I think I lost it
Where is my hope
?It is really was at all
Cause I know
Someday the lights turn off
Where would I go
Somedays I'm high
Somedays I'm low
Where would I go
?It's just a wave
?And it will go
I don't know
.Maybe
Just wanna know that all gonna be alright
It's don't worth it
The life is really more important than the weight of my body
And how do I look
.I know that
But it is still really hard to accept this
And live in peace with it
Pfff
May I have a really big hug please
A make me dizzy like h
Hmm
What do I do
Maybe sleep and that it
.What a day
דחיה
לא דחיה כזאת דחיה כזאת
להזיז הצידה
אני דוחה דברים
אבל יש גבול
יש דברים שאדחה הכל בשבילם
כשהיא באה ואומרת לי שהחגורה רופפת וצריך להוסיף עוד חור
ישר ארגז כלים
ריכוז
מוודא שהכל ישב בול
שהכל יצא מתאים עד המילימטר
כלי עבודה
וחושב על זה שלפעמים צריך הרבה כח
משהו אגרסיבי
מפתח צינורות מאסיבי כזה כבד
להפעיל כח בשביל להגיע לשחרור
שהכל יזרום
אין תחליף לתזמון שיודע מתי להדק ומתי לשחרר
או בסבלנות
בדרך כלל הקסם האמיתי קורה בדרך
בהמתנה
רגעים קטנים בשקט שקורה בהם משהו שאתה מזהה רק אחרי שהתקדמת הלאה.
אתה אומר לעצמך וואלה היה שם משהו
מתחבר לאט
ריח ממלא את החדר
בסוף זה הפרטים הקטנים
אני צריך לצאת לטיול
לא כזה שיקרע אותי
משהו שישהה במקום
שיפתח את ההסתכלות פנימה קצת
כמו יציאה לכביש פתוח בלילה
בלי מטרה או יעד
בלי מוזיקה
רק הידיעה שאני שולט במכונה
יכול לכוון
כמו בעקידה
הוא לא רצה שיצחק ימות
הוא רצה לדעת האם תהיה מוכן לעשות את זה
בסוף העולם לא השתנה
כלום לא קרה
אבל הכל קרה
יש קצב מסוים לנסיעה כזאת
הרמוניה
זה לא רק ענין של כח זה ענין של רגש
להחזיק חומר ביד ולעצב אותו
להרגיש איפה יש התנגדות
איפה הוא נכנע
לפעמים נגיעה קלה פותחת הכל
רק להתרכז
Giniאחרונהאני כל כך מצטער שאת צריכה לסבול את הכאב הזה, ואין מילים נכונות שיכולות לתקן את התחושה או למחוק את מה שהיה 🌹❤️🌹
משהו מצמר גדול שאוכל להיכנס לתוכה
מחממת
מה צריך יותר מזה
באמצע היום
בלי הסבר
משהו מתהילים או לא משנה
לא אחשוב על זה משהו רע
בסוף המדבר יש ים
שתהיה לי מישהי לרוץ איתה
נתקלתי בספר הזה כבר כמה פעמים השבוע וכל פעם מכיוון אחר
לא בטוח מה זה מסמן לי
בר בלפר נפטרה
שיחקה שם יפה
הספר פשוט
נחמד
לא מתיימר
לא וואו ולא רע
סיפור פשוט
כמו החיים
פשוט להמשיך לרוץ
איתה או בלעדיה
שאת תאיר- בני נוער רצחו
עבר עריכה על ידי זית שמן ודבש בתאריך כ"ח בחשוון תשפ"ז 21:02
אם היא נתקלה בסחר בסמים בבי"ס שלה - אז המשפחה של סוחרים אלה לא רוצה שנדע את זה.
למה? כי זה בושה להיות במשפחה של עבריין.
התפתחות משמעותית בחקירת הרצח של תאיר ראדה - סרוגים
התפתחות בפרשת תאיר ראדה: ראיה חדשה עשויה להשפיע על החקירה - כיפה
ודווקא ערוץ 7 שותק
בשלבי החקירה הראשונים היו ליקויים באבטחת זירת הפשע ובהתנהלות המשטרה, דבר שהקשה על הפקת ממצאים פורנזיים נקיים וחד-משמעיים (כמו דגימות DNA או טביעות אצבע ברורות של התוקף האמיתי).
לכן כנראה לעולם לא נדע מי רצח אותה.
יש שערות שנמצאות בידי המערכת. עדיין אפשר להפיק דנא.
בכל זאת, מה א-ת-ה חושב שקרה לתאיר ולמה?
ועוד שאלות:
האם היה חרם על תאיר מצד בני כיתתה ועד כמה היה לזה השלכות על הרצח?
מה דעתך על שי מיקה- האם היא ידעה על איום שהיה על תאיר ולא דיווחה על כך לפני הרצח ואחריו?
האם תאיר סמכה עליה לגמרי ואמרה לה את כל מה שקורה איתה? ולמה לעזאזל אילנה ראדה טוענת שהיא שקרנית?
זה לבינתיים.
לא בפוליטיקה, לא בספורט (מצחיק אותי לשמוע אוהדים מתווכחים בלהט על תרחישים בכדורגל- היה צריך לעשות ככה וככה…), ובכלל בחיים …
"מה יקרה אילו…"
אני מחכה למידע מוסמך ממקורות מהיימנים ואמינים.
בהתחלת החקירה המשטרה השיגה הודאה מרומן זדורוב.
וכמה ערכאות הרשיעו אותו ברצח.
ובמשפט החוזר הוא זוכה.
האם המשטרה והפרקליטות הן בעיניך מקור מהימן ונאמן?
אז מי כן?
לעולמים בלתי פתור.
כמו עוד מקרי אסונות מפורסמים אחרים
ועמוק
וקסום
ועגול
בקצוות שמתכנסים חזרה
כשהיא צריכה ורוצה ומבקשת משהו
וכשהיא מקבלת ופוגשת אותו יש בהלה
ופחד
וכל מה שבפנים מתחיל להתקומם
הגולם קם על יוצרו
כמה יופי יש בזה
בסערה של איתני הטבע הפנימיים
בבירור שזה מכריח
וזה מחמיא
ומתסכל
וכואב
ואין בעולם כמו סבלנות
לצעוד בדרך כי מה נשאר
נוהג בחושך
גשם
עוצר בצד
אמצע שום מקום
רוצה לתת לזה מקום
למדבר שמסביב
ולנחמה שאולי כן ואולי לא
המרחב הפוטנציאלי
שיכול ללכת לכל כיוון
זה מהות הריקוד
ריקוד בין נשמות
וזה השיר שמתנגן ברקע
ויש תפילה בתוך המקום הזה
יש רגש יש חיים
גם אם זה פחד
אתה מפחיד אותי
כמה עוצמה יש במשפט הזה
כמה סקרנות
כמה עומק
כמה חושך
כמה ערפל
בתוך הצינורות
הכל קורה שם
כמה שקט
וכמה רעש יש בשקט זה מדהים
עור התוף שלי נקרע מרוב שקט
והיא טמירה ונעלמת
חידה
אניגמה
יפה
עדינה
אבל רק לכאורה
כמו שני הפכים
אחד פרוע מבחוץ ורך מבפנים
ואחת עדינה מבחוץ עם אש וכאוס מבפנים
אל תפחדי
לא ממני
אבל בעיקר לא מעצמך
וזה מפחיד
זה משתק
זה מצמית
ככה לחפש בתוכי?
לפתוח
לחשוף
כמה אהבה יש בין ההריסות
וכמה כאב
אני עף
או על הרצפה
אי אפשר לדעת
ולא צריך לדעת רק להרפות
כמה שקט נמצא שם
בערפל
כי שם האלוהים
והוא איתנו
גם בצינור
באזור המעבר
שמוביל
ושואב
כשכל הנוזל הופך למוצק
וכל הרצפה מתחילה להפוך לאויר
כמה שקט יש בחוסר שליטה
בהתמסרות
הכניעה
ובהפך
או בכניעה
יש שקט
יש הרבה דברים
מה שאין שם זו חולשה
מסירת השליטה
אם יהא זה רצונך יהיה
ואם לא
אז לא יהיה
והיא צועדת אבודה
בין גבעה שבורה
שותקת
מדברת
צועקת
לוחשת
שותקת בצרחה
קורעת את העולם
כמו נחש שנקרע מהעור של עצמו
בסמרטוטי אור
עור
נשרפים בשאול
אם יהא זה רצונך
וכמה געגוע יש שם
זה לא חייב להיות למשהו שהיה
זה יכול להיות למשהו שאתה רוצה
שעוד לא היה
לרחוב ישן
לניגון עתיק
כינור צולע ושבור
מחוספס
בלי כיוון
בלי דרך
צלילים שמסתלסלים כמו עשן
מסביב לשולחן
תבחר מה לאכול
היא שואלת
ספק מזמינה
ואתה לא יודע כלום
אתה רק יודע שלא תסלח לעצמך
אם תישאר
ספרים ישנים בפינה
והזמן עוצר שניה
וממשיך להחליק
ואתה שואל
והיא עונה
מה שידעת כבר מזמן
אבל חשוב לשאול
ויותר חשוב להקשיב
לתת מקום
גם פיזי
וגם לא
המדבר הזה מעל המקום
מעל הזמן
והוא קשה
וצחיח
ואין בו מים
אפילו הנחשים והעקרבים לא כאן
כלום
ואתה לבד
בדידות מזוינת
שאתה לא מספיק לעצמך
קיבוץ נדבות
והיא אומרת לך תשוב לאוצרות שלך
ואתה מסתובב
נוהג ונוהם כחיה בלילה
נוהם במדבר לילות שלמים
כמיהה וכיסופים
פנימה
