התבוננות אלול תשפ"ג - מי מצטרפת אלי השנה?בארץ אהבתי

לפני שנתיים שיתפתי פה בתהליך התבוננות שבו כל יום אני מקדישה כמה דקות לכתיבה דרך שאלות מנחות, שעוזרת לעשות הכנה ותשובה לקראת השנה המתקרבת.

אני הרגשתי שזה היה לי מאוד משמעותי.

אבל השנה לא ממש הצלחתי עדיין להיכנס לאווירת אלול, יחד עם סוף החופש הגדול.

בזכות @חדקרן שהזכירה לי את השרשור וביקשה שאשלח לה קישור, החלטתי שאני רוצה בכל זאת לעשות את זה שוב.

כמה ימים היצר הרע עוד ניסה לשכנע אותי שעמוס לי מידי, או שזה מסובך להתחיל באיחור, או שסתם פיתה אותי לעשות דברים אחרים.

אבל החלטתי שאני לא רוצה לוותר. אני יכולה להצליח למצוא כל יום כמה דקות להתבוננות עצמית, ואם אני לא אעשה את זה אני לגמרי אפספס את אלול…

אז בלנ"ד אני משתפת פה כל יום את השאלות שאני עונה עליהן, ומי שרוצה להצטרף אלי, מוזמנת בשמחה (ומוזמנת גם לכתוב לי איך היה לה…).


מי שרוצה להצטרף מוזמנת להגיב, ככה השרשור יוקפץ וגם תמשיכו לקבל עליו התראות.

נתחיל בלנ"ד בתחילת השבוע הבא.


אני מעתיקה פה כמה 'הקדמות' שכתבתי בשרשור הקודם, עם קצת התאמות להשנה.

קצת שיתוף על הרקע שהביא אותי לזהבארץ אהבתי

הרבה שנים עברתי אלול, ועוד אלול, ולמדתי על החשיבות והפוטנציאל של הימים האלו, ושמעתי שיעורים, וקראתי מקורות, והשתדלתי לחזור בתשובה כמה שהצלחתי.

אבל בסופו של דבר, לא הרגשתי שבאמת הצלחתי לעשות בעצמי שינוי אמיתי דווקא בימים האלו.

אני מאמינה שלאורך השנים כן התפתחתי והתבגרתי והשתניתי בעקבות דברים שעברתי בחיים. אבל לא ידעתי איך לנצל דווקא את הימים האלו לשינוי.


ובשנים שאחרי החתונה, כבר היה עוד יותר קשה להרגיש את אלול. כי כבר לא הייתי באולפנא, עם ערבי התעוררות ושיחות וכו', והיו עיסוקים אחרים ועניינים אחרים, וגם אם מצאתי זמן לשמוע איזה שיעור, לא באמת עשיתי עם עצמי משהו מעבר.


ולפני קצת יותר מ-4 שנים, כשהייתי בחופשת לידה, הקב"ה גלגל שאני אעשה אימון אישי, בהתמקדות בעבודת ה' בהקשרים שונים בחיים.

ופתאום גיליתי שכשאני מפנה זמן לחשוב על עבודת ה' שלי, לעשות בירור עם עצמי, לקבוע מטרות, להבין לאן אני שואפת, לבחור דרכי פעולה מעשיים כדי להתקדם לשם, אז אני מצליחה באמת להשתנות.

מאז ניסיתי והשתדלתי להמשיך לתת לעצמי את הזמן הזה. לפנות בערב 10 דקות לפחות שאני עוצרת את הדברים האחרים, ומתבוננת על מה שהיה היום, איפה אני ביחס לשאיפות שלי, מה הצלחתי, מה עוד צריך לשפר, ואיזה שינוי אני רוצה לעשות מחר כדי להתקדם במשהו אחד.

לא כל הזמן אני מצליחה להתמיד. היו חודשים שהיו רק פעמים בודדות שהצלחתי לפנות זמן להתבוננות. היו יותר מידי פעמים שהיה מעניין מידי בפורום בשביל לעצור, או שהיו יותר מידי דברים אחרים חשובים לעשות.

אבל מה שב"ה הצלחתי כן להתמיד בו, היה לעשות התבוננות חודשית, פעם בחודש (בר"ח כמובן, ואם לא הספקתי - אז גם כמה ימים אחר כך) לעצור ולהסתכל על כל החודש, לקרוא את מה שכתבתי במהלך החודש, לקרוא שוב את מה שכתבתי על השאיפות שלי, ולהתפלל על זה שאני אצליח להתקדם יותר בחודש הקרוב.


(**מעדכנת השנה שהיום אני לא מצליחה להתמיד בהתבוננות בכתב כמעט בכלל, אבל כן משתדלת בע"פ, להודות על מה שהיה היום, עם מחשבה על הצלחות שלי, ובדגש על יעדים שהגדרתי לי לחודש הזה. וזה גורר מעצמו גם תשומת לב למה שלא מספיק הצלחתי. לפעמים אני עוד מתעכבת על זה ולפעמים פחות, אבל עצם העצירה כן טובה לי, כשאני מצליחה להתמיד בזה...)


ועכשיו, לכבוד ר"ח אלול, עצרתי והחלטתי שבחודש הזה. אני רוצה להשקיע בהתבוננות שמותאמת במיוחד בשבילו. לנצל אותו כמו שצריך לתשובה.

לשמוע שיעורים על תשובה, או לקרוא ספרים בנושא, זה גם חשוב מוסיף, ואם אני אצליח להכניס גם את זה - זה יהיה מצויין.

אבל אני יודעת שאם אני לא אקדיש זמן להעביר את הדברים אלי, לחשוב איפה אני רוצה לשנות ומה אני רוצה לעשות בשביל זה, אז הדברים ישתנו הרבה יותר לאט.


וחשבתי שזה גם יוסיף למחוייבות שלי, וגם אולי יוסיף לחלקכן, אם אני אשתף קצת בתהליך של החודש על גבי הפורום. כמובן לא בהתבוננות עצמה, כי היא אישית מידי. אבל בשאלות המנחות שאני כותבת לעצמי.

אז מי שמתאים לה, מוזמנת…

מהמם!!! אשמח לראות את השאלות ולנסות להשתתףשיפור
אני אשמח להצטרף. בתקווה שאצליח להתמיד ב"ה. תודה לךאמהלה
והקדמה על מה שנעשה פה בהתבוננותבארץ אהבתי

החלק הכי משמעותי בעיני בהתבוננות הוא כתיבת 'החלום' - לדמיין לאן אני רוצה להגיע, בלי לתת לשום דבר במציאות החיצונית או הפנימית שלי להגביל אותי.

בדמיון אפשר לחלום בלי גבולות, וזה מאפשר לנו להבין לאן עוד אנחנו רוצים בכלל להתקדם, בלי שיהיה לחץ להגיע לשם מיד.

אחד הדברים שהכי התחדשו לי באימון שעשיתי היה לגלות את החלומות שלי. למשל, פעם חשבתי שאני שואפת לכעוס פחות על הילדים, וכשאני כועסת אז לכעוס בצורה שהכי פחות פוגעת בהם. פתאום כשנתתי לעצמי לחלום בלי הגבולות של היכולת שלי, הבנתי שבאמת השאיפה שלי היא לא לכעוס בכלל, וכשצריך כעס מסיבה חינוכית אז לכעוס רק באופן חיצוני, 'כעס הפנים'. אולי ידעתי בתיאוריה גם לפני כן שזה הדבר הנכון באופן אידיאלי, אבל שחיברתי את השאיפה הזו אלי (גם אם אני יודעת שבמציאות אני לא אגיע לשם באמת, כי אני לא בדרגה כזו), זה עזר לי לברר הרבה דברים, להבין איך להתגבר יותר מהר אחרי שכבר כעסתי, לזהות תוך כדי שאני כועסת שאני כבר לא במקום חינוכי ולהבין שזה הזמן לעצור ולמצוא איך להירגע בעצמי, וכו'.


אז מי שמצליחה לפנות זמן רק פעם בשבוע, לדעתי כתיבת החלום זה החלק הכי חשוב ומשמעותי, והוא יכול להוסיף גם אם לא עונים על השאלות האחרות של השבוע.


אבל לחלום את כל החלומות שלנו בבת אחת זה יכול להיות קשה. לכן כדי לארגן את ההתבוננות חשבתי לחלק את העבודה לפי שבועות.


בפעם הקודמת חילקתי לארבעה שבועות, והצעתי שתי אפשרויות לחלוקה - לפי יסודות או לפי מעגלים בחיים.

באופן אישי אני כתבתי לעצמי באותה שנה לפי החלוקה של היסודות, שראיתי אותה בכמה ספרים שמדברים על עבודת המידות (אפשר לקרוא יותר בהודעה שכתבתי אז, אני לא אפרט על זה הפעם - איזה כיף על כל אחת שהגיבה! עוד הקדמה לפני שמתחילים - - הריון ולידה )

אבל השנה חשבתי שיהיה יותר קל וברור לכתוב לפי המעגלים השונים בחיים. ובגלל שהפעם התחלנו באיחור, ויהיו לנו רק שלושה שבועות, אז נחלק את המעגלים לשלושה:

- אני עם עצמי - דברים שקשורים לעצמי (קימה בבוקר, אכילה, ניצול זמן, פלאפון וכו')

- אני והחוץ (בעל, ילדים, משפחה מורחבת, עבודה, שכנים)

- אני מול הקב"ה (קיום מצוות, תפילה)


מתחילת השבוע הבא, בכל שבוע ניקח אחד מהמעגליל, ונעבור לאורך השבוע על שאלות שונות שיעזרו בבירור.

מי שלא מספיקה לפנות לזה זמן כל יום, אפשר גם להצטרף חלקית. ממליצה בכל מקרה לעבור על השאלות לפי הסדר, גם אם זה לא בקצב שאני כותבת (וגם אם לא מגיעים לסוף - השאלה הראשונה, של כתיבת החלום היא משמעותית בפני עצמה, כמו שכבר כתבתי).

אשמח מאוד להשתתף כל הכבוד לך!!!!אוהבת את השבת
מהמם! ממש עוררת אותי לתשובהלהתחיל מהתחלה
אשמח לעקוב והלוואי גם להגיע למצב של כתיבה עצמית
מהמם. אשמחתודה לה'.
רעיון מהמם. תודה ששיתפת. אשמח לעקובהמקורית
רעיון מקסים!!חיכיתי חיכיתי
אשמח להצטרף!
אשמח ישר כוחמדברה כעדן.
ישר כח! אשמח , תודה שאת מזכה אותנו גם השנה!אם מאושרת
אשמח, תודה לך שאת משתפת אותנו!שריקה
אקפוץ למיםמקקה
מרווה להצטרף בע"הלפניו ברננה!
תודה רבה יקרהחדקרן

שתדעי שבזכותך אני ממש משתדלת לשבת כל ערב לכמה דקות של התבוננות, ונעזרת בשאלות המנחות שכתבת בשרשור ההוא.

תודה גדולה!

מהממת, אני זוכרת את זנאביול
אשמח להצטרף
מהמם. אשמח לנסות להצטרף בע"הnorya
נשמע טובאצטון
אולי אצטרף 
✡️✡️אור ל-י' אלול - מתחילים!בארץ אהבתי

שבוע **אני עם עצמי** (קימה בבוקר, אכילה, ניצול זמן, פלאפון, וכו')


אז כמו שכתבתי קודם, השאלה הראשונה והכי משמעותית היא -


>>> איך אני חולמת להיות בנושא שבו בחרתי להתמקד?


אני ממליצה לכתוב בזמן הווה, כאילו זה כבר קורה. ככה למדתי לעשות באימון ואני מרגישה שזה באמת עוזר, להרגיש את החלום יותר במציאות.

לפעמים זה עוזר לחשוב על אנשים שמאוד מעריכים בנושא הזה, ולשים לב מה מהמידות שלהם אני גם שואפת שיהיה אצלי.

כדאי לפרט כמה שיותר, ממש לתאר דברים מציאותיים.


בהצלחה רבה!

מצטרפת אלייךהמקורית

אני במחשבות תמידיות על הנושא הזה

ולא ככ מרגישה את אלול האמת, לצערי,

אבל החלום שלי ביני לבין עצמי -


* להיות נוכחת ברגע, בלי הסחות דעת. בעיקר מול הילדים. לא למהר לאף מקום כשאני איתם. להצליח להקשיב להם ולהיות איתם באמת רוב הזמן כשאני איתם

* לשים לב שאני לא עוברת את גבול היכולת שלי מבחינת עייפות ואוכל, כי יש לזה מחיר

* טלפון וניצול זמן אני כותבת באותה שורה - אני מרגישה שיש קשר ישיר בין השניים. ואני לוקה בכך המון


וחייבת לומר, שהרבה פעמים אני שמה לב להלקאה עצמית כשאני לא עומדת בכך וזה מביא אותי לפעמים לייאוש, שמוריד לי את האנרגיה.

וזה כשלעצמו מבאס מאוד.


לא יודעת איך זה אמור להיפתר, ואם סה בכלל מה שכיוונת אליו, אבל כתבתי בכל זאת 🙃

מהמם, מטרות ממש חשובות ומשמעותיותבארץ אהבתי

(כמו שממקה כתבה, המלצתי לכתוב בזמן הווה. אבל כמובן שגם הכתיבה שלך מעולה. איך שמתאים לך זה מצוין).


באופן כללי, אני ראיתי שלכתוב בצורה חיובית עוזר לי יותר מאשר לשלול את מה שאני לא רוצה. לפעמים זה יותר קשה לנסח, אבל זה יכול לעזור...

למשל בחלק שכתבת על לא לעבור את גבול היכולת מבחינת עייפות ואוכל, אפשר לנסח בצורה חיובית - 'אני דואגת לגוף שלי ומספקת לו אוכל ושינה לפי הצורך' (כתבתי כדוגמא, את יכולה לנסח לעצמך איך שנכון לך. וגם להשאיר ככה זה בסדר גמור, אני רק מציעה...).


על מה שכתבת על ההלקאה העצמית אני רוצה להגיב יותר בהרחבה, אבל לא כרגע, אשתדל בהמשך בלנ"ד.

אז מתקנת לזמן הזההמקורית

* אני לא חוששת להגיד דברים שמפריעים לי או להעמיד במקום אנשים שמגזימים

* מרגישה יותר בטוחה בעצמי

* מבלה זמן איכות עם ילדיי

* יוצאת יותר מהבית ופחות כבדה

* מספיקה לעשות דברים שרציתי ולא נמרחת איתם שעות

*מתפללת פעם ביום לפחות

* מצליחה לשחרר משימתיות יתר ולהינות מהרגע

* מנצלת את הזמן ביעילות. בעבודה ובכלל

* ישנה מספיק שעות כדי להיות באנרגיה מיטבית

* והכי - חוזרת לצחוק בקול גדול כזה, מלוא ריאותיי, של אישה שנהנית מהטוב שיש לה בחיים (ויש לה הרבה ממנו ב"ה) בלי מחשבות יתר


תודה על ההזדמנות לבירור עצמי עמוק❤️

אפשר לכתוב כאן או זה כל אחת לעצמה?מקקה

אני מצליחה להיות נוכחת ברגע ולהסיח את דעתי ממשהו מלחיץ בלי להיעזר בטלפון. אני בודקת הודעות רק אחת לכמה שעות. אני נוכחת עם הילדים בלי להשתעמם ולהזדקק לעזר חיצוני

אני הולכת לישון בזמן

אני מצליחה להרגיש שמחה ולא בדאון כל הזמן

אני מתמקדת בדברים הטובים ולא בקשיים

איך את עושה את זה? שאפו!המקורית
את מה שאני רוצה להיות
היא אמרה לכתוב בזמן הווה...מקקה
כתבת מעולה! ונכון - אמרתי לכתוב בזמן הווהבארץ אהבתי

ככה למדתי באימון שעשיתי, ואני מרגישה שזה במידה מסויימת נותן יותר נוכחות לדברים, אולי גם עוזר לי להרגיש שאני יכולה באמת להרגיע לשם...


ולגבי איך לכתוב - אפשר בשמחה פה. ככה את גם נותנת להשראה לאחרות🙂

ואפשר גם לכתוב רק לעצמך, אם השיתוף פה חשוף מידי, או סתם אם יותר מתאים לך ככה.

משאירה את זה להחלטת כל אחת.

אפשר גם לפעמים ככה ולפעמים ככה. אין פה כללים, כל אחת ומה שמתאים לה...

החלום שליאוהבת את השבת
אני הולכת לישון כל יום ב22:30, וקמה מוקדם ובנחת לפני הילדים. מספיקה אולי לעשות סיבוב ולהרגיש את האוויר בחוץ אולי להתפלל
מצטרפתדור רביעי

פעם היה לי זמן להתפלל. אחרי כן חל שינוי לרעה בבריאות שלי, ואני לצערי מתעסקת איתה.

אני כן מודה לקב"ה כל יום. ומדברת איתו. אבל מרגישה מתוסכלת מאד שתפילות ממש אני כמעט לא מצליחה.


אנסה הערב ב"נ, ערבית. אפילו אם יצליח לי פעם בהרבה זמן, יותר טוב מכלום

.

אני אמורה להתחיל תרופה חדשה שתשפר מאד את מצבי, יש לי מרשם כבר הרבה זמן, והיצר הרע מתעצל לי לקנות אותה. !!!

לא יאומן כמה פעמים הייתי בעיר השבוע והוא שכנע אותע שמחר.

וכשכבר הלכתי, אז לא היה.


אז עכשיו לכבוד אלול ב"נ מחר אני קונה ומתחילה, ומקווה שיהיה לי יותר זמן פנוי.


בנוגע לעצמי, החלום שלי זה פעם בחודש לפחות לשבת מול הים ולחשוב.

הלוואי שיתגשם לי השבוע בזכות אלול.


יש לי מטרה חשובה מאד שאני לא כותבת אלא קמה עכשיו לעשות כדי שסוף סוף זה יקרה.


תודה על השרשור!

בהצלחה ורפואה שלימה!אביול
תודה💞💞💞דור רביעי
מעדכנתדור רביעי

ב"ה עמדתי בזה, התפללתי מתוך סידור, חצי מנתפילה בערך בכוונה. אמרתי לייצר (טען שזה לא שווה), שבעז"ה אשתפר.

ישנתי נפלא!

קמתי רעננה

היה לי יום מתוק בעבודה, בלתי צפוי..

אכלתי בריא!!!

ישנתי אחהצ

ממשיכה לעבוד

יוצאת ב"נ עכשיו להביא את התרופה הזו, בע"ה!!!

כל הכבוד! איזה סיפוק!!מאוהבת בילדי
תודה רבה אהובה על התגובה שלךדור רביעי

השרשור הזה כל כך עוזר ותומך...

ובמיוחד עזר לי שהגבת.

כי התרופה ב"ה אצלי

והמשמעות היא, שנלך לישון מוקדם יותר, וכל כך הייתי רוצה להסתער על המקרר... זקוק מאד.. אבל הפלאורסנט של המטבח כבה, והני משפחתי החליטו לא לתקן שלא אתפתה.😅

אנחנו הנשים, כמה הספקים יש לנו יל הראש.

תודה לבורא עולם על כל היש. אין עוד מלבדו.

ב"נ למרות הקדמת שעת שינה אתפלל ערבית. אני מרגישה שהמלך בשדה ואני משחררת את הלחץ מלהחזיר את הכסף, סומכת על המלך שהכל שלו.

💞💞💞

תצליחי בכל החלומות שלך😘

אמן. ריגשת אותי והזכרת לי שהמלך בשדה...מאוהבת בילדי
איזה כיף שכבר התחלת לקחת את הדברים למעשה. אלופה!בארץ אהבתי
אנישריקה

שומרת על תזונה מאוזנת, בריאה, מושקעת וטעימה

עושה ספורט כמה פעמים בשבוע

יורדת במשקל 8 קילו ושומרת על המשקל שהגעתי אליו

 

מטפלת בעצמי,

בכל הבעיות הגופניות..

הולכת לבדיקות, טיפולים ולכל מה שצריך

 

משתמשת במחשב במינון הנכון לי

בלי להתמרח שעות

 

מתחילה שנה בביטחון ובמקצועיות

יודעת מה ואיך לשאול כדי ללמוד ולהתמקצע ולתת את המענה הכי מדויק.

בטוחה בעצמי, מבפנים, מול הצוות שאני עובדת איתו, מכירה ביכולות שלי (וגם במה שלא) 

 

מתנהלת באופן יעיל,

מנצלת את הזמן ומספיקה להגיע למטלות הבית השונות וגם להיות נוכחת עם היקרים לי

 

שמחה ומודה על הטוב שהקב"ה נתן לי

 

 

 

תודה על זה

בטוחה שאמשיך לחשוב על הדברים

מצטרפת... אני מזדהה עם הרבה ממה שכתבו...חרות

השאיפה שלי:

אני אוכלת מסודר ובריא, נמנעת ממתוק, ומוצאת פתרונות אחרים כשאני צריכה להרגע ולא בורחת למתוק.

אני הולכת לישון מוקדם וקמה לפני הילדים.

אני מסדרת את הבית בערב וקמה לבית מסודר.

וכל זה לא סותר את זה שאני סבלנית לילדים...


הגזמתי... נראה לי שאצלי זה לא יכול לבוא ביחד... אבל ננסה לשפר מה שנוכל..

מצטרפת, תודה גדולה על זהממשיכה לחלום

אני רוצה להתמקד בתחום של התמודדות עם רגעי קושי:


כיש רגעים של קושי ותסכול אני מצליחה לנשום ולהסתכל בסקרנות על הסיטואציה. אני נשארת רגועה, מרגישה מסוגלת ושמחה ומוצאת פתרונות יצירתיים.

אחרי ההתמודדות אני לא מרגישה שסבלתי אלא מרגישה שהצלחתי להתמודד בצורה מוצלחת עם הסיטואציה ויש לי מזה הרבה אנרגיה ושמחה.


החלום שלימאוהבת בילדי

אני קמה מספיק מוקדם כדי להתאפס על עצמי עוד לפני שהילדים קמים

התארגנות בוקר נעימה ותפילה

אכילה מאוזנת ובריאה

לא בורחת למחשב

סבלנית כלפי הילדים שלי וכלפי בעלי

לא מתלוננת כל רגע על מה שכואב או לא נח לי...

 

בטוח יש עוד.

תודה על זה!

אני אוהבת את עצמילג בעומר

אני לא נותנת לשעות של אחרים עלי להחליש אותי ולהקטין אותי ולא להעריך את עצמי

אני בכלל לא מתייחסת לזה

זה עובר לידי


אני בטוחה בזה שאני טובה,מקסימה,יקרה, ייחודית,צדיקה,שואפת לעשות טוב גם אם לא מצליחה, אמא טובה לילדים ,ואדם טוב לסביבתי

עונה בדילייגוגי גוגי

בעז"ה שאזכה לעלות על הרכבת עכשיו שבוע וחצי לפני ר"ה.

מדהים איך כל שנה הקב"ה נותן לנו חודש שלם..

וחלקנו מעיזים לפספס אותו

אז בחלון שלי:

אני קמה מוקדם. לפני כולם. בחלון אור של שחרית. אווירה אחרת. שעות לא מוכרות.

מתארגנת. לא מתלבטת על בגדים מאה שנה. בארון בגדים שלי בגדים שאוהבת.

יש לי כמה דקות לטיפוח. מחליק במקדימה של השיער, קרם פנים, איילנר.. 

דברים שגורים לי להרגיש טוב.

ואני מצליחה להתפלל. באמת. מהלב. סדר קבוע. מקום קבוע.

אה, וכמובן שהבית מסודר ונקי, מאתמול בלילה..

 

האוכל שלי?

לא נוקשה. מרגישה טוב עם הגוף שלי.

את הזמן מנצלת בלהיות עם המשפחה. בעלי. לנקות לסדר את הבית לאכול. לבשל. וכמובן - לימודים.

להיות רגועה במטלות, להוציא את הכי טוב מעצמי במסגרת הזמן הנתונה לי בתור אמא ב"ה.

וזהו

 

זה קצת קשה לי אז מפסיקה

אני מצטרפתאבןישראל

בעזרת ה'

תודה על השיתוף🙏

תודה!חנוקה

באת לי בזמן

 

יישר כוח לכל אחת שכתבה פה, או לעצמה...בארץ אהבתי

איזה כיף שכל כך הרבה הצטרפו.

מצטערת שאני לא מגיבה לכל אחת באופן אישי, אני קוראת כל אחת, אבל מגיבה רק מידי פעם כשיש לי משהו להגיד באופן מיוחד.

 

אבל אני כותבת פה לכל אחת שכתבה, תקראו כאילו זה אישי אליכן - איזה כיף שהצטרפת וכתבת, מעריכה מאוד את זה שהצלחת למצוא את הזמן ולברר את הרצונות הפנימיים שלך.


 

אני כבר שולחת את ההנחיה הבאה (אני שולחת בערב, אבל כמובן שאפשר למצוא את הזמן שנוח לכן לכתוב, במהלך היום הקרוב. או גם אחר כך למי שלא הספיקה. מי שנוח לה לכתוב בערב והשעה שאני שולחת מאוחרת לה מידי, יכולה לכתוב כל פעם לפי הערב הקודם ששלחתי. אני לא תמיד מצליחה לשלוח בתחילת הערב)

 

ומי שלא נוח לה להמשיך לעקוב אחרי השרשור כי יש פה יותר מידי התראות, אבל רוצה לראות כשאני שולחת הנחיה חדשה, מוזמנת לבקש שאתייג אותה...

את מקסימה!!!🙏🙏🙏🙏 תודה רבה על ההזדמנותאוהבת את השבת
✡️✡️אור ל-י"א אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


והיום, מתוך החלום שכתבתי, אני בוחרת:

>>> מטרה או כמה מטרות ממוקדות שעליהן אני רוצה לעבוד, ומנסחת אותן במשפט.

פה אפשר למקד יותר את המטרה למשהו שריאלי להגיע אליו בשנה הקרובה, ולא רק בחלום הרחוק.

ואפשר גם לבחור את המטרות שעליהן אני רוצה להתחיל לעבוד במעגל הזה (אם אתמול כתבתי בכל מיני כיוונים וזה לא באמת ריאלי לעבוד על הכל במקביל).

כדאי לנסות לכתוב בצורה כמה שיותר ממוקדת - משהו שיהיה אפשר לבחון ולראות האם הצלחתי להגיע אליו.


אם רוצים להרחיב ויש זמן, אפשר גם להוסיף עוד שאלת בירור -

>>> למה זה חשוב לי?

וכאן לנסות לכתוב כמה שיותר. לא להסתפק בתשובה קצרה ופשוטה, אלא אחרי כל תשובה שעונים, לשאול 'למה עוד?' (או למה מה שכתבתי חשוב לי - לרדת לעומק הרצון. למשל - חשוב לי לקום מוקדם כדי להתחיל את הבוקר ברוגע. למה חשוב לי להתחיל את הבוקר ברוגע? כדי שתהיה אווירה טובה בבית. למה חשובה לי אווירה טובה בבית? וכו') עד שכבר באמת העמקנו את הרצון והקפנו אותו מכל הכיוונים.


בהצלחה!

אני בוחרתמקקה

אני רואה את הטוב ומודה עליו ויותר שמחה ופחות מתמקדת בקשיים

למה זה חשוב לי? כי מצב הרוח שלי משפיע על כולם ועל הכוחות שלי ועל הסבלנות שלי וממילא מושך אחריו את כל המשפחה. למה הוא משפיע על כולם? כנראה כי אני חשובה פה בבית יותר ממה שהייתי רוצה. למה אני חשובה? כי כולם צריכים או רוצים לקבל ממני משהו בכל רגע נתון.

לא יודעת כל כך איך לצאת מהלופ הזה הלאה...

וגם לא הצלחתי לנסח מטרה ממוקדת

מנסה לעזור לך לדייקבארץ אהבתי

קודם כל, כתבת מהמם ובחרת מטרה ממש חשובה.


אני מבינה שקצת הסתבכת עם החלק של הבירור 'למה זה חשוב לי?'.

אז קודם כל, הכוונה שלי היתה שאפשר לענות סיבות שונות למה המטרה שלי חשובה, ואפשר להעמיק יותר לעומק סיבה מרכזית - להבין מה באמת מוביל אותי לרצון הזה.

בתשובה שלך, ענית סיבה מרכזית למה חשוב לך לשנות את הראייה שלך על דברים, והסיבה היא כי מצב הרוח שלך משפיע על כולם... ומושך אחריו את כל המשפחה.

מפה השאלה הבאה ששאלת זה 'למה הוא משפיע על כולם?', אבל זה כבר יוצא מתוך בירור הרצון שלך, אלא מנסה להסביר את ה'תופעה' שאת משפיעה על כולם (שזה גם בירור חשוב בפני עצמו. ואני ממש מזדהה, גם עם התחושה שלפעמים זה יותר ממה שהייתי רוצה...).

השאלה שאולי הייתי שואלת כדי להעמיק את הרצון הזה, היא 'למה חשוב לי למשוך את כולם למצב רוח חיובי?'.

לפעמים הבירור הזה עוזר להבין דברים יותר לעומק, ולפעמים זה מרגיש חופר מידי כי התשובות כבר מובנות מאליהן. צריך להרגיש תוך כדי כמה זה נכון לי להמשיך להעמיק. וכמו שגם כתבתי, אפשר להמשיך ולעשות תשובות חדשות לשאלה למה זה חשוב לי, ללכת לכיוונים אחרים (למשל על המטרה שלך, אני אולי הייתי כותבת - כי חשוב לי להכיר תודה לה' על כל הטוב שהוא עושה לנו ולא להתמקד ברע, כי כשאני רואה ומגדילה את הטוב הרע מתגמד ומקבל פרופורציות, וכו'). כמובן אני לא רוצה לכתוב בשבילך, התשובות צריכות להיות אישיות שלך, זו רק דוגמא שלי.


ולגבי מטרה ממוקדת, זה באמת קשה במטרה כזו.

את יכולה לנסות להפוך את זה ליותר 'מדיד', אם תנסי לדמיין איך ההבדל נראה במציאות.

אם מישהו צופה בך לאורך כל היום איך שאת היום, ובעוד שנה הוא יצפה בך לאורך כל היום אחרי שהצלחת להגיע למטרה הזו, מה הוא יראה אחרת?

תודה רבהמקקה

זה ממש יפה.

למה חשוב לי שכולם יהיו במצב רוח טוב? כי רוצה שהם יהיו שמחים. וגם כי לכולנו יהיה קל יותר להתנהל מתוך שמחה ופחות עצבים

מטרות:

לחייך לפחות עשר דקות מתוך שעה

לספר מה היה לי טוב היום

לספר על מה אני מודה

להתלונן פחות מחמש פעמים במהלך יום עבודה

מהמם! אלופה!בארץ אהבתי
למה כולם צרחכים או רוצים לקבל ממך משהו כל רגע נתוןדור רביעי
זה גורם לשחיקה לעייפות ובטח לתלונות.. אני חושבת שכחלק מהמיקוד כדאי להגדיר הפסקות - לא בנייד - למנוחה..
צושקת אבל זה לא ככ אפשרימקקה
משלל סיבות
מנסה לבחור מטרותחרות

לאכול בכל ארוחה ירק מבושל או סלט.

(כדי לעזור להפחית מתוק, כדי לא לעלות יותר במשקל, כדי לשמור על הבריאות, כדי לבצע את תפקידי בעולם בצורה מיטבית...)

לסדר בערב לפחות משהו אחד

(כדי שהבית יהיה מסודר, כדי שיהיה נעים, כדי שלא אהיה עצבנית, כדי שיהיה לכולנו נעים)

ללכת לישון עד 23:00

(כדי שתהיה לי סבלנות)


תודה על כל ההנחיה!!

אהבתי ומצטרפת בלי נדר!דור רביעי

שתי מטרות דאני כל כך מזדהה איתן.

בהצלחה לשתינו!!!

הירק המבושל, זה באמת נכון... במצבים שלבטן אין חשק לירקות חיים.

מטרותלג בעומר
אני כל יום קמה בבוקר בתחושה שבילי נברא העולם (ואנוכי עפר ואפר)


אני הולכת עם הבפנים שלי וסןמכת עליו ועל ה' שיכוון אותי- עושה את זה בשמחה ובאמונה


למה זה חשובלג בעומר
כשאני אוהבת את עצמי אני בטוחה בעצמי אז אני מדוייקת יותר, יכולה לעשות בחירות חכמות ונכונות יותר. כשאני קמה ככה בבוקר זה יתן לי מלא אנרגיה טובה וכייפית לכל היום, ככה אוכל לטפל יותר טוב הילדים ולהיות יותר קרובה לה' כי אהיה בשמחה וברוגע אופנים שהכל תלוי בו והקשר איתו הוא מה שחשוב...
בוחרת מטרותגוגי גוגי

המטרות שלי:

1. להקדיש כל בוקר גם זמן לטיפוח. להשקיע בזה כמה דק. שאוכל להסתגל במראה ולהיות מבסוטית על עצמי!!!!! לברר איזה תכשירים איפור וכו הכי טובים לי.

מדד: מחמאות (אוי ואבוי חח), בעיקר תחושה טובה, ביטחון, בושם וכו'....

 

2. תפילה תפילה תפילה - גם אם לא מסתדר רצוף ארוך. להצליח לשלב או פשוט בבקשות לבורא עולם בנהיגה, או אפילו רק עמידה. הלוואי שנזכה

מדד: לעשות לוח הצלחה (?) לא בטוחה שכדאי חחח

 

 

וואי זה סוחט אותי נפשית אמשיך בעזה מאוחר יותרגוגי גוגי
כתבת דברים ממש יפיםבארץ אהבתי

ורק מדייקת אותך לגבי המדד - כשכתבתי שכדאי לכתוב דברים 'מדידים' - לא התכוונתי שאת צריכה לתת לעצמך ציון כל פעם, ולחפש הגדרות מה יקבע את הציון.

הכוונה שלי היתה להפוך את המטרה למשהו מוחשי יותר. לא לכתוב באופן כללי משהו שקשה לבחון אם עשיתי אותו או לא, אלא משהו שאני יכולה להסתכל ולראות את ההבדל.


למשל - @המקורית פתחה פה פעם שרשור שבו היא כתבה שנקבל על עצמנו להיזהר יותר בדיבור, לעילוי נשמת מישהי שנהרגה באופן טרגי (לא זוכרת את הסיפור המדוייק).

אני רציתי להצטרף, אבל ידעתי שאני תמיד רוצה להיזהר בדיבור, אבל בסוף המון פעמים נופלת בזמן אמת ולא מצליחה. אז רציתי להגדיר משהו מדיד, שאני אוכל לראות שינוי. והגדרתי שאני אשתדל לפחות פעם ביום לעצור את עצמי מלהגיד משהו שהייתי רוצה להגיד, ולהגיב רק אחרי מחשבה..אני לא יכולה להגיד שאני מצליחה ממש כל יום, אבל כמעט כל יום אני מצליחה לפחות פעם אחת, ועצם המודעות עוזרת לי שלפעמים גם יותר מפעם אחת (כמובן שיש לי עוד הרבה להשתפר, אבל עדיין יש פה שינוי שאני יכולה לראות).


האמת שהמטרות אצלך נראות די ברורות ומוגדרות - כל יום להקדיש זמן כלשהו לטיפוח, וזמן כלשהו לתפילה.

קצת על הלקאה עצמית מול מטרות גדולותבארץ אהבתי

בתשובה ל@המקורית (ונכון כמובן לכולנו…)


אחד הדברים שלפעמים מקשים עלינו לעשות תשובה, זה הקושי שלנו לעמוד מול החסרונות שלנו ולהכיר בהם.

כשאנחנו ממשיכים בשטף החיים בלי לעשות את העצירה הזו, לפעמים אנחנו מרגישים יותר טוב עם עצמנו. ודווקא כשעוצרים להתבונן ולברר עם עצמנו לאן אנחנו שואפים ואיך היינו רוצים להתקדם, פתאום אנחנו מרגישים חזק יותר את הפער בין השאיפות שלנו לבין המקום בו אנחנו נמצאים היום.

וזה יכול לכאוב. ולפעמים לגרום לנו להעדיף לא לעצור בכלל ולהמשיך בשטף החיים הרגיל.


אבל הכאב הזה הוא כל כך מתוק. הוא הכאב שמבטא את הטוהר של הנשמה שלנו, את זה שהרצון הפנימי האמיתי שלנו הוא לחיות באמת לפי החלומות שלנו.


אז זה בסדר להרגיש את הכאב הזה.

אבל גם צריך להיזהר שהכאב הזה לא יגרום לנו לייאוש. כי אנחנו רחוקים מהחלומות שלנו. ואנחנו לא יכולים להגיע אליהם ברגע, גם אם עכשיו הרצון שלנו ממש מתעורר לזה.

כי אנחנו בני אדם, ויש לנו יצר הרע שלא מתייאש מאיתנו ולא עוזב אותנו, והוא ממשיך לפגוש אותנו בצמתים המעשיים בהם הרצון שחלמנו עליו עומד למבחן, והוא ממשיך לנטוע בנו רצונות אחרים, נמוכים יותר, שלפעמים (ואולי אפילו לרוב, או בדברים מסויימים גם תמיד) מנצחים את הרצון הפנימי יותר שעכשיו אנחנו חולמות עליו.


ולכן כשאנחנו עושות תשובה, אנחנו צריכות מצד אחד לתת מקום לחלום, להבין איפה הרצון האמיתי שלנו ממוקם, להתחבר לשאיפה להגיע לשם, וגם לכאוב קצת את המרחק שלנו משם.

ומצד שני, לדעת איפה אנחנו נמצאות, לדעת שהעבודה שלנו בעולם הזה היא במלחמה מול היצר הרע, ושהקב"ה רוצה את ההתמודדות שלנו ולא מצפה שברגע אחד נגיע לשלמות.

ולכן בימים הבאים ננסה למקד את הרצונות הגדולים שלנו לצעדים קטנים יותר, לקבלות קטנות שאנחנו יכולות לקיים. מתוך הבנה שבשביל לעשות דרך גדולה, צריך להתחיל בצעד קטן, שלא מאיים עלינו, אבל עוזר לנו להתחיל להתקדם. וכל עוד נזכור את המטרה שבסוף, נוכל להמשיך ולצעוד לכיוונה, לפי היכולת שלנו.


(לא כותבת פה מקורות, אבל הדברים שכתבתי מבוססים הרבה על דברים שקראתי ולמדתי באורות התשובה של הרב קוק זצ"ל, ובשיעורים או ספרים של הרב ראובן ששון)

רק היום השני וכבר עייפות ותחושה של קושידור רביעי

לעמוד בשינויים

והכי מעצבן שמהמקום הפנימי אני לא השתניתי- אני ממשיכה להיות עסוקה מעל הראש וטרודה ועייפה.

השינוי היחידי - והמשמעותי!!! זה שלפני השינה אני מזכירה לעצמי שה' מנהל את העולם ואני מרפה ונרדמת ברוגע. שזה המון בשבילי.🙂💖💖

אבל התרופה בלבלה לי את הלילה ואני שוב בלופ של עייפות ועבודה.

היצר לועג לי ואומר שכמו שאף שנה לא השתניתי קבוע, בסוף אני אחזור לסורי. יש לי דמעות בעיניים

 

אני שמה לעצמי שירים מהמחזור לנחם את עצמי. 

והייתה לי שיחה נוקבת עם בעלידור רביעי

שאמר

שאני קונה המון - לעצמי, לילדים, לו, לבית, ושאם אני רוצה באמת שינוי - אני צריכה להשלים עם הרעיון שאנחנו צריכים פחות לצרוך.

נורא קשה לי להשתנות בנקודה הזאת.


אני מדמיינת את עצמי

מגיעה הביתה

הבית נקי ומסודר

יש בו פחות דברים

אני לא הולכת לקניות ולא מפנקת במתנות כמו שהייתי


אני עוסקת בתחביבים,

אני מבשלת אוכל בריא

עושים הליכות יחד בחוץ ברוגע

נוסעים לים

קוראים ספרים

מתכרבלים

שמחים במה שיש


האם אני באמת מסוגלת לוותר ככה, כולל על השרשרת שאני חולמת לקנות

יקרה, הקושי שלך כל כך מובןבארץ אהבתי

כשכותבים חלום, אנחנו מחוברות לרצון האמיתי שלנו, ובאמת מרגישות שאנחנו רוצות מיד להתחיל ליישם.

אבל במציאות אנחנו עומדים מול הרבה מכשולים בדרך. אנחנו לא באמת יכולים לקפוץ לשם מיד.

את מדהימה שניסית כבר מיד להתחיל ליישם. אבל הקושי להתמיד הוא טבעי לגמרי. זו דרך חיים שלמה כדי להגיע וליישם את החלומות שלנו. זה לא יכול לקרות מיד.

אבל אנחנו יכולות לצעוד לשם. לזוז לאט לאט, לפי הקצב שאנחנו מצליחות. לפעמים גם יקח שנה שלמה לעשות צעד אחד של שינוי. אבל צעד אחד זה עדיין יותר מאשר להישאר במקום.


תרופה חדשה זה שינוי שבטח קשה להסתגל אליו. אבל את אלופה שכבר קנית את התרופה ולא דחית! שאת כבר מתחילה את תהליך ההסתגלות אליה…

ואלופה ממש על להצלחה ללכת לישון ברוגע ומתוך אמונה. זה באמת צעד משמעותי!


ולגבי מה שכתבת על השיחה עם בעלך-

זה נשמע שקשה לך עם החלום הזה. את בעצם חולמת שתצליחי להיות שלמה עם צורת חיים שבעלך היה רוצה, ושאת לא ממש שם כרגע. נכון?

זה לא קל לעשות שינוי בשביל מישהו אחר. גם כשזה הבעל.

לא יודעת מה נכון במצב כזה.

מחזקת אותך להצליח ליצור מציאות בה הקניות שלך יהיו בצורה הנכונה למשפחה, ושתצליחי גם להתמלא מהדברים האחרים שכתבת. מקווה שתצליחי למצוא דרך מאוזנת ונכונה שמתאימה לך.


בהצלחה!

תודה רבה יקרה ואהובה!דור רביעי

התרופה החדשה סבבה, מסתבר. ב"ה!!!

עשיתי היום שעה הליכה בבוקר. איזה כיף שהגיע היורה.


כל עניין הקניות זז הצידה מפני שאנחנו מחזירים היום חוב מספר 2.

אני כל כך שמחה שאפשר להחזיר אותו, שנרגעתי מהקניות.

בינתיים😅


בסוף החודש נשב יחד ונחשב מה אפשר ומה לא. יש עוד 2 תשלומים צפויים, אנחנו נערך אליהם ונראה מה נשאר ולאיזה מטרות.

תודה רבה רבה על ההכוונה היפה והמדייקת שלך.


לא שכחתי את המטרות הרוחניות💞💞💞

תודה שהתייחסת למה שכתבתיהמקורית

רק עכשיו התפניתי לקרוא.

מתחברת מאוד 

✡️✡️אור ל-י"ב אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


>>> היום נכתוב תפילה אישית עבור המטרות שלנו (על מטרה אחת שרוצים להתמקד בה, או על כל אחת מהמטרות).


יש פירוט ארוך בהמשך, אבל בקצרה אני אגיד שהתפילה יכולה להיות מסוגים שונים, תלוי במטרה ובמה שמתאים לנו:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש לפני הניסיון - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה


ועכשיו אני רוצה להרחיב יותר על השלב הזה, ואני גם אפרט על הסוגים השונים של התפילות שהזכרתי:

אחד הקשיים בשינויים שאנחנו רוצים לעשות, הוא שיש פער מובנה בין השכל לבין הלב (הרב ראובן ששון מסביר שזה בעקבות חטא אדם הראשון, וזה מה שישתנה כשהקב"ה ימול את ערלת לבבנו, כמו שמובטח לנו בפרשת ניצבים - 'ומל ה' אלוקיך את לבבך…').

אז הבירור שאנחנו עושות עכשיו עוזר לנו להבין לאן אנחנו שואפות ורוצות להגיע, ולמה זה חשוב לנו וכו', וזה מאפשר לנו להתחיל לגלות את מה שהיה עד עכשיו נסתר איפשהו בשכל ובמחשבות שלנו, ולהפוך את זה לרצונות ברורים, עם דרכי פעולה צועדים ממשיים כדי לשנות.

אבל עדיין, השינוי לא מתרחש ברגע. גם כשהכל ברור יותר, ואנחנו יודעים לאן אנחנו שואפים, בסוף כשמגיעים למציאות, הלב שלנו עוד לא מחובר מספיק לרצונות האלו והוא מושך אותנו להתנהגות אחרת.

ואחת הדרכים שעוזרות לקרב את הרצונות שבשכל אל הלב - כדי שהם יובילו גם בשעת מעשה ויתגברו על הרצונות הצדדיים והמשניים וההרגלים שרוצים להוביל אותנו למה שהיה עד עכשיו, זה התפילה.

זה בעיני אחת הדרכים הכי משמעותיות להתגבר בשעת ניסיון - להבין שזה ניסיון ולהתפלל על זה.


אצלי יש מצבים שמאוד עוזר לי כשיש לי תפילה כתובה, שכתבתי אותה כשהרצונות שלי ברורים לי, ולא בתוך סיטואציה שבה יש דברים אחרים שמבלבלים אותי. וכשהתפילה כתובה לי ונמצאת במקום זמין, אני יכולה לשלוף אותה ולהתפלל, וזה ממש עוזר להיזכר שוב במה שחשוב באמת, ולהתפלל לה' שיתן כוח לעשות את הדבר הנכון (גם לשלוף אותה זה לא תמיד קל, אבל אם היא כתובה מראש זה יותר קל מאשר להתחיל לחשוב תוך כדי מה להתפלל).


לפעמים גם יש מצבים שמתאים יותר לכתוב תפילה שמתפללים לפני הסיטואציה המאתגרת (למשל - אם אני יודעת שקשה לי כל ערב בהשכבה של הילדים ואני עלולה לכעוס עליהם, אני יכולה לכתוב תפילה קצרה להתפלל לפני ההשכבה, שעוזרת לי לזכור מה חשוב לי ומתוך איזה מקום אני רוצה להגיב).


זה יכול להיות גם תפילה קצרה, או אפילו פסוק/קטע קצר  מהתפילה שאפשר להגיד בזמן הקושי ('וטהר ליבנו לעבדך באמת', 'משוך עבדך אל רצונך', 'ונפשי כעפר לכל תהיה' וכו').


ולפעמים גם עוזר למצוא מקום בתפילה שגם ככה מתפללים בבוקר (מי שמספיקה, ממה שהיא מספיקה), שמתחבר לי למטרה שאני רוצה לעבוד עליה, ולשים לב להתכוון בחלק הזה של התפילה על המטרה הזו (למשל - 'הנותן ליעף כוח' על הקימה בבוקר, 'אוזר ישראל בגבורה' - על משהו שאני צריכה בו יותר גבורה כדי להצליח, 'ותדביקני ביצר הטוב' - זה גם מתאים לכל נושא שעובדים עליו, ואפשר לבחור משהו מסויים להתכוון בו, וכו').


לסיכום - מוזמנות לחשוב מה יתאים לכם מהאפשרויות שהזכרתי פה:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה


בהצלחה!


אנא ה'מקקה

עזור לי לשמוח

להרגיש שמחה ולהעביר אותה הלאה

להשרות שמחה ואור על סובבי

מקסים,אמן!לג בעומר
תפילהלג בעומר
בשבילי נברא העולם- להגיד בעת ניסיון


ה' אני מרגישה שבשילי בראת את העולם,אני יודעת שאתה אוהב אותי ומאמין בי ואני רוצה לדבוק במידותיך ולאהוב את עצמי ולהאמין בעצמי וכמובן לזכור שהכלללללל ממך, הטוב והרע, אנא ה' שיתהםכו כל מחשבותיהם לטובה 

וואו איזו תפילה חזקה! ממש מתחברת...בארץ אהבתי
תודה ששיתפת!
✡️✡️אור ל-י"ג אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


נבחר אחת מהמטרות שכתבנו בשלב הקודם (אפשר גם לעשות על כמה מטרות), ננסה לדמיין את הסיטואציה שאליה מתייחסת המטרה, ונענה על השאלה:

>>> מה יכול לעזור לי להצליח להגיע למטרה?


כדי לענות על השאלה הזו, אפשר לחשוב על פעמים שכן הצלחתי, אפילו חלקית, ולחשוב מה עזר לי אז. אפשר לחשוב על אנשים שאני רואה שמצליחים בזה ולנסות לחשוב מה עוזר להם (אפשר גם לשאול, אם שייך…).


באופן אישי, אני יודעת שאצלי אחת התשובות שתמיד נכונה בשאלה הזו, שמתחברת למה שכתבנו אתמול, היא - לזהות שזה ניסיון ולהתפלל לה' שיעזור לי (וכמה שאני יודעת שתמיד התשובה הזו נכונה, לכל סיטואציה של קושי, עדיין זה ממש לא קורה בקלות, ולא תמיד אני זוכרת את זה…). אחר כך יש גם תשובות נוספות לכל סיטואציה בפני עצמה, אבל זו תשובה שאצלי אני רואה שהיא נכונה תמיד.


בהצלחה!

גם לי עוזר להתפלל על זה - למדתי כאן מקריאה הפורוםלג בעומר

כמה תפילה חזקה

...

✡️✡️אור ל-י"ד אלולבארץ אהבתי

היום נסיים את שבוע **אני עם עצמי** (את סוף השבוע נשאיר פנוי לדברים אחרים וחשובים, או לבשלמות, למי דשוצה…)


עד עכשיו כתבנו חלום, מתוכו הגדרנו מטרה/מטרות, הבנו למה זה חשוב לנו, חשבנו איך לחבר את הרצון לשנות לתפילה, וחשבנו על דברים שיכולים לעזור לנו בסיטואציות בהן הקושי מופיע.


>>> היום נקבל קבלה טובה שקשורה לנושא שבחרנו לברר, צעד קטן בכיוון המטרה.


מה שהכי חשוב זה שהקבלה תהיה משהו שלא מאיים עלינו, משהו שאפשר בקלות להתחייב אליו, זה יכול להיות משהו ממש קטן, וזה יכול להיות גם משהו חד פעמי ולא משהו שמתחייבים מכאן ולהבא.

מה שחשוב זה שנחליט על משהו שיעזור לנו להתקדם בכיוון הנכון, ושבטוח נצליח לקיים אותו.


בהצלחה!

רציתי רק לומר שהצטרפתי והיה נהדרשמש בשמיים

אני בזמן רינה, פתחתי רק את השרשור הזה וכתבתי חלום ומטרה, ואז הבנתי שזה חלום על היחס לסביבה אז דייקתי את אותו חלום מול עצמי וזה ממש עשה לי טוב.

בגדול בחרתי להתמקד בנקודה של עין טובה, כתבתי קודם חלום של עין טובה לסובבים אותי ועכשיו כתבתי לי חלום כל כל יפה של עין טובה כלפי עצמי.

 

עוד נגיע להמשך השאלות שלך
 

קצת בהשראת השיעור של תמר ניזרי בכנס של תשובת הלבנה (ראיתי שהמלצת עליו בשרשור אחר...)

מהממת! איזה כיף שהצטרפת, ושהיה לך טובבארץ אהבתי
והשיעור של תמר ניזרי באמת מהמם. ממש השראה טובה לשמוע אותו לפני כתיבת חלום על עצמך.
מקפיצה את השרשור, היום אפשר לעשות השלמות, מי שרוצהבארץ אהבתי
בעז"ה בשבוע הבא נתחיל את המעגל השני - אני והסביבה 
התפילות שלידור רביעי

בניגון של פרחי לונדון


אדון השלום

מלך שהשלום שלו

ברכנו• בשלום


❤️בארץ אהבתי
איזה בחירות יפות
✡️✡️אור ל-י"ז אלול - מתחילים שבוע חדש!בארץ אהבתי

שבוע **אני והסביבה** (הבעל, הילדים, ההורים, האחים, החמות, השכנים, בעבודה וכו')


אז כמו בשבוע שעבר, השאלה הראשונה והכי משמעותית היא -


>>> איך אני חולמת להיות בנושא שבו בחרתי להתמקד?


אני ממליצה לכתוב בזמן הווה, כאילו זה כבר קורה. לפעמים זה עוזר לחשוב על אנשים שמאוד מעריכים בנושא הזה, ולשים לב מה/המידות שלהם אני גם שואפת שיהיה אצלי.

כדאי לפרט כמה שיותר, ממש לתאר דברים מציאותיים.


בהצלחה רבה!


ואני מתייגת את כל מי שהגיבה עד עכשיובארץ אהבתי

זו הזדמנות להמשיך. אפילו רק לכתוב חלום בלי ההמשך יכול להיות מאוד משמעותי...

@שיפור@אמהלה@אוהבת את השבת@גוגי גוגי@להתחיל מהתחלה@תודה לה'.@המקורית@חיכיתי חיכיתי@מדברה כעדן.@אם מאושרת@שריקה@מקקה@לפניו ברננה!@חדקרן@אביול@norya@אצטון@דור רביעי@ממשיכה לחלום@חרות@מאוהבת בילדי@אבןישראל@חנוקה@שמש בשמיים


סליחה אם פספסתי מישהי, או אם תייגתי פעמיים מישהי...

מי שמעוניינת שאתייג אותה בכל יום בהודעה של ההנחיה, מוזמנת לבקש.

תודה על התיוג!!norya
תודה על התיוגאבןישראל
עוזר לי לא לשכוח
כותבת בהווה: בעז"ה באה יותר להוריםדור רביעי

ב"ה בסדר עם שאר ה"סביבה".


יש שכנה אחת שהיינו חברות אבל החלטתי שזה לא טוב לי. היא לא מכבדת גבולות. מתלבטת מה לעשות. כרגע היא ברוגז (?) איתי. דהיינו הפסיקה להטריד.

אם אפייס אותה היא שוב תציק. כי יש לה אופי שתלטני. האמת, היא פגעה בי, אבל מוחלת לה - ושתעזוב אותי בשקט.

היא הסתכסכה עם עוד 3 שכנות חוץ ממני.

אוףדור רביעי

אמא שלי שלחה לי הודעה שביאסה אותי, בדיוק עכשיו שאני מתכוננת לצאת אליהם. אני יודעת שהיא לא התכוונה ואני יודעת גם שאם אנסה לדבר איתה היא לא תבין. שניהם הזדקנו כל כך והגיע הזמן שיבינו אותם...

אבל

עצוב לי

למרות זאת

אני לא אבטל את הביקור

אני מאוזנת יודעת לדאוג לעצמי וללכת עם התחושות שלילג בעומר
בלי להשתגע ממחשבות מה חושבים עלי ובלי לנסות לדאוג יותר מדי לאחרים (ובסוף סתם יוצא גרוע כי זה לא מאוזן ואז אני לא בטוב וגם העזרה לא שקולה ומדוייקת ויכולה להזיק...)
✡️✡️אור ל-י"ח אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והסביבה**


והיום, מתוך החלום שכתבתי, אני בוחרת:

>>> מטרה או כמה מטרות ממוקדות שעליהן אני רוצה לעבוד, ומנסחת אותן במשפט.

פה אפשר למקד יותר את המטרה למשהו שריאלי להגיע אליו בשנה הקרובה, ולא רק בחלום הרחוק.

ואפשר גם לבחור את המטרות שעליהן אני רוצה להתחיל לעבוד במעגל הזה (אם אתמול כתבתי בכל מיני כיוונים וזה לא באמת ריאלי לעבוד על הכל במקביל).

כדאי לנסות לכתוב בצורה כמה שיותר ממוקדת - משהו שיהיה אפשר לבחון ולראות האם הצלחתי להגיע אליו.


אם רוצים להרחיב ויש זמן, אפשר גם להוסיף עוד שאלת בירור -

>>> למה זה חשוב לי?

וכאן לנסות לכתוב כמה שיותר. לא להסתפק בתשובה קצרה ופשוטה, אלא אחרי כל תשובה שעונים, לשאול 'למה עוד?' (או למה מה שכתבתי חשוב לי - לרדת לעומק הרצון, על התשובה שכתבתי לרדת עוד רובד ולשאול למה היא חשובה לי. למשל - חשוב לי לא לכעוס על הילדים. למה? כי חשוב לי לחנך אותם ברוגע. למה חשוב לי לחנך אותם ברוגע? כי חשוב לי שתהיה אווירה של אהבה ושמחה בבית. למה חשובה לי אווירת אהבה ושמחה בבית? וכו') עד שכבר באמת העמקנו את הרצון והקפנו אותו מכל הכיוונים.


בהצלחה!

מנסה לראות אם הצלחתי להבין את המשימהלג בעומר

מטרות

1. לדאוג לעצמי

2. להיות מאוזנת בבחירות שלי לאורך היום

3. ללכת עם הבפנים שלי

4. לא להיות מושפעת מדוגמאות שליליות שסףגתי בבית


למה זה חשוב לי?

אמשיך עוד מעט 

איזה מטרות חשובות!בארץ אהבתי

אני חושבת שבחרת מטרות מהממות וחשובות ממש.

אני במקומך הייתי מנסה למקד למשהו שאפשר יותר לבחון האם הוא התקיים או לא (מה שנקרא 'מדיד'), משהו שאת יכולה בערב להגיד לעצמך - 'היום הצלחתי במטרה'.

מה שיכול לעזור לך להפוך את זה ליותר 'מדיד', יהיה אם תנסי לדמיין איך ההבדל נראה במציאות.

אם מישהו צופה בך לאורך כל היום איך שאת היום, ובעוד שנה הוא יצפה בך לאורך כל היום אחרי שהצלחת להגיע למטרה הזו, מה הוא יראה אחרת?


כמובן את לא חייבת. גם להשאיר את המטרות ככה זה מעולה. אבל לפעמים המחשבה היותר מוחשית עוזרת למקד ולהביא לשינוי למעשה.

תודה רבה על התגובה המושגית אני אנסהלג בעומר
אני חושבת שעכשיו הבנתי
✡️✡️אור ל-י"ט אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


 

>>> היום נכתוב תפילה אישית עבור המטרות שלנו (על מטרה אחת שרוצים להתמקד בה, או על כל אחת מהמטרות).


 

התפילה יכולה להיות מסוגים שונים, תלוי במטרה ובמה שמתאים לנו:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש לפני הניסיון - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה

(פירוט על הסוגים השונים פה - ✡️✡️אור ל-י"ב אלול - הריון ולידה )

 


 

בהצלחה!


 

 

* אני והסביבה...שמש בשמיים
תודה! טעות שלי... וכל הכבוד שאת עוקבת😊בארץ אהבתי
✡️✡️אור ל-כ' אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והסביבה**


נבחר אחת מהמטרות שכתבנו בשלב הקודם (אפשר גם לעשות על כמה מטרות), ננסה לדמיין את הסיטואציה שאליה מתייחסת המטרה, ונענה על השאלה:

>>> מה יכול לעזור לי להצליח להגיע למטרה?


כדי לענות על השאלה הזו, אפשר לחשוב על פעמים שכן הצלחתי, אפילו חלקית, ולחשוב מה עזר לי אז. אפשר לחשוב על אנשים שאני רואה שמצליחים בזה ולנסות לחשוב מה עוזר להם (אפשר גם לשאול, אם שייך…).


בהצלחה!

אני מרגישה שהצלחתי לעזור לעצמיהמקורית

אז אענה

אני לא הולכת לסליחות כמובן

ואני הרבה שעות בעבודה

אז יצא לי לשמוע שיעורי תורה בזמן הזה

לקחתי על עצמי קצת יותר צניעות, חזרתי לחצאיות היותר צנועות בארון

קשה לחיות על התפר שבין לבין

השכבתי את הילדים עם סיפור, בנעימות.

כבר כמה ערבים שאני הרבה יותר מאופקת וסבלנית. עושה עבודה על עצמי ומתפללת על זה

זוכרת שאני זו שיש לה אחריות להיות המבוגר האחראי ולא להיסחף אחריהם. להוביל את הסיטואציה

ואז התפניתי היום לקניות לכבוד החג

הלך לאזור החרדי בעיר, רחוב שוקק חיים, אנשים בקניות.. זה הזכיר לי את התקופות שהייתי רווקה

איזו ערגה הייתה לי

כמה כיסופים

זכיתי לחוות התעוררות של הלב שככ התפללתי להרגיש אותה בתוך ים של עומס, קשיים ושגרה שוחקת

קניתי לילדים הפתעה מתוקה ליום ראש השנה שיתחילו את השנה ברגל ימין

וב"ה שימשיך ככה

איזה שיתוף מרגש! זה באמת קשה להרגיש אלולבארץ אהבתי

תוך כדי שגרה ועבודה.

מהמם שהצלחת למצוא את הדרך שלך לעשות שינויים, בכמה מישורים וכיוונים...

תודה ❤️המקורית

עוררת אותי לזה מאוד עם הכתיבה

יותר ממה שהייתי מצליחה להגיע לזה בעצמי

מצטרפת לתודהדור רביעי

שרשור מעורר למחשבות תשובה.

כל כך דרוש...

תודה שהשקעת❤❤

רוצה להודות לךnorya

לא הספקתי בשבועיים האחרונים באמת לשבת על זה, אבל היום ישבתי והשאלות וההכוונה שלך עזרו לי להגדיר מטרות לטווח רחוק עד סוף השנה (די הרבה מטרות...), ומטרות לטווח קרוב לחודש הקרוב פחות או יותר (בחרתי אחת לעצמי ואחת לסביבה).

לתפילה בחרתי משפט מתהילים וקראתי עליו קצת וזה מאוד ריגש אותי.

בע"ה מקווה שאצליח לעמוד במה שבחרתי, אבל העיקר, שאצליח להתקדם ולא לעצור.

תודה❤️

אני והסביבהדור רביעי

הקב"ה ראה בצערי ושלח לי שרשרת יפיפיה, במחיר מציאה, יד שניה, וינטאג. בזמנו חלמתי שתהיה לי כזו, אבל הן נדירות. חברה ראתה וזכרה שאני רוצה. ב"ה קניתי היא בדרך אלי

היתוש נרגע ליום.

וחזר לנקר.


אני לא רוצה לבזבז כסף אחרי שהבטחתי

"   "   "   "   "   "  "  "  "   "  "  "

הייתי רוצה לחשוב יותר על אלול ופחות על מה שאלבש בראש השנה

שמעתי היום שיעור של הרבנית ימימה

כלום לא עוזר

לפחות

שקודם

נחסוך

את

הכסף

אם

זה

שלי

זה

יחכה

לי

ואם

לא

אז

לא

אבל

זה

לא

באמת

נכנס

לי

לראש

אולי זה חלק מהבלגן שעובר עליך?סודית

קודם תלמדי על עצמך זכות

אחר כך תתרכזי בתודה לה'

וזה יעבור

אולי את עצובה כי אתם בבית? היצר הרע אוהב עצבות..

הפיתרון זה להתרכז בכל הטוב שה' מרעיף עלינו

זה הכאביםדור רביעי

אני מדפדפת דברים יפים באינטרנט כשכואב לי.

ב"ה לא חסר כלום ותודה לה' ששלח לי את ההפתעה היפה הזאת. תודה אבא היקר🙏

✡️✡️אור ל-כ"א אלולבארץ אהבתי

היום נסיים את שבוע **אני והסביבה** (את סוף השבוע נשאיר פנוי לדברים אחרים וחשובים, או להשלמות של מה שלא הספקנו…)


עד עכשיו כתבנו חלום, מתוכו הגדרנו מטרה/מטרות, הבנו למה זה חשוב לנו, חשבנו איך לחבר את הרצון לשנות לתפילה, וחשבנו על דברים שיכולים לעזור לנו בסיטואציות בהן הקושי מופיע.


>>> היום נקבל קבלה טובה שקשורה לנושא שבחרנו לברר, צעד קטן בכיוון המטרה.


מה שהכי חשוב זה שהקבלה תהיה משהו שלא מאיים עלינו, משהו שאפשר בקלות להתחייב אליו, זה יכול להיות משהו ממש קטן, וזה יכול להיות גם משהו חד פעמי ולא משהו שמתחייבים מכאן ולהבא.

העיקר זה להחליט על משהו שיעזור לנו להתקדם בכיוון הנכון, ושבטוח נצליח לקיים אותו.


בהצלחה!

בעז"ה ב"נ לפחות אקשר יותר להוריםדור רביעי

אם פיזית אני נופלת למיטה למיטה אחרי העבודה

בבוקר אפשר לנהל שיחות טובות

בלי נדר.

רושמת ביומן להתקשר, שלא יתמסמס לי

ביקורים - ה' ירחם עלי שארגיש טוב ואוכל לבוא שמחה לבקר, ככה אני לא רוצה להראות הם קוראים אותי כמו ספר פתוח

ליד זרים אפשר להעמיד פנים

אבל אבא שלי קולט בשניה מה קורה איתי אפילו בטלפון הוא מזהה ישר מה מצבי לפי הקול

אמא שלי יותר נוטה להעמיד פנים שהכל בסדר אבל גם אותה אני לא רוצה לצער

ב"ה. השיטה עובדת. איזה יופי.דור רביעי
אלופה! תרגישי טוב!❤️בארץ אהבתי
😘😘😘דור רביעי

מרגישה יותר טוב ב"ה.

מקווה שימשיך ככה❤❤

רשמתי לי ביומן גם השבוע

ההורים רוצים שאבוא לביקור ממש, מקווה להרגיש מעולה גם בשבילי גם בשבילם🙏

תודה על השרשור הזה

הוספת לי זכויות🍎🍯

✡️✡️כ"ד אלול - שבוע חדש! (אמנם מאוחר, אבל תקראו מחבארץ אהבתי

שבוע **אני והקב"ה** (מצוות, לימוד תורה, תפילה וכו')


אז גם הפעם, השאלה הראשונה והכי משמעותית היא -


>>> איך אני חולמת להיות בנושא שבו בחרתי להתמקד?


אני ממליצה לכתוב בזמן הווה, כאילו זה כבר קורה. לפעמים זה עוזר לחשוב על אנשים שמאוד מעריכים בנושא הזה, ולשים לב מה/המידות שלהם אני גם שואפת שיהיה אצלי.

כדאי לפרט כמה שיותר, ממש לתאר דברים מציאותיים.


בהצלחה רבה!

ביטחוןדור רביעי
עבר עריכה על ידי דור רביעי בתאריך כ"ד באלול תשפ"ג 17:03

אני מרפה מכל הלחצים. אני סומכת לגמרי על הקב"ה, אין עוד מלבדו. במיוחד בנושא חתונת הבן השני, מאמינה שהקב"ה יספיק בידינו לתת לו באותה רחבות שנתנו לבכור.


 

 

אני מאמינה שהכאבים יחלפו ותמיד תהיה לי הרפואה המתאימה מידי רופא כל בשר ושאם אצטרך שליח הוא יהיה זמין לי.


 

 

אני מרפה מהדאגות, הטרדות, הלחצים שקשורים בתהליך הפינוי בינוי. כולל זה שצריכה למיין את כל הבית.     ...

 סומכת על הקב"ה שיעזור שהכל יתנהל על הצד הטוב ביותר.


 

 

אני מאמינה. בוטחת. רגועה. הקב"ה דואג לכל צרכי. אני מרגישה את זה ולא רק מבינה את זה בשכל

✡️✡️אור ל-כ"ה אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והקב"ה**


והיום, מתוך החלום שכתבתי, אני בוחרת:


>>> מטרה או כמה מטרות ממוקדות שעליהן אני רוצה לעבוד, ומנסחת אותן במשפט.


פה אפשר למקד יותר את המטרה למשהו שריאלי להגיע אליו בשנה הקרובה, ולא רק בחלום הרחוק.


ואפשר גם לבחור את המטרות שעליהן אני רוצה להתחיל לעבוד במעגל הזה (אם אתמול כתבתי בכל מיני כיוונים וזה לא באמת ריאלי לעבוד על הכל במקביל).


כדאי לנסות לכתוב בצורה כמה שיותר ממוקדת - משהו שיהיה אפשר לבחון ולראות האם הצלחתי להגיע אליו.


אם רוצים להרחיב ויש זמן, אפשר גם להוסיף עוד שאלת בירור -


>>> למה זה חשוב לי?


וכאן לנסות לכתוב כמה שיותר. לא להסתפק בתשובה קצרה ופשוטה, אלא אחרי כל תשובה שעונים, לשאול 'למה עוד?' (או למה מה שכתבתי חשוב לי - לרדת לעומק הרצון, על התשובה שכתבתי לרדת עוד רובד ולשאול למה היא חשובה לי. למשל - חשוב לי לא לכעוס על הילדים. למה? כי חשוב לי לחנך אותם ברוגע. למה חשוב לי לחנך אותם ברוגע? כי חשוב לי שתהיה אווירה של אהבה ושמחה בבית. למה חשובה לי אווירת אהבה ושמחה בבית? וכו') עד שכבר באמת העמקנו את הרצון והקפנו אותו מכל הכיוונים.


תודה רבה!אם מאושרת
מטרה: ללכת לישון מוקדםסודית

זו מטרה מדידה.

והיא אומרת שאני מקבלת באהבה את מה שהקב"ה הספיק בידי לעשות, ולא מנסה למתוח את הכוחות מעבר ליכולת.

זה משתלשל לעוד מקומות שבהם מספיק זה מספיק... כי מה שהקב"ה נותן לי הכי טוב ומדויק בשבילי

 

 

 

 

 

 

✡️✡️אור ל-כ"ו אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והקב"ה**


>>> היום נכתוב תפילה אישית עבור המטרות שלנו (על מטרה אחת שרוצים להתמקד בה, או על כל אחת מהמטרות).


התפילה יכולה להיות מסוגים שונים, תלוי במטרה ובמה שמתאים לנו:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש לפני הניסיון - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה

(פירוט על הסוגים השונים פה - ✡️✡️אור ל-י"ב אלול - הריון ולידה )


בהצלחה!

אנא ה' הושיעא נאסודית
✡️✡️אור ל-כ"ז אלולבארץ אהבתיאחרונה

ממשיכים בשבוע **אני והקב"ה**


נבחר אחת מהמטרות שכתבנו בשלב הקודם (אפשר גם לעשות על כמה מטרות), ננסה לדמיין את הסיטואציה שאליה מתייחסת המטרה, ונענה על השאלה:

>>> מה יכול לעזור לי להצליח להגיע למטרה?


כדי לענות על השאלה הזו, אפשר לחשוב על פעמים שכן הצלחתי, אפילו חלקית, ולחשוב מה עזר לי אז. אפשר לחשוב על אנשים שאני רואה שמצליחים בזה ולנסות לחשוב מה עוזר להם (אפשר גם לשאול, אם שייך…).


בהצלחה!


ההשכבות ערב גומרות אותיייטוט

2 ילדים מתוקים גילאי 4 ו2, הולכים לישון באותה שעה בחדר משותף.

בשבוע האחרון הם לא מפסיקים לדבר אחד עם השני.

לא משנה אם אני שם או לא, עם פודקאסט או בלי פודקאסט.

עכשיו השארתי אותם לבד ועושים תחרות צעקות אחד עם השני. הלכו לישון מאוחר אתמול, אז הם עייפים, אבל הם מתדלקים אחד את השני. כבר שעה ורבע במיטה והם לא מראים כיוון לישון. מרעישים וחוגגים.

יש עצות?

להפרידאפרסקה

או בזמנים או בחדרים.

שאחד ילך לישון רבע שעה לפני השני, בתקווה שירדם ואז השני נכנס לישון.

או לחלופין, שניהם הולכים לישון באותה שעה אבל בחדרים נפרדים, ואז כששניהם ישנים עמוק מעבירים אחד למיטה האמיתית שלו.

ורק רוצה להגיד שזה שלב קשהה מאוד הגילאים האלה ואני מצדיעה לך 🫡

תודה, להפעם עבדטוט

אני צריכה לחשוב איך אפשר להפריד בשעות, אף אחד מהם לא ירצה להיות הראשון, וללכת לישון לבד הם לא יתנו. וגם לא להשאר לבד בסלון

ממש רוצה להשאיר את ההרגל לישון במיטה שלהם, היום לקחתי את הגדול למיטה שלנו, הוא נלחץ ממש שלא יצליח להרדם, היה היסטרי, בכה ובכה אפילו שאמרתי לו שהוא לא צריך להרדם, רק לשכב בשקט ולעצום עיניים.

אשמח לשמוע איך זה עובד ברמה הפרקטית

אם את לבד איתםאפרסקה

זה באמת מאוד קשה אם הם לא משתפים פעולה.. אם בעלך גם בבית בזמן ההשכבות אפשר להתפצל, אחד נשאר בסלון והשני מרדים, בעלי נגיד אוהב לשבת איתם בחדר עד שנרדמים כי אז הוא יכול פשוט להיות בפלאפון בשקט שלו.

אם את לבד אז תלוי ביכולת שלהם לישון לבד, אפשרי לשים אחד לישון ובינתיים להיות עם השני בסלון או שזה צרחות ובכי?

ובאמת כמו שאמרתי קודם לא בטוח יש פתרון קסם אלה גילאים קשים 😅

יואו מזדהה ומקווה לעצות😐איזמרגד1

יש לי בדיוק אותם גילאים, 4.5 ו2, וכרגע אנחנו פשוט מפרידים אותם בהרדמות, וההרדמות שלהם לוקחות נצח ושניהם צריכים שיהיו זמינים אליהם אז זה תופס אותי ואת בעלי לשעה לפחות בערב וזה סיוט לא נורמלי

סורי שפרקתי על השרשור שלך כבר אין לי מושג מה לעשות🫤

השכבות זה לפעמים מחרפן...... ליבי איתךיעל מהדרום

גם אצלנו זה ככה^כיסופים^

אבל אני דווקא אוהבת את זה, חושבת שזה חלק משמעותי מהגיבוש שלהם חוויות הילדות

יש קוים ברורים כמו לא יוצאים מהחדר ובלי צעקות ומכות

ואני מתעסקת בבית ונהנתי לשמוע אותם מדברים ושרים♥️

אם זה כבר מוגזם אז אני אומרת לגדולה לעשות איתו (שוב 😉) קריאת שמע ואז בד"כ הם מתעייפים

כשאת איתם - מה את עושה?מתואמת

ניסית לספר להם סיפורים בעצמך (בלי ספר, מהראש) ולשיר להם שירים בקולך שלך?

אצלנו זה אחד הדברים היחידים שעובד (רק לחלק מהילדים).

באופן כללי, מזדהה איתך מאוד❤️ (אנחנו בדיוק בעיצומה של מלאכת יצירת "כלוב" לבת השנתיים שלנו, אחרי שהבנו שזה הדבר היחיד שישאיר אותה במיטה וכך יגרום לה להירדם בסוף🙈)

כל עוד הם לא יוצאים מהמיטה, בעיניי מדהיםשושנושי

אני גם עם ילדים בגילאים האלה, וממש אוהבת את הדו שיח הזה שקיים רק בערב (ולמה רק אז?)

יש ימים שגם אני מאותגרת, מה שעושה בימים כאלה זה לשבת איתם בחדר, לשיר שירים, מנגינות מרגיעות, לפתוח מיטה ולנמנם איתם..

תנסי למצוא דרכים להנות מהזמן הזה.

ממש מקווה שתמצאי את הדרך.

אגב - אלופה שאת מצליחה לגרום להם להישאר במיטה ולא לצאת, אצלי יש ימים שהם יוצאים מהמיטה כאילו בוקר, 1-0 לך

מפריע לך להיות איתם בהשכבה?והרי החדשה

אם לא - אולי תספרי להם סיפורים עד שנרדמים?

אצלנו בגילאים האלה עשיתי איתם תורות, כל ילד בוחר סיפור, הגדול היה נרדם בשניה אחרי הסיפור שלו והקטן היה מקשקש שעות אבל בנחת.

משהו בלשמוע סיפור מכניס אותם לקצב של שינה.

עכשיו אגב אני לא מספרת אלא הם שומעים סיפור מהפלאפון. כל יום אחד מהם בוחר ראשון והשני אחריו.

(יש לי את אותו הפרש כמו שלך)

שניהם נטרקים ישר אחרי הסיפורים...

פעם ההשכבות אצלי היו שעתיים שלוש

היום חצי שעה זה המוגזם.

אולי מוקדם להם מדי להכנס למיטה ב19?רינת 24

הקטן עוד ישן צהריים?

וואי מזדהה ממשקל"ת

ועוד אצלנו זה 3 , תכניסי עוד ילדה בת 3 באמצע..😤

למדנו להתחיל הרדמות לא לפני 19:30 כי בן השנתיים ישן שנצ בגן ולא מראה סימני עייפות קודם. בנוסף, הם מאד נהנים לא רק לדבר אלא פיזית להשתולל ולקפוץ בין המיטות, אז הם יודעים שיש שלב קדם שינה בו אנח מרשה להתפרק ולקפוץ על המיטות ואחכ הולכים לישון. שמה מוזיקת הרגעה ברקע ואז בדרכ נרדמים מהר, לפחות הגדולים.

אני משכיבה יחד שתי בנות בגילאים הללושמיכת פוךאחרונה

קוראת איתן ק''ש ושמה להם סיפור (של שרה קיסנר ולאה פריד).

זה מונע מהן לדבר ביניהם והן נרדמות יחסית מהר ב''ה...

אולי יש פה מישהי שהתנסו ביעוץ פיננסי?אונמר

אני רוצה לעבור איזשהו תהליך,

שנבין איך להתנהל נכון עם הכסף.

גם להשקיע וגם לא לבזבז.

אנחנו במצב סבבה אבל לא משקיעים וחבל לי.

דיברתי עם מישהו בשם 'אושר פיננסים

נתנו לי הצעה של ליווי של 4 חודשים מלא כולל הכל, בעלות של 8900.

הגיוני?

אולי מישהי התנסתה בליווי של פעמונים או מקימי יודעת להגיד לי מה הם מציעים?

כן חשוב לי שיהיה רציני ומומחה.

ממש תודה ♥️

לא מכירהאמאשוני

אבל על פניו נשמע לי ממש מוגזם.

כל הידע קיים, זה בסדר לרצות ליווי, אבל המחיר נשמע לי ממש מופקע.

ולא יודעת למה צריך 4 חודשים לתוכנית.

אם זה המחירים אז אפיק השקעה טוב זה ללמד קורס כזה 😄

תאמת שחשבתי על זה חחאונמר

שאם אתם באים ללמד אותי לא ליפול בפח של אנשי מכירות ולנהל את הכסף שלי,

קצת מוגזם לבקש ממני כל כך הרבה עם הסבר של 'רנחנו גם ככה הסדר לך את האיזון הכלכלי פלוס ככה שזה ישמע בפנים ההוצאה הזו'

הלווו בדיוק מאנשים כאלה אתם אמורים להזהיר אותי חח

לנו הציעו בזום ב700₪ לפני מע''מסוף טוב

בינתיים לא המשכנו עם זה

מענין. מה כוללת ההצעה? ומי זה?אונמר

אפשר באישי כמובן...

אפשר ללמוד על השקעות דרך יוטיובנעמי28

אבל ענייני כסף הרבה פעמים מגיעים עם מטען נפשי ולכן דוחים אותם.

אם את מרגישה שרק לווי יעזור לכם, לטווח הארוך זה משתלם (אולי תעשי השוואת מחירים בין ליווים שונים)

אם את מרגישה שרק הידע חסר לך, הכל קיים ובחינם.

אני מתבלבלת ברשתאונמר

אין לי מטען רגשי מוגזם דווקא, ואני ברוגע על זה.

נטו רוצים לדעת שאנחנו עושים נכון

וברשת יש כל כך הרבה שעות....

מקימי ופעמונים זה שונהאן#שרלי

במקימי כל המלווים עובדים בזה, כולם בעלי מומחיות בתחום. ופוגשים כל שבוע עשרות משפחות

בפעמונים המלווים הם מתנדבים שכל אחד מלווה משפחות בודדות.

בכללי ממליצה על מקימי

אבדוק עם מקימי באמתאונמר

יודעת בערך להגיד לי מה הם מציעים? איזה סוג של עזרה?

לא ניסיתישלומית.

אבל מכירה מישהו בשם שחר וולף ששמעתי שהוא תותח, לא יודעת כמה לוקח.

והמחיר נשמע ממש מוגזם

תודה 🩷אונמר

לא מכירה אותםפרח פורח

ממליצה על הדס +972 54-771-2858

גרה בעלי מקבלת גם בזום, לוקחת סכום משמעותית פחות. מקצועית מאד.

גם אם לא יסתדר איתה תעשו סקר שוק ותדייקו מה אתם מחפשים.

אם חסר בעיקר ידע - הכל קיים בגוגל.

חסר אומץ לעשות פעולות אז יכול להיות שמספר פגישות בודדות יספיקו.

תלוי בכם.

תודה 🩷אונמר

אני רקמדברה כעדן.

אם יש לכם כסף מהמילואים, זה קביל לקבל על יעוץ כלכלי... ויש לי המלצה בפרטי בשמחה...

אשמח להמלצה בפרטי..אונמר

עשינו ליווי אצל ברקשאלה גנים

ברק השקעות

מכירה?

עלה סכום דומה אבל זה היה שני מסלולי ייעוץ, גם כלכלי וגם פיננסי

אז לדעתי רק כלכלי אמור לעלות פחות...

הם חֵברה ממש רצינית ומוּכרת

בהצלחה!!

מחזקת אתכם לעשות את זה

עשינו את זה אחרי הרבה שנות נישואין והצטערתי על כל שנה שפספסנו...

לא מכירה, לא יודעת גם מה ההבדל בין כלכלי לפיננסיאונמר

חח

מה זה אומר שני מסלולים? שאת בוחרת אחד מהם? או שעושה את שניהם?

ואיך הם עזרו לכם? מה התהליך בערך מכיל?

תודה 🩷

אפשר לבחור אחד מהם או שניהםשאלה גנים

אחד קשור יותר למה שאת אמרת, התנהלות כלכלית נכונה

השני קשור לפנסיה (כתבתי בטעות פיננסי חחח התכוונתי פנסיוני)

תכלס לא עזר לנו הכלכלי כי בעבר כבר עשינו ליווי אז הם גילו שאנחנו עושים הכל כבר כמו שצריך... זה היה סתם מיותר שלקחנו את הליווי הזה (חשבתי שיהיה להם מה לחדש לנו)

בפועל התהליך שעשינו כבר כלל פגישה לפני, תוך כדי ולסיום התהליך. עם הכוונה שמתאימה להכנסות וההוצאות שלנו.

פשוט להתנהל נכון עם פקמים וזה...

תהליך מאוד דורש ומאתגר (עד היום) אבל חשוב מאוד מאוד

יעוץ פנסיוני זה משהו אחרמדברה כעדן.

זה לא מה שהפותחת שאלה

תודה לכולם ממש 🩷אונמר

אנסה לבדוק עם מקימי גם.

פעמונים אני מבינה שזה מתנדבים אז פחות יתאים לי.

באינטרנט לא מספיק הצלחתי להתמצא במה לחפש ואיפה ואיך. יש כל כך הרבה דעות.

כן מבינה שזה כסף לפח לשלם כל כך הרבה, ושאין שם איזה מכרה ידע סמוי ששמור רק להם.

הענין הוא שאני לא מחפשת מישהי שתתן לי רשימה של הוצאות הכנסות ואיך לסדר.

אני כן מחפשת משהו מעבר לזה, שיתנו לי מעקב יותר צמוד וחוות דעת יותר אישית. מישהו מקצועי שיעבור איתנו ויגיד אם תקין או לא ומה כן כדאי לעשות עם הכסף שנשאר בצד, וכמה הגיוני שנשים בצד כל חודש ביחס להכנסות הוצאות שלנו.

מרגישה שלבד אנחנו או נוציא קצת מידי וחבל או נוציא הרבה מידי ונצטמצם.

אם יש למישהי עוד איך לעזור אשמח 🩷

אני מלווה בפעמוניםאנונימית בהו"ל

ואני לא חושבת שיש אדם בעולם שיכול להגיד לכם אם אתם מוציאים מעט מדי או יותר מדי.

זה ממש שיקולים ספציפיים שלכם.

אני אקח כדוגמא את הנושא של תרומות- ראיתי משפחות שאמרו שהם בכזו מצוקה, אז כרגע לא תורמים כלום, ומשפחות שאמרו שרק בזכות הצדקה מגיע להן השפע ולמרות הקשיים הכלכליים תרמו מעל למעשר.

מי צודק???

שניהם.

איש מקצוע כן יכול להגיד האם כמות הכסף לחסכון תואמת את המטרות שלשמן החסכון מיועד (אם זה לפנסיה שלכם, לקניית בית, לחתונות של הילדים...). הוא כן יכול להעריך כמה כסף תצטרכו לפי הנתונים שלכם ומה שאתם רוצים לעשות בו.

אבל להגיד לך האם לקנות פחות בגדים ו/או להרשות לעצמך לצאת לעוד פעם בחודש בית קפה???

זה רק אתם יכולים להחליט.

זה בטוחאונמר

אבל יש ממוצע הגיוני

זוג עם שני ילדים שמכניסים 50,000 והכל יוצא על קניות הבילויים כנראה איש מקצוע יגיד להם שחבל כי זה הרבה הרבה מעל הממוצע.

לא שזה מצבנו חלילה חחח רק נותנת דוגמא...

הבאת מקרה קיצוןאנונימית בהו"ל

אבל אפילו זה, אני יכולה לראות מצבים שזה די סבבה. לא חושבת שתפקידו של איש מקצוע להגיד להם מה לעשות, מקסימום לשקף כמה הוצאות עתידיות צפויות להיות בהמשך, ולפי זה יעשו את הבחירה שלהם.

הכלל היחיד החד משמעי הוא לא להוציא יותר ממה שאתה מכניס.

אם אתם עומדים במקום די הגיוני סה''כ (וטווח ה'הגיוני' הוא רחב מ-א-ו-ד, יעידו השרשורים הכלכליים פה בפורום), הדבר המרכזי שאיש מקצוע יתן לכם זה הערכה כמה כסף תצטרכו לחסוך בחודש כדי להגיע ליעדים הפיננסיים שלכם. אבל באמת שזה אפשרי גם לבד.

אני כן חושבת שהליווי נותן ערך מוסף של מחויבות לתהליך. וזה דבר שבעיניי הרבה פעמים שווה לשלם עליו.

אבל לצפות שמישהו יכנס לך להכנסות/הוצאות כשסה''כ התזרים שלך סבבה... נשמע לי מוזר.

הגעתי לרצון הזה דרך זה שהליווי שהציעו לי כולל אתאונמר

זה. שבמקום שאני צריכה לשבת על התזרים, למשך 4 חודשים זה בידיים שלהם והם עובדים עליו ודברים איתי.

נשמע הזוי?

וואלה לא ידעת. אולי.

את מתכוונתאנונימית בהו"ל

שהם עוברים במקומך על התדפיסים של האשראי? ואז אומרים לך מה הממוצע שלך בכל סעיף? זה נשמע הגיוני.

אבל שהם יגידו לך שאת מוציאה יותר מדי על בגדים ופחות מדי על אוכל?

זה לא הגיוני בעיניי. בסוף כל אדם הוא כל כך שונה, שאיך הם יכולים לדעת??? יש אחת שממש חשוב לה לקנות לכל ילד בגדים חדשים משלו, אבל הם צמחוניים ולא קונים בשר. איך הם ידעו מה מתאים לכם ומה לא???

בעיניי, יועץ טוב אמור לשקף את המצב. לא לקבל החלטות בשבילכם.

ואם הוא כן יקבל, נשמע לי ממש קשה לעמוד בהחלטות של מישהו אחר, שלא מכיר אתכם לעומק ולא מבין את הצרכים הייחודיים שלכם.

אבל אולי כן אפשר לתת רעיונות ולפתוח את הראש לגבי אזורים שבהם ההוצאות גבוהות יותר.

תכל'ס, אני לא מכירה.

אנחנו עוברים עם המשפחה ביחד, חושבים כמה צריך להוריד, נותנים לבני הזוג לבחור מאיפה להוריד.

ומסיבים את תשומת ליבם לדברים שבד''כ נוטים לשכוח מהם (כמו בלת''מים של תיקוני רכב או החלפת מכשירי חשמל).

כן התכוונתי שעובר על ההגדרותאונמר

לא שיגידו לי שקניתי מידי הרבה בגדים .

בשביל זה את יכולה להוריד רייזאפהמקורית

ולא צריך לשלם על ליווי

אם כבר ליווי אז בשביל השקעות וכד

וגם - יש חברות אשראי שמציגות את הפילוח לבד באתר

גם אני ממליצה בחום על רייזאפכל היופיאחרונה

איתם כבר כמה שנים ושווה כל שקל

והרבה הרבה הרבה יותר זול ממה שאת שוקלת...

אני דווקא עוקבת אחרי מישהישיפור

שעוזרת לאנשים להגיע למצב הזה של הוצאות יותר קטנות מהכנסות. ממה שהיא כותבת נשמע שהיא עוזרת להם לתכנן תקציב של הוצאות בכל תחום כולל חסכונות ובלתמים, ואם צריך אז לחשוב איתם איפה אפשר להוריד הוצאות או להעלות הכנסות.

קוראים לה בתיה סוכי והיא נשמעת מאוד מקצועית ונעימה.

עוד מישהי המליצה לי עליה באמתאונמר

את היית אצלה בליווי? מענין אותי מה היא מציעה.

אולי אנסה ליצור איתה קשר באמת.

לא הייתי, אני רק עוקבת אחריה בסטטוסיםשיפור

רוצה מספר?

ממליצה על צוריאל הורוביץ112233445566

שווה כל שקל!!!!

לגבי השקעות^כיסופים^

את זכאית לייעוץ חינם מהבנק

פחות מומלץ112233445566

יועצים של הבנק הם סוכני מכירות של הבנק ולא יועצים אובייקטיבים

שבוע טוב אשמח לעצות בקשר לעזרה בביתירדנית

2 הגדולים שלי בני 14 ו13

הבכורה אחת כזאת שרואה איפה צריך עזרה ולוקחת על עצמה, אם מחלקים תפקידים לפני שבת תקח את התפקידים שאף אחד לא רוצה, אחרי שכולם יפרשו והיא תראה שאני ממשיכה לעבוד תתן יד, גם אם טני אומרת לה שאני מסתדרת היא ממשיכה.

אחותה ההפך הגמור, שקועה מאוד בעצמה, בטוחה שהיא עושה הכי הרבה, גם את התפקידים שלוקחת על עצמה אחרי תחנונים עושה כלאחר יד (לא מעירה על זה).

מוצאי שבת לדוגמא יש חצי שעה ארבעים דקות שתריך לתת יד, לפנות, לסדר לשטוף כלים ולשטוף סלון מטבח.

הגדולה מתחילה לפנות, אני מבקשת מהשניה לקום לעזור היא ממשיכה לשבת, השניה מסיימת לפנות מתחילה לסדר ולארגן לשטיפה ובסוף גם שטפה והכינה טוסטים לכולם כשהיא בכלל לא אוהבת.

אני באמת מנסה לא להשוות, אבל זה זועק.

היא רואה את כולם עובדים וממשיכה לשבת, במעט שהיא עושה היא גם בטוחה שהצילה את העולם.. אני יודעת שהיא מרגישה ככה וזה באמת קשה לה אבל אני לא מצליחה להישאר שלוות נפש מול זה.

זה משפיע עליי שלא רוצה לפנק אותה, ומצד שני רוצה לפנק את הגדולה. וגם דואגת שהיא גדלה להיות אנוכית ואגואיסטית.

אני מאוד לא רוצה ליצור את ההפרדה הזאת ביניהן ולתת לכל אחת לעשות מה שהיא רוצה ויכולה, ומצד שני היא חיה בבית זה לא יכול להיות שלא תתן יד.

וזה לא שיש מיליון עבודות, אין לי כבר תינוקות ואני די משתלטת על כל העבודה שיש ובכל זאת מצד החינוך חושבת שכולם צריכים לעזור..

גם לגדולה אני דואגת שהיא מרגישה אחריות יותר מדי לעשות את כל העבודות שהשאר לא עושים ולוקחת על עצמה יותר מדי.

ממש מזדהה,בדיוק מה שקורה אצליעל הנס

כבר מגיל קטן ממש היו הבדלים וככל שהן גדלו זה בולט ממש.

קודם כל זה דינמיקה בינהן,

אני כן רואה שהגדולה לא בשטח ולא משנה מה הסיבה הקטנה כן יודעת לתת יד.

אבל אני צריכה לפרט לה ממש ברחל ביתך הקטנה,הגדולה מבינה בלי לדבר בלי להסביר לשנייה לוקח יותר זמן לקלוט,

עוד משהו שיש קלחת של בלאגן,הרבה לחץ אוסף של מסימות מוזיקה,היא מאבדת את עצמה,פשוטו כמשמעו,לא מוצאת ידיים ורגליים.

לקחתי אותה לשיחה והסברתי לה,

ןשאלתי איזה דברים היא יכולה לקחת על עצמה כל שבוע והיא אחראית עליהם בלי שאני אצטרך לבקש וגם אמרתי לה שאם לא יתאים אפשר להחליף את תחומי האחריות.

בפועל היא כן אחראית על תחום מסוים שעוזר לי ממש,ולפעמים היא מתנדבת לעזור בעוד דברים ומרגישה על גג העולם.

אבל אני לא מצפה ממנה ומעריכה את מה שהיא כן עושה.

לא יודעת עם זה יעזור,אבל גם אני ואחעתי היינו ככה היא לא נתנה יד לכלום עד שהתחתנתי.

וגם אחר כך זה לא התקרב למה שאני עשיתי.

לגבי הגדולה את גם צודקת,אני הרגשתי גם ככה,לגבי עצמי וההוגים גם בנוסף באו עוד בדרישה של תעזרי עוד ....וכשהתחתנתי זה ממש פגע לי בתפעול של הבית שלי,לא היה לי טיפת חשק לנקות ולסדר כלום,הייתי שוטפת לפעמים פעם בחודש....אבל זה גם עבר בסוף.

ויש דברים שעד היום אני לא מוכנה לעשות בכלל בבית שלי ויש מצב שכן הייתי עושה אם לא היה לי את המחויבות הזו בתור בחורה.

אבל לבת שלי אני כל הזמן אומרת לה שזה לא אחריותה העזרה שלה רק אם היא רוצה ומתחשק לה ואם לא מתאים לה שתחרר אנחנו אחראים על הבית ולא היא.

אז אני מקווה שהיא מרגישה תורמת ולא רק חייבת לעזור....

וואי בול כמו שתיארתירדנית

כשיש לחץ ועומס היא בורחת, ואני יכולה להבין אותה. אבל בסופו של דבר החיים לחוצים ועמוס, לא כדאי להתרגל במגרש הביתי? אולי זה יעזור לה קצת לפתח חוסן ולא להיבהל מכמה משימות שנופלות בו זמנית.

רעיון טוב השיחה, מרגישה שזה כמו פיל שיושב בחדר ואני כל פעם מנסה להתעלם ממנו ובסוף מתעצבנת מחדש

קראתי בכללי בעוד תגובותעל הנס

לא רציתי להקיש יותר מידי מהמקרה שלי למקרה שלך.

אבל לפי דעתי תבדקי אם יש רקע של רגישות יתר.

אצלי זה בהחלט חלק משמעותי מהעסקת חבילה שלה.

מוזיקה,לחץ אין ספור מטלות גורם לה לרצות להכנס לחדר חשוך/למיטה ולרצות להעלם.

בימי שישי או כשאין לחץ יותר קל לה לעזור.

איך היא תתמודד במשך החיים? אני לא דואגת,היא תתמודד,היא תהיה מספיק גדולה לקחת אחריות,

לא מעוניינת שהבת שלי תרגיש כלפי רגשות שליליים כי כרגע אני רק כועסת,דורשת,ולא מכילה.

מכירה את מה שאת מתארת באופן אישימתואמת

משני כיוונים (כאחות וכאמא).

המסקנה (אולי הכואבת) שלי שזה פשוט אופי. וחוזקות ויכולות. לכל אדם יש את האופי שלו ואת היכולות שלו, ואי אפשר לצפות את אותו דבר משני אנשים שונים, גם אם הם אחים.

[הדוגמה הטובה ביותר לכך היא מהפרשה שלנו, מיעקב ועשיו, שאומנם גדלו באותו בית ואפילו יחד באותו רחם, אבל היו שונים כל כך, והחינוך שהתאים ליעקב לא התאים לעשיו. הרש"ר הירש מרחיב על זה הרבה.]

התפקיד שלנו כהורים הוא למצוא את הדרך לליבו של כל ילד בהתאם ליכולותיו ולאופיו, ואם בעזרה בבית עסקינן - למצוא את הדרך המדויקת שבה הוא יכול לעזור, גם אם זה יהיה רק לסדר את השולחן במוצאי שבת אחרי שכולו פנוי ולשים עליו עציץ...

והעבודה הכי קשה, כמו שאמרת, היא לנקות את הלב מהכעס ולאהוב את הילד כפי שהוא ומתוך מה שהוא.

זו אחת מעבודות חיי הקשות, ומניחה שגם לאמי זה היה כך...

❤️❤️❤️

הלוואי, אני באמת עוד לא במקום לפרגן להירדנית

על כל פעולה קטנה שהיא עושה ומרגיש לי שהיא תרגיש שזה לא אמיתי

זו עבודה ממש קשה...❤️מתואמת

לפעמים שווה ללכת לייעוץ/טיפול בשביל זה.

לפרגן על המאמץ לצאת מאיזור הנוחותטארקו

לא על התוצאה שנעשתה..

אהבתישיפור

תסמונת הבכורה והילד השניאמאשוני

זה ממש נפוץ מה שאת מתארת אז הסירי דאגה מליבך,

את שום התנהגות "לא הגיונית" במה שקורה אצלכם בבית.

המודעות חשובה כדי לאזן, אבל אין קשר ללא לפנק בגלל חוסר שיתוף פעולה.

אם זה היה הפוך והשניה הייתה נולדת קודם, אז רוב הסיכויים שההתנהגות הייתה הפוכה.

גם הקרבה לגיל ואותו מין מקצינים את ההתנהגות.

אז מבחינת אהבה שתיהן ראויות לאותה אהבה, כל אחת ועם מה שהיא מתמודדת.

כנראה שלא קל לגדול להיות ילד שני..

בכל אופן, כדי לעדן את ההתנהגויות של שתיהן,

כדאי לעשות חלוקת תפקידים קבועים מראש.

הבת השניה מרגישה שבמעט שהיא עושה היא מצילה את העולם- שיבושם לה.

הבכורה מרגישה צורך לעזור מעבר- לעצור אותה, ולהסביר שאת מסתדרת מצויין גם בלי העזרה הנוספת

(ברור שזה כיף שמישהו נותן לך יד עד הסוף, אבל אסור שהיא תרגיש מחוייבות למשימות כפי שאת רואה או קרוב לכך. זה לא בריא לגדול ילד הורי)

בהצלחה!

יש לשניה קשב?שמעונה

מאוד מאוד מזכיר לי את עצמי... אני הייתי צריכה שיראו אותי ובחוויה שלי העבודה אף פעם לא נגמרה

זו נקודה בהחלט חשובה!מתואמת

מתקשר למה שכתבתי על אופי ויכולות. באמת למי שיש לו קושי ממשי - יכול להיות שיהיה גם קושי בעזרה בבית... כשמבינים את זה זה קצת מקל.

אני חושדת בקשב קלאסי של בנותירדנית

קשיי התארגנות במרחב, מריחת זמן וכו

אבל כל מה שקשור ללימודים היא מעבר למצופה..

זה מה שכואב לי, שבזמנים שאני כן מצליחה לתת לה את האהבה והפרגון אני מרגישה שהיא פורחת, אני רואה אותה מתמלאת לנגד עיניי.

אבל אז יכולה לבקש ממנה משהו קטן ממש והיא עונה איזה תשובה חסרת התחשבות ואני מרגישה כמו בלון שיצא לו האוויר.. וזה כאילו לא משנה כמה אהבה וקבלה נותנים זה אף פעם לא מספיק

מרגישה שיש פה גבול דק בין לראות אותה ולתת לה אהבה בלי סוף, לבין לדרוש ממנה ולצפות ממנה כדי שתלמד להתמודד עם החיים

לצפות ממנה להתמודד בחייםאמאשוני

לא מרגיש כמו בלון שיצא לו האוויר.

אני חושבת שאת צריכה לברר עם עצמך בכנות כמה זה מפעיל אותך כמי שמקבלת ממנה את העזרה, לבין הדאגה לעתיד שלה.

מה עם לעשות תפקידים מוגדרים וקבועים לכל החודש?שימושית

כל ר"ח מעדכנים תפקידים.

וכשהגדולה סיימה עם התקידים שלה אז זהו והיא לא לוקחת על עצמה תפקידים נוספים?

כמובן תפקידים בהתאמה- יש כאלה שאוהבים להיות שר החוץ ויש כאלה שאוהבים למיין ויש כאלה שאוהבים לנקות עם מים והלאה אז לתת תפקידים שדי תואמים אופי

גם מבחינת סגנון העבודה וגם מבחינת הקצב.

הצעתי לה את כל התפקידיפ שקיימיפירדנית

כולל להכין עוגות ועוגיות למרות שהיא עושה בלאגן תוך כדי..

קשה לה להתמיד, היא דוחה ודוחה ולא תמיד זה מתאים לי..

בת אחר. שתי באמת עוזרת פחות בבית אבל אין לה בעיה ללכת לשליחויות או לשמור על אחים של בגינה.

לקפל כביסה? להכניס מכונות?שימושית
עבר עריכה על ידי שימושית בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 8:39

הצעת לה לעשות עם אוזניות ולשמוע שירים קצביים או תוכן מעניין תוך כדי? תחרות נגד השעון?

אבל הכי חשוב בעיניי זה השורה לפני שכתבתי- שהגדולה לא תעשה את התפקידים של אחותה אחרי שהיא גמרה את שלה- גם למען הגדולה וגם למען הקטנה

עדיף להביא עוזרת/מנקה מאשר שהגדולה תעשה אותם.

מוסיפה- מה שאת לא יכולה שהיא תדחה- או שתגידי לה מוגדק ממש עוד X דקות - עד שעה Y זה צריך להיות מבוצע

או שאל תבקשי ממנה מראש

אני חושבת שהנזק מלהיות אמורים לבצע משהו ולא לעשות אותו גדול מהנזק שלא לעשות כלום.

זה ממש חשוב, שהיא מתרגלת שזה בסדר להתחייבירדנית

ולא לבצע.

לגבי הבכורה אני יכולה להגיד לא לעשות אבל היא פשוט נשארת באזור ובודקת מה צריך לעשות ועושה. היא עושה את זה בקלילות ובלי להתרעם או להתלונן.

לא הבנתי, את חושבת שזה טוב להתרגל להתחייב לעשותשימושית

משהו ולא לבצע אותו?

ולגבי הגדולה- את צריכה להיות מאוד ברורה איתה שלא לקחת תפקידים נוספים. את יכולה גם להגדיר מתי כן ומתי לא (נניח במוצ"ש לא אבל בשאר השבוע כן)

במיוחד במיוחד אם את רוצה שהקטנה יותר גם תשתתף ותעזור

התכוונתי שחשוב מה שאמרת ירדנית

שזה לא טוב שהיא מתרגלת ככה, אבל יצא עקום חח

בבית שלי אני הייתי הבת השניההבוקר יעלה

אחותי היתה זאת שתמיד עוזרת ואני ההפך. אמא שלי לא דרשה מאיתנו בכלל אבל אחותי עם תסמונת הבכורה עשתה הכל בלי שיבקשו ואני המצאתי תירוצים..

הייתי מפונקת מאוד ועצלנית.

ואמא שלי כל הזמן השוותה אותנו ומשם למדתי לא להשוות בין ילדי כי זה פגע בי מאוד.(השוותה בעוד דברים )

וכשהתחתנתי היה לי קשה מאוד להתרגל לעשות דברים בבית..

בכל אופן יש כאן שני עניינים.

גם בבית שלי כיום הבכורה עוזרת יותר והשני לא. זו תסמונת כזאת. וזה גם אופי.

אין לי עצה טובה אלא לקבל את הבת השניה עם כל הקושי.

מה שאני עושה ועוזר לי זה טבלת משימות וכל אחת משתבצת למה שרוצה, אבל חייב מספר מסוים של משימות ביום..

משתדלת מאודירדנית

ואין לה משימות לכל יום, למרות שאחת מוציאה את אחים שלה, ואחרת אחראית על הכביסה..

אבל גם לפני שבת שמחלקת משימות היא עושה מעט מאוד ורק לאחר יד כדי לסמן וי..

אצלי אחד הילדים (לא הבכור) הוא החרוץ ולוקח על עצמוכתבתנו

משימות. כמובן גם הבכור עם האחריות השמורה לבכורות, אבל זה יותר בא לידי ביטוי בזמנים של צורך מיוחד, ופחות בשיגרה והזה שמתגייס תמיד ויודע להושיט יד עד שמגיעים למטרה- זה אופי.

אני חושבת שחשוב לשמור על איזשהו איזון. לתת לילדה הרגשה שאת רואה אותה ואת העזרה שלה- תודה שפינית, תודה ששטפת, תודה שהכנת אוכל לילדים. ואיפה שאפשר לעצור אותה כי זה יותר מידי בעיניך- אז להגיד לה בפירוש, את זה את לא צריכה לעשות, עשית המון וזו עזרה גדולה. ואם היא הכינה עכשיו טוסטים לכולם והיא לא אוהבת, אז תכיני לה חביתה או תחתכי לה סלט כדי להכיר לה טובה ולהחזיר לה. וגם לזו שיושבת- לא לוותר, מה שהיא צריכה בעיניך לעשות- להתעקש על זה ולא לתת לה להתחמק. בעיני זה גם באיזשהי צורה 'לראות' את הגדולה, שהיא רואה שגם לאחים יש מחויבויות שלא יעבור בשקט אם הם ידלגו עליהם. וגם לה להגיד תודה על העזרה ושזה היה לך משמעותי (מעריכה שזה מחזק מאוד אצל הילדים את התחושה החיובית, כי ראו שהם עשו, ומבטאים את ההוקרה על זה, זה גם תמריץ לעתיד).

וכן, לגיטימי בעיני לצ'פר על זה, אבל גם זה בחוכמה- לא ברעש, ולא למתוח את החבל מידי. נגיד, פעילות בתשלום שסתם ככה הילדים משלמים על עצמם, לפעמים אני אגיד למתנדב (ולאוזניו בלבד) שאת זה אנחנו נשלם לו על כל העזרה שלו בבית. אם רוצה עוד בגד שסתם ככה לא הייתי קונה כי אין עכשיו צורך, אז אומרת כן, או לדאוג להכין לו (או לכולם) את האוכל שהוא אוהב במיוחד. אבל לא המון מתנות אקסטרה שמרגישים מהן הבדל גדול וכאילו שהוא ילד מועדף (זה משתנה מבית לבית מה נכנס בתחום הזה, אבל נגיד גם את השעון שהוא רוצה, וגם את הקורקינט, וגם את הטלפון, וגם את האוזניות, וגם וגם וגם כשלאחים לא, וזה מעורר קנאה). מקוה שהצלחתי להסביר את זה..

ולנסות לתפוס אצל הבת שפחות נותנת יד במה היא כן טובה ואת זה לחזק. אם היא טובה בלהיות עם האחים הקטנים, לספר להם או לשחק איתם, או לצאת איתם לגינה או מקלחות ועל זה להחמיא לה- אז זו הרבה פעמים עזרה מאוד גדולה באופן אחר. או אם ספציפית היא טובה בקיפול כביסה או קניות (אני לא יודעת גילאים, אז אולי לא רלוונטי) וכד', הרעיון מובן- לרתום את מה שהיא כן עושה בכיף לטובת הבית.

בהצלחה! 🤍

כן צודקת, חושבת שבאמת זו דרך נכונהירדנית

לצ'פר את הגדולה בלי שירגישו.

גם אצלנו ככהעדינה אבל בשטח

והבכורה שגדלה יותר ויותר , מתחילה פחות טפחות להיות בבית (לומדת עם חברות, יוצאת, עובדת) וראו איזה פלא, זו שמתחתיה פתאום נהייתה יד ימיני, ויש תקופות שהיא בהחלט עושה יותר מהגדולה, אני חושדת בה בקשב קל מידי פעם, אבל יותר חושבת שזה קשור למיקום שלה בבית ולמיקום הפיזי,

לגבי הגדולה שלוקחת תפקידים על עצמה, כשהיא בבית לרוב אני כן אצפה ממנה לעזור במה שצריך, לא להחליף אותי , ואני לא מעמיסה עליה חלילה, לעזור, אבל כששתיהן בבית ובעיקר כשאני לא, היא כן תעשה יותר , כי היא יוזמת לוקחת אחריות. אני חושבת שזה שיש לה את הנקודות "בריחה" מהבית , וזה שאני משדרת והיא יודעת שיש תפקידים שהם לגמרי שלי, זה מאפשר לה לגדול ישר. האמת? נתפסתי למשהו שמישהי פה כתבה, שהיתה זו שעוזרת ואחרי החתונה התעייפה, גם אני הייתי ככה, בבית שגדלתי בו הייתי הילדה האחראית ויד הימין של אמא שלי, הייתי עושה נפלאות בבית, ואיך שהץחתנתי נחתי שניה, האמת? לא ממש ידעתי לנהל את הבית, כל הזמן היה בלאגן ,למרות שבבית של ההורים שלי , הייתי זאת שמסדרת, האמת שהארום שלי לא היה תמיד מסודר, אז אולי באופי הייתי בלגניסטית ומרצה? אני לא יודעת..

מעניין ממש מה שהעלית, אבל שורה תחתונה, זה כנראה קורה ברוב הבתים עם בנות צמודות, וזה בסדר..

מגיבה לגבי השניהאיזמרגד1

מהתגובות נשמע שמה שמפריע לך בעיקר זה העתיד, איך היא תהיה מוכנה לחיים וכו' אם היא לא תעזור היום ותתמודד עם מה שיש בבית, ופחות מפריע לך מה שקורה בפועל בבית, קראתי אותך נכון?

האמת שיש המון כאלו שלא עזרו בבית ולמדו להתמודד עם החיים עם הזמן והכל בסדר...

כאילו לדעתי כדאי יותר להתמקד באיך שנכון להגיב היום ומה שנכון לה ולבית היום ולא מתוך חשש לאיך יראה העתיד שלה...

אניoo

לא רואה חובה כזו שילד יהיה שותף במלאכות הבית

אני חושבת שזה עול שההורים צריכים לשאת אותו

אם ילד עושה ושותף זה נהדר

אם לא אז לא

אצלי זה רשות בלבד

אחד עושה מעצמו מגיל קטן (בעיקר דברים שהוא אוהב כמו בישול

אבל גם עוזר בשטר כשצריך)

שני לא עשה כמעט כלום עד גיל 16 ואז התחיל הרבה יותר לעשות

מעצמו

השלישי קטן ובינתיים בעיקר משאיר מלא בלגן אחריו

אני בסדר עם זה

נותנת לכל אחד להתפתח בקצב שלו

מעלה עוד נקודהאמונה :)

לגבי זה שהיא לא מבינה לבד מה העזרה שצריך עכשיו-

בעיני את זה ממש להבין ולא להשוות

כי זו פשוט יכולת שלחלק יש ולחלק לא, זה לא נובע מאגואיסטיות

בתור בכורה תמיד ציפו ממני להבין לבד במה לעזור ובאמת לא הצלחתייי למרות שרציתי לעזור

מתישהו התפקיד שלי נהיה לשטוף כלים למרות שלא אהבתי כי זו הייתה המשימה היחידה שהרגישה לי מוגדרת והצלחתי ללמוד שכיור מלא = לשטוף כלים

אבל בית מבולגן נגיד- באמת שלא הייתי שמה לב (וגם כשכן לפרק את זה למה צריך לעשות עכשיו היה לי קשהה)

ואמא שלי לא רצתה לפרק לי למה לעשות כי "את אמורה להבין ולראות לבד, מה את לא רואה?!"

ובאמת בקושי עזרתי והיה על זה מלא פיצוצים

תכל'ס עד היום הרבה יותר קל לי לתקתק את כל הבית שלי (והוא נראה מצוין ב"ה) מאשר לעזור אצלם.

אז באמת תביני אותה שהיא לא מצליחה לראות מה צריך, זו פשוט יכולת שלא תמיד יש אותה גם כשאת אכפתית ורוצה לעזור

וממש תפרקי לה למשימות קטנות מה בדיוק החלק שלה...

לגבי לסדראמאשוני

את ממש צודקת.

מה שאני עושה זה מרכזת אלי את כל הבלאגן

ואז ממיינת לפי קבוצות הגיוניות.

קודם כל כל אחד לוקח את החפצים/ דפים שלו

ואז מגיעים שוב, ואני מגדירה לכל ילד 2-3 קבוצות לסדר. כולל קבוצת "לזבל"

בד"כ זה מספיק, אם צריך אז עושים עוד נגלה.

זה לא מצריך יותר מדי חשיבה.

אני לא עושה נגלות בעצמי (אם יש דברים שלי מבקשת מאחד הילדים קח את זה, שים במיטה שלי)

ככה אני לא עובדת קשה מדי, והם לא מרגישים אבודים מול המשימה.

בד"כ בסוף נשארים הדברים המורכבים יותר שדורשים החלטה. (איפה לסדר או האם אפשר לזרוק)

גם כביסה, אנחנו מתחילים מלמיין ביחד את הערימות. כל אחד ממיין מה שהוא יודע, בסוף נשאר לי למיין מה שהם לא יודעים.

ואז כשיש ערימות מוגדרות יותר קל לטפל בכביסה. (חלק הם מקפלים וחלק אני)

וואי ממש תודה על השיתוף הזהעדינה אבל בשטח

יש לי שני ילדים שפשוט מבקשים ממני כל פעם לפרט להם מה יש לעשות, וזה מעצבן אותי ברמות, כי לדעתי חלק מבגרות זה פשוט לראות במה צריך לתת יד, ולהיות שם, אני כל הזמן אומרת להם: זה הבית שלכם, אתם יודעים איך הוא אמור להיראות (לפני שבת), תסתכלו סביבכם, ותראו מה צריך לעשות, ועכשיו כשאת אומרת שזה ממש קושי , ופשוט לא היית רואה, זה גורם לי להסתכל על הכל אחרת, ולהיות יותר סבלנית אליהם, ממש לפרט , תודה שוב

נראה לי קורה כמעט בכל בית דיאן ד.

אני מכירה את זה מהבית של ההורים שלי.

אחותי הצעירה בקושי עזרה בבית ואנחנו האחיות היינו מתפוצצות עליה.

אמא שלי יותר הבינה והכילה

ואגב יש לה בעיות קשב וריכוז אז אולי זה קשור.

האמת לכל אחת היו תקופות שפחות עזרה בבית

ואמא שלי לא ויתרה, היתה מדברת איתנו שוב ושוב ושוב

היו מבצעים/ תורנויות/ כללים כל פעם השתנה

אבל השיח היה שבבית שלנו חייבים לעזור (רק אחותי הצעירה חמקה יחסית כנראה כי היא הכי קטנה אז איכשהו נסלח לה)

אני גם רואה אצל גיסתי, היא בת 17

בקושי בקושי בקושי עוזרת בבית, ורק כשמבקשים וגם אז עושה טובה ענקית.

לנו היא אמרה מפורש, שגם כשהיא עוזרת היא משתדלת שזה לא יהיה טוב כדי שלא יבקשו ממנה שוב

אבל זאת נראה מערכת יחסית שלימה בעייתית והעזרה בבית זה רק סימפטום אחד שלה.

כשהיא מגיעה אלינו היא סוס עבודה, עוזרת חבל על הזמן.

אני דווקא חושבת על כיוון אחרגלי מטר

אני מבינה מאוד את הרצון לחנך את הבת השניה שלך שתדע לעזור, אבל נשמע שהלחץ שמופעל עליה וההשוואות לאחותה לא משיגות את המטרה.

אני מאוד משתדלת בחינוך הילדים שלי כשיש איזו בעיה ללכת לפי הכלל של- אם הדרך שבה אני פועלת כרגע לא משיגה תוצאות טובות ומזיקה, אז קודם כל להפסיק. קודם כל סור מרע ואחר כך עשה טוב.

לכן אני מציעה לך בתור התחלה פשוט להפסיק לדרוש ממנה לעזור, כי כרגע הדרך שבה זה קורה לא טובה ולא יעילה. יכול להיות שברגע שתופסק הדרישה לעזור וכבר לא יהיו סביב זה רגשות אשמה וכעסים יהיה שינוי לטובה. מן הסתם היא מרגישה את התסכול שלך ממנה ואת הקושי סביב זה, וזה לא מה שיגרום לה לעזור. להיפך, זה מרחיק ומוריד מוטיבציה.

אני מציעה בזהירות שתנסי לשחרר את הציפיות שלך ממנה ותנסי להתחבר אל הבת שלך ממקום אחר, תנסי לחזק את הקשר איתה סביב נושאים ניטרליים שאינם שנויים במחלוקת. תעשו דברים שכיף לכן לעשות יחד, אם תתחברו סביב תחום אחר זה יכול לעשות רק טוב לדינמיקה בבית.

כמובן שחשוב לשים לב להשקיע גם בזמן עם הבכורה, ואם נראה לך שזה מתאים את יכולה גם להסביר לה שאת מרפה מבקשות העזרה מהצעירה ומחכה שתיווצר אצלה מוטיבציה פנימית כי את נותנת בה אמון שהיא תיקח אחריות ותיקח חלק בבית כשהיא תהיה מוכנה וכשירד ממנה הלחץ.

במצבים כאלה של קונפליקט כדאי לזכור שהדבר הכי חשוב בחינוך הוא חיזוק והעמקה של מערכת היחסים בינינו לבין הילד, זה המפתח להכל, וצריך לשמור על הקשר מכל משמר כי בלעדיו אין כלום. כשיהיה ביניכן קשר זורם ומקרב יותר, נטול אשמה וביקורת, בעז"ה יווצר שיתוף פעולה טוב ויכולת לחנך ולהשפיע.

מוסיפה מצד הילדהואני שר

בתור בת שניה בין כמה בנות

ההשוואה לאחרות היא קשה

ומותירה משקעים

יודעת שעבודות הבית קשות לי כנראה יותר מהן

עד היום תוהה אם זה עצלות או קושי אחר

אבל בכל מקרה יש משהו מאוד מתסכל בתחושה שלא משנה מה תעשי לא תהיי טובה/מהירה/תקתקנית/יסודית כמו אחותך

ועוד לחץ זה לא מה שיעזור כנראה.

ברור שההשוואה מתבקשת כשמסתכלים על זה מהצד

אבל לילדה זה נורא

לא משנה ממה זה נובע

זה הופך את ההגדרה העצמית שלה להיות ביחס לאחותה הטובה ממנה

אין לי תשובה מה עושים

תכף אמא ל2 בנות

ומתה מפחד מההשוואות שבטוח יהיו לי

כתבו לך דברים כל כך יפיםאפונהאחרונה

אני רוצה להוסיף משהו

הרבה פעמים אנחנו מצפים שילד ידע איך לעשות את הדברים ברגע שהחלטנו שהוא כבר מסוגל.

יש ילדים שבאמת לומדים את המיומנויות האלה בצורה אינטואיטיבית,

אבל יש ילדים - ותכלס זה הגיוני וככה אמור להיות - שצריכים לעשות את זה ביחד איתך כמה פעמים כדי ללמוד את הטכהיקה ולצבור נסיון.

היא כבר די גדולה אבל בכל זאת, וגם יש לה אחים קטנים... ממליצה לעשות ביחד איתה איפה שאת יכולה. לבשל יחד, לקפל יחד, לשטוף רצפה ביחד.

שאלה בקשר להתארגנות בוקר עם הילדים.אליה:)

אז ככה אשמח שתגידו לי מה דעתכן,

בעלי מתחיל עבודה בתשע, מרחק של 10 דקות נסיעה מהבית, אין פקקים.

קם בשמונה בנחת אוכל א.בוקר, מתאמן וכו' מתארגן ויוצא.

אני- קמה בשש וחצי מארגנת את שתי הבנות עם הלחץ והטירוף והצרחות של התינוקת ובחירת הבגדים של הגדולה שתמיד רוצה משהו אחר ממה שבחרה בערב, ויוצאת בשבע ארבעים מהבית עם הלשון בחוץ..

בכל הזמן הזה בעלי פשוט ישן.

מבחינתו אין לו שום סיבה לקום לעזור כשהוא מתחיל בתשע, לקום בשבע לא בא מבחינתו בחשבון.

הוא לא מבין למה אני צריכה עזרה ולמה אני חושבת שהוא בכלל צריך לטרוח לקום. חייבת לציין שביום החופשי שלי אני גם זו שקמה לארגן לבד והוא עדיין קם מאוחר ולא נותן לי בוקר אחד קצת לישון...(חוץ מזה ששעות העבודה שלו ממש נוחות, לפעמים מסיים בשתיים לפעמים ב12- הכוונה לצהריים.. אני עובדת יותר ממנו..)

תעזרו לי לתווך לו את זה שהוא חי בסרט.

זו כבר שנה שנייה שאני בלופ הזה והוא לא מבין( אפילו בחופשת לידה הייתי קמה לארגן את הגדולה אחרי לילה בלי שינה והוא היה קם בנחת...)

איזה מתסכל!!פרח חדש

אולי תשאירי את הקטנים ותצאי לעבודה יום יומיים תעשי ככה והוא ילמד את העניין..

זה לא נחמד לעשות לו את זה אבל נשצע ממה שכתבת שכבר דיברת איתו על זה ולא עזר..

האמת, לא רואה למה הוא צריך להביןרקלתשוהנ

פשוט תגידי לו שאת לא מסכימה לארגן אותם לבד, אפשר ששניכם תישנו עד קצת יותר מאוחר ממה שאת ישנה בדרך כלל ותקומו יחד לארגן אותם.

אם הוא אף פעם לא עושה את זה אז מובן למה הוא חושב שזה קליל, כולה רגע להתלבש למרוח משהו בלחם ולצאת. שכמובן אין יותר רחוק מהמציאות מזה.

האמת היא שאני חושבת שאם הגעתם למצב כזה קיצוני שאת שוב ושוב קמה ועובדת והוא שוב ושוב ממשיך לישון, יש בעיה בהצגת העמדה שלך.

אולישיפור

בזמן שאתה רגועה, ואתם יושבים על קפה בנחת תפתחי מולו שהבקרים מאוד קשים לך, תספרי מה קשה לך, כמה את עייפה וקשה לך לקום כל יום ואת מושכת את העייפות הזאת כל היום בעבודה. ותראי אולי הוא מעצמו יציע עזרה. אם לא, אז תנסי לבקש ממנו, "אולי תוכל יכול לעזור לי עם (היום החופשי? הפיזורים? משהו אחר שיעזור לך)?"

הוא בכללי שותף בגידול של הילדים? רואה אותך ומנסה לעזור לך? אם לא אולי כדאי לשקול ייעוץ/ טיפול בנושא.

וממליצה לקרוא את הספר "לדעת להכנע" נראה לי שהוא יכול לעזור לך

אבל למה לעזורנעומית

זה הילדים שלו

שעות השינה של שניהם

זה ממש חלק מהתפקיד שלו, הוא לא עוזר כי קשה לה.

הוא עוזר כי הוא הביא ילדים וצריך לדאוג לגידול שלהם.

על פניו נשמע שאין לו שום סיבה לשנות התנהגותממצולות

נוח לו מה שקורה עכשיו

את לוקחת את כל האחריות

ואין לו בשביל מה להתאמץ לשנות אותה

את צריכה לגרום לו להבין שזה לא הולך להימשך כך

ורק אז אולי הוא ישנה משהו

זה אומר שאת נגיד אומרת לו ערב לפני

מחר אני יוצאת בשעה X

או מחר אני ממשיכה לישון עד שעה Y

הבגדים של הגדולה פה

הבגדים של הקטנה כאן

צריך לעשות א.ב.ג

וזהו

משחררת לגמרי

יאחרו לגן או יבואו לא מסורקות

זה כבר לא עניין שלך

אחרי שהוא כבר יקח חלק פעיל

תוכלי למצוא את דרך האמצע

אבל כרגע זה נראה שאת צריכה ללכת לקיצוניות

הזאת בשביל שהוא יבין

לדעתיקל"ת

הדרך הזו תיגרום רק לעוד יותר התנגדויות ופיצוצים..משברים בזוגיות פותרים קודם בשיח ותקשורת ולא במעשים קיצוניים.

אצלנו המצב היה קצת דומהאמיץ(ה)

אני משתפת במה שהיה אצלנו ואולי זה יעזור.

בעלי אדם שנושא השינה מאד קשה לו. הוא ישן מאד מאד עמוק.

אחרי תקופה שראיתי שאני זו שמארגנת ושה מתחיל להעמיס עלי רגשית הושבתי אותו לשיחה ועשינו תיאום ציפיות. הבהרתי שככה אני לא רוצה להמשיך, כי זה משפיע גם על הזוגיות ואני מתחילה להרגיש כעס עליו שהיא לא קם.

חילקנו את האחריות לשלושה ימים שלי ויומיים עליו. ושישי יחד ומנצלים אותו כבר לזמן זוגי.

בדר"כ אני קמה לעזור לו, אבל הוא יודע שהאחריות עליו ואני קמה מאד בנחת בימים האלו. כנ"ל גם הפוך, כשהוא הבין כמה זה לא פשוט ואני בלחץ ועמוסה יותר קל לו להתאמץ ולקום לעזור בבקרים "שלי".

איך ההכנסה שלו? הוא מרוצה מהחיים בכללי?אמאשוני

אם בשביל אותה משכורת הוא היה קם ב4 לפנות בוקר,

ואת היית נשארת להתמודד עם אותו עומס, היית סבבה עם זה?

כדי להגיע לרמת חיים מסויימת צריך להתאמץ, והמאמץ צריך להיות משותף.

אבל אם אפשר להגיע לאותה רמת חיים בפחות מאמץ, זה טבעי לרצות להתאמץ פחות.

כלומר זה שהסתדר לו עבודה קרובה לבית ושעות גמישות- זה לא מה שיגרום לו לקום מוקדם בבוקר.

אם הסתדר ל5 ככה בשביל להמשיך לישון- הוא ימשיך לישון.

צריך להבין מה התמורה שהוא מקבל מצורת החיים הזו, האם זו באמת חוסר אכפתיות וחוסר ראיית הזולת, או שהוא בסה"כ נהנה מפירות עמלו ומאיך שהוא הצליח לסדר את החיים.

למה את צריכה שהבנות יתארגנו מוקדם אם אבא שלהם בבית?

תארגני את התינוקת ותצאי בנחת לעבודה.

הוא יקום, יארגן אותם תיק תק ויצא.

הוא אוסף אותן?המקוריתאחרונה

לדעתי לא תקין שגם בחופשת לידה התאמצת ככ

וכן מותר לך ביום החופשי קצת להתפנק. וגם בכלל.

גם בעלי ככה רוב הזמן בבוקר.. אני מארגנת ולוקחת כל יום אבל הוא אוסף וכשאני מרגישה שאני צריכה הפוגה מהבקרים - הוא בהחלט נרתם. וזה באמת חלק מהיתרונות של העבודה שלו. (אחד החסרונות הוא עבודה בשעות פחות שגרתיות, אבל מצד שני יש לו גם גמישות בבוקר ובכלל).

מסכימה עם מה שרשמה @אמאשוני . אצל בעלי זה ממש ככה. נהנה מפרי עמלו.

אני חושבת שזה מהמם שנח לו ונחמד לו, אבל שבו לדבר. לא חי בסרט, אלא - שומע? קשה לי העול הזה לבד ואני צריכה לדעת שאם אני צריכה, אתה פה בשבילי

לגבי זה שאת עובדת יותר ממנו - יכול להיות שזה מציק לך? הוא מרוויח יותר ממך או הפוך? זה יכול לפגוע בערך של הגבר בעיני האישה אם הוא גם מרוויח פחות וגם עובד פחות וגם "מרשה" לעצמו סתלבט כשאת מפרפרת.

ואם הוא מרוויח יותר - מעבר לזה שקשה לך, שימי לב אם זה לא מטרגר לך נק שגם את היית רוצה לעבוד פחות, לנוח יותר, ומה ניתן לעשות עם זה כדי שגם לך ירווח גם בלי קשר לעזרה שלו

אבחון קשב וריכוז לקראת גיל 40קנקן שבור

מישהי יודעת להגיד לי מניסיון איך זה עובד? אל מי צריך לפנות?

בכללי בשביל לטפל בקשב וריכוז חייב טיפול תרופתי או שיש עוד דרכים?

אשמח לכל מיגע

תודה

פסיכיאטר/ נורולג בעיקרוןהמקורית

פסיכיאטר יכול לעשות אבחנה מבדלת. לפעמים זה "מתחפש" לקשב וריכוז וזה משו אחר כי הסימפטומים דומים

איך מתחילים? מקבלים הפניה מרופא משפחה?קנקן שבור

רופא משפחה לא יכול לתת אבחון/מרשמים?

סליחה על הבורות..

אני פניתי לנוירולוג (בתור בגיר)שושנושי

המליץ על מוקסו אבל לא התנה את הביצוע בקבלת טיפול תרופתי.

מפה לשם מתגלגלים בסוגי תרופות ומינונים.

תחשבי לפני הפגישה טוב טוב מה חשוב לך ועל מה לא מוכנה לוותר.

את מוכנה לוותר על תיאבון? מוכנה לוותר על שעות שינה? רוצה רק להתרכז או גם לקבל תמריץ?

מפריע לך משהו ממכר?

לפי התשובה לכל אחת מהתופעות לוואי, הרופא יוכל לכוון לכדור הנכון.

עוד משהו - אם יש רקע של הפרעות נפשיות, כדאי להגיע עם שם ההפרעה וקרבה. יש תרופות שעלולות להעלות את הסיכון להתפרצות אצל בני משפחה.

מה זה מוקסו? תרופה?קנקן שבור

תודה על התגובה

אין רקע נפשי משפחתי ידוע

יש בעיקר תסכול על חוסר ריכוז בעבודה וחוסר התמדה במשימות

הסיבות שלך הן בדיוק הסיבות שבגללן אני פניתישושנושי

מוקסו זה מבחן. ילדים מקבלים דרך הקופה. מבוגרים צריכים לשלם פרטי, עולה כמה מאות.

בלאומית נותנים דיי בקלות בלי מבחן. רק על סמך שאלון של הרופא.

עברתי לאחרונה קופה, במאוחדת - הם לא עושים בעיות, קיבלתי מרשם לשלושה חודשים אבל הרופא המליץ לעשות את המבחן.

לא יודעת אם יש התניה לקבלת מרשמים נוספים עד ביצוע המבחן.

אחרי הכלשושנושי

ניסיתי כמה כדורים ומינונים שונים. לאחרונה, אני מעדיפה למצוא את הכלים להתרכז ולא לסמוך על הכדור.

כל פעם שלוקחת את הכדור יש תחושה מוזרה אחרת.

גם אחרי שמצאתי את הכדור "המושלם", עדיין - לא יודעת. לא סגורה על זה.

הכדור עוזר לי, מאוד! אבל משהו מרגיש אחרת.

ממש מקווה למצוא את הכלים להתמודד עם הקושי בלי כדור.

וואו תודה ממש על התגובה המפורטת, שואלת עודקנקן שבור

יש כלים להתמודד בלי תרופה?

(יש מחלה כרונית ברקע, יציבה והכל, אבל עם טיפול תרופתי יומי, לכן יש איזה רצון, אולי ילדותי, לא להוסיף עוד כדור...)

אני גם במאוחדת, להתחיל ברופא משפחה? לבקש לעשות את המבחן?

תקבעי מייד תור לנוירולוגשושנושי

לא יודעת אם רופא משפחה יכו להביא הפניה למבחן, תנסי אולי באמצעות פנייה דיגיטלית.

לגבי התמודדות בלי תרופה - אני מאמינה שבתור בגירה זה אפשרי. עם הרבה עבודה עצמית.

להקפיד לסיים מטלה, ורק סיום לעבור למטלה אחרת.

אם בטעות עוברת, אני מחזירה את עצמי בכח למה שעשיתי..

יש טיפול קוגפאן למבוגרים. לא מכירה מקרובשיפור

תודה אנסה לברר, אם מישהי מכירה אשמח להחכיםקנקן שבור

אם את כן חושבת לקחת תרופהיראת גאולה

ואת לוקחת כדור קבוע, יכול להיות שעדיף ללכת לפסיכיאטר להתאמת תרופה, הם יותר מבינים בהתאמה תרופתית.

תלוי כמובן בסוג הכדור וכו', אבל זה נתון שלהבנתי הקטנה כדאי לקחת בחשבון אם מדברים על תרופה.

בנוסף, ממליצה על הפודקאסט 'נכנסים לפוקוס' של שיפי פרידמן.

תודה, אבדוק. מה הפודקאסט הזה? במה הוא יכול לסייעקנקן שבור

הוא נותן טיפים, שיטות, איך להתמודד?

אני כבר לא ממש זוכרתיראת גאולה

הוא עוסק בקשב וריכוז.

אבל הוא נתן לי הרבה מידע וסידר לי מידע, מה שרופאים לא מדברים / מפרטים.

תסתכלי על הכותרות שלה, נשמע לי שזה בדיוק מה שאת מחפשת.

יש כל מיני אפשרויותעל הניסים

יש קוגפאן, יש אימון קשב.

לדעתי יכול להיות מאוד יעיל. אולי תרצי לקחת כדור פעם ב, במקרים דחופים, ובשאר הזמן ללמוד לנהל את הפרעת הקשב.

בכל מקרה בשביל קוגפאן חייבים אבחנה רשמית של קשב, והגיוני שגם בשביל אימון קשב.

מוקסו מאוד לא מדויק, במיוחד לאנשים שעובדים קבוע במטארקו

גם לילדים?פרח חדש

שואלת כי יש לי תור השבוע לאחד הילדים

כן.טארקו

בישראל זה מאוד מקובל לאבחן ככה

אבל זה אבחון מאוד מוטה

ומאוד בעייתי לאנשים(ילדים/מבוגרים) שמורגלים במסכים או לחלופין מאוד לא חשופים למסכים.

אני לא רוצה להטעות אבל ממליצה לגשת לקרוא מחקרים בעניין.

בעיקרון כבר לא כ"כ מקובל לאבחן ככהעל הניסים

אבל יש עדיין רופאים שמשתמשים בזה. הבינו שזה לא כ"כ אמין.

הבן שלי מאובחןפרח חדש

אבל לוקח תרופה וטוען שלא עוזרת לו בכלל

אז הרופאת ילדים שמתמחה בקשב שלחה למוקסו לעשות פעם בלי תרופה ופעם עם תרופה ולראות מה קורה..

זה קצת מוזר לשלוח למוקסו בשביל זה..טארקו

ולא לתת לו להתנסות בכללי בחיים בתרופה אחרת כי כנראה התרופה שהוא לוקח לא מתאימה לו והוא צריך לנסות אחרת, מינונים אחרים וכו עד שיגיע למה שהכי מתאים לו..

ניסינו מלא סוגים...פרח חדש

ומינונים?טארקו

אולי באמת זו דרך שתשפוך אור. לא יודעת.

לי נראה שזה לא ייתן הרבה מידע..

ניסינו באמת הרבהפרח חדש

וכל מיני טריקים

אני כבר לא בטוחה שזה קשב וריכוז..

(נפנפי את השאלה אם זה לא מתאים)טארקו

הייתם גם אצל פסיכיאטר/נוירולוג התפתחותי או רק אצל רופאת ילדים מומחית קשב?

ההתמחות הזו זה דבר מדהים שקרה בעולם

ומציל במקרי קש"ר "רגילים"

אבל במקרים מורכבים יותר לפעמים צריך מישהו שיש לו היכרות עמוקה יותר עם העולם הנוירולוגי-פסיכיאטרי כדי להבין טוב יותר את התמונה הרחבה.

דווקא נשמע לי הגיונייראת גאולהאחרונה

זו דרך מדידה לראות האם קיימת השפעה לתרופה.

כן תקראיבשורות משמחות

את הספרים של דר שירלי הרשקו

היא מסבירה יפה וטוב את העניין ומציעה תרגילים לביצוע כמו כן גם מאבחנת ומטפלת

מרגישה שפיתחתי הפרעת קשב עם השנים והאמהות, יכולואז את תראי

להיות?

חוזרים מהמסגרות ביחד וכולם תודה לה'

אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא

זכות שלי

ופשוט לא מצליחה להתרכז

אמא

שמעתי מה סיפרתי לך?

אמא

רוצה לראות מה עשיתי?

ועודדדדד

גם כשאני לבד בבית, לא תמיד זוכרת מה רציתי לעשות ויש בלי סוףףףףף מה לעשות

לא מצליחה להתמיד באימונים, בהרגלים, בקריאת תהילים כמו פעם

ועוד ועוד

מזדהות? רעיונות??

לא בטוח שזה הפרעת קשבכל הישועות

יותר נשמע שכמות המשימות עלתה וגם כמות הפניות שפונים אלייך בו זמנית.. טבעי עם האימהות והשנים.. וזה באמת יוצר תחושת עומס גדולה ממש. מזדהה עם התחושה..

כשפונים אליי כמה ביחד או כשאת באמצע משהו, תרגישי בנוח להגיד "רק רגע אני רק גומרת לשמוע אותו הוא היה באמצע להראות לי את הציור או "רק שניה אני רק גומרת לכוון את המכונת כביסה ואוכל להקשיב לך". אין ברירה.. זה יותר נכון ככה.

ומבחינת משימות והרגלים זה עוזר לעשות רשימות ולשבץ ביומן כדי לא לשכוח..

אכן החיים נהיים עמוסים עם האימהות..

^^^ תוסיפי על זה עייפות, מוח שנמחק מההריונות וכו'יעל מהדרום

וואי ממש. המנהלת שלי בעבודה לא הבינההמקורית

למה אני רושמת כל דבר שהיא אומרת

אז אמרתי לה: אני עם טפשת פוסטפרטום כבר 8 שנים

לי נשמע כמו עומסהמקורית

וציפיות גבוהות משגרה עמוסה

רק להגיד❤️

שמספיק ואת מתמידה מהטיפול בהם!

היש יותר מזה?

רוצה להגיד לך שאת מלכה ואת לא צריכה בכלל להרגיש אשמה שאת לא עושה דברים אחרים

מה שכן כן הייתי מנסה לקחת לעצמך יותר זמן אישי זה חשוב

נשמע שכמעט כל אמא עמוסה חווה ככה

יש לי רגשות אשם על זה שלא תמיד שומעת את כולםואז את תראי

ולא תמיד מצליחה לשמוע הכל מתי שהם היו רוצים שאשמע...

גם אני ככה.שיפור

יש לי יכולת קשב מעולה. יכולת פיצול קשב גרועה.

גם אין כ"כ תועלת בלהקשיב לכמהיעל מהדרום

לק"י

ואצלי לפחות הם דורשים יחס מלא. למרות שלפעמים אני יכולה לשלב בין שני ילדים. לאחד להקשיב בחצי אוזן, ולשני לתת הוראות וכדו'.

אבל הם לא אוהבים את זה.

תנסי הפוךאמאשוניאחרונה

במקום לנסות לשמוע את כולם בו זמנית,

תנסי לשמוע רק יחד אחד כל פעם.

בפניות והשקעה.

לא עכדיו שעה, אבל כן לתת לו להוציא 10 דקות רצוף.

שאר הילדים יצטרכו להתאפק.

כשכל ילד יודע שיגיע תורו וישמעו אותו, הצורך להשמיע כל הזמן ילך ויפחת.

תנסי להיות פנויה ממטלות הבית בזמן הזה שאת איתם. כשאת לא איתם, לעבוד לפי רשימות.

שבוע 10 כל הזמן מריחה ריח לא טובמטילדה

היוש, פעם אחרונה שהייתי פה היה לפני הזרעות...

ב"ה בסבב הרביעי הצליח...

אני כמעט כבר לא פה אבל בסוף כל פעם שכן צריכה לשאול משהו שקשור, זה המקום לעשות את זה, אין על הפורום הזה.

אני בהריון שבוע 10

וכל הזמן מריחה ריח לא טוב, הבית נקי, אף אחד לא מריר כלום ולי כל הזמן יש ריח באף שלא נעים לי

אני משתגעת מזה

מישהי מכירה? רעיונות מה אפשר לעשות?

את איפה שהוא על הרצף של הבחילות...שימושית

מוכר מאוד, חלק מהחבילה חחהרמה

חוש הריח מתחדד ומפרש כל דבר כמסריח

תקופה מעצבנת ברמות

מבינה אותך ממש

זה עובר סביב שבוע 14

שיהיה בשעה טובה❤️🙏🙏

תודה וואי הריון ששי ולא זוכרת את זה משום הריוןמטילדה

איף. זה מעצבן

בכלל ההריון הזה ממש שונה מקודמיו

אולי זה מעיד שסוף סוף יש לנו מהמין השני 😜

הרבה פעמים זה עובר אבל לא תמידשימושית

אוי ויי אל תגידי לי את זה😱מטילדה

זה בלתי נסבל

כל נשימה זה משב ריח לא נעים

חייבת שזה יעבור בקרוב חח

ממש מאחלך ומקווה בשבילך שיעבורשימושית

אבל בהריון הראשון לא הבנתי מה פגום בי שזה לא עובר כמו שכולם אומרים, ורק בשבוע 36 הרופא במיון יולדות אומר לי באגביות שזה נפוץ מאוד שזה לא עובר

מאז אני מקפידה להניח את האופציה הזו על השולחן חח

תודה❤️ באמת כדאי לדעת שזאת אופציהמטילדה

מוכר מאוד מאוד מאודדיאן ד.

היה לי בהריון ראשון.

הרגשתי שאני חיה בתוך פח זבל מהלך.

וכלום לא עוזר.

סבונים - ריח מסריח

מרכך כביסה - עוד יותר מסריח

בישולים - אל תתקרבו אלי

הכל הכל הכל היה מגעיל ברמות.

ולקח לי זמן להבין שזה לא שהבית לא נקי או שלא מאוורר מספיק אלא האף שלי פשוט מקולקל

הדבר היחיד שעזר לי זה להתאמן על לנשום מהפה ולסבול. זהו.

מאד מעודד😂😂😂מטילדה

וואי בול אנישמ"פאחרונה

הייתי בטוחה שהיה לי גופה בבית. באמת.( מסכן בעלי הכרחתי אותו להזיז בערך את כל הרהיטים, להריח את התקרה וכו' )

היה שלב שהייתי לועסת מסטיק מנטה חזק עם מסכה ככה שהריח נכנס לי לאף

משום מה בתים של אנשים אחרים היה לי יותר בסדר.

אחרי שילדתי עבר

אולי תנסי ללעוס מסטיקים?איזמרגד1

יש סיכוי שזה יעזור?

יכול להיות...אני לא חובבת מסטיקים אבל שווה לנסות..מטילדה

קרה לי בהריון הראשון עם המטבח של חמי וחמותייעל מהדרום

לק"י

ובשעה טובה🤩

תודה❤️מטילדה

ריחות בהריון זה ממש קשהפרח חדש

בעבודה שלי יש משהי שמביאה כל יום אוכל עם ריח מאוד חזק

ואני משתגעת לשמוע אותה אוכלת..

כאילו הריח יחד עם הרעש של הסכום שנוגע בקופסת אוכל עושה לי חלחלההה מזעזעת וזה בלי להיות בהריון

אני כבר יודעת שבבוא היום בעז"ה כשאני אהיה שם בהריון אני לא אחזיק מעמד

ולא יודעת באמת אני יעשה

זאת אישה מבוגרת מאוד, ופעם כשהיתה שם עובדת אחרת שמאוד סבלה מהקאות בתחילת הריון היא היתה אומרת שזה כי היא מפונקת

בדיקת הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי בדיקה ולא היה פס שני, אז הנחתי את הבדיקה בצד

אחרי רבע שעה נזכרתי בבדיקה וניגשתי לבדוק וראיתי פס חלש

אמין או לא?

על הקופסא כתוב שאחרי 10 דקות לא אמין

לפי ההוראות נראה שלא אמין...רקלתשוהנ

מניחה שהייתי עושה עוד בדיקה, למרות שכתוב מפורש שזה לא תוצאה נכונה.

למה שלא תעשי עוד אחת?איזמרגד1

לא יודעת אם אמין או לא, כנראה שלא הייתי סומכת על זה מספיק בשביל לשמוח...

אני אעשה מחר, אבל רציתי לדעת כבר היוםאנונימית בהו"ל

תעשי שוב מחר בבוקרמחכה להריון

בגדול תמיד שהיה לי שלילי היה שלילי גם אחרי כמה ימים...הפס היה ממש נראה לעין?

אומנם חלש אבל קיים מאודאנונימית בהו"ל

קרה לי ככה בהריון הראשון^כיסופים^

איזה מותח זה

עד לפני כמה ימים רציתי הריון בטירוףאנונימית בהו"ל

משהו פתאום נרגע

כאילו יש לי כל כך הרבה תכנונים קדימה ואני לא יודעת איך הריון (מבורך ורצוי מאוד!) ישתלב בתוכם

משחחרת ונותנת לה' לנהל את זה

אעדכן מחר ;)

עדכוןאנונימית בהו"ל

עשיתי בידקה הבוקר ועקבתי, הופיע פס חלש אחרי חמש דקות

ואז לקחתי מקלון נוסף ועשיתי עוד אחת ויצא פס חלש אחרי ארבע דקות

בשניהם הפס התחזק בדקות שאחרי

הריון?

הפסים חלשים מאוד אבל קיימים

זה בדיקות של תשובה כנהאנונימית בהו"ל

אומרת בזהירות שנשמע לי שכןאחת כמוני

כןןן יאא כנראה את בהריוןמחכה להריוןאחרונה

בשעה טובההה