בהריון הקודם התפרצה אצלי פוסט טראומה, בכיתי המון וסבלתי מחרדות על בסיס יומיומי (ובלילות...) ולא טיפלתי בזה בזמן ההריון כי פחדתי מאוד להיות תלויה בכדורים.

הילד יצא ב"ה מתוק ובריא ולא ניכר עליו מה שעברתי איתו בהריון.

עם כל זה, אצלי הלידה רק החריפה את המצב הנפשי עד שהגעתי לנקודת פיצוץ והתחלתי טיפול תרופתי. אין מה להשוות את החרדות והסטרס עם הכדורים ובלי. במידה ואחרי הלידה את שמה לב שהחרדות חוזרות ממליצה לגשת לפסיכיאטר, זה פחות מפחיד ממה שנשמע.

חיבוק ❤️

יקרה שאת, לא עברתי בה

אבל אמא שלי גילתה שיש לה סרטן כתחילת ההריון איתי ונפטרה מיד אחרי הלידה, לא דיברתי איתה אבל אני בטוחה בטוחה שהיה לה דיכאון וחרדות ומצב נפשי גרוע, כי איך אפשר שלא?! היא עברה עוד טיפולים תוך כדי שזה זוועה ואני רק רוצה להגיד לך שיצאתי ילדה מתוקה ומצחיקה (חחח כן אני מחמיאה לעצמי) אומנם אני סובלת מחרדות (כמו שלושת רבעי מדינה) אבל אני לא חושבת שזה קשור, באמת שלא..

קשה לי להאמין גם שכל הנשים חוות את ההריון כזמן של רוגע ומנוחה, זה זמן מלחיץ ומטרגר ועם המון הורמןנים ומותר לנו להלחץ.

אומרים שהכי משפיעה זה השנה הראשונה אחרי שהילד נולד אז תשתדלי לתת אהבה ולעטוף את האוצר שלך ואני בטוחה שאת תתני ושהוא/היא יביאו מלא אושר ואור ושמחה ושפע לחיים שלכם

תזכרי שהוא/היא נחים בנחת, עטופים ברחם ולומדים תורה עם מלאך צמוד. יש להם בתוכנו שמירה ואהבה, הם הכי מוגנים שיש.. ואין מה לעשות, מה שהיה היה, זה לא היה תלוי בך, זה לא אשמתך, הכל משמיים והכל זה תוכנית אלוקית מאהבה בשבילנו.

נשמע קשה מאוד לשאת תינוקת ברחם מתוך חוסר וודאות מוחלט האם תזכי לגדל אותה. ממש נסיון שלא מהעולם הזה.  גם אני איבדתי את אמא שלי (בגיל בוגר יותר)  בצורה טראומטית מאוד  לצערי אף אחד לא קישר לי בין ההתפרצות של ocd אצלי לבין הטראומה שעברתי (כי באמת התוכן לא נראה קשור בכלל בכלל). רק הפסיכולוגית שאני הולכת אליה עכשיו הסבירה לי את הקשר בין טראומה לבין התפרצות של מחלות נפשיות- בגלל ריסוק של מנגנוני הגנה, ותחושת איום תמידית שכאילו מרחפת על חלק מהאנשים שעברו טראומה קשה במיוחד  (אצל זה התפרץ לראשונה 5 שנים אחרי...) . היא התפלאה שעכשיו 10 שנים אחרי האובדן הזה אני רק מתחילה בכלל לטפל בזה. כל הזמן בכלל חשבתי שאין שום קשר ושאני פשוט חולה מה לעשות 

את לא חולה, את מבריאה, תזכרי שכמו שהגוף חולה לפעמים בשפעת נגיד זה טבעי ולגיטימי בעיננו לקחת אנטיביוטיקה ולשכב לנוח עד שזה יעבור, גם הנפש עוברת דברים והיא מתרפאת, כל קושי הוא חלק מהרפואה.

לידה קלה בידיים מלאות ולב שמח יקירה

ואיזה מהממת את.

זה שיתוף מקסים.

שתראי רק טוב 

היה לי ממש עצוב לקרוא את זה ☹️

תחמיאי ועופי על עצמך, מגיע לך!

רק בריאות ונחת ❤️

בהריון קודם סבלתי גם בפן הפיזי של חולשה מאוד גדולה, היפרמאזיס חריף וגם בפן הנפשי של חרדות, דיכאון, מחשבות טורדניות וחולשה נפשית.

(יש לי דמעות כשאני רק נזכרת בתקופה הזאת).

עברתי ככה חצי הריון ומתישהו הגעתי למשבר שגרם לי לעצור, פניתי בדחיפות לעזרה פסיכולוגית שלא עשתה ניסים אבל כן עזרה לי להחזיק את עצמי עוד קצת.

אז קודם כל לעודד אותך שזה מאודדד נפוץ

דבר שני, אצלי מיד אחרי הלידה זה עבר. אני חושבת שאני מאוד מאוד מושפעת מהורמונים

וההורמונים של הריון עשו לי דיכאון והורמונים של הנקה בדיוק הפוך. פשוט פרחתי.

זה כמובן אצלי ולא בטוח שאצל כולן. אבל תדעי שזה עובר ואם לא מיד אחרי הלידה אז בהמשך.

אל תצטערי על שום דבר. את לא אשמה בכלום.

את תהיי אמא הכי מהממת בעולם.

הילד שלי היום כמעט בן שנתיים, מותק של ילד. שמח עליז חברותי.

אי אפשר לראות עליו שום שום סימן על הקושי שעברתי בהריון איתו ואפילו המחקרים לא יוכלו להוכיח אחרת

גם עכשיו, אל תהי בסטרס. אני רואה שאותו מיינדסט שהיה אז, קורה גם עכשיו, תשני את המיינדסט.

אי אפשר לשנות את מה שהיה. כתבת על כדורים נגד חרדות- אבל דווקא זה יכול להיות בעייתי בהריון.

אמנם אני לא מרגישה שאני בסטרס פיזיולוגי (כמו שהייתי אז שכל הגוף מכווץ ודרוך, ומלאה במחשבות טורדניות, ככה ימים שלמים בייחוד מחוץ לבית, קשה לי אפילו להיזכר בזה).  אני מאוד משתדלת להיות נינוחה. אבל צודקת שעדיין אני משחזרת ומעלה רומינציות וכאילו מנסה לפתור וזה לא מנגנון יעיל.  עדיף להתפלל לה' שישמור ויעזור ולא לחקור במופלא ממך 

(במקרה שלי כדורים נגד חרדה כנראה כן היו עוזרים ועם פוטנציאל מזערי יותר לנזק כלומר כלומר הנזק היה שווה את התועלת. אבל אין מה לעשות עכשיו)

יש כדורים שבטוחים *לחלוטין* בהריון וגם בהנקה

שמאוד אחראי וטוב לקחת אותם אם יש צורך בהריון.

בעיניי בהריון עדיף להימנע כמה שיותר מתרופות, כולל מה שמאושר.

רק אם באמת צריך

אני בטוחה שאת ממש לא מתכוונת

אבל תגובה כזאת עלולה לגרום למשהי שהכדורים הם בגדר הצלת חיים עבורה לא לקחת אותם.

הרבה פעמים במצבים נפשיים לוקח המון זמן להסכים לקבל טיפול.

גם כשהטיפול ממש נחוץ ומשנה חיים אנשים לפעמים מפחדים לשווא. לא תמיד יש במצבים האלה הבחנה כמה המצב לקוי וכמה צריך לקבל טיפול.

אמירות כאלה מזינות את הפחד המיותר הזה שפוגע בנפשות. או יכול לגרום לאישה להגיד אני יכולה להסתדר בלי, וזה לא תמיד נכון 

כמו שאם יש מחלה פיזית, מטפלים גם בהריון

כך גם בכאבי הנפש צריך לטפל גם בזמן הריון.

הכי טוב לעובר זאת אמא בריאה ומאוזנת נפשית ופיזית.

גם בהלכה, חיי האם קודמים.

בכל אופן, גם אין צורך להרחיב על זה כל כך.

בשורה התחתונה היא עכשיו אוכלת את עצמה על זה שלא קיבלה טיפול- אז להפך שתסתכל על חצי הכוס המלאה- וזו היתה כוונתי בתגובה.

זה מה שחשוב לי להגיד

ולעומת זאת בראש יש מליון תגובות של ''אוי עדיף להסתדר בלי זה'', ו- ''רק שלא יזיק לעובר''.

שרוב התרופות למצבים נפשיים פועלות באפקט הפלצבו, במיוחד שלא עושים ניסויים קלינים על נשים בהריון.

אני יודעת על ילדים עם שיתוקים מתופעות לוואי שלא היו אמורים לגרום לבעיות.

יש כל מיני מצבים, למה דווקא לדחוף ללקיחת תרופות. בכוונה אני לא רוצה להיכנס לזה

תשאירי את השירשור בלי להיכנס לזה

קליניים על נשים בהריון ובהנקה

אני יכולה לתת לך שמות של תרופות כאלה

וזה ממש לא פלצבו.

אני מסכימה עם כל מילה של ממשיכה לחלום ואני חושבת שאת עושה המון המון נזק בכתיבה שלך.

אני לא חייבת לקבל את דעתך ולהפך, זה לא הופך את דעתי לפסולה גם אם אולי מסוכנת. ורשמתי כמה וכמה פעמים שאם יש צורך אז יש צורך.

לא מזמן שמעתי על ילד משותק בגלל תופעת לוואי של תרופה. תרופות זה דבר מאוד מורכב ויש ויש. גם אם הרופא רושם, חשוב לקרוא ולבדוק.

לא חייב לנהל דיון על כל דבר

והילדים תמיד הרבה יותר מבסדר.

מתוקים יפים מקסימים בלי עין הרע.

כולל דיכאון בהריון ואחרי לידה ועוד שלל דברים

הילד מקסים ונהדר, כבר בן חמש

אל תאכלי את עצמך על מה שהיה.

אבל תדאגי לעצמך כדי שעכשיו יהיה *לך* טוב, בשבילך וזה ישפיע גם על התינוק שיוולד..

יצאה מפותחת ++. ב"ה. נסיכה שלי. ילדה גיבורה שעברה בבטן הרבה קושי שלי, וגם אחרי הלידה ועד היום לא מעט.

מהממת במיוחד, חכמה במיוחד ומפותחת מאוד, בלי עין הרע.

לי היה דיכאון בהריון השלישי והילד הזה הוא פשוט מתנה עצומה מהקב"ה, והתכונה ש*הכי* מאפיינת אותו היא שמחת חיים! מאיר פנים, שמח ומשמח וזה כ"כ כ"כ מורגש. ב"ה ממש!

(וגם אחרי הלידה הראשונה היה לי דיכאון אחרי לידה וגם הילדה הזו היא מלאה בשמחה ואור גדול ב"ה ב"ה)

הסירי דאגה מלבך יקרה

הקב"ה בוחן כליות ולב

הוא רואה את כל מה שעברת ואת כל מה שאת עוברת

את מגדלת חיים שלמים בתוכך

ואת מדהימה וטובה טובה טובה בפני עצמך

הכל יהיה בסדר!

והילד/ה הזה יהיו הכי בריאים ושמחים ומאושרים שיש ב"ה!

ויקבלו את האמא הכי טובה ומדויקת עבורם שתוכל ללמד אותם מתוך ניסיונה האישי ומתוך כל הטוב שבה ולהעניק להם ולגדול יחד איתם ומכל מה שהיא עברה!

זה מתחבר לי למה שנאמר על בעלי תשובה ברוח ימי התשובה - שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד -

ואני רוצה להוסיף שגם אין חכם כבעל ניסיון, ואין לך דבר יקר יותר מלב שבור שמתאחה ומוסיף עוד ועוד אור לעולם *דווקא* מתוך השבר שעבר.

ממש בבחינת "עת צרה היא ליעקב *וממנה* יוושע"!

כלומר שאם את עמדת במקום הזה של לעבור קשיים נפשיים גדולים וכל האתגרים שעברת - אז את במקום גבוה מאוד מאוד ובטוחה שקיבלת ועוד תקבלי המון מתנות יקרות מפז דווקא מהתקופה החשוכה הזו!

ותתחזקי בך, בכוחותייך, במי שאת ובמה שאת מביאה לעולם כולו

שתהיה ב"ה לידה קלה וטובה ושמחה, בידיים מלאות באושר, נחת וטוב שלם וגלוי ❤🙏❤

סבלתי מחרדות קשות מאוד כל ההריון

וכל הזמן דיברתי כמה אני לא רציתי את ההריון וקיוויתי שהוא יפול😓

כולם צעקו עלי

והזהירו אותי שהתינוקת מרגישה ומה יצא ממנה ושהיא תהיה עם בעיות תקשורת וכל מיני הפחדות

אבל לא היה לי שליטה על זה....

יצאה הילדה הכי מהממת בעולם!!!

חברותית ותקשורתית

ואני תמיד אומרת שאני צריכה לקחת אותה לכל מי שמפחידים אותה בהריונות...

חברה אהובה שלי סבלה מדכאון וחרדות

כמעט אושפזה לטיפול נפשי עד חודש תשיעי

ורק אז לקחה כדורים

ונולדה ילדה מהממת שאין דברים כאלה

גם אני לקחתי ציפרלקס תוך כדי הריון והכל בסדר ברוך ה'

קודם כל ובראש ובראשונה את לא לבד!!

יש עוד רבות וטובות שחוות משברים נפשיים בטח סביב הריון ולידה.

חשוב לי להגיד לך שההתעסקות סביב זה היא לפעמים חלק מהמחשבות הטורדניות. אז שימי לב.

ממש ממליצה להתייעץ עם פסיכיאטר טוב ובדגש על טוב.

לא בקטע של כדורים. לי מאוד עזר וסידר לי את הראש.

אני יכולה להמליץ לך אם את רוצה.

והכי חשוב במחשבות טורדניות היא לא להתעסק איתן. זה קשה אבל אפשרי. עשיתי כמה טיפולי ctb שגם עזרו לי.

חיבוק ממש חזק. הכל יהיה בסדר ב"ה.

כולל האקו לב.

כי חלק מהבדיקות שנעשות למי שנוטלת תרופות כאלו זה אקו לב.

גם החברה שלי היה לה ממצא שכיח לעובר בלב

שהתברר ככלום. ממצא שיש גם לנשים שלא נוטלות

שום תרופה. 

לפחות לא כמו דיכאון אחרי לידה

זה לרוב מההורמונים ולפעמים נלווה להיפרמזיס. זה לא משהו שאת יכולה לשלוט עליו.

הרבה פעמים זה פשוט עובר מעצמו אחרי הלידה ולפעמים צריך לטפל.

זה נשמע הגיוני, מבחינה רגשית-נפשית

אבל אם יש לך איזשהו מקור לזה אשמח מאוד לקרוא.

זה קשה יותר מכאב ומביא איתו מצוקה נפשית גדולה

זה לא אומר שמי שמרגישה גופנית טוב לא יהיה לה דיכאון והפוך

לא ככ בא לי לפרט יותר מזה, אבל אם לך או למישהי אחרת יש מחקרים על זה או איזשהו משהו רשמי או וואטאבר, זה יכול לעזור לי מאוד ברמה האישית מול עצמי...

אני לא חושבת בכל שהזקת לעובר

הרבה מאוד נשים חוות סטרס בעוצמות שונות בהריון ולא קורה לעובר כלום.

מקווה שבוף ההריון יעבור עליך בטוב❤️

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

תודה רבה על השיתוף!

המון נחת והתאוששות קלה❤️

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!