התבוננות אלול תשפ"ג - מי מצטרפת אלי השנה?בארץ אהבתי

לפני שנתיים שיתפתי פה בתהליך התבוננות שבו כל יום אני מקדישה כמה דקות לכתיבה דרך שאלות מנחות, שעוזרת לעשות הכנה ותשובה לקראת השנה המתקרבת.

אני הרגשתי שזה היה לי מאוד משמעותי.

אבל השנה לא ממש הצלחתי עדיין להיכנס לאווירת אלול, יחד עם סוף החופש הגדול.

בזכות @חדקרן שהזכירה לי את השרשור וביקשה שאשלח לה קישור, החלטתי שאני רוצה בכל זאת לעשות את זה שוב.

כמה ימים היצר הרע עוד ניסה לשכנע אותי שעמוס לי מידי, או שזה מסובך להתחיל באיחור, או שסתם פיתה אותי לעשות דברים אחרים.

אבל החלטתי שאני לא רוצה לוותר. אני יכולה להצליח למצוא כל יום כמה דקות להתבוננות עצמית, ואם אני לא אעשה את זה אני לגמרי אפספס את אלול…

אז בלנ"ד אני משתפת פה כל יום את השאלות שאני עונה עליהן, ומי שרוצה להצטרף אלי, מוזמנת בשמחה (ומוזמנת גם לכתוב לי איך היה לה…).


מי שרוצה להצטרף מוזמנת להגיב, ככה השרשור יוקפץ וגם תמשיכו לקבל עליו התראות.

נתחיל בלנ"ד בתחילת השבוע הבא.


אני מעתיקה פה כמה 'הקדמות' שכתבתי בשרשור הקודם, עם קצת התאמות להשנה.

קצת שיתוף על הרקע שהביא אותי לזהבארץ אהבתי

הרבה שנים עברתי אלול, ועוד אלול, ולמדתי על החשיבות והפוטנציאל של הימים האלו, ושמעתי שיעורים, וקראתי מקורות, והשתדלתי לחזור בתשובה כמה שהצלחתי.

אבל בסופו של דבר, לא הרגשתי שבאמת הצלחתי לעשות בעצמי שינוי אמיתי דווקא בימים האלו.

אני מאמינה שלאורך השנים כן התפתחתי והתבגרתי והשתניתי בעקבות דברים שעברתי בחיים. אבל לא ידעתי איך לנצל דווקא את הימים האלו לשינוי.


ובשנים שאחרי החתונה, כבר היה עוד יותר קשה להרגיש את אלול. כי כבר לא הייתי באולפנא, עם ערבי התעוררות ושיחות וכו', והיו עיסוקים אחרים ועניינים אחרים, וגם אם מצאתי זמן לשמוע איזה שיעור, לא באמת עשיתי עם עצמי משהו מעבר.


ולפני קצת יותר מ-4 שנים, כשהייתי בחופשת לידה, הקב"ה גלגל שאני אעשה אימון אישי, בהתמקדות בעבודת ה' בהקשרים שונים בחיים.

ופתאום גיליתי שכשאני מפנה זמן לחשוב על עבודת ה' שלי, לעשות בירור עם עצמי, לקבוע מטרות, להבין לאן אני שואפת, לבחור דרכי פעולה מעשיים כדי להתקדם לשם, אז אני מצליחה באמת להשתנות.

מאז ניסיתי והשתדלתי להמשיך לתת לעצמי את הזמן הזה. לפנות בערב 10 דקות לפחות שאני עוצרת את הדברים האחרים, ומתבוננת על מה שהיה היום, איפה אני ביחס לשאיפות שלי, מה הצלחתי, מה עוד צריך לשפר, ואיזה שינוי אני רוצה לעשות מחר כדי להתקדם במשהו אחד.

לא כל הזמן אני מצליחה להתמיד. היו חודשים שהיו רק פעמים בודדות שהצלחתי לפנות זמן להתבוננות. היו יותר מידי פעמים שהיה מעניין מידי בפורום בשביל לעצור, או שהיו יותר מידי דברים אחרים חשובים לעשות.

אבל מה שב"ה הצלחתי כן להתמיד בו, היה לעשות התבוננות חודשית, פעם בחודש (בר"ח כמובן, ואם לא הספקתי - אז גם כמה ימים אחר כך) לעצור ולהסתכל על כל החודש, לקרוא את מה שכתבתי במהלך החודש, לקרוא שוב את מה שכתבתי על השאיפות שלי, ולהתפלל על זה שאני אצליח להתקדם יותר בחודש הקרוב.


(**מעדכנת השנה שהיום אני לא מצליחה להתמיד בהתבוננות בכתב כמעט בכלל, אבל כן משתדלת בע"פ, להודות על מה שהיה היום, עם מחשבה על הצלחות שלי, ובדגש על יעדים שהגדרתי לי לחודש הזה. וזה גורר מעצמו גם תשומת לב למה שלא מספיק הצלחתי. לפעמים אני עוד מתעכבת על זה ולפעמים פחות, אבל עצם העצירה כן טובה לי, כשאני מצליחה להתמיד בזה...)


ועכשיו, לכבוד ר"ח אלול, עצרתי והחלטתי שבחודש הזה. אני רוצה להשקיע בהתבוננות שמותאמת במיוחד בשבילו. לנצל אותו כמו שצריך לתשובה.

לשמוע שיעורים על תשובה, או לקרוא ספרים בנושא, זה גם חשוב מוסיף, ואם אני אצליח להכניס גם את זה - זה יהיה מצויין.

אבל אני יודעת שאם אני לא אקדיש זמן להעביר את הדברים אלי, לחשוב איפה אני רוצה לשנות ומה אני רוצה לעשות בשביל זה, אז הדברים ישתנו הרבה יותר לאט.


וחשבתי שזה גם יוסיף למחוייבות שלי, וגם אולי יוסיף לחלקכן, אם אני אשתף קצת בתהליך של החודש על גבי הפורום. כמובן לא בהתבוננות עצמה, כי היא אישית מידי. אבל בשאלות המנחות שאני כותבת לעצמי.

אז מי שמתאים לה, מוזמנת…

מהמם!!! אשמח לראות את השאלות ולנסות להשתתףשיפור
אני אשמח להצטרף. בתקווה שאצליח להתמיד ב"ה. תודה לךאמהלה
והקדמה על מה שנעשה פה בהתבוננותבארץ אהבתי

החלק הכי משמעותי בעיני בהתבוננות הוא כתיבת 'החלום' - לדמיין לאן אני רוצה להגיע, בלי לתת לשום דבר במציאות החיצונית או הפנימית שלי להגביל אותי.

בדמיון אפשר לחלום בלי גבולות, וזה מאפשר לנו להבין לאן עוד אנחנו רוצים בכלל להתקדם, בלי שיהיה לחץ להגיע לשם מיד.

אחד הדברים שהכי התחדשו לי באימון שעשיתי היה לגלות את החלומות שלי. למשל, פעם חשבתי שאני שואפת לכעוס פחות על הילדים, וכשאני כועסת אז לכעוס בצורה שהכי פחות פוגעת בהם. פתאום כשנתתי לעצמי לחלום בלי הגבולות של היכולת שלי, הבנתי שבאמת השאיפה שלי היא לא לכעוס בכלל, וכשצריך כעס מסיבה חינוכית אז לכעוס רק באופן חיצוני, 'כעס הפנים'. אולי ידעתי בתיאוריה גם לפני כן שזה הדבר הנכון באופן אידיאלי, אבל שחיברתי את השאיפה הזו אלי (גם אם אני יודעת שבמציאות אני לא אגיע לשם באמת, כי אני לא בדרגה כזו), זה עזר לי לברר הרבה דברים, להבין איך להתגבר יותר מהר אחרי שכבר כעסתי, לזהות תוך כדי שאני כועסת שאני כבר לא במקום חינוכי ולהבין שזה הזמן לעצור ולמצוא איך להירגע בעצמי, וכו'.


אז מי שמצליחה לפנות זמן רק פעם בשבוע, לדעתי כתיבת החלום זה החלק הכי חשוב ומשמעותי, והוא יכול להוסיף גם אם לא עונים על השאלות האחרות של השבוע.


אבל לחלום את כל החלומות שלנו בבת אחת זה יכול להיות קשה. לכן כדי לארגן את ההתבוננות חשבתי לחלק את העבודה לפי שבועות.


בפעם הקודמת חילקתי לארבעה שבועות, והצעתי שתי אפשרויות לחלוקה - לפי יסודות או לפי מעגלים בחיים.

באופן אישי אני כתבתי לעצמי באותה שנה לפי החלוקה של היסודות, שראיתי אותה בכמה ספרים שמדברים על עבודת המידות (אפשר לקרוא יותר בהודעה שכתבתי אז, אני לא אפרט על זה הפעם - איזה כיף על כל אחת שהגיבה! עוד הקדמה לפני שמתחילים - - הריון ולידה )

אבל השנה חשבתי שיהיה יותר קל וברור לכתוב לפי המעגלים השונים בחיים. ובגלל שהפעם התחלנו באיחור, ויהיו לנו רק שלושה שבועות, אז נחלק את המעגלים לשלושה:

- אני עם עצמי - דברים שקשורים לעצמי (קימה בבוקר, אכילה, ניצול זמן, פלאפון וכו')

- אני והחוץ (בעל, ילדים, משפחה מורחבת, עבודה, שכנים)

- אני מול הקב"ה (קיום מצוות, תפילה)


מתחילת השבוע הבא, בכל שבוע ניקח אחד מהמעגליל, ונעבור לאורך השבוע על שאלות שונות שיעזרו בבירור.

מי שלא מספיקה לפנות לזה זמן כל יום, אפשר גם להצטרף חלקית. ממליצה בכל מקרה לעבור על השאלות לפי הסדר, גם אם זה לא בקצב שאני כותבת (וגם אם לא מגיעים לסוף - השאלה הראשונה, של כתיבת החלום היא משמעותית בפני עצמה, כמו שכבר כתבתי).

אשמח מאוד להשתתף כל הכבוד לך!!!!אוהבת את השבת
מהמם! ממש עוררת אותי לתשובהלהתחיל מהתחלה
אשמח לעקוב והלוואי גם להגיע למצב של כתיבה עצמית
מהמם. אשמחתודה לה'.
רעיון מהמם. תודה ששיתפת. אשמח לעקובהמקורית
רעיון מקסים!!חיכיתי חיכיתי
אשמח להצטרף!
אשמח ישר כוחמדברה כעדן.
ישר כח! אשמח , תודה שאת מזכה אותנו גם השנה!אם מאושרת
אשמח, תודה לך שאת משתפת אותנו!שריקה
אקפוץ למיםמקקה
מרווה להצטרף בע"הלפניו ברננה!
תודה רבה יקרהחדקרן

שתדעי שבזכותך אני ממש משתדלת לשבת כל ערב לכמה דקות של התבוננות, ונעזרת בשאלות המנחות שכתבת בשרשור ההוא.

תודה גדולה!

מהממת, אני זוכרת את זנאביול
אשמח להצטרף
מהמם. אשמח לנסות להצטרף בע"הnorya
נשמע טובאצטון
אולי אצטרף 
✡️✡️אור ל-י' אלול - מתחילים!בארץ אהבתי

שבוע **אני עם עצמי** (קימה בבוקר, אכילה, ניצול זמן, פלאפון, וכו')


אז כמו שכתבתי קודם, השאלה הראשונה והכי משמעותית היא -


>>> איך אני חולמת להיות בנושא שבו בחרתי להתמקד?


אני ממליצה לכתוב בזמן הווה, כאילו זה כבר קורה. ככה למדתי לעשות באימון ואני מרגישה שזה באמת עוזר, להרגיש את החלום יותר במציאות.

לפעמים זה עוזר לחשוב על אנשים שמאוד מעריכים בנושא הזה, ולשים לב מה מהמידות שלהם אני גם שואפת שיהיה אצלי.

כדאי לפרט כמה שיותר, ממש לתאר דברים מציאותיים.


בהצלחה רבה!

מצטרפת אלייךהמקורית

אני במחשבות תמידיות על הנושא הזה

ולא ככ מרגישה את אלול האמת, לצערי,

אבל החלום שלי ביני לבין עצמי -


* להיות נוכחת ברגע, בלי הסחות דעת. בעיקר מול הילדים. לא למהר לאף מקום כשאני איתם. להצליח להקשיב להם ולהיות איתם באמת רוב הזמן כשאני איתם

* לשים לב שאני לא עוברת את גבול היכולת שלי מבחינת עייפות ואוכל, כי יש לזה מחיר

* טלפון וניצול זמן אני כותבת באותה שורה - אני מרגישה שיש קשר ישיר בין השניים. ואני לוקה בכך המון


וחייבת לומר, שהרבה פעמים אני שמה לב להלקאה עצמית כשאני לא עומדת בכך וזה מביא אותי לפעמים לייאוש, שמוריד לי את האנרגיה.

וזה כשלעצמו מבאס מאוד.


לא יודעת איך זה אמור להיפתר, ואם סה בכלל מה שכיוונת אליו, אבל כתבתי בכל זאת 🙃

מהמם, מטרות ממש חשובות ומשמעותיותבארץ אהבתי

(כמו שממקה כתבה, המלצתי לכתוב בזמן הווה. אבל כמובן שגם הכתיבה שלך מעולה. איך שמתאים לך זה מצוין).


באופן כללי, אני ראיתי שלכתוב בצורה חיובית עוזר לי יותר מאשר לשלול את מה שאני לא רוצה. לפעמים זה יותר קשה לנסח, אבל זה יכול לעזור...

למשל בחלק שכתבת על לא לעבור את גבול היכולת מבחינת עייפות ואוכל, אפשר לנסח בצורה חיובית - 'אני דואגת לגוף שלי ומספקת לו אוכל ושינה לפי הצורך' (כתבתי כדוגמא, את יכולה לנסח לעצמך איך שנכון לך. וגם להשאיר ככה זה בסדר גמור, אני רק מציעה...).


על מה שכתבת על ההלקאה העצמית אני רוצה להגיב יותר בהרחבה, אבל לא כרגע, אשתדל בהמשך בלנ"ד.

אז מתקנת לזמן הזההמקורית

* אני לא חוששת להגיד דברים שמפריעים לי או להעמיד במקום אנשים שמגזימים

* מרגישה יותר בטוחה בעצמי

* מבלה זמן איכות עם ילדיי

* יוצאת יותר מהבית ופחות כבדה

* מספיקה לעשות דברים שרציתי ולא נמרחת איתם שעות

*מתפללת פעם ביום לפחות

* מצליחה לשחרר משימתיות יתר ולהינות מהרגע

* מנצלת את הזמן ביעילות. בעבודה ובכלל

* ישנה מספיק שעות כדי להיות באנרגיה מיטבית

* והכי - חוזרת לצחוק בקול גדול כזה, מלוא ריאותיי, של אישה שנהנית מהטוב שיש לה בחיים (ויש לה הרבה ממנו ב"ה) בלי מחשבות יתר


תודה על ההזדמנות לבירור עצמי עמוק❤️

אפשר לכתוב כאן או זה כל אחת לעצמה?מקקה

אני מצליחה להיות נוכחת ברגע ולהסיח את דעתי ממשהו מלחיץ בלי להיעזר בטלפון. אני בודקת הודעות רק אחת לכמה שעות. אני נוכחת עם הילדים בלי להשתעמם ולהזדקק לעזר חיצוני

אני הולכת לישון בזמן

אני מצליחה להרגיש שמחה ולא בדאון כל הזמן

אני מתמקדת בדברים הטובים ולא בקשיים

איך את עושה את זה? שאפו!המקורית
את מה שאני רוצה להיות
היא אמרה לכתוב בזמן הווה...מקקה
כתבת מעולה! ונכון - אמרתי לכתוב בזמן הווהבארץ אהבתי

ככה למדתי באימון שעשיתי, ואני מרגישה שזה במידה מסויימת נותן יותר נוכחות לדברים, אולי גם עוזר לי להרגיש שאני יכולה באמת להרגיע לשם...


ולגבי איך לכתוב - אפשר בשמחה פה. ככה את גם נותנת להשראה לאחרות🙂

ואפשר גם לכתוב רק לעצמך, אם השיתוף פה חשוף מידי, או סתם אם יותר מתאים לך ככה.

משאירה את זה להחלטת כל אחת.

אפשר גם לפעמים ככה ולפעמים ככה. אין פה כללים, כל אחת ומה שמתאים לה...

החלום שליאוהבת את השבת
אני הולכת לישון כל יום ב22:30, וקמה מוקדם ובנחת לפני הילדים. מספיקה אולי לעשות סיבוב ולהרגיש את האוויר בחוץ אולי להתפלל
מצטרפתדור רביעי

פעם היה לי זמן להתפלל. אחרי כן חל שינוי לרעה בבריאות שלי, ואני לצערי מתעסקת איתה.

אני כן מודה לקב"ה כל יום. ומדברת איתו. אבל מרגישה מתוסכלת מאד שתפילות ממש אני כמעט לא מצליחה.


אנסה הערב ב"נ, ערבית. אפילו אם יצליח לי פעם בהרבה זמן, יותר טוב מכלום

.

אני אמורה להתחיל תרופה חדשה שתשפר מאד את מצבי, יש לי מרשם כבר הרבה זמן, והיצר הרע מתעצל לי לקנות אותה. !!!

לא יאומן כמה פעמים הייתי בעיר השבוע והוא שכנע אותע שמחר.

וכשכבר הלכתי, אז לא היה.


אז עכשיו לכבוד אלול ב"נ מחר אני קונה ומתחילה, ומקווה שיהיה לי יותר זמן פנוי.


בנוגע לעצמי, החלום שלי זה פעם בחודש לפחות לשבת מול הים ולחשוב.

הלוואי שיתגשם לי השבוע בזכות אלול.


יש לי מטרה חשובה מאד שאני לא כותבת אלא קמה עכשיו לעשות כדי שסוף סוף זה יקרה.


תודה על השרשור!

בהצלחה ורפואה שלימה!אביול
תודה💞💞💞דור רביעי
מעדכנתדור רביעי

ב"ה עמדתי בזה, התפללתי מתוך סידור, חצי מנתפילה בערך בכוונה. אמרתי לייצר (טען שזה לא שווה), שבעז"ה אשתפר.

ישנתי נפלא!

קמתי רעננה

היה לי יום מתוק בעבודה, בלתי צפוי..

אכלתי בריא!!!

ישנתי אחהצ

ממשיכה לעבוד

יוצאת ב"נ עכשיו להביא את התרופה הזו, בע"ה!!!

כל הכבוד! איזה סיפוק!!מאוהבת בילדי
תודה רבה אהובה על התגובה שלךדור רביעי

השרשור הזה כל כך עוזר ותומך...

ובמיוחד עזר לי שהגבת.

כי התרופה ב"ה אצלי

והמשמעות היא, שנלך לישון מוקדם יותר, וכל כך הייתי רוצה להסתער על המקרר... זקוק מאד.. אבל הפלאורסנט של המטבח כבה, והני משפחתי החליטו לא לתקן שלא אתפתה.😅

אנחנו הנשים, כמה הספקים יש לנו יל הראש.

תודה לבורא עולם על כל היש. אין עוד מלבדו.

ב"נ למרות הקדמת שעת שינה אתפלל ערבית. אני מרגישה שהמלך בשדה ואני משחררת את הלחץ מלהחזיר את הכסף, סומכת על המלך שהכל שלו.

💞💞💞

תצליחי בכל החלומות שלך😘

אמן. ריגשת אותי והזכרת לי שהמלך בשדה...מאוהבת בילדי
איזה כיף שכבר התחלת לקחת את הדברים למעשה. אלופה!בארץ אהבתי
אנישריקה

שומרת על תזונה מאוזנת, בריאה, מושקעת וטעימה

עושה ספורט כמה פעמים בשבוע

יורדת במשקל 8 קילו ושומרת על המשקל שהגעתי אליו

 

מטפלת בעצמי,

בכל הבעיות הגופניות..

הולכת לבדיקות, טיפולים ולכל מה שצריך

 

משתמשת במחשב במינון הנכון לי

בלי להתמרח שעות

 

מתחילה שנה בביטחון ובמקצועיות

יודעת מה ואיך לשאול כדי ללמוד ולהתמקצע ולתת את המענה הכי מדויק.

בטוחה בעצמי, מבפנים, מול הצוות שאני עובדת איתו, מכירה ביכולות שלי (וגם במה שלא) 

 

מתנהלת באופן יעיל,

מנצלת את הזמן ומספיקה להגיע למטלות הבית השונות וגם להיות נוכחת עם היקרים לי

 

שמחה ומודה על הטוב שהקב"ה נתן לי

 

 

 

תודה על זה

בטוחה שאמשיך לחשוב על הדברים

מצטרפת... אני מזדהה עם הרבה ממה שכתבו...חרות

השאיפה שלי:

אני אוכלת מסודר ובריא, נמנעת ממתוק, ומוצאת פתרונות אחרים כשאני צריכה להרגע ולא בורחת למתוק.

אני הולכת לישון מוקדם וקמה לפני הילדים.

אני מסדרת את הבית בערב וקמה לבית מסודר.

וכל זה לא סותר את זה שאני סבלנית לילדים...


הגזמתי... נראה לי שאצלי זה לא יכול לבוא ביחד... אבל ננסה לשפר מה שנוכל..

מצטרפת, תודה גדולה על זהממשיכה לחלום

אני רוצה להתמקד בתחום של התמודדות עם רגעי קושי:


כיש רגעים של קושי ותסכול אני מצליחה לנשום ולהסתכל בסקרנות על הסיטואציה. אני נשארת רגועה, מרגישה מסוגלת ושמחה ומוצאת פתרונות יצירתיים.

אחרי ההתמודדות אני לא מרגישה שסבלתי אלא מרגישה שהצלחתי להתמודד בצורה מוצלחת עם הסיטואציה ויש לי מזה הרבה אנרגיה ושמחה.


החלום שלימאוהבת בילדי

אני קמה מספיק מוקדם כדי להתאפס על עצמי עוד לפני שהילדים קמים

התארגנות בוקר נעימה ותפילה

אכילה מאוזנת ובריאה

לא בורחת למחשב

סבלנית כלפי הילדים שלי וכלפי בעלי

לא מתלוננת כל רגע על מה שכואב או לא נח לי...

 

בטוח יש עוד.

תודה על זה!

אני אוהבת את עצמילג בעומר

אני לא נותנת לשעות של אחרים עלי להחליש אותי ולהקטין אותי ולא להעריך את עצמי

אני בכלל לא מתייחסת לזה

זה עובר לידי


אני בטוחה בזה שאני טובה,מקסימה,יקרה, ייחודית,צדיקה,שואפת לעשות טוב גם אם לא מצליחה, אמא טובה לילדים ,ואדם טוב לסביבתי

עונה בדילייגוגי גוגי

בעז"ה שאזכה לעלות על הרכבת עכשיו שבוע וחצי לפני ר"ה.

מדהים איך כל שנה הקב"ה נותן לנו חודש שלם..

וחלקנו מעיזים לפספס אותו

אז בחלון שלי:

אני קמה מוקדם. לפני כולם. בחלון אור של שחרית. אווירה אחרת. שעות לא מוכרות.

מתארגנת. לא מתלבטת על בגדים מאה שנה. בארון בגדים שלי בגדים שאוהבת.

יש לי כמה דקות לטיפוח. מחליק במקדימה של השיער, קרם פנים, איילנר.. 

דברים שגורים לי להרגיש טוב.

ואני מצליחה להתפלל. באמת. מהלב. סדר קבוע. מקום קבוע.

אה, וכמובן שהבית מסודר ונקי, מאתמול בלילה..

 

האוכל שלי?

לא נוקשה. מרגישה טוב עם הגוף שלי.

את הזמן מנצלת בלהיות עם המשפחה. בעלי. לנקות לסדר את הבית לאכול. לבשל. וכמובן - לימודים.

להיות רגועה במטלות, להוציא את הכי טוב מעצמי במסגרת הזמן הנתונה לי בתור אמא ב"ה.

וזהו

 

זה קצת קשה לי אז מפסיקה

אני מצטרפתאבןישראל

בעזרת ה'

תודה על השיתוף🙏

תודה!חנוקה

באת לי בזמן

 

יישר כוח לכל אחת שכתבה פה, או לעצמה...בארץ אהבתי

איזה כיף שכל כך הרבה הצטרפו.

מצטערת שאני לא מגיבה לכל אחת באופן אישי, אני קוראת כל אחת, אבל מגיבה רק מידי פעם כשיש לי משהו להגיד באופן מיוחד.

 

אבל אני כותבת פה לכל אחת שכתבה, תקראו כאילו זה אישי אליכן - איזה כיף שהצטרפת וכתבת, מעריכה מאוד את זה שהצלחת למצוא את הזמן ולברר את הרצונות הפנימיים שלך.


 

אני כבר שולחת את ההנחיה הבאה (אני שולחת בערב, אבל כמובן שאפשר למצוא את הזמן שנוח לכן לכתוב, במהלך היום הקרוב. או גם אחר כך למי שלא הספיקה. מי שנוח לה לכתוב בערב והשעה שאני שולחת מאוחרת לה מידי, יכולה לכתוב כל פעם לפי הערב הקודם ששלחתי. אני לא תמיד מצליחה לשלוח בתחילת הערב)

 

ומי שלא נוח לה להמשיך לעקוב אחרי השרשור כי יש פה יותר מידי התראות, אבל רוצה לראות כשאני שולחת הנחיה חדשה, מוזמנת לבקש שאתייג אותה...

את מקסימה!!!🙏🙏🙏🙏 תודה רבה על ההזדמנותאוהבת את השבת
✡️✡️אור ל-י"א אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


והיום, מתוך החלום שכתבתי, אני בוחרת:

>>> מטרה או כמה מטרות ממוקדות שעליהן אני רוצה לעבוד, ומנסחת אותן במשפט.

פה אפשר למקד יותר את המטרה למשהו שריאלי להגיע אליו בשנה הקרובה, ולא רק בחלום הרחוק.

ואפשר גם לבחור את המטרות שעליהן אני רוצה להתחיל לעבוד במעגל הזה (אם אתמול כתבתי בכל מיני כיוונים וזה לא באמת ריאלי לעבוד על הכל במקביל).

כדאי לנסות לכתוב בצורה כמה שיותר ממוקדת - משהו שיהיה אפשר לבחון ולראות האם הצלחתי להגיע אליו.


אם רוצים להרחיב ויש זמן, אפשר גם להוסיף עוד שאלת בירור -

>>> למה זה חשוב לי?

וכאן לנסות לכתוב כמה שיותר. לא להסתפק בתשובה קצרה ופשוטה, אלא אחרי כל תשובה שעונים, לשאול 'למה עוד?' (או למה מה שכתבתי חשוב לי - לרדת לעומק הרצון. למשל - חשוב לי לקום מוקדם כדי להתחיל את הבוקר ברוגע. למה חשוב לי להתחיל את הבוקר ברוגע? כדי שתהיה אווירה טובה בבית. למה חשובה לי אווירה טובה בבית? וכו') עד שכבר באמת העמקנו את הרצון והקפנו אותו מכל הכיוונים.


בהצלחה!

אני בוחרתמקקה

אני רואה את הטוב ומודה עליו ויותר שמחה ופחות מתמקדת בקשיים

למה זה חשוב לי? כי מצב הרוח שלי משפיע על כולם ועל הכוחות שלי ועל הסבלנות שלי וממילא מושך אחריו את כל המשפחה. למה הוא משפיע על כולם? כנראה כי אני חשובה פה בבית יותר ממה שהייתי רוצה. למה אני חשובה? כי כולם צריכים או רוצים לקבל ממני משהו בכל רגע נתון.

לא יודעת כל כך איך לצאת מהלופ הזה הלאה...

וגם לא הצלחתי לנסח מטרה ממוקדת

מנסה לעזור לך לדייקבארץ אהבתי

קודם כל, כתבת מהמם ובחרת מטרה ממש חשובה.


אני מבינה שקצת הסתבכת עם החלק של הבירור 'למה זה חשוב לי?'.

אז קודם כל, הכוונה שלי היתה שאפשר לענות סיבות שונות למה המטרה שלי חשובה, ואפשר להעמיק יותר לעומק סיבה מרכזית - להבין מה באמת מוביל אותי לרצון הזה.

בתשובה שלך, ענית סיבה מרכזית למה חשוב לך לשנות את הראייה שלך על דברים, והסיבה היא כי מצב הרוח שלך משפיע על כולם... ומושך אחריו את כל המשפחה.

מפה השאלה הבאה ששאלת זה 'למה הוא משפיע על כולם?', אבל זה כבר יוצא מתוך בירור הרצון שלך, אלא מנסה להסביר את ה'תופעה' שאת משפיעה על כולם (שזה גם בירור חשוב בפני עצמו. ואני ממש מזדהה, גם עם התחושה שלפעמים זה יותר ממה שהייתי רוצה...).

השאלה שאולי הייתי שואלת כדי להעמיק את הרצון הזה, היא 'למה חשוב לי למשוך את כולם למצב רוח חיובי?'.

לפעמים הבירור הזה עוזר להבין דברים יותר לעומק, ולפעמים זה מרגיש חופר מידי כי התשובות כבר מובנות מאליהן. צריך להרגיש תוך כדי כמה זה נכון לי להמשיך להעמיק. וכמו שגם כתבתי, אפשר להמשיך ולעשות תשובות חדשות לשאלה למה זה חשוב לי, ללכת לכיוונים אחרים (למשל על המטרה שלך, אני אולי הייתי כותבת - כי חשוב לי להכיר תודה לה' על כל הטוב שהוא עושה לנו ולא להתמקד ברע, כי כשאני רואה ומגדילה את הטוב הרע מתגמד ומקבל פרופורציות, וכו'). כמובן אני לא רוצה לכתוב בשבילך, התשובות צריכות להיות אישיות שלך, זו רק דוגמא שלי.


ולגבי מטרה ממוקדת, זה באמת קשה במטרה כזו.

את יכולה לנסות להפוך את זה ליותר 'מדיד', אם תנסי לדמיין איך ההבדל נראה במציאות.

אם מישהו צופה בך לאורך כל היום איך שאת היום, ובעוד שנה הוא יצפה בך לאורך כל היום אחרי שהצלחת להגיע למטרה הזו, מה הוא יראה אחרת?

תודה רבהמקקה

זה ממש יפה.

למה חשוב לי שכולם יהיו במצב רוח טוב? כי רוצה שהם יהיו שמחים. וגם כי לכולנו יהיה קל יותר להתנהל מתוך שמחה ופחות עצבים

מטרות:

לחייך לפחות עשר דקות מתוך שעה

לספר מה היה לי טוב היום

לספר על מה אני מודה

להתלונן פחות מחמש פעמים במהלך יום עבודה

מהמם! אלופה!בארץ אהבתי
למה כולם צרחכים או רוצים לקבל ממך משהו כל רגע נתוןדור רביעי
זה גורם לשחיקה לעייפות ובטח לתלונות.. אני חושבת שכחלק מהמיקוד כדאי להגדיר הפסקות - לא בנייד - למנוחה..
צושקת אבל זה לא ככ אפשרימקקה
משלל סיבות
מנסה לבחור מטרותחרות

לאכול בכל ארוחה ירק מבושל או סלט.

(כדי לעזור להפחית מתוק, כדי לא לעלות יותר במשקל, כדי לשמור על הבריאות, כדי לבצע את תפקידי בעולם בצורה מיטבית...)

לסדר בערב לפחות משהו אחד

(כדי שהבית יהיה מסודר, כדי שיהיה נעים, כדי שלא אהיה עצבנית, כדי שיהיה לכולנו נעים)

ללכת לישון עד 23:00

(כדי שתהיה לי סבלנות)


תודה על כל ההנחיה!!

אהבתי ומצטרפת בלי נדר!דור רביעי

שתי מטרות דאני כל כך מזדהה איתן.

בהצלחה לשתינו!!!

הירק המבושל, זה באמת נכון... במצבים שלבטן אין חשק לירקות חיים.

מטרותלג בעומר
אני כל יום קמה בבוקר בתחושה שבילי נברא העולם (ואנוכי עפר ואפר)


אני הולכת עם הבפנים שלי וסןמכת עליו ועל ה' שיכוון אותי- עושה את זה בשמחה ובאמונה


למה זה חשובלג בעומר
כשאני אוהבת את עצמי אני בטוחה בעצמי אז אני מדוייקת יותר, יכולה לעשות בחירות חכמות ונכונות יותר. כשאני קמה ככה בבוקר זה יתן לי מלא אנרגיה טובה וכייפית לכל היום, ככה אוכל לטפל יותר טוב הילדים ולהיות יותר קרובה לה' כי אהיה בשמחה וברוגע אופנים שהכל תלוי בו והקשר איתו הוא מה שחשוב...
בוחרת מטרותגוגי גוגי

המטרות שלי:

1. להקדיש כל בוקר גם זמן לטיפוח. להשקיע בזה כמה דק. שאוכל להסתגל במראה ולהיות מבסוטית על עצמי!!!!! לברר איזה תכשירים איפור וכו הכי טובים לי.

מדד: מחמאות (אוי ואבוי חח), בעיקר תחושה טובה, ביטחון, בושם וכו'....

 

2. תפילה תפילה תפילה - גם אם לא מסתדר רצוף ארוך. להצליח לשלב או פשוט בבקשות לבורא עולם בנהיגה, או אפילו רק עמידה. הלוואי שנזכה

מדד: לעשות לוח הצלחה (?) לא בטוחה שכדאי חחח

 

 

וואי זה סוחט אותי נפשית אמשיך בעזה מאוחר יותרגוגי גוגי
כתבת דברים ממש יפיםבארץ אהבתי

ורק מדייקת אותך לגבי המדד - כשכתבתי שכדאי לכתוב דברים 'מדידים' - לא התכוונתי שאת צריכה לתת לעצמך ציון כל פעם, ולחפש הגדרות מה יקבע את הציון.

הכוונה שלי היתה להפוך את המטרה למשהו מוחשי יותר. לא לכתוב באופן כללי משהו שקשה לבחון אם עשיתי אותו או לא, אלא משהו שאני יכולה להסתכל ולראות את ההבדל.


למשל - @המקורית פתחה פה פעם שרשור שבו היא כתבה שנקבל על עצמנו להיזהר יותר בדיבור, לעילוי נשמת מישהי שנהרגה באופן טרגי (לא זוכרת את הסיפור המדוייק).

אני רציתי להצטרף, אבל ידעתי שאני תמיד רוצה להיזהר בדיבור, אבל בסוף המון פעמים נופלת בזמן אמת ולא מצליחה. אז רציתי להגדיר משהו מדיד, שאני אוכל לראות שינוי. והגדרתי שאני אשתדל לפחות פעם ביום לעצור את עצמי מלהגיד משהו שהייתי רוצה להגיד, ולהגיב רק אחרי מחשבה..אני לא יכולה להגיד שאני מצליחה ממש כל יום, אבל כמעט כל יום אני מצליחה לפחות פעם אחת, ועצם המודעות עוזרת לי שלפעמים גם יותר מפעם אחת (כמובן שיש לי עוד הרבה להשתפר, אבל עדיין יש פה שינוי שאני יכולה לראות).


האמת שהמטרות אצלך נראות די ברורות ומוגדרות - כל יום להקדיש זמן כלשהו לטיפוח, וזמן כלשהו לתפילה.

קצת על הלקאה עצמית מול מטרות גדולותבארץ אהבתי

בתשובה ל@המקורית (ונכון כמובן לכולנו…)


אחד הדברים שלפעמים מקשים עלינו לעשות תשובה, זה הקושי שלנו לעמוד מול החסרונות שלנו ולהכיר בהם.

כשאנחנו ממשיכים בשטף החיים בלי לעשות את העצירה הזו, לפעמים אנחנו מרגישים יותר טוב עם עצמנו. ודווקא כשעוצרים להתבונן ולברר עם עצמנו לאן אנחנו שואפים ואיך היינו רוצים להתקדם, פתאום אנחנו מרגישים חזק יותר את הפער בין השאיפות שלנו לבין המקום בו אנחנו נמצאים היום.

וזה יכול לכאוב. ולפעמים לגרום לנו להעדיף לא לעצור בכלל ולהמשיך בשטף החיים הרגיל.


אבל הכאב הזה הוא כל כך מתוק. הוא הכאב שמבטא את הטוהר של הנשמה שלנו, את זה שהרצון הפנימי האמיתי שלנו הוא לחיות באמת לפי החלומות שלנו.


אז זה בסדר להרגיש את הכאב הזה.

אבל גם צריך להיזהר שהכאב הזה לא יגרום לנו לייאוש. כי אנחנו רחוקים מהחלומות שלנו. ואנחנו לא יכולים להגיע אליהם ברגע, גם אם עכשיו הרצון שלנו ממש מתעורר לזה.

כי אנחנו בני אדם, ויש לנו יצר הרע שלא מתייאש מאיתנו ולא עוזב אותנו, והוא ממשיך לפגוש אותנו בצמתים המעשיים בהם הרצון שחלמנו עליו עומד למבחן, והוא ממשיך לנטוע בנו רצונות אחרים, נמוכים יותר, שלפעמים (ואולי אפילו לרוב, או בדברים מסויימים גם תמיד) מנצחים את הרצון הפנימי יותר שעכשיו אנחנו חולמות עליו.


ולכן כשאנחנו עושות תשובה, אנחנו צריכות מצד אחד לתת מקום לחלום, להבין איפה הרצון האמיתי שלנו ממוקם, להתחבר לשאיפה להגיע לשם, וגם לכאוב קצת את המרחק שלנו משם.

ומצד שני, לדעת איפה אנחנו נמצאות, לדעת שהעבודה שלנו בעולם הזה היא במלחמה מול היצר הרע, ושהקב"ה רוצה את ההתמודדות שלנו ולא מצפה שברגע אחד נגיע לשלמות.

ולכן בימים הבאים ננסה למקד את הרצונות הגדולים שלנו לצעדים קטנים יותר, לקבלות קטנות שאנחנו יכולות לקיים. מתוך הבנה שבשביל לעשות דרך גדולה, צריך להתחיל בצעד קטן, שלא מאיים עלינו, אבל עוזר לנו להתחיל להתקדם. וכל עוד נזכור את המטרה שבסוף, נוכל להמשיך ולצעוד לכיוונה, לפי היכולת שלנו.


(לא כותבת פה מקורות, אבל הדברים שכתבתי מבוססים הרבה על דברים שקראתי ולמדתי באורות התשובה של הרב קוק זצ"ל, ובשיעורים או ספרים של הרב ראובן ששון)

רק היום השני וכבר עייפות ותחושה של קושידור רביעי

לעמוד בשינויים

והכי מעצבן שמהמקום הפנימי אני לא השתניתי- אני ממשיכה להיות עסוקה מעל הראש וטרודה ועייפה.

השינוי היחידי - והמשמעותי!!! זה שלפני השינה אני מזכירה לעצמי שה' מנהל את העולם ואני מרפה ונרדמת ברוגע. שזה המון בשבילי.🙂💖💖

אבל התרופה בלבלה לי את הלילה ואני שוב בלופ של עייפות ועבודה.

היצר לועג לי ואומר שכמו שאף שנה לא השתניתי קבוע, בסוף אני אחזור לסורי. יש לי דמעות בעיניים

 

אני שמה לעצמי שירים מהמחזור לנחם את עצמי. 

והייתה לי שיחה נוקבת עם בעלידור רביעי

שאמר

שאני קונה המון - לעצמי, לילדים, לו, לבית, ושאם אני רוצה באמת שינוי - אני צריכה להשלים עם הרעיון שאנחנו צריכים פחות לצרוך.

נורא קשה לי להשתנות בנקודה הזאת.


אני מדמיינת את עצמי

מגיעה הביתה

הבית נקי ומסודר

יש בו פחות דברים

אני לא הולכת לקניות ולא מפנקת במתנות כמו שהייתי


אני עוסקת בתחביבים,

אני מבשלת אוכל בריא

עושים הליכות יחד בחוץ ברוגע

נוסעים לים

קוראים ספרים

מתכרבלים

שמחים במה שיש


האם אני באמת מסוגלת לוותר ככה, כולל על השרשרת שאני חולמת לקנות

יקרה, הקושי שלך כל כך מובןבארץ אהבתי

כשכותבים חלום, אנחנו מחוברות לרצון האמיתי שלנו, ובאמת מרגישות שאנחנו רוצות מיד להתחיל ליישם.

אבל במציאות אנחנו עומדים מול הרבה מכשולים בדרך. אנחנו לא באמת יכולים לקפוץ לשם מיד.

את מדהימה שניסית כבר מיד להתחיל ליישם. אבל הקושי להתמיד הוא טבעי לגמרי. זו דרך חיים שלמה כדי להגיע וליישם את החלומות שלנו. זה לא יכול לקרות מיד.

אבל אנחנו יכולות לצעוד לשם. לזוז לאט לאט, לפי הקצב שאנחנו מצליחות. לפעמים גם יקח שנה שלמה לעשות צעד אחד של שינוי. אבל צעד אחד זה עדיין יותר מאשר להישאר במקום.


תרופה חדשה זה שינוי שבטח קשה להסתגל אליו. אבל את אלופה שכבר קנית את התרופה ולא דחית! שאת כבר מתחילה את תהליך ההסתגלות אליה…

ואלופה ממש על להצלחה ללכת לישון ברוגע ומתוך אמונה. זה באמת צעד משמעותי!


ולגבי מה שכתבת על השיחה עם בעלך-

זה נשמע שקשה לך עם החלום הזה. את בעצם חולמת שתצליחי להיות שלמה עם צורת חיים שבעלך היה רוצה, ושאת לא ממש שם כרגע. נכון?

זה לא קל לעשות שינוי בשביל מישהו אחר. גם כשזה הבעל.

לא יודעת מה נכון במצב כזה.

מחזקת אותך להצליח ליצור מציאות בה הקניות שלך יהיו בצורה הנכונה למשפחה, ושתצליחי גם להתמלא מהדברים האחרים שכתבת. מקווה שתצליחי למצוא דרך מאוזנת ונכונה שמתאימה לך.


בהצלחה!

תודה רבה יקרה ואהובה!דור רביעי

התרופה החדשה סבבה, מסתבר. ב"ה!!!

עשיתי היום שעה הליכה בבוקר. איזה כיף שהגיע היורה.


כל עניין הקניות זז הצידה מפני שאנחנו מחזירים היום חוב מספר 2.

אני כל כך שמחה שאפשר להחזיר אותו, שנרגעתי מהקניות.

בינתיים😅


בסוף החודש נשב יחד ונחשב מה אפשר ומה לא. יש עוד 2 תשלומים צפויים, אנחנו נערך אליהם ונראה מה נשאר ולאיזה מטרות.

תודה רבה רבה על ההכוונה היפה והמדייקת שלך.


לא שכחתי את המטרות הרוחניות💞💞💞

תודה שהתייחסת למה שכתבתיהמקורית

רק עכשיו התפניתי לקרוא.

מתחברת מאוד 

✡️✡️אור ל-י"ב אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


>>> היום נכתוב תפילה אישית עבור המטרות שלנו (על מטרה אחת שרוצים להתמקד בה, או על כל אחת מהמטרות).


יש פירוט ארוך בהמשך, אבל בקצרה אני אגיד שהתפילה יכולה להיות מסוגים שונים, תלוי במטרה ובמה שמתאים לנו:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש לפני הניסיון - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה


ועכשיו אני רוצה להרחיב יותר על השלב הזה, ואני גם אפרט על הסוגים השונים של התפילות שהזכרתי:

אחד הקשיים בשינויים שאנחנו רוצים לעשות, הוא שיש פער מובנה בין השכל לבין הלב (הרב ראובן ששון מסביר שזה בעקבות חטא אדם הראשון, וזה מה שישתנה כשהקב"ה ימול את ערלת לבבנו, כמו שמובטח לנו בפרשת ניצבים - 'ומל ה' אלוקיך את לבבך…').

אז הבירור שאנחנו עושות עכשיו עוזר לנו להבין לאן אנחנו שואפות ורוצות להגיע, ולמה זה חשוב לנו וכו', וזה מאפשר לנו להתחיל לגלות את מה שהיה עד עכשיו נסתר איפשהו בשכל ובמחשבות שלנו, ולהפוך את זה לרצונות ברורים, עם דרכי פעולה צועדים ממשיים כדי לשנות.

אבל עדיין, השינוי לא מתרחש ברגע. גם כשהכל ברור יותר, ואנחנו יודעים לאן אנחנו שואפים, בסוף כשמגיעים למציאות, הלב שלנו עוד לא מחובר מספיק לרצונות האלו והוא מושך אותנו להתנהגות אחרת.

ואחת הדרכים שעוזרות לקרב את הרצונות שבשכל אל הלב - כדי שהם יובילו גם בשעת מעשה ויתגברו על הרצונות הצדדיים והמשניים וההרגלים שרוצים להוביל אותנו למה שהיה עד עכשיו, זה התפילה.

זה בעיני אחת הדרכים הכי משמעותיות להתגבר בשעת ניסיון - להבין שזה ניסיון ולהתפלל על זה.


אצלי יש מצבים שמאוד עוזר לי כשיש לי תפילה כתובה, שכתבתי אותה כשהרצונות שלי ברורים לי, ולא בתוך סיטואציה שבה יש דברים אחרים שמבלבלים אותי. וכשהתפילה כתובה לי ונמצאת במקום זמין, אני יכולה לשלוף אותה ולהתפלל, וזה ממש עוזר להיזכר שוב במה שחשוב באמת, ולהתפלל לה' שיתן כוח לעשות את הדבר הנכון (גם לשלוף אותה זה לא תמיד קל, אבל אם היא כתובה מראש זה יותר קל מאשר להתחיל לחשוב תוך כדי מה להתפלל).


לפעמים גם יש מצבים שמתאים יותר לכתוב תפילה שמתפללים לפני הסיטואציה המאתגרת (למשל - אם אני יודעת שקשה לי כל ערב בהשכבה של הילדים ואני עלולה לכעוס עליהם, אני יכולה לכתוב תפילה קצרה להתפלל לפני ההשכבה, שעוזרת לי לזכור מה חשוב לי ומתוך איזה מקום אני רוצה להגיב).


זה יכול להיות גם תפילה קצרה, או אפילו פסוק/קטע קצר  מהתפילה שאפשר להגיד בזמן הקושי ('וטהר ליבנו לעבדך באמת', 'משוך עבדך אל רצונך', 'ונפשי כעפר לכל תהיה' וכו').


ולפעמים גם עוזר למצוא מקום בתפילה שגם ככה מתפללים בבוקר (מי שמספיקה, ממה שהיא מספיקה), שמתחבר לי למטרה שאני רוצה לעבוד עליה, ולשים לב להתכוון בחלק הזה של התפילה על המטרה הזו (למשל - 'הנותן ליעף כוח' על הקימה בבוקר, 'אוזר ישראל בגבורה' - על משהו שאני צריכה בו יותר גבורה כדי להצליח, 'ותדביקני ביצר הטוב' - זה גם מתאים לכל נושא שעובדים עליו, ואפשר לבחור משהו מסויים להתכוון בו, וכו').


לסיכום - מוזמנות לחשוב מה יתאים לכם מהאפשרויות שהזכרתי פה:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה


בהצלחה!


אנא ה'מקקה

עזור לי לשמוח

להרגיש שמחה ולהעביר אותה הלאה

להשרות שמחה ואור על סובבי

מקסים,אמן!לג בעומר
תפילהלג בעומר
בשבילי נברא העולם- להגיד בעת ניסיון


ה' אני מרגישה שבשילי בראת את העולם,אני יודעת שאתה אוהב אותי ומאמין בי ואני רוצה לדבוק במידותיך ולאהוב את עצמי ולהאמין בעצמי וכמובן לזכור שהכלללללל ממך, הטוב והרע, אנא ה' שיתהםכו כל מחשבותיהם לטובה 

וואו איזו תפילה חזקה! ממש מתחברת...בארץ אהבתי
תודה ששיתפת!
✡️✡️אור ל-י"ג אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


נבחר אחת מהמטרות שכתבנו בשלב הקודם (אפשר גם לעשות על כמה מטרות), ננסה לדמיין את הסיטואציה שאליה מתייחסת המטרה, ונענה על השאלה:

>>> מה יכול לעזור לי להצליח להגיע למטרה?


כדי לענות על השאלה הזו, אפשר לחשוב על פעמים שכן הצלחתי, אפילו חלקית, ולחשוב מה עזר לי אז. אפשר לחשוב על אנשים שאני רואה שמצליחים בזה ולנסות לחשוב מה עוזר להם (אפשר גם לשאול, אם שייך…).


באופן אישי, אני יודעת שאצלי אחת התשובות שתמיד נכונה בשאלה הזו, שמתחברת למה שכתבנו אתמול, היא - לזהות שזה ניסיון ולהתפלל לה' שיעזור לי (וכמה שאני יודעת שתמיד התשובה הזו נכונה, לכל סיטואציה של קושי, עדיין זה ממש לא קורה בקלות, ולא תמיד אני זוכרת את זה…). אחר כך יש גם תשובות נוספות לכל סיטואציה בפני עצמה, אבל זו תשובה שאצלי אני רואה שהיא נכונה תמיד.


בהצלחה!

גם לי עוזר להתפלל על זה - למדתי כאן מקריאה הפורוםלג בעומר

כמה תפילה חזקה

...

✡️✡️אור ל-י"ד אלולבארץ אהבתי

היום נסיים את שבוע **אני עם עצמי** (את סוף השבוע נשאיר פנוי לדברים אחרים וחשובים, או לבשלמות, למי דשוצה…)


עד עכשיו כתבנו חלום, מתוכו הגדרנו מטרה/מטרות, הבנו למה זה חשוב לנו, חשבנו איך לחבר את הרצון לשנות לתפילה, וחשבנו על דברים שיכולים לעזור לנו בסיטואציות בהן הקושי מופיע.


>>> היום נקבל קבלה טובה שקשורה לנושא שבחרנו לברר, צעד קטן בכיוון המטרה.


מה שהכי חשוב זה שהקבלה תהיה משהו שלא מאיים עלינו, משהו שאפשר בקלות להתחייב אליו, זה יכול להיות משהו ממש קטן, וזה יכול להיות גם משהו חד פעמי ולא משהו שמתחייבים מכאן ולהבא.

מה שחשוב זה שנחליט על משהו שיעזור לנו להתקדם בכיוון הנכון, ושבטוח נצליח לקיים אותו.


בהצלחה!

רציתי רק לומר שהצטרפתי והיה נהדרשמש בשמיים

אני בזמן רינה, פתחתי רק את השרשור הזה וכתבתי חלום ומטרה, ואז הבנתי שזה חלום על היחס לסביבה אז דייקתי את אותו חלום מול עצמי וזה ממש עשה לי טוב.

בגדול בחרתי להתמקד בנקודה של עין טובה, כתבתי קודם חלום של עין טובה לסובבים אותי ועכשיו כתבתי לי חלום כל כל יפה של עין טובה כלפי עצמי.

 

עוד נגיע להמשך השאלות שלך
 

קצת בהשראת השיעור של תמר ניזרי בכנס של תשובת הלבנה (ראיתי שהמלצת עליו בשרשור אחר...)

מהממת! איזה כיף שהצטרפת, ושהיה לך טובבארץ אהבתי
והשיעור של תמר ניזרי באמת מהמם. ממש השראה טובה לשמוע אותו לפני כתיבת חלום על עצמך.
מקפיצה את השרשור, היום אפשר לעשות השלמות, מי שרוצהבארץ אהבתי
בעז"ה בשבוע הבא נתחיל את המעגל השני - אני והסביבה 
התפילות שלידור רביעי

בניגון של פרחי לונדון


אדון השלום

מלך שהשלום שלו

ברכנו• בשלום


❤️בארץ אהבתי
איזה בחירות יפות
✡️✡️אור ל-י"ז אלול - מתחילים שבוע חדש!בארץ אהבתי

שבוע **אני והסביבה** (הבעל, הילדים, ההורים, האחים, החמות, השכנים, בעבודה וכו')


אז כמו בשבוע שעבר, השאלה הראשונה והכי משמעותית היא -


>>> איך אני חולמת להיות בנושא שבו בחרתי להתמקד?


אני ממליצה לכתוב בזמן הווה, כאילו זה כבר קורה. לפעמים זה עוזר לחשוב על אנשים שמאוד מעריכים בנושא הזה, ולשים לב מה/המידות שלהם אני גם שואפת שיהיה אצלי.

כדאי לפרט כמה שיותר, ממש לתאר דברים מציאותיים.


בהצלחה רבה!


ואני מתייגת את כל מי שהגיבה עד עכשיובארץ אהבתי

זו הזדמנות להמשיך. אפילו רק לכתוב חלום בלי ההמשך יכול להיות מאוד משמעותי...

@שיפור@אמהלה@אוהבת את השבת@גוגי גוגי@להתחיל מהתחלה@תודה לה'.@המקורית@חיכיתי חיכיתי@מדברה כעדן.@אם מאושרת@שריקה@מקקה@לפניו ברננה!@חדקרן@אביול@norya@אצטון@דור רביעי@ממשיכה לחלום@חרות@מאוהבת בילדי@אבןישראל@חנוקה@שמש בשמיים


סליחה אם פספסתי מישהי, או אם תייגתי פעמיים מישהי...

מי שמעוניינת שאתייג אותה בכל יום בהודעה של ההנחיה, מוזמנת לבקש.

תודה על התיוג!!norya
תודה על התיוגאבןישראל
עוזר לי לא לשכוח
כותבת בהווה: בעז"ה באה יותר להוריםדור רביעי

ב"ה בסדר עם שאר ה"סביבה".


יש שכנה אחת שהיינו חברות אבל החלטתי שזה לא טוב לי. היא לא מכבדת גבולות. מתלבטת מה לעשות. כרגע היא ברוגז (?) איתי. דהיינו הפסיקה להטריד.

אם אפייס אותה היא שוב תציק. כי יש לה אופי שתלטני. האמת, היא פגעה בי, אבל מוחלת לה - ושתעזוב אותי בשקט.

היא הסתכסכה עם עוד 3 שכנות חוץ ממני.

אוףדור רביעי

אמא שלי שלחה לי הודעה שביאסה אותי, בדיוק עכשיו שאני מתכוננת לצאת אליהם. אני יודעת שהיא לא התכוונה ואני יודעת גם שאם אנסה לדבר איתה היא לא תבין. שניהם הזדקנו כל כך והגיע הזמן שיבינו אותם...

אבל

עצוב לי

למרות זאת

אני לא אבטל את הביקור

אני מאוזנת יודעת לדאוג לעצמי וללכת עם התחושות שלילג בעומר
בלי להשתגע ממחשבות מה חושבים עלי ובלי לנסות לדאוג יותר מדי לאחרים (ובסוף סתם יוצא גרוע כי זה לא מאוזן ואז אני לא בטוב וגם העזרה לא שקולה ומדוייקת ויכולה להזיק...)
✡️✡️אור ל-י"ח אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והסביבה**


והיום, מתוך החלום שכתבתי, אני בוחרת:

>>> מטרה או כמה מטרות ממוקדות שעליהן אני רוצה לעבוד, ומנסחת אותן במשפט.

פה אפשר למקד יותר את המטרה למשהו שריאלי להגיע אליו בשנה הקרובה, ולא רק בחלום הרחוק.

ואפשר גם לבחור את המטרות שעליהן אני רוצה להתחיל לעבוד במעגל הזה (אם אתמול כתבתי בכל מיני כיוונים וזה לא באמת ריאלי לעבוד על הכל במקביל).

כדאי לנסות לכתוב בצורה כמה שיותר ממוקדת - משהו שיהיה אפשר לבחון ולראות האם הצלחתי להגיע אליו.


אם רוצים להרחיב ויש זמן, אפשר גם להוסיף עוד שאלת בירור -

>>> למה זה חשוב לי?

וכאן לנסות לכתוב כמה שיותר. לא להסתפק בתשובה קצרה ופשוטה, אלא אחרי כל תשובה שעונים, לשאול 'למה עוד?' (או למה מה שכתבתי חשוב לי - לרדת לעומק הרצון, על התשובה שכתבתי לרדת עוד רובד ולשאול למה היא חשובה לי. למשל - חשוב לי לא לכעוס על הילדים. למה? כי חשוב לי לחנך אותם ברוגע. למה חשוב לי לחנך אותם ברוגע? כי חשוב לי שתהיה אווירה של אהבה ושמחה בבית. למה חשובה לי אווירת אהבה ושמחה בבית? וכו') עד שכבר באמת העמקנו את הרצון והקפנו אותו מכל הכיוונים.


בהצלחה!

מנסה לראות אם הצלחתי להבין את המשימהלג בעומר

מטרות

1. לדאוג לעצמי

2. להיות מאוזנת בבחירות שלי לאורך היום

3. ללכת עם הבפנים שלי

4. לא להיות מושפעת מדוגמאות שליליות שסףגתי בבית


למה זה חשוב לי?

אמשיך עוד מעט 

איזה מטרות חשובות!בארץ אהבתי

אני חושבת שבחרת מטרות מהממות וחשובות ממש.

אני במקומך הייתי מנסה למקד למשהו שאפשר יותר לבחון האם הוא התקיים או לא (מה שנקרא 'מדיד'), משהו שאת יכולה בערב להגיד לעצמך - 'היום הצלחתי במטרה'.

מה שיכול לעזור לך להפוך את זה ליותר 'מדיד', יהיה אם תנסי לדמיין איך ההבדל נראה במציאות.

אם מישהו צופה בך לאורך כל היום איך שאת היום, ובעוד שנה הוא יצפה בך לאורך כל היום אחרי שהצלחת להגיע למטרה הזו, מה הוא יראה אחרת?


כמובן את לא חייבת. גם להשאיר את המטרות ככה זה מעולה. אבל לפעמים המחשבה היותר מוחשית עוזרת למקד ולהביא לשינוי למעשה.

תודה רבה על התגובה המושגית אני אנסהלג בעומר
אני חושבת שעכשיו הבנתי
✡️✡️אור ל-י"ט אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני עם עצמי**


 

>>> היום נכתוב תפילה אישית עבור המטרות שלנו (על מטרה אחת שרוצים להתמקד בה, או על כל אחת מהמטרות).


 

התפילה יכולה להיות מסוגים שונים, תלוי במטרה ובמה שמתאים לנו:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש לפני הניסיון - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה

(פירוט על הסוגים השונים פה - ✡️✡️אור ל-י"ב אלול - הריון ולידה )

 


 

בהצלחה!


 

 

* אני והסביבה...שמש בשמיים
תודה! טעות שלי... וכל הכבוד שאת עוקבת😊בארץ אהבתי
✡️✡️אור ל-כ' אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והסביבה**


נבחר אחת מהמטרות שכתבנו בשלב הקודם (אפשר גם לעשות על כמה מטרות), ננסה לדמיין את הסיטואציה שאליה מתייחסת המטרה, ונענה על השאלה:

>>> מה יכול לעזור לי להצליח להגיע למטרה?


כדי לענות על השאלה הזו, אפשר לחשוב על פעמים שכן הצלחתי, אפילו חלקית, ולחשוב מה עזר לי אז. אפשר לחשוב על אנשים שאני רואה שמצליחים בזה ולנסות לחשוב מה עוזר להם (אפשר גם לשאול, אם שייך…).


בהצלחה!

אני מרגישה שהצלחתי לעזור לעצמיהמקורית

אז אענה

אני לא הולכת לסליחות כמובן

ואני הרבה שעות בעבודה

אז יצא לי לשמוע שיעורי תורה בזמן הזה

לקחתי על עצמי קצת יותר צניעות, חזרתי לחצאיות היותר צנועות בארון

קשה לחיות על התפר שבין לבין

השכבתי את הילדים עם סיפור, בנעימות.

כבר כמה ערבים שאני הרבה יותר מאופקת וסבלנית. עושה עבודה על עצמי ומתפללת על זה

זוכרת שאני זו שיש לה אחריות להיות המבוגר האחראי ולא להיסחף אחריהם. להוביל את הסיטואציה

ואז התפניתי היום לקניות לכבוד החג

הלך לאזור החרדי בעיר, רחוב שוקק חיים, אנשים בקניות.. זה הזכיר לי את התקופות שהייתי רווקה

איזו ערגה הייתה לי

כמה כיסופים

זכיתי לחוות התעוררות של הלב שככ התפללתי להרגיש אותה בתוך ים של עומס, קשיים ושגרה שוחקת

קניתי לילדים הפתעה מתוקה ליום ראש השנה שיתחילו את השנה ברגל ימין

וב"ה שימשיך ככה

איזה שיתוף מרגש! זה באמת קשה להרגיש אלולבארץ אהבתי

תוך כדי שגרה ועבודה.

מהמם שהצלחת למצוא את הדרך שלך לעשות שינויים, בכמה מישורים וכיוונים...

תודה ❤️המקורית

עוררת אותי לזה מאוד עם הכתיבה

יותר ממה שהייתי מצליחה להגיע לזה בעצמי

מצטרפת לתודהדור רביעי

שרשור מעורר למחשבות תשובה.

כל כך דרוש...

תודה שהשקעת❤❤

רוצה להודות לךnorya

לא הספקתי בשבועיים האחרונים באמת לשבת על זה, אבל היום ישבתי והשאלות וההכוונה שלך עזרו לי להגדיר מטרות לטווח רחוק עד סוף השנה (די הרבה מטרות...), ומטרות לטווח קרוב לחודש הקרוב פחות או יותר (בחרתי אחת לעצמי ואחת לסביבה).

לתפילה בחרתי משפט מתהילים וקראתי עליו קצת וזה מאוד ריגש אותי.

בע"ה מקווה שאצליח לעמוד במה שבחרתי, אבל העיקר, שאצליח להתקדם ולא לעצור.

תודה❤️

אני והסביבהדור רביעי

הקב"ה ראה בצערי ושלח לי שרשרת יפיפיה, במחיר מציאה, יד שניה, וינטאג. בזמנו חלמתי שתהיה לי כזו, אבל הן נדירות. חברה ראתה וזכרה שאני רוצה. ב"ה קניתי היא בדרך אלי

היתוש נרגע ליום.

וחזר לנקר.


אני לא רוצה לבזבז כסף אחרי שהבטחתי

"   "   "   "   "   "  "  "  "   "  "  "

הייתי רוצה לחשוב יותר על אלול ופחות על מה שאלבש בראש השנה

שמעתי היום שיעור של הרבנית ימימה

כלום לא עוזר

לפחות

שקודם

נחסוך

את

הכסף

אם

זה

שלי

זה

יחכה

לי

ואם

לא

אז

לא

אבל

זה

לא

באמת

נכנס

לי

לראש

אולי זה חלק מהבלגן שעובר עליך?סודית

קודם תלמדי על עצמך זכות

אחר כך תתרכזי בתודה לה'

וזה יעבור

אולי את עצובה כי אתם בבית? היצר הרע אוהב עצבות..

הפיתרון זה להתרכז בכל הטוב שה' מרעיף עלינו

זה הכאביםדור רביעי

אני מדפדפת דברים יפים באינטרנט כשכואב לי.

ב"ה לא חסר כלום ותודה לה' ששלח לי את ההפתעה היפה הזאת. תודה אבא היקר🙏

✡️✡️אור ל-כ"א אלולבארץ אהבתי

היום נסיים את שבוע **אני והסביבה** (את סוף השבוע נשאיר פנוי לדברים אחרים וחשובים, או להשלמות של מה שלא הספקנו…)


עד עכשיו כתבנו חלום, מתוכו הגדרנו מטרה/מטרות, הבנו למה זה חשוב לנו, חשבנו איך לחבר את הרצון לשנות לתפילה, וחשבנו על דברים שיכולים לעזור לנו בסיטואציות בהן הקושי מופיע.


>>> היום נקבל קבלה טובה שקשורה לנושא שבחרנו לברר, צעד קטן בכיוון המטרה.


מה שהכי חשוב זה שהקבלה תהיה משהו שלא מאיים עלינו, משהו שאפשר בקלות להתחייב אליו, זה יכול להיות משהו ממש קטן, וזה יכול להיות גם משהו חד פעמי ולא משהו שמתחייבים מכאן ולהבא.

העיקר זה להחליט על משהו שיעזור לנו להתקדם בכיוון הנכון, ושבטוח נצליח לקיים אותו.


בהצלחה!

בעז"ה ב"נ לפחות אקשר יותר להוריםדור רביעי

אם פיזית אני נופלת למיטה למיטה אחרי העבודה

בבוקר אפשר לנהל שיחות טובות

בלי נדר.

רושמת ביומן להתקשר, שלא יתמסמס לי

ביקורים - ה' ירחם עלי שארגיש טוב ואוכל לבוא שמחה לבקר, ככה אני לא רוצה להראות הם קוראים אותי כמו ספר פתוח

ליד זרים אפשר להעמיד פנים

אבל אבא שלי קולט בשניה מה קורה איתי אפילו בטלפון הוא מזהה ישר מה מצבי לפי הקול

אמא שלי יותר נוטה להעמיד פנים שהכל בסדר אבל גם אותה אני לא רוצה לצער

ב"ה. השיטה עובדת. איזה יופי.דור רביעי
אלופה! תרגישי טוב!❤️בארץ אהבתי
😘😘😘דור רביעי

מרגישה יותר טוב ב"ה.

מקווה שימשיך ככה❤❤

רשמתי לי ביומן גם השבוע

ההורים רוצים שאבוא לביקור ממש, מקווה להרגיש מעולה גם בשבילי גם בשבילם🙏

תודה על השרשור הזה

הוספת לי זכויות🍎🍯

✡️✡️כ"ד אלול - שבוע חדש! (אמנם מאוחר, אבל תקראו מחבארץ אהבתי

שבוע **אני והקב"ה** (מצוות, לימוד תורה, תפילה וכו')


אז גם הפעם, השאלה הראשונה והכי משמעותית היא -


>>> איך אני חולמת להיות בנושא שבו בחרתי להתמקד?


אני ממליצה לכתוב בזמן הווה, כאילו זה כבר קורה. לפעמים זה עוזר לחשוב על אנשים שמאוד מעריכים בנושא הזה, ולשים לב מה/המידות שלהם אני גם שואפת שיהיה אצלי.

כדאי לפרט כמה שיותר, ממש לתאר דברים מציאותיים.


בהצלחה רבה!

ביטחוןדור רביעי
עבר עריכה על ידי דור רביעי בתאריך כ"ד באלול תשפ"ג 17:03

אני מרפה מכל הלחצים. אני סומכת לגמרי על הקב"ה, אין עוד מלבדו. במיוחד בנושא חתונת הבן השני, מאמינה שהקב"ה יספיק בידינו לתת לו באותה רחבות שנתנו לבכור.


 

 

אני מאמינה שהכאבים יחלפו ותמיד תהיה לי הרפואה המתאימה מידי רופא כל בשר ושאם אצטרך שליח הוא יהיה זמין לי.


 

 

אני מרפה מהדאגות, הטרדות, הלחצים שקשורים בתהליך הפינוי בינוי. כולל זה שצריכה למיין את כל הבית.     ...

 סומכת על הקב"ה שיעזור שהכל יתנהל על הצד הטוב ביותר.


 

 

אני מאמינה. בוטחת. רגועה. הקב"ה דואג לכל צרכי. אני מרגישה את זה ולא רק מבינה את זה בשכל

✡️✡️אור ל-כ"ה אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והקב"ה**


והיום, מתוך החלום שכתבתי, אני בוחרת:


>>> מטרה או כמה מטרות ממוקדות שעליהן אני רוצה לעבוד, ומנסחת אותן במשפט.


פה אפשר למקד יותר את המטרה למשהו שריאלי להגיע אליו בשנה הקרובה, ולא רק בחלום הרחוק.


ואפשר גם לבחור את המטרות שעליהן אני רוצה להתחיל לעבוד במעגל הזה (אם אתמול כתבתי בכל מיני כיוונים וזה לא באמת ריאלי לעבוד על הכל במקביל).


כדאי לנסות לכתוב בצורה כמה שיותר ממוקדת - משהו שיהיה אפשר לבחון ולראות האם הצלחתי להגיע אליו.


אם רוצים להרחיב ויש זמן, אפשר גם להוסיף עוד שאלת בירור -


>>> למה זה חשוב לי?


וכאן לנסות לכתוב כמה שיותר. לא להסתפק בתשובה קצרה ופשוטה, אלא אחרי כל תשובה שעונים, לשאול 'למה עוד?' (או למה מה שכתבתי חשוב לי - לרדת לעומק הרצון, על התשובה שכתבתי לרדת עוד רובד ולשאול למה היא חשובה לי. למשל - חשוב לי לא לכעוס על הילדים. למה? כי חשוב לי לחנך אותם ברוגע. למה חשוב לי לחנך אותם ברוגע? כי חשוב לי שתהיה אווירה של אהבה ושמחה בבית. למה חשובה לי אווירת אהבה ושמחה בבית? וכו') עד שכבר באמת העמקנו את הרצון והקפנו אותו מכל הכיוונים.


תודה רבה!אם מאושרת
מטרה: ללכת לישון מוקדםסודית

זו מטרה מדידה.

והיא אומרת שאני מקבלת באהבה את מה שהקב"ה הספיק בידי לעשות, ולא מנסה למתוח את הכוחות מעבר ליכולת.

זה משתלשל לעוד מקומות שבהם מספיק זה מספיק... כי מה שהקב"ה נותן לי הכי טוב ומדויק בשבילי

 

 

 

 

 

 

✡️✡️אור ל-כ"ו אלולבארץ אהבתי

ממשיכים בשבוע **אני והקב"ה**


>>> היום נכתוב תפילה אישית עבור המטרות שלנו (על מטרה אחת שרוצים להתמקד בה, או על כל אחת מהמטרות).


התפילה יכולה להיות מסוגים שונים, תלוי במטרה ובמה שמתאים לנו:

- לכתוב תפילה ולשים במקום נגיש לזמן הניסיון

- לכתוב תפילה להגיד מראש לפני הניסיון - לחשוב מתי מתאים להגיד אותה

- לבחור פסוק או קטע מתאים מהתפילה שאפשר להגיד תוך כדי הניסיון

- למצוא איפה בתפילת שחרית להכניס את הכוונה המתאימה

(פירוט על הסוגים השונים פה - ✡️✡️אור ל-י"ב אלול - הריון ולידה )


בהצלחה!

אנא ה' הושיעא נאסודית
✡️✡️אור ל-כ"ז אלולבארץ אהבתיאחרונה

ממשיכים בשבוע **אני והקב"ה**


נבחר אחת מהמטרות שכתבנו בשלב הקודם (אפשר גם לעשות על כמה מטרות), ננסה לדמיין את הסיטואציה שאליה מתייחסת המטרה, ונענה על השאלה:

>>> מה יכול לעזור לי להצליח להגיע למטרה?


כדי לענות על השאלה הזו, אפשר לחשוב על פעמים שכן הצלחתי, אפילו חלקית, ולחשוב מה עזר לי אז. אפשר לחשוב על אנשים שאני רואה שמצליחים בזה ולנסות לחשוב מה עוזר להם (אפשר גם לשאול, אם שייך…).


בהצלחה!


חוגגים בת מצווה בקרוב בע"ה-שאלת בגדים למבינות ענייממתקית

אני לא בקטע של לקנות בגדים וכו...
גם ככה יש הרבה הוצאות על האירוע (לא בעד הוצאות בלתי פוסקות, אבל ספציפית לילדה הזו מכל מיני סיבות אישיות הקשורות למהלך חייה, השקענו מאוד, יותר מכל אחיה הגדולים)
לנערת בת המצווה- אקנה שמלה, ברור.
הגדולות- דואגות לעצמן (הזמינו מאתרים)
לקטנים והבנים הגדולים- מבחינתי מה שיש משבת, כל עוד הבגד יפה, ומכבד, לא מיושן וללא כתמים וכו לא רואה צורך לקנות חדש לבת מצווה.

לעצמי- שמלה יפה של שבת, מטפחת מושקעת. לא מתכננת לקנות, כי מבחינתי יש לי.
חברות ושכנות ובעיקר משפחה שלי (אמא שלי, אחיות, גיסות)טוענות שזה ננצרך, וברור לקנות, ואיך אני לא קונה לעצמי, לא באים לאירוע שלך עם בגד שכבר לבשת, צריך בגד חדש וכו וכו
מאיפה הכלל הזה???
לא עניין של כסף, פשוט לא מבינה, יש י שמלה יפה בארון, אלבש אותה. מטפחות שלי באמת כבר  מיושנות, עם פייטים שכבר נפלו, אז אקנה חדש.
כן יראו אותי בבגדי השבת שלי באירוע, זה כזה גרוע?
אני לא בנאדם של שואו

וואו אנימה זה מבינה אותך בקטע של בגדיםנפש חיה.
ממסרשת לך 
תודה...מחכה ממתקית

בגדול גם שונאת לקנות בגדים, גם לא כזה מבינה בזה.
ולא אוהבת את הציפיה של לקנות חדש לאירוע שלך.

אני גם שונאת את זה. בעיניי זאת גזירה ולא מבינה מהנפש חיה.

כיף בזה.


 

לפני כמה שנים שמעתי שיעור מהרבנית רחל בזק שאישה היא כמו הלבנה, וכמו שהלבנה מתחדשת כל פעם, אז גם אישה ואנחנו כנשים צריכות חידוש מידי םעם. כי זאת תנועה בנפש , שמאפשרת לנו להתחיות, לא להיות סטאטיות כל הזמן. האישה מעגלית, דינאמית, מתחדשת , עוברת שינויים ....


 

אם היו רואים אותי בסביבה עם אותם בגדים כל הזמן, אז יכולה להבין את הסביבה שרוצה לראות משהו אחר, אבל נראה לי שבתכלס גם עגילים או משהו קטן אחר, משפיע על התחושה האישית שלך ועל הנראות.


 

 

אולי תקחי לך גזרה שמחמיאה לך (תבדקי איזה בגד מחמיא לך, תבררי מה הגיזרה ואותה תבקשי מהמוכרת בחנות)  ותמצאי בגד בסגנון? ואז הצבע והבד נתון לבחירתך (שיהיה לך נוח ונעים איתו! בגד חדש לא מיועד לתצוגת אופנה...)


 

ממליצה או ללכת עם מישהי שאת סומכת עליה ומכירה אותך ומה מחמיא לך, או להיכנס לחנות שהמוכרת מבוגרת , לא מעיקה  ומבינה בתדמיתנות/סטיילינג כדי באמת לייעץ לך מה יחמיא ויתאים לך, שתצאי יפה ובסוף גם מרוצה ממה שאת קונה . 

אני נהנית להתחדש בכלים לבית, עציציםממתקית

רהיטים.
יש משהו יפה בדבריה של הרבנית, אבל כנראה כל אחת וההתחדשות שלה
במטפחת- אתחדש בע"ה לבת מצווה.

קראתי ולא הגבתיממתקית

ורציתי להיכנס שוב להגיב על דברייך במסר, אבל לא יודעת איך נכנסים שוב למסר.
 

לוחצת על ה3 פסים למעלה ^^ בצד ימין ואז נפתח תפריטנפש חיה.

לוחצת על האופציה "מסרים" ואז נפתח לך אפשרות תיבה של מסר חדש.

את יכולה לכתוב ולשלוח.


 

או שאעתיק לך שוב את המסר שכתבתי לך ואז אם תרצי תגיבי. 

אני חושבתאמאשוני

שאת צריכה לחשוב עם עצמך בכנות,

האם את לא קונה כי באמת את מרגישה וואו עם השמלה שיש לך בארון, או שאת מתקמצנת על עצמך. כי הכי קל לשים אותנו מקום אחרון ולהתקמצן כשזה נוגע אלינו.

יש לך אחריות גם של דוגמה אישית. והבנות שלך מרגישות אותך, אי אפשר לזייף את זה.

אם את ממש שלמה עם זה בכנות, הכי מהמם שיש.


 

אגב אני קניתי שמלה ממקימי במבצע ב150 שח, אח"כ לבשתי לליל הסדר, לאירוע יוקרתי, והיא יכולה לשמש לעוד דברים.

אבל שמלות השבת שלי פשוטות כי ככה אני אוהבת. אז היה ברור שאני צריכה משהו יותר מרשים.

אולי אם שמלות השבת שלך מפוארות יותר אז באמת לקנות עוד שמלה, זה לקנות עוד ממה שכבר יש ואין קטע.


 

עוד אגב, אצלי עם המטפחות היה בדיוק להיפך, עצבן אותי ממש לקנות מטפחת שיותר יקרה מהשמלה.

ואני לא הולכת עם זה ברגיל רק באירוע. הלוואי והיה לי אומץ להשאיל ממישהי, זה נגיד היה ממש בזבוז אמיתי מבחינתי ולא מתוך התקמצנות על עצמי.

זה לא תמיד עניין של התקמצנותאפרסקה
אני למשל לא חפה מהתקמצנות עצמית, אבל יש עוד 2 מניעים שמונעים ממני לקנות בגדים חדשים לעצמי:

1. אני שונאת להסתובב בחנויות פיזיות. את זה פתרתי בשנים האחרונות באמצעות הזמנות באינטרנט, ובאמת בזכות זה התחלתי להשקיע בעצמי קצת יותר.


2. ההיצמדות למוכר ולבטוח, או לחלופין מה יגידו. אצלי מאז גיל קטן אמרו לי תמיד שיש לי 0% חוש אופנה והתאמת צבעים. כל פעם שאני קונה לעצמי משהו חדש שמוצא חן בעיניי, יגיעו ההערות- זה זקן לך מדיי/ זה צהוב מדיי (אמיתי!)/ מאיפה הוצאת את זה/ שוב פעם קנית משובץ? וכן הלאה וכן הלאה. לכן הרבה פעמים אני מעדיפה ללבוש מה שיש וכבר עבר את טבילת האש ואת האוקיי מהסביבה, מאשר לקנות לעצמי משהו חדש ולהסתובב בחרדת המה יגידו.


אז ברור לי שאני לא דוגמא ללמוד ממנה, רק אומרת שלפעמים זה לא רק קמצנות של כסף, וגם הפותחת בעצמה אמרה שזה לא בגלל הכסף

צודקתאמאשוני

אבל גם לנקודות שהעלית אני רואה אותם באותו צד של המטבע.

זה להישאר אישה שלא משקיעה בעצמה.

לילדים שלך היית משנה מחשבה/ מאתגרת את עצמך והולכת לחנויות פיזיות?

אז למה כשזה נוגע אלייך את "מוותרת" לעצמך ופחות משקיעה?

כנ"ל הסגנונות והכל.

ושלא תטעי, כמוני כמוך, לגמרי.


אצלי נגיד זה מתבטא שבשביל סידורים לילדים מוצדק לקחת חופש, אבל לעצמי? אני אמצע כבר הזדמנות בין לבין, לא צריך חופש במיוחד.. ואז מוצאת את עצמי חודשים לא מגיעה לדברים שאני רוצה.

לדוגמה בגד ים, שנה שעברה לא היה לבנות שלי, ברור שקניתי להן בתחילת הקיץ. לעצמי יש שמלת בגד ים אבל היא לא נוחה לי. אני יכולה להסתדר ולאלתר פתרון ולחכות להזדמנות על הדרך.

מפה לשם, מילואים ועומס לא הגעתי לזה בכלל.

בנופש המשפחתי בקלות אלתרתי מכנסי בגד ים של בעלי ודרייפיט מהבן שלי. היה סבבה.

אבל אז עלה הנושא והילדים שאלו למה לכולם יש בגד ים ורק לי לא ואני צריכה לקחת בגדים של אחרים..

אז מצד אחד טוב להראות גמישות מחשבתית ומצאתי פתרון לא רע,

מצד שני זה הרבה פעמים אופי וזה לא אירוע נקודתי וחשוב לשים לב גם על הצד הזה ועל מה זה משדר לילדים. אני גדלתי בבית שאמא מקום אחרון בקטע רע. אולי לכן זה מפריע לי יותר.


לגבי מה יגידו- תמיד יש מה להגיד. אי אפשר ולא צריך לרצות את כולם.

אצלי, לפחות, קניית בגדים היא השקעה הרבה יותר גדולהמתואמת

מאשר לקנות בגדים לילדים...

נכון שעם המתבגרות זה לא קל, אבל אני עצמי - גם במידות לא פרופרציונליות (נמוכה ושמנה) וגם חייבת שהבגד יהיה לי במאה אחוז נוח על הגוף כדי שאהיה מסוגלת ללבוש אותו (ויש לי כמה וכמה בגדים ששוכבים בארון שקניתי וחשבתי שהם נוחים, ואז גיליתי שלא...)

יש גם את הסטנדרטים הגבוהים יחסית של צניעות שיש לי - אבל את זה גם יש לבנות שלי.

בקיצור, אני מתקמצנת על קניית בגדים בשבילי פשוט כי זה סיוט... וכן, בעוד הבת שלי מתחדשת הרבה בבגדים (לפעמים גם מקבלת מחברות - לה לא מפריע ללבוש יד שנייה, ולי כן), אני נשארת עם אותם בגדים קבועים...

ואולי זה לא "חינוך" טוב מספיק בשביל הבנות שלי, אבל אין לי הרבה ברירה...

ואם הייתה לך ילדה עם אותם הגבלות כמו שלך?אמאשוני

היית מתאמצת בשבילה או שהיית אומרת די מוגזם זה מלא טרחה שתסתדר עם מה שיש לה בארון?

כאילו, יש גבול לכל תעלול, ברור,

השאלה אם בשביל אחרים נתאמץ יותר, ובשבילנו קל לוותר.

אני גם נופלת בזה הרבה, ועדיין חשוב בעיני שזה יהיה גם במודעות איפשהו..

היא בעצמה לא הייתה רוצה להתאמץ לקנות...מתואמת

אני בעצמי הייתי ילדה כזו ובאמת בעוד אחותי מתחדשת בבגדים כמעט בלי סוף, אני דבקתי באותם בגדים מוכרים ונוחים שהיו לי בארון...

העניין הוא שגם אין לי כל כך את הצורך הנפשי להתחדש, ואם הייתה לי בת (ואולי עוד תהיה לי) שגם רגישה תחושתית אבל מצד שני אוהבת להתחדש ולהתלבש יפה - כנראה שכן הייתי מתאמצת בשבילה. או שרוב הסיכויים שהייתי שולחת אותה עם בת משפחה אחרת...

יש לי ילדה רגישה תחושתית ואוהבת להתחדשאמאשוני

ועוד היא בגיל שהיא בטוחה שיש לה טעם מושלם.

וואי זה התמודדות ממש ממש. למזלי היא כן מקבלת את זה שיש לה פחות בגדים פשוט כי היא אומרת לא על מלא דברים.


בכל אופן, אם את שלמה עם זה וטוב לך ואת לא מרגישה שרק על עצמך את מוותרת, אז זה לא חינוך לא טוב.

אם לעצמך את מוכנה להתאמץ פחות, ועל אחרים תתאמצי יותר,

אז כן ילדים מרגישים את זה בסוף.

וזה לא מתבטא רק בתחום אחד של בגדים.

אז אם בתחומים אחרים את משקיעה בעצמך אז הכל טוב.


לא התכוונתי לפגוע באף אחת, ולא אמרתי שבהכרח מי שלא קונה לעצמה זה כי היא מוותרת על עצמה, הצעתי רק לחשוב אם זה יושב על זה, אבל אולי זה לא היה במקום..


מתנצלת אם מישהי נפגעה.


שיהיה רק בשמחות!!

הכול בסדרמתואמת
וזו באמת נשמעת התמודדות קשה בתור אמא...❤️
בול אני.ממתקית

הסיבות שכתבת אלו גם הסיבות מדוע לא בא לי לצאת לקנות בגדים
גם זה מעיק עליי, למדוד להוריד, להתאים לעבור לחנות הבאה. ואין לי את זה גם בצבעים וסטייל. אין.
סיוט מבחינתי.
אני גם מאתריםפ לא קונה, כי איך אדע שזה מתאים לי?
ואני בררנית מאוד- בצבעים, ובסוגי בדים. לא כל בד אני לובשת.

ממש לא קמצנות, אדרבה אני אקנה מטפחת גם ב- 300 שחממתקית

אבל שמלה- לא, כי מבחינתי יש לי.
אני קונה מה שצריכה
סיבה נוספת- שונאת למדוד בגדים, ואז זה לא מתאים, ואז עוד חנות, ושוב למדוד, ושוב להתאים...
סיוט מבחינתי.

המטרה של להתחדש בבגדים לקראת אירועאמאשוני

זה כדי להרים ולשמוח ולא כדי להעיק.

מצד שני, מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.

הכנות יכולות להיות מתישות אבל זה מרים אירוע שמח.


את לא צריכה לקנות שמלה כדי שאחרים ישמחו,

ומצד שני, אולי כן תרגישי סיפוק שהשקעת וקנית למרות כל הטרחה הנפשית והפיזית.

אולי ביום האירוע זה ישמח אותך.


יש לך כבר ניסיון באירועים, לא?

על בגד חדש מברכים שהחיינו. את מרגישה שעבורך צריך לברך ברוך שפטרנו?

בוודאי שאת לא צריכה לסבול כדי לעמוד בסטנדרטים.

מי שאוהב אותך באמת, יאהב אותך בכל בגד.

מי אוהב אותך לפי הבגד, אולי לא כדאי להתחשב באהבה שלו..

מה שכתבתי לפני כן זה רק היה כנקודה למחשבה.

זה עניין של סגנון...מתואמת

לבת מצווה של הבת שלי לא קנינו בגדים חדשים, רק לה קנינו. לבשנו בגדים מהחתונה של אחי שהייתה כמה חודשים קודם (והיו לנו עוד בגדים שקנינו באותה תקופה לחתונה של אחותי שהתקיימה שבוע אחר כך... בקיצור, באמת הרבה הוצאות בתקופה יחסית קצרה, ב"ה).

לבר מצווה של הבן שלי קנינו לילדים בגדים חדשים (זו הייתה הזדמנות להתחדש בשבילם, כי לא היו חתונות במשפחה באותה תקופה🤭), אבל בעלי ואני לבשנו ממה שהיה לנו.

לבר מצווה של התאומים קנינו בסוף לכל הילדים בגדים חדשים (מלבד החליפות של התאומים, שזה משהו שהם ביקשו במיוחד, כל הבגדים היו זולים), ואני גם קניתי שמלה, כי גם ככה רציתי שמלה חגיגית שמתאימה להנקה (כי לא הייתה לי אז). היא יחסית הייתה יקרה (בערך 300 ש"ח), אבל מבחינתי אלבש אותה גם בבת המצווה של הבת הבאה שלי (או את אחת מהשמלות שיש לי מחתונות אחיי).


שורה תחתונה - תעשו מה שטוב לכם

זה גם קצת קשור איפה עושים את החגיגה, אם זה אולם של ממש או לא...

תעשי מה שנוח לךנעמי28

כל אחת והסטנדרטים שלה.

בעיניי זה לא עניין של חדש או לא,  זה עניין של כמה בנוח אני מרגישה עם מה שיש.

אם זה יפגע לי מהחוויה,  אקנה.

לפעמים דווקא לקנות ותחושת הבזבוז יפגעו בחוויה.

תעשי מה שטוב לךאורי8
בחויה האישית שלי . אני מחכה להזדמנויות כאלה כדי להשקיע לעצמי ולילדים בבגדים יפים. לי ברור שאם זה אירוע שלנו אני קונה בגדים חדשים לכולם כולל הבנים( גם בגדים של בנים נראים אחרת אחרי כמה כביסות). אוהבת שבאירוע שלנו כולנו נראים מושלם. נראה לי שהרבה נשים מרגישןת ככה, אוהבות לקנות בגדים ורק מחכות להזדמנות להתחדש בשמלה חגיגית  בלי יסורי מצפון. ולכן התגובות.שאת מקבלת... אבל אם בשבילך שמלה חדשה ממש לא תרגש אותך ומרגיש לך מיותר. אל תעשי את זה בשביל אחרים. 
כנ''ל..נחת-רוח
אני לבשתי בבת מצווההריון ולידה

שמלה שכבר לבשתי בחתונה של אחות

וכמה פעמים בחג כמו ר''ה וכו'

וגם בבת מצווה של בת אחרת כמה שנים קודם....

לא מצאתי משהו שבאמת שימח אותי אז קניתי מטפחת יפה וזהו. השמלה במצב מעולה (ולמרבה הפלא עלתה לי בערך 100 ומשהו שח).

לעומת זאת בארוע אחר דווקא מצאתי 2 שמלות ששימחו אותי ומשמשות אותי כבר הרבה שנים.


ככה שבקיצור תעדי מה שבא לך

זה לא באמת קריטי

אני איתך, לא אוהבת נורמות כאלו, תעשי מה שטוב לךשיפוראחרונה
שירי ילדים שאני אוהבת, מוזמנות להוסיףפומלה
ההר הירוק תמידפומלה
אני נשאר אניפומלה
אמא הכי נהדרתפומלה
אני רוקד עם אמאפומלה
שיר על ברושפומלה
אני אוהב שוקולדפומלה
שי מן הפרדספומלה
מתנה לראש השנהפומלה
קום והתהלך בארץפומלה
שיבולת בשדהפומלה
מלאו אסמינו ברפומלה
עבר עריכה על ידי פומלה בתאריך ז' בתמוז תשפ"ו 23:21

טוב, זה בלי הקליפ.

איך יודעים שבא אביבפומלה
פתחו את השערפומלה
משפחה מיוחדת במינהפומלה
תוסיפו🪗פומלה
המלצה- אפשר להעלות כמה שירים בהודעה אחת....יעל מהדרום
אוי סליחה!פומלה
שירים יפים! בעיני ההר הירוק הוא שיר עצובקופצת רגע
סטייל שירי יום זיכרון, לא הייתי קוראת לו שיר ילדים. למרות שהמוזיקה באמת יפה ומרגיעה 
תודה!💘 בקשר להר הירוק, וואו הוא יפה בעינייפומלה
אבל באמת קראתי עליו קצת ומבינה אותך, למרות שילדים לא מבינים את ההיסטוריה מאוחרה אז לא בהכרח שזה בעיה..
יש לפאר טסי אלבום חדש ומהמם לילדיםניק חדש2אחרונה

יש שם שיר שנקרא בוקר טוב

מקסים🙂

אני אובדת עיצות עם השינהשירה_11

זה מוציא אותי מדעתי כבר.

ירדתי משינה עצמאית, של הילדה בת 3 כי לא בא לי טוב כל הבכי הזה, אני סוחבת איתה עד 9 בערך  ונותנת לה לישון בסלון.

או בנחת או גם בעצבים כי היא התרגלה לטוב הזה של הסלון.

 

אני לא מסוגלת לשבת לידה בחושך בחדר עד שהיא תירדם זה גדול עליי.

ובנוסף היא ממש מעירה את התינוק בן שנה שיישן איתה בחדר, השינה שלו לא חזקה והוא מתעורר בקלות.

 

בעלי מתעקש שצריך להחזיר אותנו לחדר שלנו בחזרה.

 

לא באלי בכלל, הוא כבר במיטת תינוק והחדר שלנו קטן, וגם מה תחשוב הגדולה? היא תקנא ותרצה לבוא גם.

 

מצדד שני דיי זה בלתי אפשרי כל ערב הסיוט הזה!! זה מביא אותי לרמה אחרת של חוסר סבלנות כבר ואני שונאת אתעצמי ככה.

 

 

 

מה אני מפספסת?

 

הסלון מוחשך?אמאשוני

את יושבת לידה?

זה יכול לקחת גם חצי שעה ויותר עד שהיא תירדם.

תדמייני בים כמו שיש גל, מכניסים את הראש ונותנים לגל לעבור, לא נילחמים בו.

מ20:30 תנסי ליצור אווירת שינה, מקלחת מרגיעה, תתקלחי בעצמך גם שיהיה לך יותר נעים סוף היום.

המטרה שהיא תירדם בלי מלחמות, ובלי לחשוב עם זה הרגל בריא או לא.

מה שעובד, עובד.

גם אחרי שהיא תפסיק לישון שנ"צ היא תהיה משובשת קשות,

אבל אז היא תתרגל, ותוכלו ליצור סדר יום נורמלי והרגלי שינה.


לגבי השינה בסלון, את מטרימה לה את התהליך?


תנסי להסביר לה כבר קודם מה הולך להיות ושאת יושבת לידה, ולא קמים.

ולהרפות מהרצון שהיא תירדם מהר ובקלות,

יש ילדים שלוקח להם זמן.

כל ילד והצרכים שלו.

במיוחד כל עוד "נכפה" עליה הרגלי שינה שלא תואמים את הצורך הטבעי (השנצ במעון)

אין טעם להתחיל תהליך עומק. לעשות תהליך כזה דורש הרבה יותר אנרגיות מאשר לשבת לידה שעה כל ערב,

ועד שתראי פירות, היא כבר תסיים את המעון ושוב הכל ישתנה.


שימי לב אם במעון היא מאריכה את השנצ בגלל שהיא הולכת לישון מאוחר, לא עשית בזה כלום שדחית את השינה מ19:30 ל21:00. זה טריקי.

זה מאוד קשה לעקוב על זה, כי לא תמיד אומרים את האמת. מבטיחים תילי הבטחות ובפועל כלום. רוב המטפלות יעדיפו "לגנוב" ככל האפשר יותר זמן שהילדים ישנים, לכן רק הפסקת שנ"צ לחלוטין פותרת את הבעיה הזו.


אגב עם הבן שלי, בגלל שהיה לנו ככה יותר משנה, הרגלנו אותו בסופ"ש לא לישון צהריים ואז לפחות שישי-שבת היה לנו טיפה זמן לעצמנו ולזוגיות.

בשאר השבוע, פשוט יצאנו איתו, לא הייתה ממש ברירה אחרת.

הקטע שבגלל כל הסגרים/ מלחמות

היו לו תקופות של רצף בבית.

גמלנו אותו משנצ, שזה תהליך בפני עצמו.

הסדר יום שלו התארגן, ובמעון שוב השכיבו אותו לישון והכל התחרבש שוב. ככה כל פעם עד שנגמרה השנה.


כן, ראינו כוכבים, הייתה שנה סיוטית מהבחינה הזו שלא היה לנו זמן לדברים אחרים והיינו כבולים לסדר יום המחורבש שלו, אבל גם זה חולף.

את כבר יכולה לראות את הסוף לפחות.

קיום יחסי מין לאחר הפלהמבולבלת כרגע

עברתי נפלה טבעית (ללא גרידה, העובר יצא לבד).

הרופאה אמרה לא לקיים יחסי מין עד הווסת הבא, זה יכול לקחת גם חודש וחצי, פלוס עוד שבוע שבעה נקיים...

כששאלתי למה היא הסבירה שאם אכנס להריון לא ידעו אם זה שאריות מהקודם או הריון חדש.

הצעתי לקיים יחסים תוך כדי מניעת הריון, והיא אמרה שאין לי אפשרות למנוע כרגע. קונדום לא רלוונטי כי אני דתיה, ונרות או שקפים זה אחוזים נמוכים.

 

אני מתלבטת- אלו באמת ההנחיות?

זה ממש קריטי?

זה יוצא תקופה ארוכה מאד להיות אסורים...

אולי תתיעצי עם עוד רופאה?שלומית.

לי בעבר כשהייתה הפלה טבעית לא נתנו הנחיה כזאת ובאמת נכנסתי להריון חדש בלי וסת באמצע ...

ובכן מקרה גם אם את כן נצמדת להנחיה את יכולה לטבול ולהיות מותרים בלי יחסים, לא שווה בגלל זה לוותר על כל המגע

אולי אפשרהשם שלי

לעקוב אחרי הבטא לראות שהיא מתאפסת,

ואז יהיה אפשר לשלוח שאריות מה הריון הקודם.


לא יודעת כמה זמן לוקח לבטא להתאפס.

היא אמרה לעשות בדיקת בטא בזן הוסת הבאמבולבלת כרגע
אני ווידאתי קודם כל איפוס בטאshiran30005

ואז ידעתי שזה בסדר.

הריון חדש מן הסתם יעלה את הבטא מחדש אם היא כבר מאופסת.

אני נכנסתי להריון ישר אחרי ההפלה בלי מחזור כך שזה אפשרי

ומה הרופאים אמרו על זה? שנכנסת להריון לפני הווסת.מבולבלת כרגע

לא חששו לשאריות שעדיים יש ברחם?

כמה שזכור לירקאני

הרופא אמר לי בזמנו כששאלתי על זה

שאם יש שארית רצינית אני פשוט לא אצליח להיקלט

 

למה לא למנוע עם נובה רינג? או לחשוב על אפשרויותאני=)

נוספות?

נשמע לי קצת שהיא הולכת ראש בקיר , סליחה.

נובה רינג זה הרומונים? מעדיפה שלאמבולבלת כרגע

איזה עוד אפשרות יש? נראה לי שזה די חסום מכל הכיוונים...

עברתי הפלה טבעיתכחל

ולא אמרו לי את זה

כבר לא זוכרת אם וידאתי שהבטא ירדה, אבל לא קיבלתי הנחיה כזאת בכל מצב

לי לא נתנו כזאת הנחיהרקאני

בכל מקרה היינו אסורים מלא זמן בגלל ההפלה

ואז טבלתי והיינו מותרים שבוע וקיבלתי מחזור...

אבל התנהגנו כרגיל אף אחד לא אמר לנו שזה בעיה

אולי תלוי שבועחמדמדה
אבל לי בשבוע שבע שנפל לבד לא אמרו למנוע, ברגע שטבלתי אחרי ההפלה לא מנעתי
למה לא לעשות אולטרסאונד לשלול הימצאות שארית?21
אם הבטא התאפסה ואין שארית, לא יודעת אם יש סיבה למנוע.

ממש לא הכרחי....עברתי כמה ומעולםתלא מנעתינחת-רוחאחרונה

ושאלתי כמה רופאים וקראתי בעצמי


אין חובה כזאת

יש מי שממליץ מסיבות שונות


ובמילא בהתחלה אסורים

ולבדוק שהבטא מתאפסת כדאי לא קשור לזה כדי לוודא שאכן הסתיים

בהמשך לדיון על משרות מקווהשזה בסדר לפתוח שרשור חדשנק-ניק

אני מתלבטת אם לשלוח את הבת שלי ללמוד הנדסת חשמל. אבל הייתי רוצה שיהיה לה אפשרות לעבוד גם במשרה חלקית בתקופות עמוסות יותר. תמיד חשבתי שכדאי ללמוד מקצוע שיש בה אפשרות לפחות למשרה חלקית

מה אתן אומרות?

לא שולחים את הבת ללמוד הנדסת חשמל וגם לא מקצוע אחר124816

בת שמספיק גדולה ללמוד הנדסת חשמל,

את לא אמורה לשלוח אותה,

היא אמורה לבחור ולהחליט,

את יכולה להמליץ ולייעץ (אם היא מוכנה לשמוע).


יודעת שזה לא מה ששאלת, אבל הרגשתי צורך להגיד.

מסכימה עם זה. זה מעניין אותה בכלל?המקורית
מעניין אותה מאוד. גם אם הניסוח לא מושלםנק-ניק
אחרי הרבה גלגולים ונסיונותכורסא ירוקה

למצוא את עצמי בעולם התעסוקה, גם ברמה האישית וגם כאמא, אני חייבת לומר שאני ממש מאמינה בהסללה של כל הילדים אבל במיוחד בנות למקצועות גמישים ועצמאיים.

מקצועות ההנדסה דורשים המון השקעה כשכירה, קשה למצוא משרה חלקית, אין צפי להקלה בעומס במקביל לעליה בשכר.  

מקצועות שבהם אפשר להיות עצמאי בהתאם לרמת העומס שרוצים ולהרוויח סכום לא רע -

רפואה, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, ראיית חשבון, כלכלה, עריכת דין.. 

להיות עצמאי זה אופי שלא לכולם ישכולנה
בעלי ואני שנינו במקצועות שיש בהם אפשרויות לעצמאות די בקלות, אבל עם ההפרעות קשב שאנחנו זה ברור לנו שזה לא בשבילנו
קודם כל זה דבר שאפשר לעבוד עליוכורסא ירוקה
אבל חלק מהמקצועות כאן מאפשרים שכר מצוין גם כשכירים
רק אומרת שבעלי עם הפרעת קשב והוא עצמאיהמקורית

אצלו זה דווקא הפוך - לא מסוגל להיות שכיר

זה עזר לו מאוד האמת למצות את פוטנציאל ההשתכרות והוא מוציא החוצה את היתרונות שלו בעבודה בצורה יוצאת דופן בעיניי. ב"ה

כנ"ל בעליסטודנטית אלופה
העצמאות נותנת לו המון ולדעתי הג'ינגול בחוץ- בעבודה גורמת לו לחזור יותר מרוכז ורגוע הביתה.
לא יודעת, כשבדקתי בעבר הבירוקרטיה שיתקה אותיכולנה
אי אפשר פשוט להתחיל, צריך כל כך הרבה דברים מסביב שזה נראה רחוק ולא מושג..

לבעלי זה אפילו לא אופציה, הוא צריך שמישהו ימסגר אותו אחרת הוא הולך לאיבוד.


יש אנשים שנותנים שירותים בזהכורסא ירוקה
ועוזרים למפות את היציאה לעצמאות ולטפל בבירוקרטיה. אם הענין הוא טכני יש לו פתרונות טכניים, אם זה פחד מעצמאות יש פתרונות אחרים
היופי במקצועות ההנדסהאמאשוני

שאפשר לעשות "הסבה" לתחומים אחרים שבהם השכר מזנק ונדרשת רמת מומחיות מסויימת

כמו:

ניהול מוצר

ניהול לקוח

עיצוב

ניהול מכירות

אפילו ניהול HR בהייטק אחרי השלמת לימודים מסויימים.

ושם קוצרים את הפירות.

אני חושבת שכן חשוב לעבוד במעבדה/ פס ייצור/ הבסיס של שרשרת המזון במקצוע

לרכוש ניסיון אמיתי בעולם התעסוקה,

לפעמים גם צריך תואר שני במנהל עסקים וכד' ששם נותנים כלים משלימים,

אפילו לא הייתי מגדירה את זה הסבה, כמו שזה בעצם תחומי תעסוקה שונים במהותם תחת אותה מטריית לימודים.


עבדתי עם לא מעט אמהות בעולמות השיווק והמכירה, מנהלות מוצר, מנהלות פרוייקטים וכד'

שבאות מעולמות ההנדסה, מוכשרות, מרוויחות יפה מאוד, צעירות, אמהות לקטנטנים.

כן נדרשת זמינות ואחריות, ולפעמים יש מגבלת שעות הפוכות מול לקוחות במזרח ובארה"ב, אבל לקוחות באירופה זה אחלה.

בהחלט אפשר לעבוד בצורה שפויה מאוד בשכר מכבד.

יכול להיות שההתקדמות תהיה יותר איטית בשנים מסויימות וזה בסדר גמור להוריד הילוך בהתאם לרצון באותם שנים זה לא תוקע את הקריירה.


אגב אצלנו הנדסת חומרה קלאסית בהחלט יכולה להתאים למי שמחפשת עבודה רגועה.

כן זה הייטק ויש נהלים ותרבות ארגונית של הייטק, והמשרות מוגדרות כמשרה מלאה, אבל יש תפקידים שמצליחים לשלב בין כל העולמות.

אבל היא לא בכיוון של המקצועות שמתגלגלים אליהם מהנדנק-ניק

היא מעוניינת בפיתוח עצמו.

אני חוששת שזה חיים כמעט בלתי אפשריים חוץ מהשכר הנחמד

זו כבר תהיה בחירה שלה כשהיא תגיע לגשראמאשוני

זה לא שלא תהיה לה שום אפשרות אחרת.

אגב יש לא מעט אמהות שבוחרות בעבודה אינטנסיבית במקביל לגידול ילדים.

זו בחירה לגיטימית, תלוי איזה סגנון חיים היא רוצה שיהיה לה.

כסטודנטית להנדסת חשמל כשהיא תצא לדייטים, זה לא שאפשר שלא לדבר על זה.

כאמא, אני חושבת שכדאי דרך שאלות ולא דרך אמירות לוודא שהיא חושבת על העתיד ומודעת לאפשרויות ולהשלכות השונות,

אם היא מדברת על העתיד בראיה מפוקחת, אז מעולה, ושיהיה לה הכי בהצלחה!

אני מגיעה מהתחום הזהכורסא ירוקה

אמנם לא מתחום החומרה אז אולי זה שונה אצלכם, אבל בתחום שלי עבדתי בכמה מקומות עם אופי שונה אחד מהשני, ועדיין יש כמה דברים בסיסיים שמשותפים לכולם.

המעבר ממהנדס למשרות האחרות שתיארת הוא לא קל כל כך ובטח לא בשוק של היום, גם לאנשים עם הרבה נסיון. היציבות היא לא גדולה, לא בקורפורייטס ולא בסטרטאפים. בממשלתי כן, אבל השכר שם נמוך יותר והדרישות מקובעות יותר (קשה לקבל עבודה מהבית למשל, השעות נספרות עם שעון וכו)


אמהות סביבי (גם במקומות העבודה וגם בקבוצות שאני חברה בהן) בעולמות האלה נדרשו להרבה מאד ויתורים בבית, ברמה של כאלה שהיו להן בייביסיטר לפיזור הילדים בבוקר ואחת לאיסוף בצהריים. חלקן לא נצרכו לבייביסטר כי היה מישהו מהמשפחה שיעשה את זה אבל הנקודה היא שהן בקושי ראו את הילדים. לחלקן זה התאים בלי בעיות, חלק אחר סבל מאד מהסידור הזה.


אחת הנקודות העיקריות מבחינתי זה הצפי לשנים שאחרי ההתמקצעות. כל המהנדסים שאני רואה סביבי עובדים המון שעות, גם מי שיש לו ותק משמעותי. נכון שאצל חלק זה מבחירה אבל בהרבה מקומות עבודה אין אופציה אחרת, גם אם יש עבודה מהבית או שבדרגים בכירים יותר הזמן גמיש, עדיין צריך להיות זמין מאד ולהקדיש המון המון שעות.


מקצועות אחרים שאני רואה מסביב, מאלה שפירטתי למעלה, אלה מקצועות מאד מתישים בשנים הראשונות שגם השכר ההתחלתי שלהם לא מנצנץ כמו בהייטק, אבל אחרי כמה שנות התמחות והתמקצעות, אפשר לעבוד בהיקף ובשעות שמתאימות לך, בלי זמינות מחוץ לשעות (גם קביעת תורים יכולה להיעשות בשעות שמתאימות לך) ובשכר גבוה מאד.

בסופו של דבר, מהנדס בן 40 צריך לעבוד משרה מלאה ולהיות זמין אם הוא בדרג בכיר. היציבות שלו במקום העבודה מוטלת בספק והקושי למצוא עבודה בגיל כזה מתחיל לעלות.

רופא (כשם קוד לכל אחד מהמקצועות שפירטתי) בן 40 יכול להרוויח מעולה ממשרה חלקית מאד שאותה הוא עושה מכל מקום שהוא בוחר, הוא בוחר מתי להיות זמין, והיציבות וההערכה לנסיון שלו רק עולים עם הגיל עד גיל די מבוגר.


בעיניי עבור כל אחד ברור שהבחירה העדיפה היא באופציה השניה, אבל בטח בשביל הורים שהרבה פעמים רוצים או צריכים גם גמישות וגם הכנסה טובה ויציבה

תראי בגדול אני מסכימה איתךאמאשוני

ונשמע שבאמת עשית בדיקת עומק.

אבל אם להיכנס לפרטים, אני חושבת שמה שאת מכירה מקרוב נשמע לך קשה יותר,

לעומת מה שאת מכירה מרחוק שנשמע קל יותר.

אני לא חושבת שזה ככה.

יש גם וגם בהכל, ושום דבר לא פשוט, והכל עביר.

בסוף זה תלוי בפרטים ובהזדמנויות ופחות בכל השוק.

אני למשל בכל השנים שעבדתי בהייטק (לא בתפקיד טכנולוגי)

מעולם לא נתקלתי באמהות צעירות מהנדסות בתחום החומרה שהיו צריכות בייביביטר גם בבוקר וגם בצהריים. בתפקידים הקלאסיים עבדו 8:00-16:0 כזה.

ועבדתי עם נשים מוכשרות מאוד שקיבלו קידומים והעלאות שכר יפות.

בתפקידים האחרים שיש יותר גמישות אבל גם יותר אחריות

היו כאלה שיצאו ב15:00 קבוע וממש עפו עליהן!

(אני חשופה לנתוני נוכחות ושכר באופן גורף אז זה לא מפרשנות או השערות) החיסרון שצריך להיות זמין מחוץ למשרד במקרה הצורך.


לגבי מנהלות מוצר, מנהלות פרוייקטים וכד' אני באמת לא יודעת מה המסלול שעשו כדי להגיע לזה, רק יודעת שיש להם תואר בהנדסה והן צעירות.

לגבי חוסר יציבות, זה נכון. באמת זה תחומים שקל לחתוך בהם תקנים.


למה ללכת ללמוד הנדסה ולא רפואה או משפטים או כלכלה,

מניחה שיש לזה חסרונות, אבל מי שיש לה נטיית לב חזקה דווקא לזה, שם היא תצליח יותר.

ויחד עם זאתאמאשוני
אני חושבת שממש חשוב מה שאת כותבת, ושכדאי מאוד שהפותחת תתן לבת שלה לקרוא ולחשוב על זה.
ממה שאני מכירה גם במקצועות האלה לא קל להרוויח טוברחלליאחרונה

זה כן אפשרי, אבל צריך להיות מעולה ולעשות שיווק טוב כדי למשוך לקוחות כעצמאי.

גם צריך להתאים את שעות העבודה לפעמים ולפתוח גם אחהצ.

בכל מקרה אין לי ניסיון עם המקצועות האלה, אבל נקודה חשובה בעיני זה שבמקצועות ההנדסה המשכורת גבוהה מההתחלה, ומי שחי באופן מחושב וחוסך ומשקיע חלק משמעותי מהמשכורת כבר בגילאי ה20 המוקדמות, יצבור פער גדול על מי ש10 שנים לפחות ירוויח משכורת שאי אפשר לחסוך ממנה ורק אז יתחיל להרוויח ולחסוך (אפקט ריבית דריבית).

האמת שבשלב הזהאיזמרגד1

אני מתלבטת כמה כדאי להתחיל ללמוד כל מקצוע שהוא לא 100% מול אנשים. הבינה המלאכותית מתפתחת במהירות מטורפת ולא בטוח בכלל שעוד 4 שנים כשהיא תסיים את התואר עולם התעסוקה יראה אותו דבר, עוד 10 שנים הוא בטוח ישתנה...

זה לא ממש תשובה על מה ששאלת, סתם תהיה כללית על  כמה כדאי בכללי להשקיע בתואר היום...

משרה חלקית היא לא ערובה לאיזון חיים- עבודהאמאשוני

למשרה חלקית יש חסרונות רבים.

עדיף לשים דגש על גמישות בשעות העבודה, עבודה מהבית וגמישות בנפח התפקיד.

משרה יכולה להיות מוגדרת 7 שעות עם נפח עבודה של יותר ממשרה מלאה,

ומשרה יכולה להיות מוגדרת 9 שעות עם נפח עבודה של 7 שעות שפויות.

משרה יכולה להיות 7 שעות+ נסיעות

ומשרה יכולה להיות מלאה ללא נסיעות כלל.

הדרך לקבל את המשרות השפויות והמתגמלות ממה שראיתי, זה להשקיע כמה שנים במשרות סטנדרטיות, להשקיע בפיתוח קריירה, להיות צעד לפני כולם.

הכוונה לחקור, להסתקרן, ללמוד עוד, להבין מהמומחים מה הם יודעים וממש לשאוב מהם ידע והתמקצעות. ליצור קשרים מקצועיים.

לראות איך קולגות ממחלקות אחרות מתסכלים,

לצבור שם טוב.

לשקף החוצה את העשיה ואת התועלת שמופקת מהעשיה (עוד נקודה שנשים ככלל חלשות בה מאוד)


בהתחלה כולם מתחילים כג'וניורים, אבל בהמשך כל אחד ומה שהוא מצליח להתקדם בו והידע הניסיון והיכולות שהוא מביא.

ואז אפשר לדרוש תנאים שהמעסיקים מסכימים להם כדי לקבל עובד טוב וחיוני.

היום למצוא מועמדים זה קל יחסית.

אבל לגייס עובד טוב, זה כבר קשה ממש ואני מכירה את זה מבפנים.

את הקושי הזה של המעסיקים כדאי לתפוס ולהבין מה מונע ממאות מועמדים להיות העובד המוצלח שהם מחפשים ולסגל את המיומנות הזו.

לדעתי דווקא לאמהות יש את הדרייב להוכיח מה הן שוות, כדי להצליח לקבל את מה שהן רוצות. זה גם עניין של אופי וגישה לחיים באופן כללי, וגם ניהול סדר עדיפויות. לדוגמה בחופשת לידה (במיוחד אם מאריכים) זו הזדמנות נהדרת ללמוד עוד על שוק התעסוקה, השינויים, לבדוק את נקודת המבט של המעסיק, לבדוק איפה זה פוגש את היכולות והדרישות שלי, לרכוש ידע באופן עצמאי ולהשתדרג לקראת התפקיד הבא.

אני חושבת שהרבה פעמים יותר ממה שהמשרה עצמה מגבילה, הגישה היא עצמה המגבילה.


למשל מי שרוצה לעבוד 7 שעות,

יכולה לרשום את זה על גבי הקורות חיים, לציין זאת כדרישת סף בראיון הטלפוני, לבוא בגישה של אני עובדת 7 שעות תתאימו את עצמכם אלי,

או לכוון לוויב של אני עובדת חרוצה ומשקיעה, מביאה ערך מוסף הרבה מעבר לשעון, אמנם אני יוצאת מוקדם אבל תראו שבהתנהלות נכונה של שני הצדדים זה יהיה בסדר, ובכל מקרה אם יש משהו דחוף אני זמינה גם בערב מהבית, ולתת הרגשה שיש על מי לסמוך.

יש מקצועות ותפקידים שהגישה השניה לגמרי יכולה לתפוס ולאפשר להינות משני העולמות.

התואר הראשון שלי בהנדסת חשמלהריון ולידה
אומנם מאז התקדמתי לתארים מתקדמים והיום אני יותר עוסקת במחקר בסיסי אז זה קצת סוג אחר של משרה. בשנים הראשונות באמת בעלי יותר היה עם הילדים (הוציא והכניס מהמסגרות) בהמשך כשכבר צברתי וותק אני התגמשתי יותר עם השעות (מגיעה מוקדם ויוצאת באזור 2 וחצי) והוא התפתח יותר עם הקריירה שלו. היום אנחנו במצב די מאוזן ושווה מבחינת עבודה בית. לא בטוחה שמשרה כמו מורה למשל הייתה מביאה אותנו למצב יותר מאוזן משפחתי - בזכות השכר הגבוה שלי בעלי לא היה חייב לעבוד מלא שעות וכן ראה את הילדים הרבה ויכל גם להתפתח בעצמו לקריירה עם שכר גבוה. וברוך ה' מבחינה כלכלית זה מאוד עוזר ששני בני הזוג משתכרים טוב אין לחץ כלכלי בכלל ואפשר לחסוך ולהשקיע לעתיד של הילדים בקלות. לדעתי אם היא מתחברת לתחום אין שום סיבה מראש שתגביל את עצמה למשרה פחות רווחית. בהמשך החיים מוצאים איך להתגמש ולאזן עם משפחה.
אם הבת שלך רוצה ללמוד הנדסת חשמלשקדי מרק

הייתי משתפת אותה במחשבות שלך ובחששות שלך

פותחת אותה לעוד מקצועות שיכולים לדעתך להתאים לכישורים ונטיית הלב שלה.

ושתחשוב על זה..

בסופו של דבר שילוב בין בית לעבודה הוא אף פעם לא קל, והיא תמצא את האיזונים שמתאימים לה. 

אולי תראי לה את השרשור הזהשיפור
שתבין את היתרונות והחסרונות ותוכל לקחת אותן בחשבון בשיקולים שלה. בסופו של דבר אלו החיים שלה שהיא בונה, וכל החלטה שהיא תקבל תשפיע עליה בכל כך הרבה דרכים בהמשך שממש חשוב בעיניי שההחלטה תהיה רק שלה. ומצד שני גם מאוד חושב שתהיה מודעת במידת האפשר לשיקולים ולהשלכות האפשריות של כל בחירה.

ואני מסכימה שגמישות היא שיקול משמעותי, אבל גם משכורת מאוד משמעותית, שלרוב תהיה הרבה יותר גבוהה בהייטק מאשר בתחומים יותר גמישים.

אילו שימושים יש לחלב אם בנוסף לאכילה?רחללי
באופן קבוע פעמיים-שלוש בשבוע הקטנה לא מסיימת בקבוק במעון ואני שופכת כ100 מ"ל. יש משהו יעיל לעשות עם זה במקום לשפוך?
מתייגתרקאני

@שושנושי המליצה פה פעם על קרם גוף שהיא הכינה מזה

איך את זוכרת???????שושנושי
כבר מגיבה לךשושנושי
לשים באמבטיהתהילנה
זה מעולה לעור
אולי לשים פחות בכל מנה?אוהבת את השבת
^^^ לחלק למנות קטנות יותריעל מהדרוםאחרונה
אתן אוכלות ביום יום חטיפים? או בכלל לא?פומלה
שוקולד כן... חטיפים לא ככ יוצא לילומדת כעת
לפעמים להשתתף עם הבן שלי בבמבה או צ'יטוס אבל ברמה הזו
בגדול לאמיוחדותאינסופית

יש תקופות שיותר יש שפחות

אבל משתדלת כמה שפחות להכניס הביתה 

בכלל לאדיאן ד.
חטיפים לאבוקר אור

גם לא אוהבת את הרוב

אבל בדכ אוכלת משהו כמו עוגיה או שוקולד כשחוזרת הביתה

ולפחות פעם בשבוע פופקורן שמכינה בבית

פעם ב....רק בשבתעם ישראל חי🇮🇱
לא מתחברת לממתקים וחטיפים 
איזה כיף לךךךךךךךך!!!!!!ממתקית

מה את כן אוכלת?
מעניין...
ממה את נהנית? (באוכל)

 

אם הכוונה לחטיפים מלוחים אזריבוזום
לא ממש, אבל אם הכוונה גם לממתקים אז לצערי כן...
כל יום 🤭אן אליוט
כשמי כן אני... לצערי.ממתקית
לא מתבזבזת על חטיפים 😉שומשומ

אם אני רוצה מתוק מחפשת דברים שווים יותר

מדויקשירה_11
נופלת על שוקולד או עוגיות 
חטיפים פחות יוצא לי,שגרה ברוכה

ממתקים גם לא מיודע מה  

המתוק שלי זה העוגיה ליד הקפה וכאלה. עוגה בבוקר  

וכו'

עוגות ביתיות .

פחות יוצא לי לשבת על תפוציםס.

כמובן תמיד יש יוצא מן הכלל אבל לרוב

כן. אוף. לפעמים לאורחת ערבמאוהבת בילדי

אני יכולה לאכול חטיף עם גבינה

לצערי כןזוית חדשה
לרוב לאהשם שלי

לפעמים אם יש בבית משהו שאני אוהבת ומתחשק לי.

או שפתאום בא לי לקנות משהו.


בדרך כלל את החטיפים שהילדים אוכלים אני לא אוהבת.

שוקולד והרבהרקאני

אבל חטיפים מלוחים פחות

אולי בשבת

לא כי לא קונה. רק כשצריך קוניםמנגואית

כמובן שאחרי פורים יש ואוכלים...


מתוק לצערי יש בבית . משתדלת לאכול בלי הילדים

הם מקבלים שלוקים לא כל יום, מסטיקים לפעמים ,עוגה/עוגיה גם לפעמים...


אני לא אוהבת בכללמישהי חדשה:)
וגם לא שוקולד, אוכלת קצת דגני בוקר מתוקים או פירות כשרוצה משהו מתוק. בשבת אוכלת קצת עוגה גם.

(סופסוף משהו פה שרלוונטי שאענה עליו🤭)

לפעמים כןטארקו

לא ברמה יומיומית

אבל כן יש פה תמיד חטיפים למקרה שצריך משהו זמין מיידי לאכול משו בקטנה שיחזיק עוד כמה זמן...


בנוסף לעוגיות ושוקולד שיש תמיד אבל אוכלים במידה. אבל כן כל יום 2-3 עוגיות/פרוסת עוגה/כמה קוביות שוקולד עם הקפה. זה לא בריא לגוף אבל זה חשוב לי לנפש העצירה הזו.

גלידות!יעל...
לא מחזיקה בבית כדי לא להתפתות לזההשקט הזה
אבל בכללי מתוק יותר עושה לי את זה😅
אוכלת שוקולד והרבה, חטיפים מלוחים כמעט ולא יוצא ליסטודנטית אלופה
בכלל לא.. בכללי אין לי בבית חטיפים ושוקולדנחת-רוח

קונה לשבת לילדים מארז חטיפים פשוט


וזהו


אחת למלאאא זמן קונה לי חטיף לשבת או שוקולד


אבל משתדלת שבשגרה לא יהיה בנמצא


אם יהיה אז אוכל שטויות


וברגיל לא אוכלת כלום בין הארוחות


אם יש בבית אז נניח פעם פעמיים בשבוע אני אוכלתקופצת רגע
חטיפים בסגנון תפוצ'יפס וביסלי.

חוץ מזה כמובן שאוהבת גם שוקולדים, לא סותר 😉 

לא. שוקולד כן (בערך 2 קוביות ביום)קמה ש.
עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך ח' בתמוז תשפ"ו 13:07

בס"ד

 

פעם בשבוע מאפה שווה. וקינוחים בשבתות.

כשיש, כןשנהבאחרונה

בדכ אין. בדכ משהו מתוק עם הקפה בבוקר.

הבעיה אצלי היא שאם אין משהו מתוק אני פשוט מכינה. ואת זה אני באמת מסוגלת לנשנש בלי חשבון.

מדיניות מתוקים וחטיפיםשקדי מרק

אשמח להתייעץ לגבי מדיניות בבית לחטיפים וממתקים, לשמוע איך זה מתנהל אצלכם, ואז לראות מה מתאים לנו..


אצלנו אין בבית המון ממתקים, בדרך כלל יש עוגיות כלשהן, שוקולד בארון, חטיפים לשבת. לא המון אבל קיים.

במהלך השבוע אחרי המסגרות חותכת פירות, מאפשרת עוגיות , שלוקים, או נשנוש במידה. מכינה קרטיבים ביתיים..

פעם בחודש הולכים למכולת והם יכולים לבחור מה שרוצים..

גילאי 8 ומטה.

יש כרגע תסכול אצל הילדים סביב הנושא. אשמח לשמוע איך אצלכם

 

יש תסכול כי יש בבית והם מוגבלים?מנגואית

אצלנו זה עושה את התסכול. חטיפים אין ואין תסכול. אם אני קונה לשבת או לטיול או יום הולדת, זה יום יומיים לפני או מחביאה

שלוקים ועוגות יש וסביב זה יש יותר תסכול והם גם מקבלים יותר

לאו דוקא..שקדי מרק

מבקשים משהו טעים/מתוק ולא תמיד אני מאפשרת (לא יודעים בדרך כלל בדיוק מה יש) לצורך העניין קוביות שוקולד מריר תמיד יש בשביל אפיה.

מתוסכלים שאני מרשה רק פעם בחודש ללכת למכולת.

מתבאסים שמגבילה את הכמות (נגיד לא יותר מ3 פרוסות עוגה בכניסת שבת.. )

נשמע לי ממש בטוב טעםיראת גאולה

לדעתי תנסי להבין מה גורם לקושי שלהם.

למשל 3 פרוסות עוגה בכניסת שבת זה בכלל לא קצת. יכול להיות שהם פשוט רעבים? אז לתת לפני זה משהו יותר משביע אולי, או לאפשר במקביל עוגה ופירות חתוכים או פשטידה או צלחת מרק...

מבקשים מתוק ואת לא מאפשרת, אז לומר ברור שאצלנו אפשר נשנוש רק בין 16 ל17. בשאר הזמן מי שרעב מוזמן לקחת פרי או פריכיות למשל.

כלומר, אני לא חושבת שהתסכול הוא באמת בגלל כמות המתוק הכללית, אלא כי באותה הזדמנות הם רעבים למשל.

וגם, כשבאופן כללי יש ממתקים, הם לא מבינים למה עכשיו את לא מרשה. אז עדיף שיהיה כלל ברור מתי כן.

פעם בחודש ממתק במכולת זה ממש לא רק. גם לגבי זה, יכול להיות שאם זה ביום מסוים שהם יודעים מתי יקרה, זה יהיה להם קל יותר. מאשר לחשוב כל יום שאולי היום זה היום הנחשק ולהתאכזב כשהבקשה שלהם לא מתמלאת.

אני חושבת שלא כדאי להגביל בכמה לאכולדיאן ד.

אם להגביל אז בלא לקנות או להכין כמות קטנה.

 

ממה שאני זוכרת בתור ילדה כל דבר שאמרו לנו כמה אפשר לאכול אז זה מה שאכלנו אפילו אם זה היה ממש הרבה.

לצורך העניין יכול להיות ש- 3 פרוסות עוגה זה די הרבה להם אבל אם זה מה שאת מרשה זה מה שהם יאכלו.

ואח"כ עוד ירגישו שרצו עוד ולא הרשו להם.

 

אולי לפתוח פס עוגה בכניסת שבת ולהגיד שאת הפס השני שומרים למחר בבוקר?

או להגיד אפשר לאכול אבל תשימו לב שנשאר לשאר הילדים?

אני לא אומרת מראש..שקדי מרק

רק אחרי כמה פרוסות כבר לא מאפשרת עוד

וכמובן מציעה לאכול אוכל אם רעבים.. 

אצלנוכורסא ירוקה

פעם באף פעם אני מכינה עוגיות

ביום יום הממתק שלהם זה לחם עם שוקולד לגן, שמקבלים רק בחלק מהשבוע.

פעם בכמה שבועות נוסעים לסבתות והן כבר מפציצות אותם בממתקים.

בשבת מקבלים ממתק שבת בערב בהדלקת נרות ואוכלים קורנפלקס מיוחד בבוקר שבת (במשך השבוע זה הצהוב הרגיל), ובקידוש בשבת לרוב יש עוגה או חטיף כלשהו.

חוץ מזה הם מקבלים מהגן ממתק בקבלת שבת בשישי.

מעדנים אנחנו לרוב לא קונים, הם אוכלים פעם בכמה חודשים אצל סבתא או שאנחנו קונים פעם בכמה חודשים לקידוש.

שלוקים קטיבים וכאלה גם כן בקידוש בשבת או אם יש אירוע מיוחד, אבל אז זה במקום משהו אחר.

מדי פעם אני מכינה פנקייקים ולפעמים שמה בבלילה שוקולד ציפס. ולימי הולדת יש עוגה בחושה.

ביסקוויטים אני נותנת די בחופשיות בנסיעות וכאלה.


בתחושה שלי הם מקבלים המון מתוק, ממש יותר מדי. תכלס כשכותבת כאן זה נשמע לי סביר, אבל בגלל שהם כאלה מכורים ותמיד מבקשים אז זה מרגיש לי שיש יותר. 

אצלי באופן כללי איןנעמי28

יש עוגיות שאני אופה, ארטיקים וגלידה ביתיים והרבה פירות.
 

אני חושבת שזה כמו כל גבול - כשיש פתח, מנסים לעבור אותו.

אני רואה את זה הרבה עם המסכים - אצלי בכו כל יום שהם רוצים, ברגע שהוצאתי מהבית את המסך הגדול, אין על להתלונן בכלל והרבה פחות בכי בנושא.
 

תשקלי אולי לא להחזיק בבית בכלל ולקנות כשצריך (נגיד רק לשבת אבל לא מגירת חטיפים)

מה שיש לתת במועדים ממש קבועים.

 

ויכול להיות שפשוט יהיה תסכול בנושא, הרף של הרצון למתוק אצל ילדים הוא בלתי נגמר, וככל שאוכלים יותר מתוק רוצים יותר🤷🏼‍♀️

אצלנודפני11

שוקולד- בארון גבוה. רק לשימוש של אפייה (יש לי מריר רגיל)

פופייסים- בימים החמים מרשה די חופשי..

ביסקויטים- די חופשי

עוגות- אך ורק בשבת. או אם יש קצת שאריות אז גם במשך השבוע.

אין לי בכלל חטיפים או עוגיות. ואם כן- אז זה רק כ"ממתק שבת" שמקבלים בערב שבת אחרי הדלקת נרות.

עוגיות קנויות- רק כשאורחים באים. זה ממש לא נגיש לילדים ובעיקר הם לא יודעים שזה קיים (במקפיא/בארון סגור ולא נגיש)

לחם עם שוקולד- רק ביום שישי/ראש חודש/יומולדת/יום טיול. ואז כל הילדים מקבלים..


יש שפע של פירות..... אם ילד רוצה לנשנש הוא מוזמן לקחת מכל הסוגים והמינים. לפעמים כשהם רעבים ואין אוכל זמין מיידי אני אוציא בייגלה/קרקרים.


לא יודעת אם עזרתי לך..

בשבתדפני11
הם יכולים לאכול די חופשי מהעוגות. אין לנו הגבלה (חוץ מ- אחרי האוכל)
עונה מאצלנו ילדים יותר קטנים, הגדול בן 4.5דיאן ד.

עוגיות קנויות/ ביסקוויטים יש בבית חופשי, כל יום לוקחים לגן.

יכולים לאכול גם אחה"צ אבל בתכלס הם לא רוצים.

שלוקים יש כל היום כל היום.

 

יש קורנפלקס עם חלב, לפעמים אוכלים בבוקר לפני שיוצאים לגן, לפעמים אחה"צ.

משתדלת לחתוך להם פירות, לא תמיד זוכרים לקנות.

 

ממתקים אין בבית בכלל בכלל.

לפעמים לפעמים קונים לשבת.

אם הילדים הולכים איתי לקניות אני מרשה להם לבחור ממתק אחד מה שהם רוצים (קורה פעם במיליון...).

בעלי לא מרשה רק אם זה לקראת שבת.

 

יש לנו ליד הבית קיוסק כזה שמוכרים בו ברד שהם מאוד אוהבים,

בהתחלה כל יום ביקשו לקנות ברד ואמרתי להם שברד קונים רק ביום מיוחד, למשל יומולדת או ראש חודש וקיבלו את זה.

 

הרבה פעמים הם חוזרים רעבים מהמסגרות אז או שמצטרפים אלי לארוחת צהריים מבושלת שאני אוכלת בבית בארבע.

או שאני מקדימה להם את הארוחת ערב לשעה חמש.

 

 

אצלנו קטנים יותר, כיתה א ומטהבוקר אור

מה שמקבלים במסגרות כמובן אוכלים,  ביום שישי הם שומרים מה שהם מקבלים לכניסת שבת

בשבת כשנמצאים בבית יש עוגה בסוף הארוחה לפעמים, לא כל ארוחה, ואז אני מרשה שתי חתיכות והם בסדר עם זה

פעם בשבוע בערך כשחוזרים הביתה קרטיב או שלוק (האמצעי קצת יותר מבקש ומתבאס שאני לא מביאה עוד פעמים)

בבוקר לפני שיוצאים אוכלים מאפינס שיבולת שועל,  זה לא ממתק מבחינתי אבל זה מפנק אותם

חוץ מזה אין משהו ברגיל, לפעמים מכינים עוגיות באמצע השבןע לשבת ואז אני נותנת גם עוגיה

יש לנו האמת מלא חטיפים שמצטברים כשהם מביאים מימי הולדת או משלוחי מנות, אבל לא נראה לי שהם בכלל זוכרים את קיומם כי זו ממש לא אופציה אצלנו 

אצלינוהשם שלי

בבוקר אוכלים ופלים/ עוגיות/ ביסקוויטים.


בערב כולם אוכלים עוגה. לפעמים במקום עוגה יש אבטיח/ עוגיות/ גלידה).


במשך היום אני מרשה ממתק אחד. בדרך כלל אוכלים אחרי ארוחת צהריים.

אנחנו קונים שוקולדים, חטיפים קטנים, שלוקים, לפעמים מסטיקים. ולפעמים יש גם דברים שהילדים קיבלו בכל מיני מקומות.


בקיץ מידי פעם קונים ארטיקים שווים (הם לא מסתפקים בארטיק קרח), אבל שומרים לזמנים מיוחדים.


בשבתות הם מקבלים ממתקים בתפילות ילדים, תהילים וכד'.


מעניין תודהשקדי מרק
אם מתאים לך לענות.. גדלת באופן יחסית מאפשר כזה וזה טבעי לך? או שזה דוקא תנועת נגד לאיך שגדלת בתחום הזה?
כילדההשם שלי

היה יחסית דומה.


בבוקר אכלו עוגיות.


היה שלב שהיה מותר שני ממתקים ביום.

בדרך כלל היה כל מיני סוכריות, מסטיקים, קוביות שוקולד מריר. פחות חטיפים ושוקולדים שווים.

בקיץ לפעמים היו קונים ארטיק קרח. בשבת היה גלידה.


פחות היינו מקבלים ממתקים בבית כנסת וכד'.


כשגדלנו, כבר פחות היו כללים, ועם הזמן גם נכנסו דברים יותר שווים.


אני חושבת שהילדים שלי כן מקבלים ממתקים ברמה יותר גבוהה.

אולי יותר דומה למה שהיה לאחים הקטנים שלי.


יש משהו שונה, שיש פחות פער בין ההורים לילדים.

כשאני הייתי ילדה, אמא שלי יכלה לקנות לנו ארטיק קרח ולעצמה מגנום, או שרק לאבא היה מותר לשתות קולה באמצע השבוע.

אצל הילדים שלי זה לא עובר.

אם אני קונה משהו יותר שווה, הם לא יסתפקו ביותר פשוט. אלא אם הם לא רואים ולא יודעים.

אצלנו יש חטיפים קטניםניק חדש2

כמו ציטוס במבה וכאלה

לרוב אני מרשה אחד קטן ביום.

לא תמיד עולה דרישה.


כשיש חטיפים גדולים הם לא רגועים ורוצים כל הזמן.

אז אני נמנעת מלקנות.


בגדול אני לא בעד למנוע מהם לחלוטין. גדלתי בבית שמנעו מאיתנו וזה יצר לי אישיו סביב זה שעד עצם היום הזה משפיע עלי מאד.

היו תקופות אחרי שהפכתי עצמאית בקניות שלי שהייתי קונה ממתקים וחטיפים כמו מטורפת.

בכמויות. שיהיה לי.

אז לא רוצה שיגדלו ככה.


לגבי עוגה בשבת לא מגבילה אותם כל עוד זה אחרי אוכל.

עוגיות ובסקוויטים אני מסכימה אבל לא להיסחף. יש לי ילד שלא יודע לעצור ואז הוא מגיע לבחילה אז אני מזכירה לו.


הגדול בן 9 הקטן בן 4.5

אה ולגבי שלוקיםניק חדש2

אם הם קטנים דיי חופשי.

גדולים אני מסכימה אחד גדול ביום.

ארטיקים כנל. אחד ביום.

קרח.

ארטיקים מיוחדים במידה ויש זה בדכ לשבת.

תודה רבהשקדי מרק

זה בדיוק מה שאני חוששת.. שההגבלה קשה לה מדי ולא טובה בשבילה.

היא ילדה רגישה והנושא הזה ממש מפעיל אותה.

הקושי האמיתי הוא עם הגדולה אבל קשה לעשות הפרדה ולאפשר רק לה. וקשה לה להגביל את עצמה באופן טבעי.. לא סומכת על זה.

ואם תכיני עוגיות מתוקות אבל בריאותניק חדש2אחרונה

לא יכול להוות כתחליף?

או למשל אצלנו מאד אוהבים נייצר ואלי.

אני לא מסכימה בלי הגבלה אבל כן זה מהווה תחליף למשהי מתוק

אצלנואיך?איך?

מבחינתי ביסקוויטים, שלוקים, קןרנפלקס וכו זה ממתקים

אז קורנפלקבס יש בבית אבל אוכלים ממנו לעיתים רחוקות. לפעמים אם אין משהו אחר לוקחים בבוקר לגן

באמצע שבוע יש עוגיות ביתיות  (בריאות) די חופשי ואוכלים גם במבה אם רוצים

יש פירות רוב הזמן

בשבת יש הרבה עוגות, מעדנים, קצת ממתקים וכמה סוגי חטיפים (אבל מרשים רק אחד)

וכמובן יש גם את מה שמקבלים במסגרות ובבית כנסת

אצלנו יש ממתקים רק בשבת ואירועים מיוחדיםדרקונית ירוקה

מקבלים ממתק או עוגיה בהדלקת נרות, במנות אחרונות ובקידוש וזהו. יוצא 5 בערך במהלך השבת, כולל פרוסות עוגה.

בראש חודש מקבלים כריך עם שוקולד

אחר הצהריים מקבלים פירות. מידי פעם גם ביסקוויט או חופן בייגלה. בקיץ לפעמים פופייס מיד בחזרה מהגן

הם יודעים מצויין מתי מותר ולכן אין תסכול. ממתקים שמקבלים במהלך השבוע שומרים בקופסה שלהם שממנה הם בוחרים בשבת.

תודה רבה לכל מי שינתה!שקדי מרק

קוראת את הכל ונחשוב מה מתאים לנו..

אני לא הולכת איתם אף פעם למכולתאוהבת את השבת

זה תמיד נגמר בעוגמת נפש..

השפע והמבחר ממש מאתגרים ומתישים את הנפש

מבינה אותם


אם הולכים זה רק אחרי שהחלטנו מראש מה קונים

..


משתדלת לדבר איתם על כל זה המון

שהמכולה מבלבלת

המפעלים רוצים שיקנו מהם כמה שיותר אז הם שמים הרבה פרסומות, הרבה צורות, הרבה חומרים מזיקים כדי למכר אותנו...


פעם הבת שלי הכינה דף עם מה הויטמינים של כל פרי וירק נותנים לנו, זה עזר לאיזה תקופה...


משתדלים להסביר הרבה שהחומרים המזיקים מקשים על הגוף ומפריעים לו לעבוד טוב. .


פעם הם שמעו מישהו מסביר על החשיבות לארוחה מאוזנת- שכל ארוחה תכיל פחמימות, חלבונים וויטמינים- ירקות, הוא הסביר טוב וזה עוזר להם להבין את החשיבות של תזונה...


הם גם שומעים הרבה מסע אל גוף האדם שהוא מסביר הרבה על גוף האדם ואיך האוכל משפיע על הגוף...

כמו לנו גם אצלם עוזר להבין את המשמעות וסיבת הדברים

..


והאמת הכי טוב שפשוט אין....

נעיקר זה הבטחון שלכם והשדר להםנחת-רוח

אצלינו יש חטיף לשבת- בדר''כ מארז של קטנים ואז גם מקבלים אחד בקבלת שבת ואחד במהלך השבת

יש עוגה לקידוש ולמלווה מלכה


שלוקים מקבלים כשחוזרים מהמסגרות

ולפעמים גם עוד אחד מתישהו במהלך היום


יש בארון ביסקויטים-קרקרים  דגני בוקר פשוטים כאלה וזולים (בשקיות כאלה..שמוכרים במשנת בערך ב11שח) לנשנושים בין לבין ולקחת בשקית לגנים-בי''ס

וגם מלפפונים רצים פה כנשנוש


פירות הם מחסלים ברגע אחד לא משנה כמה קונה ולכן לרוב לא קונים כי יוצא לא משתלם


בר''ח הפתעה מתוקה אחת קטנה


אנחנו משחררים לאט לאטרוני 1234
בעבר היו רק עוגיות בשבת בבוקר והיום יש גם עוגיות בכניסת שבת, חטיפים בשבת אחה"צ, שוקולד בסנדביץ' וכדו'.

הבעיה שתמיד יש חברים שמותר להם יותר (כמו ילדים שמביאים לבית ספר כל יום עוגיות כארוחת ביניים) ולכן הילדים תמיד ישארו ממורמרים… מתסכל.

אולי יעניין אותך