אצלנו אין חולצת תלבושת, רק תקנון לבוש. (ומכיתה ו' צריך ללבוש חולצות רחבות או שתי שכבות, בדיוק בגלל הסיבה הזו...)

והאמת שבסניף אצלנו בעיקרון אסור לעשות חולצות עם כיתוב, גם כי זה מראה זרוק, ולא צנוע שהכיתוב מושך מבטים...

לא הכרתי כזה מן תקנון לבוש. 

מדפיסות חולצה עם כיתוב ללא אישור, לעומת מקומות שהבנות המורדות ילבשו נניח חולצה עם שרוולים קצרים...

אבל זה באמת מתאים לאנשים מאוד מסויימים שאלו הסטנדרטים שלהם.

ומוסיפה שלי אישית מרגיש הרבה יותר חונק ואפילו קצת מגוחך החובה ללבוש חולצה עם סמל, יותר מאשר החובה ללבוש 2 שכבות שאז אני יכולה הרבה יותר להתלבש לפי הטעם האופנתי שלי בגזרות ובצבעים

מוחלטת ארוכה יותר. (לא אומרת שזה לא יכול חלילה לקרות, ולא אומרת שזה מתאים לכל אחד ואחת - כי יש כאלה שיותר מדי כללים רק יגרמו להן לרצות לפרוק הכול - אבל כשהנחת הבסיס היא מחמירה, אז פגיעה בה תביא ללבוש בגדר ההלכה הבסיסית לפחות...)

ובהחלט בעיניי ובעיני הבנות שלי עדיף תקנון לבוש על פני חולצת תלבושת - במיוחד בעיני הבנות שלי, שאוהבות להתלבש יפה, וחולצת תלבושת הייתה חונקת אצלן את הרצון הזה ומעוררת יותר תסכול...

אבל לא שאלו אותי , אצלנו זו הוראה עירונית ואין לאולפנא בחירה.

רק מוסיפה, שלא אכפת לי שישנאו את חולצת התלבושת. אבל לא רוצה שישנאו את הצניעות.

אז אם אלו נהלי האולפנא, יתמודדו איתם ואם ישנאו את החולצה לא נורא.

אבל לא רוצה שישנאו את הלכות צניעות.

ולכן מקום עם הלכות צניעות מחמירות לא מתאים לכל אחת, גם בתוך  משפחה יכולה להיות  בת שאולפנא מאוד דוסית תתאים לה ובת שאולפנא דוסית מאוד תעשה לה אנטי.

אחת מבנותי למדה באולפנא שנחשבת הכי דוסית באזורנו( וגם שם מעולם לא שמעתי על איסור להכין חולצות עם כיתוב, או דרישה ל 2 שכבות).

לבת שלי זה היה מעולה, אבל אני רואה את חברותיה לכיתה, ועברו כמה שנים מאז שסיימה יב( אני מסגירה כאן את הגיל שלי...).

חלקן באמת ממשיכות את הדרך של האולפנא. חלקן דתיות לאומיות רגילות בענין הצניעות( בלי גרבים, חצאית עד הברך) וחלקן גם פחות מזה. ולא מדובר בבודדות או בנות חריגות. כך שלא בטוחה שמסגרת כזו מתאימה לכל אחת, וכולן מבתים תורניים מאוד, יש באזורנו אולפנות פתוחות יותר, ואלו הורים שבחרו לשלח למקום יותר תורני.

אצלי נפטרו מזה כשעברו לאולפנה.

לפני זה היה מותר עליונית או שרוולון עם סמל. היו מקומות שהרשו שהסמל יהיה בתחתית החולצה.

בכלל איפה מוצאים חולצות חלקות צנועות במידות של נערות/נשים? אשמח לשמוע אפילו בשביל עצמי...

רק במידות גדולות יותר.

צנוע זה עניין של הגדרה.

בעיני חולצות טריקו הן פחות צנועות, אבל כל עוד זה חלק לדעתי זה פחות מורגש.

אגב זה לא רק אולפנה אחת, כל האולפנות אצלנו באיזור מסתבר עם חולצות סמל.

אבל האמת היא שלפני שקראתי את מה שכתבת לא חשבתי על זה בכלל... אולי אצל נערה זה כן היה לי מוזר. אבל אולי גם לא... כמו שאני לא מתרגשת מלראות אישה דתיה עם תג מקצועי על החולצה... זה רגיל לי כזה, מקצועי ותו לו...

אני לא לגמרי מצליחה להתנסח ברור אבל יכול להיות שכמו שזה יכול להיות קצת צורם / לא במקום בעין, זה גם יכול להיות פשוט ורגיל וטבעי?  

אני מנסה להבין אם רק אני חשבתי על זה או שיש דברים בגו.

תג בד"כ הוא קשיח אז גם אם הוא בולט זה לא כמו שהסמל ממש מונח לפי הצורה של הקאפ.

וגם נשים בד"כ לא הולכות עם חולצות חלקות.

כשהכל חלק חוץ מזה, זה לא מושך את המבט להסתכל לכיוון הסמל?

מלחיץ אותי קצת מבטים של גברים על איזור אישי של בנות.

גם הבת שלי ביסודי, ומודה שלא חשבתי על זה עד היום. בתוך האולפנה מילא כי את בת בתוך מלא בנות אבל הדרך לאולפנה עוברת ברחוב ויש שם הכל מהכל...

אולי אשתדל להבא פשוט לבקש בחנות שיגהצו את הסמל קצת יותר למעלה וזהו.

בס״ד

כמו שממשיכה לחלום כתבה 🤷🏻‍♀️

לא יודעת... זה כולה חולצת בי''ס...

לא הדבר הכי מהמם בעולם, אבל אפשר לקנות מידות קצת גדולות יותר...

האמת שבאולפנות בסביבתי אין בכלל תלבושת, רק ביסודי

ואולי אפשר לבוא עם חולצה חלקה בלי סמל, לא בטוחה שיעשו מזה עניין

יש בזה משהו, אבל בגלל שככה גדלתי וזוהי כל סביבתי- לא נראה לי מוזר...

כי זה ממש שונה.

אחיניות שלי הולכות עם חולצות סמינר עם סמל וזה ממש סבבה, בחיים לא חשבתי על זה.

מה שהרים אצלי גבה זה חולצות טריקו חלקות לגמרי, חוץ מהסמל.

חולצות טריקו נצמדות לגוף. הסמל יושב בדיוק על הקאפ ומתקפל עם החולצה מלמעלה כלפי מטה.

מקווה שזה ניסוח ברור ועם זאת לא בוטה מדי..

אני באמת מנסה להבין אם זה עניין של הרגל או שבאמת זה פחות מתאים שבנות יסתובבו ככה ברחוב.

(לא שאני מנסה לחנך אחרים אבל לא הייתי רוצה שהבת שלי תיתקל במבטים מגברים ברחוב אבל גם לא הייתי רוצה להכניס לה דברים לראש)

אבל זה הפך לנורמה בציבור הישראלי

גם בתיכונים לא הדתיים הולכים ככה

גם באולפנות

לא חושבת שמישהו יסתכל עליה רק בגלל זה

החולצה חלקה לחלוטין, רק עם סמל בדיוק איפה שהקאפ של החזיה.

אם יש ציור קטן בתוך דף לבן חלק לגמרי, העיניים לא הולכות אוטומטית לכיוון הציור?

היום חשבתי על זה שאולי זה נראה לי מוזר כי החולצות עם אחוז לייקרה גבוה, זה לא רק כותנה אז זה ממש יושב בדיוק על הגוף.

וגם אני מבינה מהתגובות שאו שמתרגלים או שמראש לא שמים לב לזה.

בקיצור נראה..  יש עוד קצת זמן עד שהבת שלי תיכנס לאולפנה.

רק ביסודי...

בכל מקרה לא חושבת שחושבים על זה. יש הרבה חולצות עם סמל באזור הזה.

(והגבתי לאביול כי נראה לי שאני מבוגרת ממנה.. ואצלינו כן היה).

ובכללי מעדיפה תקנון צניעות ולא חולצה מסויימת שאת חייבת ללבוש.

באולפנות באזור שלנו לא מכירה אף מקום שמחייב תלבושת

שמכיר למישהו שבא עם חולצה חלקה ללא סמל.

אז אם אולפנא מכריחה, זה בעיניי הפתרון (הבנות שלי לומדות במקום עם תקנון לבוש, לא תלבושת).

אני כבר שנים לא מדפיסה לילדים סמל (חוץ מלכיתה א' שמתרגשים מזה).

יותר יפה, ויותר נעים להסתובב ככה אחה''צ. ואפשר להעביר לבני דודים במידת הצורך.

באולפנה לא הייתה תלבושת

אבל ביסודי כן.

אני לא מדפיסה מלכתחילה.

ומעולה לא העירו לי.

ואני גם מעבירה בגדים לאחיות וגיסות והן משתמשות (מה שלא היה מתאפשר עם סמל),  ולא שמעתי שזה בעייתי

אבל כמובן שזה לא מדגם מייצג.

אף אחת לא תדפיס סמל על חולצה יפה או יקרה

לרב מדפיסים סמלים על חולצות שמיועדות להיות חולצות בית ספר -

לא צמודות מידי, לא פתוחות בקטע מטריד, לא חולצות בטן...

כשבנות באות עם חולצות חלקות הן הרבה פעמים כאלה.

יותר קל ונעים להעיר על סמל שזה לא משהו שקשור בכלל לצניעות מאשר להתחיל להתווכח או להתעמק על פתח צאוור ומריבות של החולצה עם החצאית 🙈

האמת שגם חולצות בי''ס יכולות להיות בעיתיות מבחינת צניעות, כמו שעלה פה בשרשור, וגם מבחינת פתח צוואר ושרוול.

בכל מקרה, אצלנו בבתי''ס שבהם דורשים תלבושת, כן מאפשרים חולצות חלקות. וגם חולצות מודפסות של הסניף, יומולדת לסבא וכאלה.

ואני שמחה שבאולפנא של הבנות שלי לא דורשים בכלל.

ברוב המכריע של המקרים אני לא חושבת שהמבט בכלל נודד לסמל כי הוא לא מעניין.

אני לפעמים מסתכלת על סמלים אצל ילדים כדי לקלוט באיזה בית ספר ילד מסויים. שימושי לעיתים.

ככל שבנותי גדלו הן רצו סמל פחות בולט על החולצה, כי זה נראה להן תינוקי שיש להן חולצת סמל בכלל. אז התחלתי לבקש לשים לבן על בהיר ושחור על כהה, ואז זה בכלל לא בולט אבל כן עומד בתקנון בית הספר. 

אבל זה לא היתה דרישה באולפנות אצלנו, למעשה בכל המקומות שנבדקו אולי למעט אחד לא היתה דרישה לחולצת סמל, וזה מכיתה ז'. אז די ממצא את הבעיה, שלא חשבתי שקיימת.

והקטע שלבדוק לאיזה בי"ס ילד משתייך לפי החולצה שהוא לובש, לא ממש סבבה בעיני.

שימושי או לא, ילד הוא לא לוח מודעות ובטח לא נערה מתבגרת.

הקטע עם לבן על בהיר ושחור על כהה, גאוני ממש!

מסכימה שילד הוא לא לוח מודעות  

אבל טכנית, כשילד הסתכל עלינו וניסיתי להבין למה, עזר לי למקם אותו. אם למד עם הילדה לפני שנתיים בגן וכאלה.

ילדה אבודה באוטובוס, עוזר לראות אם זה לפני או אחרי בית הספר שלה.

להבדיל לגמרי,  ילדים מתפרעים בגינה. עוזר לדעת טיפה מה ומי במקרי קיצון  

לא שהייתי בגלל זה שמה סמל אבל אם כבר יש - אפשר להיעזר בזה.

עכשיו אנחנו בבעיית השנה האחרונה בבית ספר ולאחר שווה שתקנו חולצות כי לא נשתמש בהם אחר כך...'

אולי נברר על המדבקות

אבל בשנים האחרונות הוא קצת התפוגג. 

לכן פחות נוטה לזה כרגע. לא מכירה כ"כ הורים לבנות קטנות אצלנו. 

אני עובדת באולפנא שחייבים לבוא בה עם סמל, רואה מאות בנות עם סמל ביום, ואף פעם לא חשבתי שיש בזה משהו לא צנוע. בכל התיכונים בעיר יש סמל, אז זה ממש רגיל ולא מושך תשומת לב.

הלוואי שאלו יהיו בעיות הצניעות היחידות שלנו באולפנא...

גם בבית הספר היסודי של הבת שלי יש סמל, ולא ראיתי בזה בעיה, היא כבר גדולה והתחילה להתפתח, אז קנינו חולצות לא צמודות( קנינו בפוקס).

האמת חייבת לומר שכאמא למתבגרות התרגלתי שמה שחשוב לי בצניעות זה חולצה שמכסה מרפק, חצאית שמכסה ברך, פתח צאור סביר וזהו. וגם זה בעדינות והסברה .

כל שאר ההתעסקויות רק מייצרות אנטי. 

אני פשוט בוחרת את ה"מלחמות של", לא באמת מלחמות, אבל בוחרת על מה חשוב לי לשים דגש, על עיקר ההלכה ולא על דברים שהם מס 2, או חומרות.

וגם חשוב לי לומר שלפי דעתי, כשמחנכים בנות לצניעות מעבר להלכות הבסיסיות , כדאי שהן ידעו שזה מעבר, ולא הלכה בסיסית.

לדוג: אני הולכת עם חצאיות ארוכות, ואשמח שגם בתי תלך, אבל אנחנו חיים בחברה שבה חלק גדול מהנשים והבנות הולכות עד אחרי הברך( גם נשות רבנים והמורות שלהן(, ובלי גרביים.

חשוב לי שידעו מה ההלכה הבסיסית, ומה הידור.

שמעתי את זה מראשת מדרשה , אמא להרבה בנות בעצמה, שהיא פגשה בנות שגדלו במקומות תורניים מאוד, כמו שמתואמת תארה פה, וכשיצאו לעולם וגילו שגם חצאית עד הברך בלי גרביים זה דעה הלכתית קיימת, היה בהן כעס שחינכו אותן שזה אסור.

כמובן שיש,בנות שלא נוצר להן אנטי, כי הן באופי זורם יותר, לפעמים באותה משפחה יש בנות שיזרמו עם הצניעות ובנות שיהיה להן קשה, הבנות שקשה להן צריכות לדעת גם מה המינימום. כדי שמרוב קושי לא יזרקו הכל.

שהולכות כמו שמקובל ברוב הציבור (כלומר בלי גרביים), אז הבנות שלי מכירות את הדעה ההלכתית הזו.

ואני מתפללת שהן יקבלו באהבה את החינוך שאנחנו מנחילים להן, ולא ירגישו מקופחות או מרומות בשום מצב...

(והאמת שאנחנו ספרדים, ולכאורה אין פוסק ספרדי שמתיר לגלות את השוק... קרובות המשפחה שלנו ברובן אשכנזיות.)

קצת תמוה בעיניי שאת מציגה את זה כחומרה, בציבור הדתי לאומי הנורמה היא אכן בלי , ואולי לאשכנזיות יש דעה שעליה הן יכולות לסמוך באמת.. אבל לספרדיות אין שום היתר. 

ובאמת כאחת ששמה גרביים אני מרגישה מאוד דוסית בציבור שלנו וזה מצחיק אותי, אבל אני לא עושה את זה בכלל מדוסיות .. פשוט בגלל ההלכה. (סגנון הלבוש שלי הוא לאו דווקא דוס, כן צנוע .. אבל לא בסגנון הדוסי , שמה לק צבעוני, כן רואים לי קצת שיער מהמטפחת .. ) 

לק"י

או שהתכוונת לחצאית עד אחרי הברך ובלי גרביים?

אני אשכנזיה, וכשבררתי את הענין הבנתי שיש על מי לסמך בחצאית עד אחרי הברך ללא גרביים.  ושזו דעת יחיד, ועדיף גרבים או חצאית ארוכה.

בגלל זה אני הולכת עם חצאיות ארוכות בקיץ, כי ממש קשה לי עם גרבים בקיץ. אבל לא דורשת את זה מהבנות שלי, כי זו לא הנורמה בציבור שלנו , ויש על מי לסמך שמותר , לא ידעתי שזה אחרת לספרדיות, הסביבה שלי היא מאוד ספרדית, ורובן הולכות עם חצאיות עד הברך ללא גרבים, גם נשים תורניות עם כיסוי ראש מלא, ובעלים תלמידי חכמים. אז מוזר לי שלספרדיות אין על מי לסמך בענין.

אבל באמת מעניין לברר עם רב בן זמננו, האם ישנן הקלות וכדומה.

למשל שרה-

ש- שלום

ר- ראיית הטוב

ה- התמדה

ואז לקרוא לדודים להקריא ברכה ולתת מתנה.

ובטח שאת יכולה לקרוא רק לחלק מהדודים.- נגיד את הדוד הגדול או נציג מכל צד, אולי רק סבא וסבתא.

תלוי כמה אותיות או רעיונות יש לך

יש לה רק 3 אותיות בשם ורציתי שהחלק הזה יהיה יותר מ5 דקות. אז אפשר את זה ועוד משהו בנוסף, או ללכת לכיוון אחר...

תודה על ההצעה!

אשמח לשמוע עוד רעיונות

שהסריטו את נערת בת המצוה ב'מסע גילוי' איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את ה'

לא זוכרת מה בדיוק היה בסרטון, אבל היה שיחה של הבת עם סבים- סבתות שלה, המורה בבית ספר, חברה, דודים אחים

וכן הסרטה שלה אורזת מצרכים בארגון חסד, ועורכת שולחן שבת, זה היה מיוחד.

לחשוב איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את השם. הבת שלי ממש תתפדח אם נרצה לעשות לה סרטון כזה, היא לא תשתף פעולה, אבל אפשר אולי לכתוב ברכות ולתת מתנה סמלית לפי כל תכונה.

אני חושבת יחד אתכן, אולי להכין מצגת ולחפש סרטון קצרצר או תוכן אחר לפי כל תכונה ואז להסביר איך זה מחבר אותה למצוות

היא פשוט לא תרצה להסריט את עצמה. אבל אולי אפשר להסריט את הדודים שידברו על מצווה מסויימת ויחברו אותה אליה, בסרטון נוכל לעשות את זה קליל וככה כל הדודים יוכלו לקחת חלק. נשמע שאפשר לפתח את הכיוון הזה

שהיא רק תקריא טקסט, ושבסרטון עצמו יראו דברים אחרים (שקשורים לטקסט, אבל לא רוצה עצמה)?

אבל יכול להתאים גם לבת מצוה, הסרטנו דודים ובני דודים שנזרק אליהם אליהם דף מכווצץ לכדור, וכשהם פותחים את זה יש הודעה שאיקס- וואי מתחתנים (להמיר את זה שלאיקסית יש בת מצוה)

ואז הם מאחלים משהו בצורה חמודה (נניח אחד רץ מהר הביתה לקרוא לאשתו ולילדים, והקריא בצורה דרמטית את ההודעה ואז כולם הסתכלו אחד על השני כאילו הם ממש בשוק ואמרו במקהלה- זה סופי? אז נשאר לנו רק לאחל מזל טוב ושהבית שתבנו יחד יהיה מלא בצחוק, בחום ואהבה!)

נשמע מאוד חמוד, תודה

אבל בלי הודעה שמתחתנים. כל קרוב משפחה טפס בסרטון נייר מקומט, פתח אותו, והיה כתוב שם מילה או משפט עם גימטריה שזהה לשם שלנו ולפיה היה צריך לברך. בסוף הברכה המברך קימט של הדף וזרק לצד השני, ככה שבסרטון הבא נראה כאילו הם תפסו את אותו הדף מהמברך הקודם.

זה היה ממש חמוד, והגימטריות היו מעניינות וחלקן הזויות.

דווקא לבת מצווה נראה לי שטקס ארוך ומיגע עם דבר תורה ארוך מכל הדודים יכול לא להתאים לקהל של הבנות. אולי באמת אם משלבים את זה בקלילות והומור בלי לאבד את התוכן?

בזכות הרעיונות שלכן הבנתי שלהכין סרטון ערכי מהדודים זה הרבה יותר מתאים

כלומר, שלא בכל פעם יקום דוד וידבר. אלא להסריט מראש. לערוך את זה באופן יפה וכייפי. ככה גם מקצרים ומדייקים את הנאמר.. אפשר להוסיף תמונות שלה או סרטון שקשור למצווה שנאמרה..

באמת יש כאן הרבה אפשרויות כשהופכים את זה לסרטון. אני מחפשת איך לעשות את זה קליל ולהוסיף אולי גם הומור וקטעים מיוחדים.

איזה כיף שאתם עוזרות לי, כל הצעה נוספת בכיוון תתקבל בברכה!

בעזהי"ת

בסרטון.

עשינו בסגנון 'סליחה על השאלה': כתבנו מראש כמה שאלות- חלקן נוגעות לילדה (מה אתם מאחלים לה, איזה תכונה טובה אתם רואים בה, מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים עליה) וחלקן נוגעות בתוכן של האירוע (למשל אם זה על חסד- איפה החסד פוגש אותך ביומיום, אם זה על הודיה- על מה אתה מודה בחיים שלך, אם זה על שמחה- מה הדבר שמשמח אותך, אם זה על תפילה- לאיזה חלק בתפילה אתה הכי מחובר.. כאלה).

את הסבים והסבתות הסרטתי בעצמי עונים על כל 6 השאלות. מהדודים ביקשתי שמי שרוצה ישלח סרטון קצר שבו הם עונים על שאלה אחת או שתיים מתוך הרשימה, לבחירתם, והזמנתי גם לצלם בני דודים/אחיינים עונים על שאלה אחת, אפשר גם בזוגות.

בגלל האופי של הסרטון הזה, יש לך שליטה על האורך והטקסט. למשל אם מישהו ענה תשובה ארוכה, את יכולה לחתוך רק קטע קצר.. ככה בסופו של דבר יצא סרטון של נגיד 7 דקות (לשש שאלות), אבל משתתפים בו 6 סבים וסבתות באופן משמעותי, ועוד 4 דודים, ועוד 3 אחים של ילדת בת המצווה, ועוד 16 בני דודים משתי הצדדים, וגם נתתי אופציה לכוווווווווולם פשוט לא כולם ניצלו את ההזדמנות. אבל אין פה עניין של להעלב כי בסוף כולם קיבלו הזדמנות.

כל אחד בחר ערך ונתן עליו מתנה קטנה והסבר קצר, היה יפה לטעמי

ביקשו מכל דוד לתת מתנה סביב ערך מסוים שההורים רצו.

ואז בשבת כל אחד הביא את המתנה והסבירו איך היא מתקשרת.

אבל בגלל שזה היה שבת, פיצלו את זה ל-3 חלקים. כי באמת יש אנשים שלא יודעים לקצר ומטריחים את הציבור...

4 זה מספר מעולה.

והרעיון הזה מקסים!!!

(אם בכל זאת את רוצה גם דודים את יכולה לרשום בוואטסאפ המשפחתי שאת מחפשת 2-3 מתנדבים ואז זה לא יוצא "לא נעים" שלא הזמנת מישהו)

והלכנו בערב המאוחר לכותל....

אמנם לפני אלול, לא היה כזה מפוצץ..

היינו במופע הללויה אש ומים בעיר דוד ולאחר מכן לכותל... היה נחמד.

לפני זה עשינו איתם סיבוב בשוק מחניודה וקצת בעיר...

למחרת נסענו איתם למוזיאון המדע, גם נחמד ממש. ובערב טיילנו איתם בגאולה

ומשם לקחת רכבת

לכותל ירדנו ברגל, בחזור לקחנו אוטובוס לרכבת כי כבר היו עייפים(וזה גם ככה עם המעבר)

מבחינת עומס לדעתי יהיה מלא רגיל אבל לא עמוס מאוד.. סיורי סליחות וכאלה הם בדכ בערב ויותר סמוך לר"ה.

אפשר לטייל סתם בעיר העתיקה. אנחנו עשינו לפני כשבועיים מסלול חווייתי ואתגרי עם משימות בדרך. אם תרצי, אשלח לך את הדפים שהכנו בשביל זה.

שולחת לך באישי. (תצטרכו לעשות בו התאמות למשפחה שלכם, כי זה מיועד למשפחה עם שמונה ילדים שיודעים לדבר)

הרעיון שבנינו הוא שעוברים בשמונה תחנות, ובכל תחנה אנחנו לוחשים לאחד הילדים מילה מתוך פסוק. בסיום מחברים בין המילים ויוצרים יחד את הפסוק השלם.

אז אפשר ללחוש לכל ילד כמה מילים מהפסוק, ואפשר גם לבחור פסוק או משפט אחר שקשור לירושלים וללחוש את המילים שלו רק בחלק מהתחנות.

מקווה שמובן...

המילים שלחשתם כל אחד זכר עד התחנה האחרונה? ואני אשמח לשמוע על התחנות

כמובן, הבאנו לה מילה קלה...

התחנות: כיכר ספרא, מגדל דוד, הקארדו, בית כנסת החורבה, החומה הרחבה, כיכר בתי מחסה, גן בית השלום, הכותל.

זה גם אתגר - לשמור את הפתק בשלמותו עד הסוף

(ואולי זה דווקא טוב שהם לא יסתכלו בפתק כשמקבלים אותו - אצלנו הבן הגדול ניחש די מהר את הפסוק הסופי רק בעזרת המילה שקיבל...)

אפשר גם להחביא בכל תחנה את הפתק והילדים צריכים למצוא ולהכניס למעטפה.

בסוכות אנחנו אוהבים ללכת לכותל ועם התחנות האלה זה יוצא טיול מושלם

אשמח גם אם מתאים לך

תודה

מהבחינה הזאת תהיי רגועה

האמת לא כדאי להגיע לשם עם רכב

אם כן אז חניון בתשלום קרתא או ממילא

יש גם את הר ציון אבל קשה למצוא שם חניות

אבל הכי טוב כמו שטארקו אמרה

לחנות בנחל צופים ולקחת רכבת

להשאיר את האוטו בשולי הרכבת הקלה (יש כמה חניונים שהם בחינם) ומשם ברק"ל. אם הילדים שלכם אוהבים רכבת זה אטרקציה בפני עצמה.

אולי משהו רקום, מגבת או חלוק מגבת, כרית / ציפית עם הדפס של תמונה וכיתוב,

בחנויות של הדפסות ומתנות יש הרבה דברים כאלו, החל מדובי, שעון, מעמד למכשירי כתיבה, או חריטה על נגן, עט ...

בקבוק חם (הכי כיף עם כיסוי פרוותי)

כרבולית מפנקת אפשר עם שרוולים וכובע

חלוק מגבת

קפוצון עם הדפסה של משפט וציור שקשור למשפחה.

תלוי באופי של הילדה וההרגלים.

אם מתאים לה אז יומן ועט לכתוב חוויות

או כוסות קפה (טבולות!) עם מלא שוקולדים לשעות הקטנות של הלילה עם החברות

או סט כלים למטבח אם היא מחובבות הבישול

שקית כביסה עם תמונה

קופסא לעוגיות מהבית עם משפט כלשהו

כל דבר שימושי כמו מצעים, מגבת, חלוק, בקבוק חם וכו'

קולאז של תמונות מהמשפחה, יצא ממש יפה.

עשיתי אותו דבר לבת קודמת שיצאה

טוב לראות אותך

אני אוהבת לקנות חפצים שימושיים

כי זה כיף להשתמש במתנה באופן יומיומי

לבנים קניתי ארנק/ מזוודה/ מצעים

לבנות אפשר גם

או תכשיט / תיק

אצלי השנה (לראשונה!) יוצאים שלושה ילדים מהבית (אחת למדרשה ושניים לישיבה קטנה), והאמת שלא ממש חשבתי על הרעיון של צ'ופר כזה🙈

ברגע האחרון, ביום שבו התאומים שלי יצאו לישיבה (זה היה אתמול, אבל כבר נראה לפני נצח), קניתי להם חבילת עטים סמלית והדבקתי פתק: "עת לחבוק ועט לרחוק מחבק - שתזכה להרגיש את חיבוקה של התורה, וגם את חיבוקם של אבא ואמא".

אבל אולי באמת לבת שלי (שנוסעת בעוד כשבועיים) כדאי שאשקיע יותר... אז אעקוב פה אחר הרעיונות...

שק כביסה זה רעיון נחמד מאוד! וגם עוד דברים פה נתנו לי כיוון. תודה יקירותי!! (ניפגש עוד כמה שנים...)

כרית, מנורת לילה, בקבוק שווה, תחשבי מה יהיה להן שימושי. לי עזר בזמנו להסתכל באתר של מוצרים להדפסה שהיה נגיש לי ולבחור משהו

מתכונים ותמונות

חפשי 'בר מתוקים בר/בת מצווה פרוג' ויהיו לך הרבה תוצאות

מזל טוב ובהצלחה!

יש את "זול פעמי" בתלפיות זכור לי שיש שם מלא מבחר, ודברים יפים(:

אז אולי השתנה שם..

זה לא מגוון ואפשרויות של חנויות חד פעמי,

אבל יש שם כמה אפשרויות יפות.

חנות ל חד פעמי, זולה ומגוונת.

יש גם בגאולה ברחוב הישיבה

יש מאחורי מרכז כלל את גינדי- אבל לא הייתי אומרת שהיא הכי זולה

מכירה אולי חנויות בגדים מומלצות במלכי ישראל?

כשאני הולכת אני נכנסת לכל החנויות...

את "שגעון של שולחן" חנות מעולה

ב'משנת' יש לפני החגים דברים יפים בזול.

אם מעניין אותך, אז תדעי שיש גם גמ''חים שנותנים כלים רב פעמיים במחירים יותר נמוכים מחד פעמי שווה (אנחנו באירוע אחד לקחנו מגמ''ח חינמי לגמרי. באירוע אחר שילמנו 5 ש''ח לסועד (צלחת+סכו''ם+כוס. וכלי הגשה קיבלנו תוספת חינם).

ויש גם אופציה לקנות מחו''ל.

אני הזמנתי מפיות ממש יפות משיין, בשליש מכמה שהיה עולה בארץ.

לא יודעת על חד''פ כי כאמור השתמשתי ברב פעמי.

אבל כלי ארוחה חיפשתי פה בארץ

חנות עם מלא מבחר וזולה

ליד מרכז האלקטרוניקה

נראלי קוראים לה גאולה...

סכום מוזהב, צלחות שקופות עם פס זהב, כוסות באותו עיטור

כלי הגשה לקינוחים שאכין בעז"ה

קונפטי לפזר על השולחנות,

שלט גדול של בת מצווה 12

ואולי כוד כמה פריטים ששכחתי.. יצא לי קרוב ל300 שח

את מתכוונת אולי לג'ינה? מתחת מאפה נאמן?

וכמה קנית מכל דבר? כמה צלחות/ כוסות וכו?

ליד הדווידקה. לא זוכרת איך קוראים לה... יורדים אליה במדרגות אם אני זוכרת נכון.

אף פעם לא קניתי שם, כי החנות לא נגישה לרכב, וקשה לסחוב ברכבת כמות כזו של דברים...

ועוד תיק צידנית אוכל יחסית גדול, דאגנו לרוקן אותו ואז היה תיק ריק לאחסון וגם במזוודה התפנה מקום

קניתי נראלי 8 מארזים של צלחות (צלחת גדולה וקטנה) וסכו"ם - מזלגות וסכינים מוזהבים.

כוסות חדפ

עוד מפיות של 12

שלט גדול של בת מצווה 12

מוזהבים לפזר על השולחנות

וכל מיני כלי הגשה לקינוחים שעתידה להכין בעזרת ה'

רק מפות לא קניתי..