את העבודה הנוחה והבטוחה שלי.

המסלול הנ"ל הוא המסלול המדויק שאני רוצה

ובדיוק ראיתי פרסום שבהדסה מתחילה תוכנית כזו...

אני שוברת את הראש המון זמן על אם ללכת על זה בכל הכח או לא

לא במטרה להיות מיילדת. כן יודעת להגיד לך ממה שאני שומעת סביבי - שמיילדות זה תחום מאוד מבוקש והרבה פעמים קשה להיכנס אליו, במיוחד אם את במקרה באזורים רוויים באחיות כמו בצפון. זה גם דורש קורס על בסיסי של שנתיים נוספות אחרי סיום הלימודים. אם זה ממש החלום שלך לא הייתי מוותרת, אבל לקחת בחשבון שהדרך אולי לא תהיה כל כך קלה.

בהצלחה רבה!

להיות דולה, ממליצה ממש

אני חושבת שהרבה פעמים דולה היא יותר משמעותית בשביל חווית היולדת מהמיילדת עצמה.

המיילדת מנהלת יותר מלידה אחת במקביל ולא באמת םנויה להתהליך עם היולדת

הדולה לעומתה נמצאת רק עם היולדת שלה ומנחה את את התהליך עוד לפני הלידה

אני עושה הסבת סיעוד, לא למיילדות. מתחברת מאוד למה שנועה נועה רשמה. זה סופר מבוקש וקשה להכנס. אם לא בא לך לעשות משהו אחר בסיעוד הייתי חושבת שוב... כי הסיכוי שתיהי ישר מיילדת נמוך מאוד.

אם בא לך בכללי להיות אחות ולקחת סיכון שלא תיהי מיילדת למרות הכל בעיני זה סופר שווה. מקצוע עם שליחות ונשמה ענקית! 

מאוד מתלבטת האמת..

בדיוק סיימתי תואר בחינוך והתחלתי לעבוד אבל אף פעם לא הייתי שלמה עם ההחלטה ללמוד חינוך

תמיד קרץ לי התחום המיילדותי אבל רק מאז שילדתי ויצא לי לחוות עד כמה זה משמעותי זה ממש בוער בי

השליחות, החיים החדשים, תחושת סיפוק מטורפת, לסייע לנשים במצב כל כך רגיש וחשוב

וואו

מצד שני לא בטוחה שזה הזמן עכשיו

בעל אברך ולומד תואר במקביל ורק עכשיו התחלתי לעבוד ופעם ראשונה שסוף סוף נכנסת משכורת הביתה! (לא שזה משכורת בשמיים כן? בכל זאת מורה.. אבל זה עדיין משהו! קודם לא היה כלום)

אז גם אם אתחיל ללמוד מיילדות זה יהיה עוד כמה שנים ואז אני בכלל לא בטוחה שזה יקרה כשבע"ה יהיו עוד קטנטנים והעומס הטכני והכלכלי יגדל פי כמה

ועוד עניין- אני ממש מפחדת ממחטים ברמה שלפעמים מתעלפת בבדיקות דם.

זה בעצם מה שמנע ממני ללכת למקצוע הזה כשחיפשתי מה ללמוד.

אבל בסוף אני תוהה לעצמי אם אולי זה רק מכשול שכדאי להתגבר עליו כדי להרוויח עבודה משמעותית עם סיפוק

מעניין אותי מה אתן אומרות על זה? מה אתן ממליצות לי?

ועוד שאלה- מה המשכורת של מיילדת פחות או יותר? האם זה מתגמל?

זה לא רק עניין של כדאי. יכולה להגיד שאצלי סיעוד או רפואה לא היו אופציות אחרי שירות כי היה לי קשה לראות דם, פצעים וכו'. כשהתחלתי לחשוב על שינוי כיוון בגיל גדול יותר וחשבתי בין היתר על סיעוד, זה היה כבר אחרי שבתור אמא ובעוד סיטואציות טיפלתי בפצעים לא סימפטיים ובעצם ראיתי כבר שאני יכולה להתנתק ולהתמודד כשצריך. עדיין לא אגיד שהיה לי קל בהתנסות במחלקה כירורגית אבל צריך לראות שזה אפשרי, אם תפחדי לדקור מטופלים זה מנטרל לך את רוב האופציות בתחום...

מבחינת משכורת למיטב ידיעתי מיילדות לא מקבלות יותר מאחות רגילה, ואז זה בעיקר תלוי במשמרות שתעשי. הסיבה שהולכים לזה היא לא המשכורת אלא כמובן התוכן והסיפוק, וגם זה שלמיילדת יש עצמאות מאוד גדולה יחסית ביחס לאחיות מרוב התחומים האחרים.

אבל יכולה להגיד לך שאם את מתחברת לעולם הזה של הרפואה 

את תתגברי ממש על הפחד ממחטים

וחוץ מזה תצטרכי לעבור כ 5 שנים כאחות עד שישלחו אותך למיילדות

אבל תוך כדי הלימודים כבר תבני את החוסן שנדרש מאחות

בהצלחה!

דבר ראשון זה מקצוע מדהים מדהים מדהים ואני מבינה אותך ברמות שזה החלום שלך ואשרייך.

אני כן רוצה להראות לך כמה נקודות שאולי יעזרו לך,

יש העדפה (להנהלה ולחדר לידה) שמיילדות יהיו קודם אחיות ממש טובות ברפואה כללית ולכן ממליצים לעשות שנתיים במיון רגיל או פנימיות שזה עבודה סיעודית לכל דבר. (ואי אפשר לפחד ממחטים צריך ממש לאהוב אותפ)

וגם אם לא דורשים את זה הייתי ממש ממש ממש ממש ממליצה, בחדר לידה יש לפעמים לצערנו הגדול מצבי חירום וזה ממש תלוי המיילדת אם יש לה נסיון או לא וזה יכול להציל חיים

עוד נקודה שיש חסר מטורף בתקנים של מיילדות וזה אומר שאת יכולה ללמוד שלוש שנים סיעוד, או שנתיים וחצי בהסבה ואז לבוא לעשות קורס מיילדות ולא יתנו לך לגשת..

עבדתי עם בחורה שרצתה מיילדות ולכן התחילה ללמוד ו ״נתקעה״ בתינוקיה לכמה שנים כי לא היה על מה לדבר.. אני לא יודעת על כל המקומות אלא רק בבית חולים שאני עובדת בו, יכול להיות שהמצב שונה במקומות אחרים וכן יש תקנים אבל חשוב ממש לברר את זה קודם..

אצלנו במחלקה היו שתי אחיות שעשו את הקורס במיילדות וגם אחרי שסיימו אותו לקח בערך שנה שנה וחצי עד שהם עברו לחדר לידה..

בקשר למחטים,  אני אישית לא פונקציה אבל אני חושבת שגם כאלה שמפחדות אפשר להתגבר על זה.

בקשר למשכורת, שכר יפה, בעיניי מאד. שכר של אחות רגילה בלי שום קורסים ואחראיות, 100 אחוז משרה סביב 10/12 מיילדות זה יותר גבוה

בהצלחה במה שלא תבחרי

כדי לא לעשות לעצמי אווטינג.

מה שכתבו לך פה, שאין תקנים זה נכון.

והמון ממהרות לעשות הסבה לסיעוד בלי לבדוק את זה לעומק, וחבל.. כי אחרי זה מאוד קשה למצוא עבודה במיוחד במיוחד אם את באה במטרה לתחום ספציפי אחד..

יותר מזה, התור לעל בסיסי במיילדות ארוך מאוד, כמעט חמש שנים ואם את רוצה לעשות את הקורס על חשבון הבית חולים (שזה בדרך כלל הדרך לקבל עבודה בחדר לידה אחר כך) הם יסכמו איתך שאת עובדת x שנים ב.. (מחלקה שלא רוצים לעבוד בה בדכ/מאוד קשה) ואז יוציאו אותך לקורס.

עוד משהו, שהעבודה בחדרי לידה דורשת משמרות בכל החגים והשבתות. בלי הנחות.

כי יש שם המון דוסיות, וזה מה שהכי משפיע על משמרות בשבת.

לגבי ההסבה בכללי -

זה מאוד קשוח מבחינת הבית והמשפחה.

לא נשמע לי שזה השלב שלך...

אל תוותרי על החלום, רק תעבירי אותו לזמן יותר ראלי.

תתיצבו כלכלית, בעלך יסיים את התואר ואז.

ובמקביל תבררי כמו שצריך מה ההשלכות של ההסבה, העבודה כאחות בדרך והעבודה כמיילדת.

בגלל שיש המון בנות שרוצות ללמוד עכשיו סיעוד וזה ממש נשמע *ה* מקצוע אני משתדלת להסביר לבנות את כל החסרונות, ויש הרבה. ממש לא כל הנוצץ - זהב.

אני ברוך מרוצה מאוד ולא הייתי מתחלפת באף עבודה אחרת.. אבל יש לזה המון השלכות על הבריאות, המשפחה וכל החיים.

אין שעון ביולוגי, הכל משתבש וזה משפיע הרבה פעמים על עוד מערכות בגוף.

עבודה פיזית קשה מאוד (כמובן תלוי מחלקה), יש משמרות שממש מפרקות את הגוף, ק"ו בהריונות..

וכמובן המשפחה שמרוויחה מצד אחד, אבל מצד שני מפסידה הרבה זמנים עם אמא (סעודות שבת, חגים, לילות..)

ולעבוד בקופה בלי משמרות זה משכורת בדיחה ממש

נכון שהמשכורת לא כמו בבית חולים, אבל מבחינתי אין מחיר לאיכות חיים שלי.

אני מחלקת את הילדים לגנים, אוספת אותם ב1(!) בצהריים, נמצאת כל יום בבית כשהילדים חוזרים מביה"ס.

בעיני - תפקיד משמעותי ומאתגר מאוד.

אני ב"ה התקדמתי לתפקיד ניהולי אז המשכורת עלתה, אבל לא אמכור את רווחתי הנפשית בעד שום הון שבעולם.

אולי זה נובע מהתפיסה הבסיסית שלי בענין, ותסלחו לי כל הפמיניסטיות, לפרנס זו לא  הקללה שלי. אני הולכת לעבודה ממניעים של סיפוק, מימוש עצמי ואתגר.

אני עובדת 80% משרה.

יש לנו אחיות בכל מיני אחוזים. מלאה, חצי, 70%..

אבל כנראה כי אני ממש לא מבינה בתחום הזה..

הייתי בטוחה שגם לאחות בקופה, בטיפת חלב וכו יש שעות קבועות (8 עד 3 לדוגמא)

לפחות כשאני באה בתור מטופלת זה נראה שאלו שעות העבודה והם קבועות 🤷🏻‍♀️ חשבתי שאת הגמישות הזו יש רק בהוראה ;) חידשת לי

ובאופן אישי נשמע שווה 80% משרה ולסיים באחת כל יום איזה כיף

אני גרה בפריפריה, אז הקופה נסגרת ב13.

אם כי יש לי חברות במרכז שגם עובדות עד 13 חלק מהימים.

פעם בשבוע אני עובדת גם 16 -19.

בתור מחנכת כבר 15 שנה שמרוויחה 6500 ש"ח בחודש, עם הרבה סיפוק עצמי ובלי טיפת הערכה מהסביבה-  אני בהחלט חושבת ברצינות על הסבה לסיעוד.

מה זה אומר משרת אם? כמה שעות שבועיות?

ולא יותר קל לעבור לעבוד תחת מסגרת אחרת מאשר לעשות הסבה לסיעוד?

שלנו זה רק בשביל לשנות כיוון.

24 שעות שבועיות זה כמעט 50% משרה,לא?

אנחנו עדיין לא באופק חדש. כרגע מתחילים להכנס לאופק חדש.

באופק חדש זה יותר שעות. ובסימולציה שנערכה לנו זה נתן לי תוספת של 1200 ש"ח למשכורת כשאצטרך לעבוד 31 ש"ש (כולל שהייה ופרונטלי)

בכל אופן - מחזקת אותך להגשים את החלום שלך! מקצוע מהמםם!!❤

גם אם זה נחשב משרה מלאה בהוראה, זה עדיין 50 אחוז משרה בהשוואה למשק

כאחות, זה שעות אחרות לגמרי לגמרי

זה גם שיקול

זה המעלות והחסרונות של ההוראה.

תקבלי רק חצי משכורת אבל

לא נראה לי הבנתי אותך🥴

זה אומר שאין לה שעות פרטני ושהייה

מקבלת נטו על השעות שמלמדת

ומה שעובדת מהבית ואם יש לה חורים במערכת זה כביכול התנדבות 🥴

בלי משרת אם זה 36 שעות.

אני מדברת מניסיון.

מה נכון ומה לא.

הם מבולבלים וההרגשה היא שמה שלא יהיה איכשהוא הכסף "ידבק לקירות" במקום להגיע למורות....

לי אמרו שאני צריכה לעשות 22 פרונטלי

4 פרטני

5 שהיה

לק"י

אמור להיות לך

25 פרונטאלי

4 שהיה

5 פרטני

זו המשרה שלי. גם משרת אם במשרה מלאה.

שזה מתאים לשלב הזה בחיי

אם לעזוב זה לעזוב לגמרי ולהגשים חלומות

זה לא שבסיעוד מרוויחים מלא כי המשכורת טובה בפני עצמה, זה בגלל שעובדים בזמנים לא שגרתיים. אם תרצי עבודה בימים ושעות נורמליים (כלומר קהילה או אשפוזי יום וכד') זה בערך מה שתרוויחי, לפי מה שאני שומעת. 

את התלוש

משהו פה נשמע לי לא הגיוני

גם בעולם ישן

אם כי אני באמת לא מבינה בעולם ישן...

וכל הגמולים והותק שלך יעלו לך רק ב1200 שקל?

מה תהיה הדרגה שלך כשתיכנסו לאופק?

אם את רוצה - את תשיגי את זה.

מאוד מאוד מאמינה בזה!!

ויש מצב גדול שכשתתחילי ללמוד סיעוד - תתאהבי בתחומים אחרים לגמרי

הפותחת תיארה כמעט אותי, אני עם תואר בחינוך ורוצה לעשות הסב לךסיעוד אבל פוחדת מזה נורא, כי זה מלא לימודים ואם אני הולכת על זה אני צריכה להיות בטוחה בעצמי.

כתבת שלעשות את זה בשלב אחר בחיים, מתי?? 

אני כל כך רוצה וכל כך מבינה שזה לא מתאים לי, עבודה במשמרות בלי שבתות וחגים בבית לא נשמע לי הגיוני, לילות בכיף אי אעבוד. ומה שקורץ לי זה מחלקת פריון ולידה.

אבל מתי להתחיל אם לא עכשיו?

אני מחפשת את עצמי כרגע, מה אני רוצה לעשות בחיים ולא לעבור מעבודה לעבודה חסר לי הסיפוק, ותמיד כשאחליט על משו, אבל תמיד קופץ לי בראש- כבר יכלת לסיים אחיות. 

האנשים בחלוקים הלבנים.... מאז שאני ילדה רציתי להיות כמוהם.

פריקה משו...

אז לדעתי לא כדאי, כי לפחות איך שידוע לי המסלול המקוצר ביותר למיילדות לוקח 6 שנים.

(2.5 לימודי הסבה, 2 נסיון בסיעוד רגיל- תנאי קבלה לרוב הקורסים, 1.5 קורס מיילדות)

זה מאוד מתיש להתחיל דרך כשהיעד הקרוב ביותר נמצא עוד 6 שנים.

אבל אם את מוכנה להפתח לעוד חלקים בסיעוד, את לגמרי יכולה להנות מהעבודה בסוף הלימודים וגם מההתנסויות במהלכם.

לדעתי כדאי לבוא בראש של "בע"ה אני אהיה אחות ואהנה מהעבודה, אם אצליח להגיע גם למיילדות- הכי טוב"

אבל לא לסמן את זה כמטרה בלעדית

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!