בס״ד
אז אחרי שכמעט סיימתי לעטוף כמות עצומה של ספרים עם ניילון עטיפה, אני חושבת להסיק מסקנות לשנה הבאה - אולי כדאי ישירות לקנות עטיפות מוכנות לספרים וזהו?
אז לפני שאני מחליטה לשנה הבאה, אני שואלת אתכן:
האם יש יתרון כלשהו דווקא לניילון עטיפה על פני העטיפות המוכנות?
(ברור שלספרים עם פורמט שהוא לא A4 צריך, כמו ספרים קטנים וכו׳, העטיפות המוכנות לא יעזרו. אני שואלת לגבי כל הספרים הסטנדרטים)
לק"י
יש גם לספרים מאורכים.
יש סוג שהוא עבה יותר, ואז גם אפשר למחזר בשנים שאחרי.
יש לו יתרון כלשהו?🤔
מעדיפה לעטוף מה שאפשר בעטיפות מוכנות בגדלים שונים.
מה שלא מתאים לשום גודל דורש את הנילון בגליל (למרות שאם קטן מA4 עדיף לפעמים להתאים את העטיפות המוכנות)
ובאמת פחות מוכרים אותו, כבר כמה שנים שלא מצאתי נילון נורמלי לעטיפה, רק משהו יותר צלופני שנראה שמיועד למתנות והרבה פחות נוח לספרים.
השנה קניתי באיזה חנות קטנה ניילון איכותי לעטיפת ספרים שלפי כמות האבק עומד שם כבר שנים.
ובאמת השתמשתי בו מעט מאוד ובעיקר לספרי קודש (חומש, גמרא וכדו).
אין לי סבלנות לזה.
עוטפת רק ספרי קודש שלא מצאתי להם עטיפות מוכנות.
והילדים עוזרים אז הרבה פחות עבודה.
יש לנו שיטה יחסית פשוטה וקלה.
חוברות כתיבה אני לא עוטפת כי ממילא זורקים בסוף שנה וזה מהווה את רוב הספרים.
עבור חומשים יש עטיפות מהודרות מיוחדות ורק מחליפים את הכרך מחמישה חומשי תורה.
השיטה שאנחנו עוטפים:
1. קודם מפנים ומנקים את שטח העבודה. ספות ושולחן.
2. קוראת לילד שאחראי על הגזירה לידי ומראה לו איך מודדים עטיפה לגודל הספר. עושה שלוש כאלו בגדלים שונים לצורכי הדגמה. הילד עושה עוד שניים בנוכחותי בשביל להבין את הרעיון.
3. הילד הגוזר עובד על הספה. יש שם מספיק מרחב.
הוא גוזר את הגודל ומדביק עם סלוטייפ את החלקים שהם לא הלמעלה והלמטה.
יש שני חלקים כאלו. אחד בכריכה הקדמית ואחד בכריכה האחורית.
4. ילד בגיל גן אחראי לגזור חתיכות סלוטייפ עם מספריים כאשר הקצה העליון של הסלוטייפ מודבק לשולחן והשאר מתנופף באוויר שיהיה קל לשלוף את הסלוטייפים.
(ניסינו בעבר עם מתקן חיתוך ייעודי לסלוטייפ וזה לא מוצלח. עדיף עם מספריים)
הספרים שעטופים רק בצדדים ולא בלמעלה ולמטה עוברים אלי לשולחן.
אני גוזרת את המלבנים למעלה ולמטה של נייר העטיפה שנמצאים במקום בו נמצא החלק של הספר שאוגד את הדפים.
כך למעשה מפרידים בין העטיפה שהולכת להתקפל לכריכה הקדמית לבין העטיפה שהולכת להתקפל לכריכה האחורית.
מקווה שזה מובן. זה לוקח כמה שניות לכל ספר.
קיבלנו ספר עטוף שהקצוות שלו למעלה ולמטה בכריכה הקמית והאחורית פתוחים. סה"כ 4 קצוות.
בשלב הזה אני פותחת את הספר על מנת להפריד בין הכריכה הקדמית לאחורית.
כל קצה כזה שכרגע בצורת מלבן, מקפלת לשני משולשים בקצוות ותוך כדי שאני מחזיקה את המשולשים, מכניסה את כל החלק הבולט הזה בקיפול פנימה עד שלא רואים אותו בכלל מבחוץ.
בשלב הזה מחזיקה את הקצה ביד אחת, ולוקחת סלוטייפים אחד לכל משולש ואחד נוסף שמחזיק את הקצה ומדביקה.
ספרים עבים שבהם הפתיחה של הספר מעוותת את המיקום של העטיפה אני עוטפת קודם את הכריכה האחורית. בד"כ אחד הילדים מחזיק את הדפים שלא יזוזו ואז הופכת את הספר כך שיפתח מהכריכה האחורית. כלומר בכובד על העטיפה הקדמית וככה עוטפת אותו.
עד עכשיו תיארתי תפקידים של אמא, ילד גן וילד יסודי.
ילד יסודי נוסף אם יש עוזר איפה שיש צוואר בקבוק.
ככה נמנעים מכעסים ומתגובות איזה איטי אתה וכו'.
וגם מאפשר לטפל בפעוט שמתרוצץ בין כולם. (למרות שמעדיפה להתעסק עם ההכנה לביה"ס בערב שאין קטנטנים בסביבה)
בד"כ במוצ"ש שהקטנים הולכים לישון ואני ישנתי שנ"צ והגדולים גם ככה משובשים אז זה זמן טוב.
אם יש שני ילדים ביסודי וילד גן שעוזר עם הסלוטייפים זה ממש רץ.
ואם יש ילד אחד ביסודי אז אין הרבה ספרים במיוחד בגילאים הצעירים שיש המון חוברות של קריאה וחשבון שאני מראש לא רואה צורך לעטוף, אז לא מסתכם להרבה עבודה.
ילדים בחטיבה ומעלה השאיפה שלי שיהיו אחראים בעצמם על ההכנה ללימודים. הם מכירים ומנוסים בשיטה.
גם רישום שמות על כלי כתיבה אנחנו עושים בטקס דומה.
בהתחלה הילדים גוזרים פתקים צרים וארוכים ואח"כ רושמים את השם בעל אחד מהם.
(אפשר גם להדפיס ואז נשאר רק לגזור).
ילד גן גוזר את הסלוטייפים. מלמדים אותו מה האורך הרצוי.
ואם זה מתחיל להתקצר/ להתארך מחתיכה לחתיכה אז מחזירים אותו לגודל הרצוי.
אחרי שהפתקים מוכנים ויש המון חתיכות סלוטייפ (מקיף הקפה נכבדת מהשולחן)
אז כל ילד לוקח חתיכה של סלוטייפ, מניח עליה פתק עם שם, ככה שהסלוטייפ יכסה את כל הפתק, ומגלגל באלכסון על כלי הכתיבה.
מדביקים על כל עיפרון, עט, טוש, עיפרון צבעוני, פנדה וכו.
בהתחלה צריך להדגים כמה פעמים אבל זה פשוט והילדים קולטים מהר.
כלי כתיבה כמו מחדד, מכסה של דבק סטיק, מחק וכו אני רושמת עם ארטליין.
למספריים יש לי שיטה אחרת דומה. גוזרים סלוטייפ בגודל כפול מהפתק ועוד קצת ספייר.
משחילים את הסלוטייפ על הידית של המספריים ככה שהאמצע של החתיכה תיגע ותיצמד לידית, והסלוטייפ מתנופף כלפי החוץ.
בשלב הזה מכניסה את הפתק ומהדקת את שני קצוות הסלוטייפ אחד לשני.
קיבלנו פתק עם שם שמוצמד למספריים חיצונית.
מחברות הילדים מכניסים לבד לעטיפות.
סה"כ עיטוף ספרים וסימון כלי כתיבה לוקח בערך שעתיים וזה מכניסה את הילדים להתרגשות לקראת החזרה לכיתה.
קניתי דף A4 שהוא מדבקה והדפסתי עליו את השמות.
ואז נשאר רק לגזור ולהדביק.
חסך ים עבודה!
קונים מראש דף מדבקות לבנות קטנות. מלבנים קטנים בגודל הרצוי.
ואז רק כותבים ומדביקים.ממליצה לשים מעל זה סלוטיפ כדי שיחזיק לאורך זמן.
טוש לא מחיק דק (טוש לשקפים) ולכתוב ישירות על מכשירי הכתיבה
(חסרון: מוריד את האופציה של רוב ילדי היסודי לעשות את זה לבד כי דורש מוטוריקה עדינה טובה יותר מכתיבה על מדבקות)
קונים מדבקות שמודפס עליהם השם של הילד מראש .
הזמנה מעלי אקספרס.. כמה שקלים וזה באמת חוסך המון
לק"י
חוץ מעל הצבעים.
ונראה כמה זה נצרך וכמה זה יישמר בלי השם.
אז נראה לי בעייתי להשתמש בזה. אבל תודה!
חדשות-נקיות כאלה...
בע״ה בלי נדר. עכשיו חושבת על כל השעות שהייתי חוסכת השנה 🤦🏻♀️. טוב, זה כנראה ״שכר לימוד״ בשבילי...
@אמאשוני - מקסים! עשינו פרויקט משפחתי למחיקת ספרי הלימוד שהם קיבלו מהשאלה הבית הספרית והיה ממש מוצלח ב״ה. והם עזרו עם המדבקות על הספרים. אם איכשהו-איכשהו נמשיך עם גלילי הניילון, חושבת לנסות לאמץ.
וברור שעטיפות קנויות!
ואני אחת שנהנית לעטוף, אבל עדיין, כשמכפילים באיזה 30 ספרים זה כבר לא כיף.
כל מה שמתאים לעייפות קנויות- בקנוי. גם אם זה דורש מעט התאמות פה ושם.
ומה שלא מתאים בכלל אני עוטף הניילון מגליל. אבל עבדתי בעבר בספרייה, ואני יודעת לעטוף ממש מהר. לקח לי בערך שעה וחצי לעטוף ספרים ל-4 ילדים (3 מהם בכיתות ז' ומעלה, כשכבר אין חוברות, שאותן אני לא עוטפת מטעמי איכות הסביבה).
לספרים שחשוב שלא יהרסו. מוכרים בחנויות כלי כתיבה ב3 גדלים לדעתי.
נשמר טוב וחוסך התעסקות
קונה בכל הגדלים שאני מוצאת עטיפות לספרים (יש 2-3 לפחות איפה שאני קונה)
מודה לה' שהבנים שלי לא רוצים בכלל עטיפות, אז חוברות חשבון נניח
לא עוטפת רק שמה מדבקה (בכל מקרה לפח אחרי 3 חודשים כשמסיימים אותן..) וכן עוטפת ספרי קודש וכו.
גם במקרה שאין לי עטיפה בגודל, לוקחת עטיפה בגודל קרוב ומתאימה אותה, זה פחות עבודה מאשר לעטוף בניילון רגיל..
ואת השאר כן בניילון רגיל, זה לא נשאר הרבה..
אנחנו זוג עם חמישה ילדים 1.5-9. מחפשים רעיונותלמקומות מגורים תורניים עם חיונך טוב.
אנחנו פתוחים לשמוע על גרעינים, יישובים, וריכוזים אחרים. פחות בכיוון של חווה או מקומות שהם בשלבים מאד התחלתיים של הקמה.
חשוב לנו מקום עם יראת שמיים גדולה, שמחה, אנישם עם פשטות ועומק.
כרגע גרים בירושלים בריכוז מאד תורני ומרגיש לנו שחסרה פה חיות, וחיבור לעם.
אז האפשרות היא או לגור ביישוב שיש קרבה סבירה לעיר כלשהי.
או בגרעין תורני שמח ואיכותי.
ממש אשמח שתפקחו לנו את העיניים!!! תפתיעו אותי עם רעינונות
אפשר גם סיום של שלושת הבבאות.
לא משהו מורכב מידי🫣
תודה!
מזל טוב על סיום מסכת בבא בתרא! זהו הישג מרשים מאוד.
לכבוד המאורע המכובד, הנה כמה רעיונות לעיצוב עוגה המשלבים מוטיבים מעולמה של המסכת:
עיצוב "דף גמרא": הפיכה של העוגה (ניתן להשתמש בדף אכיל מודפס) למראה של דף מסכת בבא בתרא. ניתן להדגיש בצורה ויזואלית את המילים "סליקא לה מסכת בבא בתרא" בפונט בולט ומעוטר.
מוטיב ה"חזקה" או "שותפין": מכיוון שחלקים נרחבים במסכת עוסקים בדיני שכנים, שותפין, וחזקות, ניתן לעצב על העוגה אלמנטים של בתים, חצרות או גבולות (סמליים), שיוצרים מראה של שכונה עתיקה ומזכירים את התוכן הלימודי של המסכת.
עיצוב ספרית ספרים: יצירת "מדפי ספרים" מבצק סוכר או שוקולד, כאשר אחד הספרים בולט ומסומן כ"בבא בתרא", מוקף בספרים נוספים, מה שמשדר את עוצמת הלימוד וההתמדה.
מוטיב כלי הלימוד: עיצוב של שולחן לימוד עם זוג משקפיים, עט נובע (או נוצה), ומסכת בבא בתרא פתוחה מונחת עליהם, כסמל להשקעה והעמל שהושקעו בלימוד.
טיפ למראה נקי ומכובד: שימוש בצבעים קלאסיים כמו כחול, לבן וזהב תמיד מעניק מראה חגיגי ויוקרתי המתאים לאירועי סיום מסכת.
האם תרצה עזרה נוספת בתכנון הפרטים הטכניים להכנת אחת האפשרויות הללו?
עוגה מלבנית ומצדדיה 2 רולדות- כמין ספר תורה
היי אנחנו זוג פלוס 1
כרגע גרים ברעננה
בעלי מתחיל לעבוד באשדוד ואנחנו מחפשים ישובים / קיבוצים / מושבים עם קהילות דתיות- מעורבות פתוחות לא משהו דוסי.
אנחנו מאד פתוחים בסגנון שלנו.
ושלא יהיה מעל 20 דקות נסיעה לכיוון צריכים מקום מעורב אבל חשוב לנו ממש קהילה צעירה
אבל יש באזור את בני דרום וקבוצת יבנה.
רוצה להוסיף המלצה על היישוב ניצן, שנמצא מעט דרומית לאשדוד, יישוב דתי לאומי בעל אופי פתוח וליברלי, כמו שהכותבת מחפשת. יש משפחות צעירות, ואוירה קהילתית נחמדה.
ההיכרות שלי עם המקום מתוך 2 קולגות בעבודה (אני עובד בתל אביב) שגרים בניצן.
על אחד מהם אני יודע שאישתו עובדת באשדוד, זוג עם ילדים די קטנים (תאומים…)
אם צריך אני יכול לחבר למידע דרך הקולגות שלי בעבודה.
שווה בדיקה
לפסיכיאטר לצורך אבחון אוטיזם לנערה.
כלומר צריכה פסיכיאטר שזו המומחיות שלו
תודה מראש ❤️
ממליצה על ד"ר ליאור אדלר.
אגב, בשביל לקבל אבחנה מלאה צריך גם אבחון אצל פסיכולוג (זה אפילו נצרך יותר).
אז אם עוד לא עשיתם, ממליצה על דינה זלזניק בירושלים ועל אליעזר סוקניק בבית שמש.
אנחנו אחרי אבחון פסיכולוגי, מסתבר שיותר קשה למצוא פסיכיאטר מפסיכולוג (לפחות במומחיות הזו)
תודה על ההמלצה, אנסה
גילאי 12-18
תודה רבה רבה
אבל כנראה שבשביל באמת להרגיל למשהו צריך להתחיל בגיל צעיר, וכך זה הופך להרגל טמוע...
אני לא עשיתי את זה, ועכשיו אוכלת אותה
גם דוגמה אישית עוזרת. אבל אוחי צריך דוגמה אישית משני ההורים🙈
וחוץ מזה אני חושבת שזה בעיקר אופי...
עשינו מבצע שנקרא מבצע נעליים על החזרת הנעליים למקום
אבל לא יודעת אם יעבוד בגיל הזה
זה מעבר להוצאות השוטפות... יש לנו קטגוריה של חיסכון...
וגם אפשר למשכן חלק מהבית אם יש בבעלותכם....(לחתונות)
בעיניי זה לא קשור למדרשות וכו'...
וגם אם אתם יותר חיים על הקשקש אפשר להגיש מלגות וכו'...
באמת לא קל
הציבור שלנו מוציא הון על חינוך
אם מתקשים לשלם על הכל אז כדאי לבקש הנחות.
יש אולפנות וישיבות שיש בהם פנימיה שיש להם סבסוד של עליית הנוער להורים שלא מסוגלים לשלם. (יש שם בירור רציני מה רמת השכר וכו', אבל אם מקבלים הנחה היא יכולה להיות מאוד משמעותית)
ישיבות גבוהות או מדרשות ללימוד תורה יש אנשים שמשלמים את זה ממעשר כספים. חוץ מזה בגילאים האלה נראה שכבר אפשר לבקש מהילדים שיעבדו בימי שישי או בבין הזמנים ויעזרו קצת במימון.
כדאי תמיד לחסוך משהו, גם אם לא סכומים גדולים ולהפקיד את זה בתוכנית חיסכון טובה. יש גם את התוכניות חיסכון לכל ילד של הביטוח לאומי. כשהן משתחררות, אפשר להגיד לילדים לשמור אותם לחתונה בעז"ה.
ויש כאלה שגם משלמים לת"ת...
בהצלחה לכולנו
התחלתי לברר מחירים ונראה שהכל ביחד יוצא יותר מהסכום שתיכננו, חשבתי שיעלה 15,000 ש''ח ונראה שיצא יותר.
מדובר באירוע של 100 איש (חברות ומשפחה)
בינתיים סגרתי אולם ב1900
המעצבת בלונים ושולחנות ב1800,
התיכנון גם קייטרינג,
צלם/ צלמת,
דיג'יי,
קייטרינג
איפור לי ולבת מצווה ותסרוקות ל2 בנות,
בגדים ואם צריך גם נעליים,לכל המשפחה.
כמה כל דבר עולה בערך?
כתבתי לך עוד דברים בתוך ההודעה..
האמת שאני לא הכי בקיאה במחירים. עשינו ברית השנה אבל ממש לא זוכרת 😅
7000 נשמע לי כן הגיוני ל100 איש.
בכל מקרה הייתי נעזרת בai לעשות את התכנון הזה.
דברים כמו בגדים למשפחה זה תלוי מאוד מה הגילאים ואם זה בנים או בנות, וגם תלוי בתקציב באיזושהי רמה.. ואם יש אפשרות להזמין מחו"ל.
וגם אפשר לחשוב מה את יכולה להעביר אלייך/לקרובות משפחה ולהוזיל ככה עלויות. לדוגמה - קינוחים - לשאול אחיות וגיסות אם יכולות להביא. דוגמה נוספת - קשת בלונים אפשר להזמין אביזרים משיין ולעשות בעצמך. הבעיה העיקרית שזה לוקח הרבה זמן. אז אולי לשלם לנערות שיעשו את זה? זה עדיין זול משמעותית מהבאת בלונאית.
*אין לי ניסיון בעצמי.. חחח הגדול שלי בן 9...
ההצעות מחיר שקיבלנו לברית נעו בין 60 ל70 למנה בשרית.
אז 7000 לקייטרינג זה הגיוני.
אנחנו הלכנו על הצעה של 60 בלי קינוח, הבאנו אבטיח ומלון ועוד קצת שהכנו בבית.
לק"י
ושתיה.
קייטרינג ידיד מבאר שבע.
מזל טוב!!
מעצבת- לא לקחנו. השתמשנו בגמ''ח אירועים, ויצא מהמם. תרמתי להם 200 ש''ח מיוזמתי (רשמית זה חינם).
קייטרינג- תלוי ממש מה הרמה, כמה מנות, צורת הגשה וכו'. לדעתי עלות סבירה זה 70 עד 120 למנה. וזה טווח רחב מאוד.
אפשר להוזיל עלויות אם למשל לוקחים מגשי אירוח, וקונים בנפרד שתייה וחד''פ.
צלם- סביב ה-1500 ש''ח. אם תרצי, יש לי המלצה לצלם שעשה עבודה מדהימה ב-1200 (כולל מגנטים).
דיג'יי- 2500-3000. שוב, יכול להשתנות אם את רוצה תאורה מיוחדת, ציורי פנים, ג'אסט-דאנס. אביזרים לריקודים...
אצלנו היה רק אולם (קטן) וקייטרינג (חלבי, בבופה). בגד חדש היה רק לבת המצווה (כל השאר לבשו בגדים שנקנו לחתונה של אח שלי שהייתה כמה חודשים לפני).
אח שלי (נגן מקצועי) ניגן - אבל אם לא היה לי אח כזה, היינו פשוט מפעילים מוזיקה במערכת.
תסרוקת לבת המצווה - אחותי עשתה (אם לא היא הייתי משלמת לנערה מוכשרת סכום יחסית נמוך).
צילומים - עשינו בעצמנו...
כן שילמתי יחסית הרבה כסף על חומרים ליצירה (ציור על תופי מרים), אבל אפשר למצוא משהו זול יותר.
מציינת שהחגיגה הייתה בלי חברות - לחברות חגגנו בנפרד בכיתה עם עוד שתי חברות, והבאנו סדנת יצירה חיצונית, שהתשלום עליה התחלק בינינו. אוכל הכנו בעצמנו.
יכול להיות שאצלכם אין מצב לעשות חגיגה פשוטה יותר... אבל אני כן חושבת שאפשר לנסות לחסוך - קייטרינג פשוט יותר ובלי מלצרים (אפשר לשלם לנערות צעירות שיגישו), לעצב בעצמכם את האולם ככל האפשר (גם כאן אפשר לשלם לנערות צעירות), לקחת דיג'יי זולה או באמת להפעיל שירים במערכת שמע, למנות מישהו מהמשפחה שטוב בצילום כדי לצלם, תסרוקת רק לבת המצווה, להתאפר לבד, לבדוק אילו בגדים יש כבר בבית שיכולים להתאים לאירוע, וכו'...
לנו כולל הכל עלה 25000 שח
בגדים נעלים איפור תסרוקת
בעיקר לבת מצוה ולי
לילדים האחרים לא לכולם קנינו חדש רק מי שהיה צריך.
בלונים ועיצוב אולם עשינו לבד מהמם.
קיטרינג בשרי 120 שח
אבל מניחה שיש זולים יותר
דיגי זה עוד הוצאה רצינית גם שם בטח אפשר ליסוך
השאלה מה חשוב לכם ומה האפשריות שלכם
מה מהדברים שכתבת את יכולה
או לוותר
או להוריד סטנדרטים
דיג'יי - לקחת מישהי מתחילה אלא אם אתם משפחה ממש מוזיקלית וזה דבר חשוב לכם שיהיה הכי איכותי ומדוייק
תסרוקות - למצוא נערה שיודעת לעשות יפה
צלמת- מתחילה...
זרקתי מה שאני יודעת שעושים
יודעת שלי ממש חשוב צילומים איכותיים ולא חושבת שאוותר על מישהי מקצועית.
אבל בטח בתסרוקות אנסה למצוא נערה..
כנל דיג'יי, אחפש מישהי מתחילה, דרך. להוזיל את זה...
אני מחפשת אם מישהי מכירה ספרים למבוגרים/ ילדים על נושא ההתמדה, על נושא הרגלים וכללים בחינוך ובכלל.
אם אתם מכירות משהו יותר מאשמח לשמוע.
תודה רבה 🙏
וראיתי שיש גם תמצות שלו בפודקאסט, אם את בעניין
