אז הבן שלי כבר שבועיים בוכה בגן כשאני מביאה אותו, גם בגן הקודם לקח לו זמן להתרגל.
אז כמה ימים הילד/ה בכו בגן?
האם היה משהו שעזר להם או רק ענין של זמן הסתגלות?
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
סקר הסתגלותoo
לאחת הבנות שלי לקח הרבה זמן להסתגליעל מהדרום
לק"י
לפחות בימים שלא היתה סייעת האם. נראה לי שהשינוי היה לה קשה.
בסוף עבר לה. יש ילדים שיותר קשה להם להפרד (אני באחת השנים ביסודי הייתי בוכה כל בוקר בכיתה כי היה לי קשה להפרד מאמא שלי🙊).
הוא נרגע אחרי שאת הולכת? משתלב בפעילות בגן?
מרוצה בסוף היום?
הוא כבר נרגע די מהרoo
בשאר הדברים הוא בסדר משתלב ומרוצה מהגן, זה רק הפרידה בבוקר.
שנה שעברה בעלי הביא אותו כל יום, השנה יצא שאני ואולי יותר קשה לו להפרד ממני.
גם אצלנו הפרידה מאמא יותר קשההמקורית
לא ברמה של בכי, אבל זה כן משפיע יותר ממה שאני רואה
כמה זה הרבה זמן?oo
לא זוכרת....אבל יותר משבועיים בטוחיעל מהדרום
לא בכה בכללכבתחילה
אבל עשינו הכנה ממש טובה.
כבר חצי שנה כשעברנו ברחוב ליד הגן סיפרתי לו שזה הגן של הגדולים שהוא ילך אחרי המטפלת. בחודשיים האחרונים גם בשבתות הלכנו לשם להסתכל מבחוץ.
קנינו הפתעה שעכשיו אני נזכרת שצריכה לתת לו.
הבן שלך קטן בשנתון? גם משפיע..
הוא מהגדולים בן 3.5oo
עשינו הכנה לגן, אבל קשה לו הפרידה, הוא מסביר לי כל יום שהוא יבכה וגם יתגבר.
איזה חמודהמקורית
מתוקוהרי החדשה
הוא צודק.
זה בסדר לבכות. הוא כואב את הפרידה. ואם הוא מתגבר וחוזר שמח הביתה אז לא הייתי מתרגשת. כמובן שזה לא קל לשמוע את הילד בוכה ולעזוב אותו אבל הוא בעצמו מבין שהוא יתגבר
לשאלה עד מתי זאת שאלה טריקית כי למרבה הצער עד שהם מתרגלים נגיע ראש השנה והחגים וטורפים את כל הקלפים מחדש...
לכן יש שבועיים -שלוש אחרי החגים לי נשמע הגיוני (מבאס וקשוח אבל נורמלי)
הבן שלי בכה כל יום עד סוף שנהזוית חדשה
(התחיל בגיל 8 חודשים)
והוא אהב את המטפלת שלו
פשוט טיפוס כזה..
בכה ואז נרגע?אביול
נשמע מלחיץ קצת..
כןזוית חדשה
גם כשבעלי הולך ומשאיר אותי אותו הוא בוכה
וגם להיפך
והייתי נשארת מאחורי הדלת של המעון ושומעת שהוא נרגע די מהר
אה אז סבבה...אביולאחרונה
הבת שלי בכתה כמעט כל יום כשהייתה בגנוןמתואמת
הייתה בואה או מייבבת או מתנגדת כשהיינו מביאים אותה, ושמחה וצוהלת ומדברת בשמחה על הגן כשהיינו לוקחים אותה.
היא הייתה ילדה מאוד מאוד ביישנית. גם כשהיו קרובי משפחה באים לבקר היא הייתה בוכה ומסתתרת.
זה עבר לה קצת אחרי גיל שלוש.
כשנכנסה לגן עירייה, בגיל שלושה וחצי, הכול עבר כלא היה, והיא הסתגלה ממש מהר. (ועכשיו היא שנה שנייה שם, אז הבוקר היא אפילו הלכה לגן עם אחד האחים ולא איתנו, וזה היה לה מצוין)
אבל הבן שלך כבר גדול יותר, אז לא יודעת מה לומר... אבל יכול שיש ילדים שאפילו רגישים יותר מהבת שלי...
חיבוק לך. זה בטח ממש לא פשוט לראות אותו סובל ככה...
וואי איזה קשהאביול
אצלי הבת שלי הייתה קצת בוכה, אבל ידעתי שעם המטפלת היא נרגעת... וראיתי שדווקא כשאני נשארת זה לא מיטיב איתה...
בהצלחה רבה
משתנה בין הילדים, אבל שמתי לב שזה לא רק הכניסה לגןרקלתשוהנ
לפעמים הכניסה חלקה
והצהריים בבית הכל פיצוצים מכות צרחות
אין משהו ספציפי בגן שלא בסדר, פשוט מתח מתח שהכל חדש ולא מוכר, או אפילו חלק חדש ולא מוכר, ופורקים את זה בבית...
לצעיר שלי בגן שלוש היה קשה. אחרי סוכות דווקאאורוש3
עזר לספר לו סיפור לפני הפרידה. וגם בובה אהובה בתור חפץ מעבר. גם עזרה שיחה עם הגננת שתתייחס ותראה אותו יותר במשך היום...
הבן שלי בינתיים עדין בוכה כל יוםפיצישלי
למרות שבעקרון הוא ילד סופר חברותי ומסתגל בקלות
כרגע הוא בתקופה קשה קצת וגם הילד הכי קטן בגן
נקווה שיעבור את זה
הבת שלי בוכה רק כשאני מביאה אותהמאוהבת בילדי
בת 2.5
אם אני שולחת את הבן שלי @בן 4) היא נכנסת מאושרת לגן...
הגן שלה צמוד לבית שלנו, אז זה ממש נח מהבחינהה הזו.
תלויבשורות משמחות
איך הילד..
יש לי בן שקשה לו בהתחלות ופרידות
אז במהלך השנים בכל זמן כזה עשינו המון המון הטרמות ונתנו לו לומר מה שהוא שמרגיש
אבל השנה הראשונה במשפחתון של גדולים היה לו נורא קשה ההסתגלות אפילו מול המטפלת שהיא מהממת!!!
ואת העניין הזה הבנתי רק בהמשך אותה השנה אבל תפסתי את זה דיי מהר ובגיל הזה יותר קשה לעשות הטרמות כי הוא עוד לא מצליח לבטא 100% אז כשחזרנו מחגים ארוכים לקחנו מוקדם ולאט לאט השארנו ליום ארוך יותר כדי שיהיה לו קל.
בגן עירייה גם היה אותו דבר ושם מראש שיתפנו את הגננת בתחילת השנה והיה הרבה יותר טוב למרות שהיה קצת קשה.
היום כבר גדול וממש פחות אני רןאה את התופעה.
אז רק מאירה נקודה שיש ילדים כאלו וצריך להיות בקשב איתם, לא ללחוץ אלא להבין.
מדהים כמה שזה תלוי ילדnorya
הבת שלי עכשיו התחילה גן 3, כמעט שבוע והיא עדיין ממש בוכה כשאני עוזבת אותה בבוקר... כואב לי הלב. עם בעלי טיפה יותר טוב. גם לה שנה שעברה היה קשה להסתגל למעון.
הבן שלפניה, ילד ממש ממש רגיש, דווקא הכניסות לגנים החדשים עברו איתו חלק! גם המעבר ממעון לגן 3 עבר בלי בכי בכלל, הייתי ממש מופתעת. וגם השנה במעבר לגן 4 הכל עבר חלק ב"ה.
תודה לכן על השיתופיםoo
הילדים שלי לא בכואמאשוני
אבל כן היו עייפים ועצבניים בסוף היום באופן חריג בשבועיים הראשונים.
למדנו להכיל את זה.
עזר אמפטיה ואוורור רגשות. אצל הקטנים גם ממש תמלול.
את יודעת כמה הוא נשאר לבכות אחרי שאת הולכת?
אם זה יותר מכמה דקות כנראה שהוא צריך עזרה. תבקשי מהצוות לעזור לו.
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
דווקא אצלנונעמי28
בצד של המשפחה של אמא שלי, היא כך כך גדולה (14 אחים) כבר בכלל אין קשר ומעקב בין הבני דודים ואפילו האחיינים
מרוב שהיא גדולה כי כל אחד עסוק במשפחה שלו.
ומצד האבא שיש רק שני אחים ומעט בני דודים, יותר ריאלי להיפגש והקפדנו יותר לשמור על קשר.
מרגישה כבדהאפרסקה
אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.
והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.
אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.
אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?
צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה
לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.
אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."
"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."
אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי
אבל קשההה לי בלי שוקולד.
ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.
עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...
מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?
אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.
החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?
תודה 
ניקזמני
לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי
המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
לבטטה בחודש תשיעי שרובצת כל היום עם הטלפון 🤦🏾♀️
סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...
אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח!
תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה
רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.
ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.
לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
ותוכן)
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול
ונשארים באותו מיקום
אבל יש משימות כל פעם וכזה…
יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
אני נורא אוהבת תכניות בישולאבי גילאחרונה
יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11
שום פלפל ושמן זית העונה החדשה
כל פעם מראיין אדם אחר..
נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.
אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות
תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים
אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.
סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).
כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .
היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???
גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .
אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .
דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו
דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...
באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,
שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.
השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.
כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.
את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור
נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.
אוינעמי28אחרונה
באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.
אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.
משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.
נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.
הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.
התקנת התקןניקזמני
מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?
תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
אחרי טבילה. לפי הפסיקה אצלנו זה לא אוסר
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
ההמלצה להתקין בימי הוסת כי כך יותר קל להתקין.
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה
לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.
לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.
תבררי מה הפסיקה אצלכם
לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה
של ההתקן אוסרת
אז תבררי מה הפסיקה שלכם.
שקיפות עורפית בן או בתעדן1000
שכחתי לשאול את הרופאה מה היא חושבת אם זה בן או בת מה אתן חושבות לפי התמונה 
אף פעם לא הבנתי איך מתמונה כזו אפשר לדעת ממתקית
חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.
אני לא חושבת שבזווית הזאתכמהה ליותר
של העובר אפשר לזהות את המין...
גם אני לא חושבת שאפשר ככהרק טוב!
אולי הצאט ידע?!
אומרים לפי הזווית כלפי מעלה יותר לכיוון בןעדן1000
וכלפי מטה יותר לכיוון בת
ככה מישהי אמרה לי גם והאמת צדקההלוואייי
אז לכאורה זה נראה בת אבל אני סתם אומרת אין לי שום ידע בתחום..