היו לה כמה ימים של מלא בכי, ולא הייתה נרדמת, ברמה שיצאנו איתה לסיבוב בעגלה כדי שתירדם.
היא כלכך בכתה שהייתי מרימה אותה כל פעם שזה הרגיש לי מוגזם.
מפה לשם כנראה שהגברת התרגלה, אתמול בערב היא בכתה כל פעם שהנחתי אותה ונרגעה כשהרמתי אותה.
בעלי טוען שהיא התרגלה לידיים וצריך לתת לה לבכות, אז אחרי שבכתה בכתה, נכמרו רחמיי האימהיים והעברתי אותה לעגלה ונדנדתי במרץ עם שירי ערש ואז היא נרדמה.
עד כאן קורות ערב האתמול.
ומכאן
נניח שהיא התרגלה לידיים, איך אני מפסיקה את ההרגל הזה? לתת לה לצרוח עד שתירגע? אני לא מסוגלת, ואם כבר בהרגלים עסקינן, להירדם בנדנודים בלבד נהיה מעייף, בחודשים הראשונים הייתי מניחה אותה בעריסה ליטוף שניים והיא הייתה נרדמת. (מניחה שזה נעלם כי היו תקופות של בכי כגון שיניים שנאלצנו להרדים אותה בכל דרך, עד ששכחה איך נרדמים נורמלי)
היא ילדה טובה חיים שלי אם היא לא רעבה או עייפה היא משחקת יפה והרבה.
