פעם קודמת דיברנו על נתינה כאשר אני מרוקנת
כאשר לא נעים לי / כאשר האחר צריך באמת עזרה אבל עדיין זה בא על חשבוני .
נתנו טיפים להקשבה נכונה כאשר הנתינה גוזלת מאיתנו ודרכים לפעולה .
כן - לא נתינה מבורכת - צעירים מעל עשרים
הפעם נדבר על הרווח שלי
לפעמים גם שנראה לי שלא אקבל מזה שוב דבר
לדוגמה אני עוזרת לאחר ללמוד למבחן מביאה לו סיכומים מסבירה לו ..
אבל יודעת שאין לנו עוד קורסים יותר.. וגם הוא לא יכול לעזור לי וגם הזמן שאני מסבירה לו כנראה יפגע באיכות ובכמות של הלמידה שלי .
עוד דוגמא אישה עולה חדשה מעכבת אותי למרות שאני ממש רוצה לחזור הביתה אחרי העבודה היא שואלת איפה היעד שלה וצריכה הכוונה צמודה + בכיף חצי שעה הלכה
אני צריכה לזכור שהכוח שיש לי הוא לא בגלל כמה שאני טובה אלא בגלל שה' נתן לי את החוכמה הזו או העדינות .
וגם בכל דבר יש תהליך שאנחנו עוברים עם עצמנו מה למדנו על עצמנו התהליך הזה ?
מה למדנו על עצמנו שנתנו כאשר לא היה לנו כוח , מה בכל זאת הרווחנו , איפה יכולנו לעגל ואיפה לתת יותר , ואיפה לקחת בקלות יותר ובכיף?
בהצלחה

