אז מחשבות בזכות המצב הסופר "מזהיר" שלנו כלכלית,
אשמח לשמוע מכן- הרי יש כאן נשים מרחביי הארץ..
איפה יש את המקום הכי זול- בשכר דירה, במחיה בכללי- שאפשר להסתדר עם רכב אחד, משפחה בעלת כ10 נפשות...
אז מחשבות בזכות המצב הסופר "מזהיר" שלנו כלכלית,
אשמח לשמוע מכן- הרי יש כאן נשים מרחביי הארץ..
איפה יש את המקום הכי זול- בשכר דירה, במחיה בכללי- שאפשר להסתדר עם רכב אחד, משפחה בעלת כ10 נפשות...
כמה אתן משלמות שכירות?
או על בית?
אשמח ממש במספרים.
יוש ישובים גדולים- עדיין יקר. בדקנו.
אשמח לתשובות נקודתיות.. למשל:
יצהר
Xyz שכר דירה לדירה של × חדרים
יש/אין מכולת
אם אפשר אשמח ממש לשמוע!!
טארקומחירים נהדרים על דירות ענקיות. כדאי לבדוק ביד 2
השכירות יחסית ממש זולה כי נוצר פער של יותר היצע מביקוש.
כל 20-30 דק' יש משם אוטובוס לירושלים
ולא רחוק ישאת המרכז המסחרי בשער בנימין
(אני יודעת שיש גם מכולות בתוך היישוב אבל משערת שהן די יקרות, למרות שלא בטוח)
אם את בקטע...
אולי אופקים, ירוחם, דימונה...
גם קרית גת והישובים בסיסב וקרית מלאכי..
מאשקלון אשדוד המחירים עולים אבל אולי יוכל להתאים לך תבררי
המון פריפריה
יש בטוח גם בצפון אבל לא מכירה ספציפית
השאלה היא אם את מחפשת יישוב או עיר
אני יודעת שאופקים זולה ממש
ויש אוכלוסייה דתית- חרדית אבל לא מכירה בדיוק ממש
יכול להיות גם בצפון תמצאי אבל אני לא מאוד בקיאה
וכמובן - תלוי מה הסטנדרטים שלך מבחינת הדירה וכו
וכמובן, מקומות עבודה. לא בכל עיר עם מחייה זולה יש הרבה מקומות עבודה. לעתים צריך להרחיק וזה עלול לעלות באיכות החיים
* לפעמים בפריפריה יש פחות מגוון של סופרים אז לא תמיד יותר זול (אולי תלוי איפה)
* תלוי במקום - לפעמים תחבורה ציבורית מאד לא אמינה ואין הרבה חלופות אז צריך 2 רכבים וגם להיות נהגים של הילדים שזה עלות של זמן וכסף כי לפעמים צריך להוריד באחוזי משרה כדי לניות בבית בזמן
* תלוי בעבודות שלכם - אם תצטרכו לעבוד לא ממש קרוב לבית תבדקו את רמת הפקקים בכיוון ובשעה שרלוונטיים לכם. זה יכול להפוך נסיעה של 20 דקות למעל שעה, מה שגם כן אומר לפעמים לעבוד פחות כדי לאסוף ילדים וכו
תגידי מה את מחפשת. מבחינת גודל דירה, אופי תושבים, סגנון..
איזה תחום עבודות את ובעלך מחפשים?
הרבה יותר קשה למצוא עבודה מאשר במרכז..
פשטות, ענווה, יראת שמיים, אהבת אדם, עין טובה, שכנות טובות שהן חברות אמת, שיח רוחני ופנימי מרומם, מטפחות פשוטות, הלבוש שלא עיקרי אלא הפנימיות, אכפתיות אמיתית, חסד, דיבוריי אמונה וביטחון בשיח היומיומי ולא רק בתוך שיעור בשבת אחרהצ...
בתים צנועים, משפחתיות נעימה, והרבה לב יהודי חם💓
הלוואי אם היה כזה מקום.....
כמובן שכירות נמוכה למשפחה שמונה כעשרה נפשות..ובית מספיק גדול מבחינה הגיונית..
נשמע שעונה על חלומותייך ואני יודעת שמחירי הדיור שם טובים ממש, תחב"צ בתוך העיר סבבה.
מעבר לזה כמו בכל הצפון- הפרנסה לא קלה (תלוי כמובן בתחומים שלכם) וגם הרפואה חלשה מאד.
זו קהילה של בעלי תשובה, רובם ברסלברים אבל הסגנון ממש דת"ל תורני.
בת"ת יש את כל הכיפות, הרוב סרוגות גדולות וזה ת"ת מהמם ואיכותי מאד. אני מאד התרשמתי מהרמה הלימודית, תורנית
והיחס האישי שלהם.
הילדים לומדים במגוון מוסדות, חלק בעיר וחלק מחוצה לה (בישיבות קטנות לאומיות/ אולפנת מירון) ורובם ממשיכים
לישיבות גבוהות/ הסדר.
אין שם היום כמעט לבושים חרדיים, רוב המבוגרים הולכים עם כיפה מרובעת..
והם קהילה חמה, עם דיבוק חברים ושכנות טובה, המון יוזמות מקומיות. הרבה תורה (בעיקר חסידות) ואנשים פשוט זהב.
חוץ מזה יש קהילה מתוקה (שאני פחות מכירה) דת"ל סביב ישיבת ההסדר של הרב ויצמן ויש להם מוסדות משלהם (ממ"ד וכו')
וכולם שם חיים בטוב אחד עם השני.
איזה תיאור! איזה חלום!
וואו!!
נראה לי שכזו מציאות מתחילה קודם בי פנימה.
אני עצמי לא שם, אז בטח שלא אחיה בכזו סביבה..
אבל בגדול מה שתיארת מזכיר לי מאוד קהילות של בעלי תשובה, יצא לך להכיר?
זה חלום...
בכללי אני
דתיה מבית.. גדלתי בשומרון...
בית דתי רגיל.
עיר!
נצרת עילית...!
בטח מחירים בהתאם...
יש לנו חברים ששוכרים שם דירה יפה של ארבעה חדרים ב2000 ש"ח.
הקהילה שם תורנית מאוד! עונה אחד לאחד לתיאור שכתבת. חינוך מצוין לילדים (וכיתות קטנות שזה בכלל פלוס גדול).
תלוי איזה עיר ומה ההיצע והביקוש באותו מקום.
דווקא ביישובים שבהם עד יותר בתי קרקע על חצר המחירים גבוהים יותר מאשר דירה בבניין
קהילה פשוטה ויקרה, מקסימה. לא עונה אחד לאחד על התיאור, אבל על הרבה דברים כן!
עין טובה, עבודת ה' נוכחת חיה ובריאה, חסד.
אנחנו גרים בקראוון (זול) אז לא יודעת מה המחירים ביישוב, אבל יש פה הרבה משפחות גדולות בקהילה שגרות בבתים רגילים וברור לי שאין להם כסף מיותר.. משפחות מאוד פשוטות, הרבה נשים בבית וכו'.
קדומים לא מאוד מוצלחת מבחינת חנויות וכו אבל יש מכולות, ויש הכל כמעט בקרני שומרון.
ולא פשוט בלי רכב ..
בהצלחה
גם המגורים וגם המחיה
ויש חינוך תורני טוב
(יש שם את אולפנת תפארת וישיבת נחלת ישראל)
אבל יקר פה מאוד מאוד...
אז הגיוני שהמחירים שם לא כ"כ יקרים.
מבחינת עלול המחיה
לא גרה שם אז לא יודעת פרטים
לגבי 2 רכבים זה מן הסתם תלוי במה אתם עובדים ואם אחד מכם יוכל למצוא עבודה בישוב.
השכירות פה סבבה
אנחנו משלמים 2000 וקצת על דירת 4 חדרים(3 חדרי שינה) ישנה מאוד
בשכונות החדשות יותר הדירות יותר יקרות, אבל גם, הכי יקר איזור 3500 לדירת 5-6 חדרים, וזה לרוב הפנטהאוז או דירת גן.
חשוב לדעת שמבחינת סגנון בניה פה הרוב המוחלט בניינים ואין חצר, אז אם זה סגנון הישוב שמחפשים זה לא מתאים.
שאר המחייה פה סבירה
מעונות תמת במחירים רגילים
צהרון 620 לחודש
יש מכולת גדולה לא זולה מאוד אבל גם לא יקרה, מחירי מכולת רגילים(לא דומה לרמי לוי/אושר עד)
יש פה בישוב עוד כמה עסקים טובים- חנות בית וגן של כלי בית, משחקים, אביזרים לבית ספר, חומרי בניין וכו.. (כלבו כזה או טמבוריה בסגנון) שוב מחירים לא הכי הכי זולים אבל כן מחירים טובים ומאוד נוח שזה בישוב
חנות בגדים מצוינת במחירים טובים(בגדים בסגנון יישובי קלאסי... כזה פטרול, מוטי שופ וכו)
עוד חנות של בגדי נשים ומטפחות.
ועוד הרבה עסקים קטנים- עוגות, מוצרי תינוקות, פיצה, וכו.
יש משחקיה קטנה במחיר של 8 שקלים לכניסה או מנוי חודשי שמשתלם אם מגיעים יותר מ6 פעמים בחודש בערך
ספריה לא גדולה, מנוי ל5 ספרים עולה 15 וכל ספר נוסף למנוי עולה שקל.
יש קאנטרי עם בריכה וחד"כ בבניה, צפי פתיחה עד הקיץ הבא בע"ה.
יש קופת חולים לאומית עם שירותים יחסית רחבים לישוב(לא חברת לאומית אז לא יודעת פרטים מדויקים)
מרפאת שיניים פרטית אבל במחירים ממש סבירים
החוגים פה עולים סביבות 100-120 לחודש
מיסי ישוב אני לא יודעת בדיוק אבל לא גבוהים מאוד
פעילויות תרבות יש טווח מחירים רחב אבל לרוב ערב נשים נגיד לא יעלה יותר מ30+-
החיסרון הכי משמעותי מבחינתי במגורים פה זה המרחק מכל דבר.
אין איך ליפות את זה, הר ברכה זה רחוק מאוד. אריאל שהיא ה"עיר" הקרובה אלינו היא כחצי שעה נסיעה כשאין פקקים, ולא את כל השירותים יש שם ולפעמים צריך להרחיק לפתח תקווה או כפר סבא שזה כבר הרבה יותר רחוק.
וזה אומר שחייבים רכב אם רוצים לצאת מהישוב בצורה נורמלית, במיוחד עם ילדים.
ואז זה עלות רכב ודלק(הרבה דלק כי כל נסיעה היא מינימום חצי שעה לכיוון ולרוב יותר)
הצלחנו לגור פה 3 שנים בלי רכב אבל זה היה מאוד לא קל.
יש תחבורה ציבורית לאריאל אבל השעות שלה לא תמיד נוחות(עובדים על לשפר אותה כל הזמן) ויש אוטובוס פעמיים ביום לירושלים שלא תמיד מגיע
יש הרבה אנשים שעובדים במרכז אז אנחנו מסתדרים עם רכב אחד שרוב השבוע נמצא אצלי- אני עושה את רוב הסידורים באיזור שלנו, שמחייבים רכב..
ובעלי נוסע בטרמפים יחסית קבועים לכיוון המרכז.
אבל להרבה מאוד משפחות פה יש שני רכבים....
זהו בגדול.
אנחנו מאוד אוהבים את הישוב
אבל יש מחירים למגורים פה, אני לא יכולה להגיד שהכל יפה ואידיאלי... ואם השיקול הוא רק כלכלי אני ממש לא בטוחה שזה לא מתקזז, צריך לבדוק.
השאר לא נשמע לי ככ זול..
אולי כי אני גרה באזור חרדי ואז מעונות למשל משמעותית זול יותר
ובגדים - קונה בסוף עונה או מכירות יד 2 וכאלו
אבל - נראה לי שמאוד צריך להתחשב בזה שמדובר במשפחה גדולה עם ילדים במגוון גילאים - ואז גם איפה הם ילמדו, הנסיעות שלהם, בתי הספר שלהם וכו' זה שיקול שמניחה שמוסיף הרבה לחישובים מעבר למחיר דיור + מזון
ועוד דבר - זה משמעותי במה אתם עובדים, אם תוכלו למצוא עבודה ומה השכר בה (כי יש תחומים עם הבדלים בשכר בין איזורים בארץ ואז אם יורדים במשכורת וגם בעלות הדיור אז הגעתם לאותה משוואה)
שיש מכולת ביצהר, שזה רבע שעה נסיעה בערך עם מחירים ממש טובים, וגם רמי לוי באריאל.
צורת ההתנהלות של היישוב מאוד חכמה ולכן באמת השכירות והבתים שם מאוד זולים.
מה שכן זה יישוב עם אופי, שיש כאלה שנהנים ממנו ויש כאלה שלא מסוגלים להיות בו...
למרות שככל שהיישוב גדל משערת שה"אופי" כבר פחות חונק ויותר מגוון
זה לא ישוב עם מחירים חרדים
אבל ביחס לישובים אחרים המחירים פה כן נמוכים יותר, לרוב מוחלט של הדברים.
מוסדות חינוך שכחתי לפרט באמת, יש פה את כל המסגרות ממעון ועד ישיבה גבוהה/מדרשה
נסיון אישי יש לי רק במעון ובגנים אבל סהכ ממה ששומעת סביבי מוסדות החינוך פה טובים מאוד וההורים מרוצים. ברור שיש ששולחים מחוץ לישוב(בין אם זה כי המסגרת לא מתאימה או כי רוצים פנימיה...) אבל הרוב המוחלט לומדים בישוב.
המכולת ביצהר באותה בעלות כמו פה, אין הבדלים משמעותיים במחירים. המכולת פה לא יקרה!! אבל היא לא אושר עד. אנחנו באמת עושים קניות ברמי לוי אבל זה בדיוק מה שאמרתי שזה דורש נסיעה של כחצי שעה לכיוון.... זה לא בקטנה כמו בעיר.
לגבי האופי, נשארה בעיקר הסטיגמה......
כלומר יש כמובן כאלה שעדיין מאוד באופי הזה
אבל ישוב של כמעט 500 משפחות לא יכול להתנהל ככה
ויש פה הרבה מרחב מחיה לכל אחד. לפחות בתחושה שלי
הרבה מהישוב באמת בוגרי הישיבה שזה האופי שאת מתארת, אבל יש פה עוד כל מיני......
לפעמים יש כאלה הודעות מיו"ר המזכירות שפתאום מאוד תואמות את הסטיגמה
אבל זו ממש לא המציאות היומיומית.. בכללי כן, הישוב יחסית ממלכתי ובורגני, פחות אופי "מתנחלי" מהישובים הצמודים. אבל הוא מזמן כבר לא מתנהל כמקשה אחת כמו פעם.
אני ממש לא באה לשכנע אף אחד לבוא לגור פה
כאילו מוזמנים בכיף! אנחנו אחלה ממש
אבל זה רחוק
ובאמת לא מתאים לכולם
וחווארה😏
קיצר סבבה פה ממש
אבל זה לא מקום מושלם, כמו כל מקום...
איך מדברים על הר ברכה בלי להזכיר את חווארה😅
זאת הסיבה המרכזית שבגללה לא עברנו לשם...
מקום מהמם, נראה ממש נוח לגור שם, מחירים שפויים, ובאופן יחסי ל"חורים"- מרחק נסיעה סביר מהמרכז. אבל בכל יציאה עוברים בחווארה...
ממש בקרוב
אתמול שרת התחבורה הייתה בסיור בחווארה והבטיחה שהוא ייפתח תוך חודשיים
והחלק השני עד סוף השנה הלועזית
אני לא לגמרי סומכת עליהם אבל הלוואי!!🙏
ככל שתדרימו או תצפינו יותר, ככה יהיה זול יותר.
ירוחם יחסית זולה נגיד
דימונה, ערד
גם יישובי בשומרון יכולים להיות זולים, אבל זה נכון ליישובים שנצאים יותר מזרחה, ולא ממש קרוב למרכז. אבל החיסרון הגדול הוא נגישות כמובן
שאת תגידי כמה את משלמת היום ועל מה
ונראה כל אחת ממה שהיא מכירה אם יש חלופות שישתלם בגינן לעבור בהתחשב במכלול של דברים.ץכי גם למעבר דירה יש עלויות
ובמקום אחר יתכן ויהיו יותר הוצאות על תחבורה ונגישות וכו'
לבדוק בנתונים הלמ"ס איזה מקומות מוגדרים לפי אשכולות סוציואקונמיים 1-3.
למה כדאי להסתכל על אשכולות? כי המדינה מסבסדת המון מההוצאות במקומות כאלו אז התשלומים זולים באופן מאוד חריג.
חוגים, הפעלות, תרבות פנאי, צהרונים, קייטנות ועוד מלא דברים.
בד"כ 1 זה יישובים ערביים.
מתוך היישובים היהודיים להסתכל על המפה ולבדוק מה האיזור הריאלי. כרגע זה נראה שהכל פתוח, אבל אתם באמת יכולים להסתדר בכל מקום? בחור בבקעה? בערד? מצפה רמון? בכל שכונה בחיפה ובאר שבע?
אחרי הסינון הזה לשבת על המחשב ולחפש מחירי שכירות לדירה גדולה ביד 2. בגלל שהסטנדרט הוא דירת 4 חדרים, וזה כנראה לא יספיק לכם, תבדקי רק דירות גדולות כי זה מה שרלוונטי.
כשתהיה לך רשימה של מקומות רלוונטיים אז תוכלי להיכנס יוצר לעומק ולהשוות.
הרי לא באמת תקבלי פה את המקום הכי זול כי זאת לא תהיה בדיקה מקיפה.
בנוסף שיקול חשוב שאת צריכה לקחת בחשבון שבמקומות צפופים כמו ערים יש תחבורה ציבורית יעילה והמחירים על מוצרים לרוב יותר זולים כי יש יותר תחרות.
ובמקומות פחות צפופים יש יותר שקט ונוף ואיכות חיים.
לרווחה נפשית יש גם משמעות כלכלית.
בנוסף, כדאי לחשוב על הגדלת הכנסות אם אפשר.
בהצלחה!
יותר זול פה מצפת
יותר יקר מקרית שמונה
אם מרחק לא מפחיד אותך אז בקרית שמונה מעולה לגור!
השכירות שפויה, יש הטבות מס, רמי לוי וים פעילויות ללא עלות לילדים.
לגבי חצור-
אני משכירה ארבעה חדרים ב3400 שח
מעון פרטי 2900
התחבצ מעולה אז מסתדרים יופי בלי רכב
קניות המחירים פה סבירים, פעם בחודשיים עושה קניה בחוץ של כל החומרי נקיון, טיטולים וכו'
והאנשים זהב!
יש בנינים חדשים עם דירות 4-5 חדרים 2.5-3 אלף שח
מכולת חושבת שיש
גנים יש וגם חושבת שבית ספר
חריש האמת גם סבבה
יותר מרכזי די הרבה אוטובוסים אבל שם זה יותר 3.5-4
גנים מכולות בכל
דימונה זול בטירוףףףף ויש הכל
אני גרה במקום יקר לצערי ועוברת למקום עוד יותר יקר 🙈
מה יש שם מבחינת שירותים?
והקהילה תורנית?
יודעת שתורני.
מקווה בתי כנסת. לא בטוחה עם קופת חולים יכולה לברר
דירות זולות (למרות שקצת עלה ב3 שנים האחרונות)
תנאים מאוד מקילים בתמת
ארנונה חצי מחיר
הטבות מס
יום חינוך ארוך + הזנה + קיטנות בכלום כסף
מחירים בסופר ממוצעים פחות או יותר
ויחסית לפריפריה היא לא מאוד רחוקה
לא מסתדר עם לגור מאוד רחוק מההורים נגיד
אלא אם יש גדולים שמסתדרים לבד באוטובוסים
נגיד..או גג חודשיים..ורק להורים של בעלי כי שלי לא אופציה
ועדיין מחזיקים בשביל זה רכב גדול רק בגלל זה
כי אין דרך אחרת בלי הרכב
מאוד רחוקים..
ולא אפשרי 2 עבורנו
אז מה לא נראה אותם בחיים?
להחזיק רכב זה הון!
לא יותר שווה להשכיר רכב אחת ל3 חודשים?
אני לא רואה את עצמי בשלב הזה בחיים מכניסה שיקול של קרבה להורים בבחירת מקום מגורים, אבל זה בטוח משתנה מאחת לאחת..
וגם אם בטעות יש
זה הון עתק כל נסיעה!!! ממש!!
בחגים וחוה''מ פי 2
תמיד חייבים לחזור במוצש
ובכללי ממש לא נח
היינו ככה איזה שנה
סיוט
לא יכולה לפרט פה מול כולם..
זה נכון כשגרים קרוב יחסית
מונית??? זה איזה 800 שח לאחת קטנה!
נראה לך שיש לי 1600 שח לכל נסיעה?
אני בחיים לא אסע אם כל נסיעה תעלה לי סכום גדול
גם בהשכרה להוציא קרוב ל1000 שח היה כל עך מתסכל
וגם ככה המצב הכלכלי ממש בדוחק
אז זה גרם לי פשוט כמעט לא לנסוע
ואין פה רכב 8 מקומות להשכרה..בדוק...
אני גרה בישוב. פעם ישבנו ועשינו חישוב עם קרוב משפחה כלכלן. ראינו שאם מדובר רק על חיים בשכירות. הוצאות באחת הערים במרכז הארץ די חופפות להוצאות שלנו בישוב. אנחנו מחזיקים שני רכבים כי שנינו עובדים בחוץ. אנחנו משלמים הון דלק. משלמים לצהרונים בגלל זמן הנסיעות. זה די מתקזז עם השכירות המטורפת במרכז.
כמובן שאם מדובר על קניית בית הישוב מנצח בענק. אבל אם מדובר כרגע על שכירות אז ממש לא בטוח.
אלא אם כן שניכם עובדים בישוב ויוצאים לעיתים נדירות. יש אצלנו כאלה. חיים בפשטות ואז נהנים בהחלט מיוקר מחיה מאוד נמוך. אגב גם הקניות במכולת לדעתי זה יותר משתלם אם לא יוצאים מהישוב בשגרה גם אם המוצרים יקרים מאשר ברמי לוי. בסוף הדלק, המשהו לנשנש ועוד קניות מסביב כבר עולים על החסכון.
אישית לא מסוגלת לחיות ככה. חייבת רכב ואפשרות לצאת ולנשום.
למיטב זכרוני אתם גרים בישוב בבית משלכם. לא בטוחה שזה רעיון כזה חכם לנסות לחפש ישוב טיפה זול יותר ולעקור את הילדים והכל רק כדי לגלות שפתאום חייבים שני רכבים או יש עוד הוצאות שלא חשבתם.
לגבי פריפריה אני באמת פחות מבינה. אני גם חולמת לפעמים לעבור לשם ולהפחית עבודה וסטרס. ואז נזכרת בשרותי הרפואה ובמרחק ונשארת בחור שלי חחח. תחשבי גם על כל הדברים האלה.
אני פחות מתחברת האמת.. צריכה עיר על כל המשתמע מכך.
אבל לא שוללת את זה בשלב אחר בחיים.
כרגע הנוחות של העיר מנצחת בהרבה בחינות. וגם הקרבה למקומות עבודה
בחור / פריפריה יש קצב חיים שונה.
לא יודעת בדיוק להסביר, אבל האנשים עצמם שונים, הסגנון..
התחרותיות בעוצמה הרבה פחות גבוהה, יש יותר מקום לרוח..
חחח נראה לי שלא מבינים עד שמרגישים.
אני בכל אופן 12 שנה הייתי במרכז ולא הסתדרתי בשום צורה. הרגשתי שאני רודפת אחרי הזנב של עצמי במין מחול שדים המוני.
כמובן וכמובן שלא הכל מושלם גם כאן. ועומס יש גם בחיי היומיום. אבל איכשהוא נקודת הפתיחה שונה.
לגבי מרחקים, האמת כשגרתי במרכז הייתי מבזבזת המון המון זמן בדרכים בגלל הפקקים.
הכל יעני קרוב. רבע שעה עשרים דקות על הנייר, בפועל הייתי שעה וחצי על הכביש..
פה לא הכל נגיש. אבל בשורה התחתונה אני נוסעת פחות זמן. עשרים דקות זה עשרים דקות בול,בלי עיכובים.
נכון בנינו בית, ב"ה, כשעה מהעיר. אבל קהילה אין כאן. אבל מסירות נפש למען עמ"י לגווניו יש כאן😆
אבל אני מתגעגעת כבר.. לקדושה.. אפילו שבעלי אומר לי: תביאי את את הקדושה!
זה מאוד לא פשוט כי זה לא השפה בכלל. גם לא אצל מי שמגדיר את עצמו דתי. חסר לי רוחניות.. חברות..
בנוסף,
וגם בעייתי למצוא עבודה
וכל יציאה לסופר זה לצאת מהיישוב,
וחייבים 2 רכבים,
ויש לנו משכנתא לשלם
מסגרות לילדים..
וואהה
ב"ה.
פיזית
איך
לשלם
אם את מוכרת את הבית שלך עכשיו
את גוררת את המשכנתא
ובטח המחיר כבר עלה מאז שבנית
בהנחה שאת עוברת למקום יותר זול.. אולי כדאי לברר על האופציה הזו
אבל זה בהנחה ואת עובדת. אחרת זה באמת בעייתי מאוד
למרות שלהשכיר את הבית שלך ולשכור זו גם אופציה
אבל לעבור לשכירות מבעלות על דירה זה כואב
אם את מחפשת עבודה - וצריכה כסף ממש דחוף - אז סייעת בגן.. מובטחת לך עבודה בעיר הסמוכה. עכשיו בהריון קשה אז אולי תבקשי להיות סייעת מחליפה... נגיד בחצי משרה, או שליש, אפילו יומיים עבודה יעזרו להרים את הראש מעל המים.
ובעבודה גם תמצאי חברות
ורוחניות
כי אין כמו המתיקות של הקטנים באלול ובחגי תשרי ... הכי טהור שיש.
סייעת בגנים, או בבתי ספר. תמיד צריך, אם יש מוסדות חינוך ביישוב אולי אפילו תוכלי למצוא עבודה ביישוב.
שכר הסייעות אומנם לא גבוה, אבל העלו אותו עכשיו וזה כבר לא שכר מינימום.
שנה שעבגה שכר הבסיס היה 7000₪ למשרה מלאה.
יש תוספת מעונות עד גיל 5
השנה אני חושבת ששכר הבסיס עלה, ולרוב השכר הוא גלובלי, ככה שיש תשלום גם על חופשות כמו של משרד החינוך.
אני לא יודעת מה האופציות שלך ומה ההכשרה שלך, אבל אם האופציה היא או בכלל לא או זה, לגמרי הייתי הולכת על זה
הבנתן את הסגנון
פחות קדושה🥀
לאו דווקא בגלל המחיר
ואז הייתי מחפשת מקום שמתאים לכם בסגנון, שהמוסדות מותאמים וכו
וגם שהשכירות סבירה
אבל קודם החלק הראשון..
עבור הילדים האלו זו אולי ההזדמנות האחרונה לספוג קצת מקדושת הימים האלה... יש לך תפקיד...
ולגבי הצורך שלך בקדושה סביבך. כשיכנס קצת כסף לבנק, ובעלך לא יהיה טרוד ודואג, התורה שלו תתנגן בבית.
כל שקל שאת מכניסה - זה פחות לחץ עליו ויותר פניות לנשמה. וגם לך יהיה טוב. פעמיים בשבוע, ועוד ביישוב, בלי נסיעה. תבואי, תשירי קצת ניגונים, תספרי קצת לילדים על ההכנות בבית שלך לראש השנה, איך אתם ממליכים את הקב"ה
כי אני באמת לא הכי מבינה מבחינה כלכלית מה נכון לכם לעשות. וגם מבחינה משפחתית זוגית וכו'.
נשמע באמת לא המקום האידיאלי מבחינה כלכלית שעה נסיעה ובלי סופר. מבאס.
למיטב זכרוני מההתחלה פחות התחברת לסגנון. באמת פלונטר.
בהצלחה רבה! ש-ה' יאיר את דרככם.
העיר הקרובה היא 3/4 שעה.. לא ממש שעה..
יישוב מהמם!
קודם כל אנשים טובים ונעימים.
גם חילונים, גם דתיים.
הרוב דתיים כמובן.
יש תחבורה ציבורית לא הכי טובה,
כמו הרבה יישובים בשומרון אבל-
חוץ מלעבודה אין כמעט סיבות לצאת מהיישוב.
יש הרבה מקומות לאכול,
מאפיות, פיצריות, באגטים.
מחירים סבירים מאוד.
הרבה סופרים במחירים הגיוניים,
חנויות דגים קצת יקרות, ירקניות יקרות.
קופת חולים לאומית שפתוחה הרבה שעות כולל רופאת נשים, אחיות, בית מרקחת אמיתי עם רוקח ולא סתם חדר לקבלת תרופות.
יש גם כללית אבל לא מכירה שם.
יש גני שעשועים נחמדים.
מעון, מטפלות, אחלה בתי ספר!
שכירות משתנה עד 3,000 ש"ח בדר"כ.
קרנש מזכיר לי נשכחות כואבות מימי האולפנא😆🫠
כאן לבית שמתאים ל10 נפשות כבר רחוקה מ3000₪.
דירת 3 חדרים, 70 מ"ר זה בסביבות 2500
וזה עבור יחידות דיור
אם זו דירה, זה כבר יותר יקר
ובוודאי שהם צריכים יותר משני חדרי שינה וסלון.
וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..
בקיצור יש לכן פתרון?
אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.
כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.
התור בשעה של פקקים?
שיהיה בהצלחה!!
הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.
אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?
מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..
אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...
זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..
אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..
אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס
ושישי, מקווה שיהיה בסדר
תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות
כי בעלי שם.
כן
והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...
וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..
בהצלחה רבה!!
לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.
גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.
בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.
בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..
יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?
רציתי להתייעץ איתכן על משהו שמקשה עליי מאוד ומתיש אותי לאחרונה, ואשמח לזווית הראייה וההכוונה שלכן.
קצת רקע עליי כדי להבין את התמונה:
תמיד הייתי "מצטיינת בלי להתאמץ". בבית הספר ובלימודים למדתי למבחנים רק ברגע האחרון (אם בכלל) ולא ממש הכנתי שיעורים.
מכיוון שאני מאוד מוכשרת וקולטת מהר, זה הספיק לי כדי לקטוף מאיות בקלות.
הבעיה היא שבעבודה ובחיים הבוגרים השיטה הזו הפסיקה לעבוד, ואני תקועה בדפוס ששוחק אותי לגמרי.
מה שקורה בפועל בעבודה:
אני יושבת ימים שלמים על כיסא העבודה, אבל שעות ארוכות נשרפות על בהייה, בריחה לטאבים אחרים והתבטלות מלווה בייסורי מצפון. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ובפועל לעבוד שעתיים.
כשאני מקבלת משימה, אני יכולה במשך 4 ימים לא לעשות כלום ורק למרוח את הזמן, ורק ביום האחרון של הדד-ליין להיכנס לאטרף של שעות רצופות בלחץ היסטרי עד שאני מסיימת.
אם משימה דורשת ממני לפנות למישהו מצוות אחר, זה יכול לעכב אותי בעוד יומיים. זה ממש לא מקושי חברתי, אלא נטו תסמונת המתחזה חריפה: פחד משתק שלא אבין מספיק את המונחים הטכנולוגיים או את התמונה המלאה, ושאיכשהו אביך את עצמי מולם.
זה לא רק בעבודה – זה חודר לכל תחום ביומיום:
אני רוצה לקום לסדר, לנקות ולתקתק דברים, אבל נתקעת בישיבה. אומרת לעצמי "רק עוד 10 דקות", ואז הילד מתעורר או שנהיה לילה ועברו שעות בלי שעשיתי כלום. המעבר הפיזי מפעולה לפעולה מרגיש לפעמים כמו מחסום כבד.
אני מרגישה ממש מכורה למסך, למרות שאין לי סמארטפון או אפליקציות. הכל דרך המחשב: לשוניות של צ'אטים, פורומים וקצת נטפליקס. חוסר השקט הפנימי כל כך חזק שאפילו סרט אני לא מסוגלת לראות ברצף, כל כמה דקות אני קופצת לטאבים אחרים לבדוק אם מישהו כתב או אם נכנס מייל.
קשה לי ברמות עם אי-ודאות ודברים חדשים. אני מעדיפה להישאר אצל רופא לא מוצלח רק כדי לא לעבור לאחר, או להמשיך להשתמש בבגדים ישנים במקום לקנות חדשים.
אני מבינה שאני חייבת עזרה מקצועית כדי לצאת מהלופ הזה, אני לא יכולה להמשיך ככה בעבודה, וגם בבית מתסכל אותי מאוד המצב. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.
אשמח לדעת: האם מישהי חוותה משהו דומה ויצאה מזה? ולאיזה כיוון כדאי לי לפנות כצעד ראשון? אבחון קשב וריכוז? טיפול? (ואם יש לכן המלצה על מישהי ספציפית ומעולה, אשמח מאוד לשמוע).
ממש תודה לקוראות ולעונות
זה הפרעת קשב
אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.
את נהינת מהעבודה?
את מסופקת?
יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?
או שאת נורא נפגעת גם מדברים?
פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.
ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.
דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?
גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?
אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.
אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש
אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי
אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.
נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.
אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.
ואני לא מצליחה לצאת מזה
נסי לעבוד מהמשרד...
קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל
אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..
חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.
מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.
חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה
במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור
אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית
אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה
יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך
אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.
אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.
לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.
ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.
מזדהה עם כל מילה
עוקבת
זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.
קשה לך בכללי עם החלטות?
ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.
חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני
אין לי עצות, רק הזדהות
הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.
אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק
הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.
אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם
רק שהם לא😂
אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)
והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ
וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו
הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם
ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים
שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי
ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…
אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)
בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!
והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)
יצא מבולגן
לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…
ה' יעזור…
אינסטלציה
לימודים יחסית קלים
אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.
בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.
עוד רעיון-
מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...
כתבתי כאן לפני חודש
בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה
אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים
בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר
ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין
השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות
ואני נשארת בבית עם הילדים.
אבל
קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!
קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות
וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה
קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה
ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.
אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי
ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים
אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.
אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף
קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום
שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה
האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?
כנראה שלא אכפת להן
כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!
ומצד שני-
השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!
אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה
או שלא?
מה היית עושה?
ואת עם מניעה?
קטעים שלא תכננת
אחלה מתנה לשנה החדשה
תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️
נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..
מונעת עם דיאפרגמה 😉
חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי
הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן
רק טוב
כאמור, דיאפרגמה 😅
אם אפשר לשאול
איך מנעת עם הדיאפרגמה?
הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?
כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃
מוציאה רק 6 שעות אחרי...
ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉
פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈
ולי בדיקות של לייף היו אמינות.
אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?
בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷
משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה
(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)
במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים
ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...
קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש
אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈
שאולי תהיה מתקפה
ובלי קשר
צה"ל נערך באילת ובערבה
יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן
ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת
במקום להתעסק בחג ובקדושה
אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו
זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.
והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.
אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.
בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?
פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.
והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל
גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.
אבל:
דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.
דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.
הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:
"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)
ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.
שיוכח אחרת
(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)
שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.
ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?
לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.
בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.
יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום
כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..
בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!
עושה מאד טוב לנפש.
שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!
שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...
כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...
(לא מדברת עלייך אלא בכללי)
איזור דרום
הלוואי ויהיה לכן
ד"ר רוני איצקוביץ
עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים
אבל נראה לי שהוא לא זול...
יקרנית בטירוף
אבל שווה כל שקל.
ערבי. באשקלון
עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.
הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו
אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...
הערבים שטיפלו בילדים שלי
היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם
וזה תחום קשה
הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד
לק"י
אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.
לק"י
והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.
ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!
(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).