לק"י

יש גם לספרים מאורכים.

יש סוג שהוא עבה יותר, ואז גם אפשר למחזר בשנים שאחרי.

יש לו יתרון כלשהו?🤔

מעדיפה לעטוף מה שאפשר בעטיפות מוכנות בגדלים שונים.

מה שלא מתאים לשום גודל דורש את הנילון בגליל (למרות שאם קטן מA4 עדיף לפעמים להתאים את העטיפות המוכנות)

ובאמת פחות מוכרים אותו, כבר כמה שנים שלא מצאתי נילון נורמלי לעטיפה, רק משהו יותר צלופני שנראה שמיועד למתנות והרבה פחות נוח לספרים.

השנה קניתי באיזה חנות קטנה ניילון איכותי לעטיפת ספרים שלפי כמות האבק עומד שם כבר שנים.

ובאמת השתמשתי בו מעט מאוד ובעיקר לספרי קודש (חומש, גמרא וכדו).

אין לי סבלנות לזה.

עוטפת רק ספרי קודש שלא מצאתי להם עטיפות מוכנות. 

והילדים עוזרים אז הרבה פחות עבודה.

יש לנו שיטה יחסית פשוטה וקלה.

חוברות כתיבה אני לא עוטפת כי ממילא זורקים בסוף שנה וזה מהווה את רוב הספרים.

עבור חומשים יש עטיפות מהודרות מיוחדות ורק מחליפים את הכרך מחמישה חומשי תורה.

השיטה שאנחנו עוטפים:

1. קודם מפנים ומנקים את שטח העבודה. ספות ושולחן.

2. קוראת לילד שאחראי על הגזירה לידי ומראה לו איך מודדים עטיפה לגודל הספר. עושה שלוש כאלו בגדלים שונים לצורכי הדגמה. הילד עושה עוד שניים בנוכחותי בשביל להבין את הרעיון.

3. הילד הגוזר עובד על הספה. יש שם מספיק מרחב.

הוא גוזר את הגודל ומדביק עם סלוטייפ את החלקים שהם לא הלמעלה והלמטה.

יש שני חלקים כאלו. אחד בכריכה הקדמית ואחד בכריכה האחורית.

4. ילד בגיל גן אחראי לגזור חתיכות סלוטייפ עם מספריים כאשר הקצה העליון של הסלוטייפ מודבק לשולחן והשאר מתנופף באוויר שיהיה קל לשלוף את הסלוטייפים.

(ניסינו בעבר עם מתקן חיתוך ייעודי לסלוטייפ וזה לא מוצלח. עדיף עם מספריים)

הספרים שעטופים רק בצדדים ולא בלמעלה ולמטה עוברים אלי לשולחן.

אני גוזרת את המלבנים למעלה ולמטה של נייר העטיפה שנמצאים במקום בו נמצא החלק של הספר שאוגד את הדפים.

כך למעשה מפרידים בין העטיפה שהולכת להתקפל לכריכה הקדמית לבין העטיפה שהולכת להתקפל לכריכה האחורית.

מקווה שזה מובן. זה לוקח כמה שניות לכל ספר.

קיבלנו ספר עטוף שהקצוות שלו למעלה ולמטה בכריכה הקמית והאחורית פתוחים. סה"כ 4 קצוות.

בשלב הזה אני פותחת את הספר על מנת להפריד בין הכריכה הקדמית לאחורית.

כל קצה כזה שכרגע בצורת מלבן, מקפלת לשני משולשים בקצוות ותוך כדי שאני מחזיקה את המשולשים, מכניסה את כל החלק הבולט הזה בקיפול פנימה עד שלא רואים אותו בכלל מבחוץ.

בשלב הזה מחזיקה את הקצה ביד אחת, ולוקחת סלוטייפים אחד לכל משולש ואחד נוסף שמחזיק את הקצה ומדביקה.

ספרים עבים שבהם הפתיחה של הספר מעוותת את המיקום של העטיפה אני עוטפת קודם את הכריכה האחורית. בד"כ אחד הילדים מחזיק את הדפים שלא יזוזו ואז הופכת את הספר כך שיפתח מהכריכה האחורית. כלומר בכובד על העטיפה הקדמית וככה עוטפת אותו.

עד עכשיו תיארתי תפקידים של אמא, ילד גן וילד יסודי.

ילד יסודי נוסף אם יש עוזר איפה שיש צוואר בקבוק.

ככה נמנעים מכעסים ומתגובות איזה איטי אתה וכו'.

וגם מאפשר לטפל בפעוט שמתרוצץ בין כולם. (למרות שמעדיפה להתעסק עם ההכנה לביה"ס בערב שאין קטנטנים בסביבה)

בד"כ במוצ"ש שהקטנים הולכים לישון ואני ישנתי שנ"צ והגדולים גם ככה משובשים אז זה זמן טוב.

אם יש שני ילדים ביסודי וילד גן שעוזר עם הסלוטייפים זה ממש רץ.

ואם יש ילד אחד ביסודי אז אין הרבה ספרים במיוחד בגילאים הצעירים שיש המון חוברות של קריאה וחשבון שאני מראש לא רואה צורך לעטוף, אז לא מסתכם להרבה עבודה.

ילדים בחטיבה ומעלה השאיפה שלי שיהיו אחראים בעצמם על ההכנה ללימודים. הם מכירים ומנוסים בשיטה.

גם רישום שמות על כלי כתיבה אנחנו עושים בטקס דומה.

בהתחלה הילדים גוזרים פתקים צרים וארוכים ואח"כ רושמים את השם בעל אחד מהם.

(אפשר גם להדפיס ואז נשאר רק לגזור).

ילד גן גוזר את הסלוטייפים. מלמדים אותו מה האורך הרצוי.

ואם זה מתחיל להתקצר/ להתארך מחתיכה לחתיכה אז מחזירים אותו לגודל הרצוי.

אחרי שהפתקים מוכנים ויש המון חתיכות סלוטייפ (מקיף הקפה נכבדת מהשולחן)

אז כל ילד לוקח חתיכה של סלוטייפ, מניח עליה פתק עם שם, ככה שהסלוטייפ יכסה את כל הפתק, ומגלגל באלכסון על כלי הכתיבה.

מדביקים על כל עיפרון, עט, טוש, עיפרון צבעוני, פנדה וכו.

בהתחלה צריך להדגים כמה פעמים אבל זה פשוט והילדים קולטים מהר.

כלי כתיבה כמו מחדד, מכסה של דבק סטיק, מחק וכו אני רושמת עם ארטליין.

למספריים יש לי שיטה אחרת דומה. גוזרים סלוטייפ בגודל כפול מהפתק ועוד קצת ספייר.

משחילים את הסלוטייפ על הידית של המספריים ככה שהאמצע של החתיכה תיגע ותיצמד לידית, והסלוטייפ מתנופף כלפי החוץ.

בשלב הזה מכניסה את הפתק ומהדקת את שני קצוות הסלוטייפ אחד לשני.

קיבלנו פתק עם שם שמוצמד למספריים חיצונית.

מחברות הילדים מכניסים לבד לעטיפות.

סה"כ עיטוף ספרים וסימון כלי כתיבה לוקח בערך שעתיים וזה מכניסה את הילדים להתרגשות לקראת החזרה לכיתה.

קניתי דף A4 שהוא מדבקה והדפסתי עליו את השמות.

ואז נשאר רק לגזור ולהדביק.

חסך ים עבודה!

קונים מראש דף מדבקות לבנות קטנות. מלבנים קטנים בגודל הרצוי.

ואז רק כותבים ומדביקים.ממליצה לשים מעל זה סלוטיפ כדי שיחזיק לאורך זמן. 

טוש לא מחיק דק (טוש לשקפים) ולכתוב ישירות על מכשירי הכתיבה

(חסרון: מוריד את האופציה של רוב ילדי היסודי לעשות את זה לבד כי דורש מוטוריקה עדינה טובה יותר מכתיבה על מדבקות)

קונים מדבקות שמודפס עליהם השם של הילד מראש .

הזמנה מעלי אקספרס.. כמה שקלים וזה באמת חוסך המון

לק"י

חוץ מעל הצבעים.

ונראה כמה זה נצרך וכמה זה יישמר בלי השם.

אז נראה לי בעייתי להשתמש בזה. אבל תודה!

חדשות-נקיות כאלה...

בע״ה בלי נדר. עכשיו חושבת על כל השעות שהייתי חוסכת השנה 🤦🏻‍♀️. טוב, זה כנראה ״שכר לימוד״ בשבילי...

@אמאשוני - מקסים! עשינו פרויקט משפחתי למחיקת ספרי הלימוד שהם קיבלו מהשאלה הבית הספרית והיה ממש מוצלח ב״ה. והם עזרו עם המדבקות על הספרים. אם איכשהו-איכשהו נמשיך עם גלילי הניילון, חושבת לנסות לאמץ.

וברור שעטיפות קנויות!

ואני אחת שנהנית לעטוף, אבל עדיין, כשמכפילים באיזה 30 ספרים זה כבר לא כיף.

כל מה שמתאים לעייפות קנויות- בקנוי. גם אם זה דורש מעט התאמות פה ושם.

ומה שלא מתאים בכלל אני עוטף הניילון מגליל. אבל עבדתי בעבר בספרייה, ואני יודעת לעטוף ממש מהר. לקח לי בערך שעה וחצי לעטוף ספרים ל-4 ילדים (3 מהם בכיתות ז' ומעלה, כשכבר אין חוברות, שאותן אני לא עוטפת מטעמי איכות הסביבה).

לספרים שחשוב שלא יהרסו. מוכרים בחנויות כלי כתיבה ב3 גדלים לדעתי.

נשמר טוב וחוסך התעסקות 

קונה בכל הגדלים שאני מוצאת עטיפות לספרים (יש 2-3 לפחות איפה שאני קונה)

מודה לה' שהבנים שלי לא רוצים בכלל עטיפות, אז חוברות חשבון נניח

לא עוטפת רק שמה מדבקה (בכל מקרה לפח אחרי 3 חודשים כשמסיימים אותן..) וכן עוטפת ספרי קודש וכו.

גם במקרה שאין לי עטיפה בגודל, לוקחת עטיפה בגודל קרוב ומתאימה אותה, זה פחות עבודה מאשר לעטוף בניילון רגיל..

ואת השאר כן בניילון רגיל, זה לא נשאר הרבה.. 

למשל שרה-

ש- שלום

ר- ראיית הטוב

ה- התמדה

ואז לקרוא לדודים להקריא ברכה ולתת מתנה.

ובטח שאת יכולה לקרוא רק לחלק מהדודים.- נגיד את הדוד הגדול או נציג מכל צד, אולי רק סבא וסבתא.

תלוי כמה אותיות או רעיונות יש לך

יש לה רק 3 אותיות בשם ורציתי שהחלק הזה יהיה יותר מ5 דקות. אז אפשר את זה ועוד משהו בנוסף, או ללכת לכיוון אחר...

תודה על ההצעה!

אשמח לשמוע עוד רעיונות

שהסריטו את נערת בת המצוה ב'מסע גילוי' איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את ה'

לא זוכרת מה בדיוק היה בסרטון, אבל היה שיחה של הבת עם סבים- סבתות שלה, המורה בבית ספר, חברה, דודים אחים

וכן הסרטה שלה אורזת מצרכים בארגון חסד, ועורכת שולחן שבת, זה היה מיוחד.

לחשוב איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את השם. הבת שלי ממש תתפדח אם נרצה לעשות לה סרטון כזה, היא לא תשתף פעולה, אבל אפשר אולי לכתוב ברכות ולתת מתנה סמלית לפי כל תכונה.

אני חושבת יחד אתכן, אולי להכין מצגת ולחפש סרטון קצרצר או תוכן אחר לפי כל תכונה ואז להסביר איך זה מחבר אותה למצוות

היא פשוט לא תרצה להסריט את עצמה. אבל אולי אפשר להסריט את הדודים שידברו על מצווה מסויימת ויחברו אותה אליה, בסרטון נוכל לעשות את זה קליל וככה כל הדודים יוכלו לקחת חלק. נשמע שאפשר לפתח את הכיוון הזה

שהיא רק תקריא טקסט, ושבסרטון עצמו יראו דברים אחרים (שקשורים לטקסט, אבל לא רוצה עצמה)?

אבל יכול להתאים גם לבת מצוה, הסרטנו דודים ובני דודים שנזרק אליהם אליהם דף מכווצץ לכדור, וכשהם פותחים את זה יש הודעה שאיקס- וואי מתחתנים (להמיר את זה שלאיקסית יש בת מצוה)

ואז הם מאחלים משהו בצורה חמודה (נניח אחד רץ מהר הביתה לקרוא לאשתו ולילדים, והקריא בצורה דרמטית את ההודעה ואז כולם הסתכלו אחד על השני כאילו הם ממש בשוק ואמרו במקהלה- זה סופי? אז נשאר לנו רק לאחל מזל טוב ושהבית שתבנו יחד יהיה מלא בצחוק, בחום ואהבה!)

נשמע מאוד חמוד, תודה

אבל בלי הודעה שמתחתנים. כל קרוב משפחה טפס בסרטון נייר מקומט, פתח אותו, והיה כתוב שם מילה או משפט עם גימטריה שזהה לשם שלנו ולפיה היה צריך לברך. בסוף הברכה המברך קימט של הדף וזרק לצד השני, ככה שבסרטון הבא נראה כאילו הם תפסו את אותו הדף מהמברך הקודם.

זה היה ממש חמוד, והגימטריות היו מעניינות וחלקן הזויות.

דווקא לבת מצווה נראה לי שטקס ארוך ומיגע עם דבר תורה ארוך מכל הדודים יכול לא להתאים לקהל של הבנות. אולי באמת אם משלבים את זה בקלילות והומור בלי לאבד את התוכן?

בזכות הרעיונות שלכן הבנתי שלהכין סרטון ערכי מהדודים זה הרבה יותר מתאים

כלומר, שלא בכל פעם יקום דוד וידבר. אלא להסריט מראש. לערוך את זה באופן יפה וכייפי. ככה גם מקצרים ומדייקים את הנאמר.. אפשר להוסיף תמונות שלה או סרטון שקשור למצווה שנאמרה..

באמת יש כאן הרבה אפשרויות כשהופכים את זה לסרטון. אני מחפשת איך לעשות את זה קליל ולהוסיף אולי גם הומור וקטעים מיוחדים.

איזה כיף שאתם עוזרות לי, כל הצעה נוספת בכיוון תתקבל בברכה!

בעזהי"ת

בסרטון.

עשינו בסגנון 'סליחה על השאלה': כתבנו מראש כמה שאלות- חלקן נוגעות לילדה (מה אתם מאחלים לה, איזה תכונה טובה אתם רואים בה, מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים עליה) וחלקן נוגעות בתוכן של האירוע (למשל אם זה על חסד- איפה החסד פוגש אותך ביומיום, אם זה על הודיה- על מה אתה מודה בחיים שלך, אם זה על שמחה- מה הדבר שמשמח אותך, אם זה על תפילה- לאיזה חלק בתפילה אתה הכי מחובר.. כאלה).

את הסבים והסבתות הסרטתי בעצמי עונים על כל 6 השאלות. מהדודים ביקשתי שמי שרוצה ישלח סרטון קצר שבו הם עונים על שאלה אחת או שתיים מתוך הרשימה, לבחירתם, והזמנתי גם לצלם בני דודים/אחיינים עונים על שאלה אחת, אפשר גם בזוגות.

בגלל האופי של הסרטון הזה, יש לך שליטה על האורך והטקסט. למשל אם מישהו ענה תשובה ארוכה, את יכולה לחתוך רק קטע קצר.. ככה בסופו של דבר יצא סרטון של נגיד 7 דקות (לשש שאלות), אבל משתתפים בו 6 סבים וסבתות באופן משמעותי, ועוד 4 דודים, ועוד 3 אחים של ילדת בת המצווה, ועוד 16 בני דודים משתי הצדדים, וגם נתתי אופציה לכוווווווווולם פשוט לא כולם ניצלו את ההזדמנות. אבל אין פה עניין של להעלב כי בסוף כולם קיבלו הזדמנות.

כל אחד בחר ערך ונתן עליו מתנה קטנה והסבר קצר, היה יפה לטעמי

ביקשו מכל דוד לתת מתנה סביב ערך מסוים שההורים רצו.

ואז בשבת כל אחד הביא את המתנה והסבירו איך היא מתקשרת.

אבל בגלל שזה היה שבת, פיצלו את זה ל-3 חלקים. כי באמת יש אנשים שלא יודעים לקצר ומטריחים את הציבור...

4 זה מספר מעולה.

והרעיון הזה מקסים!!!

(אם בכל זאת את רוצה גם דודים את יכולה לרשום בוואטסאפ המשפחתי שאת מחפשת 2-3 מתנדבים ואז זה לא יוצא "לא נעים" שלא הזמנת מישהו)

והלכנו בערב המאוחר לכותל....

אמנם לפני אלול, לא היה כזה מפוצץ..

היינו במופע הללויה אש ומים בעיר דוד ולאחר מכן לכותל... היה נחמד.

לפני זה עשינו איתם סיבוב בשוק מחניודה וקצת בעיר...

למחרת נסענו איתם למוזיאון המדע, גם נחמד ממש. ובערב טיילנו איתם בגאולה

ומשם לקחת רכבת

לכותל ירדנו ברגל, בחזור לקחנו אוטובוס לרכבת כי כבר היו עייפים(וזה גם ככה עם המעבר)

מבחינת עומס לדעתי יהיה מלא רגיל אבל לא עמוס מאוד.. סיורי סליחות וכאלה הם בדכ בערב ויותר סמוך לר"ה.

אפשר לטייל סתם בעיר העתיקה. אנחנו עשינו לפני כשבועיים מסלול חווייתי ואתגרי עם משימות בדרך. אם תרצי, אשלח לך את הדפים שהכנו בשביל זה.

שולחת לך באישי. (תצטרכו לעשות בו התאמות למשפחה שלכם, כי זה מיועד למשפחה עם שמונה ילדים שיודעים לדבר)

הרעיון שבנינו הוא שעוברים בשמונה תחנות, ובכל תחנה אנחנו לוחשים לאחד הילדים מילה מתוך פסוק. בסיום מחברים בין המילים ויוצרים יחד את הפסוק השלם.

אז אפשר ללחוש לכל ילד כמה מילים מהפסוק, ואפשר גם לבחור פסוק או משפט אחר שקשור לירושלים וללחוש את המילים שלו רק בחלק מהתחנות.

מקווה שמובן...

המילים שלחשתם כל אחד זכר עד התחנה האחרונה? ואני אשמח לשמוע על התחנות

כמובן, הבאנו לה מילה קלה...

התחנות: כיכר ספרא, מגדל דוד, הקארדו, בית כנסת החורבה, החומה הרחבה, כיכר בתי מחסה, גן בית השלום, הכותל.

זה גם אתגר - לשמור את הפתק בשלמותו עד הסוף

(ואולי זה דווקא טוב שהם לא יסתכלו בפתק כשמקבלים אותו - אצלנו הבן הגדול ניחש די מהר את הפסוק הסופי רק בעזרת המילה שקיבל...)

אפשר גם להחביא בכל תחנה את הפתק והילדים צריכים למצוא ולהכניס למעטפה.

בסוכות אנחנו אוהבים ללכת לכותל ועם התחנות האלה זה יוצא טיול מושלם

אשמח גם אם מתאים לך

תודה

מהבחינה הזאת תהיי רגועה

האמת לא כדאי להגיע לשם עם רכב

אם כן אז חניון בתשלום קרתא או ממילא

יש גם את הר ציון אבל קשה למצוא שם חניות

אבל הכי טוב כמו שטארקו אמרה

לחנות בנחל צופים ולקחת רכבת

להשאיר את האוטו בשולי הרכבת הקלה (יש כמה חניונים שהם בחינם) ומשם ברק"ל. אם הילדים שלכם אוהבים רכבת זה אטרקציה בפני עצמה.

אולי משהו רקום, מגבת או חלוק מגבת, כרית / ציפית עם הדפס של תמונה וכיתוב,

בחנויות של הדפסות ומתנות יש הרבה דברים כאלו, החל מדובי, שעון, מעמד למכשירי כתיבה, או חריטה על נגן, עט ...

בקבוק חם (הכי כיף עם כיסוי פרוותי)

כרבולית מפנקת אפשר עם שרוולים וכובע

חלוק מגבת

קפוצון עם הדפסה של משפט וציור שקשור למשפחה.

תלוי באופי של הילדה וההרגלים.

אם מתאים לה אז יומן ועט לכתוב חוויות

או כוסות קפה (טבולות!) עם מלא שוקולדים לשעות הקטנות של הלילה עם החברות

או סט כלים למטבח אם היא מחובבות הבישול

שקית כביסה עם תמונה

קופסא לעוגיות מהבית עם משפט כלשהו

כל דבר שימושי כמו מצעים, מגבת, חלוק, בקבוק חם וכו'

קולאז של תמונות מהמשפחה, יצא ממש יפה.

עשיתי אותו דבר לבת קודמת שיצאה

טוב לראות אותך

אני אוהבת לקנות חפצים שימושיים

כי זה כיף להשתמש במתנה באופן יומיומי

לבנים קניתי ארנק/ מזוודה/ מצעים

לבנות אפשר גם

או תכשיט / תיק

אצלי השנה (לראשונה!) יוצאים שלושה ילדים מהבית (אחת למדרשה ושניים לישיבה קטנה), והאמת שלא ממש חשבתי על הרעיון של צ'ופר כזה🙈

ברגע האחרון, ביום שבו התאומים שלי יצאו לישיבה (זה היה אתמול, אבל כבר נראה לפני נצח), קניתי להם חבילת עטים סמלית והדבקתי פתק: "עת לחבוק ועט לרחוק מחבק - שתזכה להרגיש את חיבוקה של התורה, וגם את חיבוקם של אבא ואמא".

אבל אולי באמת לבת שלי (שנוסעת בעוד כשבועיים) כדאי שאשקיע יותר... אז אעקוב פה אחר הרעיונות...

שק כביסה זה רעיון נחמד מאוד! וגם עוד דברים פה נתנו לי כיוון. תודה יקירותי!! (ניפגש עוד כמה שנים...)

כרית, מנורת לילה, בקבוק שווה, תחשבי מה יהיה להן שימושי. לי עזר בזמנו להסתכל באתר של מוצרים להדפסה שהיה נגיש לי ולבחור משהו

מתכונים ותמונות

חפשי 'בר מתוקים בר/בת מצווה פרוג' ויהיו לך הרבה תוצאות

מזל טוב ובהצלחה!

יש את "זול פעמי" בתלפיות זכור לי שיש שם מלא מבחר, ודברים יפים(:

אז אולי השתנה שם..

זה לא מגוון ואפשרויות של חנויות חד פעמי,

אבל יש שם כמה אפשרויות יפות.

חנות ל חד פעמי, זולה ומגוונת.

יש גם בגאולה ברחוב הישיבה

יש מאחורי מרכז כלל את גינדי- אבל לא הייתי אומרת שהיא הכי זולה

מכירה אולי חנויות בגדים מומלצות במלכי ישראל?

כשאני הולכת אני נכנסת לכל החנויות...

את "שגעון של שולחן" חנות מעולה

ב'משנת' יש לפני החגים דברים יפים בזול.

אם מעניין אותך, אז תדעי שיש גם גמ''חים שנותנים כלים רב פעמיים במחירים יותר נמוכים מחד פעמי שווה (אנחנו באירוע אחד לקחנו מגמ''ח חינמי לגמרי. באירוע אחר שילמנו 5 ש''ח לסועד (צלחת+סכו''ם+כוס. וכלי הגשה קיבלנו תוספת חינם).

ויש גם אופציה לקנות מחו''ל.

אני הזמנתי מפיות ממש יפות משיין, בשליש מכמה שהיה עולה בארץ.

לא יודעת על חד''פ כי כאמור השתמשתי ברב פעמי.

אבל כלי ארוחה חיפשתי פה בארץ

חנות עם מלא מבחר וזולה

ליד מרכז האלקטרוניקה

נראלי קוראים לה גאולה...

סכום מוזהב, צלחות שקופות עם פס זהב, כוסות באותו עיטור

כלי הגשה לקינוחים שאכין בעז"ה

קונפטי לפזר על השולחנות,

שלט גדול של בת מצווה 12

ואולי כוד כמה פריטים ששכחתי.. יצא לי קרוב ל300 שח

את מתכוונת אולי לג'ינה? מתחת מאפה נאמן?

וכמה קנית מכל דבר? כמה צלחות/ כוסות וכו?

ליד הדווידקה. לא זוכרת איך קוראים לה... יורדים אליה במדרגות אם אני זוכרת נכון.

אף פעם לא קניתי שם, כי החנות לא נגישה לרכב, וקשה לסחוב ברכבת כמות כזו של דברים...

ועוד תיק צידנית אוכל יחסית גדול, דאגנו לרוקן אותו ואז היה תיק ריק לאחסון וגם במזוודה התפנה מקום

קניתי נראלי 8 מארזים של צלחות (צלחת גדולה וקטנה) וסכו"ם - מזלגות וסכינים מוזהבים.

כוסות חדפ

עוד מפיות של 12

שלט גדול של בת מצווה 12

מוזהבים לפזר על השולחנות

וכל מיני כלי הגשה לקינוחים שעתידה להכין בעזרת ה'

רק מפות לא קניתי..