ישיר בין השניים. ואני לוקה בכך המון


וחייבת לומר, שהרבה פעמים אני שמה לב להלקאה עצמית כשאני לא עומדת בכך וזה מביא אותי לפעמים לייאוש, שמוריד לי את האנרגיה.

וזה כשלעצמו מבאס מאוד.


לא יודעת איך זה אמור להיפתר, ואם סה בכלל מה שכיוונת אליו, אבל כתבתי בכל זאת 🙃

מהמם, מטרות ממש חשובות ומשמעותיותבארץ אהבתי

(כמו שממקה כתבה, המלצתי לכתוב בזמן הווה. אבל כמובן שגם הכתיבה שלך מעולה. איך שמתאים לך זה מצוין).


באופן כללי, אני ראיתי שלכתוב בצורה חיובית עוזר לי יותר מאשר לשלול את מה שאני לא רוצה. לפעמים זה יותר קשה לנסח, אבל זה יכול לעזור...

למשל בחלק שכתבת על לא לעבור את גבול היכולת מבחינת עייפות ואוכל, אפשר לנסח בצורה חיובית - 'אני דואגת לגוף שלי ומספקת לו אוכל ושינה לפי הצורך' (כתבתי כדוגמא, את יכולה לנסח לעצמך איך שנכון לך. וגם להשאיר ככה זה בסדר גמור, אני רק מציעה...).


על מה שכתבת על ההלקאה העצמית אני רוצה להגיב יותר בהרחבה, אבל לא כרגע, אשתדל בהמשך בלנ"ד.

אז מתקנת לזמן הזההמקורית

* אני לא חוששת להגיד דברים שמפריעים לי או להעמיד במקום אנשים שמגזימים

* מרגישה יותר בטוחה בעצמי

* מבלה זמן איכות עם ילדיי

* יוצאת יותר מהבית ופחות כבדה

* מספיקה לעשות דברים שרציתי ולא נמרחת איתם שעות

*מתפללת פעם ביום לפחות

* מצליחה לשחרר משימתיות יתר ולהינות מהרגע

* מנצלת את הזמן ביעילות. בעבודה ובכלל

* ישנה מספיק שעות כדי להיות באנרגיה מיטבית

* והכי - חוזרת לצחוק בקול גדול כזה, מלוא ריאותיי, של אישה שנהנית מהטוב שיש לה בחיים (ויש לה הרבה ממנו ב"ה) בלי מחשבות יתר


תודה על ההזדמנות לבירור עצמי עמוק❤️

אפשר לכתוב כאן או זה כל אחת לעצמה?מקקה

אני מצליחה להיות נוכחת ברגע ולהסיח את דעתי ממשהו מלחיץ בלי להיעזר בטלפון. אני בודקת הודעות רק אחת לכמה שעות. אני נוכחת עם הילדים בלי להשתעמם ולהזדקק לעזר חיצוני

אני הולכת לישון בזמן

אני מצליחה להרגיש שמחה ולא בדאון כל הזמן

אני מתמקדת בדברים הטובים ולא בקשיים

איך את עושה את זה? שאפו!המקורית
את מה שאני רוצה להיות
היא אמרה לכתוב בזמן הווה...מקקה
כתבת מעולה! ונכון - אמרתי לכתוב בזמן הווהבארץ אהבתי

ככה למדתי באימון שעשיתי, ואני מרגישה שזה במידה מסויימת נותן יותר נוכחות לדברים, אולי גם עוזר לי להרגיש שאני יכולה באמת להרגיע לשם...


ולגבי איך לכתוב - אפשר בשמחה פה. ככה את גם נותנת להשראה לאחרות🙂

ואפשר גם לכתוב רק לעצמך, אם השיתוף פה חשוף מידי, או סתם אם יותר מתאים לך ככה.

משאירה את זה להחלטת כל אחת.

אפשר גם לפעמים ככה ולפעמים ככה. אין פה כללים, כל אחת ומה שמתאים לה...

החלום שליאוהבת את השבת
אני הולכת לישון כל יום ב22:30, וקמה מוקדם ובנחת לפני הילדים. מספיקה אולי לעשות סיבוב ולהרגיש את האוויר בחוץ אולי להתפלל
מצטרפתדור רביעי

פעם היה לי זמן להתפלל. אחרי כן חל שינוי לרעה בבריאות שלי, ואני לצערי מתעסקת איתה.

אני כן מודה לקב"ה כל יום. ומדברת איתו. אבל מרגישה מתוסכלת מאד שתפילות ממש אני כמעט לא מצליחה.


אנסה הערב ב"נ, ערבית. אפילו אם יצליח לי פעם בהרבה זמן, יותר טוב מכלום

.

אני אמורה להתחיל תרופה חדשה שתשפר מאד את מצבי, יש לי מרשם כבר הרבה זמן, והיצר הרע מתעצל לי לקנות אותה. !!!

לא יאומן כמה פעמים הייתי בעיר השבוע והוא שכנע אותע שמחר.

וכשכבר הלכתי, אז לא היה.


אז עכשיו לכבוד אלול ב"נ מחר אני קונה ומתחילה, ומקווה שיהיה לי יותר זמן פנוי.


בנוגע לעצמי, החלום שלי זה פעם בחודש לפחות לשבת מול הים ולחשוב.

הלוואי שיתגשם לי השבוע בזכות אלול.


יש לי מטרה חשובה מאד שאני לא כותבת אלא קמה עכשיו לעשות כדי שסוף סוף זה יקרה.


תודה על השרשור!

בהצלחה ורפואה שלימה!אביול
תודה💞💞💞דור רביעי
מעדכנתדור רביעי

ב"ה עמדתי בזה, התפללתי מתוך סידור, חצי מנתפילה בערך בכוונה. אמרתי לייצר (טען שזה לא שווה), שבעז"ה אשתפר.

ישנתי נפלא!

קמתי רעננה

היה לי יום מתוק בעבודה, בלתי צפוי..

אכלתי בריא!!!

ישנתי אחהצ

ממשיכה לעבוד

יוצאת ב"נ עכשיו להביא את התרופה הזו, בע"ה!!!

כל הכבוד! איזה סיפוק!!מאוהבת בילדי
תודה רבה אהובה על התגובה שלךדור רביעי

השרשור הזה כל כך עוזר ותומך...

ובמיוחד עזר לי שהגבת.

כי התרופה ב"ה אצלי

והמשמעות היא, שנלך לישון מוקדם יותר, וכל כך הייתי רוצה להסתער על המקרר... זקוק מאד.. אבל הפלאורסנט של המטבח כבה, והני משפחתי החליטו לא לתקן שלא אתפתה.😅

אנחנו הנשים, כמה הספקים יש לנו יל הראש.

תודה לבורא עולם על כל היש. אין עוד מלבדו.

ב"נ למרות הקדמת שעת שינה אתפלל ערבית. אני מרגישה שהמלך בשדה ואני משחררת את הלחץ מלהחזיר את הכסף, סומכת על המלך שהכל שלו.

💞💞💞

תצליחי בכל החלומות שלך😘

אמן. ריגשת אותי והזכרת לי שהמלך בשדה...מאוהבת בילדי
איזה כיף שכבר התחלת לקחת את הדברים למעשה. אלופה!בארץ אהבתי
אנישריקה

שומרת על תזונה מאוזנת, בריאה, מושקעת וטעימה

עושה ספורט כמה פעמים בשבוע

יורדת במשקל 8 קילו ושומרת על המשקל שהגעתי אליו

 

מטפלת בעצמי,

בכל הבעיות הגופניות..

הולכת לבדיקות, טיפולים ולכל מה שצריך

 

משתמשת במחשב במינון הנכון לי

בלי להתמרח שעות

 

מתחילה שנה בביטחון ובמקצועיות

יודעת מה ואיך לשאול כדי ללמוד ולהתמקצע ולתת את המענה הכי מדויק.

בטוחה בעצמי, מבפנים, מול הצוות שאני עובדת איתו, מכירה ביכולות שלי (וגם במה שלא) 

 

מתנהלת באופן יעיל,

מנצלת את הזמן ומספיקה להגיע למטלות הבית השונות וגם להיות נוכחת עם היקרים לי

 

שמחה ומודה על הטוב שהקב"ה נתן לי

 

 

 

תודה על זה

בטוחה שאמשיך לחשוב על הדברים

מצטרפת... אני מזדהה עם הרבה ממה שכתבו...חרות

השאיפה שלי:

אני אוכלת מסודר ובריא, נמנעת ממתוק, ומוצאת פתרונות אחרים כשאני צריכה להרגע ולא בורחת למתוק.

אני הולכת לישון מוקדם וקמה לפני הילדים.

אני מסדרת את הבית בערב וקמה לבית מסודר.

וכל זה לא סותר את זה שאני סבלנית לילדים...


הגזמתי... נראה לי שאצלי זה לא יכול לבוא ביחד... אבל ננסה לשפר מה שנוכל..

מצטרפת, תודה גדולה על זהממשיכה לחלום

אני רוצה להתמקד בתחום של התמודדות עם רגעי קושי:


כיש רגעים של קושי ותסכול אני מצליחה לנשום ולהסתכל בסקרנות על הסיטואציה. אני נשארת רגועה, מרגישה מסוגלת ושמחה ומוצאת פתרונות יצירתיים.

אחרי ההתמודדות אני לא מרגישה שסבלתי אלא מרגישה שהצלחתי להתמודד בצורה מוצלחת עם הסיטואציה ויש לי מזה הרבה אנרגיה ושמחה.


החלום שלימאוהבת בילדי

אני קמה מספיק מוקדם כדי להתאפס על עצמי עוד לפני שהילדים קמים

התארגנות בוקר נעימה ותפילה

אכילה מאוזנת ובריאה

לא בורחת למחשב

סבלנית כלפי הילדים שלי וכלפי בעלי

לא מתלוננת כל רגע על מה שכואב או לא נח לי...

 

בטוח יש עוד.

תודה על זה!

אני אוהבת את עצמילג בעומר

אני לא נותנת לשעות של אחרים עלי להחליש אותי ולהקטין אותי ולא להעריך את עצמי

אני בכלל לא מתייחסת לזה

זה עובר לידי


אני בטוחה בזה שאני טובה,מקסימה,יקרה, ייחודית,צדיקה,שואפת לעשות טוב גם אם לא מצליחה, אמא טובה לילדים ,ואדם טוב לסביבתי

עונה בדילייגוגי גוגי

בעז"ה שאזכה לעלות על הרכבת עכשיו שבוע וחצי לפני ר"ה.

מדהים איך כל שנה הקב"ה נותן לנו חודש שלם..

וחלקנו מעיזים לפספס אותו

אז בחלון שלי:

אני קמה מוקדם. לפני כולם. בחלון אור של שחרית. אווירה אחרת. שעות לא מוכרות.

מתארגנת. לא מתלבטת על בגדים מאה שנה. בארון בגדים שלי בגדים שאוהבת.

יש לי כמה דקות לטיפוח. מחליק במקדימה של השיער, קרם פנים, איילנר.. 

דברים שגורים לי להרגיש טוב.

ואני מצליחה להתפלל. באמת. מהלב. סדר קבוע. מקום קבוע.

אה, וכמובן שהבית מסודר ונקי, מאתמול בלילה..

 

האוכל שלי?

לא נוקשה. מרגישה טוב עם הגוף שלי.

את הזמן מנצלת בלהיות עם המשפחה. בעלי. לנקות לסדר את הבית לאכול. לבשל. וכמובן - לימודים.

להיות רגועה במטלות, להוציא את הכי טוב מעצמי במסגרת הזמן הנתונה לי בתור אמא ב"ה.

וזהו

 

זה קצת קשה לי אז מפסיקה

אני מצטרפתאבןישראל

בעזרת ה'

תודה על השיתוף🙏

תודה!חנוקה

באת לי בזמן

 

יישר כוח לכל אחת שכתבה פה, או לעצמה...בארץ אהבתי

איזה כיף שכל כך הרבה הצטרפו.

מצטערת שאני לא מגיבה לכל אחת באופן אישי, אני קוראת כל אחת, אבל מגיבה רק מידי פעם כשיש לי משהו להגיד באופן מיוחד.

 

אבל אני כותבת פה לכל אחת שכתבה, תקראו כאילו זה אישי אליכן - איזה כיף שהצטרפת וכתבת, מעריכה מאוד את זה שהצלחת למצוא את הזמן ולברר את הרצונות הפנימיים שלך.


 

אני כבר שולחת את ההנחיה הבאה (אני שולחת בערב, אבל כמובן שאפשר למצוא את הזמן שנוח לכן לכתוב, במהלך היום הקרוב. או גם אחר כך למי שלא הספיקה. מי שנוח לה לכתוב בערב והשעה שאני שולחת מאוחרת לה מידי, יכולה לכתוב כל פעם לפי הערב הקודם ששלחתי. אני לא תמיד מצליחה לשלוח בתחילת הערב)

 

ומי שלא נוח לה להמשיך לעקוב אחרי השרשור כי יש פה יותר מידי התראות, אבל רוצה לראות כשאני שולחת הנחיה חדשה, מוזמנת לבקש שאתייג אותה...

את מקסימה!!!🙏🙏🙏🙏 תודה רבה על ההזדמנותאוהבת את השבת
✡️✡️אור ל-י"א אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


והיום, מתוך החלום שכתבתי, אני בוחרת:

>>> מטרה או כמה מטרות ממוקדות שעליהן אני רוצה לעבוד, ומנסחת אותן במשפט.

פה אפשר למקד יותר את המטרה למשהו שריאלי להגיע אליו בשנה הקרובה, ולא רק בחלום הרחוק.

ואפשר גם לבחור את המטרות שעליהן אני רוצה להתחיל לעבוד במעגל הזה (אם אתמול כתבתי בכל מיני כיוונים וזה לא באמת ריאלי לעבוד על הכל במקביל).

כדאי לנסות לכתוב בצורה כמה שיותר ממוקדת - משהו שיהיה אפשר לבחון ולראות האם הצלחתי להגיע אליו.


אם רוצים להרחיב ויש זמן, אפשר גם להוסיף עוד שאלת בירור -

>>> למה זה חשוב לי?

וכאן לנסות לכתוב כמה שיותר. לא להסתפק בתשובה קצרה ופשוטה, אלא אחרי כל תשובה שעונים, לשאול 'למה עוד?' (או למה מה שכתבתי חשוב לי - לרדת לעומק הרצון. למשל - חשוב לי לקום מוקדם כדי להתחיל את הבוקר ברוגע. למה חשוב לי להתחיל את הבוקר ברוגע? כדי שתהיה אווירה טובה בבית. למה חשובה לי אווירה טובה בבית? וכו') עד שכבר באמת העמקנו את הרצון והקפנו אותו מכל הכיוונים.


בהצלחה!

אני בוחרתמקקה

אני רואה את הטוב ומודה עליו ויותר שמחה ופחות מתמקדת בקשיים

למה זה חשוב לי? כי מצב הרוח שלי משפיע על כולם ועל הכוחות שלי ועל הסבלנות שלי וממילא מושך אחריו את כל המשפחה. למה הוא משפיע על כולם? כנראה כי אני חשובה פה בבית יותר ממה שהייתי רוצה. למה אני חשובה? כי כולם צריכים או רוצים לקבל ממני משהו בכל רגע נתון.

לא יודעת כל כך איך לצאת מהלופ הזה הלאה...

וגם לא הצלחתי לנסח מטרה ממוקדת

מנסה לעזור לך לדייקבארץ אהבתי

קודם כל, כתבת מהמם ובחרת מטרה ממש חשובה.


אני מבינה שקצת הסתבכת עם החלק של הבירור 'למה זה חשוב לי?'.

אז קודם כל, הכוונה שלי היתה שאפשר לענות סיבות שונות למה המטרה שלי חשובה, ואפשר להעמיק יותר לעומק סיבה מרכזית - להבין מה באמת מוביל אותי לרצון הזה.

בתשובה שלך, ענית סיבה מרכזית למה חשוב לך לשנות את הראייה שלך על דברים, והסיבה היא כי מצב הרוח שלך משפיע על כולם... ומושך אחריו את כל המשפחה.

מפה השאלה הבאה ששאלת זה 'למה הוא משפיע על כולם?', אבל זה כבר יוצא מתוך בירור הרצון שלך, אלא מנסה להסביר את ה'תופעה' שאת משפיעה על כולם (שזה גם בירור חשוב בפני עצמו. ואני ממש מזדהה, גם עם התחושה שלפעמים זה יותר ממה שהייתי רוצה...).

השאלה שאולי הייתי שואלת כדי להעמיק את הרצון הזה, היא 'למה חשוב לי למשוך את כולם למצב רוח חיובי?'.

לפעמים הבירור הזה עוזר להבין דברים יותר לעומק, ולפעמים זה מרגיש חופר מידי כי התשובות כבר מובנות מאליהן. צריך להרגיש תוך כדי כמה זה נכון לי להמשיך להעמיק. וכמו שגם כתבתי, אפשר להמשיך ולעשות תשובות חדשות לשאלה למה זה חשוב לי, ללכת לכיוונים אחרים (למשל על המטרה שלך, אני אולי הייתי כותבת - כי חשוב לי להכיר תודה לה' על כל הטוב שהוא עושה לנו ולא להתמקד ברע, כי כשאני רואה ומגדילה את הטוב הרע מתגמד ומקבל פרופורציות, וכו'). כמובן אני לא רוצה לכתוב בשבילך, התשובות צריכות להיות אישיות שלך, זו רק דוגמא שלי.


ולגבי מטרה ממוקדת, זה באמת קשה במטרה כזו.

את יכולה לנסות להפוך את זה ליותר 'מדיד', אם תנסי לדמיין איך ההבדל נראה במציאות.

אם מישהו צופה בך לאורך כל היום איך שאת היום, ובעוד שנה הוא יצפה בך לאורך כל היום אחרי שהצלחת להגיע למטרה הזו, מה הוא יראה אחרת?

תודה רבהמקקה

זה ממש יפה.

למה חשוב לי שכולם יהיו במצב רוח טוב? כי רוצה שהם יהיו שמחים. וגם כי לכולנו יהיה קל יותר להתנהל מתוך שמחה ופחות עצבים

מטרות:

לחייך לפחות עשר דקות מתוך שעה

לספר מה היה לי טוב היום

לספר על מה אני מודה

להתלונן פחות מחמש פעמים במהלך יום עבודה

מהמם! אלופה!בארץ אהבתי
למה כולם צרחכים או רוצים לקבל ממך משהו כל רגע נתוןדור רביעי
זה גורם לשחיקה לעייפות ובטח לתלונות.. אני חושבת שכחלק מהמיקוד כדאי להגדיר הפסקות - לא בנייד - למנוחה..
צושקת אבל זה לא ככ אפשרימקקה
משלל סיבות
מנסה לבחור מטרותחרות

לאכול בכל ארוחה ירק מבושל או סלט.

(כדי לעזור להפחית מתוק, כדי לא לעלות יותר במשקל, כדי לשמור על הבריאות, כדי לבצע את תפקידי בעולם בצורה מיטבית...)

לסדר בערב לפחות משהו אחד

(כדי שהבית יהיה מסודר, כדי שיהיה נעים, כדי שלא אהיה עצבנית, כדי שיהיה לכולנו נעים)

ללכת לישון עד 23:00

(כדי שתהיה לי סבלנות)


תודה על כל ההנחיה!!

אהבתי ומצטרפת בלי נדר!דור רביעי

שתי מטרות דאני כל כך מזדהה איתן.

בהצלחה לשתינו!!!

הירק המבושל, זה באמת נכון... במצבים שלבטן אין חשק לירקות חיים.

מטרותלג בעומר
אני כל יום קמה בבוקר בתחושה שבילי נברא העולם (ואנוכי עפר ואפר)


אני הולכת עם הבפנים שלי וסןמכת עליו ועל ה' שיכוון אותי- עושה את זה בשמחה ובאמונה


למה זה חשובלג בעומר
כשאני אוהבת את עצמי אני בטוחה בעצמי אז אני מדוייקת יותר, יכולה לעשות בחירות חכמות ונכונות יותר. כשאני קמה ככה בבוקר זה יתן לי מלא אנרגיה טובה וכייפית לכל היום, ככה אוכל לטפל יותר טוב הילדים ולהיות יותר קרובה לה' כי אהיה בשמחה וברוגע אופנים שהכל תלוי בו והקשר איתו הוא מה שחשוב...
בוחרת מטרותגוגי גוגי

המטרות שלי:

1. להקדיש כל בוקר גם זמן לטיפוח. להשקיע בזה כמה דק. שאוכל להסתגל במראה ולהיות מבסוטית על עצמי!!!!! לברר איזה תכשירים איפור וכו הכי טובים לי.

מדד: מחמאות (אוי ואבוי חח), בעיקר תחושה טובה, ביטחון, בושם וכו'....

 

2. תפילה תפילה תפילה - גם אם לא מסתדר רצוף ארוך. להצליח לשלב או פשוט בבקשות לבורא עולם בנהיגה, או אפילו רק עמידה. הלוואי שנזכה

מדד: לעשות לוח הצלחה (?) לא בטוחה שכדאי חחח

 

 

וואי זה סוחט אותי נפשית אמשיך בעזה מאוחר יותרגוגי גוגי
כתבת דברים ממש יפיםבארץ אהבתי

ורק מדייקת אותך לגבי המדד - כשכתבתי שכדאי לכתוב דברים 'מדידים' - לא התכוונתי שאת צריכה לתת לעצמך ציון כל פעם, ולחפש הגדרות מה יקבע את הציון.

הכוונה שלי היתה להפוך את המטרה למשהו מוחשי יותר. לא לכתוב באופן כללי משהו שקשה לבחון אם עשיתי אותו או לא, אלא משהו שאני יכולה להסתכל ולראות את ההבדל.


למשל - @המקורית פתחה פה פעם שרשור שבו היא כתבה שנקבל על עצמנו להיזהר יותר בדיבור, לעילוי נשמת מישהי שנהרגה באופן טרגי (לא זוכרת את הסיפור המדוייק).

אני רציתי להצטרף, אבל ידעתי שאני תמיד רוצה להיזהר בדיבור, אבל בסוף המון פעמים נופלת בזמן אמת ולא מצליחה. אז רציתי להגדיר משהו מדיד, שאני אוכל לראות שינוי. והגדרתי שאני אשתדל לפחות פעם ביום לעצור את עצמי מלהגיד משהו שהייתי רוצה להגיד, ולהגיב רק אחרי מחשבה..אני לא יכולה להגיד שאני מצליחה ממש כל יום, אבל כמעט כל יום אני מצליחה לפחות פעם אחת, ועצם המודעות עוזרת לי שלפעמים גם יותר מפעם אחת (כמובן שיש לי עוד הרבה להשתפר, אבל עדיין יש פה שינוי שאני יכולה לראות).


האמת שהמטרות אצלך נראות די ברורות ומוגדרות - כל יום להקדיש זמן כלשהו לטיפוח, וזמן כלשהו לתפילה.

קצת על הלקאה עצמית מול מטרות גדולותבארץ אהבתי

בתשובה ל@המקורית (ונכון כמובן לכולנו…)


אחד הדברים שלפעמים מקשים עלינו לעשות תשובה, זה הקושי שלנו לעמוד מול החסרונות שלנו ולהכיר בהם.

כשאנחנו ממשיכים בשטף החיים בלי לעשות את העצירה הזו, לפעמים אנחנו מרגישים יותר טוב עם עצמנו. ודווקא כשעוצרים להתבונן ולברר עם עצמנו לאן אנחנו שואפים ואיך היינו רוצים להתקדם, פתאום אנחנו מרגישים חזק יותר את הפער בין השאיפות שלנו לבין המקום בו אנחנו נמצאים היום.

וזה יכול לכאוב. ולפעמים לגרום לנו להעדיף לא לעצור בכלל ולהמשיך בשטף החיים הרגיל.


אבל הכאב הזה הוא כל כך מתוק. הוא הכאב שמבטא את הטוהר של הנשמה שלנו, את זה שהרצון הפנימי האמיתי שלנו הוא לחיות באמת לפי החלומות שלנו.


אז זה בסדר להרגיש את הכאב הזה.

אבל גם צריך להיזהר שהכאב הזה לא יגרום לנו לייאוש. כי אנחנו רחוקים מהחלומות שלנו. ואנחנו לא יכולים להגיע אליהם ברגע, גם אם עכשיו הרצון שלנו ממש מתעורר לזה.

כי אנחנו בני אדם, ויש לנו יצר הרע שלא מתייאש מאיתנו ולא עוזב אותנו, והוא ממשיך לפגוש אותנו בצמתים המעשיים בהם הרצון שחלמנו עליו עומד למבחן, והוא ממשיך לנטוע בנו רצונות אחרים, נמוכים יותר, שלפעמים (ואולי אפילו לרוב, או בדברים מסויימים גם תמיד) מנצחים את הרצון הפנימי יותר שעכשיו אנחנו חולמות עליו.


ולכן כשאנחנו עושות תשובה, אנחנו צריכות מצד אחד לתת מקום לחלום, להבין איפה הרצון האמיתי שלנו ממוקם, להתחבר לשאיפה להגיע לשם, וגם לכאוב קצת את המרחק שלנו משם.

ומצד שני, לדעת איפה אנחנו נמצאות, לדעת שהעבודה שלנו בעולם הזה היא במלחמה מול היצר הרע, ושהקב"ה רוצה את ההתמודדות שלנו ולא מצפה שברגע אחד נגיע לשלמות.

ולכן בימים הבאים ננסה למקד את הרצונות הגדולים שלנו לצעדים קטנים יותר, לקבלות קטנות שאנחנו יכולות לקיים. מתוך הבנה שבשביל לעשות דרך גדולה, צריך להתחיל בצעד קטן, שלא מאיים עלינו, אבל עוזר לנו להתחיל להתקדם. וכל עוד נזכור את המטרה שבסוף, נוכל להמשיך ולצעוד לכיוונה, לפי היכולת שלנו.


(לא כותבת פה מקורות, אבל הדברים שכתבתי מבוססים הרבה על דברים שקראתי ולמדתי באורות התשובה של הרב קוק זצ"ל, ובשיעורים או ספרים של הרב ראובן ששון)

רק היום השני וכבר עייפות ותחושה של קושידור רביעי

לעמוד בשינויים

והכי מעצבן שמהמקום הפנימי אני לא השתניתי- אני ממשיכה להיות עסוקה מעל הראש וטרודה ועייפה.

השינוי היחידי - והמשמעותי!!! זה שלפני השינה אני מזכירה לעצמי שה' מנהל את העולם ואני מרפה ונרדמת ברוגע. שזה המון בשבילי.🙂💖💖

אבל התרופה בלבלה לי את הלילה ואני שוב בלופ של עייפות ועבודה.

היצר לועג לי ואומר שכמו שאף שנה לא השתניתי קבוע, בסוף אני אחזור לסורי. יש לי דמעות בעיניים

 

אני שמה לעצמי שירים מהמחזור לנחם את עצמי. 

והייתה לי שיחה נוקבת עם בעלידור רביעי

שאמר

שאני קונה המון - לעצמי, לילדים, לו, לבית, ושאם אני רוצה באמת שינוי - אני צריכה להשלים עם הרעיון שאנחנו צריכים פחות לצרוך.

נורא קשה לי להשתנות בנקודה הזאת.


אני מדמיינת את עצמי

מגיעה הביתה

הבית נקי ומסודר

יש בו פחות דברים

אני לא הולכת לקניות ולא מפנקת במתנות כמו שהייתי


אני עוסקת בתחביבים,

אני מבשלת אוכל בריא

עושים הליכות יחד בחוץ ברוגע

נוסעים לים

קוראים ספרים

מתכרבלים

שמחים במה שיש


האם אני באמת מסוגלת לוותר ככה, כולל על השרשרת שאני חולמת לקנות

יקרה, הקושי שלך כל כך מובןבארץ אהבתי

כשכותבים חלום, אנחנו מחוברות לרצון האמיתי שלנו, ובאמת מרגישות שאנחנו רוצות מיד להתחיל ליישם.

אבל במציאות אנחנו עומדים מול הרבה מכשולים בדרך. אנחנו לא באמת יכולים לקפוץ לשם מיד.

את מדהימה שניסית כבר מיד להתחיל ליישם. אבל הקושי להתמיד הוא טבעי לגמרי. זו דרך חיים שלמה כדי להגיע וליישם את החלומות שלנו. זה לא יכול לקרות מיד.

אבל אנחנו יכולות לצעוד לשם. לזוז לאט לאט, לפי הקצב שאנחנו מצליחות. לפעמים גם יקח שנה שלמה לעשות צעד אחד של שינוי. אבל צעד אחד זה עדיין יותר מאשר להישאר במקום.


תרופה חדשה זה שינוי שבטח קשה להסתגל אליו. אבל את אלופה שכבר קנית את התרופה ולא דחית! שאת כבר מתחילה את תהליך ההסתגלות אליה…

ואלופה ממש על להצלחה ללכת לישון ברוגע ומתוך אמונה. זה באמת צעד משמעותי!


ולגבי מה שכתבת על השיחה עם בעלך-

זה נשמע שקשה לך עם החלום הזה. את בעצם חולמת שתצליחי להיות שלמה עם צורת חיים שבעלך היה רוצה, ושאת לא ממש שם כרגע. נכון?

זה לא קל לעשות שינוי בשביל מישהו אחר. גם כשזה הבעל.

לא יודעת מה נכון במצב כזה.

מחזקת אותך להצליח ליצור מציאות בה הקניות שלך יהיו בצורה הנכונה למשפחה, ושתצליחי גם להתמלא מהדברים האחרים שכתבת. מקווה שתצליחי למצוא דרך מאוזנת ונכונה שמתאימה לך.


בהצלחה!

תודה רבה יקרה ואהובה!דור רביעי

התרופה החדשה סבבה, מסתבר. ב"ה!!!

עשיתי היום שעה הליכה בבוקר. איזה כיף שהגיע היורה.


כל עניין הקניות זז הצידה מפני שאנחנו מחזירים היום חוב מספר 2.

אני כל כך שמחה שאפשר להחזיר אותו, שנרגעתי מהקניות.

בינתיים😅


בסוף החודש נשב יחד ונחשב מה אפשר ומה לא. יש עוד 2 תשלומים צפויים, אנחנו נערך אליהם ונראה מה נשאר ולאיזה מטרות.

תודה רבה רבה על ההכוונה היפה והמדייקת שלך.


לא שכחתי את המטרות הרוחניות💞💞💞

תודה שהתייחסת למה שכתבתיהמקורית

רק עכשיו התפניתי לקרוא.

מתחברת מאוד 

✡️✡️אור ל-י"ב אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


>>> היום נכתוב תפילה אישית עבור המטרות שלנו (על מטרה אחת שרוצים להתמקד בה, או על כל אחת מהמטרות).


יש פירוט ארוך בהמשך, אבל בקצרה אני אגיד שהתפילה יכולה להיות מסוגים שונים, תלוי במטרה ובמה שמתאים לנו:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש לפני הניסיון - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה


ועכשיו אני רוצה להרחיב יותר על השלב הזה, ואני גם אפרט על הסוגים השונים של התפילות שהזכרתי:

אחד הקשיים בשינויים שאנחנו רוצים לעשות, הוא שיש פער מובנה בין השכל לבין הלב (הרב ראובן ששון מסביר שזה בעקבות חטא אדם הראשון, וזה מה שישתנה כשהקב"ה ימול את ערלת לבבנו, כמו שמובטח לנו בפרשת ניצבים - 'ומל ה' אלוקיך את לבבך…').

אז הבירור שאנחנו עושות עכשיו עוזר לנו להבין לאן אנחנו שואפות ורוצות להגיע, ולמה זה חשוב לנו וכו', וזה מאפשר לנו להתחיל לגלות את מה שהיה עד עכשיו נסתר איפשהו בשכל ובמחשבות שלנו, ולהפוך את זה לרצונות ברורים, עם דרכי פעולה צועדים ממשיים כדי לשנות.

אבל עדיין, השינוי לא מתרחש ברגע. גם כשהכל ברור יותר, ואנחנו יודעים לאן אנחנו שואפים, בסוף כשמגיעים למציאות, הלב שלנו עוד לא מחובר מספיק לרצונות האלו והוא מושך אותנו להתנהגות אחרת.

ואחת הדרכים שעוזרות לקרב את הרצונות שבשכל אל הלב - כדי שהם יובילו גם בשעת מעשה ויתגברו על הרצונות הצדדיים והמשניים וההרגלים שרוצים להוביל אותנו למה שהיה עד עכשיו, זה התפילה.

זה בעיני אחת הדרכים הכי משמעותיות להתגבר בשעת ניסיון - להבין שזה ניסיון ולהתפלל על זה.


אצלי יש מצבים שמאוד עוזר לי כשיש לי תפילה כתובה, שכתבתי אותה כשהרצונות שלי ברורים לי, ולא בתוך סיטואציה שבה יש דברים אחרים שמבלבלים אותי. וכשהתפילה כתובה לי ונמצאת במקום זמין, אני יכולה לשלוף אותה ולהתפלל, וזה ממש עוזר להיזכר שוב במה שחשוב באמת, ולהתפלל לה' שיתן כוח לעשות את הדבר הנכון (גם לשלוף אותה זה לא תמיד קל, אבל אם היא כתובה מראש זה יותר קל מאשר להתחיל לחשוב תוך כדי מה להתפלל).


לפעמים גם יש מצבים שמתאים יותר לכתוב תפילה שמתפללים לפני הסיטואציה המאתגרת (למשל - אם אני יודעת שקשה לי כל ערב בהשכבה של הילדים ואני עלולה לכעוס עליהם, אני יכולה לכתוב תפילה קצרה להתפלל לפני ההשכבה, שעוזרת לי לזכור מה חשוב לי ומתוך איזה מקום אני רוצה להגיב).


זה יכול להיות גם תפילה קצרה, או אפילו פסוק/קטע קצר  מהתפילה שאפשר להגיד בזמן הקושי ('וטהר ליבנו לעבדך באמת', 'משוך עבדך אל רצונך', 'ונפשי כעפר לכל תהיה' וכו').


ולפעמים גם עוזר למצוא מקום בתפילה שגם ככה מתפללים בבוקר (מי שמספיקה, ממה שהיא מספיקה), שמתחבר לי למטרה שאני רוצה לעבוד עליה, ולשים לב להתכוון בחלק הזה של התפילה על המטרה הזו (למשל - 'הנותן ליעף כוח' על הקימה בבוקר, 'אוזר ישראל בגבורה' - על משהו שאני צריכה בו יותר גבורה כדי להצליח, 'ותדביקני ביצר הטוב' - זה גם מתאים לכל נושא שעובדים עליו, ואפשר לבחור משהו מסויים להתכוון בו, וכו').


לסיכום - מוזמנות לחשוב מה יתאים לכם מהאפשרויות שהזכרתי פה:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה


בהצלחה!


אנא ה'מקקה

עזור לי לשמוח

להרגיש שמחה ולהעביר אותה הלאה

להשרות שמחה ואור על סובבי

מקסים,אמן!לג בעומר
תפילהלג בעומר
בשבילי נברא העולם- להגיד בעת ניסיון


ה' אני מרגישה שבשילי בראת את העולם,אני יודעת שאתה אוהב אותי ומאמין בי ואני רוצה לדבוק במידותיך ולאהוב את עצמי ולהאמין בעצמי וכמובן לזכור שהכלללללל ממך, הטוב והרע, אנא ה' שיתהםכו כל מחשבותיהם לטובה 

וואו איזו תפילה חזקה! ממש מתחברת...בארץ אהבתי
תודה ששיתפת!
✡️✡️אור ל-י"ג אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


נבחר אחת מהמטרות שכתבנו בשלב הקודם (אפשר גם לעשות על כמה מטרות), ננסה לדמיין את הסיטואציה שאליה מתייחסת המטרה, ונענה על השאלה:

>>> מה יכול לעזור לי להצליח להגיע למטרה?


כדי לענות על השאלה הזו, אפשר לחשוב על פעמים שכן הצלחתי, אפילו חלקית, ולחשוב מה עזר לי אז. אפשר לחשוב על אנשים שאני רואה שמצליחים בזה ולנסות לחשוב מה עוזר להם (אפשר גם לשאול, אם שייך…).


באופן אישי, אני יודעת שאצלי אחת התשובות שתמיד נכונה בשאלה הזו, שמתחברת למה שכתבנו אתמול, היא - לזהות שזה ניסיון ולהתפלל לה' שיעזור לי (וכמה שאני יודעת שתמיד התשובה הזו נכונה, לכל סיטואציה של קושי, עדיין זה ממש לא קורה בקלות, ולא תמיד אני זוכרת את זה…). אחר כך יש גם תשובות נוספות לכל סיטואציה בפני עצמה, אבל זו תשובה שאצלי אני רואה שהיא נכונה תמיד.


בהצלחה!

גם לי עוזר להתפלל על זה - למדתי כאן מקריאה הפורוםלג בעומר

כמה תפילה חזקה

...

✡️✡️אור ל-י"ד אלולבארץ אהבתי

היום נסיים את שבוע **אני עם עצמי** (את סוף השבוע נשאיר פנוי לדברים אחרים וחשובים, או לבשלמות, למי דשוצה…)


עד עכשיו כתבנו חלום, מתוכו הגדרנו מטרה/מטרות, הבנו למה זה חשוב לנו, חשבנו איך לחבר את הרצון לשנות לתפילה, וחשבנו על דברים שיכולים לעזור לנו בסיטואציות בהן הקושי מופיע.


>>> היום נקבל קבלה טובה שקשורה לנושא שבחרנו לברר, צעד קטן בכיוון המטרה.


מה שהכי חשוב זה שהקבלה תהיה משהו שלא מאיים עלינו, משהו שאפשר בקלות להתחייב אליו, זה יכול להיות משהו ממש קטן, וזה יכול להיות גם משהו חד פעמי ולא משהו שמתחייבים מכאן ולהבא.

מה שחשוב זה שנחליט על משהו שיעזור לנו להתקדם בכיוון הנכון, ושבטוח נצליח לקיים אותו.


בהצלחה!

רציתי רק לומר שהצטרפתי והיה נהדרשמש בשמיים

אני בזמן רינה, פתחתי רק את השרשור הזה וכתבתי חלום ומטרה, ואז הבנתי שזה חלום על היחס לסביבה אז דייקתי את אותו חלום מול עצמי וזה ממש עשה לי טוב.

בגדול בחרתי להתמקד בנקודה של עין טובה, כתבתי קודם חלום של עין טובה לסובבים אותי ועכשיו כתבתי לי חלום כל כל יפה של עין טובה כלפי עצמי.

 

עוד נגיע להמשך השאלות שלך
 

קצת בהשראת השיעור של תמר ניזרי בכנס של תשובת הלבנה (ראיתי שהמלצת עליו בשרשור אחר...)

מהממת! איזה כיף שהצטרפת, ושהיה לך טובבארץ אהבתי
והשיעור של תמר ניזרי באמת מהמם. ממש השראה טובה לשמוע אותו לפני כתיבת חלום על עצמך.
מקפיצה את השרשור, היום אפשר לעשות השלמות, מי שרוצהבארץ אהבתי
בעז"ה בשבוע הבא נתחיל את המעגל השני - אני והסביבה 
התפילות שלידור רביעי

בניגון של פרחי לונדון


אדון השלום

מלך שהשלום שלו

ברכנו• בשלום


❤️בארץ אהבתי
איזה בחירות יפות
✡️✡️אור ל-י"ז אלול - מתחילים שבוע חדש!בארץ אהבתי

שבוע **אני והסביבה** (הבעל, הילדים, ההורים, האחים, החמות, השכנים, בעבודה וכו')


אז כמו בשבוע שעבר, השאלה הראשונה והכי משמעותית היא -


>>> איך אני חולמת להיות בנושא שבו בחרתי להתמקד?


אני ממליצה לכתוב בזמן הווה, כאילו זה כבר קורה. לפעמים זה עוזר לחשוב על אנשים שמאוד מעריכים בנושא הזה, ולשים לב מה/המידות שלהם אני גם שואפת שיהיה אצלי.

כדאי לפרט כמה שיותר, ממש לתאר דברים מציאותיים.


בהצלחה רבה!


ואני מתייגת את כל מי שהגיבה עד עכשיובארץ אהבתי

זו הזדמנות להמשיך. אפילו רק לכתוב חלום בלי ההמשך יכול להיות מאוד משמעותי...

@שיפור@אמהלה@אוהבת את השבת@גוגי גוגי@להתחיל מהתחלה@תודה לה'.@המקורית@חיכיתי חיכיתי@מדברה כעדן.@אם מאושרת@שריקה@מקקה@לפניו ברננה!@חדקרן@אביול@norya@אצטון@דור רביעי@ממשיכה לחלום@חרות@מאוהבת בילדי@אבןישראל@חנוקה@שמש בשמיים


סליחה אם פספסתי מישהי, או אם תייגתי פעמיים מישהי...

מי שמעוניינת שאתייג אותה בכל יום בהודעה של ההנחיה, מוזמנת לבקש.

תודה על התיוג!!norya
תודה על התיוגאבןישראל
עוזר לי לא לשכוח
כותבת בהווה: בעז"ה באה יותר להוריםדור רביעי

ב"ה בסדר עם שאר ה"סביבה".


יש שכנה אחת שהיינו חברות אבל החלטתי שזה לא טוב לי. היא לא מכבדת גבולות. מתלבטת מה לעשות. כרגע היא ברוגז (?) איתי. דהיינו הפסיקה להטריד.

אם אפייס אותה היא שוב תציק. כי יש לה אופי שתלטני. האמת, היא פגעה בי, אבל מוחלת לה - ושתעזוב אותי בשקט.

היא הסתכסכה עם עוד 3 שכנות חוץ ממני.

אוףדור רביעי

אמא שלי שלחה לי הודעה שביאסה אותי, בדיוק עכשיו שאני מתכוננת לצאת אליהם. אני יודעת שהיא לא התכוונה ואני יודעת גם שאם אנסה לדבר איתה היא לא תבין. שניהם הזדקנו כל כך והגיע הזמן שיבינו אותם...

אבל

עצוב לי

למרות זאת

אני לא אבטל את הביקור

אני מאוזנת יודעת לדאוג לעצמי וללכת עם התחושות שלילג בעומר
בלי להשתגע ממחשבות מה חושבים עלי ובלי לנסות לדאוג יותר מדי לאחרים (ובסוף סתם יוצא גרוע כי זה לא מאוזן ואז אני לא בטוב וגם העזרה לא שקולה ומדוייקת ויכולה להזיק...)
✡️✡️אור ל-י"ח אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והסביבה**


והיום, מתוך החלום שכתבתי, אני בוחרת:

>>> מטרה או כמה מטרות ממוקדות שעליהן אני רוצה לעבוד, ומנסחת אותן במשפט.

פה אפשר למקד יותר את המטרה למשהו שריאלי להגיע אליו בשנה הקרובה, ולא רק בחלום הרחוק.

ואפשר גם לבחור את המטרות שעליהן אני רוצה להתחיל לעבוד במעגל הזה (אם אתמול כתבתי בכל מיני כיוונים וזה לא באמת ריאלי לעבוד על הכל במקביל).

כדאי לנסות לכתוב בצורה כמה שיותר ממוקדת - משהו שיהיה אפשר לבחון ולראות האם הצלחתי להגיע אליו.


אם רוצים להרחיב ויש זמן, אפשר גם להוסיף עוד שאלת בירור -

>>> למה זה חשוב לי?

וכאן לנסות לכתוב כמה שיותר. לא להסתפק בתשובה קצרה ופשוטה, אלא אחרי כל תשובה שעונים, לשאול 'למה עוד?' (או למה מה שכתבתי חשוב לי - לרדת לעומק הרצון, על התשובה שכתבתי לרדת עוד רובד ולשאול למה היא חשובה לי. למשל - חשוב לי לא לכעוס על הילדים. למה? כי חשוב לי לחנך אותם ברוגע. למה חשוב לי לחנך אותם ברוגע? כי חשוב לי שתהיה אווירה של אהבה ושמחה בבית. למה חשובה לי אווירת אהבה ושמחה בבית? וכו') עד שכבר באמת העמקנו את הרצון והקפנו אותו מכל הכיוונים.


בהצלחה!

מנסה לראות אם הצלחתי להבין את המשימהלג בעומר

מטרות

1. לדאוג לעצמי

2. להיות מאוזנת בבחירות שלי לאורך היום

3. ללכת עם הבפנים שלי

4. לא להיות מושפעת מדוגמאות שליליות שסףגתי בבית


למה זה חשוב לי?

אמשיך עוד מעט 

איזה מטרות חשובות!בארץ אהבתי

אני חושבת שבחרת מטרות מהממות וחשובות ממש.

אני במקומך הייתי מנסה למקד למשהו שאפשר יותר לבחון האם הוא התקיים או לא (מה שנקרא 'מדיד'), משהו שאת יכולה בערב להגיד לעצמך - 'היום הצלחתי במטרה'.

מה שיכול לעזור לך להפוך את זה ליותר 'מדיד', יהיה אם תנסי לדמיין איך ההבדל נראה במציאות.

אם מישהו צופה בך לאורך כל היום איך שאת היום, ובעוד שנה הוא יצפה בך לאורך כל היום אחרי שהצלחת להגיע למטרה הזו, מה הוא יראה אחרת?


כמובן את לא חייבת. גם להשאיר את המטרות ככה זה מעולה. אבל לפעמים המחשבה היותר מוחשית עוזרת למקד ולהביא לשינוי למעשה.

תודה רבה על התגובה המושגית אני אנסהלג בעומר
אני חושבת שעכשיו הבנתי
✡️✡️אור ל-י"ט אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


 

>>> היום נכתוב תפילה אישית עבור המטרות שלנו (על מטרה אחת שרוצים להתמקד בה, או על כל אחת מהמטרות).


 

התפילה יכולה להיות מסוגים שונים, תלוי במטרה ובמה שמתאים לנו:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש לפני הניסיון - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה

(פירוט על הסוגים השונים פה - ✡️✡️אור ל-י"ב אלול - הריון ולידה )

 


 

בהצלחה!


 

 

* אני והסביבה...שמש בשמיים
תודה! טעות שלי... וכל הכבוד שאת עוקבת😊בארץ אהבתי
✡️✡️אור ל-כ' אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והסביבה**


נבחר אחת מהמטרות שכתבנו בשלב הקודם (אפשר גם לעשות על כמה מטרות), ננסה לדמיין את הסיטואציה שאליה מתייחסת המטרה, ונענה על השאלה:

>>> מה יכול לעזור לי להצליח להגיע למטרה?


כדי לענות על השאלה הזו, אפשר לחשוב על פעמים שכן הצלחתי, אפילו חלקית, ולחשוב מה עזר לי אז. אפשר לחשוב על אנשים שאני רואה שמצליחים בזה ולנסות לחשוב מה עוזר להם (אפשר גם לשאול, אם שייך…).


בהצלחה!

אני מרגישה שהצלחתי לעזור לעצמיהמקורית

אז אענה

אני לא הולכת לסליחות כמובן

ואני הרבה שעות בעבודה

אז יצא לי לשמוע שיעורי תורה בזמן הזה

לקחתי על עצמי קצת יותר צניעות, חזרתי לחצאיות היותר צנועות בארון

קשה לחיות על התפר שבין לבין

השכבתי את הילדים עם סיפור, בנעימות.

כבר כמה ערבים שאני הרבה יותר מאופקת וסבלנית. עושה עבודה על עצמי ומתפללת על זה

זוכרת שאני זו שיש לה אחריות להיות המבוגר האחראי ולא להיסחף אחריהם. להוביל את הסיטואציה

ואז התפניתי היום לקניות לכבוד החג

הלך לאזור החרדי בעיר, רחוב שוקק חיים, אנשים בקניות.. זה הזכיר לי את התקופות שהייתי רווקה

איזו ערגה הייתה לי

כמה כיסופים

זכיתי לחוות התעוררות של הלב שככ התפללתי להרגיש אותה בתוך ים של עומס, קשיים ושגרה שוחקת

קניתי לילדים הפתעה מתוקה ליום ראש השנה שיתחילו את השנה ברגל ימין

וב"ה שימשיך ככה

איזה שיתוף מרגש! זה באמת קשה להרגיש אלולבארץ אהבתי

תוך כדי שגרה ועבודה.

מהמם שהצלחת למצוא את הדרך שלך לעשות שינויים, בכמה מישורים וכיוונים...

תודה ❤️המקורית

עוררת אותי לזה מאוד עם הכתיבה

יותר ממה שהייתי מצליחה להגיע לזה בעצמי

מצטרפת לתודהדור רביעי

שרשור מעורר למחשבות תשובה.

כל כך דרוש...

תודה שהשקעת❤❤

רוצה להודות לךnorya

לא הספקתי בשבועיים האחרונים באמת לשבת על זה, אבל היום ישבתי והשאלות וההכוונה שלך עזרו לי להגדיר מטרות לטווח רחוק עד סוף השנה (די הרבה מטרות...), ומטרות לטווח קרוב לחודש הקרוב פחות או יותר (בחרתי אחת לעצמי ואחת לסביבה).

לתפילה בחרתי משפט מתהילים וקראתי עליו קצת וזה מאוד ריגש אותי.

בע"ה מקווה שאצליח לעמוד במה שבחרתי, אבל העיקר, שאצליח להתקדם ולא לעצור.

תודה❤️

אני והסביבהדור רביעי

הקב"ה ראה בצערי ושלח לי שרשרת יפיפיה, במחיר מציאה, יד שניה, וינטאג. בזמנו חלמתי שתהיה לי כזו, אבל הן נדירות. חברה ראתה וזכרה שאני רוצה. ב"ה קניתי היא בדרך אלי

היתוש נרגע ליום.

וחזר לנקר.


אני לא רוצה לבזבז כסף אחרי שהבטחתי

"   "   "   "   "   "  "  "  "   "  "  "

הייתי רוצה לחשוב יותר על אלול ופחות על מה שאלבש בראש השנה

שמעתי היום שיעור של הרבנית ימימה

כלום לא עוזר

לפחות

שקודם

נחסוך

את

הכסף

אם

זה

שלי

זה

יחכה

לי

ואם

לא

אז

לא

אבל

זה

לא

באמת

נכנס

לי

לראש

אולי זה חלק מהבלגן שעובר עליך?סודית

קודם תלמדי על עצמך זכות

אחר כך תתרכזי בתודה לה'

וזה יעבור

אולי את עצובה כי אתם בבית? היצר הרע אוהב עצבות..

הפיתרון זה להתרכז בכל הטוב שה' מרעיף עלינו

זה הכאביםדור רביעי

אני מדפדפת דברים יפים באינטרנט כשכואב לי.

ב"ה לא חסר כלום ותודה לה' ששלח לי את ההפתעה היפה הזאת. תודה אבא היקר🙏

✡️✡️אור ל-כ"א אלולבארץ אהבתי

היום נסיים את שבוע **אני והסביבה** (את סוף השבוע נשאיר פנוי לדברים אחרים וחשובים, או להשלמות של מה שלא הספקנו…)


עד עכשיו כתבנו חלום, מתוכו הגדרנו מטרה/מטרות, הבנו למה זה חשוב לנו, חשבנו איך לחבר את הרצון לשנות לתפילה, וחשבנו על דברים שיכולים לעזור לנו בסיטואציות בהן הקושי מופיע.


>>> היום נקבל קבלה טובה שקשורה לנושא שבחרנו לברר, צעד קטן בכיוון המטרה.


מה שהכי חשוב זה שהקבלה תהיה משהו שלא מאיים עלינו, משהו שאפשר בקלות להתחייב אליו, זה יכול להיות משהו ממש קטן, וזה יכול להיות גם משהו חד פעמי ולא משהו שמתחייבים מכאן ולהבא.

העיקר זה להחליט על משהו שיעזור לנו להתקדם בכיוון הנכון, ושבטוח נצליח לקיים אותו.


בהצלחה!

בעז"ה ב"נ לפחות אקשר יותר להוריםדור רביעי

אם פיזית אני נופלת למיטה למיטה אחרי העבודה

בבוקר אפשר לנהל שיחות טובות

בלי נדר.

רושמת ביומן להתקשר, שלא יתמסמס לי

ביקורים - ה' ירחם עלי שארגיש טוב ואוכל לבוא שמחה לבקר, ככה אני לא רוצה להראות הם קוראים אותי כמו ספר פתוח

ליד זרים אפשר להעמיד פנים

אבל אבא שלי קולט בשניה מה קורה איתי אפילו בטלפון הוא מזהה ישר מה מצבי לפי הקול

אמא שלי יותר נוטה להעמיד פנים שהכל בסדר אבל גם אותה אני לא רוצה לצער

ב"ה. השיטה עובדת. איזה יופי.דור רביעי
אלופה! תרגישי טוב!❤️בארץ אהבתי
😘😘😘דור רביעי

מרגישה יותר טוב ב"ה.

מקווה שימשיך ככה❤❤

רשמתי לי ביומן גם השבוע

ההורים רוצים שאבוא לביקור ממש, מקווה להרגיש מעולה גם בשבילי גם בשבילם🙏

תודה על השרשור הזה

הוספת לי זכויות🍎🍯

✡️✡️כ"ד אלול - שבוע חדש! (אמנם מאוחר, אבל תקראו מחבארץ אהבתי

שבוע **אני והקב"ה** (מצוות, לימוד תורה, תפילה וכו')


אז גם הפעם, השאלה הראשונה והכי משמעותית היא -


>>> איך אני חולמת להיות בנושא שבו בחרתי להתמקד?


אני ממליצה לכתוב בזמן הווה, כאילו זה כבר קורה. לפעמים זה עוזר לחשוב על אנשים שמאוד מעריכים בנושא הזה, ולשים לב מה/המידות שלהם אני גם שואפת שיהיה אצלי.

כדאי לפרט כמה שיותר, ממש לתאר דברים מציאותיים.


בהצלחה רבה!

ביטחוןדור רביעי
עבר עריכה על ידי דור רביעי בתאריך כ"ד באלול תשפ"ג 17:03

אני מרפה מכל הלחצים. אני סומכת לגמרי על הקב"ה, אין עוד מלבדו. במיוחד בנושא חתונת הבן השני, מאמינה שהקב"ה יספיק בידינו לתת לו באותה רחבות שנתנו לבכור.


 

 

אני מאמינה שהכאבים יחלפו ותמיד תהיה לי הרפואה המתאימה מידי רופא כל בשר ושאם אצטרך שליח הוא יהיה זמין לי.


 

 

אני מרפה מהדאגות, הטרדות, הלחצים שקשורים בתהליך הפינוי בינוי. כולל זה שצריכה למיין את כל הבית.     ...

 סומכת על הקב"ה שיעזור שהכל יתנהל על הצד הטוב ביותר.


 

 

אני מאמינה. בוטחת. רגועה. הקב"ה דואג לכל צרכי. אני מרגישה את זה ולא רק מבינה את זה בשכל

✡️✡️אור ל-כ"ה אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והקב"ה**


והיום, מתוך החלום שכתבתי, אני בוחרת:


>>> מטרה או כמה מטרות ממוקדות שעליהן אני רוצה לעבוד, ומנסחת אותן במשפט.


פה אפשר למקד יותר את המטרה למשהו שריאלי להגיע אליו בשנה הקרובה, ולא רק בחלום הרחוק.


ואפשר גם לבחור את המטרות שעליהן אני רוצה להתחיל לעבוד במעגל הזה (אם אתמול כתבתי בכל מיני כיוונים וזה לא באמת ריאלי לעבוד על הכל במקביל).


כדאי לנסות לכתוב בצורה כמה שיותר ממוקדת - משהו שיהיה אפשר לבחון ולראות האם הצלחתי להגיע אליו.


אם רוצים להרחיב ויש זמן, אפשר גם להוסיף עוד שאלת בירור -


>>> למה זה חשוב לי?


וכאן לנסות לכתוב כמה שיותר. לא להסתפק בתשובה קצרה ופשוטה, אלא אחרי כל תשובה שעונים, לשאול 'למה עוד?' (או למה מה שכתבתי חשוב לי - לרדת לעומק הרצון, על התשובה שכתבתי לרדת עוד רובד ולשאול למה היא חשובה לי. למשל - חשוב לי לא לכעוס על הילדים. למה? כי חשוב לי לחנך אותם ברוגע. למה חשוב לי לחנך אותם ברוגע? כי חשוב לי שתהיה אווירה של אהבה ושמחה בבית. למה חשובה לי אווירת אהבה ושמחה בבית? וכו') עד שכבר באמת העמקנו את הרצון והקפנו אותו מכל הכיוונים.


תודה רבה!אם מאושרת
מטרה: ללכת לישון מוקדםסודית

זו מטרה מדידה.

והיא אומרת שאני מקבלת באהבה את מה שהקב"ה הספיק בידי לעשות, ולא מנסה למתוח את הכוחות מעבר ליכולת.

זה משתלשל לעוד מקומות שבהם מספיק זה מספיק... כי מה שהקב"ה נותן לי הכי טוב ומדויק בשבילי

 

 

 

 

 

 

✡️✡️אור ל-כ"ו אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והקב"ה**


>>> היום נכתוב תפילה אישית עבור המטרות שלנו (על מטרה אחת שרוצים להתמקד בה, או על כל אחת מהמטרות).


התפילה יכולה להיות מסוגים שונים, תלוי במטרה ובמה שמתאים לנו:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש לפני הניסיון - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה

(פירוט על הסוגים השונים פה - ✡️✡️אור ל-י"ב אלול - הריון ולידה )


בהצלחה!

אנא ה' הושיעא נאסודית
✡️✡️אור ל-כ"ז אלולבארץ אהבתיאחרונה

ממשיכים בשבוע **אני והקב"ה**


נבחר אחת מהמטרות שכתבנו בשלב הקודם (אפשר גם לעשות על כמה מטרות), ננסה לדמיין את הסיטואציה שאליה מתייחסת המטרה, ונענה על השאלה:

>>> מה יכול לעזור לי להצליח להגיע למטרה?


כדי לענות על השאלה הזו, אפשר לחשוב על פעמים שכן הצלחתי, אפילו חלקית, ולחשוב מה עזר לי אז. אפשר לחשוב על אנשים שאני רואה שמצליחים בזה ולנסות לחשוב מה עוזר להם (אפשר גם לשאול, אם שייך…).


בהצלחה!


שנת בת מצווההבוקר יעלה

הבת הבכורה המתוקה שלי נכנסה לשנת בת במצווה לא מכבר, והחלטנו שאחרי הלידה נתכנן לה.. והנה הגיע הרגע.

יש לי רצון להשקיע בשנה עצמה ולזה אשמח לשמוע כל רעיון שיש לכן.החל מאיך לתכנן ועד ללימוד משותף וכו..

בגדול כנראה נלך על קונספט רגיל של אירוע אבל גם שם אם יש לכן רעיונות איך להפוך למשהו יותר ערכי..

ומשהו אחרון שמפריע לי ממש.. יש לי חרדת קהל לא פשוטה שמתמודדת איתה שנים, ואני מבינה וכבר הודעתי לבעלי שבאירוע עצמו הוא ינאם ולא אני. כמה זה מוזר וחריג?

בכל הבת מצוות שהייתי האמא והבת נואמות..

חלום שלי להתגבר על זה, כרגע לא רואה את זה קורה..

רק לגבי הסוףשואלת12

לא נאמתי וגם בעלי לא נאם. ואני הייתי בעוד בת מצוות שההורים לא דיברו

רק לגבי הסוף -מתואמת

אצלנו בחגיגות בת המצווה רק בעלי ואבא שלו דרשו. אצלנו זה מצד צניעות - בנות לא עומדות ומדברות בפני גברים.

אנחנו עשינו בהמשך האירוע חלוקה לגברים ולנשים - בעלי העביר שיעור לגברים ובינתיים לנשים הייתה תוכנית נשית של יצירה ועוד משהו. בבת מצווה הקאשונה הבת שלי אמרה גם דרשה, ובשנייה הבת שלי לא דיברה בכלל (רק הקרנו מצגת עם שיר שהיא שרה ברקע), כי היא לא בעניין הזה.

לא רואה צורך ללכת לפי "מוסכמות" בנושאים כאלה, כל עוד זה לא משהו שמובנה בהלכה או במסורת... עושים לפי מה שמתאים לחוגגת הספציפית. (לצורך העניין, יכול להיות שלבת הבאה בכלל לא נעשה חגיגה גדולה, כי זה פשוט לא מתאים לה...)

בכל זאת אענה לך גם על ההתחלה

יש ספר מקסים בשם פרקי הלל, שיש בו 12 שערים שמובנים ללימוד חודשי בשנת בת המצווה לאם ובת. ממליצה מאוד, אם לבת שלך זה מתאים.

אפשר גם ליצור מסע בת מצווה, שבו הולכים ופוגשים דמויות נשיות משמעותיות (האם והבת), ואז יוצרים מזה משהו - חוברת שמתעדת את המפגשים, סרטון, או משהו בסגנון...

אפשר גם להתמקד בשם של הבת ובמשמעותו, וליצור קונספט למהלך השנה לפיו וגם לחגיגה עצמה. (למשל - קוראים לה הודיה, אז לפגוש אנשים שמודים במיוחד, לעשות יצירה סביב הודיה לה' וכו')

שתהיה לכן שנה מוצלחת ופורייה!

(והכי חשוב - ללכת לפי מה שמתאים לילדה עצמה, ולא לפי הפנטזיה של האמא... זה משהו שלמדתי גם בעצמי)

אצלי ואצל אחיות שלי (אחת היתה בשנים האחרונות)שימושית

אבא שלי וכלת בת המצוה דיברו

זה נראה לי ממש בסדר.

נראה לי ממש לא משנה מי מדברכורסא ירוקה.

פשוט ההורה שיותר זורם לו..

לגבי השנה עצמה השאלה מה את מחפשת?

אפשר משהו חודשי בתאריך הלידה - נגיד אם היא נולדה ביט חשון אז מיט כסלו כל יט בחודש לעשות משהו מיוחד - זה יכול להיות לימוד, יציאה למקום לימודי, יציאה למקום כיפי, טיול קטן, התנדבות, יצירה משותפת, משהו שיתחבר בסופו של דבר למשהו גדול יותר שתסיימו לקראת בת המצווה (אם זו יצירה אפשר גם להציג אותה באולם).

יש כאלה שלומדים ספר/מסכת לאורך השנה ועושים סיום בבת/בר מצווה, הכי קלאסי שאני מכירה זה לסיים שס משניות אבל זה לדעתי דורש שנתיים בשביל שיהיה יחסית בנחת. בשנה זה קצת צפוף.

מכירה משפחה שהאבא יצא עם הילדה לשבועיים של חלק משביל ישראל

יש כאלה שלוקחים דמות או 12 דמויות ומעמיקים עליה במהלך השנה או חודש תלוי כמה דמויות בוחרים

בעיני זה בסדר גמור. ובכלל לא חייבים לנאוםיעל מהדרום

לק"י

יפה שמישהו יגיד דבר תורה או משהו.

אבל לא חייב מעבר.

אפשר לשבת איתה ולתכנןאמאשוניאחרונה

תחליטי מה היכולת שלך להשקיע.

אפשר לעשות כל ערב ר"ח לימוד על אישה בתנך/ בהיסטוריה ומה הילדה לוקחת איתה הלאה מאותה דמות

אפשר ללמוד משהו (מסכת משניות או ספר הלכה/ מוסר)

וכל זמן מסויים (שבת מברכין לדוגמה)

לעשות לימוד משותף ואז באירוע היא עושה סיום מסכת.

אפשר לעשות שבכל שבוע שחל בו ראש חודש נוסעים להיפגש עם אשה חשובה בת ימינו

(2 סבתות, מחנכת מהעבר/ שכנה/ רבנית/ אמא שכולה)

לעשות מעין "ראיון" עם שאלות מובילות

אפשר לשבת איתה כל כמה זמן ליציאה של דייט אמא ובת וללבן ביחד סוגיה מסויימת מעולמה (לחץ חברתי, קבלת החלטות, אחריות, מעורבות חברתית, גבולות ועוד).

יש את הספר פרקי הלל, שהוציאה אמא של הלל אריאל ז"ל, אפשר לעשות לפי זה.

כועסתתתתתחנוקה מאוד

בעלי במילואים ואני פשוט כועסת

לא מצליחה להפסיק לכעוס

על הכל!

שמחה שהוא הולך למילואים, זה לא העניין

פשוט כל דבר שהוא עושה כשהוא מגיע הביתה מעצבן אותי

מבינה ומזדההגלסגולכהה

אני מכנה את זה "תסמונת האפטר"

לצערי עוד לא מצאתי פתרון יעיל חוץ מתקשורת ישירה, אבל קל להגיד..

שולחת חיבוק וחיזוק

אני בעד תקשורת ישירהחנוקה מאוד

אבל לא תמיד אני מבינה אפילו למה אני כועסת כדי לתקשר את זה

וואי אני מרגישה אותך ממשגלסגולכהה

אני חושבת שאנחנו כועסות כי נכפית עלינו מציאות בלתי אפשרית.

יעזור אם תכיני אותו לפני שיחזור שיביא לך פרחים/ משהו טעים כדי להביע הערכה? שישחרר אותך לכמה שעות לבד?

וואוו מוכר. חיבוק! בהצלחה!שיפוראחרונה

לנו עזר שכתבתי לו לפני שחזרתי מה חשוב לי, באילו שעות ביום חשוב שיעזור, אילו דברים חשוב לי שיספיק וכו'. ולקחתי בחשבון שביום הראשון אחרי שחוזר הוא רק ישן.

שבוע טוב אשמח לעצות בקשר לעזרה בביתירדנית

2 הגדולים שלי בני 14 ו13

הבכורה אחת כזאת שרואה איפה צריך עזרה ולוקחת על עצמה, אם מחלקים תפקידים לפני שבת תקח את התפקידים שאף אחד לא רוצה, אחרי שכולם יפרשו והיא תראה שאני ממשיכה לעבוד תתן יד, גם אם טני אומרת לה שאני מסתדרת היא ממשיכה.

אחותה ההפך הגמור, שקועה מאוד בעצמה, בטוחה שהיא עושה הכי הרבה, גם את התפקידים שלוקחת על עצמה אחרי תחנונים עושה כלאחר יד (לא מעירה על זה).

מוצאי שבת לדוגמא יש חצי שעה ארבעים דקות שתריך לתת יד, לפנות, לסדר לשטוף כלים ולשטוף סלון מטבח.

הגדולה מתחילה לפנות, אני מבקשת מהשניה לקום לעזור היא ממשיכה לשבת, השניה מסיימת לפנות מתחילה לסדר ולארגן לשטיפה ובסוף גם שטפה והכינה טוסטים לכולם כשהיא בכלל לא אוהבת.

אני באמת מנסה לא להשוות, אבל זה זועק.

היא רואה את כולם עובדים וממשיכה לשבת, במעט שהיא עושה היא גם בטוחה שהצילה את העולם.. אני יודעת שהיא מרגישה ככה וזה באמת קשה לה אבל אני לא מצליחה להישאר שלוות נפש מול זה.

זה משפיע עליי שלא רוצה לפנק אותה, ומצד שני רוצה לפנק את הגדולה. וגם דואגת שהיא גדלה להיות אנוכית ואגואיסטית.

אני מאוד לא רוצה ליצור את ההפרדה הזאת ביניהן ולתת לכל אחת לעשות מה שהיא רוצה ויכולה, ומצד שני היא חיה בבית זה לא יכול להיות שלא תתן יד.

וזה לא שיש מיליון עבודות, אין לי כבר תינוקות ואני די משתלטת על כל העבודה שיש ובכל זאת מצד החינוך חושבת שכולם צריכים לעזור..

גם לגדולה אני דואגת שהיא מרגישה אחריות יותר מדי לעשות את כל העבודות שהשאר לא עושים ולוקחת על עצמה יותר מדי.

ממש מזדהה,בדיוק מה שקורה אצליעל הנס

כבר מגיל קטן ממש היו הבדלים וככל שהן גדלו זה בולט ממש.

קודם כל זה דינמיקה בינהן,

אני כן רואה שהגדולה לא בשטח ולא משנה מה הסיבה הקטנה כן יודעת לתת יד.

אבל אני צריכה לפרט לה ממש ברחל ביתך הקטנה,הגדולה מבינה בלי לדבר בלי להסביר לשנייה לוקח יותר זמן לקלוט,

עוד משהו שיש קלחת של בלאגן,הרבה לחץ אוסף של מסימות מוזיקה,היא מאבדת את עצמה,פשוטו כמשמעו,לא מוצאת ידיים ורגליים.

לקחתי אותה לשיחה והסברתי לה,

ןשאלתי איזה דברים היא יכולה לקחת על עצמה כל שבוע והיא אחראית עליהם בלי שאני אצטרך לבקש וגם אמרתי לה שאם לא יתאים אפשר להחליף את תחומי האחריות.

בפועל היא כן אחראית על תחום מסוים שעוזר לי ממש,ולפעמים היא מתנדבת לעזור בעוד דברים ומרגישה על גג העולם.

אבל אני לא מצפה ממנה ומעריכה את מה שהיא כן עושה.

לא יודעת עם זה יעזור,אבל גם אני ואחעתי היינו ככה היא לא נתנה יד לכלום עד שהתחתנתי.

וגם אחר כך זה לא התקרב למה שאני עשיתי.

לגבי הגדולה את גם צודקת,אני הרגשתי גם ככה,לגבי עצמי וההוגים גם בנוסף באו עוד בדרישה של תעזרי עוד ....וכשהתחתנתי זה ממש פגע לי בתפעול של הבית שלי,לא היה לי טיפת חשק לנקות ולסדר כלום,הייתי שוטפת לפעמים פעם בחודש....אבל זה גם עבר בסוף.

ויש דברים שעד היום אני לא מוכנה לעשות בכלל בבית שלי ויש מצב שכן הייתי עושה אם לא היה לי את המחויבות הזו בתור בחורה.

אבל לבת שלי אני כל הזמן אומרת לה שזה לא אחריותה העזרה שלה רק אם היא רוצה ומתחשק לה ואם לא מתאים לה שתחרר אנחנו אחראים על הבית ולא היא.

אז אני מקווה שהיא מרגישה תורמת ולא רק חייבת לעזור....

מכירה את מה שאת מתארת באופן אישימתואמת

משני כיוונים (כאחות וכאמא).

המסקנה (אולי הכואבת) שלי שזה פשוט אופי. וחוזקות ויכולות. לכל אדם יש את האופי שלו ואת היכולות שלו, ואי אפשר לצפות את אותו דבר משני אנשים שונים, גם אם הם אחים.

[הדוגמה הטובה ביותר לכך היא מהפרשה שלנו, מיעקב ועשיו, שאומנם גדלו באותו בית ואפילו יחד באותו רחם, אבל היו שונים כל כך, והחינוך שהתאים ליעקב לא התאים לעשיו. הרש"ר הירש מרחיב על זה הרבה.]

התפקיד שלנו כהורים הוא למצוא את הדרך לליבו של כל ילד בהתאם ליכולותיו ולאופיו, ואם בעזרה בבית עסקינן - למצוא את הדרך המדויקת שבה הוא יכול לעזור, גם אם זה יהיה רק לסדר את השולחן במוצאי שבת אחרי שכולו פנוי ולשים עליו עציץ...

והעבודה הכי קשה, כמו שאמרת, היא לנקות את הלב מהכעס ולאהוב את הילד כפי שהוא ומתוך מה שהוא.

זו אחת מעבודות חיי הקשות, ומניחה שגם לאמי זה היה כך...

❤️❤️❤️

תסמונת הבכורה והילד השניאמאשוני

זה ממש נפוץ מה שאת מתארת אז הסירי דאגה מליבך,

את שום התנהגות "לא הגיונית" במה שקורה אצלכם בבית.

המודעות חשובה כדי לאזן, אבל אין קשר ללא לפנק בגלל חוסר שיתוף פעולה.

אם זה היה הפוך והשניה הייתה נולדת קודם, אז רוב הסיכויים שההתנהגות הייתה הפוכה.

גם הקרבה לגיל ואותו מין מקצינים את ההתנהגות.

אז מבחינת אהבה שתיהן ראויות לאותה אהבה, כל אחת ועם מה שהיא מתמודדת.

כנראה שלא קל לגדול להיות ילד שני..

בכל אופן, כדי לעדן את ההתנהגויות של שתיהן,

כדאי לעשות חלוקת תפקידים קבועים מראש.

הבת השניה מרגישה שבמעט שהיא עושה היא מצילה את העולם- שיבושם לה.

הבכורה מרגישה צורך לעזור מעבר- לעצור אותה, ולהסביר שאת מסתדרת מצויין גם בלי העזרה הנוספת

(ברור שזה כיף שמישהו נותן לך יד עד הסוף, אבל אסור שהיא תרגיש מחוייבות למשימות כפי שאת רואה או קרוב לכך. זה לא בריא לגדול ילד הורי)

בהצלחה!

יש לשניה קשב?שמעונה

מאוד מאוד מזכיר לי את עצמי... אני הייתי צריכה שיראו אותי ובחוויה שלי העבודה אף פעם לא נגמרה

זו נקודה בהחלט חשובה!מתואמתאחרונה

מתקשר למה שכתבתי על אופי ויכולות. באמת למי שיש לו קושי ממשי - יכול להיות שיהיה גם קושי בעזרה בבית... כשמבינים את זה זה קצת מקל.

איך אפשר ללמוד פרשת בשוע עם הילדים?איילה12

חוץ מלקרוא את הפסוקים?

רשימת ופרשנים אני מבינה לפעמים ולא את הפירושים הסבוכים

וגם מעייף אותם הרבה פרשנים

יש לנו הפרשה מספרת לי

אני מחפשת ללמוד איתם יותר מהחומש עצמו.

אולי יש כמו פניני הלכה לילדים,חומש הפרשה עם הילדיםנפש חיה.

מהחומש זה יותר לילדים גדוליםכורסא ירוקה.

אבל לקטנים את יכולה לקרוא בחומש לפני ולדבר אילם על נושאים מרכזיים

לקטנים יש סדרה חמודה ממשרק רגע קט

של אמילי עמרוסי.

גילאי 3-4 כזה.

לי היה ולא אהבתי.. אולי באמת כי זה לקטנטנים מידיהבוקר יעלה

יש את הספרים בדרכה של תורהמוריה

בדרכה של תורה - מכון הר ברכה

זה מבוסס על הפסוקים, פחות מדרשים ופירושים.

משכן שילה אם את מכירההמקורית

זה עלון למשפחה שיש בו המון דברי תורה וגם פרשת השבוע לילדים

אנחנו לומדים אותו יחד כבר כמה שנים

ואפשר לקבל אותו ולהדפיס מתוכו דברים נבחריםנפש חיה.

יש סדרת ספרים מעולה ב2 וורסיותקנמון

שנקראת "סיפורי התורה שלי" בהוצאת מעינותיך.

ספר לכל חומש.

לכל פרשה יש: נושאים בפרשה, סיפורים קצרצרים על נושאים מהפרשה

ו3 סיפורים ארוכים שהם או סיפורי הפרשה עצמה בדרך סיפורית או סיפורים על נושאים/מצוות מהפרשה.

יש גם ציורים מתוקים וזה מצוין.

יש את הסדרה הזו בגרסה הבוגרת שנקראת "התורה שלי", בה לכל פרשה יש את הפסוקים מהתנך וגם סיפורים.

לנו יש את סדרת "סיפורי התורה שלי" ואני ממליצה ממש. (העדפתי אותה כי מותאמת יותר לגילאים הצעירים-גן בתחילת יסודי)

היינו עוברים באחת הסעודות על נושאים מהפרשה ומספרים סיפור.

כיום הילדים כבר קוראים בעצמם.

מנצלשת קצתהשקט הזה

מה הסגנון של זה?

כאילו מבחינה דתית?

יש לנו הפרשה מספרת לי וממש קשה לנו עם הסגנון החרדי של זה- זה שלא מסופר על חטאים של עם ישראל, זה שקוראים לעם ישראל "יהודים" ולא עם ישראל/ בני ישראל וכו', זה שמדרשים משולבים כאילו הם הפשט.

אז מחפשים משהו אחר שלא יהיו בו את הדברים האלו

זה בגדול הוצאה של חבדניקיםלפניו ברננה!

לא היה משהו שצרם לי בכיוון הזה. גם האיורים יפים.

בסיפורי התורה שלי יש מלא מדרשיםשיפור

כן מסופר על חטאים של עם ישראל.

לדעתי כן סגנון חרדי.

סגנון דתי לאומי אני מכירה רק "בדרכה של תורה", שם המדרשים מופיעים בנפרד בצבע אחר מופשט ואפשר לבחור אם רוצים רק פשט או גם דרש.

ערכתירקאני

רק עכשיו קלטתי שכתבת שיש לך את זה

התורה שלי או תורה מאירהNever

ממליצה על בדרכה של תורהטארקו

זה לא הפסוקים ממש אלא בשפה יותר פשוטה

אבל זה נצמד לפשט ב100%, וכשזה מדרשים או פרשנים הם בצבע אחר וזה מאוד ברור מה פשט הפסוקים ומה מעבר.

עובר על כל הפרשה על הסדר וממש מוצלח.

מתאים מגיל 5 כזה לדעתי.

מצטרפת, נשמע מתאים למה שאת מחפשתשיפור

יש גם 5 דקות פרשה של הרב רונן חזיזהדיבור פשוט

או את ההוצאה של החומשים שלו שגם מצוינת

ממליצה מאוד על "הפרשה" של אמילי עמרוסיהדריםאחרונה

חמישה כרכים, לא זול אבל שווה כל שקל !!! הבן שלי בן חמש כל שבת מחכה לזה בנרות, כתוב בשפה מותאמת לילדים ברורה ועשירה בשילוב פסוקים, עם איורים מטורפים

כשאתן מזמינות את כלתכן שלושה ימים אחרי לידהחמדמדה

אז תארגנו לה את החדר לפניי שהיא מגיעה אם לא תהיו בבית כשהיא מגיעה

טוב? 🥱

עייפתי חח

וגם תכינו אוכל, כן אוכל זה חשובחמדמדה

אף פעם לא חשבתי ללכת לחמותקל"ת

מייד אחרי הלידה🤔 אם אני רוצה להתפנק ופרטיות זה או ההורים שלי או הבית שלי ובעלי יוצא עם הילדים.

אני כן… בעקרון הם חמודים ואחלה וזהחמדמדה

אבל לפעמים מידי אדישים…

זה נחמד שיחסית אין דרישות

אבל זה מעצבן ההרגשה שאתה יותר מידי 'דרך אגב'

שיהיו בריאים…

גמני הייתי אצל חמתי אחרי הלידה הראשונההמקורית

לא בדיוק מבחירה,אבל האמת שהיא עזרה לי מאוד עם התינוק. ייאמר לזכותה.

באיזשהו שלב, אחרי שבועיים בערך, הלכתי שבוע לאמא שלי ואז חזרתי אליה לעוד שבועיים וכבר עברנו דירה

זה לא תמיד נוראי.

אף פעם לא לא הלכתי לאף אחד אחרי הלידהעל הנס

אבל אם את רוצה להשוות חמיות איומות אני לוקחת בהליכה,

חמותי אחרי אחת הלידות באה להתארח אצלי,נחתה לשבועיים פלוס ולקחה את בעלי לטיולים אין סופיים בבתי קפה,בזמן שאני קרסתי בבית עם ילד בן שנה וחצי וניו בורן בן פחות שבוע בלי אפשרות אפילו ללכת נורמלי לשירותים,וכשהעזתי להגיד מילה נפגעו עד לב השמיים,לא רק שאני לא מארחת ומבשלת,אני גם כועסת שהיא לקחה לי את הבעל לטייל....

יום שישי בצהריים עוד לא עשה קניות,מי דיבר על בישולים בכלל?

לא מדברת על זה שכמה שהשתדלתי שיהיה נקי היה רק בלאגן,בכל זאת בית מלא ילדים, וכי היא בהחלט מעבירה ביקורת.

ובעלי עוד אחר כך שמע כמה אני מפונקת....

שהרי יש לי לידות קלות...(נכון מהרגע שהגעתי לביח עד הלידה היה פחות מ10 דקות אבל תשיעי שלם היו לי צירים כואבים ממש שלא ישנתי בגללם,והייתי פשוט מותשת אחרי הלידה).

ושלא טוב לה אצלנו.

אז תמיד יש יותר גרוע.....

וואו אחותידיאט ספרייט

אני רוצה להגיד לך כל הכבוד ששרדת כדי לספר.

ואני גם רוצה להוסיף שעיקר האשמה היא על בעלך.

התפקיד שלו הוא לעצור אותה מלהגיע,

לעצור אותה מלבקר את ההתנהלות שלך,

לגבות אותך בבית במשימות שבדר"כ הן שלך בשוטף,

ובטח ובטח שלא לצאת איתה לטייל

אני מקווה שבלידות הבאות הוא למד וזה לא יקרה

זה היה ממש מזמןעל הנס

אבל:

א.היא לא גרה בארץ היא באה לארץ בשביל חתונה של אחיינית שלה לא בשביל הלידה.

ב.היא נחתה לא בקשה או משהו כזה.לא נתנו לבעלי אפשרות להתנגד.

ג.זה היה לפני המעט 9 שנים מאז ילדתי עוד כמה פעמים

לאלא הם לא גרועיםחמדמדה

פשוט הם חיים את חייהם ורוצים שהכל ישתלב בהם

ואם אתה לא משתלב אז למה מה הבעיה להשתלב

אבל אם אתה משתלב אז מה אתה רוצה נו השתלבת

מדו כזה…

סורי אז נשמע שזה לא בית שמתאים ליולדתקל"ת

וזה לא סותר שיכול להיות שהם אנשים מקסימים סהכ אבל מי שמארח יולדת צריך להיערך לכך, היולדת היא לא זו שצריכה להשתלב ולהתאים את עצמה..

אפשר לשאול למה הלכת לשם?המקורית

לא עדיף לך להיות בבית שלך עם פרטיות נוחות ותזמיני לך אוכל?

בעקרון, כי אנחנו תמיד אומרים מה אולי יהיה כיף??חמדמדה

כי בגלל שזה בית הומה

ויש הרבה אנשים

כן גם יכול להיות כיף שם…

וגם כי ברית יצחק אצל המשפחה שלי

ואבא שלו בניגןד למקובל לא יהיה הסנדק

ולא יעשו את הסעודה אצלם

אז אמרנו שנכבד בזה…

האמת שאני לא רואה בזה ענייני כבודהמקורית

אבל לא יכולה להתווכח עם תחושות.. מקווה שיעבור בטוב♥️

את לא רואה כנראה גדלת במשפחה שזה לא היה ערךחמדמדה

במשפחה של בעלי העניינים האלו מאוד מאוד כבדים ונלקחים בכובד ראש…

אני עדיין חושבת שמה שטוב ליולדתהמקורית

זה הדבר הראשון שצריך להילקח בחשבון

אם טוב לך ככה מעולה

אבל אם לא - אז צריך להיזהר עם ריצוי כזה לדעתי

יש גם הרבה אפור באמצע כמובן, אבל טובת היולדת היא מה שחשוב קודם כל. בעיניי.

אני מסכימהחמדמדה

יכול להיןת שאם היינו יודעים שככה יהיה לא היינו באים

אבל לא ידענו

ואנחנו כבר פה

אז להגיד למה באתי לא יקדם אותי אז אני מנסה לראות את הטוב ואת הכיבוד הורים וזהו🙃 זה מה יש ועם זה (נשתדל) לנצח

ולהפיק לקחים ללידה הבאה חחח

ברור ברורהמקורית

רק אולי אם יהיה לך קשה תוכלי לברוח לכמה שעות בבית שלך או לקצר את השהות

מקווה ששבת עברה בטוב♥️

זהו כבר בבית ברוך ה'חמדמדהאחרונה

המסקנה היא שהיה נחמד בסוף והכל אבל אין הצר שווה בנזק המלך חח

כילו הנחמד שבזה לא מצדיק את המסביב והמאמץ

בדיוק ילדה גיסתי גם אז שבת הקרובה אבי הבן שלהם חחחח מקסיייםםם

אבל לא ניראלי נלך🙈 מה יש לי תירוץ מספיק טוב חח

אני מקווה שהתגברתם על זה.. ♥️המקורית

תשמעי זה השיא..קל"ת

😵😵

השם ישמורשימושית

אמאל'ה שד' ישמורדיאן ד.

הייתי יוצאת מדעתי...

מההה אויש 😵💕💕לפניו ברננה!

בעלך אירגן לך הכל?

מקווה שאת נחה ולא מארגנת בעצמך ❤️❤️

גם בעלי לא יכל לארגן כי לא הוחלט איזה חדר אנחנוחמדמדה

עכשיו הוא מארגן

אגב תזכירו לי גודש של אחרי לידה כדאי או לא כדאי לשאוב? אי אפשר לגעת בי זה לא נוח

את אלופה. לא מדמיינת את עצמי בסיטואציה כזושימושית

ונשארת שפויה.

שימי כרוב לבן על השד, אבל רק לחצי שעה ואז להוריד ומחר (או אחרי 6-7 שעות מינימום) לשים שוב.

לא יותר מזה כדי לא לייבש לגמרי את החלב

כפי שראינו- יש גרועים יותר חח ברוך ה'חמדמדה

👍👍

מה שמדהים בעיני הואנעמה301

שאחרי לידה את מסוגלת לחשוב ככה! ולהבין שיש גרועים יותר ולהתייחס לזה בזרימה וברוגע!

אחרי לידה הכל מבחינתי נורא וגורר בכי אוטומטי בלי טיפת שכל שמסוגלת להכנס..

כל הכבוד לך! ומזל טוב!

השאלה תמיד מה האלטרנטיבהפרח חדש

אני מראש מבינה שאף אחד לא חייב לי כלום

אז לא הייתי מתעצבנת

אחרי לידה אני/בעלי דואגים בעיקר לנוחות של עצמי

כל עזרה מסביב- בונוס

אני גם מבינה שאף אחד לא חייב לי כלוםשימושית

אבל אם אחרי לידה היו מזמינים אותי והייתי מחליטה לבוא לא הייתי עומדת בזה שלא ארגנו לי חדר

זה בעיניי בסיסי בהזמנה של יולדת גם אם אף אחד לא חייב לי כלום.

ולא הייתי מתעצבנת פשוט הייתי מבינה שאני לא באמת רצויה.

אבל זה ממש לא נקרא עזרה מסביבקל"ת

אם זה הבית בו שוכנת היולדת.

לשאובאנונימית בהו"ל

להקלה מינימלית

אני שאבתי דקה - שתיים מכל צד וזהו

פעם אחת הספיקה לי ואחר כך כבר היה קל יותר והתאזן

ואווו ואווו 💕💕💕לפניו ברננה!

לפחות בהודעה את נשמעת שלקחת את זה בקלילות.. סחטיין!!!

לא לשאוב.

לסחוט להקלה

אני שואבתרק טוב!

לא מרוקנת את השד. שואבת עד להקלה. זה משמעותי.

מזל טוב! תרגישי טוב!

סיפור לידה🤩 ארוך במיוחד ראו הוזהרתן חחחמדמדה

משוערת ל15.11 ובעקרון רוב ההריון מכחישה

אורזת תיק רק בתחילת שבוע 38, קונה דברים ב37, כזה…

ביום שלישי בשבוע של 38 צירים בלילה שחשבתי שמתקדמים (התחזקו, הצטמצמו) ובסוף כלום. ואז קרו שני דברים- 

  1. ההכחשה עברה בבת אחת וזהו דיי באלי ללדת עכשיו הרגע

  2. כמעט כל לילה צירים 'צעצוע' שעתיים כל חמש דק ציר אבל לא חזק, שעה צירים חזקים אבל אז נעלם, כזה מין, אז עייפה מאוד כבר ואין כוח

בראשון בבוקר הולכת לעיסוי אגרונומי שאחותי קנתה לי כי רחמה עליי שאני כבר ככה😂 כיף ממש אחרי זה יושבת שותה קפה מטיילת קצת בקניון חוזרת הביתה וערב רגיל. 

כשבעלי חוזר הביתה באותו ערב פתאום אני מתחילה משום מקום לבכות את נשמתי לא ברור למה אין לי צירים אני שמחה אבל כאילו משו בנפש משתחרר פתאום לא מוסבר אני שמה את הפלייליסט שהכנתי לי ללידה אומרת לעצמי שלא אבהל מהבכי, הנפש יודעת משו שהגוף עוד לא

הוא מארגן את הילדות לשינה אני מתאוששת מתקלחת יושבים אוכלים הולכים לישון.

בשתיים מתעוררת לקטנה היא נרגעת אחריי שנייה אבל לי השינה כבר ברחה… קצת אחר כך ציר, כרגיל… מתעלמת… אחרי איזה חצי שעה של ציר כל עשר דק אני רואה שזה קצת קצת מתחזק, שמה לי סרט ולא מנסה לישון

בשלוש וחצי מעירה את בעלי מציר כואב יותר

ארבע מחברים טנס

ארבע וחצי טלפון לאחותי שתבוא 

חמש וחצי יוצאים לבית יולדות עם ציר כל חמש דק'. לא צירים מהגהינום. אני ממש ממש 'על זה',  אבל צריכה את הטנס וזזה בציר 

מגיעים למיון בשש בבוקר בערך בבדיקת פתיחה 2.5 אחורי חצי מחוק. אני בבאסה, המיילדת אומרת לי תקשיבי את לידה שלישית, את תתקדמי מהר. ואני פאסימית אני אומרת לה עזבי בטח ייקח עוד מלא זמן… אחרי עשרים דק מוניטור ואומרת לי לכי תטיילי תחזרי עוד שעתיים נבדוק אותך נראה

בשעתיים האלו הצירים כזה נחלשים, מתרחקים, אני מוציאה את הטנס

ואני ממש ממש בבאסה ששוב ככה… ושהפעם כזה גם הקפצתי אנשים ויודעים שיצאתי איפ פדיחות לא כיף

אחרי שעתיים בודקים אותי- עדיין שתיים וחצי. המזכירה של המיון אומרת לי לכי הביתה תנוחי זה יקדם אותך ומעבירה אותי לרופאה, היא אומרת לי את אותו דבר. אני מבקשת סטריפינג והיא עושה (לא כואב, יותר פולשני מכואב)

ביציאה אחת המיילדות רואה שאני ככה אומרת לי מאמוש אני רואה אותך ואני אימרת לך אם זה היה כלום כבר היינו משחררות אותך, לכי הביתה , מקלחת חמה, לישון, את חוזרת בלידה! אמרתי לה שהיה לי ככה וכל פעם שנרדמתי עבר וכבר אין לי כוח היא אומרת לי לא את תרדמי הגוף יצליח להפריש הורמונים ואת תהיי שם.

חוזרים הביתה כל הדרך אולי שני צירים (אבל אני מרגישה אותם יותר בצוואר הרחם כזה לא יודעת) ואני כבר במחשבה שיאללה מה נעשה אבל מצד שני גם הרופאה וגם המיילדת היו אופטימיות אז אני מנחמת את עצמי שזה קרוב.

אני נכנסת להתקלח ובמקלחת שני צירים, המים עוזרים אבל מעדיפה לישון כדי לא לחשוב ולתזמן… בעלי בסלון רואה סרט חח

נרדמת מעשר וחצי עד אחת עשרה וחצי (בבוקר כמובן)

מתעוררת מציר, כואב. מחברת טנס, זה צירים חזקים יותר וכל חמש דק לבערך דקה. ובעלי אומר לי אם את ככה עד 12 יוצאים כי יש גם ארבעים דק נסיעה ולידה קודמת פתאום קפצתי הוא לא רוצה לקחת סיכון. אני חוששת שזה מוקדם מידי אבל מקשיבה לו 

מגיעים למיון בערך באחת, אותה מיילדת ששחררה אותי, חמודה, מכניסה אותי לחדר בדיקה כי אין מקום במוניטורים אבל רואה שאני כאובה, בודקת- 4 סמ, מעלים אותך לחדר לידה. 

אני כאובה אני כזה אומרת איה בצירים אבל סך הכל אני ממש על זה נושמת כל ציר כי אני מרגישה שזה כזה יש לי עוד הרבה דרך אז אני חייבת להיות עדיין חזקה כי פדיחה להישבר בפתיחה 2 חחחחח ילדה מצחיקה

ו

נמשיך אחר כך חח

יאא מעניין תמשיכי!! חחהרמה

איזה חמודה את. תמשיכיאורוש3

מה זה לאן נעלמת באמצע המתח??? זה לא חוקי בעליל!😠Doughnut

ממש!!!! להשאיר אותנו ככה במתח לשבת 😮🤭אמא לאוצר❤

אעע צריך להוציא נגד עצירת סיפורי לידה באמצעעהשקט הזה

חחח סתם

יאללה מחכה להמשך

אוקיי אוקיי ממשיכה חלק בחמדמדה

מסתיים המוניטור, מחכים לסניטר ועולים, בדרך יש לי איזה כמה ושוב אני עושה קולות אבל גם נושמת ומרגישה את עצמי ובעלי מבין שזה מה שאני צריכה אז בעיקר מחזיק לי את החלל ונותן לי להיות מרוכזת בי 

נכנסים לחדר מיילדת חמודה ממש מתשאלת מה שצריך ואז שואלת אם לבדוק אם אני חושבת שהתקדמתי אני עונה שניראלי שכן וישר מסייגת אבל לא יודעת אולי לא אני לא בטוחה היא אומרת לי הכל טוב מותר לך, בודקים- 6! אני נרגעת שלידה תהיה פה היום חח

עדיין לא רוצה אפידורל כי אני מרגישה שאני באמת עוד לא בצירים ה'כואבים' (כאב חי למות אבל זכרתי מהלידה הקודמת כאבים של באמת איבוד שליטה וחיים אז אמרתי אני בסדר בינתיים ופחדתי לקחת אפידורל)

היא מציעה לי לעלות על המיטה עם ראש מוגבה ולעמוד על הברכיים אני עולה זה עוזר כי גם יש לי לאן להיתפס בציר 

כל ציר אני ממש מרגישה שיש לי פיפי כאילו השק ממש ממש 'רוצה להיפקע' אחרי כמה צירים הוא באמת נפקע

המיילדת נכנסת ואומרת שהמשמרת שלה מסתיימת וזו המיילדת החדשה אנחנו אומרים שהמים פקעו ובין ציר לציר בודקים שוב פתיחה (אני הצהרתי שאם זה פחות מ8 אני לוקחת) שבע 'טובים' ובשנייה שאני מתרוממת שוב מגיע ציר מהגהינוםםםםםםם אני זזה כמו חיה פצועה גם משו במדבקה של הטנס זז ואני ממש מרגישה את הציר וצועקת באמת על הםנים ואני שומעת את המיילדת אומרת שאחרי הציר הזה כנראה אני כבר לא שבע וזה עלה

היא יוצאת ואני נשארת עם החדשה. היא לא עוזבת את החדר לשנייה (יאמר ממש ממש לזכות איכילוב, הזמן שהייתי בלי מיילדת בחדר הוא ממש קצרצר!!! גם הראשונה וגם השנייה היו כל הזמן איתי עשו עיסויים הרגיעו דיברו, מדהימות ממש!)

מה נראלך שאת עוצרת 😂😂😂שירה_11

תמשיכי!! אני סקרנית אם היה אפידורלהרמה

וגם ממש כיף לשמוע על חויה טובה מאיכילוב

יצא לך להיות שם שבת או רק יום חול?

והנה אחרון חחחמדמדהאחרונה

היא שואלת אם אני ריצה אפידורל ואני לא מצליחה לחשוב אם אני רוצה (או בכללי לחיות אבל לא משנה) אחרי שני צירים אני אומרת לה תקשיבי אני צריכה ללחוץ ( אני עדיין עומדת על הברכיים אוחזת את משענת המיטה) היא אומרת לי אוקיי בואי נעשה נסיון תלחצי ואני אעזור לך למרות שאת לא פתיחה מלאה

ציר הבא אני מנסה ללחוץ וקורה משו מוזר אני לא מצליחה  ונלחצת וצועקת שאני מפחדת ואני לא יכולה, אני מאבדת את זה

היא אומרת לבעלי שהיא הולכת להביא מישהי שתעזור ושלא אלחץ, קוראת למישי מהדלת ונכנסת עם מיילדת נוספת מבוגרת יותר (שהייתה בביבי בום וכבר שם אהבתי אותה חח אז כשנכנסה כזה סמכתי עליה) היא אומרת לי לשכב על הגב ואני צועקת שאני מפחדת היא אומרת שככה תוכל לעזור לי ואני צועקת שאני רוצה אפידורל היא שואלת אם אוכל לשבת בלי לזוז כדי לקבל אותו ואני צועקת לאאאאאא😭

איכשהו אני עוברת לגב ושתיהן מתחילות לשפוך עליי שמן ולהגיד לי מתי ואיך ללחוץ 

המבוגרת מעודדת אותי כאילו זה שיעור ספורט בכיתה ג (איזה יולדת אלופה מאיפה הבאתם כזו מדהימה??? אין את נהדרתתתתת😅אבל וואלה עזר לי חח) אני משתדלת להיות קשובה 

אחרי איזה שתי דקות שאין לי מושג מה הן עשו שם המבוגרת יוצאת והצעירה אומרת לי לא ללחוץ היא שומרת שלא אקרע וזה קשההההה בעלי מדבר איתי ואני מתרכזת בקול שלו כדי להתגבר על הצורך המטורף הזה 

ואז פתאום, בגלל התנוחה הפעם (לידות קודמות הייתי ממש על הגב חצי שכובה, היה טוב אבל לא ראיתי כלום, עכשיו אני אמנם על הגב אבל ממש תופסת את הרגליים שלי ומקופלת כמו עובר כזה) פתאום אני רואה אותו יוצאאאא ואני אומרת למיילדת אמא הוא יוצאאאאא 

וזהו

הוא עליי

19 דק אחרי ירידת המים

שעה בערך ועשר דק אחרי שנכנסנו לחדר לידה

אגב לדעתי אם לא מיילדות ככ מקצועיות הייתי נקרעת ממש, יצאתי בלי תפרים ברוך ה'

אגב שתיים הטנס הוא נס גדול מאוד ואני חושבת שכמו שיש בחדר לידה אפידורל וגז צחוק ומקלחת- צריך גם אותו

ואגב שלישי- לידה היא נס ופלא עצום וכל לידה הנס הזה גודל

יש לכן המלצות על יועצת זוגית *תותחית* בשומרון?אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך ב' בכסלו תשפ"ז 19:49

אנחנו ממש במצוקה.

יש אהבה גדולה. יש הרבה ילדים. יש רצון כ"כ חזק שיהיה לנו טוב.

אבל אין את הכלים להגיע לזה. מבחוץ נראים המשפחה הכי מושלמת שיש. ילדים טובים, זוגיות יציבה ואוהבת. ובאמת אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי.

אבל הוא סובל מאוד מכעס. יש תהום גדולה בין הדרך שבה אני חושבת שצריך לדבר להתנהג עם הילדים לבין איך שהוא מתנהג (הוא גם רוצה אחרת, אבל פשוט לא מצליח) אני מרגישה שהוא עושה נזק לילדים. אני כועסת עליו ולא מצליחה לגשר. יש דברים שברור לי שזה גם יושב עליהם וזה רק מפריע.

הילדים כבר גדולים, מרגישים הכל. זה לא הזוגיות שאני רוצה. זה לא החינוך שאני רוצה לתת לילדים שלי.

ויש תקופות שהכל טוב. הזוגיות שאני רוצה. מצליחים לחנך בצורה נכונה. יש לנו את האפשרות. לא מצליחים למצוא את הכלים.

אני מחפשת מישהי ממש תותחית. שתתן לנו כלים. ושתהיה מבוגרת, עם הרבה ניסיון. אנחנו כבר לקראת סוף שנות ה-30 לא רלוונטי מישהי צעירה או בגילנו.

הלוואי תצליחו לעזור לי🙏🏻

גם מרכז ובנימין יכול להיות רלוונטי.

אם הבעיה העיקרית מבחינתכםאיזמרגד1

היא ניהול הכעס שלו, למה טיפול זוגי? נשמע לי הרבה יותר הגיוני טיפול אישי בשבילו... (או הדרכת הורים משותפת לשניכם, אם גם את מרגישה שאין לך כלים)

תודה על ההתייחסות! שאלה טובה.אנונימית בהו"ל

ברור לי שצריך פה גם טיפול בשבילו. הוא גם לא מסרב באופן נחרץ, אבל די תקוע עם זה. לבד כנראה לא יילך ואני מרגישה שזה כ"כ משפיע על הזוגיות שגם העבודה צריכה להיות משותפת וזוגיות, ואני מאמינה שעם מטפלת טובה גם העבודה הזוגית תשפיע ותתרום לכל אחד באופן אישי.

בנוסף, אני מרגישה שאנחנו לא רואים את המציאות בדיוק באותו מבט (הגיוני סה"כ) ודברים שמבחינתי הם חמורים מאוד , מבחינתו לא כ"כ נורא. זה הוא יכול ללכת לטיפול אישי ולעבוד על הדברים שמפריעים לו, אבל עדיין יהיה את הפער הזה בנינו. ועל זה אני רוצה לעבוד.

הבנתיאיזמרגד1

לדעתי טיפול אישי משפיע על הזוגיות לטובה יותר מאשר זוגי, אבל אם הוא לא ילך לבד אז טיפול זוגי זה באמת רעיון טוב. אולי לשקול מישהו שעושה גם פגישות אישיות עם כל אחד מבני הזוג לבד. (אין לי המלצות כי לא מכירה, אבל מאמינה שיש כאלה...

דווקא יש גישות שונות בנושאשיפור

נכוןאיזמרגד1

זאת הדעה שלי מהניסיון האישי שלי, אבל כמובן שבסוף כל זוג ומה שנכון לו

וברור שגם טיפול זוגי משפיע בהחלט לטובה🙂

ציפי רייןEBM

אולי הרבנית לבנון? אבל אני לא יודעת אם היא מקבלת..נפש חיה.

יש לא מעטמתיכון ועד מעון

גילוי נאות, אני מטפלת זוגית בשומרון

ויש עוד לא מעט

יש את שי יהודאי

יש אתשלומית.

מוריה סטולוביץ בפסגות

ואמיר דנה בבית אל

תודה!אנונימית בהו"ל

על אמיר דנה שמעתי כבר כמה פעמים. יש לך מושג איפה אפשר למצוא את המספר שלו? לא מצאתי באינטרנט…

ציפי רייןהשקט הזהאחרונה

ואם לא היא, יש עוד מטפלים במכון ריין

תגידו זה פדיחות להראות תמונות א"ס?הריון ולידה

ב"ה תחילת הריון ראשון (מאנונימי כדי שלא ישייכו את ההריון לניק שלי בינתיים)

אני מתלבטת אם להתפדח להראות תמונות של המתוק בא"ס

מצד אחד מתמקדים בו..

מצד שני זה הרחם שלי בעיקרון

אתן מראות? ויש הבדל אמא/ אבא/ חמות/ אחים וכו?

תודה!!

(בינתיים אני סתם מתלהבת כן? שבוע 9 בקושי רואים משהו... אבל בשבילי זו תמונה חמודה מאוד כבר עכשיוו)

חוזרת לניק שלי לעקוב

לא מפדח אותיהשם שלי

אני לא מראה, חוץ מבעלי ולילדים (אחרי שהם יודעים על ההריון).

אבל אין לי בעיה שיראו.

נראה לי שבאלבום שלי מהילדות, יש תמונה שלי מהאולטרסאונד.

חוץ מבעלי כמובן, הראיתי רק לאמא שלי אחרי הלידהפצלושון

תמונה אחת ממש חמודה

גם אני הרגשתי ככה בהריון ראשוןכורסא ירוקה.

שזה משהו פרטי שהגוף שלי עובר, כי גם באמת נפשית הריון ראשון זה תהליך גדול שעוברים. והיה לי מוזר להראות כי זה הרגיש חודרני. בהריונות הבאים כבר היה לי יותר קל לעיכול ההריון עצמו והרגיש לי פחות פרטי, אז לא היתה לי בעיה להראות

בטח אני משוויצה בכיף למי שקרוב אליDoughnut

הראתי.מוריה

לא התעמקתי בזה.

נראה לי שבחיים לא חשבתי על זה...יעל מהדרום

הראתי . וגם שמתי באלבומים של הילדיםואילו פינו

תמונת אולטרסאונד אחת של כל אחד..

הראתי לסבתא שלי בהריון האחרון. והיא פשוט התרגשה בטירוף!

כנ"ל, גם לגבי האלבומיםקנקן שבור

(למי שיש חח, הלוואי והיה לכולם, אבל לכולם שומרת תמונות לשים שם ביום שנגיע לזה)

יצא לי גם לשתף בווטסאפ המשפחתי בתמונות שיצאו יפה (בשלב יותר מתקדם שרואים ממש פרצוף וכו)

אין לי בעיה להראותשומשומוניתאחרונה

אני לא שמה באלבומים, אבל יש לי מעטפה של כל הריון ושם יש את כל האולטרסאונדים, מכתבי שחרור שלי ושלו, בדיקות במהלך ההריון,הידונים ששמים אחרי הלידה, הפתק על העריסה וגם סיפור ההריון והלידה שכתבתי אחרי הלידה.

ביום הולדת של כל אחד, בדכ אוהבת להסתכל על הדברים ואת הסיפור לידה קוראת יחד עם בעלי.

לגמרי מראה😊צלולה

יש תמונות ממש מתוקות וכיף להתרגש ביחד.

בכלל לא חשבתי על זה... בעיני זה כמו להראות תמונות של התינוק❤️

לדעתי זה לא משהו אישי או חשוף בכלל בכללאמא לאוצר❤

ואין לי שום בעיה שגם סתם אנשים רנדומליים יראו 😅 חושבת שבהריון הראשון הראתי לכולם, מאז זה פשוט לא עד כדי כך מעניין אבל לא אני חושבת שזה פרטי / לא צנוע או משהו