אחרי חמש שנים בערך שלא כתבתי כלום

(הייתי כאן, אבל לסתם הבלים)

מרגיש נחות בלי סמכויות המנעל 🥲

אבל באמת לא הייתי פה מלא זמן 

אם כי גם שמואל לא פה, מעניין למה אותו לא הורידו.

(גם אני לא הרבה פה, אבל אני קצת קיימת, טיפה )

שאני ו@זית שמן ודבשבערך היחידים שעוד איכשהו פעילים פה (וגם @nes עד לפני כמה חודשים).

אולי אנחנו נהיה מנהלים?😜

צריך להיות זנב לאריות ולא ראש לשועלים.

אתה רוצה להיות מנהל?
(לא שזה תלוי בי אבל סבבה)

רוצה לשחק?

תחשוב על רעיון למשחק?

אבל תודה

בינתיים משתדלת לפרוק פחות אז גם לא משנה...

אחרי כמה חודשים כדי לגלות שוב שהמקום הזה נהיה שומם

ופתאום לגלות מלא אנ"ש ישנים חוזרים למקורות

מציף את הלב בנוסטלגיה כיפית כזאת.

שאתה נכנס לגלות ששומם ואז רואה שנכנסו עוד כמהה לגלות כמוך

פשוט תכנסו בלי לגלות ששומם ואז תהיו פה ואז יהיה כיף שוב

והיי לך! באמת געגועים

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.