אז מחשבות בזכות המצב הסופר "מזהיר" שלנו כלכלית,
אשמח לשמוע מכן- הרי יש כאן נשים מרחביי הארץ..
איפה יש את המקום הכי זול- בשכר דירה, במחיה בכללי- שאפשר להסתדר עם רכב אחד, משפחה בעלת כ10 נפשות...
אז מחשבות בזכות המצב הסופר "מזהיר" שלנו כלכלית,
אשמח לשמוע מכן- הרי יש כאן נשים מרחביי הארץ..
איפה יש את המקום הכי זול- בשכר דירה, במחיה בכללי- שאפשר להסתדר עם רכב אחד, משפחה בעלת כ10 נפשות...
כמה אתן משלמות שכירות?
או על בית?
אשמח ממש במספרים.
יוש ישובים גדולים- עדיין יקר. בדקנו.
אשמח לתשובות נקודתיות.. למשל:
יצהר
Xyz שכר דירה לדירה של × חדרים
יש/אין מכולת
אם אפשר אשמח ממש לשמוע!!
טארקומחירים נהדרים על דירות ענקיות. כדאי לבדוק ביד 2
השכירות יחסית ממש זולה כי נוצר פער של יותר היצע מביקוש.
כל 20-30 דק' יש משם אוטובוס לירושלים
ולא רחוק ישאת המרכז המסחרי בשער בנימין
(אני יודעת שיש גם מכולות בתוך היישוב אבל משערת שהן די יקרות, למרות שלא בטוח)
אם את בקטע...
אולי אופקים, ירוחם, דימונה...
גם קרית גת והישובים בסיסב וקרית מלאכי..
מאשקלון אשדוד המחירים עולים אבל אולי יוכל להתאים לך תבררי
המון פריפריה
יש בטוח גם בצפון אבל לא מכירה ספציפית
השאלה היא אם את מחפשת יישוב או עיר
אני יודעת שאופקים זולה ממש
ויש אוכלוסייה דתית- חרדית אבל לא מכירה בדיוק ממש
יכול להיות גם בצפון תמצאי אבל אני לא מאוד בקיאה
וכמובן - תלוי מה הסטנדרטים שלך מבחינת הדירה וכו
וכמובן, מקומות עבודה. לא בכל עיר עם מחייה זולה יש הרבה מקומות עבודה. לעתים צריך להרחיק וזה עלול לעלות באיכות החיים
* לפעמים בפריפריה יש פחות מגוון של סופרים אז לא תמיד יותר זול (אולי תלוי איפה)
* תלוי במקום - לפעמים תחבורה ציבורית מאד לא אמינה ואין הרבה חלופות אז צריך 2 רכבים וגם להיות נהגים של הילדים שזה עלות של זמן וכסף כי לפעמים צריך להוריד באחוזי משרה כדי לניות בבית בזמן
* תלוי בעבודות שלכם - אם תצטרכו לעבוד לא ממש קרוב לבית תבדקו את רמת הפקקים בכיוון ובשעה שרלוונטיים לכם. זה יכול להפוך נסיעה של 20 דקות למעל שעה, מה שגם כן אומר לפעמים לעבוד פחות כדי לאסוף ילדים וכו
תגידי מה את מחפשת. מבחינת גודל דירה, אופי תושבים, סגנון..
איזה תחום עבודות את ובעלך מחפשים?
הרבה יותר קשה למצוא עבודה מאשר במרכז..
פשטות, ענווה, יראת שמיים, אהבת אדם, עין טובה, שכנות טובות שהן חברות אמת, שיח רוחני ופנימי מרומם, מטפחות פשוטות, הלבוש שלא עיקרי אלא הפנימיות, אכפתיות אמיתית, חסד, דיבוריי אמונה וביטחון בשיח היומיומי ולא רק בתוך שיעור בשבת אחרהצ...
בתים צנועים, משפחתיות נעימה, והרבה לב יהודי חם💓
הלוואי אם היה כזה מקום.....
כמובן שכירות נמוכה למשפחה שמונה כעשרה נפשות..ובית מספיק גדול מבחינה הגיונית..
נשמע שעונה על חלומותייך ואני יודעת שמחירי הדיור שם טובים ממש, תחב"צ בתוך העיר סבבה.
מעבר לזה כמו בכל הצפון- הפרנסה לא קלה (תלוי כמובן בתחומים שלכם) וגם הרפואה חלשה מאד.
זו קהילה של בעלי תשובה, רובם ברסלברים אבל הסגנון ממש דת"ל תורני.
בת"ת יש את כל הכיפות, הרוב סרוגות גדולות וזה ת"ת מהמם ואיכותי מאד. אני מאד התרשמתי מהרמה הלימודית, תורנית
והיחס האישי שלהם.
הילדים לומדים במגוון מוסדות, חלק בעיר וחלק מחוצה לה (בישיבות קטנות לאומיות/ אולפנת מירון) ורובם ממשיכים
לישיבות גבוהות/ הסדר.
אין שם היום כמעט לבושים חרדיים, רוב המבוגרים הולכים עם כיפה מרובעת..
והם קהילה חמה, עם דיבוק חברים ושכנות טובה, המון יוזמות מקומיות. הרבה תורה (בעיקר חסידות) ואנשים פשוט זהב.
חוץ מזה יש קהילה מתוקה (שאני פחות מכירה) דת"ל סביב ישיבת ההסדר של הרב ויצמן ויש להם מוסדות משלהם (ממ"ד וכו')
וכולם שם חיים בטוב אחד עם השני.
איזה תיאור! איזה חלום!
וואו!!
נראה לי שכזו מציאות מתחילה קודם בי פנימה.
אני עצמי לא שם, אז בטח שלא אחיה בכזו סביבה..
אבל בגדול מה שתיארת מזכיר לי מאוד קהילות של בעלי תשובה, יצא לך להכיר?
זה חלום...
בכללי אני
דתיה מבית.. גדלתי בשומרון...
בית דתי רגיל.
עיר!
נצרת עילית...!
בטח מחירים בהתאם...
יש לנו חברים ששוכרים שם דירה יפה של ארבעה חדרים ב2000 ש"ח.
הקהילה שם תורנית מאוד! עונה אחד לאחד לתיאור שכתבת. חינוך מצוין לילדים (וכיתות קטנות שזה בכלל פלוס גדול).
תלוי איזה עיר ומה ההיצע והביקוש באותו מקום.
דווקא ביישובים שבהם עד יותר בתי קרקע על חצר המחירים גבוהים יותר מאשר דירה בבניין
קהילה פשוטה ויקרה, מקסימה. לא עונה אחד לאחד על התיאור, אבל על הרבה דברים כן!
עין טובה, עבודת ה' נוכחת חיה ובריאה, חסד.
אנחנו גרים בקראוון (זול) אז לא יודעת מה המחירים ביישוב, אבל יש פה הרבה משפחות גדולות בקהילה שגרות בבתים רגילים וברור לי שאין להם כסף מיותר.. משפחות מאוד פשוטות, הרבה נשים בבית וכו'.
קדומים לא מאוד מוצלחת מבחינת חנויות וכו אבל יש מכולות, ויש הכל כמעט בקרני שומרון.
ולא פשוט בלי רכב ..
בהצלחה
גם המגורים וגם המחיה
ויש חינוך תורני טוב
(יש שם את אולפנת תפארת וישיבת נחלת ישראל)
אבל יקר פה מאוד מאוד...
אז הגיוני שהמחירים שם לא כ"כ יקרים.
מבחינת עלול המחיה
לא גרה שם אז לא יודעת פרטים
לגבי 2 רכבים זה מן הסתם תלוי במה אתם עובדים ואם אחד מכם יוכל למצוא עבודה בישוב.
השכירות פה סבבה
אנחנו משלמים 2000 וקצת על דירת 4 חדרים(3 חדרי שינה) ישנה מאוד
בשכונות החדשות יותר הדירות יותר יקרות, אבל גם, הכי יקר איזור 3500 לדירת 5-6 חדרים, וזה לרוב הפנטהאוז או דירת גן.
חשוב לדעת שמבחינת סגנון בניה פה הרוב המוחלט בניינים ואין חצר, אז אם זה סגנון הישוב שמחפשים זה לא מתאים.
שאר המחייה פה סבירה
מעונות תמת במחירים רגילים
צהרון 620 לחודש
יש מכולת גדולה לא זולה מאוד אבל גם לא יקרה, מחירי מכולת רגילים(לא דומה לרמי לוי/אושר עד)
יש פה בישוב עוד כמה עסקים טובים- חנות בית וגן של כלי בית, משחקים, אביזרים לבית ספר, חומרי בניין וכו.. (כלבו כזה או טמבוריה בסגנון) שוב מחירים לא הכי הכי זולים אבל כן מחירים טובים ומאוד נוח שזה בישוב
חנות בגדים מצוינת במחירים טובים(בגדים בסגנון יישובי קלאסי... כזה פטרול, מוטי שופ וכו)
עוד חנות של בגדי נשים ומטפחות.
ועוד הרבה עסקים קטנים- עוגות, מוצרי תינוקות, פיצה, וכו.
יש משחקיה קטנה במחיר של 8 שקלים לכניסה או מנוי חודשי שמשתלם אם מגיעים יותר מ6 פעמים בחודש בערך
ספריה לא גדולה, מנוי ל5 ספרים עולה 15 וכל ספר נוסף למנוי עולה שקל.
יש קאנטרי עם בריכה וחד"כ בבניה, צפי פתיחה עד הקיץ הבא בע"ה.
יש קופת חולים לאומית עם שירותים יחסית רחבים לישוב(לא חברת לאומית אז לא יודעת פרטים מדויקים)
מרפאת שיניים פרטית אבל במחירים ממש סבירים
החוגים פה עולים סביבות 100-120 לחודש
מיסי ישוב אני לא יודעת בדיוק אבל לא גבוהים מאוד
פעילויות תרבות יש טווח מחירים רחב אבל לרוב ערב נשים נגיד לא יעלה יותר מ30+-
החיסרון הכי משמעותי מבחינתי במגורים פה זה המרחק מכל דבר.
אין איך ליפות את זה, הר ברכה זה רחוק מאוד. אריאל שהיא ה"עיר" הקרובה אלינו היא כחצי שעה נסיעה כשאין פקקים, ולא את כל השירותים יש שם ולפעמים צריך להרחיק לפתח תקווה או כפר סבא שזה כבר הרבה יותר רחוק.
וזה אומר שחייבים רכב אם רוצים לצאת מהישוב בצורה נורמלית, במיוחד עם ילדים.
ואז זה עלות רכב ודלק(הרבה דלק כי כל נסיעה היא מינימום חצי שעה לכיוון ולרוב יותר)
הצלחנו לגור פה 3 שנים בלי רכב אבל זה היה מאוד לא קל.
יש תחבורה ציבורית לאריאל אבל השעות שלה לא תמיד נוחות(עובדים על לשפר אותה כל הזמן) ויש אוטובוס פעמיים ביום לירושלים שלא תמיד מגיע
יש הרבה אנשים שעובדים במרכז אז אנחנו מסתדרים עם רכב אחד שרוב השבוע נמצא אצלי- אני עושה את רוב הסידורים באיזור שלנו, שמחייבים רכב..
ובעלי נוסע בטרמפים יחסית קבועים לכיוון המרכז.
אבל להרבה מאוד משפחות פה יש שני רכבים....
זהו בגדול.
אנחנו מאוד אוהבים את הישוב
אבל יש מחירים למגורים פה, אני לא יכולה להגיד שהכל יפה ואידיאלי... ואם השיקול הוא רק כלכלי אני ממש לא בטוחה שזה לא מתקזז, צריך לבדוק.
השאר לא נשמע לי ככ זול..
אולי כי אני גרה באזור חרדי ואז מעונות למשל משמעותית זול יותר
ובגדים - קונה בסוף עונה או מכירות יד 2 וכאלו
אבל - נראה לי שמאוד צריך להתחשב בזה שמדובר במשפחה גדולה עם ילדים במגוון גילאים - ואז גם איפה הם ילמדו, הנסיעות שלהם, בתי הספר שלהם וכו' זה שיקול שמניחה שמוסיף הרבה לחישובים מעבר למחיר דיור + מזון
ועוד דבר - זה משמעותי במה אתם עובדים, אם תוכלו למצוא עבודה ומה השכר בה (כי יש תחומים עם הבדלים בשכר בין איזורים בארץ ואז אם יורדים במשכורת וגם בעלות הדיור אז הגעתם לאותה משוואה)
שיש מכולת ביצהר, שזה רבע שעה נסיעה בערך עם מחירים ממש טובים, וגם רמי לוי באריאל.
צורת ההתנהלות של היישוב מאוד חכמה ולכן באמת השכירות והבתים שם מאוד זולים.
מה שכן זה יישוב עם אופי, שיש כאלה שנהנים ממנו ויש כאלה שלא מסוגלים להיות בו...
למרות שככל שהיישוב גדל משערת שה"אופי" כבר פחות חונק ויותר מגוון
זה לא ישוב עם מחירים חרדים
אבל ביחס לישובים אחרים המחירים פה כן נמוכים יותר, לרוב מוחלט של הדברים.
מוסדות חינוך שכחתי לפרט באמת, יש פה את כל המסגרות ממעון ועד ישיבה גבוהה/מדרשה
נסיון אישי יש לי רק במעון ובגנים אבל סהכ ממה ששומעת סביבי מוסדות החינוך פה טובים מאוד וההורים מרוצים. ברור שיש ששולחים מחוץ לישוב(בין אם זה כי המסגרת לא מתאימה או כי רוצים פנימיה...) אבל הרוב המוחלט לומדים בישוב.
המכולת ביצהר באותה בעלות כמו פה, אין הבדלים משמעותיים במחירים. המכולת פה לא יקרה!! אבל היא לא אושר עד. אנחנו באמת עושים קניות ברמי לוי אבל זה בדיוק מה שאמרתי שזה דורש נסיעה של כחצי שעה לכיוון.... זה לא בקטנה כמו בעיר.
לגבי האופי, נשארה בעיקר הסטיגמה......
כלומר יש כמובן כאלה שעדיין מאוד באופי הזה
אבל ישוב של כמעט 500 משפחות לא יכול להתנהל ככה
ויש פה הרבה מרחב מחיה לכל אחד. לפחות בתחושה שלי
הרבה מהישוב באמת בוגרי הישיבה שזה האופי שאת מתארת, אבל יש פה עוד כל מיני......
לפעמים יש כאלה הודעות מיו"ר המזכירות שפתאום מאוד תואמות את הסטיגמה
אבל זו ממש לא המציאות היומיומית.. בכללי כן, הישוב יחסית ממלכתי ובורגני, פחות אופי "מתנחלי" מהישובים הצמודים. אבל הוא מזמן כבר לא מתנהל כמקשה אחת כמו פעם.
אני ממש לא באה לשכנע אף אחד לבוא לגור פה
כאילו מוזמנים בכיף! אנחנו אחלה ממש
אבל זה רחוק
ובאמת לא מתאים לכולם
וחווארה😏
קיצר סבבה פה ממש
אבל זה לא מקום מושלם, כמו כל מקום...
איך מדברים על הר ברכה בלי להזכיר את חווארה😅
זאת הסיבה המרכזית שבגללה לא עברנו לשם...
מקום מהמם, נראה ממש נוח לגור שם, מחירים שפויים, ובאופן יחסי ל"חורים"- מרחק נסיעה סביר מהמרכז. אבל בכל יציאה עוברים בחווארה...
ממש בקרוב
אתמול שרת התחבורה הייתה בסיור בחווארה והבטיחה שהוא ייפתח תוך חודשיים
והחלק השני עד סוף השנה הלועזית
אני לא לגמרי סומכת עליהם אבל הלוואי!!🙏
ככל שתדרימו או תצפינו יותר, ככה יהיה זול יותר.
ירוחם יחסית זולה נגיד
דימונה, ערד
גם יישובי בשומרון יכולים להיות זולים, אבל זה נכון ליישובים שנצאים יותר מזרחה, ולא ממש קרוב למרכז. אבל החיסרון הגדול הוא נגישות כמובן
שאת תגידי כמה את משלמת היום ועל מה
ונראה כל אחת ממה שהיא מכירה אם יש חלופות שישתלם בגינן לעבור בהתחשב במכלול של דברים.ץכי גם למעבר דירה יש עלויות
ובמקום אחר יתכן ויהיו יותר הוצאות על תחבורה ונגישות וכו'
לבדוק בנתונים הלמ"ס איזה מקומות מוגדרים לפי אשכולות סוציואקונמיים 1-3.
למה כדאי להסתכל על אשכולות? כי המדינה מסבסדת המון מההוצאות במקומות כאלו אז התשלומים זולים באופן מאוד חריג.
חוגים, הפעלות, תרבות פנאי, צהרונים, קייטנות ועוד מלא דברים.
בד"כ 1 זה יישובים ערביים.
מתוך היישובים היהודיים להסתכל על המפה ולבדוק מה האיזור הריאלי. כרגע זה נראה שהכל פתוח, אבל אתם באמת יכולים להסתדר בכל מקום? בחור בבקעה? בערד? מצפה רמון? בכל שכונה בחיפה ובאר שבע?
אחרי הסינון הזה לשבת על המחשב ולחפש מחירי שכירות לדירה גדולה ביד 2. בגלל שהסטנדרט הוא דירת 4 חדרים, וזה כנראה לא יספיק לכם, תבדקי רק דירות גדולות כי זה מה שרלוונטי.
כשתהיה לך רשימה של מקומות רלוונטיים אז תוכלי להיכנס יוצר לעומק ולהשוות.
הרי לא באמת תקבלי פה את המקום הכי זול כי זאת לא תהיה בדיקה מקיפה.
בנוסף שיקול חשוב שאת צריכה לקחת בחשבון שבמקומות צפופים כמו ערים יש תחבורה ציבורית יעילה והמחירים על מוצרים לרוב יותר זולים כי יש יותר תחרות.
ובמקומות פחות צפופים יש יותר שקט ונוף ואיכות חיים.
לרווחה נפשית יש גם משמעות כלכלית.
בנוסף, כדאי לחשוב על הגדלת הכנסות אם אפשר.
בהצלחה!
יותר זול פה מצפת
יותר יקר מקרית שמונה
אם מרחק לא מפחיד אותך אז בקרית שמונה מעולה לגור!
השכירות שפויה, יש הטבות מס, רמי לוי וים פעילויות ללא עלות לילדים.
לגבי חצור-
אני משכירה ארבעה חדרים ב3400 שח
מעון פרטי 2900
התחבצ מעולה אז מסתדרים יופי בלי רכב
קניות המחירים פה סבירים, פעם בחודשיים עושה קניה בחוץ של כל החומרי נקיון, טיטולים וכו'
והאנשים זהב!
יש בנינים חדשים עם דירות 4-5 חדרים 2.5-3 אלף שח
מכולת חושבת שיש
גנים יש וגם חושבת שבית ספר
חריש האמת גם סבבה
יותר מרכזי די הרבה אוטובוסים אבל שם זה יותר 3.5-4
גנים מכולות בכל
דימונה זול בטירוףףףף ויש הכל
אני גרה במקום יקר לצערי ועוברת למקום עוד יותר יקר 🙈
מה יש שם מבחינת שירותים?
והקהילה תורנית?
יודעת שתורני.
מקווה בתי כנסת. לא בטוחה עם קופת חולים יכולה לברר
דירות זולות (למרות שקצת עלה ב3 שנים האחרונות)
תנאים מאוד מקילים בתמת
ארנונה חצי מחיר
הטבות מס
יום חינוך ארוך + הזנה + קיטנות בכלום כסף
מחירים בסופר ממוצעים פחות או יותר
ויחסית לפריפריה היא לא מאוד רחוקה
לא מסתדר עם לגור מאוד רחוק מההורים נגיד
אלא אם יש גדולים שמסתדרים לבד באוטובוסים
נגיד..או גג חודשיים..ורק להורים של בעלי כי שלי לא אופציה
ועדיין מחזיקים בשביל זה רכב גדול רק בגלל זה
כי אין דרך אחרת בלי הרכב
מאוד רחוקים..
ולא אפשרי 2 עבורנו
אז מה לא נראה אותם בחיים?
להחזיק רכב זה הון!
לא יותר שווה להשכיר רכב אחת ל3 חודשים?
אני לא רואה את עצמי בשלב הזה בחיים מכניסה שיקול של קרבה להורים בבחירת מקום מגורים, אבל זה בטוח משתנה מאחת לאחת..
וגם אם בטעות יש
זה הון עתק כל נסיעה!!! ממש!!
בחגים וחוה''מ פי 2
תמיד חייבים לחזור במוצש
ובכללי ממש לא נח
היינו ככה איזה שנה
סיוט
לא יכולה לפרט פה מול כולם..
זה נכון כשגרים קרוב יחסית
מונית??? זה איזה 800 שח לאחת קטנה!
נראה לך שיש לי 1600 שח לכל נסיעה?
אני בחיים לא אסע אם כל נסיעה תעלה לי סכום גדול
גם בהשכרה להוציא קרוב ל1000 שח היה כל עך מתסכל
וגם ככה המצב הכלכלי ממש בדוחק
אז זה גרם לי פשוט כמעט לא לנסוע
ואין פה רכב 8 מקומות להשכרה..בדוק...
אני גרה בישוב. פעם ישבנו ועשינו חישוב עם קרוב משפחה כלכלן. ראינו שאם מדובר רק על חיים בשכירות. הוצאות באחת הערים במרכז הארץ די חופפות להוצאות שלנו בישוב. אנחנו מחזיקים שני רכבים כי שנינו עובדים בחוץ. אנחנו משלמים הון דלק. משלמים לצהרונים בגלל זמן הנסיעות. זה די מתקזז עם השכירות המטורפת במרכז.
כמובן שאם מדובר על קניית בית הישוב מנצח בענק. אבל אם מדובר כרגע על שכירות אז ממש לא בטוח.
אלא אם כן שניכם עובדים בישוב ויוצאים לעיתים נדירות. יש אצלנו כאלה. חיים בפשטות ואז נהנים בהחלט מיוקר מחיה מאוד נמוך. אגב גם הקניות במכולת לדעתי זה יותר משתלם אם לא יוצאים מהישוב בשגרה גם אם המוצרים יקרים מאשר ברמי לוי. בסוף הדלק, המשהו לנשנש ועוד קניות מסביב כבר עולים על החסכון.
אישית לא מסוגלת לחיות ככה. חייבת רכב ואפשרות לצאת ולנשום.
למיטב זכרוני אתם גרים בישוב בבית משלכם. לא בטוחה שזה רעיון כזה חכם לנסות לחפש ישוב טיפה זול יותר ולעקור את הילדים והכל רק כדי לגלות שפתאום חייבים שני רכבים או יש עוד הוצאות שלא חשבתם.
לגבי פריפריה אני באמת פחות מבינה. אני גם חולמת לפעמים לעבור לשם ולהפחית עבודה וסטרס. ואז נזכרת בשרותי הרפואה ובמרחק ונשארת בחור שלי חחח. תחשבי גם על כל הדברים האלה.
אני פחות מתחברת האמת.. צריכה עיר על כל המשתמע מכך.
אבל לא שוללת את זה בשלב אחר בחיים.
כרגע הנוחות של העיר מנצחת בהרבה בחינות. וגם הקרבה למקומות עבודה
בחור / פריפריה יש קצב חיים שונה.
לא יודעת בדיוק להסביר, אבל האנשים עצמם שונים, הסגנון..
התחרותיות בעוצמה הרבה פחות גבוהה, יש יותר מקום לרוח..
חחח נראה לי שלא מבינים עד שמרגישים.
אני בכל אופן 12 שנה הייתי במרכז ולא הסתדרתי בשום צורה. הרגשתי שאני רודפת אחרי הזנב של עצמי במין מחול שדים המוני.
כמובן וכמובן שלא הכל מושלם גם כאן. ועומס יש גם בחיי היומיום. אבל איכשהוא נקודת הפתיחה שונה.
לגבי מרחקים, האמת כשגרתי במרכז הייתי מבזבזת המון המון זמן בדרכים בגלל הפקקים.
הכל יעני קרוב. רבע שעה עשרים דקות על הנייר, בפועל הייתי שעה וחצי על הכביש..
פה לא הכל נגיש. אבל בשורה התחתונה אני נוסעת פחות זמן. עשרים דקות זה עשרים דקות בול,בלי עיכובים.
נכון בנינו בית, ב"ה, כשעה מהעיר. אבל קהילה אין כאן. אבל מסירות נפש למען עמ"י לגווניו יש כאן😆
אבל אני מתגעגעת כבר.. לקדושה.. אפילו שבעלי אומר לי: תביאי את את הקדושה!
זה מאוד לא פשוט כי זה לא השפה בכלל. גם לא אצל מי שמגדיר את עצמו דתי. חסר לי רוחניות.. חברות..
בנוסף,
וגם בעייתי למצוא עבודה
וכל יציאה לסופר זה לצאת מהיישוב,
וחייבים 2 רכבים,
ויש לנו משכנתא לשלם
מסגרות לילדים..
וואהה
ב"ה.
פיזית
איך
לשלם
אם את מוכרת את הבית שלך עכשיו
את גוררת את המשכנתא
ובטח המחיר כבר עלה מאז שבנית
בהנחה שאת עוברת למקום יותר זול.. אולי כדאי לברר על האופציה הזו
אבל זה בהנחה ואת עובדת. אחרת זה באמת בעייתי מאוד
למרות שלהשכיר את הבית שלך ולשכור זו גם אופציה
אבל לעבור לשכירות מבעלות על דירה זה כואב
אם את מחפשת עבודה - וצריכה כסף ממש דחוף - אז סייעת בגן.. מובטחת לך עבודה בעיר הסמוכה. עכשיו בהריון קשה אז אולי תבקשי להיות סייעת מחליפה... נגיד בחצי משרה, או שליש, אפילו יומיים עבודה יעזרו להרים את הראש מעל המים.
ובעבודה גם תמצאי חברות
ורוחניות
כי אין כמו המתיקות של הקטנים באלול ובחגי תשרי ... הכי טהור שיש.
סייעת בגנים, או בבתי ספר. תמיד צריך, אם יש מוסדות חינוך ביישוב אולי אפילו תוכלי למצוא עבודה ביישוב.
שכר הסייעות אומנם לא גבוה, אבל העלו אותו עכשיו וזה כבר לא שכר מינימום.
שנה שעבגה שכר הבסיס היה 7000₪ למשרה מלאה.
יש תוספת מעונות עד גיל 5
השנה אני חושבת ששכר הבסיס עלה, ולרוב השכר הוא גלובלי, ככה שיש תשלום גם על חופשות כמו של משרד החינוך.
אני לא יודעת מה האופציות שלך ומה ההכשרה שלך, אבל אם האופציה היא או בכלל לא או זה, לגמרי הייתי הולכת על זה
הבנתן את הסגנון
פחות קדושה🥀
לאו דווקא בגלל המחיר
ואז הייתי מחפשת מקום שמתאים לכם בסגנון, שהמוסדות מותאמים וכו
וגם שהשכירות סבירה
אבל קודם החלק הראשון..
עבור הילדים האלו זו אולי ההזדמנות האחרונה לספוג קצת מקדושת הימים האלה... יש לך תפקיד...
ולגבי הצורך שלך בקדושה סביבך. כשיכנס קצת כסף לבנק, ובעלך לא יהיה טרוד ודואג, התורה שלו תתנגן בבית.
כל שקל שאת מכניסה - זה פחות לחץ עליו ויותר פניות לנשמה. וגם לך יהיה טוב. פעמיים בשבוע, ועוד ביישוב, בלי נסיעה. תבואי, תשירי קצת ניגונים, תספרי קצת לילדים על ההכנות בבית שלך לראש השנה, איך אתם ממליכים את הקב"ה
כי אני באמת לא הכי מבינה מבחינה כלכלית מה נכון לכם לעשות. וגם מבחינה משפחתית זוגית וכו'.
נשמע באמת לא המקום האידיאלי מבחינה כלכלית שעה נסיעה ובלי סופר. מבאס.
למיטב זכרוני מההתחלה פחות התחברת לסגנון. באמת פלונטר.
בהצלחה רבה! ש-ה' יאיר את דרככם.
העיר הקרובה היא 3/4 שעה.. לא ממש שעה..
יישוב מהמם!
קודם כל אנשים טובים ונעימים.
גם חילונים, גם דתיים.
הרוב דתיים כמובן.
יש תחבורה ציבורית לא הכי טובה,
כמו הרבה יישובים בשומרון אבל-
חוץ מלעבודה אין כמעט סיבות לצאת מהיישוב.
יש הרבה מקומות לאכול,
מאפיות, פיצריות, באגטים.
מחירים סבירים מאוד.
הרבה סופרים במחירים הגיוניים,
חנויות דגים קצת יקרות, ירקניות יקרות.
קופת חולים לאומית שפתוחה הרבה שעות כולל רופאת נשים, אחיות, בית מרקחת אמיתי עם רוקח ולא סתם חדר לקבלת תרופות.
יש גם כללית אבל לא מכירה שם.
יש גני שעשועים נחמדים.
מעון, מטפלות, אחלה בתי ספר!
שכירות משתנה עד 3,000 ש"ח בדר"כ.
קרנש מזכיר לי נשכחות כואבות מימי האולפנא😆🫠
כאן לבית שמתאים ל10 נפשות כבר רחוקה מ3000₪.
דירת 3 חדרים, 70 מ"ר זה בסביבות 2500
וזה עבור יחידות דיור
אם זו דירה, זה כבר יותר יקר
ובוודאי שהם צריכים יותר משני חדרי שינה וסלון.
עברתי נפלה טבעית (ללא גרידה, העובר יצא לבד).
הרופאה אמרה לא לקיים יחסי מין עד הווסת הבא, זה יכול לקחת גם חודש וחצי, פלוס עוד שבוע שבעה נקיים...
כששאלתי למה היא הסבירה שאם אכנס להריון לא ידעו אם זה שאריות מהקודם או הריון חדש.
הצעתי לקיים יחסים תוך כדי מניעת הריון, והיא אמרה שאין לי אפשרות למנוע כרגע. קונדום לא רלוונטי כי אני דתיה, ונרות או שקפים זה אחוזים נמוכים.
אני מתלבטת- אלו באמת ההנחיות?
זה ממש קריטי?
זה יוצא תקופה ארוכה מאד להיות אסורים...
לי בעבר כשהייתה הפלה טבעית לא נתנו הנחיה כזאת ובאמת נכנסתי להריון חדש בלי וסת באמצע ...
ובכן מקרה גם אם את כן נצמדת להנחיה את יכולה לטבול ולהיות מותרים בלי יחסים, לא שווה בגלל זה לוותר על כל המגע
לעקוב אחרי הבטא לראות שהיא מתאפסת,
ואז יהיה אפשר לשלוח שאריות מה הריון הקודם.
לא יודעת כמה זמן לוקח לבטא להתאפס.
ואז ידעתי שזה בסדר.
הריון חדש מן הסתם יעלה את הבטא מחדש אם היא כבר מאופסת.
אני נכנסתי להריון ישר אחרי ההפלה בלי מחזור כך שזה אפשרי
לא חששו לשאריות שעדיים יש ברחם?
הרופא אמר לי בזמנו כששאלתי על זה
שאם יש שארית רצינית אני פשוט לא אצליח להיקלט
וזהו
כשרציתי למנוע בין ההפלות (עברתי כמה) לקחתי נרות נכון שזה לא בטיחותי אבל אם משמיים צריך להיות הריון יהיה בכל מקרה
אני ממש מאמינה בזה
נוספות?
נשמע לי קצת שהיא הולכת ראש בקיר , סליחה.
איזה עוד אפשרות יש? נראה לי שזה די חסום מכל הכיוונים...
ולא אמרו לי את זה
כבר לא זוכרת אם וידאתי שהבטא ירדה, אבל לא קיבלתי הנחיה כזאת בכל מצב
בכל מקרה היינו אסורים מלא זמן בגלל ההפלה
ואז טבלתי והיינו מותרים שבוע וקיבלתי מחזור...
אבל התנהגנו כרגיל אף אחד לא אמר לנו שזה בעיה
ושאלתי כמה רופאים וקראתי בעצמי
אין חובה כזאת
יש מי שממליץ מסיבות שונות
ובמילא בהתחלה אסורים
ולבדוק שהבטא מתאפסת כדאי לא קשור לזה כדי לוודא שאכן הסתיים
אני לא בקטע של לקנות בגדים וכו...
גם ככה יש הרבה הוצאות על האירוע (לא בעד הוצאות בלתי פוסקות, אבל ספציפית לילדה הזו מכל מיני סיבות אישיות הקשורות למהלך חייה, השקענו מאוד, יותר מכל אחיה הגדולים)
לנערת בת המצווה- אקנה שמלה, ברור.
הגדולות- דואגות לעצמן (הזמינו מאתרים)
לקטנים והבנים הגדולים- מבחינתי מה שיש משבת, כל עוד הבגד יפה, ומכבד, לא מיושן וללא כתמים וכו לא רואה צורך לקנות חדש לבת מצווה.
לעצמי- שמלה יפה של שבת, מטפחת מושקעת. לא מתכננת לקנות, כי מבחינתי יש לי.
חברות ושכנות ובעיקר משפחה שלי (אמא שלי, אחיות, גיסות)טוענות שזה ננצרך, וברור לקנות, ואיך אני לא קונה לעצמי, לא באים לאירוע שלך עם בגד שכבר לבשת, צריך בגד חדש וכו וכו
מאיפה הכלל הזה???
לא עניין של כסף, פשוט לא מבינה, יש י שמלה יפה בארון, אלבש אותה. מטפחות שלי באמת כבר מיושנות, עם פייטים שכבר נפלו, אז אקנה חדש.
כן יראו אותי בבגדי השבת שלי באירוע, זה כזה גרוע?
אני לא בנאדם של שואו
ממתקיתבגדול גם שונאת לקנות בגדים, גם לא כזה מבינה בזה.
ולא אוהבת את הציפיה של לקנות חדש לאירוע שלך.
כיף בזה.
לפני כמה שנים שמעתי שיעור מהרבנית רחל בזק שאישה היא כמו הלבנה, וכמו שהלבנה מתחדשת כל פעם, אז גם אישה ואנחנו כנשים צריכות חידוש מידי םעם. כי זאת תנועה בנפש , שמאפשרת לנו להתחיות, לא להיות סטאטיות כל הזמן. האישה מעגלית, דינאמית, מתחדשת , עוברת שינויים ....
אם היו רואים אותי בסביבה עם אותם בגדים כל הזמן, אז יכולה להבין את הסביבה שרוצה לראות משהו אחר, אבל נראה לי שבתכלס גם עגילים או משהו קטן אחר, משפיע על התחושה האישית שלך ועל הנראות.
אולי תקחי לך גזרה שמחמיאה לך (תבדקי איזה בגד מחמיא לך, תבררי מה הגיזרה ואותה תבקשי מהמוכרת בחנות) ותמצאי בגד בסגנון? ואז הצבע והבד נתון לבחירתך (שיהיה לך נוח ונעים איתו! בגד חדש לא מיועד לתצוגת אופנה...)
ממליצה או ללכת עם מישהי שאת סומכת עליה ומכירה אותך ומה מחמיא לך, או להיכנס לחנות שהמוכרת מבוגרת , לא מעיקה ומבינה בתדמיתנות/סטיילינג כדי באמת לייעץ לך מה יחמיא ויתאים לך, שתצאי יפה ובסוף גם מרוצה ממה שאת קונה .
רהיטים.
יש משהו יפה בדבריה של הרבנית, אבל כנראה כל אחת וההתחדשות שלה
במטפחת- אתחדש בע"ה לבת מצווה.
ורציתי להיכנס שוב להגיב על דברייך במסר, אבל לא יודעת איך נכנסים שוב למסר.
לוחצת על האופציה "מסרים" ואז נפתח לך אפשרות תיבה של מסר חדש.
את יכולה לכתוב ולשלוח.
או שאעתיק לך שוב את המסר שכתבתי לך ואז אם תרצי תגיבי.
שאת צריכה לחשוב עם עצמך בכנות,
האם את לא קונה כי באמת את מרגישה וואו עם השמלה שיש לך בארון, או שאת מתקמצנת על עצמך. כי הכי קל לשים אותנו מקום אחרון ולהתקמצן כשזה נוגע אלינו.
יש לך אחריות גם של דוגמה אישית. והבנות שלך מרגישות אותך, אי אפשר לזייף את זה.
אם את ממש שלמה עם זה בכנות, הכי מהמם שיש.
אגב אני קניתי שמלה ממקימי במבצע ב150 שח, אח"כ לבשתי לליל הסדר, לאירוע יוקרתי, והיא יכולה לשמש לעוד דברים.
אבל שמלות השבת שלי פשוטות כי ככה אני אוהבת. אז היה ברור שאני צריכה משהו יותר מרשים.
אולי אם שמלות השבת שלך מפוארות יותר אז באמת לקנות עוד שמלה, זה לקנות עוד ממה שכבר יש ואין קטע.
עוד אגב, אצלי עם המטפחות היה בדיוק להיפך, עצבן אותי ממש לקנות מטפחת שיותר יקרה מהשמלה.
ואני לא הולכת עם זה ברגיל רק באירוע. הלוואי והיה לי אומץ להשאיל ממישהי, זה נגיד היה ממש בזבוז אמיתי מבחינתי ולא מתוך התקמצנות על עצמי.
1. אני שונאת להסתובב בחנויות פיזיות. את זה פתרתי בשנים האחרונות באמצעות הזמנות באינטרנט, ובאמת בזכות זה התחלתי להשקיע בעצמי קצת יותר.
2. ההיצמדות למוכר ולבטוח, או לחלופין מה יגידו. אצלי מאז גיל קטן אמרו לי תמיד שיש לי 0% חוש אופנה והתאמת צבעים. כל פעם שאני קונה לעצמי משהו חדש שמוצא חן בעיניי, יגיעו ההערות- זה זקן לך מדיי/ זה צהוב מדיי (אמיתי!)/ מאיפה הוצאת את זה/ שוב פעם קנית משובץ? וכן הלאה וכן הלאה. לכן הרבה פעמים אני מעדיפה ללבוש מה שיש וכבר עבר את טבילת האש ואת האוקיי מהסביבה, מאשר לקנות לעצמי משהו חדש ולהסתובב בחרדת המה יגידו.
אז ברור לי שאני לא דוגמא ללמוד ממנה, רק אומרת שלפעמים זה לא רק קמצנות של כסף, וגם הפותחת בעצמה אמרה שזה לא בגלל הכסף 
אבל גם לנקודות שהעלית אני רואה אותם באותו צד של המטבע.
זה להישאר אישה שלא משקיעה בעצמה.
לילדים שלך היית משנה מחשבה/ מאתגרת את עצמך והולכת לחנויות פיזיות?
אז למה כשזה נוגע אלייך את "מוותרת" לעצמך ופחות משקיעה?
כנ"ל הסגנונות והכל.
ושלא תטעי, כמוני כמוך, לגמרי.
אצלי נגיד זה מתבטא שבשביל סידורים לילדים מוצדק לקחת חופש, אבל לעצמי? אני אמצע כבר הזדמנות בין לבין, לא צריך חופש במיוחד.. ואז מוצאת את עצמי חודשים לא מגיעה לדברים שאני רוצה.
לדוגמה בגד ים, שנה שעברה לא היה לבנות שלי, ברור שקניתי להן בתחילת הקיץ. לעצמי יש שמלת בגד ים אבל היא לא נוחה לי. אני יכולה להסתדר ולאלתר פתרון ולחכות להזדמנות על הדרך.
מפה לשם, מילואים ועומס לא הגעתי לזה בכלל.
בנופש המשפחתי בקלות אלתרתי מכנסי בגד ים של בעלי ודרייפיט מהבן שלי. היה סבבה.
אבל אז עלה הנושא והילדים שאלו למה לכולם יש בגד ים ורק לי לא ואני צריכה לקחת בגדים של אחרים..
אז מצד אחד טוב להראות גמישות מחשבתית ומצאתי פתרון לא רע,
מצד שני זה הרבה פעמים אופי וזה לא אירוע נקודתי וחשוב לשים לב גם על הצד הזה ועל מה זה משדר לילדים. אני גדלתי בבית שאמא מקום אחרון בקטע רע. אולי לכן זה מפריע לי יותר.
לגבי מה יגידו- תמיד יש מה להגיד. אי אפשר ולא צריך לרצות את כולם.
מאשר לקנות בגדים לילדים...
נכון שעם המתבגרות זה לא קל, אבל אני עצמי - גם במידות לא פרופרציונליות (נמוכה ושמנה) וגם חייבת שהבגד יהיה לי במאה אחוז נוח על הגוף כדי שאהיה מסוגלת ללבוש אותו (ויש לי כמה וכמה בגדים ששוכבים בארון שקניתי וחשבתי שהם נוחים, ואז גיליתי שלא...)
יש גם את הסטנדרטים הגבוהים יחסית של צניעות שיש לי - אבל את זה גם יש לבנות שלי.
בקיצור, אני מתקמצנת על קניית בגדים בשבילי פשוט כי זה סיוט... וכן, בעוד הבת שלי מתחדשת הרבה בבגדים (לפעמים גם מקבלת מחברות - לה לא מפריע ללבוש יד שנייה, ולי כן), אני נשארת עם אותם בגדים קבועים...
ואולי זה לא "חינוך" טוב מספיק בשביל הבנות שלי, אבל אין לי הרבה ברירה...
היית מתאמצת בשבילה או שהיית אומרת די מוגזם זה מלא טרחה שתסתדר עם מה שיש לה בארון?
כאילו, יש גבול לכל תעלול, ברור,
השאלה אם בשביל אחרים נתאמץ יותר, ובשבילנו קל לוותר.
אני גם נופלת בזה הרבה, ועדיין חשוב בעיני שזה יהיה גם במודעות איפשהו..
אני בעצמי הייתי ילדה כזו
ובאמת בעוד אחותי מתחדשת בבגדים כמעט בלי סוף, אני דבקתי באותם בגדים מוכרים ונוחים שהיו לי בארון...
העניין הוא שגם אין לי כל כך את הצורך הנפשי להתחדש, ואם הייתה לי בת (ואולי עוד תהיה לי) שגם רגישה תחושתית אבל מצד שני אוהבת להתחדש ולהתלבש יפה - כנראה שכן הייתי מתאמצת בשבילה. או שרוב הסיכויים שהייתי שולחת אותה עם בת משפחה אחרת...
ועוד היא בגיל שהיא בטוחה שיש לה טעם מושלם.
וואי זה התמודדות ממש ממש. למזלי היא כן מקבלת את זה שיש לה פחות בגדים פשוט כי היא אומרת לא על מלא דברים.
בכל אופן, אם את שלמה עם זה וטוב לך ואת לא מרגישה שרק על עצמך את מוותרת, אז זה לא חינוך לא טוב.
אם לעצמך את מוכנה להתאמץ פחות, ועל אחרים תתאמצי יותר,
אז כן ילדים מרגישים את זה בסוף.
וזה לא מתבטא רק בתחום אחד של בגדים.
אז אם בתחומים אחרים את משקיעה בעצמך אז הכל טוב.
לא התכוונתי לפגוע באף אחת, ולא אמרתי שבהכרח מי שלא קונה לעצמה זה כי היא מוותרת על עצמה, הצעתי רק לחשוב אם זה יושב על זה, אבל אולי זה לא היה במקום..
מתנצלת אם מישהי נפגעה.
שיהיה רק בשמחות!!
מתואמתהסיבות שכתבת אלו גם הסיבות מדוע לא בא לי לצאת לקנות בגדים
גם זה מעיק עליי, למדוד להוריד, להתאים לעבור לחנות הבאה. ואין לי את זה גם בצבעים וסטייל. אין.
סיוט מבחינתי.
אני גם מאתריםפ לא קונה, כי איך אדע שזה מתאים לי?
ואני בררנית מאוד- בצבעים, ובסוגי בדים. לא כל בד אני לובשת.
אבל שמלה- לא, כי מבחינתי יש לי.
אני קונה מה שצריכה
סיבה נוספת- שונאת למדוד בגדים, ואז זה לא מתאים, ואז עוד חנות, ושוב למדוד, ושוב להתאים...
סיוט מבחינתי.
זה כדי להרים ולשמוח ולא כדי להעיק.
מצד שני, מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.
הכנות יכולות להיות מתישות אבל זה מרים אירוע שמח.
את לא צריכה לקנות שמלה כדי שאחרים ישמחו,
ומצד שני, אולי כן תרגישי סיפוק שהשקעת וקנית למרות כל הטרחה הנפשית והפיזית.
אולי ביום האירוע זה ישמח אותך.
יש לך כבר ניסיון באירועים, לא?
על בגד חדש מברכים שהחיינו. את מרגישה שעבורך צריך לברך ברוך שפטרנו?
בוודאי שאת לא צריכה לסבול כדי לעמוד בסטנדרטים.
מי שאוהב אותך באמת, יאהב אותך בכל בגד.
מי אוהב אותך לפי הבגד, אולי לא כדאי להתחשב באהבה שלו..
מה שכתבתי לפני כן זה רק היה כנקודה למחשבה.
לבת מצווה של הבת שלי לא קנינו בגדים חדשים, רק לה קנינו. לבשנו בגדים מהחתונה של אחי שהייתה כמה חודשים קודם (והיו לנו עוד בגדים שקנינו באותה תקופה לחתונה של אחותי שהתקיימה שבוע אחר כך... בקיצור, באמת הרבה הוצאות בתקופה יחסית קצרה, ב"ה).
לבר מצווה של הבן שלי קנינו לילדים בגדים חדשים (זו הייתה הזדמנות להתחדש בשבילם, כי לא היו חתונות במשפחה באותה תקופה🤭), אבל בעלי ואני לבשנו ממה שהיה לנו.
לבר מצווה של התאומים קנינו בסוף לכל הילדים בגדים חדשים (מלבד החליפות של התאומים, שזה משהו שהם ביקשו במיוחד, כל הבגדים היו זולים), ואני גם קניתי שמלה, כי גם ככה רציתי שמלה חגיגית שמתאימה להנקה (כי לא הייתה לי אז). היא יחסית הייתה יקרה (בערך 300 ש"ח), אבל מבחינתי אלבש אותה גם בבת המצווה של הבת הבאה שלי (או את אחת מהשמלות שיש לי מחתונות אחיי).
שורה תחתונה - תעשו מה שטוב לכם
זה גם קצת קשור איפה עושים את החגיגה, אם זה אולם של ממש או לא...
כל אחת והסטנדרטים שלה.
בעיניי זה לא עניין של חדש או לא, זה עניין של כמה בנוח אני מרגישה עם מה שיש.
אם זה יפגע לי מהחוויה, אקנה.
לפעמים דווקא לקנות ותחושת הבזבוז יפגעו בחוויה.
שמלה שכבר לבשתי בחתונה של אחות
וכמה פעמים בחג כמו ר''ה וכו'
וגם בבת מצווה של בת אחרת כמה שנים קודם....
לא מצאתי משהו שבאמת שימח אותי אז קניתי מטפחת יפה וזהו. השמלה במצב מעולה (ולמרבה הפלא עלתה לי בערך 100 ומשהו שח).
לעומת זאת בארוע אחר דווקא מצאתי 2 שמלות ששימחו אותי ומשמשות אותי כבר הרבה שנים.
ככה שבקיצור תעדי מה שבא לך
זה לא באמת קריטי
הייתי עם תינוק, ובעל במילואים. בקושי היה לי זמן וכח ללכת לקנות לילדה עצמה. אז לבשתי שמלה שאחותי קנתה פעם במבצע בברצה שעלתה לה פחות מ100₪. אפילו מטפחת לא קניתי ולקחתי ממנה...
טוב, זה בלי הקליפ.
יש שם שיר שנקרא בוקר טוב
מקסים🙂
מה המטרה של השרשור הזה?
כאילו, מוזיקה את יכולה לשמוע מה שכיף לך, מה המטרה שכולן יכתבו אילו שירים הן אוהבות?
של ילדים..
אני לא מכירה הכל..
זה מוציא אותי מדעתי כבר.
ירדתי משינה עצמאית, של הילדה בת 3 כי לא בא לי טוב כל הבכי הזה, אני סוחבת איתה עד 9 בערך ונותנת לה לישון בסלון.
או בנחת או גם בעצבים כי היא התרגלה לטוב הזה של הסלון.
אני לא מסוגלת לשבת לידה בחושך בחדר עד שהיא תירדם זה גדול עליי.
ובנוסף היא ממש מעירה את התינוק בן שנה שיישן איתה בחדר, השינה שלו לא חזקה והוא מתעורר בקלות.
בעלי מתעקש שצריך להחזיר אותנו לחדר שלנו בחזרה.
לא באלי בכלל, הוא כבר במיטת תינוק והחדר שלנו קטן, וגם מה תחשוב הגדולה? היא תקנא ותרצה לבוא גם.
מצדד שני דיי זה בלתי אפשרי כל ערב הסיוט הזה!! זה מביא אותי לרמה אחרת של חוסר סבלנות כבר ואני שונאת אתעצמי ככה.
מה אני מפספסת?
אחת
זכור לי שהיו פה פעם טיפים
איך לשמור שלא תיפול לי המטפחת באירוע
בריקודים וכו'
תמיד אני מוצאת את עצמי כל שניה הולכת לקשור מחדש
ביום יום לא נופל לי
אפשר גפ לשים סיכות שמחזיקות את הבובו לשיער, אבל זה לפעמים קצת מותח את השיער ופחות נוח
ושהמטפחת תהיה קשורה טוב. אפ עושים קשירה הפוכה אז לשים סיכות תפירה לחזק את הקשר והמיקום של השוונצים שיוצאים
לא מזמן הייתי בחתונה וכל החברות הנשואות פשוט פתחו את הקשר של המטפחת ורקדו ככה, עם קצות המטפחת על הכתפיים (רחל אימנו כזה) לי הקשר לא נפתח, אבל המטפחת כל הזמן החליקה אחורה, אז פתחתי גם את הקשר ואיכשהו זה מנע ממנה ליפול. ואז כשנגמר הסבב הלכנו ביחד לשירותים לקשור את המטפחות מחדש.
זה לא עושה כאב קאש אחרי זה.
מין הרגשה שהמח תפוס
אבל אני מוכנה לסבול בשביל שלא יזוז באירוע.
שונאת כל רגע לרוץ לתקן, וגם הקשירה יותר מורכבת באירוע אז באסה
איזה ריקודים כבר יזיזו לך את המטפחת? 😅
יש את הסרט החדש עם הפס סיליקון עם הנקודות
תראי למשל אצל אביה ששון.
לא התנסיתי בעצמי אבל נשמע שזה בדיוק מיועד לזה.
יפה שאת זוכרת❣️
זה חתונה של גיסתי...
אני ארקוד לפי היכולות שלי בשטח
האמת בכל מקרה אני לא ממש אוהבת לרקוד
בטח לא בחתונות...
אבל בכל זאת גיסה...
וכן חודש זה עדיין משכב לידה.
אולי אם המטפחת זזה זה מרמז להרגיע עם ההשתוללות.. אפשר לשמח בלי לקפוץ מדי (שזה מה שמעיף את המטפחת, לא?)
תהני ותבלי בנעימים, ותשמרי על עצמך.
אחת בכל צד זה מחזיק לי מעולה
ואם יש לך מי שיפזר או יאסוף אז בכלל פינוק שכל היום לא צריך לצאת
וגם במילא בחורף כולם מסתגרים בבתים אז גם את... חל"ד בקיץ נראלי הרבה יותר קשה לנוח.. כי נמצאים בחוץ מלא..
כאחת שעובדת בימי שישי, נח להיות בחופשת לידה כששבת נכנסת מוקדם.
לא צריך לצאת מהבית במזג אוויר סוער.
אם התינוק נולד קטן בשנתון או גדול השנתון, לכל אחד יש את היתרון שלו.
בדיוק השבוע יצא לי להיות בבית חולים שבו ילדתי את הקטן, והייתי מגיעה לשם כל יום כשהוא היה בפגייה.
וחשבתי על זה שהיה אז חורף ולא היה חם בדרך מהתחנה לבית החולים.
צפון הגולן שקט לחלוטין, גם לפני "ההפסקת אש".
רק ליישובים הדרוזים היה ירי, ומעט מאוד מאוד, לפני ההפסקת אש ....
אני בתהיות האם לנסוע לטייל בקיץ בגליל עליון
ראיתי שב 8/6 היה אזעקות
זה לא ככ מזמן לא?
אין שם כתבמים לפעמים? באמת לא כזה מכירה את ההבדלים בין האזורים
זה יום המלחמה עם איראן
לא משהו שמשקף.. היו אזעקות בכל הארץ
היו שם אזעקות בשאגת הארי וממש מעט, באזעקות ביוני זה מאיראן....אם שוב יהיה בלאגן עם איראן הייתי מעדיפה להיות בצפון מאשר במרכז🤭
אחד המקומות הרגועים בארץ
היה לשם ירי גם מלבנון אבל הרבה פחות מלגליל העליון.
אז כרגע ממש סבבה לנסוע לשם
ולא יקח סיכון
אנחנו סגרנו משהו בסביבה ובעלת המקום אמרה שאם יש משהו היא לא תיקח סיכון (במקומות האוהלים וכאלה אין מרחב מוגן)
בלי קשר קרוב לזמן הנופש אני אבדוק בעצמי את המצב ואראה אם מתאים לי ליסוע
בת כמעט חמישה חודשים
נרדמת בכל מיני דרכים
הנקה, מוצץ ושמיכה במיטה או בעגלה
לפעמים נענועים
ביום ישנה חצי שעה ומתעוררת
ניסיתי קצת לפני החצי שעה לנענע אותה, להחזיר מוצץ וזה לא עוזר
ניסיתי להתעלם ממנה כדי שתנסה לחזור לישון אבל אחרי כמה דקות היא מתחילה לבכות..
רעיונות איך לעזור לה?
זה יוצא שהיא כל שעתיים ישנה חצי שעה.. במקום שינה איכותית וארוכה 3-4 פעמים ביום...
לרוב נרדמת בזה שאני מניחה בעגלה או במיטה עם מוצץ ושמיכה וזהו.
לפעמים זה בהנקה ולפעמים צריך גם לנדנד...
זה בדיוק התסכול שלי...
לקחתי קורס שינה ועזר חצי קלאץ
בגדול מה שכן עזר ברוב הפעמים זה דווקא להקדים את שעת ההרדמה
ראיתי שאני מרדימה אותו שהוא שפוך אז הוא לא מצליח לחבר את מחזורי השינה
וגם לעשות הרפיה הדרגתית ומשמעותית לפני הכניסה למיטה
ואין מה להקדים כשזה במהלך היום.. אין לה עדיין שעות קבועות..
בלילה יותר קל לה לחבר.. במשך היום ישנה חצי שעה כל פעם
האמת שנראה לי שלכל הילדים שלי היה שלב כזה ועם הגיל זה השתפר, נראה לי סביב 8-9 חו'.... לפעמים ניסיתי לעבוד על זה ולפעמים קיבלתי שזה המצב. אם ההרדמות הן קשות אז זה ממש סיוט, אבל אם הם נרדמים בקלות אפשר להסתדר עם זה.
שלי לפעמים מתעורר, יונק וחוזר לישון (גם ביום).